לפעמים אפשר להיתקע עם המחשבה ובמקום להחליט ממקום של נחישות, לראות את הקושי במקום את האתגר.
במצבים מסויימים עדיף פשוט לזרום עם המחשבה ולרוץ איתה לאן שהיא מובילה במקום "לחפור" ולהיתקע במחשבה, ולהמשיך הלאה.
כלומר לקחת בקלילות את הדברים לזרום וליסוע הלאה, לקחת את הדברים כאתגר ולעשות ככל היכולת מבלי להיתקע אם זה מספיק טוב.
כמו שהתבאר שהאוייב של הטוב הוא הטוב ביותר, יש מצבים שאין מקום לחשוב על הטוב ביותר כי הוא רק מקלקל את היכולת של אותו הרגע.
וחשוב שתהיה לאדם השקפה בונה ולא כזו המכבידה על החיים או מעיבה עליהם.
אפשר גם לקחת קשיים או מחשבות שליליות כמו ענן חולף ולנסות להירגע ולהיות מודע לדברים.
לראות את הטוב של הדברים ולעשות הכל כדי להצליח ולא להתרגש מהתוצאות ולנסות עד שמצליחים. גם כישלון הוא אבן דרך להצלחה.
ואחרי שמשתדלים, לתת לדברים להיות ולתת לתחושות להתבטא בפנים מבלי להדחיק אותן ולזכור שגם הרגשות השליליים הם עננים חולפים.
להמשיך הלאה ולהיות כאן ועכשיו. וכאשר מסתכלים על הדברים כפי שהם עכשיו ומשתדלים בחיים לעשות מה שיכולים - גם נהנים מעכשיו וגם לא מפספסים את הכאן ועכשיו.
חלק ממהתפתחות של האדם אלו לפעמים הנפילות וכל הרגעים הפחות נעימים אבל לאחר מכן, יש את הרגעים הטובים.
כמו שאומרים בחיים יש עליות וירידות וגם שהאדם במצב ירידה הוא יכול לשאוף שמצבו יהיה טוב יותר וזה שהוא היום קצת למטה, מחר יכול להשתנות והוא שוב יעלה למעלה, וכך האדם מאיץ את העליה שלו לדבר הבא וכך הוא עולה מבחינת התפתחות אישית.
חשוב שהאדם ישדר לעצמו את הדברים ויהנה מהתהליך עצמו.
*
פרדוקס "הרצון הטוב"
קיים מצב שבו לאדם יש "רצון טוב" לעשות דברים והוא מעיר לעצמו באופן כזה שהוא אומר: "צריך לחקור למה טעיתי", "צריך להבין את הדברים הללו עד הסוף", "למה ההבנה שלי כך וכך" וכן, שאר טענות אשר לכאורה מנסות להסביר את דרך החשיבה באופן שונה.
המשותף ביניהן למרבה האירוניה הוא, שהן החקירה של הנושא והן החקירה של ההבנה של אותו הרגע גורמים לתקיעות בחיים.
וכן, קיימים מצבים שבהם דווקא התשובה הראשונה האינטואיטיבית טובה מהתשובה השנייה שבאה לאחר עיוות לאחר "תיקון" של הדברים.
וכמובן שאין כאן שחור לבן, ויכול להיות מצב שבו דווקא האדם יחשוב על הדברים ויצליח יותר.
ובעצם איך ניתן לדעת מתי לחשוב על הדברים ומתי לזרום עם ההבנה?
יש אפשרות לבדוק לפי האמת את הדברים, האם זהו דבר שצריך רק "להשתפשף" בהבנתו ובמהלך הנושא הדברים יובהרו אז אפשר לזרום עם החשיבה. ואם זהו מהלך שונה שדרוש חשיבה כדי לא ליפול בפח אז אכן, המהלך דורש חשיבה ואף התייעצות.
ולכן, אין דרך אחת וגם הדבר שהבהרתי הוא בגדר אפשרות ועל האדם להגדיל ראש ולהחליט כל החלטה לגופה לפי ההבנה של אותו הרגע ולזרום עם הקושי והזרימה טובה לדברים גם בעירבון מוגבל.
ולכן, חשוב שהאדם יסתכל על הדברים כפי שהם ויצמד לאמת, וגם אם לא יודעים מה נכון יותר, זה לא משנה איזה מהלך נוקטים בסוף לומדים.
ולכן, טוב לזרום עם הזרימה וכן, טוב לזרום עם התכנון. פשוט לזרום עם החיים כאן ועכשיו.
