🖨בשלח, מים, תלונות ושירה גדולהמים, הרבה מים יש בפרשת השבוע, פרשת בְּשַׁלַּח.
גם תלונות יש, ושירה אחת גדולה, מאוד גדולה.
פרעה מתחרט שאישר לבני ישראל לצאת.
הוא רודף אחריהם ומשיג אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם.
העם נכנס לחרדה, משה מעודד אותם, ומבטיח להם ישועה מיוחדת שהיא חד - פעמית בעולם.
משה מניח אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם. רוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה, שאלוהים מחולל, יוצרת נתיב יבש בין קירות מים. המצרים בראשות פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו, נוהרים אחרי בני ישראל אֶל תּוֹךְ הַיָּם.
מתח רב.
אבל, אלוהים מונע קרבה כלשהי בין בני ישראל למצרים הרודפים אחריהם.
ומלאכים שירה אומרים.
אלוהים מעורר מהומה ובלבול בתוך מַחֲנֵה מִצְרָיִם, אשר בתּוֹךְ הַיָּם.
המצרים, מלאי חרדה, מנסים לסגת ולהימלט.
ואז, משה, לפי הנחית ה', שוב מניח אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, והמים שבים למהלכם הרגיל ומכסים אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם, וכל צבא מצרים טובע.
חרדת בני ישראל נמוגה, כעת הם מאמינים בה' ובמשה, כך ממש כתוב.
המלאכים רוצים שוב לשיר.
אבל, אלוהים, שאינו שמח במפלת רשעים, מונע זאת מהם בגינוי חריף ביותר.
למשה ולבני - ישראל, לעומת - זאת, אין שום מניעה מלשיר והם פותחים בשירה עזה: "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם".
שירת משה ובני ישראל מלאת תשבחות לאלוהים על אשר הציל אותם והטביע את חיל פרעה אשר יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן וצָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.
משה והאנשים שרים באמונה רבה ומצהירים בחגיגיות רבה: "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד"!
ולא רק האנשים, גם הנשים שרות: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם".:
המדרש יודע לספר שכולם, אבל ממש כולם, השתתפו בשירה: "דרש רבי יוסי הגלילי: בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה, וכיצד אמרו שירה? עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה, עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו, ואמרו: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב), שנאמר: "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז" (תהלים ח, ג) היה רבי מאיר אומר: מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה? שנאמר: "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים, ה' מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל" (תהלים סח, כז).: (והרי לא ראו! אמר רבי תנחום: כרס נעשה להן כמראה המאירה וראו).
שירה אדירה, ביטוי לאמונה מלאה, הלא נאמר כבר: "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד".
בהתחשב באמירות הספק המרות לפני בקיעת הים, יש לשירה אדירה זו משנה תוקף.
והמים המשיכו לזרום, גם השמש לא נעצרה, יום חלף, לילה, ועוד יום.
שלושה ימים, וְלֹא מָצְאוּ מָיִם!
במדבר, ללא מים המצב קשה.
שלושה ימים, אין מים. ופתאום מוצאים מים, אבל לשתות אותם אי - אפשר. המים מרים המה, לא לשתייה.
נו, איך הייתם אתם נוהגים?
העם פונה אל המנהיג: "וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה".
אמנם, יש פרשנים שמבקרים את דברי העם ורואים בהם שלילה בלבד, אבל האם זה לא מובן?
נראה לי, שדווקא משה מבין את העם ואינו מבקר אותו, להיפך: "וַיִּצְעַק אֶל ה'".
מעניין, פרשנים רבים כלל לא מתייחסים לצעקתו של משה, הבודדים רואים בכך תפילה.
בכל אופן, גם בתשובת ה' אין כל ביקורת לא על פניית העם גם לא על צעקת משה. משה מקבל הנחיה להשליך ענף עץ למים והמים ימתקו, כך עושה משה.
יתר על - כן, הכתוב מספר שבהמשך הדרך נמצאו מים רבים: "וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם".
חודש ימים ומחצה חולפים ואז פורצת תלונה, המנוסחת באופן חריף ביותר, מצד העם כלפי משה ואהרון: "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר. וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב".
תלונה זו חמורה כי אין לפניה תיאור על מחסור כלשהו במים או במזון.
אז למה התלונה החריפה? הכתוב אינו מספק תשובה.
בכל אופן, משה אינו פונה אל ה'.
ואילו ה', אינו מבקר ואינו מגנה, להיפך, כמו אב רחום שמבין וסולח, מציע פתרון למזון: הוא מביא להם את הַשְּׂלָו, ומוריד את המָן.
חולף זמן לא רב, בני ישראל ממשיכים בתנועה ושוב אין מים: "וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת".
הפעם העם נרגן מאוד ומביע תרעומת קשה ביותר: "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה... וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא".
משה מאבד את סבלנותו ומביע כעס על פניית העם: "וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי? מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'?
גם כלפי ה' הוא פונה בחוסר סבלנות: "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה, עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי".
ושוב, ה', כמו אב רחום וחנון, אינו מגנה לא את העם, ולא את משה אלא מציע פתרון ומנחה איך למצוא מים.
