ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 8 ✔פרק 6 הצעות למשחקים ופעילויות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 8
פרק 6

הצעות למשחקים ופעילויות

1."המלך אמר". משחק בו הילד אומר ואתם מבצעים "המלך אמר להרים ידיים" ואז עליכם להרים ידיים. בגרסה לפעוטות לא נצפה מהילד להבין שכאשר אין הוא אומר "המלך אמר" לא צריך לבצע את הפעולה שאמר. בגרסה לילדים מגיל 5-6 ומעלה אפשר לנסות זאת.

2.צאו לפיקניק. הכינו את כל האוכל לפיקניק ביחד, כריכים, פירות, או כל אוכל אחר שהילד אוהב. לכו לפארק ופרשו שמיכה על הדשא. הכריזו שזהו פיקניק. אפשר לבחור ביחד משחקים שונים ולהביאם. העיקרון הוא לתת לילד לבחור ולהעניק לו שליטה במה שמתרחש. לאחר הפיקניק ספרו מה עשיתם שם, אם יש צורך צלמו בפיקניק תמונות של הפעילויות (הגעה למקום, משחק, סידור השולחן, אכילה וכו') צרו אלבום תמונות של פעילויות האהובות על הילד וכך תוכלו לעבוד איתו על רצפים וללמד אותו לספר את חוויותיו באופן מובן.

3.קנו חבילת גירים. אם לילד קשה להחזיק גיר בקוטר רגיל כדאי לרכוש גירים בקוטר עבה יותר בצבעים שונים. אפשר לצייר על המדרכה, על לוח. מחקו את מה שציירתם עם הידיים, עם סמרטוט, עם ממחטת נייר.

4.הפריחו בועות סבון והראו לילד כיצד לפוצץ אותן. בתחילה מפוצצים עם היד, או במחיאת כף. אח"כ עוברים לפוצץ עם הרגליים, הראש, האף, הבטן, הגב.

5.קנו מספק חישוקים בגודל בינוני (קוטר של 40 ס"מ בערך). הניחו את החישוקים בשורה ועשו "מסלול" הראו לילד איך לעבור בו כשהוא מכניס כל רגל לחישוק וכך עובר את כל החישוקים, עודדו אותו, התלהבו מהצלחותיו - אפילו המזעריות ביותר.

6.קנו צינורות בקטרים שונים (יש בכל חנות לחמרי בניין) ונשפו דרכם, הפכו אותם לחצוצרות והשמיעו קולות, הראי לילד מה ארוך, מה קצר ומה בינוני דרך הצינורות באורכים השונים.

7.גלגלו את הילד בשמיכה או בתוך מזרון דק ורך כאשר רגליו וראשו מחוץ לשמיכה. (אנחנו קוראים לזה נקניקיה בלחמניה, זה משעשע את הילדים להיות הנקניקיה).

8.השכיבו את הילד על הספה הצמידו כרית גדולה של הספה לילד מתחתיו ומעליו ומיחצו אותו מעט (אנחנו צועקים "בננה מעוכה!" ומתפוצצים מצחוק מהמעיכה של "הבננה" מתחת לכרית), אח"כ גם הוא יכול לעשות לכם את אותו הטריק...

9.שולחן חול. לרובינו אין ארגז חול פרטי בבית ולכן כדאי ליצור שולחן חול באזור שאתם מייעדים לכך. אתם זקוקים לשולחן שהחלק העליון שלו שקוע מעט או לקערה שטוחה וגדולה המלאה בחול נקי. אפשר להניח מתחת לאיזור החול עיתונים או מפה מניילון כדי שהחול לא יתפזר בכל מקום. אפשר לטבול את הידיים, להכניס חיות משחק ולהרטיב את החול (החיות הולכות לים או מתרחצות). אפשר להכניס במקום חול - שעועית, אורז צבעוני (צובעים ע"י צבע מאכל, בתנאי שהילד אינו מכניס את האורז לפה), זרעים, קלקר (מהסוג הגדול והעבה ולא מהסוג הקטנטן שהילד עשוי להכניס לפיו), אפונה יבשה, אבנים בגודל בינוני שלא יכולות להזיק פיזית. תנו לילד לעזור לכם בהכנת שולחן החול. תנו לו לשפוך פנימה את החול / חומר אחר שבחרתם לעבוד איתו ותתמללו את כל הסיטואציה ("תכניס את החול לתוך הגיגית", "הנה השעועית", "הגיגית מלאה, תראה"). תנו לילד לסחוב פיזית את השולחן, גיגית. תנסו לעשות כמה שפחות עבורו במהלך המשחק. מבחינה סנסורית משחק זה עוזר מאד. אפשר להחביא חפצים קטנים בתוך החול ולחפש אותם, אפשר להכניס את הידיים והרגליים ולמשש, אפשר לבנות עם טרקטורים קטנים מבנים מחול. אפשר להוסיף מים לחול אז הוא הופך דביק ועל הילד להתמודד עם התחושה הזו תוך כדי משחק, הוא יכול ליצור נהרות והרים מהחול הרטוב. שימו לב עד כמה הילד מסוגל להכיל את המשחק הזה. כאשר אתם רואים סימנים של חוסר נחת הפסיקו את המשחק והציעו לו לסדר הכל במקום ולשטוף את ידיו. נסו לא להגיע למצב בו הילד מוצף סנסורית ומתחיל להביא התנהגויות שקשה לו ולנו להתמודד עימם.

