ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מדע ✔פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4 ✔* פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4
* פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 3.

ט. דיאגרמת מינקובסקי מבהירה את המצב

ברצוננו להראות עתה כי הרבה בלבול היה נמנע לו עשו החוקרים שימוש נרחב יותר בדיאגרמות מינקובסקי. לא זו בלבד שהכלי הוויזואלי הפשוט הזה מבהיר את הבעיה, אלא שבשימוש נכון בו טמונות עוד תובנות רבות שטרם נחקרו.

הנה שתי החלליות של בל (ציור #). השטח האפור בין שני קווי - העולם שלהן הוא קו - העולם של הכבל המתוח ביניהן. המצב פשוט עד להביך: הגדלת הרווח בין החלליות - שתגרום בסופו של דבר לקריעת הכבל - מזדקרת מהציור היישר לעינינו! אם יואצו שתי החלליות בו - זמנית מנקודת ראותו של צופה הנמצא במנוחה לעומתן, יישאר אורך הכבל שביניהן לגבי צופה זה בעינו - שוב, סתירה מיניה - וביה עם כל ספרי הלימוד - אבל במערכת הייחוס של החלליות והכבל עצמם יתרחש דבר דרמטי יותר: מישור העכשיו שלהם נעשה יותר ויותר אלכסוני, כפי שהראינו בפרק ב,, כלומר ארוך יותר. התוצאה: מתיחת הכבל עד קריעה.

י. ושוב סימטריה

משהבינונו עד כמה מיטיבה דיאגרמת מינקובסקי לבטא תהליכים אלה, רק טבעי היה שנחזור על התעלול החביב עלינו ונתבונן בתהליך מנקודת - ראות משלימה: מה יהיה למערכת החלליות - והכבל של בל כשתהיה תנועתה יחסית? הפעם, ככל הידוע לנו, איננו חוזרים על מסקנותיו של שום חוקר קודם.

נניח, אם כן, למנוחה אוהבת השלווה להשתלט על שתי החלליות של בל, ומעתה ברור כי תדאג לכך שהן תישארנה במקומן עם הכבל המתוח ביניהן. נועה, בלית ברירה, משתלטת על חללית שלישית ויוצאת בטיסה מהירה. ברגע שתסתיים תאוצתה והיא תהיה שרויה בתנועה אינרציאלית, תממש את הזכות המוקנית לה ביחסות הפרטית ותטען כי היא שרויה במנוחה גמורה בעוד אחותה היא - היא הנעה לכיוון ההפוך עם שתי החלליות שברשותה והכבל המתוח ביניהן. מה יהיה הפעם? ודאי לא נטען כי אפקטים של מתיחה או התכווצות יופיעו במערכת - הייחוס של מנוחה רק בשל מה שרואה אחותה הצופה בה ממערכת אחרת?

ושוב נקרא את מינקובסקי לעזרתנו. כאן ניצב בפנינו אתגר. דיאגרמת מינקובסקי מתארת בדרך - כלל את ההתרחשויות מנקודת - ראותה של מערכת - ייחוס אחת. הפעם עובר אותו צופה ממערכת - ייחוס אחת לשנייה. נוכל לחשוב על כמה דרכים בהן תוכל הדיאגרמה לתאר מצבים כאלה, אך בשלב זה נעדיף להתקדם בזהירות ולתאר את העולם מנקודת - ראותה של נועה בשני שלבים לפי מערכות - הייחוס השונות בהן היא נמצאת. אם כן, ממש בתחילת תנועתה, כשמהירותה קטנה בהרבה מזו של האור (אנו בוחרים רגע קצר ביותר שבו תנועתה היא אינרציאלית), היא רואה את מנוחה וחלליותיה נעות לכיוון ההפוך באותו קצב, וכמובן כל קטע בכבל המקשר ביניהן נע אף הוא בקצב זה. כעבור כמה דקות, לכשתהיה מהירותה של מנוחה קרובת - אור, תשנה את גרסתה: לא כך קרה, אלא שהחללית השמאלית יצאה ראשונה לדרכה, אחריה קטע הכבל הסמוך לה, אחריו הקטע הבא וכך הלאה עד שלבסוף החלה החללית הימנית לנוע, וכך התקצר הכבל. שימו לב: התקצר הפעם ולא התכווץ. הפעם האפקט הוא יחסותי טהור.

המסקנה: דיאגרמת מינקובסקי ממחישה היטב - ככל הידוע לנו זו פעם ראשונה - את התקצרות לורנץ - פיצג'רלד ע"י הצגת ההיסטוריה העכשווית של מערכת - הייחוס הנעה. היסטוריה זו מבטלת את ההיסטוריה הקודמת, לפיה החלו כל חלקי העצם החיצוני לנוע באותו רגע, וגורסת כי חלקיו האחוריים החלו לנוע לפני הקדמיים. שוב מתאשרת, אם כן, מסקנתנו הקודמת: שינוי מערכת - הייחוס של הצופה משנה את כל פני המרחב - זמן בו הוא נמצא, כולל סידורם המרחבי של אירועים בעבר.

יא. הרחבה ליחסות הכללית

מעצם העובדה שבפרקים הקודמים עסקנו במקרים של שינוי מערכת - הייחוס, עברנו מדי - פעם מהיחסות הפרטית אל הכללית. ננסה עתה להכליל את מסקנותינו ליחסות הכללית.

