הזדהות (באנגלית: Identification) הוא תהליך פסיכולוגי של הידמות לאיש או קבוצת אנשים אחרים. במקרים מסוימים יכול להיחשב כמנגנון הגנה.

תוכן עניינים

1 תיאור

1.1 כמנגנון הגנה

1.2 כמנגנון הסתגלות

תיאור

הזדהות נבדלת ממנגנון פרימיטיבי יותר של אינטרויקציה (introjection) לפי רמת המודעות שלה. הזדהות היא תמיד מודעת ברמה כלשהי. למרות שהתהליך של הזדהות אינו מודע, בחירת אובייקט ההזדהות תמיד מודעת וניתנת לשליטה.

כמנגנון הגנה

הזדהות כמנגנון הגנה היא דימוי של מישהו אחר כהמשך שלך. לעיתים קרובות פוגשים את ההזדהות הזאת אצל הורים שרואים כך את ילדיהם. מצד אחד ההורה המזדהה עם הילד, רואה את עצמו צעיר ומעניק לעצמו את הישגיו של הילד. מצד שני, ההורה גם משליך על ילד את רצונותיו, מטרותיו וצרכיו. התייחסות כזאת לאחרים מאפיינת אנשים עם נרקיסיזם מובהק.

המנגנון של הזדהות עם התוקפן גם יכול להיות מודע במידת מה ולכן, יותר נכון לשייכו למנגנון הגנה מסוג הזדהות.

כמנגנון הסתגלות

הזדהות נמצאת בבסיס תהליך נורמלי של ניסיון להיות דומה לאדם אחר או קבוצת אנשים, לקבל תכונות בולטות שלהם. בצורה כזאת ההזדהות קיימת מהילדות המוקדמת. היא מתפתחת מהרצון הפרימיטיבי "לספוג לתוכך" ועד לצורות מורכבות וניתנות לשליטה.

הזדהות מאפשרת ליצור קשרים רגשיים עמוקים בין אנשים, להרגיש תחושות של ביחד. התהליך הזה גורם לאדם לקבל לא רק תכונות אופי אלא גם נורמות, ערכים וכללים שמתבטא בקונפורמיות.