🖨על הכישלון - כישלון... איזו מילה טעונה. האם אתם בורחים ממנה?ריצ'רד קוק, מחבר הספר "עקרון 80 / 20" כותב כי לדעתו אנשים מייחסים משמעות רבה מדי ומועטה מדי לכסף.
לדעתי אנשים מייחסים משמעות רבה מדי ומועטה מדי לכישלון.
נתחיל מהמשמעות הרבה מדי. התקשר אלי השכם השכם בבוקר לקוח שאמור להגיע לפגישה תוך זמן קצר, ואמר לי שיש לו כאב בטן נוראי, ושהוא לא יכול להגיע. הוא עצמו אמר שהוא לא פוסל את האפשרות שכאב הבטן נובע מכך שהוא לא הכין את שיעורי הבית. שוחחנו מספר דקות והוא סיפר לי על הישגיו המדהימים באותו השבוע. כאשר הגיע אלי, לפני כחודשיים, היה תקוע בדוקטורט. הזמן הלך ואזל, והמאמר שלו לא היה מקובל על המנחה. בעקבות הפגישה הקודמת הוא החל להפתח לאנשים אחרים במסדרונות הפקולטה, אחרי שנים של עבודה בודדת שהוא סבל ממנה. הוא החל לפתח שיחות וקשרים, ומצא צוות חוקרים אחר שעובד על תחום קרוב מאוד, שיש לו המון מה לתרום להם, והוא יכול להצטרף אליהם. שיתוף פעולה זה יכול לחלץ את עגלת הדוקטורט מהבוץ. החלק הזה של שיעורי הבית בוצע על הצד הטוב ביותר. אבל היה גם חלק נוסף לשיעורים, חלק של שיחה עם אביו, שאותו לא ביצע. ועכשיו יש כאב בטן. ותחושת כישלון.
פרצתי בצחוק מתגלגל. השיחה הזו היתה אמורה לשחרר ולפתוח מעצורים בקשר שלו עם אביו, אבל אז מה אם זה לא קרה השבוע? החיים ארוכים ומלאי הפתעות! אולי עוד יש מעצורים בדרך, אבל אנחנו נתגבר עליהם. תחושת הכישלון הזו, במיוחד על רקע הישגיו האדירים, נראית כה מיותרת.
ומוכרת.
מגיל צעיר אנחנו מלמדים את ילדינו לקדש את ההצלחה, חסרת משמעות ככל שתהיה. הקוביה נכנסה לכלי? יופי! מדהים! אנחנו מתפעלים בכנות ונסחפים בתשואות. לא נכנסה לכלי? נסה שוב! (בלי "יופי" ותשואות). אבל למה? זו רק קוביה, מה זה משנה איפה היא? הילד ילמד להכניס אותה פנימה בסופו של דבר, והיה לומד גם ללא התשואות. כשהקוביה לא נכנסה לכלי, גם אז הילד עשה דברים מעניינים, מחכימים, שיכולים לפתח את יכולותיו, לא פחות מאשר כאשר "הצליח". בכך שאנו מקדשים את הכנסת הקוביה לכלי בלבד, אנחנו מבטלים את רוב מאמציו ונותנים פרס על התנהגות אחת צרה, על זו שמוגדרת כהצלחה, ועונש על כל השאר, שמוגדר ככישלון. העונש יכול להיות גס כגערה או עדין כהתעלמות. המסר עובר בכל מקרה: כישלון.
אירועים רבים, גדולים כקטנים, גורמים לנו לתחושת כישלון משתקת. תחושה שאנחנו לא ראויים, לא מוצלחים, לא אהובים, ושיש לנו תכונות גרועות. אנחנו מסיקים מסקנות שליליות על עצמנו בכל אירוע של כישלון, ומושכים את ידינו מתחום ועוד תחום. לא התקבלנו לעבודה מסוימת? כישלון. אנחנו גרועים. אין לנו סיכוי גם בעבודה הבאה. לפעמים אנחנו מסבירים המון הסברים: אנחנו מבוגרים מדי, צעירים מדי, over qualified. יכול להיות שלא התקבלנו לעבודה מסיבות מקריות לחלוטין, אבל אנחנו הרוסים.
