* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

מי אני, מה אני, האני, אין או יש אני או לא אני, ביטול האני עצמי, ממה האני מורכב, מה היית לפני שהיית, חיפוש עצמי.

הדרייב שלך לחקור הוא האני, הדבר הכי קל לחקור זה את האני, נקודת החיבור הכי קרובה שלך עם המציאות היא האני שלך, הדבר הכי בסיסי שלך זה האני שלך, יש לזה הרבה מאוד יתרונות, הדבר שתמיד קיים גם אם אתה רוצה זה האני שלך, לדוגמה, אני רוצה, אני חושב, אני שומע, אני ישן, האני תמיד נשאר, נכון? אין לך דבר שאין בו אני, בלי אני אין לך עניין בכלום. הבנת? אז מה זה אני? למה אנחנו שואלים את זה בעצם? זאת שאלת המפתח.

הגענו בחקירה שאנו רוצים להרגיש טוב, טוב הוא אפשרי המציאות, כי אפשר להגיד שאני רוצה להרגיש טוב או להרגיש רע, ואז יש את המילה להרגיש, אני רוצה להרגיש או אני רוצה משהו אחר, ואז יש את האני רוצה, ונשאלת השאלה מה הוא רצון ומה הוא אני, ובסוף נשאר האני, למה? כי האני זה הדבר שאתה הכי בטוח בו, אולי אין דבר כזה רצון, אולי זה תעתוע, עזוב, בא נתעסק באני, האני קיים? כן, בא נבין מה זה.

אתה לא חוקר מה קורה לסינים, מה אכפת לך מה הוא רצון, אל תחקור דברים שלא קשורים אליך, מה זה רצון? מה אכפת לך מה הוא רצון, מה זה עניינך, תחקור קודם מי אתה, אם אתה לא יודע מי אתה, איך תדע מי השכן שלך? נניח שאתה והרצון שכנים, אם עוד לא חקרת מי אתה אז איך תבין מי זה הרצון שלך?

אז מה זה אני? מה אתם חושבים?

אתה יכול ללכת ליער ולשבת עם עצמך, אני רק חוסך לך זמן. זה כמו שאומרים למישהו שרעב, יש כאן אוכל, והוא אומר, לא, לא, לא, אני לא רוצה לאכול, אני רוצה לחפש אוכל. האוכל כאן על השולחן, לא אני רוצה לחפש בחדר, להיות רעב שנה ואז לאכול.

שאלה: אתה אומר דברים ואחר אתה אומר שזה לא נכון.

אליעד: אתה לא אמור להאמין לי, עד כאן יש לך סתירה כל שהיא בתהליך הזה להבין מי זה אני?

שאלה: לא, הכל הגיוני.

אליעד: יופי, עד כאן הסתדרנו, אז בא נתקדם

שאלה: אז מה זה אני? אני זה משהו קיים, משהו

אליעד: שאתה אומר משהו, האם יש הבדל בינך לבין שולחן? הבדל בין קיר, אני, שולחן, תפוח?

שאלה: לא

אליעד: אז אין בעצם הבדל, אז איך נתקדם? אני זה חלק ממשהו, ממה עשוי האני? בא ננסה להבין מה זה אני, ממה זה עשוי? למשל מיץ תפוזים עשוי מתפוזים סחוטים, תפוז גדל על העץ אפשר לראות אותו, זה אטומים מסוימים בצורה מסוימת.

אז נתמקד עכשיו באני, מה זה אני? אתה קם בבוקר ואומר לעצמך, אני רוצה, אני חושב, אבל מה זה אני? תחשוב, תן השערות. אני זה סוג של מחשבה, אני זה סוג של רצון, אני זה חלום של מישהו אחר, תקשיב עד שאני הבנתי שזה מקום וזמן, לקח לי הרבה זמן, אולי אני זה מישהו שחולם אותי, ואני בכלל ישות בתוך החלום שלו? אולי? אולי נחקור את הכיוון הזה? אני זה חלק מחלום של מישהו אחר, לדוגמה, אז בא ננסה לחקור את האפשרות הזאת. למה אני לא חוקר אותה, כי היא לא אומרת כלום, כי אם אני חלום של מישהו אחר אז מי זה שחולם? שאני שואל מה זה אני, זה לא דווקא אני, זה מה התודעה שאומרת אני. כי אם אני חלום של מישהו אחר, אז מה היא התודעה שאומרת אני? אז כשאתה אומר אני, מה לדעתך זה אני?

מה אתה יודע על עצמך?

שאלה: אני זה חלק ממשהו, ממקום.

