פרשת כי תשא
"כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם".
מה ענינו של הרצון למנות את בנ"י לפקדיהם, הרי התורה עצמה מבארת שיש בזה סכנה, "ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם", הרי כל ענינה של תרומת מחצית השקל הינה כדי ש"ולא יהיה בהם נגף".
או' ר' נתן הפקידה, "המנין, הינה הכרח". מה עושה הפקידה ומדוע הינה הכרח?
ועמך כולם צדיקים, כל יהודי הינו בחינה של צדיק, עולם שלם, עולם קטן.
אצל יעקב ביורדו למצרים נא' בשבעים נפש, לכאורה יש לומר נפשות שכן המדובר ברבים, כתוב, בויקרא רבה, כולם נקראים נפש אחד.
האדם הינו עולם מלא, כל אדם הינו עולם בפני עצמו. עולם מורכב מאנשים הרבה, היכולת לחבר עולמות רבים לידי עולם אחד, מצריכה צמצום, הקטנה של הפרט.
צמצום והקטנה פירושו הכרת מקומו כפרט וכחלק מהכלל. קיומו של עולם בנוי לא על פרט זה או אחר, העולם בנוי על שיתוף העולמות השונים ותרומת כל עולם, פרטי, את חלקו הייחודי, לעולם הכללי המשותף.
המנין מביא לידי צמצום, הקטנה, ההכרה בכך שהאדם הינו מס' אך רק חלק מהכלל.
הצמצום מביא את האדם לידי ממדיו האמיתיים, מקום זה הינו חלקו, תרומתו, לעולם הכללי המשותף. איש איש כממדיו וכחלקו, כולם שווים שכן אם יחסר העולם ולו החלק הקטן ביותר, לא יהיה שלם.
הצמצום מאפשר לאדם להיות כחלק מהפאזל, להשתלב בעולמו של חברו כמשלים ולא כשולט, כתורם וכמקבל שכן הביחד מביא לידי תמונה ברורה יותר, היחיד אינו יכול להגיע לידי כך לבדו.
הצמצום מביא לביחד של כל אחד בנפרד ומונע כניסה של האחד למקום חברו, בכניסה זו למקום חברו הינו מחבל הן בעולמו והן בעולמו של חברו.
"כי תשא את ראש בני ישראל", המנין מטרתו להביא, מחד להכרה בגודל האמיתי של האדם, כחלק מהכלל הגדול, מאידך העוצמה שבכלל, שבביחד.
אליה וקוץ בה, הביחד, המנין מעורר קטרוג של הסטרא אחרא. יכולת הפגיעה של הסטרא אחרא הינה בריבוי ולא במיעוט, בביחד ולא בפירוד, בשלם ולא בחלקי.
"ונתנו איש כופר נפשו.. זה יתנו מחצית השקל", מחצית ולא שלם, המנין הינו של השקלים ולא של האדם, המטרה, "ולא יהיה בהם נגף".
מחצית השקל ולא השקל השלם. האדם הינו חצי, שלמותו תבוא בחיבור לאחר.
יקר הקיבוץ של עם ישראל, זהו קיבוץ של חצאי עולמות, חצאי עולמות הבונות עולם שלם, אחד, עולם בו אין שליטה לסטרא אחרא ולכל המריעין בישין.
הקיבוץ הביחד הוא המביא לידי היכולת של הכרעת הקליפות. אסתר, לפני הליכתה לאחשורוש "והיא לא נקראה", ביקשה ממרדכי "לך כנוס את כל היהודים", כולם יחדיו נבטל מחשבת המן.
"כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם".
מה ענינו של הרצון למנות את בנ"י לפקדיהם, הרי התורה עצמה מבארת שיש בזה סכנה, "ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם", הרי כל ענינה של תרומת מחצית השקל הינה כדי ש"ולא יהיה בהם נגף".
או' ר' נתן הפקידה, "המנין, הינה הכרח". מה עושה הפקידה ומדוע הינה הכרח?
ועמך כולם צדיקים, כל יהודי הינו בחינה של צדיק, עולם שלם, עולם קטן.
אצל יעקב ביורדו למצרים נא' בשבעים נפש, לכאורה יש לומר נפשות שכן המדובר ברבים, כתוב, בויקרא רבה, כולם נקראים נפש אחד.
האדם הינו עולם מלא, כל אדם הינו עולם בפני עצמו. עולם מורכב מאנשים הרבה, היכולת לחבר עולמות רבים לידי עולם אחד, מצריכה צמצום, הקטנה של הפרט.
צמצום והקטנה פירושו הכרת מקומו כפרט וכחלק מהכלל. קיומו של עולם בנוי לא על פרט זה או אחר, העולם בנוי על שיתוף העולמות השונים ותרומת כל עולם, פרטי, את חלקו הייחודי, לעולם הכללי המשותף.
המנין מביא לידי צמצום, הקטנה, ההכרה בכך שהאדם הינו מס' אך רק חלק מהכלל.
הצמצום מביא את האדם לידי ממדיו האמיתיים, מקום זה הינו חלקו, תרומתו, לעולם הכללי המשותף. איש איש כממדיו וכחלקו, כולם שווים שכן אם יחסר העולם ולו החלק הקטן ביותר, לא יהיה שלם.
הצמצום מאפשר לאדם להיות כחלק מהפאזל, להשתלב בעולמו של חברו כמשלים ולא כשולט, כתורם וכמקבל שכן הביחד מביא לידי תמונה ברורה יותר, היחיד אינו יכול להגיע לידי כך לבדו.
הצמצום מביא לביחד של כל אחד בנפרד ומונע כניסה של האחד למקום חברו, בכניסה זו למקום חברו הינו מחבל הן בעולמו והן בעולמו של חברו.
"כי תשא את ראש בני ישראל", המנין מטרתו להביא, מחד להכרה בגודל האמיתי של האדם, כחלק מהכלל הגדול, מאידך העוצמה שבכלל, שבביחד.
אליה וקוץ בה, הביחד, המנין מעורר קטרוג של הסטרא אחרא. יכולת הפגיעה של הסטרא אחרא הינה בריבוי ולא במיעוט, בביחד ולא בפירוד, בשלם ולא בחלקי.
"ונתנו איש כופר נפשו.. זה יתנו מחצית השקל", מחצית ולא שלם, המנין הינו של השקלים ולא של האדם, המטרה, "ולא יהיה בהם נגף".
מחצית השקל ולא השקל השלם. האדם הינו חצי, שלמותו תבוא בחיבור לאחר.
יקר הקיבוץ של עם ישראל, זהו קיבוץ של חצאי עולמות, חצאי עולמות הבונות עולם שלם, אחד, עולם בו אין שליטה לסטרא אחרא ולכל המריעין בישין.
הקיבוץ הביחד הוא המביא לידי היכולת של הכרעת הקליפות. אסתר, לפני הליכתה לאחשורוש "והיא לא נקראה", ביקשה ממרדכי "לך כנוס את כל היהודים", כולם יחדיו נבטל מחשבת המן.
050-3331-331