הרבה מים, מים שמגנים, מים שמטביעים ומים שמרווים צמאים.
גם תלונות בוטאו: על צמא, על רעב, ובעיקר על אכזבה.
ושירה אחת גדולה, שנושאת בכנפיה אמונה רבה.
שירה גדולה מול תלונות אכזבה.
ובכל האירועים ה' עוזר, מסייע ואינו מגנה.
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
התלונות נשמעות, ה' מקשיב.
אבל, הן אינן משפיעות על אלוהים?
ניתן לומר שה' בודק איזה עם נוצר: "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא".
למען האמת אין זה מפליא: המון עבדים יוצאים לחירות, האם הם מבינים מה טעמה של חירות ומהי האחריות שהיא נושאת בכנפיה?
אבל, גם העם עדיין לא בטוח, מבטא זאת משה: "מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'"?
גם הכתוב עצמו: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן".
ה' אל רחום וחנון.
אבל, בני ישראל, האם אין כל מחויבות לשירה האדירה שהם נשאו ובה הצהירו: "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד".
האמנם אין תוקף לשירה אדירה כזו?
האם אין לקחת ברצינות הצהרות טקסיות בעת אירוע גדול ומפעים?
כנראה שלא.
מדוע?
לאה גולדברג שרה: "הַאִם זָע עִנְבַּל זָהָב בְּרָקִיעַ עֶלְיוֹן? / הֲנָטַף אֵגֶל טַל עַל צַמֶּרֶת הַבְּרוֹשׁ הַגָּבֹהַּ? /
שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן! / אֵיךְ נָשִׁיר שִׁיר צִיּוֹן עַל אַדְמַת צִיּוֹן / וְעוֹד לֹא הִתְחַלְנוּ לִשְׁמֹעַ?".
ושלונסקי מצהיר: "הַדּוֹר ֹשֶלָּמַד לְהַשְׁמִיעַ / וְשָׁכַח לְהַקְשִׁיב: / ֹשֶהִצְלִיחַ לָרֶדֶת עַד חֵקֶר / וְלָעוּף לֹא זָכָה".
יש שיודעים להשמיע הרבה, אבל, מעט מאוד להקשיב.
אכן, לפני ששרים ברום גרון, כדאי מאוד לשמוע.
במלים אחרות, שירה טקסית ככל שתהיה גדולה ומפוארת, אינה ערובה להתנהגות ביום יום.
טקסים מפוארים ומרגשים, כבודם במקומם מונח.
אבל, החיים מעוצבים ומנוהלים על פי השמיעה וההקשבה וההתנהגות ביום יום...
ואם כך מקשיבים, אז לאמת מגיעים: "הַקְשֵׁב, הַקְשֵׁב לְמַשַּׁב / הָרוּחַ בְּנוֹף הַזֵּיתִים. / אֵיזוֹ צְמִיחָה עֲנָוָה! / הֲתִשְׁמַע? הֵם אוֹמְרִים עַכְשָׁו / דְּבָרִים נְבוֹנִים וּפְשׁוּטִים".
הטרדות מיניות, סטטיסטיקה, תלונות שווא על הטרדה מינית, תלונות שווא תקיפה מינית, תלונות שווא נגד גברים, תלונות שווא של נשים, תלונות שווא במשטרה, משה איבגי, ינון מגל, אחרי רבים להטותהטרדות מיניות, סטטיסטיקה, תלונות שווא על הטרדה מינית, תלונות שווא תקיפה מינית, תלונות שווא נגד גברים, תלונות שווא של נשים, תלונות שווא במשטרה, משה איבגי, ינון מגל, אחרי רבים להטותהטרדות מיניות, סטטיסטיקה, תלונות שווא על הטרדה מינית, תלונות שווא תקיפה מינית, תלונות שווא נגד גברים, תלונות שווא של נשים, תלונות שווא במשטרה, משה איבגי, ינון מגל, אחרי רבים להטות האם כמות המתלוננות משפיעה על סיכוי האמיתות של התלונה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד כמות המתלוננות משפיעה על הסיכוי לאמיתות של התלונה. הוא מציין את הדעה הרווחת לפיה ככל שיש יותר נשים שמתלוננות על אותו אדם, כך יש יותר סיכוי שהתלונה תהיה נכונה. עם זאת, הוא מעלה את השאלה אם זו הנחה נכונה. האם באמת כשיש יותר מתלוננות, יש יותר ... שמו של אדם על ידי קבוצת נשים שעשויות להמציא סיפור שקרי? אליעד מציין שבני אדם באופן כללי נוטים להאמין שהתלונה נכונה אם יש יותר נשים שמתלוננות, וזאת משום שהתפיסה האנושית מבוססת על האמונה שאם עשר נשים התלוננו, כנראה שזה אמיתי. הוא גם שואל את השאלה כיצד עלינו להבין את המציאות כשיש מספר גדול של מתלוננים. האם כל תלונה נוספת אכן משמעה שיותר סביר שההטרדה התרחשה, או שאולי יש כאן ניסיון ממוקד לפגוע במישהו מסוים? מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? בהמשך, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו פועל במקרים כאלה. הוא מציין שהמוח שלנו נוטה להניח שיותר תלונות מעידות על כך שהן אמיתיות, אך מציין שייתכן שההנחה