10.עמדו עם הילד ליד חלון ואמרו: אני רואה משהו ירוק, גבוה עם עלים. הילד צריך לנחש שאתם רואים וחושבים על עץ. המשיכו כך בתחילה כשהמבוגר רואה משהו ואח"כ, כשהילד מסוגל, הפכו את המשחק למשחק בתורות.

11.ערכו לילד ספר שדומה מעט לספר קומיקס. כתבו או ערכו סיפור קצר שהילד כבר מכיר. הסיפור יהיה רובו באיורים או תמונות ופה ושם הצמידו "בועות מחשבה" מעל אחד הדמויות ובתוך בועת המחשבה הדביקו תמונה של מה שאותו אדם חושב (הוא צריך לחשוב משהו שונה מהסיטואציה המתרחשת בספר אבל קשור לסיטואציה בספר באופן כלשהו). כך הילד לומד שלבני אדם יש מחשבות שונות משלו, שמחשבות הן דבר שיכול להיות שונה ממה שקורה במציאות ושמחשבות אינן מוחשיות כמו חפצים.

12.ציירו ציורים פשוטים, או מספרים, על גבו של הילד ותנו לו לנחש מה ציירתם. אח"כ תורו לצייר עליכם.

13.קנו או הכינו בצק צבעוני וצרו ממנו צורות עם תבניות שונות. עשו ממנו צלחות מלאות "סוכריות" ועוגיות והכינו יום הולדת למישהו מהמשפחה בהפתעה.

14.צרו לילד אלבום ובו תמונות של רוב הצעצועים והמשחקים או אפשרויות הבידור שלו. תנו לילד לבחור בטיפולים או בשעות אחרות מתוך הספר.

15.אפשרות אחרת לבחירת הילד את מהלך הטיפול היא להחליט שיש תורות בין המטפל לילד ופעם המטפל מחליט במה הם ישחקו ופעם הילד מחליט. בתחילת הטיפול ניגשים לחדר הצעצועים או לאלבום תמונות בו מצולמים כל הצעצועים והפעילויות (ראו סעיף קודם) ובוחרים לפי תורות מה הולך להיות בטיפול. כל פעילות שנבחרת תמונתה יוצאת מתוך האלבום ומודבקת ע"י "סקוץ" על לוח מתאים ולפי סדר הפעילויות. כל פעילות שסיימנו הילד יכול, אם הוא רוצה, להסיר את התמונה שלה מהלוח.

16.המיסו שוקולד ביחד (הוסיפו מעט חלב לחבילת שוקולד כדי שהעיסה תצא ראויה למשחק. הניחו לשוקולד להתקרר (היזהרו, זה חם!) לרמה בה עדיין יהיה די נוזלי, אך לא נוזלי מידי, ולא רותח. שיהיה ניתן לעבוד איתו. פרסו נייר פרגמנט בתוך תבנית גדולה של תנור. הניחו על נייר הפרגמנט תבניות המיועדות ליציקת שוקולד (בניגוד לתבניות של עוגות תבניות אלה סגורות בחלקן התחתון וגמישות יותר, אפשר למצוא בחנויות בישול) הכניסו לתוך התבנית שוקולד. אפשר למלא חצי תבנית בשוקולד לבן ואח"כ כשהשוקולד מתקשה מעט (מכניסים אותו למקרר להתקשות מהירה יותר) שפכו גם שוקולד חום לאותה תבנית, כך יצא לכם ממתק שוקולד בשני צבעים. אפשר לפזר על השוקולד (לפני הכנסתו למקרר) סוכריות צבעוניות או לתקוע לתוכו פרי יבש שמתאים לילדים (תמרים וצימוקים למשל). אפשר גם לצפות פירות בשוקולד. חתיכות של תפוחים, תותים ודובדבנים שלמים, אגסים, אפילו פרחים אכילים וכו'. לאחר שהשוקולד התקשה במקרר הוציאו את התבניות בזהירות ונסו להוציא את ממתק השוקולד מבלי לפגוע בו. הניחו את כל ממתקי השוקולד על צלחת הגשה יפה וסדרו אותם באסטטיות עם הילד. הגישו לבני הבית את הקינוח בסוף ארוחה ושבחו כולכם את הילד על הממתקים הנהדרים שהכין. אפשרו לילד ללקק שוקולד בזמן העבודה וגם לאכול חלק מהממתקים.