בתמצית, היחסות הכללית נועדה לפרוץ את המגבלה שהוטלה על הפרטית, שמסקנותיה היו נכונות רק למערכות - ייחוס אינרציאליות נטולות תאוצה. פריצת - הדרך המאושרת של איינשטיין החלה כשהבחין בשוויון - ערך חדש ומפליא, דומה לשוויון - הערך שמצא גלילאו בין מנוחה לתנועה קצובה: זה היה שוויון בין תאוצה לכבידה.

הנה ניסוי הדלי והחבל, שבכלר מקדיש לו ב"מהפכות" דיון מאיר - עיניים. יהא דלי מלא מים תלוי על חבל היורד מהתקרה. נסובב את הדלי סביב עצמו פעמים רבות עד שהחבל יצבור פיתולים רבים ואז נניח לו. הדלי יחל להסתובב במהירות חזרה למצב הקודם. המים יידחקו אז אל שולי הדלי בשל הכוח הצנטריפוגלי, שאינו אלא צורה מורכבת של תאוצה. התאוצה, יודעים כולנו, אינה יחסית אלא מוחלטת: אדם היושב במכונית שהחלה פתאום לנסוע אינו יכול לטעון ששאר העולם הוא זה שהחל פתאום לנסוע לכיוון ההפוך, כי את התאוצה הוא חש היטב על גופו שלו. אבל מה אם יטען אדם, באותן שניות מעטות, כי פועל עליו כוח כבידה המושך אותו אל ירכתי המכונית? הטענה נגועה לכאורה באי - סבירות קיצונית כי לא ניתן לראות כל מקור לכוח הכבידתי הזה. ואם נשוב לניסוי הדלי, איך נוכל לטעון כי המים נדחפים אל שולי הדלי בשל כוח כבידה המושך אותם? מה מקור כוח זה? מאך, הארכי - נבל הקנטיאני בדואליזם של בכלר, סבר שזהו כוח משיכה הבא מאינספור הכוכבים שביקום. איינשטיין, בכמה הסתייגויות, קיבל השערה זו - סיבה נוספת לבכלר להגלותו אל מחנה האקטואליסטים. אבל בואו נלך לרגע בעקבות איינשטיין ונסכים לראות בכל תאוצה ביטוי של כבידה ממקור כלשהו. הנה הסימטריות החדשות שחושפת שקילות זו:

א. אם נשים אדם בחדר סגור ונניח לחדר ליפול נפילה חופשית, כל ניסוי שייעשה בו הצופה לפני הפגיעה הגורלית בקרקע יתיישב עם הטענה כי החדר מרחף ללא משקל בחלל החיצון.

ב. ואם נשים אדם באותו חדר סגור שבאמת ירחף ללא משקל בחלל החיצון, אבל נניע את החדר כלפי מעלה בתאוצה המתאימה, כל ניסוי שייעשה בו הצופה יתיישב עם הטענה כי החדר נמצא על פני כדור - הארץ ונתון להשפעת הכבידה.

ושוב, האור איים לקלקל סימטריה יפה זו: קרן - אור אנכית שתעבור בתוך החדר במקרה ב' תשרטט פרבולה, בדומה לאבן נופלת, מה שאור לא היה אמור לעשות בשדה כבידה. ושוב בא איינשטיין וגזר (תרתי משמע) מיוצא - דופן זה כי קרן אור תתעקם גם בהשפעת הכבידה, ושוב הטבע ציית, ושוב, לא נשלה את עצמנו שבכלר יתרשם מתוצאה מופלאה זו.

מכאן המשיך איינשטיין והגדיר את הכבידה כעיקום המרחב - זמן עצמו. במילים אחרות, המרחב הארבע - ממדי של מינקובסקי מתעקל בסביבת גוף בעל מאסה. ולכן כל ההתעקמות של מסלולי הגופים סביב המאסה - מהפרבולה שמשרטט קליע במעופו ועד לאליפסה שמשרטט כוכב - לכת סביב השמש - כל אלה קווים ישרים הם, רק שהמרחב - זמן עליו הם משורטטים הוא עצמו עקום.

פיסיקאים אחדים, הבולט שבהם דניס סיאמה, ניסו להכליל את היחסות הכללית כך שכל תוצאי היחסות הפרטית והמכניקה הקלסית יוכלו להיגזר ממנה. אם ינסה אדם, למשל, לדחוף סלע כבד בחלל, והסלע יתנגד לשינוי כפי שדורש ממנו החוק השני של ניוטון, אות הוא כי מכלול כוחות הכבידה ביקום הם המרתקים סלע זה למקומו. האינרציה הופכת כאן לתולדה פשוטה של הכבידה.

