מאת: ד"ר יגאל גליקסמן
במהלך מלחמת "עופרת יצוקה " במסגרת התנדבותי ככונן להתערבות במצבי משבר וחרדה באמצעות הטלפון עבור תושבי יישובי עוטף עזה, קבלתי פניות רבות של ילדים, מתבגרים וכמובן מבוגרים שהמכנה המשותף שלהם היה הרצון לדעת כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם מצבי הלחץ והדחק שנוצרו עקב נפילות הקסאמים, הגרדים ופגזי המרגמות בעת המלחמה.
לצערי הרב ניסיון העבר שלי למדני כי אין אופיו של הציבור הישראלי דומה במצב חירום למצב של שקט ורגיעה.
במלחמות ובמצבי חירום הופכת האווירה הכללית לאכפתית, מלוכדת, תומכת, עוזרת, אוהבת ואפילו מפרגנת יותר.
לתקשורת הבינאישית יש גוון של אמפטיה, הקשבה ורצון טוב, רוח ההתנדבות מפעמת בקרב אזרחי המדינה באשר הם ובכל מיני תחומים. תחנות ההסעה לחיילים ריקות כמעט היות ונהגים פשוט מחפשים חיילים בכבישים על מנת לתת להם טרמפ ואפילו להסיעם עד הבית, שכנים בבתים משותפים מוכנים יותר לעזור זה לזה, האדיבות והסבלנות חוגגת במקומות רבים כולל משרדים ציבוריים.
תמיד שאלתי את עצמי מדוע הפוטנציאל והיכולת הזו לא מוצאים את ביטויים בתקופות של שקט ורגיעה???
האם מתח, לחץ, חרדה, פחדים, תסכול וכעס מתמידים גורמים לרגש, למחשבה ולגוף
לשחיקה? האם יכולתו של האדם להתמודד עם מתחים ולחצים בחייו היא נרכשת או מולדת? האם האדם שאינו מתוח ולחוץ מאושר יותר? האם תעלה יכולתנו התפקודית ככל שתרד רמת המתח והלחץ שלנו?
ובכן לדעתי יש קודם כל להבדיל בין שני המושגים " מתח ולחץ" שכן למרות ששניהם מהווים חלק בלתי נפרד מקיומנו אין מדובר כאן במושגים זהים.
לנסות להגדיר את המושג מתח זה כמו לנסות להגדיר את המושג כאב. כל ילד, מתבגר ומבוגר יודע מה זה כאב, אולם מאחר וסף וסיבולת הכאב שונים מאדם לאדם קשה להגדירו בהגדרה אחת שתספק את כל המדענים בעולם.
יחד עם זאת ניתן לומר כי קיימים שני שוגים של מתח: מתח פיזיולוגי ומתח רגשי. המעניין הוא שאת שניהם ניתן למדוד בצורה די מדויקת באמצעות מכשור בו משתמשים לדוגמה בשיטת הביופידבק.
מתח הוא מצב בריא, בלעדיו קשה לנו לתפקד, אך כמובן מתח יתר גורם בדרך כלל לכאב הגורם לנו להפסיק את הפעילות שגרמה לו בדומה למצב של עומס יתר בחשמל בגורם לירידה של הפחת ולהפסקת החשמל.
לפני שאגדיר את המושג לחץ ברצוני לשתף אתכם במסקנות אישיות אליהן הגעתי כתוצאה מניסיוני הקליני הרב והמגוון לעזור לאנשים בתחומי עיסוק שונים על ידי למידה, תרגול, אימון ופיתוח חישול וכושר התמודדות עם מצבי לחץ שונים. מסקנות שיגרמו לכמה מכם להרים גבות כביטוי להשתוממות או אי הסכמה.
ובכן לדעתי, עוד לא נולד האדם ולא נוצר המצב שיכול להלחיץ, להעליב, להרגיז או להצחיק אותנו - רק אנחנו נחליט מה ואיזו התנהגות או איזה מצב אכן יגרמו לנו להילחץ, להתרגז להעלב או לצחוק... כלומר הבחירה היא שלנו כפי שהחלטנו להילחץ או להעלב אנו יכולים להחליט שלא!!!