17.שחקו עם בובות אצבע. הן דורשות מיומנות באצבעות (קצת מוטוריקה עדינה) ויש ילדים שיתקשו בכך. עבדו לאט ובסבלנות, למעט זמן בתחילה. לאחר שהמיומנות נרכשת אפשר לספר סיפורים ולהציג הצגות עם בובות האצבע.

18.נפחו כארבעה - חמישה גלגלי ים בצבעים שונים (אם אפשר שקופים, זה פחות מאיים על הילד) והראו לילד איך אתם מכניסים את גלגל הים דרך ראשכם ובונים סביבכם מעין מחילה. בדקו האם הילד רוצה עטפו גם אותו בגלגלי הים. אפשר להציץ דרך הגלגלים כאשר הם שקופים, אפשר ללכת איתם כשהם סביב הגוף.

19.בנו מאותם גלגלי ים מחילה שדרכה על הילד לזחול.

20.הפכו את גלגלי הים למסלול הליכה כשאתם מניחים אותם בשורה בזה אחר זה ועוברים בהליכה כשכל רגל שלכם בגלגל אחר על פי הסדר, בקשו מהילד לעשות זאת.

21.צבעי ידיים וקצף גילוח. בשביל פעילות זו אתם זקוקים למפת פלסטיק, צבעי ידיים (צבעים מיוחדים שנשטפים בקלות ומותאמים למשחק זה), קצף גילוח, דפי נייר (אפשר כמה דפים קטנים אך ילדים רבים אוהבים דף אחד ענק (בריסטול). נלבש בגדים שלא אכפת לנו שיתלכלכו וישמשו אותנו למשחקים מלכלכים גם בעתיד (או סינר גדול מפלסטיק). נדגים לילד כיצד טובלים את האצבעות והידיים בצבע ומציירים על הדף. אח"כ אפשר לצייר על הגוף שלנו (להישאר עם תחתונים), אפשר לטבול את כפות הרגליים בצבע ולצייר איתן. אל תנסו להדגים לילד ע"י ציור של ציורים מסובכים בעצמכם, כדי לא ליצור אצל הילד את ההרגשה שאתם יכולים והוא לא. נסו לצייר כמו ילדים, שרבוטים פשוטים, קווים ועיגולים. ככל שאתם משחקים יותר במשחק זה (פעם בשבוע למשך כמה חודשים) תוכלו לעודד את הילד ולהדגים לו כיצד מציירים קו, עיגול, פרצוף, שמש, בית.

22.לכו לבריכה ושחו. הציפה במים יכולה להיות מפחידה למדי עבור ילד שיש לו קושי להרגיש שרגליו אינן נוגעות באדמה. אחזו בילד היטב, וודאו שהוא מרגיש טוב בתנוחה מסוימת במים והפכו את העניין לכייף. זה יכול להתבצע באופן הדרגתי עד שהילד יהיה מוכן לבטוח בכם ובסיטואציה, קחו את הזמן ולכו באופן קבוע לבריכה. קחו אתכם דגים ומשחקי מים אחרים.

23.קנו דבק שצריך למרוח באצבעות. נסו להדביק ניירות צבעוניים זה לזה. ציירו על דף נייר ציור פשוט ומלאו את הציור בפיסות נייר שהודבקו, או בשעועית, אפונה יבשה וכו'. אפשר להדביק בכל חלק של הציור חומר שונה.

