ילד קטן בכה אצל סבתו, והתלונן בפניה על איך הכל לא מסתדר לו בחיים, הכל מתקלקל, הכל נהרס.

קשיים בבית הספר, בעיות בבית עם ההורים, מחלות במשפחה. למה זה צריך להיות כך!?

הסבתא, שהיתה באמצע העבודות במטבח, ליטפה אותו על ראשו, נישקה וחיבקה אותו בניסיון לנחמו.

"בא לך אולי משהו טעים לאכול? " שאלה אותו.

"בטח" - ענה לה.

"הנה קח לך, קצת שמן בישול" - אמרה הסבתא.

"איכס! " - אמר הנכד בעיקום פרצוף. "זה מגעיל! "

חשבה הסבתא ואמרה:

"אז אולי, מה דעתך על כמה ביצים טריות?

או אולי כוס קמח?

אולי אתה מעדיף בעצם כפית אבקת אפיה? "

הילד שהתחיל להתעצבן אמר לסבתו:

"סבתא, מה קרה לך. כל הדברים האלה מגעילים אחד אחד! "

ענתה לו סבתו:

"נכון, לכל הדברים האלה יש טעם נורא ואיום כל אחד בפני עצמו.

אבל כשמערבבים אותם ביחד, ובכמויות הנכונות, יוצאות לך עוגיות מדהימות! "

עשתה הסבתא הפסקה קלה, לראות אם דבריה נקלטים, ואחר משיכה: -

"גם הקב"ה פועל בדיוק כך.

הרבה פעמים אנחנו תוהים מדוע הוא מעביר אותנו דרך ניסיונות וקשיים, ומדוע בכלל הם מהווים חלק מן "התפריט" שהוא נותן לנו.

אבל אם אתה מבין את משל העוגיות, אתה תבין גם שבסופו של דבר הכל מסתדר לטובה, והחיים יפים. צריך לראות את התמונה בכללותה, ולא רק מרכיב זה או אחר.

יש לך שמש

יש לך פרחים

יש לך ציוץ ציפורים

אתה מתעורר כל בוקר ונושם אויר מלוא ריאותיך.

יש לך בגד ללבוש ונעל לנעול, ואוכל לאכול, יש לך חברים, ויש לך משחקים.

לפעמים אנו פוקחים את העיניים מגלים כי המציאות היומיומית שלנו מקיפה אותנו בניסים.

התעוררנו בבוקר - נס!

אנו נושמים - נס!

יש לנו עיניים - נס!

יש לנו מוח חושב - נס!

כל האברים שלנו - נס!

זכינו להיוולד מבין עשרות אלפי זרעונים וביציות - נס!

אנחנו יהודים - נס!

אנחנו בריאים ומתפקדים - נס!

זכינו ללדת - נס!

יש לנו ילדים בריאים - נס!

אם רק נחשוב לרגע, נגלה כי המציאות שלנו ניסית כולה. התרגלנו לראות את הנס כמשהו שיוצא מגדר הרגיל, שלא כדרך הטבע.

אך אם נעמיק לרגע ונחשוב, ניווכח כי מה שאנו מכנים "טבע" הוא בעצם שרשרת נסים בלתי פוסקת.

תודה רבה לך אבא שבשמיים

על כל רגע של מתנת חינם של חיים

כך שאתה רואה, בסך הכל התמונה - היא יפה מאד!

ועכשיו בוא ונלך לאפות קצת עוגיות...