הזאת אינה נכונה. כלומר, כשיש הרבה מתלוננים, ייתכן שזו לא ... המקרה, אלא דווקא ניסיון לפגוע באדם מסוים. הוא מביא את דוגמתו של משה איבגי, בה השחקן נמצא במרכז שורת תלונות על הטרדה מינית, ומדבר על כך שבמקרים של ידוענים, מספר התלונות עשוי להיגרם גם מתוך מניעים של רצון להרעיל את שמו של אדם או להכניס אותו למתקפה ציבורית. האם כמות המתלוננים היא מדד אמיתי לאמיתות התלונה? בהמשך, אליעד שואל אם כמות המתלוננים באמת משקפת את סיכוי האמיתות של התלונה. הוא טוען שלפעמים, אם יש יותר מתלוננים, זה לא בהכרח מעיד על כך שהתלונה אמיתית. לפעמים דווקא כשיש יותר נשים שמתלוננות, יש סיכוי שהן עשויות להיות חלק ממזימה לפגוע באדם מסוים. הוא מסביר שחשוב לבחון גם את סוג הקשר של המתלוננים עם הנילון כדי להבין את מידת האמיתות של התלונה. אליעד מציין כי לא כל תלונה היא בהכרח נכונה, גם אם היא מגיעה מכמה נשים שונות. ייתכן שהן חוו חוויות שיכולות להיראות כהטרדה מינית, אך לא בהכרח עומדות בסטנדרטים המשפטיים של מה שמוגדר כהטרדה מינית. האם יש סיכוי שהתלונות לא יהיו אמיתיות כשיש יותר נשים שמתלוננות? בסופו של דבר, אליעד מציין כי המוח שלנו נוטה להניח שאם יש יותר נשים שמתלוננות, הן כנראה לא משקרות. אבל הוא טוען שייתכן שהמציאות שונה, ויותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. הוא מעלה את השאלה האם המוח שלנו יכול להניח שדווקא כשיש הרבה מתלוננים, מדובר בניסיון לפגוע באדם מסוים, ולא ... לשאלה הזו. לפעמים אנחנו נוטים להימנע מהשאלה הקשה - האם מדובר בטעות או במניפולציה מכוונת, וכך נעים לדבוק בהנחה שהתלונה נכונה, רק משום שקל לנו יותר להאמין לכך. תלונות שווא על הטרדה מינית הטרדות מיניות כמות התלונות כמדד לאמיתות תלונות שווא של נשים תלונות שווא במשטרה הטרדה מינית במשפט האם כל תלונה אמיתית? האם כמות המתלוננות משפיעה על סיכוי האמיתות של התלונה? במהלך ההרצאה, אליעד מציין את הנושא של תלונות שווא בהקשר להטרדות מיניות, תוך בחינת השפעת כמות המתלוננים על סיכוי האמיתות של התלונה. הוא מתחיל בכך ששחקן מסוים נמצא במרכז שורת תלונות על הטרדה מינית, ומעלה את השאלה כיצד כמות המתלוננים משפיעה על קבלת התלונה כאמיתית. השאלה המרכזית היא האם ככל שיש יותר נשים שמתלוננות, יש סיכוי גבוה יותר שהתלונות יהיו נכונות. אליעד מציין ... שגורסת שאם עשר נשים מתלוננות, אז כנראה משהו קרה. הוא שואל את השאלה: האם זו הנחה נכונה? האם כל תלונה נוספת באמת מעידה על אמיתות המקרה, או שאולי זה דווקא מעיד על כך שיש אנשים שמנסים להרעיל את שמו של אדם? הדיון עוסק בשאלה האם היגיון המוח שלנו נוטה להניח שהתלונה נכונה כשיש יותר נשים שמתלוננות. אליעד מסביר שבני אדם נוטים להניח כי אם יש יותר תלונות, יש יותר סיכוי ... מנסות לפגוע במישהו, ולא בהכרח שהן אומרות את האמת. מהם השיקולים המנחים את המוח שלנו בקביעת סיכוי אמיתות של תלונה? לאחר מכן, אליעד עובר לדון כיצד המוח שלנו חושב ומהם השיקולים שמנחים את ההבנה שלנו לגבי אמיתות התלונה. המוח שלנו נוטה לחשוב שאם יותר נשים מתלוננות, כנראה זה נכון, אך הוא מציין שייתכן שזו טעות. אליעד מציין שייתכן שיש יותר סיכוי שהתלונה שקרית כשיש הרבה נשים שמתלוננות, כיוון שיש סיכוי שמנסים לפגוע באדם מסוים ולא בהכרח מדובר באירוע אמיתי. הוא מציין ... כך שיש רצון לפגוע באדם מסוים או להוציא את השם שלו רע. האם כמות מתלוננים היא מדד אמיתי לאמיתות התלונה? ההמשך של השיחה עוסק בהבהרת השאלה אם כמות המתלוננים באמת משקפת את סיכוי האמיתות של התלונה. אליעד מסביר שייתכן מאוד שבמצבים מסוימים, הכמות לא בהכרח משמעה יותר אמיתות, ושעלינו להסתכל גם על סוג הקשר של ... בטוח שההנחה הזאת נכונה. הוא מבהיר שבעצם קיימת אפשרות שהמציאות שונה, וייתכן שיותר תלונות לא בהכרח מצביעות על אמיתות התלונה. המוח שלנו שואל את עצמו איך ייתכן שיותר נשים יתלוננו על אדם מסוים, ומגיע למסקנה שמא שקרניות אלה נובעות ...