24.לעבודה על איזור הפה אפשר לקחת קערה ולמלא במים עם מעט סבון. כדאי לקנות צינורות בעוביים וטקסטורות שונות בחנויות לחומרי בניין, בנוסף יש קשים באורכים וצורות שונות. הראו לילד כיצד אתם נושפים לתוך המים ונוצרות בועות. עזרו לו לנשוף. שימו לב שלא ישאף את המים, עשו זאת בזהירות ולאט, עם המון סבלנות. לילדים רבים בספקטרום קשיים סביב איזור הפה ובתוכו, קשיי לעיסה, בליעה, נשיפה ושאיפה.

25.לאחר שהילד למד לנשוף למדו אותו למצוץ מתוך קש. נסו למצוא כוסות בצבעים וצורות שהילד ימשך אליהן, כך גם הקשים. ישנם קשים מפותלים, בצבעים וצורות שונות. הכינו שייק - פירות מתוק וטעים (נסו מהפרי האהוב עליו עם מעט מים, חלב וסילאן או ממתיק טבעי אחר). הכינו רק לעצמכם משקה. עשו קולות מוגזמים של הנאה. אל תשאלו את הילד אם הוא רוצה. לעיתים קרובות הוא יבקש לטעום או ינסה לחטוף את הכוס כדי לטעום. תנו לו. אם אינו מבקש או מתעניין הציעו לו באופן מתחכם "המיץ הזה הכי טעים בעולם! מי רוצה מיץ?!" (אל תאמרו "קח, תטעם. הכנתי בשבילך" משום שאז בד"כ התשובה תהיה שלילית). כשהילד מנסה לטעום קחו בחשבון שהוא עלול ללכלך את עצמו ואת הסביבה בפעמים הראשונות שהוא מנסה לאכול דרך קש. היו סבלניים. אם הוא מתלכלך קחו לכם גם "שלוק" ולכלכו מעט את עצמכם, צחקו על עצמכם ליד הילד, אימרו "אוי, איזה אבא מבולבל יש לך, תראה, התלכלכתי. לא נורא. בוא ננגב". תינוקות קטנים שמראים סימני בעיות עם אוכל ניתן "לשכנעם" ע"י שייקים טעימים כאלה (לא על בסיס חלב פרה) ולתת לטעום כשלוקחים על קצה הזרת מעט פירות מרוסקים (רחצו ידיים לפני) ומורחים קלות על שפתי הילד. אם ילדכם אינו מתנגד לכך אפשר לנסות לתת לו לטעום כך, במידה וקשה לו להתרגל לרעיון של אכילה דרך קש. אם הילד נושף לתוך הקש במקום למצוץ דרכו צחקו איתו ונסו בכל זאת ללמד אותו לאט לאט את הדרך לאכילה דרך הקש. אם תכינו כל יום שייק כזה יחד עם הילד כשהוא בוחר את הפירות יכול להיות שגם תרוויחו ילד שצורך פירות מבלי לשים לב...

26.אפשר לשחק בתחרות נשיפות. צרו כדורים בגודל בינוני ממטפחות נייר בצבעים שונים. כל כדור מייצג חתול (אפשר לצייר לו בטוש פרצוף). הילד הוא הכלב שרודף אחרי החתולים. תנו לו קש ועליו לנשוף בחתולים (כדורים) כדי להזיזם. הכלב גם יכול להשיג את החתול ולתפוס אותו ע"י החזקת כדור הנייר בקצה הקש באמצעות שאיפת האוויר פנימה כשהקש קרוב לכדור ואז הכדור ייצמד לקש. ציירו קו סיום על הדף כדי שידע מתי הגיע לסוף. אפשר לשחק כך גם על בסיס של מכוניות מרוץ וכו'. אם לילד קשה מידי לשחק עם הקש ולנשוף ולשאוף דרכו אפשר לשחק בנשיפות ושאיפות בלי הקש.

27.סעו לים. קחו איתכם סירה, גלגל, גלשן קטן, דלי וכפות לחול. בתחילה הילד עשוי לעמוד בחול או להתגלגל בו. תנו לו זמן ותראו שהוא מתקרב למים. אפשר לחפור ביחד בור שיתמלא במים בכל פעם שהגלים מתקרבים לחוף. זה יוצר מעין "בריכה" קטנה שנראית בטוחה יותר לילד מאשר הים הרחב. לאחר זמן מה (אפילו כמה פעמים של ביקור בים) הילד עשוי לרצות להיכנס אתכם למים. בתחילה שבו איתו ממש על קו המים, אח"כ אפשר לנסות להיכנס מעט כשהים רגוע ושקט (אל תנסו זאת כשהים עם גלים גבוהים, זה עלול ליצור אצל הילד התנגדות גם לעתיד). קחו פיסת לחם ונסו לזרוק אותה למים ולראות האם הדגים באים, הראו לילדכם את הדגים. נסו לחפש בין הסלעים יצורי מים כמו סרטנים ורכיכות והכניסו אותם לדלי (אנא החזירו אותם למקומם לפני שאתם הולכים הביתה)... אם אתם נשארים עד לחשכה בנו מדורה ושירו עם הילד שירי אש של ילדות.