זוהי המשמעות המוגזמת שאנחנו מייחסים לכישלון. במקום להבחין בכך שמטרה מסוימת נכשלה, יש לנו תחושה שאנחנו עצמנו כישלון. תחושה קשה ומשתקת, שלא נותנת לנו דבר.
ואנחנו גם מתעלמים מכישלונות. אנחנו מרגישים "כישלון" והולכים לראות טלויזיה, או פותחים עיתון. לא עוצרים באמת להבין: מה הכישלון הזה מוסר לנו? מה אנחנו יכולים להסיק על עצמנו ועל הסביבה? הסקת מסקנות אמיתית, בונה, פותחת אופקים. כישלונות סדרתיים יכולים לספר לנו שמשהו מהותי באותו תחום לא מקודם אצלנו היטב. לא התקבלנו לעבודה אחר עבודה? הממ... מעניין... משהו לא עובד כאן. אני לא עובד כאן. האם אני בכלל יודע איך אני מתראיין? האם סיפרתי למישהו בפרוטרוט על הראיון? האם צפיתי בהקלטה שלי מתראיין? אם לא, אז איך אני יכול לדעת איך אני מתראיין? מחלה כרונית. אנחנו מתעלמים, לא עוצרים. מה זה אומר עלינו? על אורח החיים שלנו? על התזונה שלנו? האם באמת ניסינו הכל? הבית מבולגן ומדכא אותנו. אפשר להרגיש רע, לסבול ואז להתחיל התעלם, ואפשר לעצור. רגע. קורה כאן משהו. יש כישלון. לא במובן השלילי, אלא במובן הכי עובדתי שיש. לעצור. מה אפשר לעשות? באילו משאבים פנימיים או חיצוניים אפשר להעזר? הבת הצעירה שלי לא רוצה להתחבק איתי? אפשר לומר שאני אמא גרועה, ולא לעשות כלום. ואפשר להחליט שלא, זה מצב לא רצוי. ולהתחיל לחפש את הדרך.
לפעמים אנחנו מתעוררים מאוחר מאוד, כאשר הנזקים של הכישלון שלנו כבר מאיימים עלינו, כמו אותו לקוח שתקופת זמן הדוקטורט שלו עומדת להסתיים. אם לא יסיים תוך מספר חודשים, תרד רוב עבודתו לטמיון. מוטב להתעורר מאוחר מאשר לעולם לא. תמיד יש אפשרויות חדשות שלא בדקנו, וגם לא נבדוק אותן אם נהיה שקועים בתחושת הכישלון, או נתעלם ממנו.
נוסחה לא להרגיש כישלון, הדרכת מטפלים, איך לגרום למישהו לא להרגיש שהוא כישלון? איך להתמודד עם רגשות אשמה? איך לטפל בשנאה עצמית? איך להסיר אחריות? איך לגרום למישהו לאהוב את עצמו? איך לגרום למישהו לסלוח לעצמו? תחושת כישלוןנוסחה לא להרגיש כישלון, הדרכת מטפלים, איך לגרום למישהו לא להרגיש שהוא כישלון? איך להתמודד עם רגשות אשמה? איך לטפל בשנאה עצמית? איך להסיר אחריות? איך לגרום למישהו לאהוב את עצמו? איך לגרום למישהו לסלוח לעצמו? תחושת כישלון... לא להרגיש כישלון, הדרכת מטפלים, איך לגרום למישהו לא להרגיש שהוא כישלון? איך להתמודד עם רגשות אשמה? איך לטפל בשנאה עצמית? איך להסיר אחריות? איך לגרום למישהו לאהוב את עצמו? איך לגרום למישהו לסלוח לעצמו? תחושת כישלון מהי הנוסחה להתמודדות עם תחושת כישלון? כדי לעזור לאדם להתמודד עם תחושת כישלון, אליעד כהן מציע תהליך ברור ופשוט לבחינת התחושה הזאת לעומק. כאשר אדם אומר שהוא מרגיש שהוא כישלון, הסיבה הבסיסית לכך היא תמיד שהוא מרגיש שנכשל בדבר מה שבו הוא ציפה להצליח. המפתח להתמודדות הוא לבדוק אם התחושה מוצדקת בכלל, ואם הכישלון שהוא מדבר עליו