🖨ניהול משימות - למה אני דוחה משימות חשובות? איך אני מחליטה אילו משימות יותר חשובות? איך אני מתעדף משימות אלו?קורה לך לעתים שאתה כל כך עמוס? שיש לך כל כך הרבה משימות? אתה פותח את הצ'ק ליסט ומגלה שלא דיי בכך אלא שיש אף מלא משימות שהזנחת, ששמת בצד, לא נגעת בהן מזה זמן מה. אתה יודע שכשתגיע למשרד או לעבודה כנראה שגם לא תבצע אותן. זה יכול לקרות בגלל סיבות שונות. אתה אולי כועס על עצמך ואף עשוי לחוש מעט מתוסכל. ישנן מגוון של סיבות להתנהלות שכזו. במאמר זה אסקור סיבות אפשריות להתנהלות זו וננסה לראות כיצד ניתן להתגבר על הקשיים והחסמים.
אופציה אחת להבנת התנהלות שכזו היא: אתה סבור שמשימה ספציפית זו אינה ברורה, אינך בטוח שצריך לבצעה. אם כך, ישנה התלבטות ואתה דוחה את בדיקת הנכונות של ביצועה. במצב זה, לא רק שיש משימה לעשות, אלא נוספת לכך פעולה נוספת והיא לבדוק האם נכון לבצעה. זה עשוי קצת לסבך את העניינים ולגרום לך לחשוב על כל הצעדים שעליך לבצע, לחשוב כי זה קשה מידי, ארוך מידי או פשוט מייגע. בחשיבה מסוג זה, אתה בעצם מעצים את הקושי שנדמה לך שכרוך בביצוע המשימה. כלומר, יתכן שאתה חושב שזה קשה יותר ממה שזה באמת. נניח שעליך להוציא פרסום על מוצר מסוים אך אינך בטוח במסרים השיווקיים שמוצגים בפרסום. אינך מוציא את הפרסום מסיבה זו והעניין מתעכב. מדוע כל כך קשה להחליט האם המסרים מתאימים או לא?
כדאי לגשת למשימה ולפרק אותה לחלקים. האם ראית פעם אדם שקופץ קומה שלימה מבלי לעלות במדרגות? וודאי שלא. עולים מדרגה ועוד מדרגה ועוד מדרגה. יש לחלק את המשימה לצעדים ויעדים, נסה לרדת לפרטי פרטים. קח את דף המסרים השיווקי, הצג אותו בפני קולגות. שאל לדעתם. עם עצמך או יחד עם קולגות או כל סביבה תומכת, קרא מילה מילה ונסה לשאול את עצמך, למה היא נכונה או לא נכונה, למה טוב למה לא טוב שתהיה שם. ניתן להציב את הצעדים הקטנים לביצוע המשימה כמטרה לטווח הקצר.
סיבה אחרת אופציונלית לאי ביצוע משימה ודחייתה, היא שאתה חושב שמשימה זו אינה חשובה מספיק ואז מבין כל המשימות החדשות היא פשוט נדחקת הצידה. האם היא אכן לא חשובה מספיק? למה קבעת שהיא לא חשובה מספיק? למי היא לא חשובה? במקרה זה, עליך לבחון את נאמנותך. האם אתה רוצה שיהיה לך עצמך טוב (בכך שיהיו פחות משימות או לא לבצע משימה ש"לא חובה" לבצעה), אתה רוצה שלמנהל שלך יהיה טוב (לכן אתה מבצע משימות שהוא מבקש ושלו חשוב שיתבצעו קודם), אתה רוצה שללקוח יהיה טוב (לכן אתה מבצע משימות שקשורות ללקוח קודם ומכוונות לטובתו). האם יש תעדוף בין סוגי משימות אלו? בשורות אלו הנחתי על שלחנך סוגיה רחבה יותר הנוגעת לנאמנות שלך, לסיבה העיקרית בשלה הינך עובד במקום עבודתך, במקצוע או בתפקיד שבחרת. שאלה חשובה שיכולה לספק לך תשובות לשאלות רבות ומורכבות אחרות.
בעבודתי המקצועית, אני נתקלת בסיטואציות מורכבות מאוד מול בני אדם שבהן אני לא תמיד בטוחה מה הפתרון הנכון על מנת להתמודד עם הקושי. יש לעתים מספר משימות מבניהן אני מתלבטת איפה להתחיל. אך כאשר אני שואלת את עצמי: מדוע אני פה? האם אני רוצה לעזור לאותו אדם? למה אני רוצה לעזור לו? מה יהיה עזרה בשבילו? האם מה שאני חושבת שיהיה עזרה אכן עבורו יחשב כעזרה? שאלות אלו מסייעות לי להבין אילו משימות חשובות יותר או פחות, איך לפעול בסיטואציות מורכבות, שאלות אלו מחזירות אותי למצפן הפנימי שלי, מסייעות לי למצוא תשובות ופתרונות לבעיות. באמצעות התחברות למצפן הפנימי שלך, תוכל למצוא את הפתרון לתעדוף הנכון מבחינתך מבין המשימות שעליך לבצע תוך הבנה של מידת חשיבותן.