28.תנו לילד לנפח בלון (במידה והוא יכול) ואז שחררו אותו בחדר (מבלי לקשור אותו) התגלגלו מצחוק מהרעש שזה מפיק.

29.התגלגלות. תתגלגלו על מזרון, על דשא. תמיד בעזרת מבוגר ובהשגחתו. התגלגלו על דשא ובמדרון וזחלו בחזרה למעלה. זחלו והתגלגלו כשאתם עטופים בסדין.

30.בשלו ביחד - הכינו ג'לי בתבניות עם צורות מצחיקות. אפו עוגיות ועוגות שצריך רק לערבב את החומרים ולאפות מבלי להתעסק עם בלנדרים וכו'. הכינו פופ קורן יחד. קנו מרציפן בצבעים שונים ופסלו ממנו פסלונים וזללו אותם. הכינו כריכים עם פרצופים עליהם מירקות, גבינות או נקניקים. הכינו גבינה מיוגורט (בתוך חיתול - מצאו מתכונים באינטרנט). צרו בצק בידיכם ואפו ממנו לחם או חלה. כך במקום לקנות לילד מטבח צעצוע אתם משחקים במטבח "של הגדולים" ומייצרים תוצאות שהילד גאה בהם. תוצאות מעניקות לילד את התחושה שהוא גדול והוא יכול לפעול בעולם. עוד יותר טוב להחליט על יום קבוע בשבוע בו אתם אופים חלה או לחם עם הילד, כך שאם הילד לא יאפה לא יהיה לדיירי הבית מה לאכול. מגיל 5 או 6 הילד יבין שיש לו תפקיד בחיי הבית ושאם הוא לא ידאג לכך (איתכם ביחד) שיהיה לחם, המשפחה לא תאכל לחם באותו יום. כך הילד מרגיש שהוא נחוץ לבני האדם סביבו, לעולם. אל תשכחו לשבח את הילד על הדרך שהוא עושה כשהוא עובד במטבח, על זה שהוא מנסה - ולא רק על התוצאה. אל תתרכזו בתוצאה, התרכזו בדרך ובביטחון שהילד מקבל ככל שהוא מנסה ואתם משבחים אותו (אפילו אם הילד ניסה לחתוך מלפפון ולא הצליח שבחו אותו על עצם הניסיון).

31.צאו לחצר או לאזור פתוח, אספו קרשים למדורה, הדליקו אותה ביחד, אפו בגחלים תפוחי אדמה וצלו מרשמלו על שיפוד. ספרו לילד סיפור פשוט, אך קסום, על אש. אפשר להמציא סיפורים.

32.תנו לילד לסחוב ולדחוף חפצים בעלי משקל סביר. ילדים עם אוטיזם זקוקים פעמים רבות להרגשה חזקה יותר של מגע כדי שמוחם יקלוט שנוגעים בהם. אפשר לסחוב תיק גב בדרך לגן. לסחוב כביסה. תנו לילד לדחוף את העגלה בסופר. שיסחוב או ידחוף את שק האוכל של הכלב / חתול. שיעבוד בגינה, יחפור, ישתול וידאג להשקות את הצמחים. שינפח את גלגלי האופניים. שיסחוב מצרכים מהרכב לבית. בנוסף לעבודה עם כוח שהילד זקוק לה הוא מקבל כאן גם הרגשה שהוא עוזר בבית ושהוא נחוץ.

33.אם יש לכם גינה השאירו מקום עם חול ללא דשא והרטיבו אותו בקיץ. יש ילדים שיהנו להתפלש בבוץ כשאתם מעודדים אותם.

34.אם אין לכם אפשרות להציב בריכה קטנה (מתנפחת) בחצר - קחו גיגית, מלאו אותה במים ותנו לילד לקפוץ ולהשתולל בהם. אפשר להוסיף קצף אמבט. להזהר לא להחליק.

35.שיטפו את הרכב, הכלב, האופניים ביחד.

36.תנו לילד לרוץ בין הממטרות שפועלות בגינה.