הוא באמת באשמתו או לא. איך ניתן לדעת אם באמת נכשלת? ראשית, אליעד מסביר, חשוב לבדוק האם האדם אכן נכשל מבחינה עובדתית. למשל, אם האדם אומר: נכשלתי במבחן, יש לברר האם הוא באמת קיבל ציון נמוך מהסף הנדרש. אם מדובר בכישלון אובייקטיבי, עדיין יש צורך להבין האם זה כישלון כללי או כישלון בתחום ספציפי בלבד. אם הכישלון הוא בתחום אחד בלבד, כדאי להראות לאדם שיש תחומים אחרים בהם הוא מצליח, וכך להקטין את תחושת הכישלון הכללית שלו. מדוע האדם מאשים את עצמו בכישלון? השלב הבא הוא להבין מדוע האדם מרגיש רע עם הכישלון. אליעד מסביר שאדם מאשים את עצמו רק אם הוא מאמין שיכול היה להצליח, אך לא הצליח. לדוגמה, אדם לא יאשים את עצמו על כך שלא הצליח לעוף באוויר או לעבור דרך קיר, כיוון שברור לו שאין בכך אפשרות. האשמה העצמית מתעוררת רק כאשר האדם חושב שהוא יכול היה להצליח אך לא עשה זאת. איך מסירים את תחושת הכישלון והאשמה? אליעד כהן מציע נוסחה ברורה להתמודדות עם תחושת הכישלון, והיא מורכבת משני שלבים מרכזיים: בדיקה האם האדם באמת היה יכול להצליח במשימה. בדיקה האם האדם באמת רצה להצליח במשימה. אם האדם לא היה מסוגל להצליח, הוא אינו צריך להרגיש אשמה כלל. ואם האדם כלל לא רצה באמת להצליח, אזי אין זה כישלון, אלא מדובר בבחירה מודעת שעשה. איך ליישם את הנוסחה באופן מעשי? כדי להמחיש כיצד להשתמש בנוסחה באופן מעשי, אליעד נותן דוגמה מפורטת של אדם שטוען שהוא נכשל משום שלא סיים את התואר האקדמי שלו, ומסביר כיצד לשאול אותו שאלות בצורה מובנית: מדוע הפסקת ללמוד? האדם מספר שעזב את הלימודים כי נפרד מחברתו והיה במצב נפשי לא טוב. האם רצית באמת להפסיק את הלימודים? אם האדם עונה כן, אז אין כאן כישלון, כי הוא עשה מה שרצה. אם הוא אומר לא, צריך להמשיך ולבדוק. האם היית יכול להמשיך ללמוד למרות הפרידה מחברתך? אם האדם חושב שיכול היה, יש לשאול מדוע לא המשיך בכל ... אם הוא חושב שכן, יש לברר מדוע הוא לא הצליח ומה ההבדל בינו לבין אחרים שהיו מצליחים. אם מגיעים למסקנה שכל אדם אחר באותן נסיבות היה מתקשה להמשיך, אז ברור שלא מדובר בכישלון אישי אלא בנסיבות אובייקטיביות שהיו קשות מדי. במילים אחרות, אין לו סיבה להרגיש אשמה או כישלון כי הוא פשוט לא יכול היה להצליח במצב הנתון. מה עושים אם הוא חושב שאדם אחר כן היה מצליח במצב שלו? אם האדם מאמין שאחרים היו מצליחים במצבו, ממשיכים לשאול שאלות ... כך אפשר להראות לו שמה שנראה לו כהצלחה של האחר הוא בעצם תוצאה של גורמים אובייקטיביים שאין לו שליטה עליהם, ולכן שוב - זו לא אשמתו והוא לא צריך להרגיש אשמה או כישלון. מהי מסקנת הנוסחה להתמודדות עם כישלון? המסקנה המרכזית שאליעד מציג היא שאם אדם מאשים את עצמו על כך שהוא לא עשה משהו שרצה לעשות, תמיד אפשר להוכיח לו שבפועל הוא לא באמת רצה לעשות זאת או שלא יכול היה לעשות זאת. אם היה רוצה ויכול, אז ברור שהיה עושה זאת. לכן, או שהאדם לא רצה מספיק, או שלא היה מסוגל, ובשני המקרים - אין סיבה אמיתית להרגיש אשמה או תחושת כישלון. באמצעות שאלות מובנות והבנה עמוקה של הסיבות והנסיבות של כל כישלון, ניתן להסיר לחלוטין את תחושת האשמה, השנאה העצמית והכישלון, ולגרום לאדם להבין ולהרגיש שהוא לא באמת