אבל איך יכולים הכוכבים הרחוקים, כפי שסבור מאך וכפי שאיינשטיין מקבל, למשוך את המים שבדלי רק בשל "סיבובם" המדומה סביב הדלי? איינשטיין גזר מטענה זו ניבוי מפליא, הוא האפקט הגרוויטו - מגנטי: אם ניתן לראות בסיבובו המדומה של היקום סביב הדלי גורם ל"משיכת" המים שבדלי כלפי חוץ, משתמע מכך שאם יושם מעט חומר בתוך טבעת ענקית בעלת מאסה עצומה, וטבעת זו תסתובב במהירות, יופעל כוח משיכה מיוחד על החומר שבמרכז, בדומה לכוח המגנטי הנגרם ע"י מטען חשמלי מסתובב. ניסויים חדשים נעשו בימים אלה ממש, והחוקרים טוענים שהאפקט אכן אומת.

כדרכנו נסתייע עתה במינקובסקי להסביר את עקרונות היחסות הכללית. ציור # מראה גוף בעל מאסה גדולה (קו - עולם א'), גוף קטן יותר הנופל נפילה חופשית לעברו (קו - עולם ב') וגוף קטן אחר הרחק ממנו שאינו מושפע מכבידתו (קו - עולם ג'). עיקום המרחב - זמן סביב גוף א' מתואר ע"י קואורדינטות המרחב והזמן, שאינן רק נעשות מוטות כמו שעשינו בדיונינו הקודמים ביחסות הפרטית, אלא מתעקמות ממש סביב קו - העולם א'. גם קו - העולם של ב' אינו עוד רק קו ישר זקוף או אלכסוני אלא עקום. הכלל הוא זה: אם עיקום קו - העולם של הגוף הוא כעיקום קואורדינטות המרחב - זמן שסביבו, כמוהו כגוף באינרציה. הדבר חל באותה מידה על גוף ג', שעיקומו הוא כעיקום המרחב - זמן סביבו, שבמקרה זה הוא עיקום אפס. ההבדל בין עיקומי קו - העולם והמרחב - זמן שסביבו הוא - הוא התאוצה. נחשוב עתה על שני מצבים: גוף הנמצא במנוחה בשדה כבידה, כלומר מתנגד לכבידה, וגוף הנע בתאוצה מחוץ להשפעת הכבידה. כאן אנו מבחינים כי את שוויון - הערך בין כבידה ותאוצה ניתן לבטא בשוויון גיאומטרי פשוט, ואיננו יודעים אם מישהו לא ניסח אותו לפנינו:

חוקי הפיסיקה אינם מבדילים בין גוף בעל קו - עולם ישר העובר בתוך מרחב - זמן זמן עקום, לבין גוף בעל קו - עולם עקום העובר בתוך מרחב - זמן ישר, אם מידת העיקום היחסי שווה.

במילים אחרות: ביחסות הפרטית התנועה היא יחסית בין המאסות ואילו התאוצה היא מוחלטת, אבל ביחסות הכללית, שבה גם המרחב - זמן הוא יישות פיסיקלית, גם התאוצה היא יחסית בין המאסה לבין המרחב - זמן.

דיאגרמות - מינקובסקי המתארות עיקומים כאלה יכולות לסייע לנו בגישה בה נקטנו לעיל, דהיינו, תיאור המתרחש מנקודת - ראותו של צופה שמערכת - הייחוס שלו אינה קבועה אלא משתנה עם הזמן: כשם שביחסות הפרטית ניתן "לנרמל" מערכת - ייחוס בתנועה יחסית וליישר מחדש את הקואורדינטות שלה כך שהזווית בין ממדי המרחב והזמן תהיה 90 מעלות, כך ניתן "לנרמל" מערכת - ייחוס בתאוצה יחסית כך שקו - העולם שלה יתיישר ואילו קואורדינטות המרחב - זמן שסביבה יתעקמו בהתאמה.

יב. השערה: תאוצה רגעית ניתנת לתיאור כגל כבידה.

להלן נרשה לעצמנו להשתעשע בניסיון משלנו ליישם את שוויון - הערך בין כבידה לתאוצה. זו השערה שאם תתגלה כעקבית תוכל לסייע בהבנת טבע המרחב - זמן.

נשוב אל הצופה מפרק י, שעבר פתאום ממצב מנוחה ביחס לשאר היקום למצב תנועה, ושעקב שינוי זה ראה את כל העצמים סביבו מתקצרים בכיוון תנועתם היחסית. טיפלנו בצופה זה ע"י תיאור שתי מערכות - ייחוס בהן הוא נמצא בזו אחר זו, כשהאחרונה מתקנת את ההיסטוריה שנרשמה בראשונה. האם נוכל לתאר עתה צופה זה במערכת - ייחוס אחת? דיאגרמות מינקובסקי ליחסות כללית נותנות תשובה חיובית: זה יהיה פשוט צופה נייח שהמרחב - זמן סביבו משתנה, פתאום או בהדרגה. דוגמה לצופה כזה היא אדם הנמצא על לוויין הסובב את כדור - הארץ: כשהוא מסתכל על השעונים שעל הארץ לעומת שעונים הנמצאים הרחוק בחלל החיצון, הוא מבחין שהזמן בצדו האחד נע לאט יותר מאשר בצדו השני. ואם יתחיל צופה זה בנפילה חופשית היישר כלפי הארץ, יבחין שקצב הזמן משתנה לא רק ממקום למקום אלא גם מרגע לרגע.