37.בזמן האמבטיה תנו לילד משחקים שונים מפלסטיק שהוא יכול להסיע, להטביע, למרוח בקצף.

38.כנסו עם הילד לאמבטיה (אפשר גם להכניס רק את כפות הרגליים).

39.ספרו לילד שאתם רוצים להכין מאכל מאפונה. צאו לקנות ביחד אפונה לא מקולפת אצל הירקן. קלפו עם הילד ביחד את תרמיל האפונה ותנו לו להוציא את האפונה מתוך התרמיל. מצוין למוטוריקה עדינה ולהכנת ארוחת הצהריים.

40.הקליטו רעשים שילדכם אינו סובל (צפירה של כבאית, אוטובוס עובר, מכסחת דשא, שואב אבק וכו'). הסבירו לילד שאתם עומדים לשמוע רעשים שהוא לא כל כך אוהב, אבל הוא יחליט כמה חזק לשמוע אותם. השמיעו לילד במערכת שמע את הרעשים בווליום נמוך מאד. תנו לילד לשלוט בווליום. צחקו איתו על הרעשים. תסכימו איתו שהם לא נעימים, אבל כשהם לא חזקים מידי אפשר לסבול אותם. תנו לילד להגביר לאט לאט את הווליום. כשאתם פוגשים את הרעש הזה במציאות הזכירו לילד שהוא כבר שמע את זה ושהוא יכול להתמודד.

41.משחקי תחרויות ריצה. למדו את הילד את המילים "היכון, הכן, צא!" ופרצו בתחרות ריצה. משחק זה יכול גם לשמש אתכם ביום יום כשאתם מאחרים למקום כלשהו והילד לא מבין את הסיטואציה אפשר לזרז אותו בדרך הזו.

42.בכל מקום שיש בו גדר רחבה מבטון בגובה סביר שהילד יכול ללכת עליה כמו על קורה החזיקו את ידו ועודדו אותו לעשות זאת ולקפוץ בסוף הגדר. זה עובד על שיווי המשקל.

43.עודדו את הילד לנסוע אחורה, ללכת אחורה ע"י נסיעה על בימבה או תלת אופן. ילדים אוטיסטים לא תמיד שמים לב שיש עוד כיוונים מלבד קדימה, הם לא מודעים למרחב האחורי או הצידי שלהם.

44.למדו את הילד לבעוט בכדור ולשחק כדורגל או מסירות באופן הכי בסיסי. לא חייבים שערים, צריך רק למסור זה לזה בבעיטות את הכדור. עשו זאת בשמחה גדולה ובהתלהבות.

45.קחו את הילד מידי פעם לשיט בסירה (יש בפארקים מסוימים בארץ). הפכו את השייט לחוויה. צלמו את מהלך העניינים והכניסו את התמונות לאלבום, דברו על כך אח"כ בבית, ספרו את החוויה שוב.

46.צאו לטיולים רגליים בסביבת מגוריכם. נעלו נעליים מתאימות, קחו את הכלב, אם יש, וטיילו יחד. תנו לילד להוביל לעיתים ודברו איתו על מה שאתם רואים סביבכם. עצרו להסתכל בקיני נמלים, בציפורים, עצים חתולים ואנשים. העבירו לילד את החוויה, באופן לא מילולי, שהעולם יפה וכדאי להיות בו שותף.

47.קיפצו על טרמפולינה. ילדים אוטיסטים רבים אוהבים מאד לקפוץ על טרמפולינה ומרפאים בעיסוק מעודדים זאת באופן כללי משום שקפיצות על טרמפולינה משפרים את הוויסות החושי ועוזרים לילדים הזקוקים למגע עמוק ולתחושת יציבות גדולה יותר לאחר שיורדים מהטרמפולינה. יש להשגיח על הילד בכל רגע שהטרמפולינה בסביבה. (כדאי למצוא מקום גבוה להניח את הטרמפולינה כשלא משתמשים בה, או לתלות אותה על וו גבוה, ולהורידה משם רק כשרוצים לשחק). אל תשאירו טרמפולינה ללא השגחה כשילדים בסביבה. לילדים גדולים יותר: כשקופצים על הטרמפולינה אפשר לספור תוך כדי, אפשר לעשות תרגילי חיבור וחיסור של מספר קפיצות מסוים. אפשר לומר את האלף בית תוך כדי קפיצה. אפשר לקפוץ ולשיר שירים.

