🖨חוויית סף מוות - מוות קליני - מבואחוויית סף מוות (נכתבת לעתים בראשי התיבות NDE: near-death experience) היא חוויה שעליה מספר לעתים מי שחווה מוות קליני ושרד, בנוגע לתחושותיו בעת האירוע.
בעת המוות הקליני עדיין קיימים תפקודים של המוח, ולכן יכול האדם לעתים לחזור לתפקוד גופני וקוגניטיבי מלא, ולדווח את שחווה. קיימים דיווחים שונים, אצל אנשים שחוו מוות קליני וחזרו לחיים, על חוויה חוץ גופית, ראיית אור לבן, הימשכות למנהרה וראיית אנשים קרובים שנפטרו.
ממצאיו של ריימונד מודי
בשנת 1975 פרסם ד'"ר ריימונד מודי (Raymond Moody), רופא צעיר שהתמחה בפסיכיאטריה, את הספר "החיים שלאחר החיים". ספר זה, המבוסס על מחקר איכותני שערך, מביא 150 עדויות של אנשים אשר נפגעו קשות ומתו מוות קליני, ואחר כך חזרו להכרתם, רובם חולים קשים או פצועי תאונה - שהוכרזו מתים אך נשארו בחיים כנסים רפואיים. העדים הרבים שהביא עמדו מאחורי עדותם, גם לאחר בדיקות חוזרות, ומבחינתם דיווחו על אירועי אמת.
מודי, במחקרו, הביא עדויות בעלות מאפיינים דומים מרגעי הפטירה, וממה שלפי הטענה התרחש מיד אחר כך. בעדויות אלה חוזר התיאור של תחושת עזיבת הגוף הפיזי וריחוף, ראיית מנהרה ולעתים מעבר דרכה, אור חזק ובדרך - כלל לבן, וקיומה של ישות, שאינה בהכרח מוגדרת, השופעת אהבה ללא קץ, ששוחחה עמם והובנה על ידם, למרות שלא "דיברה" באופן מילולי.
כמה מהעדים במחקרו של מודי תיארו את האירועים שהתרחשו מיד לאחר קביעת המוות הקליני, כדוגמת פירוט שולחן הניתוחים שאליו הובאו, או אופן פינוים מהמכונית המרוסקת בה נפגעו, ועוד. היו שפרשו את ממצאיו של ריימונד מורי כעדות לחיים לאחר המוות ולנשמה הנוטשת את הגוף הפיזי. ד"ר אד שמר, אחד המבקרים החריפים של ממצאי ריימונד מודי, טען כי האשליה המשותפת, לכאורה, לכל הנפגעים שחזרו לחיים במחקרו של מודי, נסמכת על אמונות ועולם מושגים קודמים משותפים, שהיו להם, לפני שנפגעו ומתו מוות קליני. לפי שמר ואחרים, המבקרים את ממצאיו של מודי, ערפול החושים שבהם שהו הניצולים שחזרו לחיים, הביא אותם לחוויה של עולם הציפיות והאמונות שהיו קיימים אצלם, דבר שהביאם לפרש את הטראומה שחוו במונחים של "חיים לאחר המוות".
מחקר מדעי של חוויית סף מוות
סקר שנערך בבתי חולים בהולנד בשנת 2001, וכלל 344 חולים שעברו החייאה מוצלחת, העלה ש - 62 מתוכם (18%) דיווחו על חוויית סף מוות. ל - 21 מתוכם (6%) היה "זיכרון כלשהו" ול - 6 (2%) מהם היו חוויות near-death experience) NDE) עמוקות מאוד (היתר הוגדרו כדרגות ביניים).
אופי החוויה
אחוז המדווחים מכלל המדווחים על NDE
מודעות להיותו מת 50%
רגשות חיוביים 56%
"יציאה מהגוף" 24%
תנועה ב"מנהרה" 31%
תקשורת עם אור 23%
צפיה בצבעים 23%
צפיה בנופים "שמימיים" 29%
פגישה עם אנשים שמתו 32%
סקירה של החיים 13%
נוכחות גבול 8%
דוגמה אופיינית לדיווח על חוויה חוץ גופית
"במהלך משמרת לילה הביא אמבולנס גבר בן 44 מחוסר הכרה (בקומה) וכחול מחוסר חמצן (ציאנוטי). החלה החייאה ואז הוצאתי מפיו שיניים תותבות לצורך הנשמה ושמתי אותן בעגלה. לאחר כשעה וחצי התייצבו קצב הלב ולחץ הדם של החולה והוא הועבר חסר הכרה ומונשם ליחידה לטיפול נמרץ.
"לאחר יותר משבוע פגשתי שוב בחולה, ששב בינתיים להכרתו, כשחילקתי תרופות. ברגע שראה אותי הוא אמר 'האחות הזו יודעת איפה השיניים התותבות שלי'. הייתי מופתעת ואז הוא המשיך ואמר 'את היית שם כשהביאו אותי לבית החולים, את לקחת את השיניים התותבות שלי ושמת אותן בעגלה הזו: היו עליה בקבוקים ומתחתיהם מגירות ושם שמת את השיניים'.
"נדהמתי משום שכל זה התרחש כשהאיש בחוסר הכרה עמוק ומונשם. כשחקרתי אותו עוד הסתבר שהחולה ראה עצמו שוכב על המיטה וצפה מלמעלה באחיות וברופאים העסוקים בהחיאתו. הוא תיאר במדויק את המטפלים ואת החדר. לדבריו, הוא דאג שמא נתייאש ונפסיק את ההחיאה, ואכן היינו פסימיים לגבי סיכויו באותו זמן בשל המצב הירוד בו הגיע".
- עדות אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב, "Near-death experience in survivors of cardiac arrest: A prospective study in the Netherlands" (2001). Lancet 358 (9298): 2041. doi:10.1016/S0140-6736(01) 07100-8. PMID 11755611.
על שכיחותה של החוויה מעיד סקר של מכון גלופ המדווח על כשמונה מיליון אמריקאים שטוענים שחוו חוויה שכזאת. היו שראו בתופעה תוצאה של הפרסומים הרבים בנושא: אנשים מתארים מה שהם חושבים שהיו אמורים לראות על סמך שפע העדויות ששמעו. מחקר שהשווה סיפורי חוויות סף מוות לפני ואחרי שנת 1975 (אז הביא הפרפסיכולוג ריימונד מודי את התופעה לתודעת הציבור הרחב), הפריך הסבר פשטני זה - פרט לעליה באחוז המדווחים על "מנהרת האור", הסיפורים ברובם אינם אופנה מתחלפת.
תופעות דומות
מולקולת קטמין, סם הזיה היוצר תחושות הדומות לחוויית סף מוות כולל "יציאה מהגוף" - חוויית סף מוות
תופעות הדומות לחוויית סף המוות נוצרות גם כשמזריקים לווריד 50-100 מ"ג סם הזיה הנקרא קטאמין (ketamine). הקטאמין חוסם קולטנים של גלוטמט שהוא מוליך עצבי חשוב בקליפת המח. במצב של חוסר חמצן פתאומי, נוצר שטף של גלוטמט שעלול להרעיל תאי עצב. השערה רווחת היא שלמוח מנגנון הגנה מפני נזקו של עודף גלוטמט על ידי חסימת הקולטנים שלו, כלומר על ידי יצירת מצב הדומה לפעולת סם הקטאמין.
מצבים אחרים בהם מתקבלות עדויות על מצבים NDE כולל יציאה מהגוף הם התקפי אפילפסיה (מחלת הנפילה) ולעתים מיגרנה.