תלונות והמלצות, כמה ממליצים עליך? כמה מתלוננים עליך? תלונות על מישהו, המלצות על מישהו, מה אומרת כמות המתלוננים? מה אומרת כמות הממליצים? לקוחות ממליצים, לקוחות לא מרוצים, תלונות של לקוחות, המלצות של לקוחות, לקוחות מתלונניםתלונות והמלצות, כמה ממליצים עליך? כמה מתלוננים עליך? תלונות על מישהו, המלצות על מישהו, מה אומרת כמות המתלוננים? מה אומרת כמות הממליצים? לקוחות ממליצים, לקוחות לא מרוצים, תלונות של לקוחות, המלצות של לקוחות, לקוחות מתלונניםתלונות והמלצות, כמה ממליצים עליך? כמה מתלוננים עליך? תלונות על מישהו, המלצות על מישהו, מה אומרת כמות המתלוננים? מה אומרת כמות הממליצים? לקוחות ממליצים, לקוחות לא מרוצים, תלונות של לקוחות, המלצות של לקוחות, לקוחות מתלוננים האם כמות הממליצים או המתלוננים מעידה עליך באמת? הרבה אנשים מתרשמים מכמות ... ומדוע צריך להתייחס לכמות הממליצים או המתלוננים בזהירות רבה ובאופן יחסי בלבד. מה הבעיה בהסתמכות על כמות ההמלצות או התלונות? אליעד נותן דוגמה מובהקת הממחישה מדוע לא כדאי להתרשם באופן אוטומטי מכמות ההמלצות או התלונות. לדוגמה, מותג כמו דאעש נחשב למותג שלילי, אבל בפועל, אפשר למצוא מאות ואלפי אנשים שממליצים עליו וטוענים שדאעש שינה ... גרוע והמוצר מאכזב. אפילו המותגים הכי טובים ומצליחים בעולם, כאלה שנחשבים לסמל איכות, צוברים עם השנים אלפי ועשרות אלפי תלונות שחוזרות על עצמן, אך זה לא פוגע בדימוי החיובי שלהם באופן ממשי. דוגמה נוספת: גם היטלר, דמות שנתפסת שלילית ... אותו לאדם טוב? ודאי שלא. לכן המספר עצמו לא אומר כמעט כלום. איך כמות הלקוחות משפיעה על ההמלצות או התלונות? אליעד מסביר שככל שתשרת יותר לקוחות, כך גם כמות הממליצים וגם כמות המתלוננים תגדל. לכן חשוב להסתכל על האחוזים ולא על המספרים האבסולוטיים. לדוגמה, אם יש לך אלף תלונות, אבל סיפקת שירות למיליון אנשים, זה פחות מאחוז אחד של תלונות. לעומת זאת, אם יש לך אלף תלונות מתוך אלפיים לקוחות בלבד, זו בעיה חמורה מאוד. באותו האופן, אם 60% מהלקוחות שלך מרוצים, זה יכול להיות מעולה ... אך אם הממוצע בענף הוא 80%, אז 60% לקוחות מרוצים אצלך זה סימן רע. האם הסטטיסטיקה של ההמלצות או התלונות תמיד אמינה? אליעד נותן דוגמה ברורה של רב מחשף. אם הוא מברך שלוש נשים בכל יום שייכנסו להיריון ושלושתן ... ההמלצות האלה לא באמת משקפות איכות. באותה מידה, אם אנשים שמתלוננים עליך הם ממורמרים, כועסים ומתוסכלים באופן טבעי, אז תלונותיהם פחות משמעותיות. אם האוכלוסייה שמגיעה אליך היא מראש בעייתית, סביר להניח שהרבה מהם יתלוננו בלי קשר לשירות עצמו. האם ... או המתלוננים לא אומרת דבר ללא הקשר. תמיד יש לבדוק: מה אחוז הממליצים מתוך כלל הלקוחות שלך? מה אחוז התלונות מתוך כלל הלקוחות שלך? מה הממוצע המקובל בענף שלך ביחס למספרים האלה? מי הם האנשים שממליצים או מתלוננים עליך? רק כאשר בוחנים את כל ההיבטים האלו, אפשר לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי המשמעות של ההמלצות או התלונות שמקבלים. לסיכום, האם המספרים באמת קובעים את האמת? אליעד מסכם ואומר שגם אם כל העולם ימליץ עליך או כל העולם יתלונן עליך, זה עדיין לא אומר שזה נכון. המספרים לבדם אינם קובעים את האמת. תמיד יש להפעיל חשיבה עצמאית, להסתכל ... אל תסמכו על מספרים בלבד, אלא תפעילו את השכל שלכם ותבדקו בעצמכם מה האמת באמת אומרת. איך להתמודד עם תלונות? כמה המלצות יש עליך? כמה תלונות יש עליך? מעריצים ושונאים של מפורסמים תלונות על אליעד כהן התמודדות עם מתלוננים המלצות על אנשים מפורסמים