אליעד: האם אני זה כל המציאות כולה? אולי אני זה המציאות? הבודהיסטים אומרים שהעולם הוא ההשתקפות של התודעה שלך, משהו כזה. אולי אני זה העולם?

שאלה: אמרת שכדי להתקדם צריך לשאול שאלות אחרות, אז איך אפשר לשאול שאלה חדשה?

אליעד: אני זה משהו, תחשוב מה זה משהו, במה תלוי קיומו של משהו? קיומו של הרצון להרגיש טוב תלו ברוצה להרגיש, קיומו של רוצה להרגיש תלוי באני רוצה, קיומו של אני רוצה תלוי בקיומו של האני, קיומו של האני תלוי במציאות ובקיומו של משהו, וקיומו של משהו תלוי, מה צריך שיהיה משהו? מקום וזמן.

שאלה: לא מבין מה זה תלוי?

אליעד: מה יש מתחתיו

שאלה: לשאול מה יש מתחתיו?

אליעד: תשאל מהו, מה זה האני? תנסה להכנס פנימה, לתוך האני, תנסה לקלף אותו. לדוגמה, אתה יכול להגיד שולחן עץ, תנור עץ, אתה יכול להגיד שולחן, כסא או אני, אני זה צורה של משהו, יש דבר שנקרא חומר וצורה, אני זה ביטוי וצורה של משהו אחר, יש קיר שולחן ויש גם אני, נכון? יש מציאות ויש אני, אם אני קיים, מה עוד קיים? אם אני קיים זה אומר שקיים אני, שקיימת מציאות, אם קיים אני אז קיים גם לא אני, שאדם אומר שהוא קיים פירושו שהוא אומר שקיים גם משהו שהוא לא אני גם כן, נכון? כשאדם אומר שהוא קיים הוא אומר שקיים גם משהו שהוא לא אני, כי אם קיים רק אני אז אין דבר כזה אני, שאתה אומר אני אתה מתכוון לאני וללא אני.

אז קיים אני, קיים לא אני, וקיים גם משהו שהם בתוכו, קשר כל שהוא. אם קיים אני וקיים גם לא אני, אז אנחנו חלקים של משהו, כבר מפה הגענו לסוף. אם אתה מבין שקיים אני, ואתה מבין שקיים לא אני, ואתה מבין שהאני..

שאלה: מה זה לא אני?

אליעד: כשאתה אומר אני אתה מתכוון למשהו? אז הוא לא אתה, אחרת לא היית שואל.

שאלה: כשאתה אומר אני קיים, אז למעשה יש גם משהו שלא קיים.

אליעד: שהוא קיים שהוא לא אני, כל דבר.

שאלה: אז אם זה אומר שקיים אני וגם לא אני אז יש משהו שאנחנו קיימים בתוכו. גם האני וגם הלא אני זה משהו.

אליעד: נכון, כי האני עשוי ממשהו והלא אני עשוי ממשהו, והאני והלא אני ממה הם עשויים? מדבר שבו אין אני ואין לא אני, שזה נקרא אחד. ראית איך הגענו לאחד בלי מקום וזמן.

אני אסביר לך בלוגיקה בצורה פשוטה, אם יש אני ולא אני, אז ממה עשוי האני? ממה עשוי הלא אני? ממשהו, שהוא לפני הגדרת האני והלא אני, זאת אומרת שהאני והלא אני המהות שלהם אין בה אני ולא אני, זאת אומרת שמצד האמת אני והוא זה אחד.

שאלה: מה זה אני? אתה יכול לפרט את התהליך? אתה קיצרת את זה וזה נשמע יותר מדי מקוצר. מה זה אני? ממה אני קיים?

אליעד: תראה יש הרבה ספקולציות, לגבי מה זה אני, יש כאלה שאומרים שהאני זה העולם שחושב על עצמו, שאתה זה אלוהים, כל מיני תיאוריות יש בעניין, אבל מה שאני אומר זה משהו פשוט, יש אני, אם היה רק אני, האם היה אני?

שאלה: לא

אליעד: למה לא? אתה בטוח בכך? אם לא יכולת לחוות את מה שהוא לא אתה, האם היית חווה את עצמך? לא. אם לא היית חווה משהו שהוא לא אתה, לא היית יכול לחוות גם את עצמך, אם האדם לא היה מסוגל לחוות, זה לא אני, אז הוא לא יכול לחוות זה אני, אם היית מסתכל לכל מקום ורואה אותו דבר, אז מי זה אני? אין הבדל, נכון? עכשיו העניין הוא שכשאתה אומר אני, פירושו שאצלך בתודעה יש אני ולא אני. עכשיו השאלה היא מה זה הדבר הזה, אני ולא אני, מה זה? אז מה אנחנו מבינים?