להצליח בעבודה, לחץ בעבודה, ביטחון עצמי בעבודה, אהבה עצמית ודימוי עצמי בעבודה, חוסר ריכוז בעבודהלהצליח בעבודה, לחץ בעבודה, ביטחון עצמי בעבודה, אהבה עצמית ודימוי עצמי בעבודה, חוסר ריכוז בעבודה... בעבודה, לחץ בעבודה, ביטחון עצמי בעבודה, אהבה עצמית ודימוי עצמי בעבודה, חוסר ריכוז בעבודה איך להצליח יותר בעבודה ולהתגבר על לחץ ופחד מכישלון? אליעד כהן מסביר שהדרך להצליח יותר בעבודה מתחילה בשחרור מהלחץ. הוא מדגיש כי יש שני סוגי לחץ: לחץ מוצדק ולחץ לא מוצדק. לחץ מוצדק הוא כמו פחד ... שאז יש הצדקה אמיתית להיות לחוצים. אבל במקרה של עבודה, אם הלחץ לא מוצדק, כדאי מאוד להשתחרר ממנו. הצעד הראשון הוא לבדוק מה גורם ללחץ. אם הסיבה היא פחד מכישלון, לדוגמה פחד לאכזב את הסובבים, פחד להיראות רע, או חוסר הצלחה בעבודה קודמת, יש להבין לעומק מה משמעות הפחד הזה. אליעד מסביר כי בעצם אין כאן פחד אמיתי מכישלון, אלא פחד להרגיש רע עם עצמך. כי אם היית בטוחה שאת הכי טובה ומוצלחת בעולם, לא היה אכפת לך מכישלונות, מכיוון שהערך העצמי שלך לא היה נפגע מכך. מה הקשר בין דימוי עצמי ללחץ בעבודה? אליעד כהן מדגיש כי השורש העמוק של הלחץ בעבודה קשור לדימוי עצמי נמוך ולכך שהאדם לא אוהב את עצמו ללא תנאים. הוא מציע להסתכל על ילדים קטנים כדוגמה. ילד קטן לא מפחד להיכשל ולא חושש ממה יגידו או יחשבו עליו, כי הוא לא מתנה את האהבה העצמית שלו בהצלחות או בכישלונות. ילד פשוט עושה מה שהוא רוצה ולא סובל מפחד או חרדה מהדימוי שלו בעיני אחרים. כשהסביבה מתחילה להחמיא לילד על הצלחותיו, כמו גננת שמוחאת כפיים כשהוא מצליח, הילד מתחיל להבין שיש משמעות להצלחה וכישלון, וכך מתחילים הסבל והפחד להיכשל. אליעד מסביר שהמבוגרים חושבים שהם עושים לילד טוב, אבל בפועל הם יוצרים אצלו תפיסה שרק הצלחה מזכה אותו באהבה ואישור. איך להגיע לאהבה עצמית ללא ... עצמו כמו שהוא, כבר אין בעיה של אהבה עצמית נמוכה. האם הצלחה חיצונית מבטיחה אושר פנימי? אליעד כהן מסביר כי גם אם תצליחי בכל התחומים בעולם, תמיד תרגישי כישלון אם לא תאהבי את עצמך ללא תנאי. אין סוף להצלחות, ותמיד יהיה מישהו מוצלח יותר ממך. הוא נותן דוגמה של אנשים רבים על כסף רב, אך עדיין מרגישים כישלון כי יכלו להשיג יותר. לכן האושר והתחושה הטובה אינם קשורים להצלחה החיצונית, אלא להרגשה הפנימית שלך עם עצמך. הוא ממליץ להבין כי הצלחה אמיתית זה רק להיות שלם עם עצמך ללא תלות בתוצאות חיצוניות. אם טוב לך ואת אוהבת את עצמך כמו שאת, אז מבחינה הסתברותית, תצליחי גם יותר בעולם החיצוני, כי