נישואין הבטחות של בעל

לכל הבעלים שזקוקים לתזכורת קטנה

מאת הרב ד"ר ג'רי לוב

אזכור שאני בעלך ושאני אוהב אותך. אהיה נדיב כלפייך.

אעריך אותך יותר ואבטא זאת לעתים תכופות יותר. אפגין הערכה כלפייך, הערכה שתשמש לילדינו כמודל לחיקוי.

לא אזלזל בך בכל דרך שהיא ולא אתקוף את האנשים היקרים לך.

אזכור שאמנם את מדליקה את נרות השבת, אותו סמל מופלא לשלום בית, אבל ההרמוניה בביתנו אינה באחריותך בלבד. זוהי אחריותנו, למעשה, אני זה שמכין את הנרות עבורך להדלקה.

אזכור שאת לא "אחת מהחבר'ה" ושעליי לדבר אתך ולנהוג בך בדרך שונה.

אתנצל לעתים תכופות יותר, גם אם הפגיעה לא הייתה מכוונת. אני יודע שמכיוון שאנו אנשים שונים, יהיה זה בלתי אפשרי לא לפגוע בך לעולם. אקח אחריות ואומר, "אני מצטער", ולא אאשים אותך ברגישות יתר.

אתמקד לעתים תכופות יותר בצדדים החיוביים שלך ואשתדל לא לחפש פגמים. גם לי יש את החסרונות שלי. אתמקד בצדדים החזקים שלך ואנסה שלא להשוות אותך לדימוי פנימי של איך שאני חושב שעלייך להיות. אקבל אותך ואזכור שאת, כולך, הנך מתנה שאלוקים שלח, בדיוק בשבילי.

אנסה לא לשלוט בך או להכתיב לך מה לעשות. אזכיר לך תמיד שאת אדם בוגר ולא אתנשא. את לא הבת שלי.

אנסה לא לשלוט בך או להכתיב לך מה לעשות. את לא הבת שלי.

לא אומר לך מהם רגשותייך, הם שייכים לך. אבטח ברגשותיי וארשה לעצמי להיות פגיע לעתים, גם כשזה יהיה קשה.

אחזיר את ה"הב" [שמשמעו תן] ל"אהבה" ואזכור את מילותיו היפות של הרב אליהו דסלר ז"ל, שאמר: הסוד לנישואין מאושרים הוא שכל אחד מבני הזוג יתמקד בנתינה. ככל שניתן יותר, כך תגדל אהבתנו.

לא אפחית מערכן ומכוחן של מחוות קטנות: חיוך מיוחד, פתק, מתנה קטנה, מילה אוהבת.

אתפלל למען נישואינו ואבקש מה' שייתן לנו את החוכמה לעזור זה לזו לצמוח.

אנהג בך בכבוד בכל עת. פעולותיי, טון הדיבור שלי, הבעות פניי ומילותיי ישקפו מחויבות חגיגית זו.

לא אנסה להפחיד אותך על ידי צעקות, רקיעה ברגליי, חסימת דרכך, חדירה למרחב שלך או שבירת חפצים. אשלוט בכעסי ואבטא אותו בדרך לא מאיימת ולא הרסנית. אם זה יהיה קשה מדי, אפנה לעזרה מקצועית.

אנסה לא להיות כה נוקשה באופן כללי, או כה רציני, אלא להיות קליל יותר.

אציב את נישואינו בראש סדר העדיפויות שלי. אמצא יותר זמן מדי יום כדי לבלות עמך לבד, לפחות לכמה רגעים. אעשה כל מאמץ כדי לצאת עמך, כשהדבר יתאפשר, כמה פעמים בחודש. אני יודע שכל מערכת יחסים זקוקה לשיחה ולזמן משותף. אני יודע שככל שהנישואין חזקים יותר, כך המשפחה יציבה יותר. הילדים אולי מתנהגים כאילו אינם מודעים, אבל הם רואים הכל ויודעים הכל וככל שנהיה קרובים ומאושרים יותר, כך הם ירגישו בטוחים יותר. אזכור שמאמציי הם השקעה בנצח ומקור שמחה לשכינה, השותף השלישי במשכננו.

אתייחס אלייך ברצינות. דעותייך, רגשותייך, החלטותייך יתקבלו בכובד ראש. לא אצחק עלייך וכשלא אסכים עמך, אעשה זאת בצורה ברורה ואסרטיבית ובאופן שאינו פוגע ביושרך. יושרך קדוש.

אזכור את השבריריות של הנפש האנושית ואת כוחן של מילים - מילים שיכולות לנחם ולתמוך, לחזק ולבנות, מילים שיכולות להביא קירבה ויופי. ומילים שהן לעתים גם כמו סכינים, מילים שחותכות, פוצעות והורסות.

לא אשתמש בשתיקה כנשק.

אזכור שאיני צריך לנצח בכל ויכוח. האם הניצחון כה חשוב שאתעלם מהפגיעה שאת חשה? אחפש באופן פעיל דרך לפשרה.

אחייך יותר ואצחק עמך יותר. גם כשאני עייף, כל כך עייף ומוצף מעבודה ומלחץ, אחפש דרכים לצחוק עמך ואני יודע שזה ירפא גם אותי. אזכור את חיוכו המיוחד של אבי, השמור לאמי.

אעודד אותך ואתמוך בך כשאת זקוקה לי ואתן לך מרחב, אם תבקשי ממני.

אהיה הוגן במריבות, לא ארד לפסים אישיים ואזכור תמיד שזה לא בסדר לפגוע בך אפילו אם פגעת בי.

אנסה לבקש את מה שאני זקוק לו ממך ולא אצפה ממך לקרוא את מחשבותיי. אני מקווה לאותו הדבר ממך.

אהיה הוגן במריבות, לא ארד לפסים אישיים ואזכור תמיד שזה לא בסדר לפגוע בך אפילו אם פגעת בי. אין הצדקה לאכזריות, נקודה. אנסה להישאר רגוע, אספור עד עשר ולפעמים אעזוב את החדר כדי למצוא את הרוגע בתוכי, ואנסה לזכור, אפילו בזמן הכעס, כמה את חשובה לי. האם אני רוצה לסכן את מה שבנינו ביחד?

אומר לך כשפגעת בי. לא אסתיר זאת, לא אעמיד פנים שזה בסדר, אפילו למען שלום בית, כיוון שאני יודע שזה יכרסם בי ויצוץ בדרכים אחרות. אאזור אומץ ואשוחח עמך. לא אגיב בהתקפת - נגד ואחמיר את המצב. ייתכן שלפעמים אומר "נפגעתי" ואבקש לקבל התנצלות.

אנסה להיות בבית בזמנים קדחתניים ו"מעדים לפורענות": שיעורי בית, לפני שהילדים הולכים לישון, השעות שלפני שבת וחג, ואעזור לך יותר באופן כללי. אארגן את לוח הזמנים שלי בעבודה ואפילו בלימודים, מתוך מחשבה על זמנים אלה.

אקבל את מכרייך וחברותייך. אני מבין שחשוב לך לשמר מערכות יחסים עם אנשים אחרים מלבדי.

אעשה את חלקי להביא יותר קדושה לביתנו, כדי להפוך אותו למקום של כבוד, אהבה, שמחה ושלמות.

*מאמר זה הופיע במקור בכתב העת Jewish Action.