48.הכינו עם הילד עץ משפחה. קנו בריסטול גדול, ציירו עליו עץ והדביקו על הענפים באופן הנכון את תמונות בני המשפחה לדורותיה. כתבו מתחת לכל תמונה את שם האדם המצולם בה. הסבירו לילד את היחסים המשפחתיים בין כולם. צבעו וקשטו את הבריסטול. כתבו למעלה כותרת "המשפחה שלי". תלו את הבריסטול המוכן בחדרו של הילד בגובה עיניו, אפשר גם לתלות בסלון ולהשוויץ בעבודה הזו כשבאים אורחים. שאלו את הילד שאלות הקשורות ביחסים בין בני המשפחה (כשאתם לבד, כדי לא להביכו אם הוא לא זוכר).

49.קנו שמונה כדורים מתנפחים (כאלה שלוקחים לים ולבריכה) בצבעים עליזים ונפחו אותם. קחו ציפת שמיכה שאינכם זקוקים לה יותר, נסו שהציפה תהיה בצבע כהה. הכניסו את הכדורים פנימה וסגרו את הציפה בעזרת ידיכם. תנו לילד לקפוץ על הכדורים שבתוך הציפה, להתחכך בהם ולהשתולל, אח"כ פתחו את הציפה וכנסו עם הילד לתוכה עם הכדורים, השתוללו ושחקו משחקים בפנים.