שאלה: אני חייב להיות משהו

אליעד: וגם לא אני חייב להיות משהו מסוים. האם אתה מסכים איתי שמבחינת המציאות אני ולא אני נמצאים על אותו רמה?

שאלה: מה זאת רמה?

אליעד: בסקלה של המציאות אתה לא יכול שתהיה לך חוויית אני בלי חוויית לא אני, יש אני ויש חוויית לא אני, זאת אומרת שחייב להיות אני ולא אני כאילו באותו רגע, כדי שיהיו שתי ישויות.

שאלה: מבחינת הזמן?

אליעד: אני ולא אני זה שני רגעים שונים, אם באותו רגע היית חווה אני ולא אני, לא היית חווה שום דבר. אני ולא אני, אני ולא אני, כמה רגעים זה? אחת שתיים, אחת שתיים. אם הייתי באותו רגע חווה משהו שהוא גם אני וגם לא אני, לא הייתי חווה את עצמי ולא לא את עצמי.

שאלה: הם כן קיימים באותו רגע, אבל אתה לא חווה אותם באותו רגע.

אליעד: נכון

שאלה: זאת ההפרדה שאני לא חווה אותם באותו רגע?

אליעד: אתה מבחינתך חווה כל רגע אחר, אתה בו זמנית לא חווה שני רגעים, למרות שאתה חווה אותם דרך הזיכרון שלך, זה עניין אחר, בפשיטות יש אני, יש לא אני, זאת אומרת שזה חלק מדבר אחר, שבו אין אני ויש אני, זה הכל.

שאלה: זה מסובך.

אליעד: למה זה מסובך כל כך? יש כיסא, יש שולחן, זה אומר ששניהם עשויים ממשהו אחד, נכון? אתה אומר הכיסא עשוי מברזל והשולחן מעץ, אין בעיה, אז בא ניקח את כל העץ והברזל ונראה שהם עשויים מאטומים.

שאלה: איך ההבנה הזאת משפיעה בראש שלי על זה שאני מצליח להבין מדוע אני רוצה להרגיש טוב?

שאלה: הוא אמר משהו, אםמזה קשה באימונים אז זה קל בקרב, זה אומר שאם אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות ובהתחלה זה באמת קשה, אתה שואל את עצמך שאלות כמו למה אני רוצה, ומה אני רוצה, זה באמת לקום כל יום ולשאול שאלות, אבל אחר כך זה הופך להיות בתוכך

אליעד: כמו שיש לך ערוץ תקשורת פתוח. למשל בחיפושי נפט, בהתחלה צריך לחפור ולחפור ואין נפט, אבל אחר כך יש נפט ואתה מוציא נפט.

שאלה: עד שאתה מתרגל לזה.

שאלה: איך אפשר לשכנע ולהעביר מסרים לאחרים?

אליעד: התשובה פשוטה, כשאתה שואל אותי שאלה, אני אומר לך שצריך לחקור על איזה הנחת יסוד זה מבוסס ולחקור את הנחת היסוד. למה אני רוצה להרגיש טוב? בא נבין מה זה אני, למה? כי אנחנו חוקרים את הבסיס של השאלה, אותו דבר פה, האדם חושב בצורה עקומה, אתה צריך לשאול על מה הוא מבסס את המחשבה שלו? לא צריך להיכנס איתו ראש בראש זה לא מועיל, הוא אומר א' ואתה אומר ב' זה לא עוזר, אתה צריך לשאול על מה הוא מניח שבגלל זה הוא חושב על זה? ואז בצורה סמויה אתה שואל ולמה הוא מבין את זה, כי ככה וככה וכך אתה מוסיף לו מידע שמשנה לו את הנחת היסוד, יש כאן לוגיקה, אני אתן לך דוגמה, למשל ילד אומר לאבא שלו שהוא רוצה משהו והאבא חושב שהוא לא צריך את זה, למשל הילד רוצה לעשות קעקוע בפנים, האבא חושב שהוא לא צריך לעשות קעקוע, עכשיו אם הוא יגיד לו, לא לעשות קעקוע על הפנים הם יתחילו לריב, אז מה עושה האבא, הוא חושב מה ההיגיון שהוא רוצה לעשות קעקוע על הפנים? כי הוא למשל רוצה להיות ייחודי, האם הוא ייחודי או לא ייחודי, הבן שלי יכול להיות ייחודי בצורה אחרת, אז הוא אומר לו בו תתפתח במשהו אחר, ואז הילד מתחיל להיות ייחודי בדבר אחר וזה מעלים לו את הרצון, ואז אם יום אחד הוא ישאל את אבא שלו אם כדאי לו לעשות קעקוע או לו, האבא יגיד לו, לא צריך כבר מכירים אותך בתור זמר בשביל מה אתה צריך קעקוע.

