זה אולי מאד רומנטי לשבת ולבהות זה בעיני זו במשך שעות, אך לא די בדיבורים בכדי לבנות את חיי הנישואין, לשם כך נדרשים גם מעשים.
מאת אמונה ברוורמן
במחזמר המפורסם "גבירתי הנאוה", אחת הדמויות בהצגה שרה שיר אהבה נרגש ונלהב: "דברי, והעולם יימלא בשירה, ואני ארחף גבוה מהציפורים... " השיר ממשיך עוד ועוד (ועוד)... כשהוא מונה הצהרות רבות נוספות של אהבה אינסופית... עד שגיבורת המחזה עוצרת אותו. "נמאס לי ממלים", היא מתלוננת. "אם אתה מאוהב, תראה לי! ".
למרות שלייזה דוליטל התפרצה בעיקר בגלל התסכול הרב שצברה בשיעורי האנגלית שלה, היא מגלה לנו עיקרון יקר. זהו למעשה מובנו של הביטוי: "מעשים חזקים יותר ממלים", או כפי שהיהדות מנסחת זאת: "אמור מעט ועשה הרבה", או אם ממש מתעקשים, אז בתרגום לשפה מדוברת: "דברו פחות על משמעות האהבה והקפידו יותר להוריד את האשפה".
"דברו פחות על משמעות האהבה והקפידו יותר להוריד את האשפה". עיקרון זה חיוני ביותר לבניית חיי נישואין מוצלחים. אנו בונים את הנישואין שלנו דרך המעשים, ולא על ידי הדיבורים בלבד. קיים ספר אודות יחסים בינ - אישיים, שנקרא "אהבה היא שם - פועל". הספר מדגיש שאהבה אמיתית היא זו המתפתחת והמתבטאת דרך פעולות ומעשים בצורה אקטיבית.
ביהדות, רעיון יסודי זה, בא לידי ביטוי במצוות רבות העוסקות בנושאים של אכפתיות ודאגה לזולת. אנו מצווים לבקר את החולים, לנחם את האבלים, לקדם את אורחינו בברכה, אנחנו אפילו מצווים לאהוב את שכנינו. מדוע מחייבת אותנו התורה לבצע את כל המעשים הללו? משום שאם נקיים אותם, האהבה כבר תגיע בעקבותיהם. אם תתנהגו כאילו אתם אוהבים את השכן שלכם, אתם לבסוף באמת תאהבו אותו. ואם תתנהגו כאילו אתם אוהבים את בן / בת זוגכם, (אפילו ברגעים שהם הופכים עבורכם את המשימה הזו לקשה במיוחד), אתם לבסוף תאהבו אותו / ה.
אם תתנהגו כאילו אתם אוהבים את בן / בת זוגכם, אתם לבסוף תאהבו אותו / ה. כמובן שעליכם גם לדבר. אינני צריכה להדגיש את חשיבותה העצומה של תקשורת טובה בין שני אנשים. זהו כלל זהב בחיי הנישואין. אך יש להקפיד לצרף מעשים לכל המילים שנאמרות. זה אולי מאד רומנטי לשבת ולבהות זה בעיני זו במשך שעות, אך לא די בדיבורים בכדי לבנות את חיי הנישואין, לשם כך נדרשים גם מעשים.
כשאני אומרת 'מעשים', אינני מתכוונת לפעילות משותפת. טיול אופניים זוגי זה רעיון מאד נחמד, אני מאד בעד. אך המעשים שאליהם אני מתכוונת, הם אלה שאתם עושים למען בן / בת הזוג. עצם הנתינה לבן / בת הזוג תיצור ביניכם קשר חזק ואינטימי. האהבה היא אכן פועל, ולא שם - עצם.
אל תשבו ותחכו, אלא תהיו הראשונים לפעול
אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנו עושים, היא לשבת ולחכות שהצד השני יפעל ראשון. "אם הוא רק... אז גם אני... ". אל תשבו ותחכו, תהיו הראשונים לפעול.