מכאן אנו למדים כי ההגדרה למושג לחץ שאני נותן היא: " התרגום או הפירוש שנותן הפרט לגירוי אליו הוא נחשף" זה יכול להיות גירוי מהעולם החיצוני כלומר מה שקלטנו באמצעות החושים או מצבי חיים כמו פיטורין, מוות של אדם קרוב, גירושין, פקקי תנועה, תאונה, בוס נוקשה, קלקול במכונית וכד' או גירוי מהעולם הפנימי שלנו כלומר תחושות, מחשבות רגשות וכד'.
החיים דומים לפאזל אחד גדול המורכב ממרכיבים רבים, שונים של לחצים ומתחים, ככל שנשפר את יכולתנו להגיב ולהתמודד עם מצבי חיים מלחיצים בצורה שתאפשר לנו מיצוי טוב יותר של הפוטנציאל התפקודי הגלום בנו, נשפר בצורה משמעותית את רמת האפקטיביות התפקודית, את יכולת ההתמודדות שלנו עם מצבים קשים, נגיע לשביעות רצון וסיפוק מהקיים בחיינו ונשפר את איכות החיים שלנו.
עלינו לזכור כי לאנרגיה ורגשות שי דיאלוג דינמי ובלתי פוסק, כל דבר המשפיע על רגשותינו משפיע גם על האנרגיה שלנו ולהיפך.
העיקרון המשמעותי והחשוב ביותר במצבי חרום הוא: הבחירה הקיימת ביכולת לשלוט בצורה רצונית ולווסת תגובות בלתי רצוניות, לרסן ולהשהות תגובות אימפולסיביות. יכולת זו מאפשרת לנו תגובה נכונה ומוצלחת למצב אליו אנו נחשפים, היא מאפשרת התארגנות פנימית וגיוס משאבים אישיים לצורך הערכת מצב שקולה ובחירת דרכי התגובה הנכונים..
חשוב ביותר כי אדם הנחשף למצבי חרום הגורמים לו לעיתים לחרדות או פחדים ובמיוחד לתחושה של אובדן שליטה במתרחש סביבו ובגופו, ילמד כיצד לשנות את דפוסי החשיבה לכיוון שלילי ומכשיל (מה קורה לי? אני מאבד שליטה... וכד'). למחשבות עם תוכן חיובי ואופטימי. כל חרדה דומה לגל בים, היא מופיעה מגיעה לשיאה ויורדת, היא אינה נצחית אף אדם לא נפטר מחרדה... הטכניקות הטובות והמוצלחות ביותר הן:
שאיפת אוויר איטית תוך כדי הפעלת הסרעפת (להניח כף יד אחת על האזור הסרעפתי כך שבזמן שאיפת האוויר היד תדחף קדימה בזמן נשיפת האוויר דרך האף תחזור הסרעפת למקומה הקודם והיד תיסוג לאחור תוך כדי נשיפת האוויר יש לשנן במחשבה את המשפט " אני רגוע/ה ושולט/ת במצב. לחזור על פעולה זו 10-15 פעם ואז לבדוק את התחושה הכללית בדרך כלל לאחר מספר תרגולים תחושת החרדה חולפת.
באופן כללי רצוי מאד להימנע מהתנהגות אובססיבית כמו להקשיב לחדשות כל 30 דקות, לנסות להשתדל להשתלב בעבודה, לעסוק בכל מיני עיסוקים הגורמים להנאה - הקשבה למוסיקה, טיול בפארק, פעילות פיזית, קריאת ספר מעניין, שיחת טלפון עם חבר/ה טוב/ה וכד'.
לסיכום:
למרות הקושי הרב הקיים בהשהיה וריסון תגובות לנוח המתרחש סביבנו, חשוב ביותר כי נדע כי ברגע שאנו בחרנו בתגובה של ריסון והשהיה, עשינו זאת מאמדה של כוח ולא מחולשה כפי שרבים מפרשים. אין הכוונה כאן להמנע מלעשות דברים להיפך, לנצל את פרק הזמן אותו אנו לוקחים בעצם ההשהית התגובה לצורך הערכת מצב מהירה ובחירת התגובה המתאימה שהצד השני אינו מצפה לה.
ההיסטוריה האנשוית מלאה בדוגמאות המאשרות כי תגובות הנובעות מכעס והתלהמות מובילות בדרך כלל לתוצאות שליליות בלבד.
בתקופות קשות חשוב שנזכור כי לעם מלוכד ונחוש קיימת עוצמה אדירה המהווה את אבני היסוד העיקריים לביטחון העצמי, למיצוי הפוטנציאל האנשוי ובכך ליכולת התמודדות טובה יותר ולא התמוטטות במצבי חיים קשים.
* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90240
במהלך מלחמת "עופרת יצוקה " במסגרת התנדבותי ככונן להתערבות במצבי משבר וחרדה באמצעות הטלפון עבור תושבי יישובי עוטף עזה, קבלתי פניות רבות של ילדים, מתבגרים וכמובן מבוגרים שהמכנה המשותף שלהם היה הרצון לדעת כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם מצבי הלחץ והדחק שנוצרו עקב נפילות הקסאמים, הגרדים ופגזי המרגמות בעת המלחמה.
לצערי הרב ניסיון העבר שלי למדני כי אין אופיו של הציבור הישראלי דומה במצב חירום למצב של שקט ורגיעה.
במלחמות ובמצבי חירום הופכת האווירה הכללית לאכפתית, מלוכדת, תומכת, עוזרת, אוהבת ואפילו מפרגנת יותר.
לתקשורת הבינאישית יש גוון של אמפטיה, הקשבה ורצון טוב, רוח ההתנדבות מפעמת בקרב אזרחי המדינה באשר הם ובכל מיני תחומים. תחנות ההסעה לחיילים ריקות כמעט היות ונהגים פשוט מחפשים חיילים בכבישים על מנת לתת להם טרמפ ואפילו להסיעם עד הבית, שכנים בבתים משותפים מוכנים יותר לעזור זה לזה, האדיבות והסבלנות חוגגת במקומות רבים כולל משרדים ציבוריים.
תמיד שאלתי את עצמי מדוע הפוטנציאל והיכולת הזו לא מוצאים את ביטויים בתקופות של שקט ורגיעה???
האם מתח, לחץ, חרדה, פחדים, תסכול וכעס מתמידים גורמים לרגש, למחשבה ולגוף
לשחיקה? האם יכולתו של האדם להתמודד עם מתחים ולחצים בחייו היא נרכשת או מולדת? האם האדם שאינו מתוח ולחוץ מאושר יותר? האם תעלה יכולתנו התפקודית ככל שתרד רמת המתח והלחץ שלנו?
ובכן לדעתי יש קודם כל להבדיל בין שני המושגים " מתח ולחץ" שכן למרות ששניהם מהווים חלק בלתי נפרד מקיומנו אין מדובר כאן במושגים זהים.
לנסות להגדיר את המושג מתח זה כמו לנסות להגדיר את המושג כאב. כל ילד, מתבגר ומבוגר יודע מה זה כאב, אולם מאחר וסף וסיבולת הכאב שונים מאדם לאדם קשה להגדירו בהגדרה אחת שתספק את כל המדענים בעולם.
יחד עם זאת ניתן לומר כי קיימים שני שוגים של מתח: מתח פיזיולוגי ומתח רגשי. המעניין הוא שאת שניהם ניתן למדוד בצורה די מדויקת באמצעות מכשור בו משתמשים לדוגמה בשיטת הביופידבק.
מתח הוא מצב בריא, בלעדיו קשה לנו לתפקד, אך כמובן מתח יתר גורם בדרך כלל לכאב הגורם לנו להפסיק את הפעילות שגרמה לו בדומה למצב של עומס יתר בחשמל בגורם לירידה של הפחת ולהפסקת החשמל.
לפני שאגדיר את המושג לחץ ברצוני לשתף אתכם במסקנות אישיות אליהן הגעתי כתוצאה מניסיוני הקליני הרב והמגוון לעזור לאנשים בתחומי עיסוק שונים על ידי למידה, תרגול, אימון ופיתוח חישול וכושר התמודדות עם מצבי לחץ שונים. מסקנות שיגרמו לכמה מכם להרים גבות כביטוי להשתוממות או אי הסכמה.
ובכן לדעתי, עוד לא נולד האדם ולא נוצר המצב שיכול להלחיץ, להעליב, להרגיז או להצחיק אותנו - רק אנחנו נחליט מה ואיזו התנהגות או איזה מצב אכן יגרמו לנו להילחץ, להתרגז להעלב או לצחוק... כלומר הבחירה היא שלנו כפי שהחלטנו להילחץ או להעלב אנו יכולים להחליט שלא!!!
מכאן אנו למדים כי ההגדרה למושג לחץ שאני נותן היא: " התרגום או הפירוש שנותן הפרט לגירוי אליו הוא נחשף" זה יכול להיות גירוי מהעולם החיצוני כלומר מה שקלטנו באמצעות החושים או מצבי חיים כמו פיטורין, מוות של אדם קרוב, גירושין, פקקי תנועה, תאונה, בוס נוקשה, קלקול במכונית וכד' או גירוי מהעולם הפנימי שלנו כלומר תחושות, מחשבות רגשות וכד'.