הנה אם כן המקרה של צופה שהיה במנוחה ופתאום החל לנוע. ניתוח למצבו ברוח היחסות הכללית יאמר כך: הצופה נשאר במקומו כל העת, אבל בשלב מסוים פגע בו גל כבידה שגרם לו לזעזוע דמוי - תאוצה. גל זה נגרם כתוצאה מתזוזתם הפתאומית של כל העצמים ביקום, שעד אותו רגע היו במצב מנוחה כמו הצופה שלנו ופתאום החליטו ללא סיבה לעבור למצב תנועה והשאירו את הצופה לבדו עומד ביקום כולו. עד כאן הלכנו בנאמנות בעקבות מאך, כפי שעשה איינשטיין.

אבל הנה מתבלט בתיאור שלנו יסוד מעניין: אם, בעקבות איינשטיין, נסרב לקבל את קיומה של השפעה מיידית, נצטרך להניח שכל העצמים ביקום לא החלו לנוע באותו רגע אלא על - פי סידור מיוחד ומדויק מאוד: תחילה החלו לנוע העצמים הרחוקים ביותר מהצופה שלנו, אחריהם העצמים הקרובים מעט יותר, וכך הלאה עד שהעצמים בקרבת הצופה נעו אחרונים. האפקט הכבידתי שפעל על הצופה הוא אם כן האפקט המצטבר של כל התנועות האלה ביקום.

במילים אחרות, כשצופה זה מסתכל סביבו על היקום, הוא רואה את כל העצמים ביקום כאילו החלו לנוע באותו רגע בו חווה תאוצה, אבל כמו במקרה של היחסות הפרטית, עליו להסיק מכך כי עצמים אלה החלו לנוע בעבר, ובזמנים שונים על פי מרחקם ממנו, כך שכל השפעותיהם התכנסו עליו באותו רגע בדיוק. התוצאה המתקבלת היא מעין גל כדורי מתכנס, שראשיתו בכל קצווי היקום בעבר הרחוק וסופו בצופה שלנו. במילים אחרות, לפנינו גל כבידה הפוך בזמן.

תרחיש זה אינו יכול שלא להישמע מוכר לכל העוסק באלקטרומגנטיות. השאלה מדוע קיימים רק גלים אלקטרומגנטיים מתפזרים ולא מתכנסים, בעוד משוואות מקסוול מתירה את שני התרחישים, היא אחת ממרכיבי "בעיית חץ הזמן" המפורסמת, בה נפגוש בפרק הבא. יתרה מזאת, גל מהופך כזה, היוצא מהמקור אל העבר, הוא יסוד מודל הבליעה (absorber theory) המפורסם של וילר ופיינמן. התיאור המוצע כאן חושף סימטריה דומה: כשם שמאסה מואצת אמורה לשלוח גל כבידה המתפזר בכיוון העתיד, ניתן לראות בתאוצה עצמה תוצאה של גל כבידה מהופך.

תרחיש כזה יכול אולי להסביר את "שינוי העבר" המוזר שתואר בפרקים הקודמים כעומד ביסוד האפקטים היחסותיים: העיוות במרחב - זמן שיוצר "גל הכבידה" גורם לכך שהעבר נראה שונה, בדומה ל"עדשות הכבידה" הידועות או אף לשינוי שיוצר גוף מאסיבי. יתרה מזאת: גם בהשפעות הסיבתיות המגיעות מהעבר - אלקטרומגנטיות וכבידתיות, חלים שינויי מרחב וזמן בעוברן באותו אזור בו עבר גל הכבידה.

* פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 5.
חוקי הפיסיקה שינוי סיבה ותוצאה מוחלטות אינרציה בלבולים להקצין השאלה למה חוקי פיסיקה טענה גורמים חשיבה מדעית מדע פיזיקה פילוסופיה תורה תורת היחסות
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה
... העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות ... הגישות השונות, כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב ... מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים , אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את אותם חוקים של ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את זמן ... כיום, מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, ... הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה שהם יכולים ... שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם מדובר במבנה חדש, אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... בהגדרות, ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי ... יש מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים ... שני, אם נסתכל על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה שהיה ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים ...
מיסטיקה וסכיזופרניה, חרדות מיסטיות, פחדים ומיסטיקה, הפרעות נפשיות ומיסטיקה, פחד מעין הרע, פחד משדים, פחד ממלאכים, פחד מכישופים, פחד ממאגיה שחורה, פחד מרוחות רעות, פחדים של ילדים, ללמוד מדע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי מדע
מיסטיקה וסכיזופרניה, חרדות מיסטיות, פחדים ומיסטיקה, הפרעות נפשיות ומיסטיקה, פחד מעין הרע, פחד משדים, פחד ממלאכים, פחד מכישופים, פחד ממאגיה שחורה, פחד מרוחות רעות, פחדים של ילדים, ללמוד מדע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי מדע
... נפשיות ומיסטיקה, פחד מעין הרע, פחד משדים, פחד ממלאכים, פחד מכישופים, פחד ממאגיה שחורה, פחד מרוחות רעות, פחדים של ילדים, ללמוד מדע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי מדע איך מתמודדים עם חרדות והפרעות ... מהפרעות, אך הוא מזהיר שיש אנשים רבים שהבעיות הנפשיות שלהם נובעות מעיסוק יתר במיסטיקה ובתכנים הקשורים לעולם הרוח. מדוע לימודי מדע מפחיתים פחדים מיסטיים והפרעות נפשיות? הדרך העיקרית שאליעד מציע לטיפול ולהתמודדות עם הפרעות וחרדות מיסטיות היא לימודי מדע. הוא מסביר שככל שאדם ילמד יותר מדעים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, ... באופן אוטומטי. הוא מביא דוגמה פשוטה של ילד שסובל מפחדים של רוחות רעות, שדים, או פחד מעין הרע. ברגע שהילד הזה ייחשף לתכנים מדעיים, כמו סרטוני מדע לילדים, הסברים על איך העולם עובד מבחינה מדעית, איך פועלים חוקי הטבע ואיך נוצרים דברים בעולם, הוא יהפוך להיות יותר רציונלי, הפחדים שלו יצטמצמו והוא יהיה הרבה יותר רגוע ונורמלי. איך לימודי מדע מחלישים פחדים ודמיונות כמו שדים, רוחות וכישופים? אליעד מסביר שהסיבה שלימודי מדע מועילים להפחתת פחדים מיסטיים היא שמדע ומיסטיקה הם שני הפכים גמורים. המדע מבוסס על חשיבה ריאלית, הוא מאמין רק בדברים שאפשר לראות, לחוש או להוכיח. מבחינת המדע, אין דבר כזה רוחות, אין דבר כזה שדים, מלאכים או קישופים, ולמרות שאולי המדע לא יכול לפסול לגמרי את האפשרות של עולם הבא, הוא לא מייחס לכך חשיבות, כיוון שאין לזה הוכחות מדעיות או בסיס מציאותי ברור. לעומת ... במציאות המוחשית, כמו דמיונות של שדים ורוחות, דיבור עם נשמות, קיום גלגולים או עולם הבא. לכן, ככל שאדם יהיה יותר מחובר לחשיבה המדעית והרציונלית, כך הוא יתרחק באופן טבעי מהדמיונות ומהחרדות הנלוות אליהם. איזה סוג תוכן מדעי מומלץ כדי להתמודד עם פחדים מיסטיים? אליעד ממליץ לאנשים שסובלים מהפרעות מיסטיות לראות סרטונים מדעיים, לקרוא חומרים או להשתתף ... לדברי אליעד, מדובר בפתרון שהוא בטוח ב - 100%, כי המוח לא יכול בו זמנית להאמין בדמיונות בלתי הגיוניים וגם להבין את העולם בצורה מדעית וברורה. זו הסיבה שבגללה לימודי מדע עובדים כל כך טוב כטיפול לחרדות ופחדים מיסטיים. אליעד מבהיר כי הוא אינו נכנס לשאלה האם המדע או המיסטיקה אמיתיים או שקריים באופן מוחלט. הוא טוען שבכל דבר יש מידה מסוימת של אמת, אך המטרה כאן אינה לבדוק את אמיתות המיסטיקה אלא להדגיש כיצד לימודי מדע יכולים לעזור לאנשים להתמודד טוב יותר עם חרדות ודמיונות מיסטיים שמפריעים לאיכות חייהם. איך להתמודד עם פחדים מיסטיים? טיפול בהפרעות נפשיות באמצעות לימודי מדע האם מדע יכול להפחית סכיזופרניה? מה ההבדל בין מדע למיסטיקה? איך ללמד ילדים מדע כדי להפחית פחדים? מיסטיקה ...