קשר בין חוויית סף מוות ל "פריצת REM"
פריצת שנת רע"מ (REM intrusion) היא תסמונת בה נוצר מצב דמוי שנת REM (השלב בשינה המאופיין בתנועות עיניים מהירות וחלימה מוגברת) בזמן ערות. ההפרעה מאופיינת בתחושת ערות המלווה חוסר שליטה על הגפיים ובהזיות חזותיות ושמעתיות. המצב נלווה בדרך כלל להפרעות שינה. קווין נלסון Kevin R. Nelson (מהמחלקה לנוירולוגיה של אוניברסיטת קנטקי) טוען כי יש קשר בין חוויית סף המוות למצבי פריצת REM. טענתו מתבססת על דמיון במאפייני החוויה וההקשר בין הקלט העצבי ממערכת הלב - ריאה לתופעת התפרצות REM. מחקר שבדק 55 אנשים שדיווחו על חוויית סף מוות הראה שכיחות גבוהה של הפרעות שינה הקשורות בהזיות (60%) לעומת קבוצת ביקורת (במאפייני גיל ומין דומים).
תחושת יציאה מהגוף
אחת התופעות המדווחות במצבי סף מוות היא חוויית היציאה מהגוף (Out Of Body Experience OBE) וראית האדם את עצמו מהצד או "בהיטל על". המקור לתופעה הוא ככל הנראה שיבוש בקלט ובעיבוד של שני חושים המאפשרים לנו למקם את גופנו. הראשון נקרא פרופריוספציה והוא הנותן תחושת מיקום של חלקי הגוף זה ביחס לזה. הפרופריוספציה מאפשרת לנו כשהתעוררנו משינה לדעת בעינים עצומות מה תנוחת גופינו על המיטה ולכוון את רגלינו וידינו בזמן פעילות מבלי לראות אותן. מידע נוסף החיוני להתמצאות קשור למיקום הגוף במרחב, והוא מעובד על ידי המערכת הווסטיבולרית אליה שייכים אברי האיזון (התעלות ואברי החישה שבאוזן) - זה החוש ש"מתבלבל" במצב של סחרחורת או מחלת נסיעה. פעילות תקינה של מערכות אלו היא הממקמת את התודעה בגוף. כאשר משתבשת פעולת חלקי המוח האחראים לחושים אלו ואין התאמה בין האינפורמציה החזותית (גוף נייח על המיטה) לתחושה (גוף מרחף ונע כלפי מעלה), התודעה עשויה לפתור את הקונפליקט על ידי העתקת נקודת המבט אל מחוץ לגוף ולהציג את הגוף כאובייקט חיצוני.
בדיקת פעילות המוח של חולי אפילפסיה ומיגרנה שדיווחו על "יציאה מהגוף" הראתה פגיעה באותו אזור של אונות הרקה (ה"גשר" לאונת הקודקוד) החשוב בעיבוד מידע מהסוג הזה. ניתן אפילו לעורר הזיות ראיה, תנועה ומיקום על ידי גרוי חשמלי חיצוני של אזורי מוח אלו.
השפעת חוויית סף מוות
מחקרי מעקב אחר אנשים שדיווחו על חוויית סף מוות גילו כי בעקבות החווייה הם פוחדים פחות מהמוות, אמפתים יותר, סומכים יותר על אינטואיציה, פגיעים יותר מבחינה רגשית ומאמינים יותר בחיים שלאחר המוות. אנשים לאחר חוויית סף מוות נוטים להתחזק באמונתם הדתית בעקבות האירוע. לפי ליאונרד ל. מרטין צמיחה פסיכולוגית עשויה לנבוע מחוויית סף מוות משום שהמודעות לקרבת המוות עשויה להביא את החווה לבניה מחודשת של סדר העדיפויות בחייו. מתחדדת ההבחנה בין מטרות ויעדים שמקורן תרבותי ושאינן משקפות את ערכיו העצמיים של האדם ליעדים וערכים אותנטים. שינוי של סדר העדיפויות בעקבות טראומה מביא לעתים לחיים מספקים יותר. גארי גרות' מרנט השווה אמונות וגישות של אנשים שעברו אירוע מוות קליני המלווה בחוויית סף מוות לעומת אנשים שהמוות הקליני אצלם לא היה מלווה בחוויה. מחקר זה גילה הבדל מובהק בין הקבוצות, מי שדיווח על חוויית סף מוות עבר שינויים משמעותיים יותר בחייו ממי שהיה בסכנת חיים בלי לחוות את חוויית סף המוות. נוסף לדיווחים העצמיים השינויים דווחו גם על ידי בני ובנות זוגם של הנבדקים. השינויים כללו:
אכפתיות מוגברת לאחרים
החלשות הפחד מהמוות והתחזקות האמונה בחיים לאחר המוות
ירידת העניין בנכסים חומריים
עלייה בערך העצמי
הערכה גוברת לתופעות הטבע ומודעות גדולה לתופעות על - טבעיות
נמצא מתאם חיובי בין עצמת השינויים לעומקה של חוויית סף המוות שעבר הנחקר. מסקנת המחקר הייתה שחוויית סף המוות ולא עצם ההמצאות בסכנת חיים הם שהביאו לשינוי בתפישת העולם ובאישיות.
הקבלה למקורות ביהדות
ישנה הקבלה בין מקורות היהדות לפרטים המתוארים בעדויות על חוויית סף המוות:
"יציאה מהגוף" וריחוף על פני הגוף: תלמוד ירושלמי מסכת מועד קטן פ"ג ה"ב.
תנועה ב"מנהרה": כן הוא בספר הזוהר: "וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא עאלת במערתא וכו" (תרגום: וכאשר הנשמה יוצאת מהעולם הזה, היא נכנסת לתוך מערה).
סקירה של החיים: רש"י על עמוס: "כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו".
צפיה ב"אור" שנמשכת אליה הנשמה אחרי שנפרדת מן הגוף: זוהר פרשת ויחי (בלשון חז"ל ה"אור" המיוחד נקרא "שכינה", כמבואר במדרש). ובנוסף יש לציין מה שכתב בספר הישר: "העולם הבא הוא רחב, בלא קצוות, בלי אוהל, רק אורה גדולה, אשר לא תדמה לאור העולם הזה" ע"כ.
פגישה עם קרובי משפחה שמתו: זוהר.
מודעות על כל המתרחש סביבם גם בעת היתם מחוסרי הכרה: בתלמוד מסכת שבת נאמר: "כל שאומרים בפני המת, יודע, עד שיסתם הגולל".
