האם כאשר אני עוצם את עיניי ומדמיין זוהי אותה תחושה ואותו מימד שמופיע אצלי כאשר אני חולם?

האם חלום בהקיץ וחלום רגיל הם אותו דבר?

ממש לא.

שינה לא נועדה למנוחה פיזית אלא לחלומות בלבד. ישנו בעל חיים שאינו ישן כלל (החדף), אפילו לא שעה ביממה כמו בעלי חיים אחרים - איך הוא מתקיים? נשמתו היא שונה מנשמת בני האדם והיא אינה זקוקה לחלומות לכן אין לו צורך בשינה.

שינה נועדה רק כדי שנחלום כיוון שרק, ורק בשינה הנשמה יכולה להתנתק מהגוף ולעלות למימדים אחרים, לעולמות עליונים - שם היא פורקת את אירועי היומיום כמו "מדווחת" על מה שנעשה ונטענת באנרגיה חדשה לקראת היום החדש. כאשר אנו מדמיינים או אפילו חולמים בהקיץ חלקי הנשמה עדיין בגופנו ואין להם יכולת להגיע לאותו מימד שנמצא בחלומות. מה גם שהמודע משפיע עלינו בכל רגע נתון. רעשים, קולות, מחשבות - כל אלו אינם נמצאים בשעת השינה. שינה היא בעצם מצב של איבוד הכרה חלקי - לא שומעים באותה עוצמה, הנשימה משתנה לחלוטין, גלי המוח משתנים, המודעות בעצם כמעט נעלמת - המודע נעלם ותת המודע קיים. (במאמר על תת המודע ומודע יש הסבר מדויק להבדל ביניהם).

אם תנסו לעצום את עיניכם ברגע זה ולא לחשוב על כלום - פשוט כלום - תנסו כמה שתרצו ותיווכחו שזה כמעט בלתי אפשרי, אלא לאנשים שמתמחים במדיטציות ובדמיון מודרך.

רק כאשר המודע נעלם ותת המודע יוצא אל השטח ניתן להתחבר למימד החלומות האמיתי. במדיטציות עמוקות ניתן להתחבר לתת המודע האמיתי שלנו, האני הפנימי שלנו ולהתנתק מכל כבלי והבלי עולם החומר בו אנו חיים ולהתחבר לעולם הרוחני בו שוכנת הנשמה שלנו - זהו אותו עולם בו אנו "חיים" כאשר אנו חולמים. הרי החלום מרגיש לנו כמציאות ממש ולעיתים כאשר ישנם חלומות מפחידים אנו קמים בהרגשה של: "מזל שזה היה רק חלום... ", או להיפך - בחלומות שהכל ורוד בהם: "חבל שזה היה רק חלום.. ". זהו המדד לחיבור למימד החלומות. היעדר תחושת זמן והיעדר מגבלות כלשהן.

המתקשרים הם אלו שמצליחים להתחבר למימד החלומות בזמן עירות ואין הם צריכים לישון כדי להתחבר למימד זה - גם עליהם משפיע תת המודע לכן מתקשר רוחני צריך לתקשר ללא ידע מוקדם כלל וללא פגישה - כך תדעו שהוא באמת התחבר למימד בו הוא פגש את נשמתכם