רומנטיקה, אושר ועוד כמה הנחות יסוד שגויות.
מאת אמונה ברוורמן
*המאמר מבוסס על מחקרים שנעשו ע"י הפרוייקט הלאומי של רוטגר לחיי הנישואין.
מיתוס מספר 1:
חיי הנישואין מועילים לגבר, הרבה יותר מאשר לאישה.
הטעות ההרסנית הזו, גורמת לנשים רבות לראות את תפקידן במערכת הנישואין באור שלילי ביותר. הן נוטות להניח, שעליהן להיות קדושות מעונות מול צרכיהם של הגברים, גם כאשר לעיתים, הן חוות דווקא את ההפך הגמור מכך. מדהים לראות, עד כמה עצום כוחם של מיתוסים פופולריים, בנוגע לשינוי הציפיות וההשקפות שיש לנו לגבי החיים.
הייתי מצפה, שיותר נשים תרשינה לעצמן להודות, שהן נהנות להיות נשואות. המציאות מוכיחה, בניגוד לדיווחים קודמים שהראו אחרת, שגם נשים וגם גברים מאריכים ימים, חיים באושר גדול יותר, נהנים מבריאות טובה יותר וממצב כלכלי יציב יותר, כאשר הם נשואים.
הייתי מצפה, שיותר נשים תרשנה לעצמן להודות, שהן נהנות להיות נשואות. שתהיינה מסוגלות ליהנות, בצורה מלאה ומספקת ממערכת הנישואין ולהבין, שהנתינה הכרוכה במערכת יציבה וחזקה, איננה מעמסה או נטל, אלא תענוג אמיתי. אם רק נשים יפסיקו לראות את עצמן כמקריבות, המעניקות ללא סוף לגברים שלהן, ושהאחרונים הופכים, עקב כך, ל'מרוויחים' היחידים מהמערכת הזו, יהיה זה תיקון הולם לבעייתיות נפוצה, המתעוררת רבות בחיי הנישואין.
מיתוס מספר 2:
המפתח למערכת נישואין ארוכה ויציבה, טמון בהרבה מזל טוב ובקיומה של אהבה רומנטית בין בני הזוג.
בניגוד מוחלט למה שהסרטים ההוליוודיים היו רוצים שנאמין, הזוגות שרואיינו במהלך המחקר, דווקא הצביעו על המחויבות ההדדית ועל הערבות ההדדית, כגורמי מפתח בחיי נישואין יציבים ומאושרים. הם הסבירו, שיצירת מערכת הנישואין שלהם הייתה כרוכה במאמץ רב, במסירות עצומה ובתחושת מחויבות גדולה. "הזוגות המאושרים ביותר, הם חברים שחולקים יחד את חייהם, ומתאימים זה לזו בתחומי העניין ובסולם הערכים שלהם".
"חדש" זה אולי דבר טוב, כשמדובר במרכך כביסה. התשובה הזו, יכולה הייתה להילמד מהסיפור המקראי על אליעזר עבד אברהם, כשחיפש אישה ליצחק אבינו. הוא חיפש נערה בעלת תכונות חיוביות ובעלת טוב לב יוצא מן הכלל, תכונות שבאו לידי ביטוי, במים ששאבה למענו ולמען הגמלים שלו. דרך נוספת, בה התורה מלמדת אותנו על חשיבותה של המחויבות ההדדית, היא בתיאור יצירת הקשר בין יצחק לרבקה. בפסוקים כתוב, שראשית לקח יצחק את רבקה לאישה, ורק אחר כך - אהב אותה. מאז ומתמיד מערכות הנישואין ביהדות, התבססו על ערכים משותפים ועל מחויבות הדדית. "חדש" זה אולי דבר טוב, כשמדובר במרכך כביסה, אולם כשמדובר בנישואין, לעיתים קרובות, דווקא החוכמה ה"ישנה", היא זאת שהכי כדאי לסמוך עליה.
מיתוס מספר 3:
זוגות שגרים יחד לפני הנישואין, מסוגלים לבחון את מידת ההתאמה שלהם זה לזו, והם נהנים ממערכת נישואין מספקת ויציבה יותר, מאשר זוגות שאינם חיים יחד לפני החתונה.