מוות, מפחד לקבל התקף לב, טיפול בחרדת מוות, חרדת מוות, פחד מוות, פחד מהמוות, סבל אנושי, להשתחרר מהסבל, איך לא לסבול, איך נוצר רע, כיצד נוצר הרע, למה יש רעמוות, מפחד לקבל התקף לב, טיפול בחרדת מוות, חרדת מוות, פחד מוות, פחד מהמוות, סבל אנושי, להשתחרר מהסבל, איך לא לסבול, איך נוצר רע, כיצד נוצר הרע, למה יש רעמוות, מפחד לקבל התקף לב, טיפול בחרדת מוות, חרדת מוות, פחד מוות, פחד מהמוות, סבל אנושי, להשתחרר מהסבל, איך לא לסבול, איך נוצר רע, כיצד נוצר הרע, למה יש רע למה אנשים מפחדים מהמוות? אנשים רבים סובלים מחרדת מוות, שהיא פחד עז ולא רציונלי ממוות או מהאפשרות למות. בשיחה שנערכה עם אליעד כהן, מוצגת השאלה הבסיסית: למה אנחנו מפחדים למות? אליעד מסביר שהפחד מהמוות אינו באמת פחד מהמוות עצמו, אלא פחד מהסבל שכרוך במוות או בתהליך המוביל אליו. אנשים פוחדים למעשה מהתחושות הלא נעימות ומהחוויה שכביכול תגיע בעקבות המוות. לדוגמה, אם אדם פוחד לקבל התקף לב, הוא לא באמת פוחד מהתקף הלב, אלא מהסבל שילווה את האירוע או את ההשלכות שלו. אם אדם פוחד ממעליות, הפחד הוא לא ... של חשיפה? אליעד מציג דוגמה של אדם שפחד מאוד ממעליות. האדם גילה שהפחד שלו לא היה מהמעלית עצמה אלא מתחושת החרדה שהוא חווה כשהוא מתקרב למעלית או חושב עליה. הוא החליט להתמודד עם הפחד על ידי חשיפה מבוקרת. הוא התקרב למעלית, נכנס פנימה בכוונה ... הוא הרגיש שיפור משמעותי והחרדה שלו פחתה בהדרגה. אך אליעד מדגיש שלא כל פחד אפשר לפתור בדרך זו. פחד מהמוות לא ניתן לבדיקה באופן ישיר כמו פחד ממעליות, ולכן הוא מציע גישה עמוקה יותר של חקירת השורש המחשבתי של הפחד. מדוע חקירת הסבל חשובה לטיפול בחרדת מוות? אליעד טוען כי כדי לטפל בפחד ממוות, צריך להבין את שורש הפחד - שהוא למעשה הפחד מהסבל. הוא מציע לאדם לבדוק את השאלה למה אני לא רוצה למות? בצורה מאוד עמוקה ויסודית. המטרה היא להגיע עד לסוף השאלה, אפילו אם האדם מתחיל להרגיש חרדה מעצם החקירה. כלומר, לא לנסות להסביר למה טוב למות, אלא לחקור לעומק למה רע למות ומה בדיוק מפחיד כל כך בסבל שמגיע עם המוות. הוא מדגיש שאדם צריך להיכנס לעומק התודעה שלו, לחקור ולהתבונן, כדי למצוא את המקור האמיתי לתחושות השליליות ולפחדים שלו. ... לא מבחין בין מה שיש למה שאין, אין לו אפשרות לסבול, כיוון שאין תחושת חיסרון. אך ברגע שההפרדה הזו קיימת, נוצרת גם שאלה נוספת: איך בכלל נוצר ההבדל בין יש לאין?. שאלה זו, לדבריו, אי אפשר לפתור במצב של הפרדה תודעתית, והיא נשארת פתוחה עד שהאדם מתחבר למצב התודעתי הקודם, שבו לא היה הבדל כזה. כיצד התודעה מייצרת סבל? אליעד מסביר שהסבל אינו נמצא בגוף או בתחושות פיזיות בלבד, אלא הוא בעיקר תוצר של התודעה. לדוגמה, כשאדם חולם, הוא יכול לסבול אף שגופו לא באמת חש דבר. לכן, לדבריו, הסבל הוא תמיד בתודעה, גם אם נראה שהגורם הוא חיצוני. במצב של מוות, אנשים פוחדים כי הם מדמיינים שהסבל ימשיך בתודעה שלהם, אף על פי שהגוף כבר לא יחווה תחושות. עם זאת, הוא מדגיש סתירה לוגית שיש בפחד למות כדי לא לסבול, כי אם הסבל הוא תחושה פיזית שנעלמת במוות, אז למה בכלל לפחד? כאן הוא מאתגר את האדם לפתח מודעות לכך שהפחדים שלו אינם עקביים ברמה הלוגית. כלומר, האדם צריך להבין אם הפחד שלו הוא באמת מסבל פיזי או שאולי הוא בעצם פוחד ממשהו אחר, עמוק יותר, שקשור לתודעה שלו עצמה. איך להשתחרר לחלוטין מפחד ... הזו, הוא חווה מצב של חופש מוחלט מסבל, מפני שהסבל מבוסס על ההפרדות הללו. התהליך הזה דורש חקירה פנימית מתמשכת, כנה ומדויקת מאוד, שבה האדם אינו נמנע מהרגשות הקשים, אלא צולל אל תוך שורשיהם כדי להכיר אותם, להבין אותם, ... עצמך, לבדוק לעומק את הפחדים, ולשאול שאלות פשוטות מאוד אך עמוקות כגון: האם אני בטוח שהדבר שאני מפחד ממנו באמת יקרה? והאם אני בטוח שאם זה יקרה, זה באמת יהיה רע כל כך? חקירה כזו מעוררת את האדם להתבוננות ישירה על המחשבות שלו, ובהדרגה האדם מגיע למצב תודעתי עמוק של קבלה, שבו אפילו הפחדים הגדולים ביותר אינם משפיעים עליו יותר. למה יש פחד מוות? איך להתמודד עם חרדת מוות? האם מוות הוא סבל? איך להשתחרר מהסבל? כיצד נוצרת תחושת הרע? למה אנחנו מפחדים מהמוות? איך לא לפחד למות?
מוות, התאבדות, פחד מוות, להתאבד, חרדת מוות, מפחד למות, התאבדויות, חיים לאחר המוות, חיים אחרי המוות, חרדת מוותמוות, התאבדות, פחד מוות, להתאבד, חרדת מוות, מפחד למות, התאבדויות, חיים לאחר המוות, חיים אחרי המוות, חרדת מוות למה הפחד ממוות מניע את כל הפעולות שלנו בחיים? אליעד כהן מסביר שהפחד הגדול ביותר של האדם הוא פחד המוות, או ליתר דיוק, הפחד להיעלם לחלוטין. לדבריו, אנשים בדרך כלל אינם מודעים לעומק הפחד הזה, כיוון שהוא כל כך עמוק ומאיים שהם מעדיפים לא לחשוב עליו כלל. אליעד מתאר איך הפחד למות מסתתר מתחת לכל פעולה או מחשבה בחיי האדם, אפילו בדברים הפשוטים ביותר כמו הרצון בזוגיות, עבודה, הישגים או הצלחות. הוא מסביר שברגע שאדם נהיה מודע לקיומו של המוות, נוצר בו פחד עמוק שגורם לו לחפש משמעות או סיפוק בחיים, כדי לא להתמודד עם המחשבה על אי - הקיום. מה הקשר בין פחד מהיעלמות לפחד מוות? אליעד מחדד שהפחד ממוות הוא למעשה פחד מהיעלמות התודעה. הפחד שהאני, התודעה, המחשבות והרגשות ייעלמו לחלוטין הוא הפחד הכי בסיסי והכי מפחיד שקיים באדם. הוא מדגים זאת בכך שאדם אינו מפחד שהגוף שלו יתפורר אחרי המוות, אלא שהתודעה שלו, או הזהות העצמית שלו, תיעלם לנצח. אליעד מסביר שאנשים חוששים שהיעלמות התודעה תהיה מצב נורא שבו האדם כבר לא יוכל לחוות שום דבר טוב יותר לעולם. מדוע אנשים מתאבדים אם הם פוחדים למות? אליעד נותן דוגמה לכך שגם אדם שמתאבד למעשה פוחד למות. הסיבה שאנשים מתאבדים, לפי ההסבר שלו, היא שהם סובלים כל כך מפחד המוות ומהתחושה הרעה של חוסר משמעות וחוסר סיפוק בחיים, עד כדי כך שהם מעדיפים למות ולשים קץ לסבל הנפשי העמוק ... פוחדים למות, הם לא היו צריכים להתאבד בכלל, אלא היו פשוט נהנים מהחיים ללא פחד. מה קורה לתודעה אחרי המוות לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שהפחד שהאדם יחווה סבל לאחר המוות הוא חסר היגיון לחלוטין. לדבריו, כאשר התודעה נעלמת לחלוטין, אין יותר מי שיכול לסבול. הוא נותן דוגמה של פיל דמיוני - אם יש פיל דמיוני שסובל במקום כלשהו, אבל האדם אינו יודע על כך ואינו מודע לקיומו, אז זה לא גורם לאדם סבל. באותו אופן, כשהתודעה נעלמת לחלוטין במוות, אין כבר מי שיוכל לסבול. לכן הפחד מהסבל לאחר המוות אינו רציונלי. האם יכול להיות סבל נצחי לאחר המוות? אליעד מנתח את האפשרות שקיים סבל נצחי לאחר המוות, וטוען כי אם אדם באמת יבחן זאת לעומק, יגלה שזה בלתי אפשרי. הוא מסביר שאם משהו הוא באמת נצחי ורק רע, אז האדם לא יכול להכיר בכלל את המושג טוב. לדבריו, כדי לסבול באמת צריך שתהיה אפשרות כלשהי להפסיק את הסבל, או לפחות שיהיה רעיון של טוב שניתן להשוות אותו מול הרע. לכן ... שום טוב. לדבריו, כל פחד מסבל נצחי הוא תוצאה של חוסר הבנה אמיתית של משמעות הסבל. כיצד להפסיק לפחד מהמוות לפי אליעד? אליעד מציע לאדם להתמודד ישירות עם הפחד מהמוות ולהבין אותו לעומק. לדבריו, כאשר אדם יבין שהפחד ממוות הוא בעצם פחד מדבר שלא קיים באמת, התודעה שלו תשתחרר מהפחד הזה. הוא מציע לשקול את כל האפשרויות, לחקור אותן לעומקן, ולראות שאף אחת מהן לא באמת מצדיקה פחד. כשאדם מבין שהמוות פירושו אין תודעה, הוא מבין שאין שום סבל אפשרי שיחווה. בנוסף, הוא מציע לבחון את האפשרות שחיים הם שילוב של טוב ורע, ולכן כל אפשרות של נצח - טוב או רע - מתבטלת ומתאזנת. מדוע כל פחד מקורו במחשבות דמיוניות? אליעד מסביר שכל פחד, כולל הפחד ממוות, נובע מתהליך דמיוני שבו האדם מזדהה עם מצב שהוא לא קיים בכלל. הוא מדגים זאת באמצעות אדם שמדמיין שהוא ... עם הסבל המדומיין של הפיל ובכך גורם לעצמו סבל מיותר. באופן דומה, האדם מזדהה עם תרחישים של סבל לאחר המוות שאינם קיימים בכלל. כאשר האדם מבין שכל הסבל נובע מתודעה שמזדהה עם מצבים דמיוניים, הוא משתחרר מהפחד והסבל. האם ... עד שהוא כבר לא יורגש כסבל. לכן לדבריו, אין שום אפשרות אמיתית לסבול באופן מוחלט לנצח. איך להפסיק לפחד מהמוות? מה קורה לתודעה אחרי שמתים? למה אנשים מתאבדים? האם יכול להיות סבל נצחי? איך להתמודד עם חרדת מוות?