לא תפחדי מכישלון ולא תהיי לחוצה. איך משתחררים מההפרדה בין טוב לרע כדי להגיע לשקט נפשי? אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לסבל האנושי ולחוסר אהבה עצמית היא ההפרדה בין טוב ורע. כאשר האדם חושב שזה טוב להצליח ורע להיכשל, הוא מתחיל לסבול. אם האדם היה רואה את הכל כרע או הכל כטוב, הוא היה בשקט נפשי מוחלט. האדם סובל כי יש דברים שהוא רוצה ודברים שהוא לא רוצה, והוא ... בשאלות הללו, האדם מגיע להבנה עמוקה שכל ההגדרות של טוב ורע הן רק דמיונות אנושיים, ואין להן שום בסיס אמיתי. כאשר האדם מגיע להבנה זו, הוא מפסיק לפחד להיכשל ומפסיק להיות לחוץ, כי אין משמעות אמיתית לכישלון או להצלחה. כיצד ליישם בפועל את הגישה לאהבה עצמית ללא תנאים בעבודה ובחיים? אליעד מציע דרך מעשית פשוטה ליישם את הגישה הזו: להכין רשימה של דברים ... כאשר תאהבי את עצמך ללא שום תנאי, תפסיקי לסבול ותוכלי לחוות הצלחה אמיתית בכל התחומים, כולל בעבודה, בלי תלות בתוצאות חיצוניות. איך להפסיק לפחד מכישלון? כיצד להתמודד עם לחץ בעבודה? איך לשפר דימוי עצמי בעבודה? מהי אהבה עצמית ללא תנאים? איך להפסיק להרגיש רע כשנכשלים? כיצד להצליח יותר בעבודה? אליעד: נתחיל מהגדרת המטרה, היעד הכללי להצליח יותר בעבודה, והבנו שהדרך להצליח בעבודה זה על ידי שחרור מהלחץ. עכשיו ... מה גורם לך להיות לחוצה, ואחרי שתמצאי מה גורם לך להיות לחוצה, תשאלי האם זה מוצדק להיות לחוצה בגלל הגורם שמצאת. אז בואי נשאל עכשיו. שאלה: יש כאן פחד מכישלון, וכן פחד לאכזב את הסובבים שלי. אליעד: זה אותו דבר, כי אם תכשלי תאכזבי אותם. שאלה: יש גם פחד לראות רע. אליעד: זה כלול, למה? כי להיכשל זה אומר לאכזב את הסובבים ולראות רע. אם לא תכשלי האם את יכולה לאכזב את הסובבים ולראות רע? לא. את מפחדת להיכשל כדי שלא תאכזבי את הסובבים אותך ולא תרגישי רע. אז האם את סגורה שזה פחד להיכשל? שאלה: יש גם העניין שלא הסתדר לי בעבודה בקודמת. אליעד: אז מה אכפת לך שלא הסתדר לך בעבודה הקודמת? זה קודמת, את אולי מפחדת שכמו שהקודם לא הסתדר גם זה לא הסתדר, כן, אז זה שוב פחד להיכשל. אז בסוף בסוף בסוף את מפחדת להיכשל. עכשיו מה זה להיכשל? שלא תעמדי ביעדים, שיפטרו אותך, ואז מה בעלך יחשוב, מה החברים יחשבו וכו. ובגלל שאת לחוצה זה משפיע על הריכוז ועל האפקטיביות וכו. אז השאלה המתבקשת עכשיו היא למה את מפחדה להיכשל? אמרת שאת מפחדת לאכזב וגם אמרת אני מפחדת להראות רע. עכשיו אני אנסה לקדם אותך לשכל שאני מדבר על באתר. את לא מפחדת להיכשל, את מפחדת להרגיש רע עם עצמך. את מפחדת להסתכל במראה ולהגיד אני לא מספיק טובה. האם זה נכון? תנסי לחשוב על זה רגע אחד. אני רוצה לקחת אותך לשורש של העניין. שאלה: כן, אני מפחדת להרגיש רע עם עצמי. אליעד: אם היית בטוחה שאת הכי מושלמת בעולם, האם היית מפחדת להיכשל? לא, היית אומרת אפילו שנכשלתי זה סתם, כי אני