כמות הממליצים והמתלוננים - מה היא אומרת? שלום חברים, ... זה אומר שאתה באמת טוב יותר? כמובן, אנחנו מדברים על ממליצים אותנטיים - אנשים אמיתיים ולא ביקורות מזויפות. כמות התלונות - האם היא משקפת מציאות? ומה לגבי תלונות? אם מתלונן עליך לקוח אחד, שניים או אפילו מאה, מה זה אומר עליך? האם העובדה שאנשים מתלוננים עליך בכמות מסוימת אומרת ... האלה באמת קובעים את ערכו? כשמספרים מצטברים - האם זה אומר שהאמת ברורה? לכאורה, אם אדם אחד ממליץ או מתלונן עליך, זה יכול להיות מקרה בודד. אבל אם יש כבר שניים, שלושה, ארבעה, חמישה אנשים שאומרים את אותו הדבר, ... זה כנראה נכון. אך כאן נכנס טוויסט מעניין - האם זה באמת תמיד נכון? מותגים אהובים - ועדיין מלאי תלונות חשבו על מותג שאתם תופסים כטוב או רע. לדוגמה, דאעש - מותג רע, ומרצדס - מותג טוב. אם תעשו חיפוש, תגלו שיש מאות ואלפי אנשים שממליצים על דאעש וטוענים שהוא שינה להם את החיים לטובה. במקביל, תמצאו אלפי תלונות על מרצדס - שהרכב היה מקולקל, שהשירות היה נורא, ועוד. אפילו החברות הטובות בעולם צוברות תלונות רבות, ובכל זאת נחשבות לטובות. מצד שני, יש אנשים שהעריצו את היטלר - אבל זה לא הופך אותו לאדם ... ירוויחו, חלקם בוודאי ירוויחו. האם זה אומר שהוא באמת חזה את העתיד? או שמדובר בהסתברות טבעית? האם כמות הממליצים והתלונות באמת משנה? כשמדברים על מותגים או אנשי מקצוע, חשוב לבדוק את היחס בין הממליצים למתלוננים ולא רק את הכמות ... 40% מהלקוחות שלך ממליצים, אך בממוצע בענף שלך רק 30% ממליצים - אתה במצב טוב יחסית. גם במקרה של תלונות, צריך לבדוק את היחס: אם יש לך אלף תלונות, אך העסק שלך שירת מיליון אנשים - זה פחות מאחוז אחד של תלונות, מה שאולי מעיד דווקא על רמת שירות טובה. לעומת זאת, אם יש לך אלף תלונות מתוך 2,000 לקוחות - זה בעייתי. מי ממליץ ומי מתלונן? עוד היבט חשוב הוא הפרופיל של האנשים שממליצים או מתלוננים. האם מדובר באנשים בעלי ידע, אינטליגנציה וביקורתיות, או באנשים ... לרמות אותם? אם מי שממליץ עליך הם בעיקר אנשים שקל להשפיע עליהם, ההמלצה שלהם שווה פחות. אותו הדבר עם תלונות - אם רוב המתלוננים הם אנשים ממורמרים שמתלוננים על כל דבר, זה לא בהכרח מעיד על בעיה אמיתית. הקשר ... לכמות התגובות עוד נקודה מעניינת: ככל שאדם מפורסם יותר, כך יגדל מספר האנשים שאוהבים אותו, אך גם מספר השונאים והתלונות נגדו. ראשי ממשלות, נשיאים, סלבריטאים - כולם זוכים להערצה עצומה וגם לביקורת קשה. לכן, עצם העובדה שלמישהו יש הרבה ממליצים או הרבה תלונות, לא אומרת בהכרח דבר על טיבו. מסקנה: הכל עניין של פרופורציות בסופו של דבר, אל תתלהבו ממישהו שיש לו הרבה ממליצים, ואל תיבהלו ממישהו שיש עליו הרבה תלונות. הכל שאלה של יחסים, הקשר והפרופורציות. מספרים הם דבר מתעתע, וצריך תמיד להפעיל את השכל ולבדוק את התמונה הרחבה. למידע נוסף, היכנסו לאתר האינטרנט EIP.co.il, שם תוכלו למצוא מאמרים בנושא ביקורות, תלונות, המלצות על אנשי מקצוע, ואיך לנתח חוות דעת בצורה נכונה. התמודדות עם תלונות, התמודדות עם מתלוננים, התמודדות עם מתלוננות, ניסים של צדיקים, שקר הקורונה באיטליה, שקר סגר הקורונה, נפגעי כתות, תלונות על אליעד כהן, המלצות על אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן, תלונות על מפורסמים, ביקורת על מפורסמים, מעריצים של מפורסמים, שונאים של מפורסמים, להיות מפורסם, מעריצים ומתלוננים, כמה תלונות יש עליך? כמה המלצות יש עליך? מעשי ניסים, סיפורי ניסים, שקרים של ניסים, שקרים של שרלטנים, שקרים של גורואים, ...