עזרה לחולה סופני, התמודדות עם מחלה סופנית, התמודדות עם מוות, מפחד למות, לא רוצה למות, לא לפחד מהמוות, מוות ממחלה, מוות מזקנה, להתמודד עם המוות, פחד ממחלה, חוסר אונים, חוסר תפקודעזרה לחולה סופני, התמודדות עם מחלה סופנית, התמודדות עם מוות, מפחד למות, לא רוצה למות, לא לפחד מהמוות, מוות ממחלה, מוות מזקנה, להתמודד עם המוות, פחד ממחלה, חוסר אונים, חוסר תפקודעזרה לחולה סופני, התמודדות עם מחלה סופנית, התמודדות עם מוות, מפחד למות, לא רוצה למות, לא לפחד מהמוות, מוות ממחלה, מוות מזקנה, להתמודד עם המוות, פחד ממחלה, חוסר אונים, חוסר תפקוד איך לעזור לאדם שמתמודד עם מחלה סופנית? כאשר אדם מגלה שהוא חולה במחלה סופנית, הדבר הראשון שהוא רוצה בדרך כלל הוא להמשיך לחיות. אבל איך באמת אפשר לעזור לאדם כזה, אם הדבר שהוא רוצה מכל לא ניתן להשגה? אליעד כהן מסביר כי העזרה האמיתית שאפשר להעניק לאדם כזה היא לא בהכרח לשכנע אותו להאמין שהוא יחיה, אלא לעזור לו להבין מדוע המוות מפחיד אותו, ומהו בדיוק הדבר שהופך את המוות לאירוע מאיים ומטריד עבורו. מה גורם לאדם לפחד מהמוות? אליעד מסביר שהפחד מהמוות נובע בראש ובראשונה מתפיסת האדם שהוא חייב לחיות, או שאסור לו למות. כאשר אדם חושב שלמות זה רע, הוא מרגיש חוסר אונים כשהוא עומד מול המוות. למעשה, הפחד הזה מבוסס על המחשבה שהמוות הוא דבר שלילי באופן מוחלט, אבל זוהי רק מחשבה שנוצרה בעקבות האמונה שהחיים הם טובים והמוות רע. כדי להבהיר את זה, אליעד מביא דוגמה: אדם חולה בסרטן שלא רוצה למות, ירגיש אחרת אם יגלה פתאום שכל האנשים בעולם חולים באותה מחלה. במקרה כזה, הפחד מהמוות היה פוחת, כי חלק גדול מהסבל נובע מהתחושה שהוא לבד במצב הזה. אם כולם מתים באותו זמן ובאותו אופן, הפחד שלו יהיה קטן משמעותית. זוהי דוגמה לכך שהפחד לא נובע מהמוות עצמו, אלא מכך שהאדם מרגיש שונה ומבודד מול אנשים אחרים שימשיכו לחיות. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא של אדם זקן בן 100 שמוכן למות כי כולם מתים בגיל הזה. גם כאן, הרצון לחיות או למות תלוי ביחס ובהשוואה לאחרים. אם כולם מתים מסרטן, זה הופך לרגיל, והאדם פחות מפחד מהמוות מאותה סיבה בדיוק - שזהו כבר לא מצב ייחודי או חריג. איך לשנות את נקודת המבט של אדם שמפחד למות? אליעד טוען כי העזרה האמיתית שניתן לתת לאדם היא לשנות את הפרשנות שלו לגבי המוות. הדרך לשינוי פרשנות זו היא על ידי הפיכת כל מחשבה שלילית שהוא מרגיש לאפשרות ולא לעובדה מוחלטת. אליעד מסביר שאם אדם יבין כי אין באמת דבר שהוא מוחלט, הוא ירגיש הקלה משמעותית. לדוגמה, אם אדם מרותק למיטה ואינו יכול ללכת, הוא חש חסר אונים ... עצמו לאחרים שיכולים ללכת. אבל מה אם כולם היו מרותקים למיטה ולא היו יכולים ללכת? אז ההרגשה הרעה הייתה נעלמת או לפחות מצטמצמת, כי ההרגשה הרעה נובעת רק מתוך ההשוואה לאחרים. אליעד ממשיך ומסביר שאם האדם יבין שהתחושות שלו הן יחסיות בלבד, הוא יחוש הקלה. זה יכול להתרחש ... אני אפסיד את החיים, עליו לבדוק האם זו מחשבה מוחלטת, או שאולי החיים עצמם הם לא בהכרח טובים יותר מהמוות. האם אפשר להיפטר מהפחד לחלוטין? לפי אליעד, לא ניתן להגיע לפתרון מוחלט באמצעות אמונה או שכנוע בלבד. הסיבה לכך היא שבתוך כל אדם קיימת תשוקה פנימית למוחלט - לאמת מוחלטת, לביטחון מוחלט, לוודאות מוחלטת. אבל מכיוון שאין בעולם פתרון מוחלט לשום דבר, האדם תמיד נשאר עם ספקות ופחדים. הקושי מתגבר כאשר האדם מחפש פתרון מוחלט לבעיה כמו פחד מהמוות, והוא מוצא רק פתרונות יחסיים. לדוגמה, אם הוא מבין שהכל יחסי, זה עשוי להקל עליו משמעותית אבל לא לפתור ... תמיד יישארו ספקות שיגרמו לו שוב ושוב לשאול את עצמו ומה אם בכל זאת יש משמעות לחיים?. למה אנשים מתקשים להשתחרר מהפחד? אליעד מצביע על כך שרוב בני האדם מתקשים להשתחרר מפחדים כי הם רגילים לחשוב בדרך מסוימת מאז ילדותם. מגיל צעיר האדם מאמין כי חיים הם טובים והמוות רע, כי כך הסביבה חינכה אותו. הרגלי החשיבה האלו יוצרים התנגדות פנימית לכל ניסיון להסתכל על הדברים אחרת, כי ... האמונות האלו כאמיתות מוחלטות ואינו מודע לכך שהן רק אפשרויות מחשבתיות. האם ניתן להגיע למצב של קבלה מלאה של המוות? אליעד טוען שכן, אבל הדבר תלוי ביכולת האדם להטיל ספק בכל מה שנראה לו כמובן מאליו. מי שיצליח להגיע למצב שהוא מסוגל לראות בו - זמנית ששום דבר אינו מוחלט, ושהמוות הוא רק מחשבה, יוכל לקבל את המוות בקלות רבה יותר. יחד עם זאת, מכיוון שהאדם מחפש בתוך עצמו משהו מוחלט, הוא עלול לחזור כל הזמן למצב של חוסר ודאות - מה שגורם שוב לפחד לעלות מחדש. לסיכום, אליעד אומר כי אפשר לעזור לאדם שמתמודד עם מוות או מחלה סופנית על ידי כך שמלמדים אותו להטיל ספק במחשבותיו לגבי החיים והמוות. שינוי זה בפרספקטיבה לא יבטל לחלוטין את הפחד, אבל בהחלט יפחית את עוצמתו ואת הסבל שהוא גורם. איך להתמודד עם מוות? מה לעשות כשמפחדים למות? איך להתמודד עם מחלה סופנית? האם אפשר לא לפחד מהמוות? מהי קבלה של המוות? התמודדות עם חוסר אונים פחד ממחלה סופנית