סיגל הייתה מתוסכלת מאד מכך שגדי מעולם לא קנה לה פרחים. בעלה של חברתה תמיד היה קונה לה פרחים וגם המזכירה במשרד שלה קיבלה לפני כמה ימים זר פרחים ענקי ויפיפה. מיום ליום הכעס של סיגל גדל והתעצם בתוכה. יום אחד, בדרכה הביתה מהעבודה, היא הבחינה בזרי ורדים במבצע, בדוכן ברחוב. מבלי שהשקיעה בכך מחשבה מיוחדת, היא קנתה זר אחד לגדי. (טיפ מעשי לכולם: גם גברים רבים אוהבים ורדים!). זה עבד. גדי כל כך התרגש, והיה כל כך מרוצה מהמתנה, שהוא קנה לה זר סחלבים ענק בשבוע שלאחריו. וכך נמשך הריטואל הזה ביניהם.
אל תתעקשו לשמור על הכבוד שלכם. אל תהיו קטנוניים לגבי מי עושה את הצעד הראשון. תפעלו, וכך תזכו ליהנות מהתוצאות שיבואו בהמשך.
למרות שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, עדיין מאד נדיר למצוא אדם שאינו מגיב באופן חיובי למעשים של טוב - לב כלפיו. לפעמים עלינו להתגבר על התגובה הצינית שלנו, ולא לחשוב: "מה הוא רוצה ממני עכשיו? ". שווה לנו להתעלות מעל הציניות, משום שהיא מכניסה אווירה מאד לא נעימה לחיינו, והיא כמובן הרסנית מאד ביצירת ברית של אמון הדדי בין בני הזוג.
לעיתים קרובות אני מגלה שכאשר אחד מבני הזוג מתאמץ בכדי לעזור לשני, אז בן / בת הזוג בדרך כלל יגלה מעורבות גדולה יותר, בהתאם.
כאשר אחד מבני הזוג מתאמץ בכדי לעזור לשני, אז בן / בת הזוג בדרך כלל יגלה מעורבות גדולה יותר, בהתאם. בביתם של שולי ורפי נערכה סעודה גדולה ורבת משתתפים. המטבח היה מבולגן, ובכיור עמדו ערמות גבוהות של כלים וסירים מלוכלכים. שולי לקחה לעצמה כמה דקות לנוח והרימה את רגליה על הספה. רפי ידע כמה עבודה השקיעה שולי בארוחה, ולכן, קשר למותניו סינר, לקח סקוטץ' והחל לשטוף את הכלים. שולי הבחינה במעשיו והתרגשה ממידת ההתחשבות שלו, היא קיבלה השראה מהמרץ שהפגין, ומייד קמה לעזור לו בעבודה. בסופו של דבר, לא רק שהמטבח היה מבריק בזמן קצר ביותר, אלא שהם גם נהנו מעצם העבודה המשותפת. הקרבה ביניהם התחזקה, והמערכת הזוגית שלהם התעצמה (חוץ מהקטע בו הוא השפריץ עליה מים)...
אפילו כשאתם עייפים, אפילו כשזה לא תורכם, קומו ועשו את מה שצריך. עשו זאת אחד למען שני, ועשו זאת ביחד.
כך גם באינטימיות
את העיקרון הזה ניתן ליישם בתחומים האינטימיים ביותר שבחיי הנישואין. יתכן שהוא הכי רלוונטי דווקא שם. לאינטימיות גופנית יש פוטנציאל להפוך לחוויה מאד אנוכית או לחוויה מאד מתחשבת. קחו לעצמכם רגע למחשבה. איזה מן בן / בת זוג את / ה? האם אתם ממוקדים בצרכים שלכם או של בן / בת הזוג שלכם? בסיפוק של עצמכם או שלהם? במצב הרוח של עצמכם או שלהם?