יודעת שאני מוצלחת. אז לא היה אכפת לך שנכשלת. את טובה בכל מקרה. זה סימן שהסיפור הזה, זה עניין של דימוי עצמי. אז מה זה אומר, היכן קבור הכלב? שאלה: בדימוי העצמי שלי. שאלה: בדימוי העצמי שלך ... נכון? אז אם תצליחי לחזור לתודעה הזאת, שבה את מסוגלת להסתכל במראה כמו שאת, ולהגיד אני אוהבת את זה. אני אגלה לך סוד, שאפילו אם תצליחי בחיים את עדיין כישלון, למה? כי תמיד יש יותר גדול ממך, יותר טוב ממך. את כישלון ביחס למשהו יותר ממך. ואם תהיי יותר טובה תהיי
האם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלוןהאם אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון... אני הולך להיכשל? האם אני הולך להצליח? טיפול בפחד מכישלון, אני כל הזמן נכשל, אני אף פעם לא מצליח, חרדת כישלון, חושש להיכשל, כישלון סיבתי, כישלון אקראי, התמודדות עם פחד מכישלון האם המחשבה כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה? אליעד כהן דן בשאלה חשובה שנוגעת לכל אדם שנתקל במצבים של כישלון מתמשך, כאשר אדם מנסה לעשות משהו מספר פעמים ונכשל שוב ושוב, ומתחיל להאמין שהכישלון הבא הוא כבר כמעט ודאי. השאלה המרכזית שאליעד מציג היא האם המחשבה הזאת, כנראה אני אכשל בפעם הבאה, היא נכונה או לא נכונה. מה המשמעות של כישלון מתמשך? ראשית, אליעד מדגים מצב שבו אדם מנסה שוב ושוב, למשל לעבור טסט נהיגה, ומשקיע בכך מאמצים רבים, פעם אחרי פעם, אבל תמיד נכשל. האדם אומר לעצמו בשלב מסוים, לאחר ניסיונות רבים, כנראה שגם בפעם הבאה אכשל. אליעד שואל האם המחשבה הזאת נכונה. הוא מסביר שהדבר תלוי בשאלה האם ההצלחה היא סיבתית או אקראית: אם ההצלחה היא אקראית, אין משמעות לכישלונות קודמים. לדוגמה, אם אדם מילא לוטו אלפי פעמים ולא זכה, בפעם הבאה הסיכוי שלו לזכות הוא זהה בדיוק לפעם הראשונה, כי ההצלחה אינה קשורה למאמציו אלא להסתברות בלבד. אם ההצלחה סיבתית, כלומר, תלויה בפעולות ובסיבות ברורות, אז אם האדם לא שינה את הגורמים שגרמו לכישלון בעבר, הוא ייכשל בוודאות גם בעתיד. אם הוא שינה את הגורמים ויצר את הסיבות הנכונות להצלחה, הוא יצליח בוודאות. אם הוא לא יודע בדיוק מה הן הסיבות להצלחה, אז הוא לא יכול לדעת ... נוספות ומורכבות יותר, כמו אדם שמנסה לעבור טסט נהיגה 5000 פעמים או מנסה לשכנע אדם ללכת איתו לסרט שוב ושוב, אך נכשל כל פעם מחדש. הוא מדגיש שוב ושוב את הצורך לבדוק לעומק האם הכישלון הוא סיבתי או אקראי: במקרה של הצלחה אקראית, אין שום משמעות לניסיונות קודמים. במקרה סיבתי, יש לבדוק האם הגורמים שגרמו לכישלון עדיין קיימים או השתנו. הוא מסביר את החשיבות של הבנת הגורמים הסיבתיים והאקראיים, ומדגיש כי לא מספיק להניח שהמצב הוא סיבתי או אקראי, אלא צריך באמת לבדוק זאת לעומק. האם צריך להמשיך לנסות גם כשזה נראה חסר סיכוי? אליעד מסביר כי הרבה פעמים אנשים בטוחים שיצליחו, אך נכשלים, ולעומת זאת