השימוש המודרני במילה סטרס מתייחס לשחיקה שגורמים החיים בקצב מואץ.

הגוף מגיב למצבי סטרס (לחץ, דחק) בכל המערכות הפיסיולוגיים, בין אם הסטרס גופני, נפשי או ריגשי.

שינויים לרעש חזק, זיהום אויר, דאגות, קשיים, לוח זמנים צפוף, סכסוכים, ריקנות, העדר סיפוק ואפילו עונג חזק יוצרים תגובה של שינויים גופניים שיתלוו למצבי הסטרס.

השינויים הגופניים הינם מתח בשרירים, דופק מוגבר, נשימה מואצת, הזעה.. תגובות אלו מאפשרות הסתגלות למצבי הסטרס.

"הסטרס המיטיב" מגביר ומעודד תפקוד יעיל, יצירתי ונמרץ. תגובה זו הכרחית להשרדות שגשוג והנאה.

כאשר יש " סטרס מתיש ומחליש" מתמשך הוא עלול לערער את הבריאות.

כמעט כל אדם נמצא במצבי סטרס לפני תחרות או נאום חשוב, זהו סטרס מטיב שיוצר התעוררות ומניע את האדם להפיק מעצמו יותר ולעשות מאמץ שיא.

לעומתו סטרס קבוע מבזבז אנרגיה ושוחק את מערכת העצבים.

כאשר אדם חש בסוף היום ועל אחת כמה וכמה כבר בתחילת היום: כאבי ראש, עייפות, מתיחות, דאגה, עצבנות, חוסר יכולת ריכוז, הצטננות וחולי לעיתים קרובות, קשיי הרדמות או התעוררות באמצע הלילה, התפרצויות כעס.. אלו הם סימפטומים של מצבי יתר סטרס.

האמת היא שלצערנו בעולם המודרני שלנו למרות ההתפתחות הטכנולוגית, הנוחות והמהירות המירבית בעבודות הבית, בהתניידות, בתקשורת האלחוטית, בהשגת המזון וכו'.. מעטים חווים אנרגיה רגועה.

בעבר הלא רחוק הסבתות שלנו לא תיארו לעצמם, בחלום הכי ורוד שלהם שהכביסה תתנקה בלחיצת כפתור, שהמזון יהיה נגיש "חמם והגש", שלבקר בני משפחה לא יהיה מסע מפרך וארוך אלא נסיעה בכלי רכב ממונע וממוזג, ולמרות הקשיים והעבודה הקשה שהיתה מנת חלקם מצאת החמה, האושר והשלווה שכנו תדיר במעונם.

היום כאמור מעטים חווים אנרגיה רגועה, תחושות שלווה נעימות וחיוניות.

חשוב להכניס לתוך מרוץ החיים את האנרגיה הרגועה, לעודד וליצור אותה.