היה נראה שלתומר ולמיכל יש נישואין נהדרים. כל חבריהם ושכניהם קינאו בהם, והם תמיד חייכו בשמחה לכולם. אף אחד לא ראה את הכאב שהסתתר מאחורי החיוכים. אף אחד לא ראה את המאבקים שלהם בתחום האינטימי. לא היו אלה מאבקים של דרמה ותשוקה, אלה היו רק קונפליקטים קטנים שאט - אט כרסמו בבסיס חיי הנישואין שלהם.
כשמיכל הייתה עייפה מהטיפול בילדים, או מחוסר שינה בגלל הטיפול בתינוק בלילות, היא לא הייתה מספיק פנויה לתומר, לפחות לא כפי שקיווה. מצד שני, תומר העניק מעט מאד תשומת לב למיכל. הוא עבד במשך שעות ארוכות מאד, הלך למכון הכושר לאחר העבודה, צפה בטלוויזיה בזמן הקצר שהוא היה בבית ואז הופתע לגלות שהיא לא מגיבה בשמחה ליוזמות האהבה שלו.
לשניהם היה הרבה מאד מה ללמוד על משמעותה האמיתית של נתינה לזולת, ויתכן שהאינטימיות הזוגית היא התחום שבו הצורך לתת מועמד במבחן הגדול ביותר.
בכדי לשמור על חיי הנישואין, לעיתים קרובות יש צורך להתעלות מעל לעייפות או לחוסר הריכוז. כן, מיכל אכן הייתה עייפה, ולפעמים היא הייתה חייבת גם לומר "לא". אך בכדי לשמור על חיי הנישואין, לעיתים קרובות יש צורך להתעלות מעל לעייפות או לחוסר הריכוז.
מצד שני, אם תומר באמת רצה אחדות אמיתית עם אשתו, גם עליו היה להשקיע מאמץ מסוים. הוא לא יכול להיות עסוק ואנוכי כל היום, ואז לצפות שאם ילחץ על כפתור הקסם, יתחילו הרגעים האינטימיים בשמחה מיידית. עליו היה להיות יותר ממוקד באישתו, בצרכיה וברצונותיה.
כאשר שניכם נמצאים במצב הרוח המתאים, האינטימיות היא דבר פשוט. אך כשיש הבדל במצב הרוח שלכם, ואתם עדיין מתמקדים בנתינה לזולת, נוצר קשר עמוק ומיוחד ביניכם.
המעשים הקטנים הם החשובים
המבחנים האמיתיים בכל חיי נישואין, קיימים בהזדמנויות הקטנות המעמידות בפנינו את הבחירה האם לתת או לא לתת? המחויבות שלנו מועמדת במבחן דווקא כאשר אנחנו עייפים, מוסחים, מתוסכלים או לחוצים - כאשר אנחנו מתמודדים עם האתגרים היומיומיים של שיגרת חיינו. עלינו לבדוק, האם ברגעי המתח הללו אנו עדיין מסוגלים לשים את בן / בת הזוג שלנו לפני הצרכים שלנו?
בעלי ביקר במשרד של חבר והקשיב לדיון מתלהם בנושא הסכם עבודה מסוים. בעיצומה של השיחה הזו, התקשרה אישתו של אותו חבר. הוא לקח נשימה עמוקה, הרים את השפופרת ודיבר אתה בטון הכי דואג ואוהב שהצליח להוציא מגרונו. זהו אדם שבאמת מעמיד את אישתו במקום הראשון.
"כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת" אהבה היא שם - פועל. חיי הנישואין שלנו יהיו מעוצבים מהמעשים שלנו. יתכן שתחפשו את המלים הנכונות שילוו את המעשים שלכם, אך כמו שכתוב בפרקי אבות: "כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת" (פרק ג' משנה י"ב). אותו הדבר תקף גם בחיי הנישואין. עזרו להפוך את הזוגיות שלכם למערכת מספקת שתימשך שנים רבות.