מחקרים רבים מוכיחים, שהעובדות הן הפוכות לגמרי. יתכן והסיבה, שאנשים מסוימים בוחרים לחיות יחד לפני החתונה, היא דווקא בשל הפחד שלהם ממחויבות, והרי כבר הראינו, עד כמה התנאי הזה חיוני להצלחת הנישואין. לגישה הזו קיימות השלכות נוספות. ללא המחויבות ההדדית, כמה מאמץ באמת תהיו מוכנים להשקיע, בכדי לפתור את הקשיים והבעיות שצצות ביניכם? ומנגד, כאשר קיימת ביניכם תחושת מחויבות עמוקה, האם בכלל קיימת בעיה שאיננה ניתנת לגישור? (כמובן צריך לקחת בחשבון, שישנן בעיות מסובכות יותר ומסובכות פחות!).
"אולם, כיצד אפשר לדעת אם אתם באמת מתאימים זה לזו? ", כך, לעיתים קרובות אנו נשאלים. והלא מדובר בחשיבה כמעט מאגית. הרי לא קיים בעולם שום מבחן התאמה מדויק, ואין שום תקופה מינימלית של זמן ביחד, שיבטיחו לכם שהזוגיות שלכם אכן תצליח. הדבר היחידי שבאמת עובד, הוא המחויבות ההדדית (יחד עם, כמובן, הרבה עבודה קשה).
מדובר בהתחייבות לעשות כל מאמץ, על מנת להתקדם בכיוון הרצוי, צעד אחר צעד. בכל פעם שאני מעבירה שיעורים בנושא חיי הנישואין, אני נתקלת באנשים רבים המתאכזבים מדבריי. כולם מחפשים אחר איזו תובנה עמוקה, או אולי איזה רעיון מבריק, שיביאו לשינוי דרמטי בחיי הנישואין שלהם. אולם לא קיים דבר כזה בעולם. ברמה התיאורטית, מאד פשוט לבנות מערכת יציבה של נישואין, אולם כמו דברים רבים אחרים אותם קל מאד להגדיר ברמה התיאורטית, הקושי האמיתי הוא בביצוע. מדובר בהתחייבות לעשות כל מאמץ, על מנת להתקדם בכיוון הרצוי, צעד אחר צעד, ללא קשר למה שקורה מסביב. המגורים המשותפים אינם מסוגלים להכין את בני הזוג למשימה הזו. רק שינוי אמיתי בגישה, אולי גם סביבה תומכת, ובעיקר עם תמיכתו של הקב"ה - ניתן להגיע למימוש האתגר הזה.
כל היתרונות הטמונים בחיי הנישואין, יכולים לצאת אל הפועל, רק כאשר קיימת בין בני הזוג מערכת נינוחה ובטוחה של מחויבות הדדית.
כאשר מערכת הנישואין עוסקת ביצירה משותפת, כאשר היא ממוקדת ביעדים משותפים ואינה מתמצת במציאת בן - זוג לצפייה בסרטי קולנוע, ברור שאנו מתקדמים בהליכה משותפת אל עבר המטרה הגדולה.
מיתוס מספר 4:
לא ניתן לצפות, שאנשים יישארו נשואים זה לזה עד סוף חייהם, כפי שהיה בעבר, משום שתוחלת החיים כיום היא ארוכה הרבה יותר.
נשמע מטורף, לא? אולם מחקרים מראים, שהאמירה הזו הופכת לאחרונה יותר ויותר נפוצה.
ילדים (וגם מבוגרים) יקומו או ימעדו, בהתאם לרמת הציפיות המכוונות אליהם. מדובר ברציונליזציה "מרתקת" - "לא ניתן לצפות מבני האדם". מי בדיוק מרשה לעצמו להחליט, אילו מגבלות להשליט על בני האדם? אברהם ושרה ילדו את בנם הראשון בגיל 90 ובגיל 100. מי בדיוק מאריך ימים יותר מזה? ממי "לא ניתן לצפות"? כפי שיודע כל איש חינוך, ילדים (וגם מבוגרים) יקומו או ימעדו, בהתאם לרמת הציפיות המכוונות אליהם על ידי סביבתם. אם אתם מצפים שמערכת הנישואין שלכם תהיה יציבה וארוכת שנים, ישנו סיכוי הרבה יותר גדול שכך יהיה, מאשר לו הייתם מניחים שהמערכת הזו תקרוס.
מיתוס מספר 5:
חיי הנישואין יהפכו אותי לאדם מאושר.
