מעט על התקשורת השיווקית ונפלאותיה.
א.
קונכיית הילדות
אתם זוכרים מילדותכם את הקונכייה הגדולה שהייתם מקרבים לאוזנכם במתח גובר, כדי לשמוע את הים? אתם זוכרים כיצד הוקסמנו מהפלא וחשבנו איך הצליחה הקונכייה המעובדת שעזבה מזמן את הים הגדול, לשמר בתוכה את רעשיו? אתם זוכרים את תמיהתנו לראות סביבנו כאלה שלמרות מאמציהם לא הצליחו לשמוע את הים?
ב.
ההקשבה הפעילה - גורם מרכזי ומכריע בתקשורת יעילה
בכל תהליך תקשורת בין אישית אנו נתונים, בעת ובעונה אחת, בעמדת קליטה ובעמדת שידור.
עלינו להקשיב לדבריו של בן שיחנו, ובמקביל לחשוב על משמעות דבריו ואיך אנחנו מגיבים עליהם.
בשיח המודרני, בעידן הרטוריקה האסרטיבית - אגרסיבית, מתעצם לצערנו תפקידו של הדיבור ומתגמד תפקידה של ההקשבה.
מעולם לא נתקלתי במצב שבו נבחן מישהו לתפקיד בתחום השיווק והמכירות, ושהגוף הבוחן העלה על דעתו לבחון את יכולת ההקשבה שלו: בריכוז, בהפנמה, בתובנות.
תחת זאת בוחנים בקפידה את היכולת הרטורית שלו, כושר השכנוע, יכולת ההשפעה, כאילו היו אלה הכישורים היחידים שיקבעו את הצלחתו.
הדבר נובע כנראה מהדימוי הנלווה לשני המצבים הללו: ההקשבה נתפסת כשתיקה, כמבוכה, כ'אין לי מה לומר', כצניעות יתר.
הדיבור נתפס כגברי, כתקיף, כסמכותי, כפעיל וכבולט, מול הפסיביות של ההקשבה.
שאלו את עצמכם: כמה פעמים מיהרתם להגיב על דבריו של פלוני, ורק אחר כך התברר לכם שלא ירדתם לסוף דעתו, שלא הבנתם את כוונותיו, שתגובתכם לא הלמה את הסיטואציה, שאמרתם דברים שיש מקום להתחרט עליהם?!
א.
קונכיית הילדות
אתם זוכרים מילדותכם את הקונכייה הגדולה שהייתם מקרבים לאוזנכם במתח גובר, כדי לשמוע את הים? אתם זוכרים כיצד הוקסמנו מהפלא וחשבנו איך הצליחה הקונכייה המעובדת שעזבה מזמן את הים הגדול, לשמר בתוכה את רעשיו? אתם זוכרים את תמיהתנו לראות סביבנו כאלה שלמרות מאמציהם לא הצליחו לשמוע את הים?
ב.
ההקשבה הפעילה - גורם מרכזי ומכריע בתקשורת יעילה
בכל תהליך תקשורת בין אישית אנו נתונים, בעת ובעונה אחת, בעמדת קליטה ובעמדת שידור.
עלינו להקשיב לדבריו של בן שיחנו, ובמקביל לחשוב על משמעות דבריו ואיך אנחנו מגיבים עליהם.
בשיח המודרני, בעידן הרטוריקה האסרטיבית - אגרסיבית, מתעצם לצערנו תפקידו של הדיבור ומתגמד תפקידה של ההקשבה.
מעולם לא נתקלתי במצב שבו נבחן מישהו לתפקיד בתחום השיווק והמכירות, ושהגוף הבוחן העלה על דעתו לבחון את יכולת ההקשבה שלו: בריכוז, בהפנמה, בתובנות.
תחת זאת בוחנים בקפידה את היכולת הרטורית שלו, כושר השכנוע, יכולת ההשפעה, כאילו היו אלה הכישורים היחידים שיקבעו את הצלחתו.
הדבר נובע כנראה מהדימוי הנלווה לשני המצבים הללו: ההקשבה נתפסת כשתיקה, כמבוכה, כ'אין לי מה לומר', כצניעות יתר.
הדיבור נתפס כגברי, כתקיף, כסמכותי, כפעיל וכבולט, מול הפסיביות של ההקשבה.
שאלו את עצמכם: כמה פעמים מיהרתם להגיב על דבריו של פלוני, ורק אחר כך התברר לכם שלא ירדתם לסוף דעתו, שלא הבנתם את כוונותיו, שתגובתכם לא הלמה את הסיטואציה, שאמרתם דברים שיש מקום להתחרט עליהם?!
050-3331-331