הרב ברוך שלום אשלג / מהסתר לגילוי / טו. כי יצר לב האדם רע מנעוריו

אחרי המבול אמר ה': "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לבהאדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי".

ויש להבין, איך שייך לומר שרק אחר המבול ראה ה' כי יצר לב האדם רע, מהשלא היה יודע מקודם לזה. חס ושלום לומר כך.

ויש לפרש על דרך העבודה, שיש אנשים השייכים לכלל - "כל העולם אומרים לךצדיק אתה". ויש אנשים השייכים לפרט - "היה בעיניך כרשע".

כדי להגיע למטרה, מוכרח האדם ללכת בדרך האמת, בלשמה. אלא שמתחילים בשלאלשמה, שחושבים שאין יותר בעבדות ה' רק לקיים בבחינת המעשה, ולא לתקן יצרהרע על ידי תורה תבלין, אלא שמחמירים יותר, ביותר חומרות ויותר סייגים.

ובזה נבין: "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" - שריקים מתוכן, אמנםשמלאים מצוות, שחסרה הסיבה האמיתית לקיום המצוות, הכוונה.

נמצא שאחר המבול האדם ראה, שמי שלא הולך בדרך האמת, הוא מת במי המבול, ב"מי ה' אשר אשמע בקולו", על ידי שאלת פרעה, ועל ידי שאלת הרשע: "מההעבודה הזאת לכם". ואז רואה את יצר הרע.

מה שאין כן מטרם שרואים שעל ידי המבול יכולים למות, אין רואים שום רע. נמצא, מה שאומרים שהקב"ה אומר "כי יצר לב האדם רע" - הכוונה היא על האדם, שעכשיו הוא רואה שהקב"ה מסתכל עליו. נמצא שאצל אנשים שרוצים ללכת על דרךהאמת, אין זה נקרא "להכות את כל חי", אלא זה נקרא שמראים לאדם את האמת, אזי האדם משיג שזו אינה קללה, אלא להפך.

לראות אור: בוא וראה. בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ וראה אמונה. בטח בה' כראוי. ועשה טוב, היינו שתעשה התיקון של ברית קודש, שתהיה מתקן אותו ושומר אותו כראוי. ואם תעשה כן אתה תהיה כאן בארץ, ותהיה נזונית ממך, ומתפרנסת ממך, אמונה ההיא של מעלה, שהיא המלכות. ועוד כי תתענג על השם ויתן לך משאלות לבך. כל זה נתתקן בתיקון הברית. כיון שנתתקן הברית נתתקן הכל. (זהר, פנחס, רלא, רלב)

עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית יָכוֹל לְהוֹצִיא דִּבּוּרֵי הַתְּפִילָּה כְּחִצִּים מִן הַקֶּשֶׁת. וְאָז הַתְחָלַת צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ. וְאָז בָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְנַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין.. וְזוֹכֶה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה. וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצרָע שֶׁהוּא מִמַּשְׁכָא דְּחִוְיָא וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ. וְזוֹכֶה לְעשֶׁר וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵיצָנוּת. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאֲהַבוֹת וְיִרְאוֹת רָעוֹת הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאֲהַבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת וּמַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם. וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה כָּל הַתְּחִנּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים. וּמְעוֹרְרִים הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב. לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶרלֵב הָאָדָם רַע שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִנְּעוּרָיו. (ליקו"מ, ח"ב, פג)

כִּי פְּגַם הַבְּרִית הוּא פְּגַם הַדַּעַת בִּבְחִינַת "וַיֵּדַע אָדָם". (ליקו"מ, ח"א, כ)

כִּי לֶעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת. יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד. (ליק"מ, ח"א, כא)

אור האורות רבינו נחמן מברסלב מגלה לנו כאן דברים שכיסה עתיק יומין.

פגם הברית הוא הפגם השורשי ביותר והוא שרש כל התאוות, פגם הברית הוא שם קוד לכלל העברות הקשורות בניאוף.

ניאוף = משיכה לחיצוניות.

פגם הברית = משיכה לחיצוניות = פגם הדעת.

תיקון הברית = משיכה לפנימיות שבפנימיות = אמת = דעת = שבת = תפילין =בחינת התכלית = בחינת אחד = אין שום רע בעולם רק כולו טוב וכולו אחד.

כשאדם קם, ורוצה לילך בדרך ההתבוננות הפנימית והאמת, מגלה שיש אדם (הוא עצמו) שיש לו רצון.

לאחר מכן האדם מתבונן וחוקר אל תוך רצונותיו הוא מגלה את הרצון שברצונות. כלומר את שורש הרצון.

לאחר מכן האדם מגלה את הסיבה שגרמה את רצונותיו ומהווה את כל תודעתו. ואז מתחיל להתקרב לתיקון הדעת, לשכל

הנקנה, ולשלמות שאין שלמות אחריה שאותה כבר לא ניתן להכניס למילים.

להעמקה אמיתית + אפשרות לבירורים ושאלות כנס כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=29&title=מה - השכל - הכי - גדול - שאפשר - לדבר - ממנו