ראה גם: * זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלְךָ מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 3.

17. לך שאומר שאינך מסתדר עם אחרים

כולם מדברים על נקודת המבט שלהם, אבל למי אכפת? עדיף שתסתום את הפה.

יש שאומרים, "מי בעצם אתה חושב שאני? " אדם רגיל, אלא מה.

יש שגאים בעושר שלהם, יש שגאים בשמם או במעמדם, יש שגאים בסטורי שלהם. באופן הזה הם רק מראים כמה הם רגילים - אנשים בימינו כה טיפשים!

אתה קורא, "שלום, שלום! " אבל אם רק תהיה בשקט, יהיה הרבה יותר שליו. אתה אומר, "לדעתי", אבל ברגע שדעות ורעיונות נכנסים לתמונה, מתחילה ההתקוטטות.

"אתה ואני שנינו אנשים רגילים. " [הנסיך שוטוקו, סעיף 17 לחוקה]

כיון שכך או כך, אנשים רגילים הם שיוצאים למלחמה אלו באלו, הרי שכולם טועים, ידיד ואויב כאחד. המפסיד כמו גם המנצח הם לא יותר מאנשים רגילים.

כל - כך עצוב לצפות בסכסוכי העולם. כזה מחסור בהיגיון פשוט. חמום - מוח אחד מניף חרב, האחר יורה ברובה.

18. לך שמתלונן כל הזמן שאין לך זמן

אנשים מעסיקים את עצמם רק בכדי להתחמק משעמום.

כולם מתלוננים שהם כל - כך עסוקים עד שאין להם זמן כלל וכלל. אבל למה הם כל - כך עסוקים? אלו רק האשליות שלהם שמעסיקות אותם. לאדם שמתרגל זאזן יש זמן. כשאתה מתרגל זאזן יש לך יותר זמן מלכל אחד אחר בעולם.

אם לא תזהר עוד תעשה מהומה גדולה רק בשביל להאכיל את עצמך. אתה כל הזמן ממהר, אבל למה? רק בשביל להאכיל את עצמך. תרנגולות גם ממהרות כשהן מנקרות אחר האוכל שלהן, אבל למה? רק בשביל להיאכל על - ידי בני - אדם.

התפתחות התחבורה הפכה את העולם לקטן יותר. עכשיו אנחנו דוהרים במכונית, אבל לאן בעצם? לחנות למשחקי וידאו! אנחנו לוחצים על הגז, רק בשביל להרוג את הזמן.

19. לך שמתגלגל במורד סולם הקריירה

כשתמות ותסתכל על חייך, תראה שלכל זה לא הייתה כל חשיבות.

הסבל אינו יותר מן הסבל שאנו יוצרים לעצמנו. יש כאלה שממש מתאמצים להרכיב את הסבל שלהם.

אתה סובל כיון שאינך רוצה להשלים עם מה שיש להשלים אתו.

סטורי הוא להשלים בשקט עם שיש להשלים אתו. סטורי כביר הוא לראות צורך כצורך, כיון שצורך הוא חלק בלתי - נפרד מהיקום.

אתה דואג באשר למוות? אל דאגה - אתה בטוח תמות.

20. לך שאוהב לשמוע סיפורי רוחות

אנשים שואלים אותי לעתים קרובות אם קיימות רוחות - רפאים. אני קורא רוח - רפאים למי שמייסר את מוחו בנושאים שכאלה.

הכל הוא הזיה, הלא כן? רק כיון שאנחנו לא מזהים הזיה כהזיה אנחנו נעים ונדים מסביב לחיים ומוות.

זוג תחתונים תלוי מענף. מישהו רואה אותם וחושב שהוא ראה רוח - רפאים. אתה אולי חושב שדבר שכזה כמעט לא קורה במציאות. אבל כשאנחנו חושבים, "אני צריך כסף", "אני רוצה להיות שר בממשלה", "אני רוצה להתקדם" - האם אנחנו לא מבלבלים זוג תחתונים ברוח רפאים?

כולם מדברים על "המציאות", אך זהו רק חלום. זה לא יותר ממציאות בתוך חלום. טוב! כשאנשים מדברים על מהפכות ומלחמות אנחנו חושבים שמשהו ממש מיוחד קורה, אבל מה זה אם לא מאבק בתוך חלום? כשאתה מת אתה מזהה את חלומך. מי שאינו מפסיק את החלום קודם לכן הוא אדם רגיל.