סרטי אימה מדע בדיוני, איך לעשות סרט טוב? סרטים מצוירים, סרטי מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי מיסטיקה, משחקי הכס, הנוקמים, דוקטור סטריינג, סופרמן מן, סרטי גיבורי על, לזמן את הרוע, אימה מיסטית, מגרש השדים, תיקים באפילה
סרטי אימה מדע בדיוני, איך לעשות סרט טוב? סרטים מצוירים, סרטי מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי מיסטיקה, משחקי הכס, הנוקמים, דוקטור סטריינג, סופרמן מן, סרטי גיבורי על, לזמן את הרוע, אימה מיסטית, מגרש השדים, תיקים באפילה
... אימה מדע בדיוני, איך לעשות סרט טוב? סרטים מצוירים, סרטי מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי מיסטיקה, משחקי הכס, הנוקמים, דוקטור סטריינג, סופרמן מן, סרטי גיבורי על, לזמן את הרוע, אימה מיסטית, מגרש השדים, תיקים באפילה מה ההבדל בין סרט מדע בדיוני מיסטי לבין סרט מדע בדיוני רגיל? אליעד כהן מסביר שההבדל בין סרטי מדע בדיוני רגילים לסרטי מדע בדיוני מיסטיים קשור באופן שבו הצופים תופסים את הסרט ואת המציאות שבו. סרט מדע בדיוני רגיל יכול להיות סרט שבו חוצנים פולשים לכדור הארץ או אסטרואיד מאיים להשמיד את ... ולכן אין לו ציפייה לאמינות מלאה, אלא בעיקר להיגיון פנימי עקבי של העלילה. לעומת זאת, בסרטי מדע בדיוני מיסטיים, כגון לזמן את הרוע, מגרש השדים או תיקים באפלה, קיים שילוב מיוחד: הסרט ... - הסיפור יכול להיות דמיוני מאוד, אך חייב להיות לו סדר פנימי שמוסכם על הצופה. איך לעשות סרט אימה מדע בדיוני טוב? לסיכום, אליעד מסביר שכדי ליצור סרט אימה או מדע בדיוני טוב, הבמאי או התסריטאי חייבים להחליט מראש כיצד הם רוצים שהצופה יחווה את הסרט: ... מאוד, עם מינימום אלמנטים דמיוניים נוספים. לעומת זאת, אם הסרט מיועד לקהל שאוהב בעיקר פנטזיה ומדע בדיוני שאינם נוגעים בפחדים אמיתיים, אז כדאי שהסרט יציג יותר אלמנטים דמיוניים ופחות ... לשמור על עקביות פנימית בתוך העולם שנבנה על המסך. איך לעשות סרט אימה טוב? מה ההבדל בין סרטי מדע בדיוני למיסטיקה? למה אנשים אוהבים סרטי אימה? איך ליצור תסריט לסרט אימה? מה הופך סרט מדע בדיוני למציאותי? סרטי אימה מיסטיים מומלצים למה משחקי הכס הצליחה? לימודי קולנוע, כתיבת ...
משחקי הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים
משחקי הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים
... הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים למה אנשים מתלוננים על חוסר היגיון בסדרות פנטזיה ומדע בדיוני? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע אנשים שמקבלים מראש את הרעיון שדברים מסוימים בסדרות מדע בדיוני ופנטזיה אינם הגיוניים, עדיין מתלוננים על כך שחלקים מסוימים ... בקלות דברים פנטסטיים אך מתקשים לקבל פרטים קטנים ולא הגיוניים? אליעד נותן הסבר לכך ואומר שאנשים מוכנים לקבל מראש שיש דברים בלתי הגיוניים בסדרת פנטזיה או מדע בדיוני, כמו דרקונים או חזרתם לחיים של המתים. עם זאת, הם עדיין מצפים ... בחוץ בקור, ולשאול איך הוא בכלל שורד את זה?, כיוון שיש כאן חוסר עקביות פנימית עם כללים שהוגדרו במהלך הסדרה עצמה. מהו ההיגיון הפנימי של סדרות וסרטי פנטזיה ומדע בדיוני? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש היא שבכל סדרה או סרט פנטזיה ומדע בדיוני יש היגיון פנימי, הגדרה של מה אפשרי ומה לא אפשרי. הצופים מוכנים ... ביטחון במסגרת החוקיות הפנימית, ולכן כשהסדרה מפרה את הגבולות שהיא עצמה הגדירה, הצופה מתקשה לקבל זאת. היגיון פנימי הוא דבר חשוב מאוד ביצירת סדרות פנטזיה, מדע בדיוני ובכלל בכל סוג של כתיבה או יצירה בדיונית. למה אנשים מתלוננים על סדרות פנטזיה? מה זה היגיון פנימי בסרטים? איך לכתוב תסריט לסרט פנטזיה? מה לא הגיוני במשחקי הכס? איך בונים עולם בסרטי פנטזיה? איך לביים סדרת מדע בדיוני? ...
קבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה
... לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה למה אנשים ... עמוקה, אך אליעד מציין שהרבה אנשים הולכים ללמוד קבלה מבלי להבין באמת למה הם עושים זאת. הם מאמינים שיש שם סודות גדולים, אך בפועל לימודי הקבלה אינם מדעיים אלא מבוססים על אמונה. בקבלה מלמדים דברים שהיו נכונים לכאורה לפני אלפי שנים, ואין אפשרות לשנות או לעדכן אותם, בשונה ממדע אמיתי שבו כל דבר נתון לבדיקה חוזרת ולשינוי. אליעד מביא את דוגמת הזואולוגיה שבה לומדים תמיד מחקרים עדכניים ולא מתבססים על ידע עתיק שלא ניתן לבדיקה. הוא אומר שלימודי קבלה, בהשוואה למדעים אחרים, הם כמו להיכנס לשיעור על עולם עתיק, מבלי יכולת לבדוק או להפריך את הדברים שנאמרים שם. מה ... אנשים לחשוב בצורה עצמאית, הן מלמדות להאמין בצורה עיוורת. בקבלה, אם מישהו ינסה לומר שהידע הקודם שגוי או לא מדויק, הוא לא יתקבל בברכה. לעומת זאת, במדע יש גישה פתוחה שבה כל דבר נבדק מחדש. אליעד מדגיש שהבעיה הגדולה ביותר בקבוצות קבלה וכתות היא שהן ... שאלות כמו: למה אני הולך ללמוד קבלה? מה אני רוצה להשיג שם?. אם התשובה שלך ברורה, אז אתה יכול למדוד אם לימודי הקבלה מתאימים לך. אם אתה מחפש ידע מדעי אמיתי ועדכני, ייתכן שקבלה היא לא המקום בשבילך, כי היא לא מתעדכנת ולא מאפשרת לשאול שאלות עמוקות ... יכול להגיע להבנה עמוקה של עצמו ושל העולם סביבו, ולא דרך אמונה עיוורת בתיאוריות עתיקות שאינן ניתנות לבדיקה. האם לימודי קבלה הם כת? מהי המשמעות של מדע הקבלה? איך לבחור נכון מסלול התפתחות רוחני? האם קבלה באמת מובילה להבנת העצמי? מהן הסכנות בלימודי ...