אכלו לי שתו לי, תלונות של לוזר, תלונות של ווינר, איך חושב לוזר? איך חושב ווינר? להתלונן אכלו לי שתו לי, לתרץ תירוצים, להתלונן כדי לשפר, להתלונן כדי לתרץ, מניפולציות, מתי להתלונן? האם להתלונן? כמה להתלונן? להתלונן כדי להשתפראכלו לי שתו לי, תלונות של לוזר, תלונות של ווינר, איך חושב לוזר? איך חושב ווינר? להתלונן אכלו לי שתו לי, לתרץ תירוצים, להתלונן כדי לשפר, להתלונן כדי לתרץ, מניפולציות, מתי להתלונן? האם להתלונן? כמה להתלונן? להתלונן כדי להשתפראכלו לי שתו לי, תלונות של לוזר, תלונות של ווינר, איך חושב לוזר? איך חושב ווינר? להתלונן אכלו לי שתו לי, לתרץ תירוצים, להתלונן כדי לשפר, להתלונן כדי לתרץ, מניפולציות, מתי להתלונן? האם להתלונן? כמה להתלונן? להתלונן כדי להשתפר מה ההבדל בין תלונה של לוזרים לבין תלונה של ווינרים? במהלך ההרצאה, אליעד כהן דיבר על תלונות וההבדל בין לוזרים למצליחנים בהקשר של איך הם מתמודדים עם בעיות בחיים. התלונה עצמה, כמו אכלו לי, שתו לי, אינה בהכרח תכונה של לוזר או וינר. השאלה האמיתית היא מה המטרה מאחורי התלונה: האם היא משמשת כתירוץ כדי לא לפעול, או שהיא נועדה לשפר ולהתמודד עם בעיה. למה לוזרים משתמשים בתלונות? לוזרים, כשהם מתלוננים, עושים זאת כתירוץ להסביר למה הם לא פועלים בצורה אקטיבית או ממצים את המקסימום שלהם. הם ... היא כאשר מנהיגים פוליטיים מתלוננים על המצב הכלכלי או המצב הפוליטי במקום לנקוט בפעולות לשיפור המצב. מהו המניע מאחורי תלונה של ווינר? לעומת זאת, ווינר מתלונן מתוך מטרה לשפר את המצב. הוא לא מסיר אחריות מעצמו, אלא מתלונן כדי ... לא נעצר בגלל שמישהו אכל לו ושתה לו. הוא עדיין פועל במלוא המרץ כדי לשפר את מצבו. הוא רואה בתלונה כלי לעורר שינוי ולתכנן פתרונות למצב בעייתי. מה קורה למי שלא מתלונן בכלל? כמובן, יש גם את סוג האנשים ... בבית כלא ולא מנסה לברוח ממנו, אלא פשוט אומר ברוך השם שאני נושם, מבלי לנסות לשפר את המצב. האם תלונה יכולה להיות מניפולציה? נוכלים ועסקנים מניפולטיביים עלולים לנצל את הרעיון של למה אתה מתלונן כל הזמן? כדי להמעיט בתלונות ולמנוע מאנשים לתבוע את זכויותיהם. הם עשויים להציג את התלונה כהתנהגות של לוזרים, ובכך לשלול את הלגיטימיות של התלונה ולמנוע מהקורבן לפעול לשיפור המצב. איך להבחין אם התלונה בונה או הורסת? המבחן הוא האם התלונה מגיעה ממקום של שיפור או ממקום של קבלה. אם אדם מתלונן אך עדיין עושה את כל מה שהוא יכול לעשות כדי להצליח, אז מדובר בתלונה בונה. אם הוא פשוט מתלונן ומאשים את הסביבה כדי להסביר את כישלונו, אז מדובר בתלונת לוזר. מבחן נוסף הוא ... את עצמך כשאתה מתלונן? ההמלצה של אליעד כהן היא לחשוב היטב כשאתה מתלונן ולבחון את עצמך. האם אתה משתמש בתלונה כתירוץ כדי לא לעשות את המאה אחוז שלך? או שאתה מתלונן כדי לשפר את המצב ולמצוא פתרונות לבעיות? אם ... פועל בכל הכוח, גם אם יש מכשולים, וממשיך להיאבק על השיפור, אז תלונתך היא חיובית. אכלו לי שתו לי תלונות ותירוצים לוזרים מול ווינרים שיפור המצב לעומת הסרת אחריות גישת ברוך השם מול חתירה לפתרון מניפולציות של נוכלים אחריות אישית מול גורמים חיצוניים האם להתלונן זו תכונה של לוזרים או ווינרים? התלונה עצמה, כמו אמירות בסגנון אכלו לי, שתו לי, אינה שייכת בהכרח לקבוצת הלוזרים או לקבוצת הווינרים. השאלה האמיתית היא מה המטרה של התלונה. האם היא משמשת תירוץ כדי לא לפעול ולהישאר במצב הנוכחי, או שהיא דרך לבטא רצון לשפר את המצב ולשנות אותו לטובה? מה ההבדל בין תלונה של לוזרים לבין תלונה של ווינרים? לוזרים משתמשים בתלונה כתירוץ כדי להסביר מדוע הם לא מתאמצים להשיג את מטרותיהם עד הסוף. כששואלים אותם למה הם לא פועלים בכל ... מעבירים את האשמה החוצה, במקום להודות שהם לא עשו מאה אחוז כדי לייצר שינוי מהותי. אצל ווינרים, לעומת זאת, התלונה