אובדן ושכול, איך להמשיך הלאה? התמודדות עם אובדן ילד, התמודדות עם פרידה, התמודדות עם אבל, התמודדות עם אובדן במשפחה, התמודדות הורים עם אובדן ילד, התמודדות עם שכול, התמודדות עם מוות של חיית מחמד, התמודדות עם נכותאובדן ושכול, איך להמשיך הלאה? התמודדות עם אובדן ילד, התמודדות עם פרידה, התמודדות עם אבל, התמודדות עם אובדן במשפחה, התמודדות הורים עם אובדן ילד, התמודדות עם שכול, התמודדות עם מוות של חיית מחמד, התמודדות עם נכות... עם פרידה, התמודדות עם אבל, התמודדות עם אובדן במשפחה, התמודדות הורים עם אובדן ילד, התמודדות עם שכול, התמודדות עם מוות של חיית מחמד, התמודדות עם נכות איך להתמודד עם שכול ואובדן? אובדן ושכול הם חלקים טבעיים מחיי האדם, אך הם מציבים אתגרים רגשיים עמוקים. התמודדות עם אובדן, בין אם מדובר במוות של אדם אהוב, פרידה זוגית, פיטורים, או אובדן בריאות, דורשת גישה מורכבת ורגישה. אליעד כהן מסביר את הדרך להתמודד ... של ילד? אליעד מציין את העובדה כי כאשר הורים מאבדים את ילדיהם, התחושה קשה בהרבה, מאשר אובדן הורים, שכן המוות של הורים נתפס כדרך הטבע. לעומת זאת, מותו של ילד הוא אירוע שמערער את תחושת הסדר, שכן זה לא מצופה להיות כך. זה מעורר את השאלה - האם באמת האהבה לאותו אדם אמיתית? האם אנחנו אוהבים את אדם אחר כי הוא עונה על צורך פנימי שלנו? למה אמפתיה ... אובדן היא על ידי קבלת אמפתיה מהסובלים. השיחה עם חברים או בני משפחה שמבינים את הכאב יכולה להקל במידה מסוימת, שכן תחושת ההבנה היא צעד חשוב בתהליך הריפוי. עם זאת, למרות שהאמפתיה מקלה על הכאב, היא אינה פותרת את תחושת החיסרון העמוק שנוצר בעקבות האובדן. עדיין קיימת תחושת געגוע, תחושת חוסר והזדהות עם האובדן. מהם הנוכלים המתקשרים ומדוע הם מציעים פתרונות דמיוניים? אליעד מציין גם את התופעה של מתקשרים או נוכלים, אשר מציעים לאבלים ליצור קשר עם אהוביהם שנפטרו, ולעיתים מוכרים להם מסרים חיוביים כמו הילד שלך חי ... אחר, והוא שמח. נוכלים אלו מציעים אשליה שהאובדן לא מוחלט ומנסים למכור תחושת נוחות לאדם, כשהם מציינים שהאהוב לא באמת נעלם. הכוונה כאן היא למכור שקר שייתן לאדם תחושת רוגע ואשליה שהוא עדיין נמצא בקשר עם הקרוב שנפטר. האם ... הזה ייצג חיים איתך, או שמורשתו חיה בקרבך. כמו כן, לעיתים מנסים ליצור הנצחה או אתר זיכרון לאדם שנפטר, מתוך מטרה ליצור תחושת קשר עמו. אך גם גישה זו לא יכולה להחזיר את התחושה הממשית של הימצאות האדם בחיים. מהי התשובה העמוקה יותר להתמודד עם אובדן? אליעד מציע פתרון עמוק יותר להתמודדות עם אובדן. לדעתו, כשאדם מתאבל על אדם שנפטר, הוא לא מתגעגע רק לאדם עצמו, אלא לתחושות הרגשיות שהוא קיבל ממנו - כמו אהבה, ביטחון, תחושת שייכות וכו. המפתח, לדבריו, הוא ... לראות את האובדן כהזדמנות צמיחה ומילוי פנימי מערערת את תחושת האבל והכאב. אך לדעת אליעד, זוהי הדרך להתמודדות האמיתית והעוצמתית ביותר. האם אובדן הוא תמיד הזדמנות לצמיחה? לפי אליעד, אובדן, למרות היותו כואב מאוד, עשוי להיות הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים, משום שהוא מאלץ את האדם למצוא את האושר שהיה תלוי במישהו אחר, מתוך עצמו. הוא מסביר שלפעמים דווקא בעטיין של האובדן, האדם מוצא דרכים חדשות ומעמיקות לחוות אהבה ושמחה פנימיים, מה שמוביל ... הפיכה לנכה). כל אלה הם דוגמאות למשהו שעשה לאדם טוב ונלקח ממנו. יש מי שיטען שקל יותר להשלים עם מוות של הורים כי זה דרך הטבע, אך ברגע שהנושא באמת כואב, השאלה למה זה משנה אם זה דרך הטבע? מתעוררת. אם האהבה אמיתית, עצם הטבעיות או אי - הטבעיות ... יש שמציעים לחפש מידע רחב יותר על הנושא: איך להתמודד עם אובדן, איך להתמודד עם שכול, איך להתמודד עם מוות או פרידה, איך להתמודד עם נכות, איך להרגיש טוב לבד וכדומה. כל אלו מכוונים לאותו שורש - לנסות להבין ... מבפנים? איך להתגבר על צער וכאב? שכול ואובדן, ניכור משפחתי, ניכור הורי, ניכור מהמשפחה, התמודדות עם פטירה, התמודדות עם מוות, התמודדות עם אובדן ילד, התמודדות עם אובדן בן זוג, תגובה לאובדן, כאב על אובדן, התמודדות עם אובדן אח, התמודדות ... חבר, התמודדות עם אובדן בן, התמודדות עם אובדן בת, התמודדות עם אובדן בבית, התמודדות עם אובדן הורה, התמודדות עם מוות של הורה, התמודדות עם אובדן ומוות, התמודדות עם מוות ואובדן, התמודדות עם מוות של חתול, התמודדות עם מוות של חבר, התמודדות הורים עם אובדן ילדים, התמודדות עם אובדן של כלב, התמודדות עם מוות של מטופל, הורה שכול, אחים שכולים, אח שכול, הנצחה, התמודדות עם איבוד, איך להמשיך הלאה? איך לשחרר אחרי פרידה? איך להמשיך הלאה בחיים? התמודדות עם אובדן עובר, התמודדות עם מוות פתאומי, איך להתמודד עם צער? תהליך אבלות, תחושת אובדן, איך לעזור לאדם אבל? התמודדות עם אובדן אחים, התמודדות עם אובדן משפחה, התמודדות עם מוות של אב, התמודדות עם מוות של אח, התמודדות עם מוות של אחות, התמודדות עם מוות של אמא, התמודדות עם מוות של בבית, התמודדות עם מוות של בן, התמודדות עם מוות של בן זוג, התמודדות עם מוות של בת, התמודדות עם מוות של בת זוג, התמודדות עם מוות של הורים, התמודדות עם מוות של ילד, התמודדות עם מוות של כלב, התמודדות עם מוות של עובר, התמודדות עם מוות של של כלב, התמודדות עם מוות של תינוק