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש
... יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה את רעיון ההבחנה בין חוכמה לבין ידע. הוא שואל אם יש לאדם חכמה שיכולה ... שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר כל דבר בשכל בלבד. ישנם תחומים שדורשים לא רק חוכמה, אלא גם ניסיון ... בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום? ...
מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות?
מדע פיזיקה הוכחות מדעיות פילוסופיה איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמא: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים לכל מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. ... ולגלות את הנחות היסוד השרירותיות היא די פשוטה. על האדם לחפש תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא ...
סנפיר וקשקשת, דג עם קשקשת ללא סנפיר, מי כתב את התורה? הוכחות לאמיתות התורה, טענות של מחזירים בתשובה, מי ברא את העולם? שמירת מצוות, חזרה בתשובה, תורה ומדע, תורה מול מדע, נבואות התורה, תורה מהשמים
... דג עם קשקשת ללא סנפיר, מי כתב את התורה? הוכחות לאמיתות התורה, טענות של מחזירים בתשובה, מי ברא את העולם? שמירת מצוות, חזרה בתשובה, תורה ומדע, תורה מול מדע, נבואות התורה, תורה מהשמים האם הוכחת סנפיר וקשקשת מוכיחה שהתורה אמת? אליעד כהן מסביר על טענת ... פעמים רבות על ידי מחזירים בתשובה. הטענה אומרת שכל דג שיש לו קשקשים בהכרח יש לו גם סנפירים, ולכן, לפי הטענה, מי שכתב את התורה ידע עובדה מדעית שלא היה אפשר לדעת בזמן שנכתבה, ומכאן שהתורה נכתבה על ידי בורא העולם. אליעד מדגיש כמה הנחות יסוד ... את כל הדגים בעולם, ולכן אף אחד לא באמת יכול להתחייב שאין דג עם קשקשת בלי סנפיר. הטענה מבוססת על שמועות בלבד, כאשר אף רב לא ביצע מחקר מדעי יסודי בתחום הביולוגיה הימית. יתרה מכך, אליעד מסביר שגם אם כיום לא נמצא דג כזה, אין שום הוכחה שאי אפשר למצוא בעתיד, ולכן ההתחייבות איננה ודאית מבחינה לוגית ומדעית. האם העובדה שכתוב בתורה דבר אמיתי הופך אותה לאלוהית? אליעד נותן דוגמה להמחשה: אם מישהו מנבא ... לא ידעו בתקופתם? אליעד מסביר שאנשים רבים חושבים שחזל כתבו ידע נסתר שלא היה אפשר לדעת אותו בתקופתם. אך בפועל, כשבודקים היטב, מגלים שידע מדעי רב היה זמין בעולם העתיק אצל היוונים, המצרים ועמים נוספים. מכאן, אין שום הכרח להניח שחזל קיבלו ידע אלוהי, אלא הם יכלו פשוט ללמוד אותו מתרבויות אחרות. האם תגליות מדעיות בתורה מוכיחות שהיא משמיים? אפילו אם נניח שבתורה אכן כתובות עובדות מדעיות מדויקות ומרשימות, זה עדיין לא מוכיח שהיא נכתבה על ידי אלוהים. אולי מדובר בחוצנים או ביישויות ... אפשר לקבל את הרמבם כסמכות מוחלטת? אליעד מסביר שגם הרמבם, שנחשב חכם גדול, לא היה מומחה בכל התחומים. הוא טעה בתחומי רפואה רבים וכתב דברים מדעיים שהתבררו כשגויים. מכאן, אם הוא טעה בתחומים מסוימים, אין סיבה להאמין באופן עיוור לכל מה שכתב. הרמבם לא היה היחיד שחקר את הדברים האלה, ובתקופתו היו רבים אחרים שהגיעו למסקנות אחרות לחלוטין. מדוע הידע המדעי בתורה איננו מדויק? אליעד מצביע על עובדה פשוטה נוספת: התורה אינה מכילה מידע מדעי אמיתי על כדור הארץ, על הגלקסיות ועל השמש. מדוע אין בתורה מידע מדויק על כוכבים או על מערכת השמש, שהיום ברור לנו שאינו נכון? מדוע המדע בתורה מתאר דברים באופן שגוי, כמו תפיסת העולם הפרימיטיבית לגבי זריחת ושקיעת השמש? סיכום טענות ... אמינות ההעברה. אפילו אם התורה מכילה ידע נכון, אין זה מוכיח שהיא נכתבה על ידי אלוהים. אליעד מסכם ואומר שכל ההוכחות הללו, שנראות לכאורה מדעיות או לוגיות, למעשה מתפרקות תחת בדיקה מדוקדקת. כל ניסיון להוכיח את אמיתות התורה באמצעות מדע או נבואות הוא בסופו של דבר חסר בסיס אמיתי, כי הוא מתבסס על הנחות רבות מדי ולא ודאיות. האם סנפיר וקשקשת מוכיחים את אמיתות התורה? מי כתב את התורה? האם אפשר להוכיח שהתורה משמים? איך נוצרו מחלוקות בהלכה? האם התורה מתאימה למדע המודרני? ...
חוכמת חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 1
... הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב ... בתקופתם חשבו שיש רק אלפי כוכבים בודדים. על פי הטענה, רק לאחר המצאת הטלסקופ הבינו המדענים את מה שחזל ידעו מזמן. אליעד ... במספר בערך ולא מדויק, גם אז לא מדובר בהכרח בהוכחה לאלוהיות של התורה. האם גילוי מדעי מאוחר מוכיח שהתורה ניתנה מאלוהים? אליעד מסביר כי גם אם באמת חזל או התורה חזו משהו שהמדענים גילו מאוחר יותר, זה עדיין ... שאנו לא יודעים איך הם ידעו זאת לא אומרת אוטומטית שהמקור הוא אלוהי. למשל, גם מדענים כיום יודעים דברים בזכות ... אפשר להוכיח שלפניהם אף אחד לא ידע זאת. מדוע לא ניתן להסתמך באופן מוחלט על מסקנות המדע הנוכחיות? אליעד מדגיש שגם אם כיום המדענים הגיעו למסקנה מסוימת לגבי ... תגלית אחרת, אין שום ודאות מוחלטת שמסקנה זו לא תשתנה בעתיד. בדיוק כפי שבעבר טעו המדענים כשאמרו שיש רק כמה אלפי כוכבים, ייתכן שגם המדענים של היום טועים במספר המיליארדים שהם טוענים שקיימים. לכן, הסתמכות על מדע מודרני בתור הוכחה לאלוהיות התורה היא רעועה, כי היא מניחה שהמדע הנוכחי הוא מוחלט ובלתי משתנה. ... לאמיתות התורה? כיצד לזהות הנחות יסוד בטענות? האם חזל ידעו אסטרונומיה? האם גילוי מדעי מוכיח את נכונות התורה? מי באמת כתב את התורה? האם התורה והמדע מתיישבים יחד? ...
מי מסתובב כדור הארץ או השמש? מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? הארץ במרכז היקום, היכן מרכז היקום? המודל ההליוצנטרי, המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע
מי מסתובב כדור הארץ או השמש? מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? הארץ במרכז היקום, היכן מרכז היקום? המודל ההליוצנטרי, המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע
... המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע מי באמת מסתובב סביב מי, כדור הארץ או השמש? השאלה העיקרית שבה עוסק ... או ההיפך. הוא מדגיש כי אנשים רבים חושבים בטעות שהעניין הוכרע לחלוטין מבחינה מדעית, אך המציאות היא מורכבת הרבה יותר. אליעד כהן מציין שהדבר הראשון שיש ... של אדם שיושב ברכבת וחושב שהעצים נעים ולא הוא עצמו. הוא מסביר שמבחינה מדעית ופיזיקלית התפיסה שהשמש היא המרכז וכדור הארץ נע סביבה, נובעת מסיבות ... כל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום, תלוי באיזה נקודת מבט נבחר. המדע בחר את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: מה ההבדל ביניהם? אליעד מפרט גם את ההבדל בין לוגיקה ומדע. המדע הוא מבוסס תצפיות וניסויים, והוא אומר לנו מה קורה ... מזהה. מהו מרכז היקום? האם כדור הארץ מסתובב? מהו ניסוי מטוטלת פוקו? לוגיקה ומדע - מה ההבדל? מהו המודל ההליוצנטרי? האם אפשר לדמיין מקום ללא זמן? האם ... עצמו קבוע והכל סביבו זז. הוא מציין את השאלה הכללית אם יש היגיון או הוכחה מדעית לשאלה מי זז. האם כדור הארץ זז? הוכחות לניסוי מטוטלת בהמשך, הדוברים ... זז? לוגיקה ומדע: כיצד קובעים את האמת? בהמשך, יש שיחה על ההבדלים בין לוגיקה ומדע . הדיון מתמקד בשאלה מהו מקור האמת ובאיזה אופן ניתן להוכיח עובדות. הדוברים מבדילים בין לוגיקה ומדע, ומדברים על כך שלפעמים הנחות שנראות נכונות לא תמיד ניתנות להוכחה באמצעות ניסויים מדעיים בלבד. מהו מרכז היקום? ההרצאה נוגעת גם בשאלה מהו מרכז היקום, אם ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על מדע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מדע, איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מדע, איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להצליח בזוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשתול מחשבות? איך להאמין בעצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך ליצור אהבה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעריך את עצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך למצוא זוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך לשנות תכונות אופי? איך לחנך ילדים? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפרש חלומות? איך לנהל את הזמן? איך לגרום למישהו לאהוב אותך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע בעולם? למה לא להתאבד? בשביל מה לחיות? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? מי ברא את אלוהים? האם הכל אפשרי? האם יש משמעות לחיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מהי תכלית ומשמעות החיים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש או אין אלוהים? האם באמת הכל לטובה? מה המשמעות של החיים? איך להיות מאושר? האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם לדומם יש תודעה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן שיווקי, אימון אישי קשב וריכוז, מאמן אישי למתבגרים בתחום מדע - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 23_05_2025 השעה 23:56:59 - wesi4