רווק שאיננו מאושר, הופך בדרך כלל לאדם נשוי שאיננו מאושר. הנישואין אינם מסוגלים לרפא הכל. כולנו מכניסים אל תוך מערכת הנישואין שלנו, את כל ה"מטען" שסחבנו על עצמנו בשנים שלפני כן, והדבר נכון אף לגבי בני הזוג שלנו, שמצרפים גם הם את ה"שיגעונות" שלהם. בכלל לא מדובר במתכון מושלם, שעתיד להביא לנו אושר ותחושת סיפוק עצמי.
אנו חייבים להתאמץ בכדי להיות מאושרים, ואף לתמוך ברגשותיהם של בני הזוג שלנו, בכדי להשיג את האושר האמיתי. כל הסודות והטריקים שקראנו עליהם ושהשתמשנו בהם כלפי חברינו במשך שנים, הטיפים שאמורים היו להביא אותנו למצב של שמחה מתמשכת, כעת באים לידי מימוש בחיי הזוגיות - לשחרר ולהשתחרר, להיות סלחניים, להעלים עין מחסרונות או פגמים, לא להתעקש לדעת מי צודק. האושר הוא בהחלט דבר בר - השגה, אולם הוא איננו מגיע באופן אוטומטי יחד עם טבעת הנישואין.
בכדי שנצליח באמת "ליהנות" מחיי הנישואין שלנו, עלינו לגשת אליהם עם מלוא הרצינות. חיי הנישואין יכולים להיות חוויה מדהימה של מסע מאלף. כמו ברכבת הרים, יהיו לנו רגעים של צחוק ואושר, יהיו זמנים של מרירות ודמעות, אולם יש לגשת ל'פרויקט' הזה במלוא הרצינות, תוך שמירה על רמת ציפיות הגיונית - וזהו ממש פרדוקס, בכדי שנצליח באמת "ליהנות" מחיי הנישואין שלנו, עלינו לגשת אליהם עם מלוא הרצינות. היתרונות של חיי הנישואין, יחד עם ההזדמנויות שהם פותחים עבורנו, אכן יתממשו, אך רק בתנאי, שתהיה בין בני הזוג אווירה בטוחה ונינוחה של מחויבות הדדית. ישנן אמנם תיאוריות אחרות, שמציעות דרכים קלות ומפתות יותר בחיי הנישואין, אולם בטווח הרחוק, המערכת הזו חייבת להתבסס על מאמץ משותף, מהסוג המיושן והטוב.
מאת אמונה ברוורמן
*המאמר מבוסס על מחקרים שנעשו ע"י הפרוייקט הלאומי של רוטגר לחיי הנישואין.
מיתוס מספר 1:
חיי הנישואין מועילים לגבר, הרבה יותר מאשר לאישה.
הטעות ההרסנית הזו, גורמת לנשים רבות לראות את תפקידן במערכת הנישואין באור שלילי ביותר. הן נוטות להניח, שעליהן להיות קדושות מעונות מול צרכיהם של הגברים, גם כאשר לעיתים, הן חוות דווקא את ההפך הגמור מכך. מדהים לראות, עד כמה עצום כוחם של מיתוסים פופולריים, בנוגע לשינוי הציפיות וההשקפות שיש לנו לגבי החיים.
הייתי מצפה, שיותר נשים תרשינה לעצמן להודות, שהן נהנות להיות נשואות. המציאות מוכיחה, בניגוד לדיווחים קודמים שהראו אחרת, שגם נשים וגם גברים מאריכים ימים, חיים באושר גדול יותר, נהנים מבריאות טובה יותר וממצב כלכלי יציב יותר, כאשר הם נשואים.
הייתי מצפה, שיותר נשים תרשנה לעצמן להודות, שהן נהנות להיות נשואות. שתהיינה מסוגלות ליהנות, בצורה מלאה ומספקת ממערכת הנישואין ולהבין, שהנתינה הכרוכה במערכת יציבה וחזקה, איננה מעמסה או נטל, אלא תענוג אמיתי. אם רק נשים יפסיקו לראות את עצמן כמקריבות, המעניקות ללא סוף לגברים שלהן, ושהאחרונים הופכים, עקב כך, ל'מרוויחים' היחידים מהמערכת הזו, יהיה זה תיקון הולם לבעייתיות נפוצה, המתעוררת רבות בחיי הנישואין.
מיתוס מספר 2:
המפתח למערכת נישואין ארוכה ויציבה, טמון בהרבה מזל טוב ובקיומה של אהבה רומנטית בין בני הזוג.
