אזכור קצרצר של מייסדי ועיקרי האסכולות העיקריות בפילוסופיה הסינית. מסתבר שלקונפוציוניזם היו הרבה זרמים והתפצלויות במהלך השנים. השפעתם לא היתה רק השפעה אקדמית, אלא השפעה ממשית על המערכת הפוליטית - חברתית בסין, ועל האופן שבו הסינים תופשים את העולם.

הפילוסופיה הסינית מתייצבת ומתעצבת במאה השלישית לפני הספירה. קונפוציוס חי במאה השישית לפני הספירה, אבל מה שהוא הותיר אחריו זה קנון של הוראה שקבל עיצוב וסדר במהלך 300 השנים הבאות, על ידי תלמידיו.

בערך במאה השלישית אנו רואים שני זרמים בתוך הקונפוציוניזם: Meng Zi ו Xun Zi.

אסכולה שניה שהתפתחה, הייתה אסכולת הדאו (Tao). מונח זה מוכר בזכות הטרנסליטרציה שעשו לשפה הסינית. זוהי הפילוסופיה האהובה על כל הידעונים, מנחשים, רופאים סינים ומטפיזיקאים, כי יש בה אלמנט קסום. הדאו היא במידה מסוימת פילוסופיה נטורליסטית אבל לא רק. היא גם פילוסופיה פוליטית - חברתית עם אבחנות מאוד נוקשות לגבי היחסים בתוך ההרמוניה. השמות הגדולים המתקשרים לאסכולת הדאו הם Lao Zi ו Zhuang Zi.

אסכולה שלישית שייכת גם היא לאסכולה הנטורליסטית למחצה, שהמוביל שלה הוא Mo Zi. הוא נמצא בין שתי האסכולות שהוצגו. הוא פונקציונליסט ומחפש לראות כיצד הדברים מתפקדים.

אסכולה חשובה נוספת (ואולי החשובה מכולם) היא הלגאליזים = Fa Jia. השמות הגדולים פה הם הלורד Shang Jiang ו Han Fei Zi.

חוץ מזה, יש לנו זרם נוסף בשם Chang, שלימים יהיה ידוע ביפאן בתור זן. זהו בעצם בודהיזם סיני, שקבל תרומה סינית מיוחדת עם הרבה השפעה דאואיסטית.

אסכולה קטנה אך חשובה היא האסכולה של הלוגיקנים.

במאה השלישית לפני הספירה, שנת BC 221 נפל דבר בסין! סין אוחדה בפעם הראשונה בתולדותיה על פני כל שטחה, במשטר נוקשה. הקו הפילוסופי המוביל היה של החברה הלגאליסטים, בעיקר של Han Fei Zi. הוא היה איש לא אהוב ברחבי סין, בגלל שהוא יצר דפוס פילוסופי חדש, שבעקבותיו נסחו מחדש את הקונפוציוניזם שהיה בעל אפיק המחשבה וההשפעה הגדולה ביותר בסין.

ההיסטוריה כאן חשובה להבנת הרקע שבו פועלות האסכולות השונות. אחרי איחוד סין, קרו כל מיני דברים המשפיעים עד עצם היום הזה, מבחינת האופן שבו סין מתייחסת אל עצמה. בשנים הראשונות של שלטון הקיסר (הוא משל בסך הכל 14 שנה), הצליחו לעשות דברים אדירים בסין בעלי משמעות פוליטית וגם חברתית פסיכולוגית. דוגמה להשפעה פוליטית, היה סיום תוואי החומה הגדולה. דוגמה אחרת: השלמת מבצר ופיתוח התוואי של התעלות הגדולות. מדובר בתעלה המחברת בין שתי הנהרות הגדולים ומתפרסת לאורך 3000 ק'מ (לתחבורה והטיית מים). מעבר לכך, היו דברים שהשפעתם על דפוסי החשיבה הסינים היו משמעותיים יותר. לדוגמה: האחדת הכתיב הסיני. עד לאותה עת נהגו בסין כמה מערכות סימנים, כולם קרקטרס (characters), אך הפרושים שלהם שונים. הקיסר הראשון עשה סדר והכריח להנהיג מערכת אחידה. הוא טיפל רק בכתיב אך לא בהגייה. מערכת זו קיימת עד היום.

ברגע שאתה מאחד את הכתיב, אתה משפיע במידה רבה על האופן שבו אנשים חושבים, כי מערכת קונספטואלית מושפעת ממה שניתן להביע. אם חסר לי מונח או קבוצת מילים שמתארת משהו, הדבר אינו קיים. הרחבת רשימת הביטויים מייצרת אופני תפיסה נוספים ושונים. לזה יש השפעה שאנשים לא תמיד מתעמקים בה, אבל זו השפעה מרחיקת לכת בהסתכלות סינית על האדם, על יכולותינו ועד כמה הוא יכול להרחיק לכת.

שושלת Qin הסתיימה ב 227 אחה'ס ולאחריה הוקמה שושלת חדשה: Han. היו לה שתי תקופות. היא קבעה את הדפוסים השולטים בסין. היא קבעה את מה שהיא הבינה מקונפוציוניזם (שכבר עבר תמורות וקבל השפעות) ל'דת מדינה' או יותר נכון: לפילוספיית מדינה.

הקונפוציוניזם ההאני מהווה הרכיב העיקרי בפילוספיה הסינית, לרבות הרפואה. יש בה מקורות נוספים, אך כאן מדובר בזרם המרכזי.

במהלך האלפיים שנים שחלפו היו עליות ומורדות לקונפוציוניזם הממלכתי הזה, היו עליות ומורדות בין זרמים כמו והניאו - דאואיזם, ניאו - קונפוציוניזם, בודהיזם חדש ועוד.

* www.tmurot.org.il/article.asp?id=106