החיים דומים לפאזל אחד גדול המורכב ממרכיבים רבים, שונים של לחצים ומתחים, ככל שנשפר את יכולתנו להגיב ולהתמודד עם מצבי חיים מלחיצים בצורה שתאפשר לנו מיצוי טוב יותר של הפוטנציאל התפקודי הגלום בנו, נשפר בצורה משמעותית את רמת האפקטיביות התפקודית, את יכולת ההתמודדות שלנו עם מצבים קשים, נגיע לשביעות רצון וסיפוק מהקיים בחיינו ונשפר את איכות החיים שלנו.
עלינו לזכור כי לאנרגיה ורגשות שי דיאלוג דינמי ובלתי פוסק, כל דבר המשפיע על רגשותינו משפיע גם על האנרגיה שלנו ולהיפך.
העיקרון המשמעותי והחשוב ביותר במצבי חרום הוא: הבחירה הקיימת ביכולת לשלוט בצורה רצונית ולווסת תגובות בלתי רצוניות, לרסן ולהשהות תגובות אימפולסיביות. יכולת זו מאפשרת לנו תגובה נכונה ומוצלחת למצב אליו אנו נחשפים, היא מאפשרת התארגנות פנימית וגיוס משאבים אישיים לצורך הערכת מצב שקולה ובחירת דרכי התגובה הנכונים..
חשוב ביותר כי אדם הנחשף למצבי חרום הגורמים לו לעיתים לחרדות או פחדים ובמיוחד לתחושה של אובדן שליטה במתרחש סביבו ובגופו, ילמד כיצד לשנות את דפוסי החשיבה לכיוון שלילי ומכשיל (מה קורה לי? אני מאבד שליטה... וכד'). למחשבות עם תוכן חיובי ואופטימי. כל חרדה דומה לגל בים, היא מופיעה מגיעה לשיאה ויורדת, היא אינה נצחית אף אדם לא נפטר מחרדה... הטכניקות הטובות והמוצלחות ביותר הן:
שאיפת אוויר איטית תוך כדי הפעלת הסרעפת (להניח כף יד אחת על האזור הסרעפתי כך שבזמן שאיפת האוויר היד תדחף קדימה בזמן נשיפת האוויר דרך האף תחזור הסרעפת למקומה הקודם והיד תיסוג לאחור תוך כדי נשיפת האוויר יש לשנן במחשבה את המשפט " אני רגוע/ה ושולט/ת במצב. לחזור על פעולה זו 10-15 פעם ואז לבדוק את התחושה הכללית בדרך כלל לאחר מספר תרגולים תחושת החרדה חולפת.
באופן כללי רצוי מאד להימנע מהתנהגות אובססיבית כמו להקשיב לחדשות כל 30 דקות, לנסות להשתדל להשתלב בעבודה, לעסוק בכל מיני עיסוקים הגורמים להנאה - הקשבה למוסיקה, טיול בפארק, פעילות פיזית, קריאת ספר מעניין, שיחת טלפון עם חבר/ה טוב/ה וכד'.
לסיכום:
למרות הקושי הרב הקיים בהשהיה וריסון תגובות לנוח המתרחש סביבנו, חשוב ביותר כי נדע כי ברגע שאנו בחרנו בתגובה של ריסון והשהיה, עשינו זאת מאמדה של כוח ולא מחולשה כפי שרבים מפרשים. אין הכוונה כאן להמנע מלעשות דברים להיפך, לנצל את פרק הזמן אותו אנו לוקחים בעצם ההשהית התגובה לצורך הערכת מצב מהירה ובחירת התגובה המתאימה שהצד השני אינו מצפה לה.
ההיסטוריה האנשוית מלאה בדוגמאות המאשרות כי תגובות הנובעות מכעס והתלהמות מובילות בדרך כלל לתוצאות שליליות בלבד.
בתקופות קשות חשוב שנזכור כי לעם מלוכד ונחוש קיימת עוצמה אדירה המהווה את אבני היסוד העיקריים לביטחון העצמי, למיצוי הפוטנציאל האנשוי ובכך ליכולת התמודדות טובה יותר ולא התמוטטות במצבי חיים קשים.
* www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=90240
050-3331-331