הבודהה לימד את הדרך המובילה לקץ הסבל שהיא דרך נאצלת בעלת שמונה חלקים (ariyo ahagiko maggo), המתורגמת גם כ'הדרך הנאצלת בעלת שמונה הנתיבים' או 'דרך כפולת השמונה'. נהוג לחלק את הדרך לשלוש קבוצות - הקבוצה הראשונה המכונה 'קבוצת החכמה' כוללת 'הבנה נכונה' ו'כוונה נכונה'. הקבוצה השניה המכונה 'קבוצת המוסר' כוללת 'דיבור נכון', 'עשייה נכונה' ו - 'אורח חיים נכון' (או 'פרנסה נכונה'). והקבוצה השלישית היא 'קבוצת הפיתוח המנטלי' כוללת 'מאמץ נכון', 'מודעות נכונה' ו - 'ריכוז נכון'.

'הבנה נכונה' (samm dihi) היא הבנה ברורה של הדברים כפי שהם, הן של התופעות והפיזיות והן של התופעות המנטליות, ומיוחסת להבנה וראייה נכוחה של ארבעת אמיתות הנאצלים.

'כוונה נכונה' (samm sankappa) כוללת כוונות פרישות מהעולם ומהנאות החושים, המנעות מאכזריות ופגיעה ביצורים חיים, וכן כוונות לפעול לטובת כל היצורים החיים ללא כעס או איבה ומתוך חמלה.

'דיבור נכון' (samm vc) כולל המנעות מדבר שקר או ניסיון להונאה, המנעות מלדבר רעות על אחרים, המנעות מדיבור גס ורכילות אשר יכולים לפגוע באחרים, וכן המנעות מדיבור טפל ומילים ריקות וחסרות תועלת. על הדיבור לשקף את האמת, להיות מנוסח היטב, בהיר, חביב, אמפטי, ועדין.

'עשייה נכונה' (samm kammanta) כוללת ארבעה כללי התנהגות בסיסיים הכוללים המנעות מפגיעה והרג יצורים חיים, המנעות מלקחת דבר שלא ניתן במפורש, המנעות מפגיעה באמצעות יחסי - מין (לדוגמה, קיום יחסי מין או ניסיונות שידול של נשים הנמצאות במסגרת חסות הורים, בעל או חוק המגן עליהן), ושימוש בסמים, אלכוהול ומשכרים. מצד שני יש לבצע מעשים שעוזרים להקטין את הסבל של היצורים החיים.

'אורח חיים נכון' (samm jiva) משמעו שאדם יבחר פרנסה אשר לא מובילה לפגיעה באחרים, שתהיה חוקית ושלווה. באורח החיים יש לשמור על הכללים של ה'עשייה נכונה' ועל 'דיבור נכון'. מצויין מפורשות כי יש להמנע ממסחר בנשק, מסחר בחיות או בני אדם, עיסוק בשחיטה, ומכירה של משכרים ורעלים כמו אלכוהול וסמים.

'מאמץ נכון' (samm vyma) כולל את 'ארבעת המאמצים הגדולים' שהם העצמת הרצון בנוגע למניעת מצבים מזיקים, זניחת מצבים מזיקים שכבר נוצרו, העצמת הרצון ליצור מצבים מועילים, וכן שימור ופיתוח אותם מצבים מועילים שנוצרו.

'מודעות נכונה' (samm sati) מיוחסת לראייה נכוחה של הדברים כפי שהם בכל רגע נתון. מודעות נכונה היא בעצם מודעות לארבעת יסודות המודעות - גוף, הרגשות, תודעה, ודהמות [iv]. כאשר מודעים לתופעה או לתהליך כלשהו בזמן התהוותו, הפעולה העוקבת או התגובה תהיה תמיד שקולה ומאוזנת. מודעות זו היא תשומת לב פשוטה או 'קשב' לפעילות הנעשית בין אם היא פיזית (לדוגמה, תנועת יד) או מנטלית (לדוגמה, מחשבה חולפת). ההתבוננות הזו בתהליכים הטבעיים היא פעילות לא - מתערבת אלא צופה בלבד.

'ריכוז נכון' (samm samdhi) מיוחס לאיסוף התודעה לנקודה אחת, והוא ההיפך מתודעה מפוזרת. תודעה אסופה היא תודעה ממושמעת, שלווה, חדה, רגועה ועדינה. במצב מעין זה ניתן לחקור את התופעות הפיזיות והמנטליות ולראותן בבהירות יתירה. בכתבים הרמה אליה מיוחס 'ריכוז נכון' היא הג'האנה (jhna) הרביעית בה המאפיין הדומיננטי הוא איזון נפשי. על פי הפרשנות המסורתית קיימת דרגה פחותה מזו של הג'האנה המכונה 'ריכוז מקורב' (upacra samdhi), אשר חסרה בה היציבות הקיימת בג'האנה. במסגרת תרגול מדיטצית ויפסנא 'טהורה' (suddha vipassan-ynika) הריכוז מכונה 'ריכוז רגעי' (khaika samdhi) אשר מתפתח מתוך מהתבוננות מתמדת בתהליכים החומריים - מנטליים. כאשר ריכוז זה מגיע לבגרות הוא שווה בעוצמתו ל'ריכוז מקורב'. על פי מסורת התרגול ריכוז זה הנו 'ריכוז נכון' ומאפשר התפתחות תובנות ברמות השונות.

כל שמונה ההיבטים של דרך זו קשורים ומזינים זה את זה ומתפתחים במקביל. התפתחות באחד מהנתיבים יוצרת התקדמות גם באחרים - כוונה נכונה יוצרת אורח חיים נכון, התנהגות ודיבור מוסרי אשר מובילים לשלווה ורוגע ואלו מאפשרים פיתוח ריכוז ומודעות תוך מאמץ נכון שמובילים להבנה נכונה. כך לאדם יש הבנה וכוונה נכונה המזינה שוב את אורח חייו והתנהגותו ומובילה אותו בדרך ישרה בהדרגה אל השחרור מסבל, לשלווה ואושר.