מאת אמונה ברוורמן
במחזמר המפורסם "גבירתי הנאוה", אחת הדמויות בהצגה שרה שיר אהבה נרגש ונלהב: "דברי, והעולם יימלא בשירה, ואני ארחף גבוה מהציפורים... " השיר ממשיך עוד ועוד (ועוד)... כשהוא מונה הצהרות רבות נוספות של אהבה אינסופית... עד שגיבורת המחזה עוצרת אותו. "נמאס לי ממלים", היא מתלוננת. "אם אתה מאוהב, תראה לי! ".
למרות שלייזה דוליטל התפרצה בעיקר בגלל התסכול הרב שצברה בשיעורי האנגלית שלה, היא מגלה לנו עיקרון יקר. זהו למעשה מובנו של הביטוי: "מעשים חזקים יותר ממלים", או כפי שהיהדות מנסחת זאת: "אמור מעט ועשה הרבה", או אם ממש מתעקשים, אז בתרגום לשפה מדוברת: "דברו פחות על משמעות האהבה והקפידו יותר להוריד את האשפה".
"דברו פחות על משמעות האהבה והקפידו יותר להוריד את האשפה". עיקרון זה חיוני ביותר לבניית חיי נישואין מוצלחים. אנו בונים את הנישואין שלנו דרך המעשים, ולא על ידי הדיבורים בלבד. קיים ספר אודות יחסים בינ - אישיים, שנקרא "אהבה היא שם - פועל". הספר מדגיש שאהבה אמיתית היא זו המתפתחת והמתבטאת דרך פעולות ומעשים בצורה אקטיבית.
ביהדות, רעיון יסודי זה, בא לידי ביטוי במצוות רבות העוסקות בנושאים של אכפתיות ודאגה לזולת. אנו מצווים לבקר את החולים, לנחם את האבלים, לקדם את אורחינו בברכה, אנחנו אפילו מצווים לאהוב את שכנינו. מדוע מחייבת אותנו התורה לבצע את כל המעשים הללו? משום שאם נקיים אותם, האהבה כבר תגיע בעקבותיהם. אם תתנהגו כאילו אתם אוהבים את השכן שלכם, אתם לבסוף באמת תאהבו אותו. ואם תתנהגו כאילו אתם אוהבים את בן / בת זוגכם, (אפילו ברגעים שהם הופכים עבורכם את המשימה הזו לקשה במיוחד), אתם לבסוף תאהבו אותו / ה.
אם תתנהגו כאילו אתם אוהבים את בן / בת זוגכם, אתם לבסוף תאהבו אותו / ה. כמובן שעליכם גם לדבר. אינני צריכה להדגיש את חשיבותה העצומה של תקשורת טובה בין שני אנשים. זהו כלל זהב בחיי הנישואין. אך יש להקפיד לצרף מעשים לכל המילים שנאמרות. זה אולי מאד רומנטי לשבת ולבהות זה בעיני זו במשך שעות, אך לא די בדיבורים בכדי לבנות את חיי הנישואין, לשם כך נדרשים גם מעשים.
כשאני אומרת 'מעשים', אינני מתכוונת לפעילות משותפת. טיול אופניים זוגי זה רעיון מאד נחמד, אני מאד בעד. אך המעשים שאליהם אני מתכוונת, הם אלה שאתם עושים למען בן / בת הזוג. עצם הנתינה לבן / בת הזוג תיצור ביניכם קשר חזק ואינטימי. האהבה היא אכן פועל, ולא שם - עצם.
אל תשבו ותחכו, אלא תהיו הראשונים לפעול
אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנו עושים, היא לשבת ולחכות שהצד השני יפעל ראשון. "אם הוא רק... אז גם אני... ". אל תשבו ותחכו, תהיו הראשונים לפעול.