21. לך שהיה רוצה עוד כסף, אהבה, מעמד ותהילה

השמים והארץ נותנים, האוויר נותן, המים נותנים, צמחים נותנים, בעלי - חיים נותנים, בני אדם נותנים. כל הדברים נותנים עצמם אלו לאלו. אך ורק במסגרת הנתינה ההדדית הזו אנחנו יכולים לשרוד - בין אם אנחנו מוקירים תודה ובין אם לאו.

אין לנו על מה להתלונן.

אף אחד לו זכה לחיים בזכות איזו סגולה משל עצמו. ואף אחד לא יכול לחיות רק בכוחו שלו. ובכל זאת כל שמעניין אותנו הוא הארנק שלנו.

פעם בזמן המלחמה, ביקרתי במכרה פחם, התלבשתי באותם בגדים ופנס - ראש כמו של הכורים, נכנסתי למעלית והתחלנו לרדת. באיזשהו רגע תוך כדי שאנחנו יורדים, נדמה היה לי פתאום כאילו אנחנו עולים. אבל כשבחנתי את קירות הפיר עם הפנס ראיתי שאנחנו עדיין יורדים. בתחילה כשהאצנו מטה, יכולנו להרגיש באמת שאנחנו יורדים. רק כשהשתנתה המהירות נדמה היה לנו שאנחנו עולים. בדיוק באותו האופן, כשאנחנו חושבים על חיינו, אנחנו תמיד טועים ומבלבלים את התנודות בסכומי הביניים לסך - הכל.

להפסיד זה סטורי. לנצח אשליה.

המתנה הגדולה ביותר שאתה יכול להעניק ליקום היא לא לחמוד ולו דבר יחיד.

22. לך שמבקש לחיות חיים יותר מאושרים

שום דבר לא קורה, לא משנה מה נדמה שמתרחש - זה המצב הטבעי. אשליה פירושה לאבד את המצב הטבעי. בדרך - כלל אנחנו לא מזהים את המצב הטבעי הזה. בדרך - כלל אנחנו מכסים אותו במשהו אחר, כך ששוב אינו טבעי.

תורת - הבודהה פירושה הוא המצב הטבעי. אך בעולם הכל לא - טבעי. שתלטנות, כניעה ודיון בכל עד מוות אינם טבעיים.

כל מקום ממלא את כל השמיים והארץ, כל רגע הוא נצחי.

לתרגל את דרך הבודהה פירושו לחיות לחלוטין את הרגע הנוכחי - שהוא כל חיינו - כאן ועכשיו.

אל תדחק את דרך - הבודהה לשום מסגרת.

23. לך שאומר שלרופאים ונזירים יש חיים קלים

קינקאקו - ג, י כמו גם ההיכל המוזהב ב הוריו - ג, י לא נועדו לתרגולם של נזירים. במקומות כאלה נזירים יכולים להרוויח את לחמם רק להיות בסביבה.

בשנה הראשונה של תקופת המייג, י הפגודה בת חמש הקומות בהוריו - ג, י עמדה למכירה תמורת 50 ין, ועדיין לא נמצאו קונים. הם הצליחו למצוא מישהו שיקנה את הפגודה בת החמש קומות, קופוקו - ג, י, תמורת 30 ין, אבל הוא רק רצה לשרוף אותה ו אחר - כך לאסוף את הזהב. כשאמרו לו, "אם תעשה את זה כל העיר נארה תעלה בלהבות! " הוא אמר, "אם - כך, לעזאזל עם זה! " זו הסיבה היחידה שהפגודה שרדה עד ימינו. ערך השוק של דברים כגון אלו משתנה. אין שום דבר כביר בדברים שערך השוק שלהם משתנה. אנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם. ישנם דברים חשובים יותר. זאזן זה מה שחשוב.

לאחרונה יש מקדשים בקיוטו שמנהלים בתי - מלון ואכסניות. זה מוזר איך אנשים מסוימים לא יכולים לחשוב על דבר פרט לכסף ואוכל.

להיות נזיר שעוזב את ביתו משמעותו להיות מישהו שמשחרר את הכל. פירושו להשתחרר מטיפשות קבוצתית. הנזירים היום רק רוצים להיצמד לדברים. לכן אין בהם תועלת לדבר.

כשאתה מאכיל חתול הוא מפסיק לצוד עכברים. כלב מפונק לא שומר. אפילו בני - אדם אינם מועילים לעבודה אם יש להם כסף והם חיים חיים קלים.

ראה גם: * זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלְךָ מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5. www.bendowa.net/zenblog1/תרגומים/סאווקי-קודו/ל%d6%b0ך%d6%b8/