היא עדיין קיימת, אבל היא נועדה לקדם שיפור במצב. אדם מצליחן שמתלונן, עושה את זה מתוך כוונה לתקן משהו. ... ניסיון אמיתי לשפר את המצב. הם מקבלים על עצמם כל עוול, אומרים ברוך השם שאני נושם ומנסים להשתיק כל תלונה. הגישה הזו מזכירה אדם שנמצא בבית כלא, אבל במקום לנסות לצאת משם ולהשתחרר, הוא אומר תפסיק להתלונן, פשוט תחייך ... מניפולטיביים משתמשים בהאשמה של למה אתה מתלונן כל הזמן? כדי למנוע מאנשים לתבוע את זכויותיהם. הם מזהים שבמקרים מסוימים תלונה היא אכן תירוץ ללוזריות, ולכן הם מערבבים בין תלונה בונה (שמטרתה לפתור בעיות) לתלונה תבוסתנית (שמטרתה לא לעשות כלום). נוכל עלול לגנוב משהו ממך, וכשתגיע בטענה נגדו, הוא יאמר: מה אתה מקטר כל ... תפסיק להגיד אכלו לי, שתו לי, תהיה חיובי. בצורה הזו הוא הופך אותך ללא לגיטימי בעיני עצמך, כאילו עצם התלונה היא פסולה, ובכך מונע ממך להילחם על מה שנלקח ממך. איך יודעים אם התלונה בונה או הורסת? המבחן הוא האם אדם עושה את כל מה שהוא יכול, למרות הקשיים, ובמקביל מתלונן כדי לשפר את המצב. אם אתה משתמש בתלונה רק כדי להסביר למה אתה לא עושה כלום, זו תלונת לוזרים. אבל אם אתה פועל בכל הכוח ובכל זאת מתעקש להשמיע תלונה במקום שיש עוול, זו תלונת ווינר. כך גם בנושא אכלו לי, שתו לי. ווינר מתלונן כדי לשפר את המצב: ... בורח מאחריות. אבל אם אתה ממשיך לפעול, נלחם ומשקיע מאמץ, ועדיין מצביע על עוולות שאתה רוצה לתקן, אז זו תלונה חיובית, תכונה של אדם מצליח שרוצה להעלות את רמת החיים וההישגים שלו. אכלו לי שתו לי תלונות ותירוצים לוזרים מול ווינרים שיפור המצב לעומת הסרת אחריות גישת ברוך השם מול חתירה לפתרון מניפולציות של נוכלים אחריות ...
שאלות על אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם?שאלות על אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם?שאלות על אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם? מדוע אנשים מתלוננים על אלוהים ועל ... אלוהים עשה את זה?, ואילו אנשים שאינם מאמינים באלוהים ישאלו למה המציאות כזאת?. אליעד כהן מסביר שחשוב להבין שכל תלונה שיש לאדם על אלוהים או על המציאות היא למעשה תלונה של האדם על עצמו. הסיבה לכך היא שהאני האמיתי של האדם אינו נפרד מהמציאות עצמה. אליעד משתמש בדוגמה של ... שרצה ויצר את החלום. כך גם בחיים - כאשר אדם חווה אירוע רע, כמו אובדן, אסון או סבל, והוא מתלונן על כך, הוא בעצם מתלונן על עצמו, כי הוא הישות שיוצרת את הכל. הוא האחראי הישיר למה שקורה לו, גם אם הוא לא מודע ... בכך שהם לא חווים את האחדות שבין הבורא לנברא. האדם הממוצע חווה רק את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, ולכן מתלונן על דברים שקורים לו. לעומת זאת, אדם מודע יותר יכול לחוות בו - זמנית שלוש פרספקטיבות שונות: פרספקטיבה נמוכה, ... והנברא, ואין שום הפרדה. מי שאינו מבין זאת חווה פיצול בין אני לאלוהים או מציאות. כך יוצא שכאשר אדם מתלונן על המציאות, הוא בעצם שונא את עצמו, כי הוא והמציאות אחד הם. איך דוגמת היד והגוף ממחישה את האחדות? אליעד כהן נותן את דוגמת היד והגוף: אם היד תחווה עצמה כנפרדת מהגוף, היא עלולה להתלונן ולכעוס על הגוף שגורם לה לכאב. אך אם היא תבין שהיא חלק מהגוף, אין לה שום סיבה לתלונות. בצורה דומה, האדם הוא חלק מהמציאות, ולכן כל תלונה על המציאות היא בעצם תלונה של האדם על עצמו. הדרך להתגבר על תלונות וסבל היא להבין שאתה והמציאות - ישות אחת. כיצד ניתן להגיע לאחדות מלאה ולהפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר שהדרך ... מגיע לפרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה אין עוד שאלות, מכיוון שהכל אחד ואין שום הפרדה. מה המסר העיקרי לגבי אחריות ותלונות? המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שכל תלונה של האדם על