50.הכניס לשקית צבעונית חיזוקים עבור הילד. בכל פעם שאתם רוצים לחזק התנהגות או עשייה של הילד השתמשו באחד מהחיזוקים. אפשרויות לחיזוקים: בובת כפפה שהילד אוהב, חצוצרה קטנה שעובדת, בועות סבות, נוצה צבעונית וארוכה, "דביקי" (כל הצעצועים הנדבקים למיניהם יעשו את העבודה), כדור שמהבהב ומשמיע קולות, פנס מעניין, וכל צעצוק קטן אחר שהילד אוהב מאד). ערכת חיזוקים זו עוזרת מאד בעבודה עם הילד, צריך ללמוד לשלוף ממנה חיזוק בזמן ובדרך הנכונה.
משחקים הנאה טריקים מחשבה במי לבחור בני משפחה איך לזכור לסבול סוכר מרגיש טוב תרגיל pdd אוטיזם איך לחנך ילדים אספרגר בעיות התנהגות בעיית התנהגות הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים התנהגות התפתחות זיהוי זיהוי וטיפול חינוך ילדים טיפול טיפול בילד טיפול בילדים טיפולים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים מדריך להורים מטופל מטפל מטפלים עיכוב התפתחותי
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. ... אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו ילד, שהיא חוויה בלתי תלויה במטרה. איך אפשר להגיע למצב שבו נהנים כמו ילד? אליעד מציע שדרך אחת היא להבין את החוויה של הילד, ללא הצורך להגיע למטרה או להספיק משהו. הדרך השנייה היא להסתכל על המשחק עם משקפיים של ילד ולהתמקד בהנאה ובחוויות שולי המטרה, ולא בהשגת תוצאה. איך להיות כמו ילד במשחקים כשיש לך מטרות בוגרות? כדי לחוות את המשחקים כמו ילד, אליעד מציין שצריך להיות מסוגלים להתמקד בתהליך עצמו, בלי להתחשב בתוצאה או במטרה רחוקה. כל ניסיון לפתח את היכולת להתרכז בהנאה שבתהליך ולא בתוצאה הוא הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? בהרצאה זו, אליעד מדבר על הצורך להשתחרר רגשית ולהרגיש חופשי כמו ילד. ... הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ילדים? איך לגלות אמפתיה לילד מתמרד? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? איך להגיב כשהילד מקלל? איך להתנהג עם ילד ... לעזור לילד אלים? איך מטפלים בילד מרביץ? מה לעשות אם הילד שלי מרביץ? למה הילד מרביץ ללא סיבה? איך לחנך ילד לחשוב? למה לא לפנק ילדים יותר מידי? חינוך או שתלטנות, איך להתמודד עם מרדנות אצל ילדים? איך להתמודד עם ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש ... האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של הילד. אם הילד מוצף ברגשות או מתלונן בצורה מוגזמת, על ההורה לנסות להרגיע אותו מבלי להיכנס להיסטריה או למהר לפתרון. לדוגמה, אם ... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק ... שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג ... משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא ... מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא רק ילד, במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא ... של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ... והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא ... באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב ... שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או ... ש: המסר הזה זה. אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני ...
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות ... רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו ... לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות ... סוג של מוות, ושהפחד שלו הוא רק כי הוא מדמיין ששינה היא משהו שונה מאוד מחיי הערות. אפשר לתת לילד גם דוגמאות נוספות שימחישו לו את הרעיון: כשאתה רואה טלוויזיה ומרוכז מאוד, האם קורה לפעמים שלא שמת לב למשהו ... פשוט במצב של ריכוז במשהו אחר, ואין בזה שום דבר מפחיד. אליעד מדגיש כי חשוב לא לנסות לשכנע את הילד שאין שום סיכון, אלא דווקא להראות לו שהסיכון שהוא מדמיין אינו רלוונטי למציאות. כך הוא יפסיק לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. במקום לשכנע אותם שאין סיכוי שהפחד יתגשם, או שאין מה לפחד, יש לכוון אותם להבנה נכונה של המציאות. ילד שמבין לבד שהסיכון שהוא מפחד ממנו אינו הגיוני, יפסיק לפחד באופן טבעי ומתוך תחושת ביטחון אמיתית. איך להתמודד עם ילד שמפחד להירדם? פחד מהרעלה אצל ילדים הסבר לילדים על פחדים איך להסביר לילד מה זה מוות? התמודדות עם OCD בילדים ילד מפחד שיש רעל באוכל
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר ... פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד. הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ... מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה. לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה ... איך ילדים לומדים התנהגות? טיפול בילד שעבר התעללות, התמודדות עם ילד שעבר אונס, התמודדות עם ילד שנאנס, טראומת אונס מהילדות, ברית מילה, איך לגדל ילדים בוגרים? איך לגרום לילד לא לכעוס? ילדים מחקים את ההורים, חיקוי ההורים של ידי ... של הורים, דוגמה הורית, הורים כמודל לחיקוי, איך לגרום לילד לא להילחץ? איך לגרום לילד לא לפחד? התעללות בילדים, ילדה שנאנסה, ילדה שעברה התעללות, טראומת ילדות של אונס, טראומת אונס, טראומה מהילדות, טראומה מתקופת הילדות
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ילד
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אכזבות? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בדידות ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך לפרש חלומות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בזוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בראיון עבודה? איך לנהל את הזמן? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם גירושין? איך למצוא זוגיות? איך ליצור אהבה? איך לקבל החלטות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לעשות יותר כסף? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחנך ילדים? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשתול מחשבות? איך להעריך את עצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעביר ביקורת בונה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה לא להתאבד? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש או אין אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? למה יש רע בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
למה שונאים דוגמנית לא מושלמת? מהי האיכות של העוקבים? מצב רוח ורמת הסרוטונין התפתחות ריגשית נגד טיפול מובן מאליו חרדת בגידה פרנויה ופחדים מה היתרונות בחוסר אהבה עצמית? חוסר אהבה עצמית בלי תנאים והפרעת אישיות אימון לאהבה עצמית למה לא לאהוב בלי תנאים? להיות מאושר בלי חברים איך להיות שמחים כל הזמן? לגרום לאקס להצטער על הפרידה בגידה טיפול לאחר החלטה בלי אפשרות להתחרט החלטות פוליטיות איך מתמודדים עם געגוע חזק? התמודדות חברתית להשיג מטרות בלתי אפשריות מצליחנות ובינוניות לגרום למישהו לשתף איך לקרוא מחשבות במשא ומתן? האם הילד שלי הוא שלי? ילדים מתנכרים להורים זגזוג רוחני מתנהג מורה רוחני פרנואידית טראומטית להפסיק כדורים נוגדי דיכאון האקס הרס לי את החיים איך לחזר אחרי האקסית? אימוץ של המפרקים למה כואבות הברכיים אחרי סקוואט? שני אלוהים האם אלוהים מפחד מאלוהים? המבחן של ההארה הרוחנית אדם מואר רוחנית להיות אלוהים חזק הופך להיות אלוהים לא לחסוך כסף האם להשקיע את הכסף בבורסה? משמעות החיים למה אין תשובה לשאלה מהי משמעות החיים? איך לגרום למישהו ליהנות מינית? ביקורת שלילית באינטרנט בחירה והתמכרות לסבול כשאין בחירה חופשית האם היקום הוא אין סופי? לאן היקום מתפשט? עוד נושאים ...
האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מנטורינג, מאמן אישי למתבגרים, מאמן אישי בסקייפ בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 05_10_2025 השעה 15:31:51 - wesi4