חיים אחרי המוות, איך לדעת מה קורה אחרי המוות? מה זה מוות קליני? חוויית סף מוות, מה קורה לנשמה אחרי המוות? איך נוצרה הנשמה? האם יש נשמה? מה קרה לפני החיים? מאיפה באה הנשמה? האם אני הגוף שלי? האם יש לי נשמה? איך לדעת מי אני?חיים אחרי המוות, איך לדעת מה קורה אחרי המוות? מה זה מוות קליני? חוויית סף מוות, מה קורה לנשמה אחרי המוות? איך נוצרה הנשמה? האם יש נשמה? מה קרה לפני החיים? מאיפה באה הנשמה? האם אני הגוף שלי? האם יש לי נשמה? איך לדעת מי אני?חיים אחרי המוות, איך לדעת מה קורה אחרי המוות? מה זה מוות קליני? חוויית סף מוות, מה קורה לנשמה אחרי המוות? איך נוצרה הנשמה? האם יש נשמה? מה קרה לפני החיים? מאיפה באה הנשמה? האם אני הגוף שלי? האם יש לי נשמה? איך לדעת מי אני? האם אפשר לדעת מה באמת קורה אחרי המוות? השאלה מה קורה אחרי המוות? מעסיקה אנשים רבים, אך אליעד כהן מסביר כי כדי להבין את התשובה, צריך קודם כל לפרק את השאלה עצמה לעומק. כשאדם שואל על מה קורה לאחר המוות, הוא לא מתעניין במה שקורה לגוף הפיזי, כי ברור שהגוף לאחר המוות נקבר ומתפרק באדמה. למעשה, מה שמטריד אותו הוא מה קורה לתודעה, לנפש או לנשמה לאחר שהגוף מפסיק לתפקד. אליעד מסביר שזו המהות האמיתית של השאלה, ולא מה שקורה עם החומר הפיזי עצמו. מדוע השאלה מי אני חשובה להבנת המוות? אליעד מדגיש שכדי להבין מה קורה אחרי המוות, חייבים להבין קודם כל מי אנחנו כרגע. זאת אומרת, האם האדם הוא אך ורק הגוף הפיזי, או שיש בו ... המשמעות של חקירת המצב לפני הלידה? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת ואומר שאם אדם רוצה להבין את מצב הנשמה אחרי המוות, כדאי לו לשאול את עצמו מה קרה לנשמה לפני הלידה. אם הנשמה הייתה קיימת לפני הלידה, אז יש לברר ... זה קרה בדיוק ומי יצר אותה. ההיגיון של אליעד הוא שהבנת המצב שקדם ללידה תסייע להבין מה יקרה אחרי המוות. האם חוויות של מוות קליני מוכיחות קיום חיים לאחר המוות? לדברי אליעד, חוויות סף מוות או מוות קליני, בהן אנשים מספרים שחזרו מעולם המתים, אינן הוכחה מוצקה לקיומה של נשמה אחרי המוות. הוא מדגים זאת עם השוואה ברורה: אם ניקח אבן ונחבר אותה למכשור רפואי, לא תהיה שום פעילות חיים. כך גם גופה של אדם מת באמת. אבל במצב של מוות קליני עדיין יש פעילות מוחית מסוימת, ולכן אי אפשר לומר שמדובר במוות מוחלט. בנוסף, התכנים שהאנשים מספרים לאחר שחזרו ממצב של מוות קליני מושפעים ישירות מהרקע התרבותי והדתי שלהם - מוסלמי יראה את מוחמד, נוצרי יראה את ישו, יהודי יראה את ... עובדה זו מצביעה על כך שמדובר בפירושים סובייקטיביים ותת - מודעים, ולא בעדות אובייקטיבית אמיתית לגבי מה שקורה אחרי המוות. כיצד ניתן להשוות את המוות למצב של חלום? אליעד משווה את חוויית המוות למצב של חלום. כאשר אדם חולם, הוא מרגיש שיש לו גוף, רצונות ומחשבות, אך כאשר הוא מתעורר הוא מבין שהגוף בחלום היה רק מחשבה או דמיון. ייתכן שמה שאנחנו קוראים לו מוות הוא למעשה סוג של מעבר ממציאות אחת לאחרת, בדומה להתעוררות מחלום למציאות אחרת או להיפך. אך כדי לדעת בוודאות, יש קודם כל להבין מי אנחנו באמת עכשיו. מה החשיבות של חקירת ההווה לפני שמנסים להבין את המוות? אליעד מדגיש שוב ושוב שכדי לדעת מה יקרה לאחר המוות, יש להתמקד דווקא בחקירת המציאות הנוכחית, כי אם אינך יודע בוודאות מי אתה כרגע, לא תוכל לדעת מה יקרה ... בנו נשמה, האם הנשמה תלויה בגוף, או שאולי היא קיימת באופן עצמאי. בנוסף, הוא מעלה את הרעיון שאולי אחרי המוות אנו חוזרים לאותו מצב שבו היינו לפני שנולדנו. מהו תהליך החקירה המעשי כדי להבין מה קורה אחרי המוות? הדרך המעשית היא פשוטה אך עמוקה - לשאול כל הזמן מי אני?. כשאתה אומר אני רוצה, אני מרגיש או ... אנחנו כרגע, כך יהיה לנו יותר ברור מה קורה לתודעה או לנשמה לאחר שהגוף מת. מה קורה באמת אחרי המוות לפי אליעד? לסיכום, אליעד לא נותן תשובה אחת סופית, אלא מדגיש שהמפתח להבנת מה קורה אחרי המוות הוא בחקירה עמוקה של מה שקורה עכשיו. הוא מציע לראות את המוות כמצב שיכול להיות דומה להתעוררות מחלום, אך משאיר את האפשרות פתוחה, ואומר שהשאלה המרכזית אינה מה בדיוק יקרה אחרי המוות, אלא קודם כל, האם בכלל קורה משהו?. הוא מדגיש שאם האדם רוצה לדעת את האמת, עליו לחקור ברצינות ובהתמדה מי הוא כרגע, וכך יוכל אולי להבין גם את התשובה לשאלה מה קורה אחרי המוות. מי אני? מהי נשמה? חוויית קרוב למוות מוות קליני האם יש עולם הבא? גן עדן וגיהינום האם יש אלוהים? האם אפשר לדעת מה קורה אחרי המוות? הרעיון הוא להבין שלא מדובר רק בשאלה על גורלו של הגוף אחרי המוות, מפני שברור שגוף האדם נקבר ושבסופו של דבר הוא מתפרק. מה שבאמת מעסיק את האדם הוא מה קורה לתודעה, ... האם קיימת נשמה, והאם היא תלויה בגוף או נפרדת ממנו. איך בדיקת מי אני עוזרת להבין את המצב שלאחר המוות? אם מגלים בוודאות שהאני הוא רק הגוף הפיזי, אז מובן שעם הפסקת פעילות הגוף, לא נותר דבר מעבר לכך. ... הנוכחי, ואם הנשמה אכן היתה קיימת קודם לכן, צריך להבין איך היא התגלגלה לגוף ומתי זה קרה. האם חוויית מוות קליני מעידה באמת על החיים שלאחר המוות? אנשים המספרים שעברו מוות קליני וטוענים שחזרו עם תיאורים על העולם הבא בעצם לא מתו מוות מוחלט כמו אבן ...