סיגל הייתה מתוסכלת מאד מכך שגדי מעולם לא קנה לה פרחים. בעלה של חברתה תמיד היה קונה לה פרחים וגם המזכירה במשרד שלה קיבלה לפני כמה ימים זר פרחים ענקי ויפיפה. מיום ליום הכעס של סיגל גדל והתעצם בתוכה. יום אחד, בדרכה הביתה מהעבודה, היא הבחינה בזרי ורדים במבצע, בדוכן ברחוב. מבלי שהשקיעה בכך מחשבה מיוחדת, היא קנתה זר אחד לגדי. (טיפ מעשי לכולם: גם גברים רבים אוהבים ורדים!). זה עבד. גדי כל כך התרגש, והיה כל כך מרוצה מהמתנה, שהוא קנה לה זר סחלבים ענק בשבוע שלאחריו. וכך נמשך הריטואל הזה ביניהם.
אל תתעקשו לשמור על הכבוד שלכם. אל תהיו קטנוניים לגבי מי עושה את הצעד הראשון. תפעלו, וכך תזכו ליהנות מהתוצאות שיבואו בהמשך.
למרות שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, עדיין מאד נדיר למצוא אדם שאינו מגיב באופן חיובי למעשים של טוב - לב כלפיו. לפעמים עלינו להתגבר על התגובה הצינית שלנו, ולא לחשוב: "מה הוא רוצה ממני עכשיו? ". שווה לנו להתעלות מעל הציניות, משום שהיא מכניסה אווירה מאד לא נעימה לחיינו, והיא כמובן הרסנית מאד ביצירת ברית של אמון הדדי בין בני הזוג.
לעיתים קרובות אני מגלה שכאשר אחד מבני הזוג מתאמץ בכדי לעזור לשני, אז בן / בת הזוג בדרך כלל יגלה מעורבות גדולה יותר, בהתאם.
כאשר אחד מבני הזוג מתאמץ בכדי לעזור לשני, אז בן / בת הזוג בדרך כלל יגלה מעורבות גדולה יותר, בהתאם. בביתם של שולי ורפי נערכה סעודה גדולה ורבת משתתפים. המטבח היה מבולגן, ובכיור עמדו ערמות גבוהות של כלים וסירים מלוכלכים. שולי לקחה לעצמה כמה דקות לנוח והרימה את רגליה על הספה. רפי ידע כמה עבודה השקיעה שולי בארוחה, ולכן, קשר למותניו סינר, לקח סקוטץ' והחל לשטוף את הכלים. שולי הבחינה במעשיו והתרגשה ממידת ההתחשבות שלו, היא קיבלה השראה מהמרץ שהפגין, ומייד קמה לעזור לו בעבודה. בסופו של דבר, לא רק שהמטבח היה מבריק בזמן קצר ביותר, אלא שהם גם נהנו מעצם העבודה המשותפת. הקרבה ביניהם התחזקה, והמערכת הזוגית שלהם התעצמה (חוץ מהקטע בו הוא השפריץ עליה מים)...
אפילו כשאתם עייפים, אפילו כשזה לא תורכם, קומו ועשו את מה שצריך. עשו זאת אחד למען שני, ועשו זאת ביחד.
כך גם באינטימיות
את העיקרון הזה ניתן ליישם בתחומים האינטימיים ביותר שבחיי הנישואין. יתכן שהוא הכי רלוונטי דווקא שם. לאינטימיות גופנית יש פוטנציאל להפוך לחוויה מאד אנוכית או לחוויה מאד מתחשבת. קחו לעצמכם רגע למחשבה. איזה מן בן / בת זוג את / ה? האם אתם ממוקדים בצרכים שלכם או של בן / בת הזוג שלכם? בסיפוק של עצמכם או שלהם? במצב הרוח של עצמכם או שלהם?