בניגוד מוחלט למה שהסרטים ההוליוודיים היו רוצים שנאמין, הזוגות שרואיינו במהלך המחקר, דווקא הצביעו על המחויבות ההדדית ועל הערבות ההדדית, כגורמי מפתח בחיי נישואין יציבים ומאושרים. הם הסבירו, שיצירת מערכת הנישואין שלהם הייתה כרוכה במאמץ רב, במסירות עצומה ובתחושת מחויבות גדולה. "הזוגות המאושרים ביותר, הם חברים שחולקים יחד את חייהם, ומתאימים זה לזו בתחומי העניין ובסולם הערכים שלהם".
"חדש" זה אולי דבר טוב, כשמדובר במרכך כביסה. התשובה הזו, יכולה הייתה להילמד מהסיפור המקראי על אליעזר עבד אברהם, כשחיפש אישה ליצחק אבינו. הוא חיפש נערה בעלת תכונות חיוביות ובעלת טוב לב יוצא מן הכלל, תכונות שבאו לידי ביטוי, במים ששאבה למענו ולמען הגמלים שלו. דרך נוספת, בה התורה מלמדת אותנו על חשיבותה של המחויבות ההדדית, היא בתיאור יצירת הקשר בין יצחק לרבקה. בפסוקים כתוב, שראשית לקח יצחק את רבקה לאישה, ורק אחר כך - אהב אותה. מאז ומתמיד מערכות הנישואין ביהדות, התבססו על ערכים משותפים ועל מחויבות הדדית. "חדש" זה אולי דבר טוב, כשמדובר במרכך כביסה, אולם כשמדובר בנישואין, לעיתים קרובות, דווקא החוכמה ה"ישנה", היא זאת שהכי כדאי לסמוך עליה.
מיתוס מספר 3:
זוגות שגרים יחד לפני הנישואין, מסוגלים לבחון את מידת ההתאמה שלהם זה לזו, והם נהנים ממערכת נישואין מספקת ויציבה יותר, מאשר זוגות שאינם חיים יחד לפני החתונה.
מחקרים רבים מוכיחים, שהעובדות הן הפוכות לגמרי. יתכן והסיבה, שאנשים מסוימים בוחרים לחיות יחד לפני החתונה, היא דווקא בשל הפחד שלהם ממחויבות, והרי כבר הראינו, עד כמה התנאי הזה חיוני להצלחת הנישואין. לגישה הזו קיימות השלכות נוספות. ללא המחויבות ההדדית, כמה מאמץ באמת תהיו מוכנים להשקיע, בכדי לפתור את הקשיים והבעיות שצצות ביניכם? ומנגד, כאשר קיימת ביניכם תחושת מחויבות עמוקה, האם בכלל קיימת בעיה שאיננה ניתנת לגישור? (כמובן צריך לקחת בחשבון, שישנן בעיות מסובכות יותר ומסובכות פחות!).
"אולם, כיצד אפשר לדעת אם אתם באמת מתאימים זה לזו? ", כך, לעיתים קרובות אנו נשאלים. והלא מדובר בחשיבה כמעט מאגית. הרי לא קיים בעולם שום מבחן התאמה מדויק, ואין שום תקופה מינימלית של זמן ביחד, שיבטיחו לכם שהזוגיות שלכם אכן תצליח. הדבר היחידי שבאמת עובד, הוא המחויבות ההדדית (יחד עם, כמובן, הרבה עבודה קשה).
מדובר בהתחייבות לעשות כל מאמץ, על מנת להתקדם בכיוון הרצוי, צעד אחר צעד. בכל פעם שאני מעבירה שיעורים בנושא חיי הנישואין, אני נתקלת באנשים רבים המתאכזבים מדבריי. כולם מחפשים אחר איזו תובנה עמוקה, או אולי איזה רעיון מבריק, שיביאו לשינוי דרמטי בחיי הנישואין שלהם. אולם לא קיים דבר כזה בעולם. ברמה התיאורטית, מאד פשוט לבנות מערכת יציבה של נישואין, אולם כמו דברים רבים אחרים אותם קל מאד להגדיר ברמה התיאורטית, הקושי האמיתי הוא בביצוע. מדובר בהתחייבות לעשות כל מאמץ, על מנת להתקדם בכיוון הרצוי, צעד אחר צעד, ללא קשר למה שקורה מסביב. המגורים המשותפים אינם מסוגלים להכין את בני הזוג למשימה הזו. רק שינוי אמיתי בגישה, אולי גם סביבה תומכת, ובעיקר עם תמיכתו של הקב"ה - ניתן להגיע למימוש האתגר הזה.