למשל עוד דוגמה, מישהי רוצה משהו, ואתה חושב שהיא לא צריכה את זה, אז אתה שואל מה היא באמת רוצה?

שאלה: אז במקום להביא לה את הבננה שהיא רצתה לדוגמה, אני אתן לה תפוז שיגרום לה להרגיש טוב.

אליעד: בדיוק, זה נקרא זיהוי צורכי הלקוח, מה אנחנו עושים כאן, זה אותו תהליך, אנחנו שואלים מה הוא רוצה? הוא רוצה להיות מאושר, עכשיו הוא לא יכול להיות מאושר, כי המציאות הזאת אכזרית, כל הזמן הדברים משתנים, לכן נעשה דרך עוקפת, נגרום לו להבין שהכל אחד, ואז תמיד יהיה לו טוב.

שאלה: עכשיו אני רוצה לשאול איך ההבנה הזאת משנה את החוויה?

אליעד: למשל אני מנסה להסביר לך משהו ואתה לא מבין, מה זה אמור לגרום לי? לכעוס בתוכי, למה זה אמור לגרום לי לכעוס בתוכי? כי אני רוצה שתבין, אם אני מסביר לך זה אומר שאני רוצה שתבין, ואתה לא מבין, אז זה נגד רצוני.

שאלה: אני זה המציאות והמציאות לא מסתדרת עם הרצון שלך.

אליעד: בדיוק, למה אני לא כועס? כי אני יודע שמצד האמת זה אחד. יש כאן שני רבדים של מציאות, פנימית וחיצונית

שאלה: לא הבנתי את השאלה.

אליעד: אם אתה תצליח להבין איך הירח והשמש נמצאים באותו מקום, הם באותו מקום?

שאלה: לא

אליעד: הם לא באותו מקום, נכון? פה ירח, שם שמש, פה אני פה הקיר, נכון? אם איכשהו תבין שזה נמצא באותו מקום. למשל נשרף לך הבית, אז איך אתה חווה את זה שנשרף לך הבית? אחרת, למה אתה חווה שנשרף לך אחרת? כי אין דבר כזה נשרף. עכשיו אם אתה אומר יש רק חיצוניות, יש אני, יש בית, עם בית זה טוב, בלי בית זה לא טוב, נשרף לי הבית, אני סובל, אבל אם אתה מבין שמצד האמת זה בכלל אחד, הבית ואני ואתמול ומחר ושלשום וכל העולם כולו נמצאים באותה נקודה ובאותו רגע, והכל כאילו לא קיים, תחשוב שעכשיו אתה לדוגמה נמצא לפני המפץ הגדול, האם היה מטריד אותך מדוע נשרף בית?

שאלה: לא

אליעד: איזה בית? האם מטריד אותך מה יהיה מחר בעבודה? מי? מה? עכשיו אם אתה מבין שכרגע המציאות הזאת היא בו זמנית מקבילה למציאות שלפני, של האחדות המוחלטת ושכול העולם הזה של הנפרדות הוא לא קיים בפני עצמו, אלא שהוא רק נובע מתוך האחדות, זה בכלל הכל אחד, וכרגע אין שום דבר, תחשוב שאתה בראש שלך כרגע רואה את מה שהיה לפני המפץ הגדול, למעשה אתה לא רואה שום דבר, דהיינו אתה אפילו לא יודע שאתה קיים בכלל, ומתוך זה אתה מבין שיש מציאות, ומבין שכרגע המציאות הזאת היא גם כלום, אחד, אחד פירושו כלום, כי אם זה הכל אחד אז הכל נמצא באותו מקום ובאותו רגע, אז זה כלום, אם תיקח את כל הדברים ותכניס אותם למקום אחד, מה יהיה לנו? כלום, כל הדברים בתוך נקודה אחת, מה יש בה? כלום, האם אתה יכול להגיד שיש בה פיל? יש בה הכל, אבל אין שום הגדרה, אם ניקח את כל מה שאני ואת כל מה שלא אני ונכניס אותו לדבר אחד, אז אין אני, אין שום דבר, יש משהו אבל ללא הבדלה בין אני ללא אני. עכשיו אם אתה מבין שכרגע המציאות מחוברת, זה גם אני וגם לא אני וזה בכלל אחד, אז כל החוויה שלך שונה.