היה נראה שלתומר ולמיכל יש נישואין נהדרים. כל חבריהם ושכניהם קינאו בהם, והם תמיד חייכו בשמחה לכולם. אף אחד לא ראה את הכאב שהסתתר מאחורי החיוכים. אף אחד לא ראה את המאבקים שלהם בתחום האינטימי. לא היו אלה מאבקים של דרמה ותשוקה, אלה היו רק קונפליקטים קטנים שאט - אט כרסמו בבסיס חיי הנישואין שלהם.
כשמיכל הייתה עייפה מהטיפול בילדים, או מחוסר שינה בגלל הטיפול בתינוק בלילות, היא לא הייתה מספיק פנויה לתומר, לפחות לא כפי שקיווה. מצד שני, תומר העניק מעט מאד תשומת לב למיכל. הוא עבד במשך שעות ארוכות מאד, הלך למכון הכושר לאחר העבודה, צפה בטלוויזיה בזמן הקצר שהוא היה בבית ואז הופתע לגלות שהיא לא מגיבה בשמחה ליוזמות האהבה שלו.
לשניהם היה הרבה מאד מה ללמוד על משמעותה האמיתית של נתינה לזולת, ויתכן שהאינטימיות הזוגית היא התחום שבו הצורך לתת מועמד במבחן הגדול ביותר.
בכדי לשמור על חיי הנישואין, לעיתים קרובות יש צורך להתעלות מעל לעייפות או לחוסר הריכוז. כן, מיכל אכן הייתה עייפה, ולפעמים היא הייתה חייבת גם לומר "לא". אך בכדי לשמור על חיי הנישואין, לעיתים קרובות יש צורך להתעלות מעל לעייפות או לחוסר הריכוז.
מצד שני, אם תומר באמת רצה אחדות אמיתית עם אשתו, גם עליו היה להשקיע מאמץ מסוים. הוא לא יכול להיות עסוק ואנוכי כל היום, ואז לצפות שאם ילחץ על כפתור הקסם, יתחילו הרגעים האינטימיים בשמחה מיידית. עליו היה להיות יותר ממוקד באישתו, בצרכיה וברצונותיה.
כאשר שניכם נמצאים במצב הרוח המתאים, האינטימיות היא דבר פשוט. אך כשיש הבדל במצב הרוח שלכם, ואתם עדיין מתמקדים בנתינה לזולת, נוצר קשר עמוק ומיוחד ביניכם.
המעשים הקטנים הם החשובים
המבחנים האמיתיים בכל חיי נישואין, קיימים בהזדמנויות הקטנות המעמידות בפנינו את הבחירה האם לתת או לא לתת? המחויבות שלנו מועמדת במבחן דווקא כאשר אנחנו עייפים, מוסחים, מתוסכלים או לחוצים - כאשר אנחנו מתמודדים עם האתגרים היומיומיים של שיגרת חיינו. עלינו לבדוק, האם ברגעי המתח הללו אנו עדיין מסוגלים לשים את בן / בת הזוג שלנו לפני הצרכים שלנו?
בעלי ביקר במשרד של חבר והקשיב לדיון מתלהם בנושא הסכם עבודה מסוים. בעיצומה של השיחה הזו, התקשרה אישתו של אותו חבר. הוא לקח נשימה עמוקה, הרים את השפופרת ודיבר אתה בטון הכי דואג ואוהב שהצליח להוציא מגרונו. זהו אדם שבאמת מעמיד את אישתו במקום הראשון.
"כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת" אהבה היא שם - פועל. חיי הנישואין שלנו יהיו מעוצבים מהמעשים שלנו. יתכן שתחפשו את המלים הנכונות שילוו את המעשים שלכם, אך כמו שכתוב בפרקי אבות: "כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת" (פרק ג' משנה י"ב). אותו הדבר תקף גם בחיי הנישואין. עזרו להפוך את הזוגיות שלכם למערכת מספקת שתימשך שנים רבות.
050-3331-331