מה שהיה אין לזה חשיבות זה לא מקדם, מה שעכשיו זו ההחלטה של הרגע הזה.
במצבים מסויימים עדיף פשוט לזרום עם המחשבה ולרוץ איתה לאן שהיא מובילה במקום "לחפור" ולהיתקע במחשבה, ולהמשיך הלאה.
כלומר לקחת בקלילות את הדברים לזרום וליסוע הלאה, לקחת את הדברים כאתגר ולעשות ככל היכולת מבלי להיתקע אם זה מספיק טוב.
כמו שהתבאר שהאוייב של הטוב הוא הטוב ביותר, יש מצבים שאין מקום לחשוב על הטוב ביותר כי הוא רק מקלקל את היכולת של אותו הרגע.
וחשוב שתהיה לאדם השקפה בונה ולא כזו המכבידה על החיים או מעיבה עליהם.
אפשר גם לקחת קשיים או מחשבות שליליות כמו ענן חולף ולנסות להירגע ולהיות מודע לדברים.
לראות את הטוב של הדברים ולעשות הכל כדי להצליח ולא להתרגש מהתוצאות ולנסות עד שמצליחים. גם כישלון הוא אבן דרך להצלחה.
ואחרי שמשתדלים, לתת לדברים להיות ולתת לתחושות להתבטא בפנים מבלי להדחיק אותן ולזכור שגם הרגשות השליליים הם עננים חולפים.
להמשיך הלאה ולהיות כאן ועכשיו. וכאשר מסתכלים על הדברים כפי שהם עכשיו ומשתדלים בחיים לעשות מה שיכולים - גם נהנים מעכשיו וגם לא מפספסים את הכאן ועכשיו.
חלק ממהתפתחות של האדם אלו לפעמים הנפילות וכל הרגעים הפחות נעימים אבל לאחר מכן, יש את הרגעים הטובים.
כמו שאומרים בחיים יש עליות וירידות וגם שהאדם במצב ירידה הוא יכול לשאוף שמצבו יהיה טוב יותר וזה שהוא היום קצת למטה, מחר יכול להשתנות והוא שוב יעלה למעלה, וכך האדם מאיץ את העליה שלו לדבר הבא וכך הוא עולה מבחינת התפתחות אישית.
חשוב שהאדם ישדר לעצמו את הדברים ויהנה מהתהליך עצמו.
*
פרדוקס "הרצון הטוב"
קיים מצב שבו לאדם יש "רצון טוב" לעשות דברים והוא מעיר לעצמו באופן כזה שהוא אומר: "צריך לחקור למה טעיתי", "צריך להבין את הדברים הללו עד הסוף", "למה ההבנה שלי כך וכך" וכן, שאר טענות אשר לכאורה מנסות להסביר את דרך החשיבה באופן שונה.
המשותף ביניהן למרבה האירוניה הוא, שהן החקירה של הנושא והן החקירה של ההבנה של אותו הרגע גורמים לתקיעות בחיים.
וכן, קיימים מצבים שבהם דווקא התשובה הראשונה האינטואיטיבית טובה מהתשובה השנייה שבאה לאחר עיוות לאחר "תיקון" של הדברים.
וכמובן שאין כאן שחור לבן, ויכול להיות מצב שבו דווקא האדם יחשוב על הדברים ויצליח יותר.
ובעצם איך ניתן לדעת מתי לחשוב על הדברים ומתי לזרום עם ההבנה?
יש אפשרות לבדוק לפי האמת את הדברים, האם זהו דבר שצריך רק "להשתפשף" בהבנתו ובמהלך הנושא הדברים יובהרו אז אפשר לזרום עם החשיבה. ואם זהו מהלך שונה שדרוש חשיבה כדי לא ליפול בפח אז אכן, המהלך דורש חשיבה ואף התייעצות.
ולכן, אין דרך אחת וגם הדבר שהבהרתי הוא בגדר אפשרות ועל האדם להגדיל ראש ולהחליט כל החלטה לגופה לפי ההבנה של אותו הרגע ולזרום עם הקושי והזרימה טובה לדברים גם בעירבון מוגבל.
ולכן, חשוב שהאדם יסתכל על הדברים כפי שהם ויצמד לאמת, וגם אם לא יודעים מה נכון יותר, זה לא משנה איזה מהלך נוקטים בסוף לומדים.
ולכן, טוב לזרום עם הזרימה וכן, טוב לזרום עם התכנון. פשוט לזרום עם החיים כאן ועכשיו.
מה שהיה אין לזה חשיבות זה לא מקדם, מה שעכשיו זו ההחלטה של הרגע הזה.
050-3331-331