אנשים שחושבים שייכשלו - מצליחים. מדוע זה קורה? כי הם לא ניתחו נכון את הסיטואציה ולא זיהו אם מדובר במצב סיבתי או אקראי, ואם הסיבות השתנו או לא. אם אדם נכשל פעמים רבות ועדיין חושב לנסות שוב, עליו לבדוק האם הכישלון שלו סיבתי או אקראי. אם הסיבה סיבתית והסיבות לא השתנו - אין טעם לנסות שוב. אם הסיבות השתנו, יש טעם לנסות שוב, כי כעת יש אפשרות להצליח. אם ההצלחה אקראית לחלוטין, כמו הגרלה, אז הכישלון בעבר לא משפיע על הסיכויים בעתיד. דוגמת משה והסלע: סיבתי או אקראי? אליעד נותן דוגמה נוספת: משה הכה בסלע, האם יציאת המים היא סיבתית או אקראית?. אם זה תלוי בנס, אז זה תלוי ... כל אדם צריך: קודם כל להבחין בין הצלחה אקראית לבין הצלחה סיבתית. אם המצב סיבתי - לבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לכישלון עד כה, ואם הגורמים השתנו או לא. אם הגורמים השתנו - לנסות שוב. אם לא - חבל על הזמן. אם המצב אקראי - אין שום משמעות למה שהיה עד עכשיו, ולכן אפשר לנסות שוב בלי קשר לעבר. הוא מדגיש שאנשים טועים בהערכות שלהם כי הם לא עושים את הניתוח המדויק של סיבות הכישלון או ההצלחה, או לא מזהים נכון את הרכיבים האקראיים והסיבתיים, וזה מה שמוביל אותם לטעות בתחזיות שלהם. אליעד מסיים עם ההבנה שכל אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו האם ההצלחה או הכישלון שהוא חווה הם סיבתיים או אקראיים, ומשם להחליט האם יש טעם לנסות שוב או לא. איך להתמודד עם פחד מכישלון? האם הכישלון שלי אקראי או סיבתי? האם יש טעם לנסות שוב אחרי כישלון? למה אני נכשל כל הזמן? האם הכישלון שלי הוא באשמתי? עכשיו נגיד שיש בן אדם שעושה משהו ולא הצליח ואז הוא ניסה עוד פעם ולא הצליח ואז הוא ניסה עוד פעם ולא הצליח עכשיו בפעם העשירית או בפעם המאה הוא אומר כנראה ... לא נכונה, קרה פעם שניסית משהו ולא הצלחת או כל מה שניסית הצלחת כל מה שניסית לעשות בחיים הצלחת? ש: אין לי חוויות כישלון כרגע שאני נזכרת בהם. אליעד: ברור מה יכול להיות תראי הסיכוי ככה הסיכוי שכל מה שהיא ניסתה לעשות היא הצליחה הוא אפס מה שיכול להיות או שהיא בראש ניסתה לעשות אמרה אני לא אצליח ...
מאת:
סאלי תדמור - מאמנת אישית למפנה בחיים.
13 שנים של הכשרה ונסיון באימון אישי והנחיית קבוצות
שנים של הכשרה ונסיון באימון אישי והנחיית קבוצות
BA בפיסיקה, MSc במחשבים בהצטיינות, מהטכניון
ידע והכשרה בטכניקות של:
אימון אישי קלאסי
"התמקדות"
"יעוץ הדדי להערכה מחדש"
עבדתי בהצלחה עם מאות אנשים:
גברים, נשים, בכירים, בעלי עסקים, אנשי אקדמיה, הייטק, אמנים, הורים, ועוד.
סיפורי אימונים, מאמרים, שאלות ותשובות אודות אימון אישי
באתר שלי
אימון אישי
אימון אישי ועבודה בשיטת
התמקדות
054-9982560
/
sally.tadmor@gmail.com
לחץ כאן לעוד
מאמרים של סאלי תדמור - מאמנת למפנה בחיים.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?