התעודה היא שיקוף או משוב של שלב ביניים בתהליך מתמשך. נניח לרגע את התעודות, למעשה כל החיים שלנו הם תהליך ארוך שבהם משתקפים ניסוי וטעייה, הצלחות וכישלונות, כך שניתן לראות שהתעודות הן תחנה בתוך תהליך.
כולנו עוצרים מדי פעם מסתכלים על הישגינו ומעריכים את עצמנו - לעיתים כמרוצים מן הנעשה ולעיתים כמאוכזבים ממנו. "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב, ולא יחטא" (קהלת).
תעודות אומנם מעידות על הישגים בשלב הנוכחי, אך השאלה האמיתית היא כיצד אני בוחר לפרש את התעודה? לעיתים יש לאדם נטייה להכליל את ההישגים בה על סך היותו כאדם - "כשהציונים כושלים זה סימן שאני כישלון.. שהציונים מוצלחים זה סימן שאני מוצלח". אני= מה שאני בלימודים. כשהלימודים הופכים למדד המרכזי להערכה עצמית ולהערכת שאר העולם. זוהי השקפת עולם אנכית ששואבת את תחושת הערך מתלות של חיזוקים חיצוניים, כתוצאה ממנה יש אנשים אשר עלולים למחוק תחומים שלמים מחייהם, רק בגלל שהם מאמינים שלא יוכלו לספק את הסחורה.
על רקע העולם הלימודי של התלמיד בבית הספר, לעיתים - במיוחד בגיל ההתבגרות, עלולה מערכת היחסים בין ההורה לילד להתקלקל - המתבגר משתף את ההורה פחות בנעשה בלימודיו וההורה אינו מרוצה מדרך מהשקעתו של ילדו בלימודים בבית הספר, ולרוב אף מדווח על כך ע"י בית הספר - אם ע"י טלפונים, מכתבים, הזמנה לשיחה בבית הספר או חתימה על גבי התעודה של ילדו. יוצא שהלימודים מרחיקים את המתבגר ואת ההורה האחד מהשני.
כדי להימנע מהמצב, רצוי שההורה ימנע מעמדת השפיטה - הכישלון של הילד בבית הספר איננו כישלון שלך ההורה! הפגנת עמדת כעס, זלזול וביקרות לא רק שלא יועילו לשיפור המצב אלא יעשו את ההיפך. כהורים כדאי לבחור במרחק המתאים ולפתח מעורבות (בניגוד להתערבות) בלימודי הילדים. כך ניתן יהיה להקשיב באמת לקשיים של הילד כתלמיד בבית הספר כמו - קשיי מוטיבציה, קשיי למידת תוכן נושאי הלימוד בכיתה, קשיים חברתיים. להתייעץ בהתאם לקושי עם הגורמים המתאימים ולמצוא פתרונות בשיתוף הילד כמתבגר תוך חיזוק העצמאות והאחריות האישית שלו ללמידה בבית הספר.
התעודה אומנם מעידה על הישגים בשלב הנוכחי - היא דנה את העבר, אך איננה מעידה על הצלחה או כישלון עתידי. מה שיגרום להצלחה בעתיד הוא יכולתו של האדם כתלמיד, לגייס מתוך עצמו: אומץ - לפעול למרות הפחדים ולהסתכן בכישלון אפשרי. אמונה - שאני מספיק טוב למלא את המשימות שקיבלתי על עצמי ואופטימיות - היכולת לחפש את הטוב במקום בו אני נמצא ופועל לשם השגת המטרות שאותם אני מציב לעצמי.
איחולי הגשמת מטרות למחצית הקרובה.
כולנו עוצרים מדי פעם מסתכלים על הישגינו ומעריכים את עצמנו - לעיתים כמרוצים מן הנעשה ולעיתים כמאוכזבים ממנו. "כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב, ולא יחטא" (קהלת).
תעודות אומנם מעידות על הישגים בשלב הנוכחי, אך השאלה האמיתית היא כיצד אני בוחר לפרש את התעודה? לעיתים יש לאדם נטייה להכליל את ההישגים בה על סך היותו כאדם - "כשהציונים כושלים זה סימן שאני כישלון.. שהציונים מוצלחים זה סימן שאני מוצלח". אני= מה שאני בלימודים. כשהלימודים הופכים למדד המרכזי להערכה עצמית ולהערכת שאר העולם. זוהי השקפת עולם אנכית ששואבת את תחושת הערך מתלות של חיזוקים חיצוניים, כתוצאה ממנה יש אנשים אשר עלולים למחוק תחומים שלמים מחייהם, רק בגלל שהם מאמינים שלא יוכלו לספק את הסחורה.
על רקע העולם הלימודי של התלמיד בבית הספר, לעיתים - במיוחד בגיל ההתבגרות, עלולה מערכת היחסים בין ההורה לילד להתקלקל - המתבגר משתף את ההורה פחות בנעשה בלימודיו וההורה אינו מרוצה מדרך מהשקעתו של ילדו בלימודים בבית הספר, ולרוב אף מדווח על כך ע"י בית הספר - אם ע"י טלפונים, מכתבים, הזמנה לשיחה בבית הספר או חתימה על גבי התעודה של ילדו. יוצא שהלימודים מרחיקים את המתבגר ואת ההורה האחד מהשני.
כדי להימנע מהמצב, רצוי שההורה ימנע מעמדת השפיטה - הכישלון של הילד בבית הספר איננו כישלון שלך ההורה! הפגנת עמדת כעס, זלזול וביקרות לא רק שלא יועילו לשיפור המצב אלא יעשו את ההיפך. כהורים כדאי לבחור במרחק המתאים ולפתח מעורבות (בניגוד להתערבות) בלימודי הילדים. כך ניתן יהיה להקשיב באמת לקשיים של הילד כתלמיד בבית הספר כמו - קשיי מוטיבציה, קשיי למידת תוכן נושאי הלימוד בכיתה, קשיים חברתיים. להתייעץ בהתאם לקושי עם הגורמים המתאימים ולמצוא פתרונות בשיתוף הילד כמתבגר תוך חיזוק העצמאות והאחריות האישית שלו ללמידה בבית הספר.
התעודה אומנם מעידה על הישגים בשלב הנוכחי - היא דנה את העבר, אך איננה מעידה על הצלחה או כישלון עתידי. מה שיגרום להצלחה בעתיד הוא יכולתו של האדם כתלמיד, לגייס מתוך עצמו: אומץ - לפעול למרות הפחדים ולהסתכן בכישלון אפשרי. אמונה - שאני מספיק טוב למלא את המשימות שקיבלתי על עצמי ואופטימיות - היכולת לחפש את הטוב במקום בו אני נמצא ופועל לשם השגת המטרות שאותם אני מציב לעצמי.
איחולי הגשמת מטרות למחצית הקרובה.