הורים שכולים, להתמודד עם מוות, להתמודד עם אובדן, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם מוות, התמודדות עם אבל, מוות ילדים, חיים ומוות, משמעות החיים, התאבדויות, ליהנות מהסבלהורים שכולים, להתמודד עם מוות, להתמודד עם אובדן, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם מוות, התמודדות עם אבל, מוות ילדים, חיים ומוות, משמעות החיים, התאבדויות, ליהנות מהסבלהורים שכולים, להתמודד עם מוות, להתמודד עם אובדן, התמודדות עם אובדן, התמודדות עם מוות, התמודדות עם אבל, מוות ילדים, חיים ומוות, משמעות החיים, התאבדויות, ליהנות מהסבל איך אפשר ליהנות מהסבל של אובדן ילד? כאשר אדם מתמודד עם אובדן של ילד, באופן טבעי הוא חווה כאב וסבל קשים. לפי הגישה של אליעד כהן, עצם הכאב אינו טמון בעובדת המוות עצמה, אלא בפירוש שהאדם מעניק לאותה עובדה. המוות עצמו הוא אירוע נייטרלי, עובדה ללא מטען רגשי מובנה. האדם הוא זה שמעניק לעובדה משמעות שלילית ומכאן נובע סבלו. ... שמאבד את בנו במלחמה או באסון כלשהו. אליעד מסביר כי האדם צריך להבין תחילה כי הסיבה לסבל שלו אינה מות הילד עצמו. מות הילד הוא עובדה, והעובדה לכשעצמה איננה דבר טוב או רע. הבעיה היא בכך שהאדם מפרש את מות הילד כאירוע שלילי בלבד. הוא מסביר שהסבל נובע לא מעצם האובדן, אלא מכך שנלקחה מאותו אדם הנאה מסוימת שהילד סיפק לו. במילים אחרות, האדם הוא זה שהתרגל לקבל מהילד תחושות של משמעות, אושר, סיבה לקום בבוקר. כשאותה ... לתפוס את האובדן בצורה שונה. אליעד נותן דוגמה של אנשים שהתרגלו כל כך לכאב, שכאשר אין להם כאב הם מתחילים לסבול מהיעדר הכאב, וכדי לחוות משמעות או עניין בחיים הם אפילו יוצרים לעצמם כאב מלאכותי. מדוע האהבה לילד יוצרת ... גם נקשר מבחינה רגשית ולכן סובל. מה טוב בכך שלוקחים מאדם את ההנאה? נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה היא שקיימת גם זווית חיובית בעצם האובדן, כי בכך שהמציאות לוקחת ממך משהו שהסבת ממנו הנאה, היא בעצם מאלצת אותך ללמוד ליהנות מהדברים לא מתוך תלות ספציפית ומוגדרת בדבר מסוים. אליעד מכנה זאת כמעבר מפרספקטיבה של נפרדות (לראות דבר אחד טוב מדבר אחר) לפרספקטיבה ... סובל משום דבר מוגדר, כי הכל שווה בעיניך. זהו מצב של אחדות מוחלטת שבו כל ההבחנות בין טוב לרע מתבטלות, ומכאן שאין סבל או הנאה מוגדרים. כיצד מתמודדים עם אובדן של אדם קרוב בפועל? ברמה הפרקטית, אליעד מסביר שברגע האובדן האדם צריך לקחת צעד אחורה, לזהות שהרגש השלילי שהוא חווה נובע רק מפירוש שהוא עצמו מעניק לאירוע ולא מעצם האירוע. בשלב הבא, האדם צריך לתרגל חשיבה מתוך הפרדה ברורה בין עובדה לפירוש. הוא צריך להבין שמה שקרה הוא עובדה, אך הפרשנות שלו לאותה עובדה היא זו ... לראות בצורה ברורה כי האובדן הוא עובדה בלבד, הוא יכול לבחור בפרשנות אחרת, פרשנות פחות שלילית ואפילו חיובית במידה מסוימת. אליעד מדגיש שהאדם תמיד יכול למצוא צד חיובי גם באובדן הנורא ביותר, אם רק ילמד להפריד בצורה מוחלטת בין ... (לשמוח, להיות עצוב וכו), אך במקביל, בתוכו פנימה, הוא תמיד נשאר מחובר לפרספקטיבה של אחדות, כך שבעומק ליבו לא באמת משנה לו מה יקרה או קרה. האדם חי מתוך מעורבות רגשית מלאה ועם זאת מתוך שלווה פנימית ויכולת לראות שכל מצב שקורה, הוא בסך הכל מצב נייטרלי שאין בו טוב או רע. את המיומנות הזו אפשר לפתח על ידי תרגול והתבוננות פנימית לאורך זמן. האדם מתאמן על הפרדת עובדות מפירושים, עד שבסופו של דבר, ברגעי האמת (כגון בזמן אובדן), הוא מצליח להכיל בתוכו את שתי נקודות המבט. בפועל הוא יוכל לבחור אם לשחק בתוך העולם ... הכל פרשנויות אישיות. איך להתמודד עם אובדן ילד? האם אפשר ליהנות מהסבל? משמעות החיים לאחר אובדן איך להפסיק לסבול ממות ילד? הבדל בין עובדה לפירוש פרספקטיבה של אחדות מול נפרדות למה אהבה יוצרת סבל?
עולם בלי מוות, טכנולוגיה, עתידנות, חיים לנצח, חיים נצחיים, לחיות בלי מוות, חיים אחרי המוות, ובלע המוות לנצח, ימות המשיחעולם בלי מוות, טכנולוגיה, עתידנות, חיים לנצח, חיים נצחיים, לחיות בלי מוות, חיים אחרי המוות, ובלע המוות לנצח, ימות המשיחעולם בלי מוות, טכנולוגיה, עתידנות, חיים לנצח, חיים נצחיים, לחיות בלי מוות, חיים אחרי המוות, ובלע המוות לנצח, ימות המשיח מה היה קורה אם אנשים היו חיים לנצח? אליעד כהן מתאר תרחיש עתידני שבו האנושות מוצאת דרך לחיות לנצח. בתרחיש זה, לבני האדם אין יכולת למות כלל, אפילו במקרה קיצוני שבו ינסו להוריד למישהו את הראש - הוא מיד יצמח מחדש. מצב זה מציג עולם שבו מושג המוות לא קיים יותר. הדגש שאליעד שם הוא על ההשלכות העמוקות שיהיו למציאות כזו על כל תחומי החיים האנושיים, במיוחד בתחום הפסיכולוגי, הדתי והתרבותי. מה המשמעות הפסיכולוגית של חיים נצחיים? אליעד מסביר שלמציאות של חיים ומוות יש כיום השפעה אדירה על הפסיכולוגיה האנושית. בני האדם חיים מתוך ידיעה שהזמן שלהם מוגבל, והידיעה הזו משפיעה על החלטותיהם, שאיפותיהם, וגם על החרדות שלהם. הוא מעלה שאלה משמעותית: כיצד ... אחד הכל נגמר מאפשרת לאנשים לקבל דברים ולהתנחם בידיעה שבסוף תהיה מנוחה. הוא מציין כי כאשר האפשרות הזו לא קיימת, אנשים יהיו חייבים למצוא משמעות אחרת לקיומם. איך ישפיעו חיים ללא מוות על דתות ותרבויות? אליעד כהן מפרט לעומק את ההשפעות התרבותיות והדתיות של חיים ללא מוות. הוא מציין שאחד הכלים המרכזיים שבהם משתמשות דתות רבות הוא הפחדה מפני המוות. לדוגמה, האמונה בגן עדן ובגיהינום מבוססת על הפחד האנושי הטבעי מפני המוות ומה יקרה אחריו. בעולם שבו המוות אינו קיים, לא ניתן יהיה להפחיד אנשים או לאיים עליהם בעונש נצחי לאחר המוות. בכך, כוחן של הדתות ייחלש מאוד, ואולי הן אף יאבדו לחלוטין את המשמעות שלהן בחיי האנשים. כיצד ישתנו הרצונות האנושיים בעולם שבו אין מוות? נקודה נוספת וחשובה שאליעד מדגיש היא השינוי הצפוי ברצונות האנושיים. הוא מסביר שבני אדם תמיד רודפים אחרי משהו: היום ... חדשים שלא היו קיימים קודם