כל היתרונות הטמונים בחיי הנישואין, יכולים לצאת אל הפועל, רק כאשר קיימת בין בני הזוג מערכת נינוחה ובטוחה של מחויבות הדדית.
כאשר מערכת הנישואין עוסקת ביצירה משותפת, כאשר היא ממוקדת ביעדים משותפים ואינה מתמצת במציאת בן - זוג לצפייה בסרטי קולנוע, ברור שאנו מתקדמים בהליכה משותפת אל עבר המטרה הגדולה.
מיתוס מספר 4:
לא ניתן לצפות, שאנשים יישארו נשואים זה לזה עד סוף חייהם, כפי שהיה בעבר, משום שתוחלת החיים כיום היא ארוכה הרבה יותר.
נשמע מטורף, לא? אולם מחקרים מראים, שהאמירה הזו הופכת לאחרונה יותר ויותר נפוצה.
ילדים (וגם מבוגרים) יקומו או ימעדו, בהתאם לרמת הציפיות המכוונות אליהם. מדובר ברציונליזציה "מרתקת" - "לא ניתן לצפות מבני האדם". מי בדיוק מרשה לעצמו להחליט, אילו מגבלות להשליט על בני האדם? אברהם ושרה ילדו את בנם הראשון בגיל 90 ובגיל 100. מי בדיוק מאריך ימים יותר מזה? ממי "לא ניתן לצפות"? כפי שיודע כל איש חינוך, ילדים (וגם מבוגרים) יקומו או ימעדו, בהתאם לרמת הציפיות המכוונות אליהם על ידי סביבתם. אם אתם מצפים שמערכת הנישואין שלכם תהיה יציבה וארוכת שנים, ישנו סיכוי הרבה יותר גדול שכך יהיה, מאשר לו הייתם מניחים שהמערכת הזו תקרוס.
מיתוס מספר 5:
חיי הנישואין יהפכו אותי לאדם מאושר.
רווק שאיננו מאושר, הופך בדרך כלל לאדם נשוי שאיננו מאושר. הנישואין אינם מסוגלים לרפא הכל. כולנו מכניסים אל תוך מערכת הנישואין שלנו, את כל ה"מטען" שסחבנו על עצמנו בשנים שלפני כן, והדבר נכון אף לגבי בני הזוג שלנו, שמצרפים גם הם את ה"שיגעונות" שלהם. בכלל לא מדובר במתכון מושלם, שעתיד להביא לנו אושר ותחושת סיפוק עצמי.
אנו חייבים להתאמץ בכדי להיות מאושרים, ואף לתמוך ברגשותיהם של בני הזוג שלנו, בכדי להשיג את האושר האמיתי. כל הסודות והטריקים שקראנו עליהם ושהשתמשנו בהם כלפי חברינו במשך שנים, הטיפים שאמורים היו להביא אותנו למצב של שמחה מתמשכת, כעת באים לידי מימוש בחיי הזוגיות - לשחרר ולהשתחרר, להיות סלחניים, להעלים עין מחסרונות או פגמים, לא להתעקש לדעת מי צודק. האושר הוא בהחלט דבר בר - השגה, אולם הוא איננו מגיע באופן אוטומטי יחד עם טבעת הנישואין.
בכדי שנצליח באמת "ליהנות" מחיי הנישואין שלנו, עלינו לגשת אליהם עם מלוא הרצינות. חיי הנישואין יכולים להיות חוויה מדהימה של מסע מאלף. כמו ברכבת הרים, יהיו לנו רגעים של צחוק ואושר, יהיו זמנים של מרירות ודמעות, אולם יש לגשת ל'פרויקט' הזה במלוא הרצינות, תוך שמירה על רמת ציפיות הגיונית - וזהו ממש פרדוקס, בכדי שנצליח באמת "ליהנות" מחיי הנישואין שלנו, עלינו לגשת אליהם עם מלוא הרצינות. היתרונות של חיי הנישואין, יחד עם ההזדמנויות שהם פותחים עבורנו, אכן יתממשו, אך רק בתנאי, שתהיה בין בני הזוג אווירה בטוחה ונינוחה של מחויבות הדדית. ישנן אמנם תיאוריות אחרות, שמציעות דרכים קלות ומפתות יותר בחיי הנישואין, אולם בטווח הרחוק, המערכת הזו חייבת להתבסס על מאמץ משותף, מהסוג המיושן והטוב.
050-3331-331