אלוהים או המציאות היא תלונה על עצמו. כל דבר שקורה לאדם קורה בגלל רצונו העמוק ביותר. לכן, האדם נדרש לקחת אחריות מלאה, להכיר בכך ... חיים טובים באמת, מתוך אחדות אמיתית ושלמה בין הבורא לנברא, בין החלום לחולם, ובין האדם למציאות. אחריות אישית מול תלונות על המציאות משמעות פיצול האישיות מנקודת מבט רוחנית הקשר בין בורא לנברא בחוויית האחדות כיצד חוויית החלום מלמדת על המצב האמיתי של האדם גילוי שורש הרצון ושחרור מסבל מדוע אנשים מתלוננים על אלוהים ועל המציאות? אנשים מביעים תלונות על אלוהים, או על המציאות, כשבעצם כל אחד תוהה מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים. מי שמאמין באלוהים מתלונן על למה אלוהים עושה כך?, ומי שלא מאמין באלוהים מתלונן פשוט על המציאות: למה היא כזו ולא אחרת?. אך לפי ההסבר, חשוב להבין שכל תלונה שיש לאדם על מה שקורה לו, היא בעצם תלונה על עצמו. הסיבה לכך היא שהאני האמיתי של האדם חופף למציאות עצמה. אפשר לקרוא לכוח שמניע את הדברים אלוהים, ... וגם שהכל אחד. אבל רוב האנשים מפרידים את עצמם מהפרספקטיבות הללו, וחווים רק את הנפרדות. כך יוצא שאדם יכול להתלונן על אלוהים או על המציאות, בלי לקלוט שהוא מתלונן בעצם על עצמו. לדוגמה, אם לאדם קרה אסון כלשהו, והוא אומר למה אלוהים עשה לי את זה?, הוא למעשה ... משם הוא גם תופס את הפרספקטיבה שקדמה לאלוהים, שבה הכל אחד ואין שום שאלה או הפרדה. לכן, כאשר אדם מתלונן על משהו רע שקרה לו, המסר הוא פשוט: כל תלונה על המציאות היא תלונה על עצמך. האחריות מוטלת עליך, כי אתה עצמך הכוח שפועל בתוך המציאות הזו. ראייה זו מרפאת את פיצול האישיות, ... מנוכר אליהם. אפשר לראות את הדוגמה של היד והגוף: אם היד חשה עצמה כישות נפרדת, היא עלולה לכעוס או להתלונן על הגוף שגורם לה כאב, אבל כשהיא חווה עצמה כחלק מהגוף, אין שום סכסוך או תלונה. בסופו של דבר, החקירה הפנימית של האדם מובילה אותו להעמיק בשורש הרצונות שלו, ומשם להתבונן ולשאול: למה אני רוצה ... הכל?. דרך השרשרת הזו הוא מגלה שהכל קשור לאותו שורש אחד, ושכולנו חלק מאותה מציאות אחת. אחריות אישית מול תלונות על המציאות משמעות פיצול האישיות מנקודת מבט רוחנית הקשר בין בורא לנברא בחוויית האחדות כיצד חוויית החלום מלמדת על המצב האמיתי של האדם גילוי שורש הרצון ושחרור מסבל הפעם אני רוצה לדבר על תלונות לאלוהים, אנשים מתלוננים, למה אלוהים עושה ככה, למה ככה? ומי שאינו מכיר בקיומו של אלוהים, מתלונן על המציאות, למה המציאות היא כזו, למה היא לא אחרת? וכל אחד מתלונן תלונות אחרות. וכרגע אני אסביר ואתן נקודה למחשבה, בנושא של לקית אחריות, ומה זה אומר? כל מה שאני מדבר עשיו ... וזה יכול להיקרא אלוהים / גורל / עולם... אדם צריך להבין שכל תלומה שיש לו על המציאות, הוא בעצם מתלונן על עצמו!!! מה זא? נאמר שאדם רצחו לו את הילדים, והוא מתלונן, רצחו לי את הילדים! על מי הוא מתלונן? על עצמו הוא מתלונן, למה? נלמד עכשיו מה זה לקחת אחריות אמיתית, מי שיתבונן פנימה, יגלה בעצם שהאני האמיתי שלו, זו בעצם המציאות! ... שקורה לאדם משהו רע, הוא צריך להבין שהוא האחראי האמיתי למה שקורה, האני האמיתי הוא שאחראי. עכשיו, כאשר אדם מתלונן על אלוהים ואומר תראו איזה אלוהים רשע זה איזו מציאות רעה, האדם צריך לדעת שהוא שונא את עצמו. אני ... או לא שאדם שונא את עצמו, יכול להיות שהוא צריך לשנוא את עצמו, לא בזה מדובר, אלא שיבין שהוא מתלונן על עצמו. כי האני האמיתי של האדם היא המציאות עצמה, משל למה הדבר דומה, למשל היד הזו, נגיד שהיד ... ברא וכולי וכולי, וזה עניין אחר כבר מה היא אותה פרספקטיבה. שורה תחתונה המסר הוא פשוט, דע לך, שכל תלונה ותלונה שיש לך על המציאות או על אלוהים אתה בעצם מתלונן על עצמך, כל דבר שקורה בעולם זה בגללך! קח ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331