לכן, והרצון להמשיך לחיות כבר לא יהיה רלוונטי. האם השמחה תיפגע אם לא יהיה מוות? אליעד גם מעלה את האפשרות שהשמחה האנושית, הנובעת מתוך הניגוד שבין חיים ומוות, עלולה להיפגע או להשתנות באופן קיצוני. הוא מסביר שכיום, תחושת האושר קשורה בין היתר לתחושה זמנית של הצלחה ביחס לזמן מוגבל. כאשר כל האנשים חיים לנצח, גם החוויות של שמחה ואושר ישתנו לחלוטין, כי הניגודיות של חיים ומוות לא תהיה קיימת. אליעד טוען שכך, האדם ייאלץ להגדיר מחדש מה עושה אותו שמח ומה נותן לו תחושת סיפוק ומשמעות. האם הטכנולוגיה תוכל לפתור את הפחד מהמוות? בהקשר זה, אליעד מתאר את היחס בין טכנולוגיה לבין התפיסות העמוקות שלנו. הוא מציין כי הטכנולוגיה יכולה לפתור בעיות פיזיות רבות, אך היא לא בהכרח תפתור את הפחדים והספקות העמוקים יותר של האדם, כמו חיפוש משמעות עמוקה בחיים. אליעד מדגיש שהפחד מהמוות אינו רק פחד פיזי, אלא פחד קיומי עמוק שמניע אנשים לחפש משמעות מעבר לקיום החומרי. מצב של חיי נצח יאלץ את האדם להתעמת עם שאלות עמוקות יותר שאינן קשורות לזמן מוגבל או למוות, אלא למהות הקיום עצמו. האם החיים באמת ישתנו אם נחיה לנצח? אליעד מעלה נקודה מעניינת נוספת: הוא אומר שהחיים לא באמת ישתנו עבור מי שהמוות הוא לא הנושא המרכזי בחייו. כלומר, מי שכבר עכשיו חי חיים מלאים ללא פחד עמוק מהמוות, לא יחוש שינוי משמעותי במעבר לחיי נצח, כיוון שהוא כבר חי מתוך תפיסה שהמוות הוא פחות רלוונטי עבורו. לעומת זאת, מי שכל תפיסתו נסובה סביב הפחד מהסוף, יחווה שינוי דרסטי מאוד בחייו ובתפיסת עולמו. מה ניתן ללמוד מתרחיש חיים נצחיים על עצמנו? בסיום, אליעד מציג שהמחשבה על חיים ללא מוות מלמדת אותנו על עצמנו ועל הרצונות האמיתיים שלנו. היא מצביעה על כך שהרצונות שלנו אינם מוחלטים אלא תלויים בנסיבות. כאשר משתנות הנסיבות, משתנים גם הרצונות והשאיפות שלנו בהתאם. המציאות החדשה שבה אין מוות חושפת לנו עד כמה אנו מושפעים מתפיסות חיצוניות ומכך שאנו חיים תחת השפעת אילוצים זמניים. האם אפשר לחיות לנצח? איך תשתנה האנושות ללא מוות? האם טכנולוגיה יכולה להביס את המוות? מה יקרה לדת בעולם ללא מוות? כיצד ייראו החיים ללא סוף?
חרדה קיומית, חרדת מוות, חרדה רוחנית, פחד קיומי, פחד מוות, פחד להשתגע, החרדה הגדולה ביותר, פחד להיעלםחרדה קיומית, חרדת מוות, חרדה רוחנית, פחד קיומי, פחד מוות, פחד להשתגע, החרדה הגדולה ביותר, פחד להיעלם ובו יתבאר, מהן חרדות קיומיות (חרדה קיומית / פחד קיומי / חרדת מוות / פחד מוות וכיוב)? וכיצד צריך האדם להתמודד עם פחדים קיומיים וחרדות קיומיות שכאלו? כי יש סוגים שונים של חרדות. ויש חרדות ... רע שיפגע בגופו וכיוב. אלא, שהאדם מפחד מכך שהקיום העצמי שלו ייעלם. והחרדה הקיומית הזאת, יש לה ביטויים שונים, ברמות עומק שונות. כי פחד קיומי, יכול להתבטא גם בחרדה מפני פיטורים. שהאדם מפחד שיפטרו אותו, משום שזה סוג של איום על הקיום שלו. ומצד האמת, כל חרדה או פחד, הם כולם קיומיים בצורה כזו או אחרת. כי גם פחד מפני גנבים לדוגמה, גם הוא ... כל חרדה ופחד אחרים, שהם כולם קיומיים בצורה כלשהי. אלא, שיש גם חרדה קיומית פנימית יותר, שהיא לדוגמה חרדת מוות, שהאדם מפחד מהמוות. כי יש כאלו, שהמוות מסמל עבורם את סוף הקיום העצמי שלהם. וכאשר האדם מזדהה רק עם החיים שלו כאן בגוף הגשמי שלו, על ידי זה, האדם מפחד מהמוות. משום, שהמוות מסמל עבורו את סוף הקיום העצמי שלו. והאדם מבין, שהמוות עלול להפתיע אותו בכל רגע. ולכן האדם כל חייו מנסה להגן על עצמו מהמוות. כך שהחרדה הקיומית של האדם, שבאה לידי ביטוי בפחד מהמוות, היא מפעילה את האדם לעשות כל חייו פעולות הישרדותיות שונות, כדי להתרחק מהמוות ולהישאר בחיים. אבל, יש עוד חרדה עמוקה יותר ופנימית יותר, שהיא החרדה הגדולה ביותר שהאדם יכול להתמודד איתה, והיא חרדה קיומית וחרדת מוות, שבה האדם לא מפחד על גופו שימות ועל גופו שיחדל להיות קיים. אלא האדם מפחד, מכך שהתודעה העצמית שלו תחדל להיות קיימת. ועוצמת החרדה של האדם, תלויה, בעד כמה היא פוגעת בהגדרת האני של האדם. וככל שהאדם מזוהה יותר עם הדבר שעלול ... הרכוש שלו, כך הוא חרד יותר מכך שהרכוש שלו יפגע. וכך גם לגבי גופו של האדם, שגם בו יש עוצמת הזדהות שונה. והאדם חרד יותר מכך שהראש שלו יפגע, מאשר שהזרת שלו תיפגע. הכל כפי עוצמת ההזדהות הרגשית של האדם, עם החלקים השונים שבגופו. והדבר שהאדם מזוהה איתו יותר מכל, זה עם התודעה העצמית שלו. ... חווה את הקיום העצמי שלו. שזאת ידיעת האני של האדם, שהוא מודע לעצם קיומו. וכאשר האדם אומר אני, הוא מתכוון יותר מכל לתודעה העצמית שלו עצמה. וכאשר האדם חווה סוג של איום כלשהו, על עצם הקיום של התודעה העצמית שלו, על ידי זה נוצרת אצל האדם, חרדת מוות תודעתית, ופחד מוות תודעתי. שהאדם מפחד פחד מוות, לא מכך שהגוף שלו ימות. אלא מכך שהתודעה העצמית שלו תמות ותחדל מלהתקיים. וזו נקראת חרדה קיומית בשורשה. כי החרדה הקיומית מתבטאת בעוצמות שונות. אך זו העוצמה החזקה ביותר של החרדה הקיומית. שהיא הפחד של האדם מכך שהתודעה העצמית שלו עצמו תיעלם. ... דהיינו, על האדם להתבונן עמוק אל תוך האני שלו, ואל תוך הקיום העצמי שלו, עד שהוא יראה מיהו ומהו באמת. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם במקומות אחרים. ועל ידי זה שהאדם זוכה לראות ולהבין, ממה התודעה העצמית שלו עשויה? ולמה היא קיימת? ומה מהווה את הקיום העצמי שלו? ולמה הוא עצמו קיים? ומה באמת שולט בקיום העצמי שלו עצמו, ובקיום של כל הדברים כולם? ומה יהיה אם שום דבר לא יהיה? ועל ידי ... ומההעדר המוחלט, אל הקיום עצמו, הוא, לא מפחד יותר כלל משום דבר בעולם. וכל הדברים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. והמסר הוא, שחרדה קיומית, נובעת מהאיום הגדול ביותר שיש על התודעה העצמית של האדם, שזהו האיום שאולי היא ...
מאת:
wikipedia - האנציקלופדיה האינטרנטית.
- בכפוף לתנאי השימוש
שכאן.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...