יתכן שאתה תוהה בינך לבין עצמך - למה זה כזה משנה, מדוע אני צריך ללמוד לנהל את עצמי ואת משימותיי בצורה יעילה יותר? ובכן, האם יעיל יותר לחכות או לבקש מאחרים להזכיר לך את הצורך בביצוע המשימה עקב חסמים אלו? האם זו הדרך היחידה והטובה ביותר לבצע את המשימות? האם זה עשוי לגרום לכך שתתנהל טוב יותר, תרגיש פחות עמוס, או - תחליט לדחות משימות עם תחושת שלימות לפחות? מעבר לכך, לבקש מאדם אחר להזכיר לך בדבר ביצוע המשימה, גורם "להעברת אחריות" לאותו אדם, אחריות שאינה באמת שייכת לו. זאת במקום לקחת אחריות על שינוי ושיפור הרגלי הניהול העצמי שלך.
נחזור לענייננו. ההסבר נוסף לדחיית משימות, היא החשש מאיך אחרים יגיבו לביצוע המשימה. יתכן כי אינך מעוניין לבצעה כי מישהו לוחץ עליך, דבר שהוא לא תמיד מועיל ועשוי פשוט לגרום לך להתרחק מביצוע המשימה. הלחץ שמפעילים אחרים מעורר אצלך תחושות לא נעימות. לחץ יכול לבוא בדמות של חשיבות יתר שמייחסים לביצוע המשימה, יכול לבוא מתוך כעס על כך שהמשימה לא מתבצעת עדיין או כל סוג אחר של התבטאות. לחצים כאלו עשויים לגרום להתניה הבאה: מחשבה על המשימה = תחושות לא נעימות כמו פחד ותחושת חרדה = הימנעות מביצוע המשימה. אם כן, הפתרון הוא להתרחק או בעצם לערער על גורם הלחץ. לא מדובר באמת על גורם הלחץ החיצוני כמובן. אני מדברת על גורם הלחץ הפנימי, זה שאומר לנו: "אסור לי להיכשל", "אני חייבת שיהיו מרוצים ממני", "אני לא רוצה שהבוסית / קולגה / לקוח יכעסו עליי", "אני חייבת לעשות את זה עכשיו, אתמול!". אמירות אלו לא יועילו לך, עשויות להלחיץ אותך ומכאן גם להרחיק אותך מביצוע המשימה. נסה לשבת, לנשום, לחשוב - האם אני חייב פשוט חייב לבצע את המשימה הזו? האם אני חייב לרצות אותה? האם אסור שיכעסו עליי? האם ביצוע המשימה חייב להתרחש בצורה מושלמת? או אולי בעצם, לא נורא שלא תתבצע, אולי לא נורא שלא תתבצע כעת, אולי לא נורא שיהיו תוצאות לא מספיק טובות? או שזה לא באמת כזה נורא שהבוסית / קולגה / לקוח יכעסו?
זה בטח נשמע לך מוזר. למה מצד אחד אני מנסה לסייע לך להבין את עצמך כדי לבצע משימות בצורה יעילה יותר ומצד שני משתמע שבו זמנית מעבירה גם מסר הפוך? עם זאת, לא כך העניין. אני אומרת דבר אחר. אם אתה סבור שמה שחוסם אותך מביצוע המשימה הן מחשבות מסוג זה, אז תקוף אותן, בדוק אותן, שנה גישה! הפוך על הפוך. נכון, זה מרגיש אולי כמו מניפולציה מחשבתית, אך מה זה באמת משנה אם זה פשוט עובד?
החלטיות, הססנות כרונית, דחיינות, חוסר החלטיות, לא מסוגל להחליט, קושי לקבל החלטות, אי החלטיות, ספקנות, איך לא להסס? איך לקבל החלטה? קבלת החלטה, חוסר וודאות, תנאי אי וודאותהחלטיות, הססנות כרונית, דחיינות, חוסר החלטיות, לא מסוגל להחליט, קושי לקבל החלטות, אי החלטיות, ספקנות, איך לא להסס? איך לקבל החלטה? קבלת החלטה, חוסר וודאות, תנאי אי וודאותהחלטיות, הססנות כרונית, דחיינות, חוסר החלטיות, לא מסוגל להחליט, קושי לקבל החלטות, אי החלטיות, ספקנות, איך לא להסס? איך לקבל החלטה? קבלת החלטה, חוסר וודאות, תנאי אי וודאות מהי החלטיות וכיצד היא משפיעה על קבלת החלטות? ההחלטיות נובעת מהיכולת להוציא פעולה או החלטה מתוך המחשבה או הכוונה, ולהפוך אותה למובחנת ומוחלטת. אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין החלטיות להיסוס, ומסביר שכאשר אדם ... דבר אפשרי ומחייב אותו, בעוד שבססנות היא להפוך דבר מחויב לאפשרי. אם יש לך ספקות כל הזמן על כל החלטה, אתה נשאר במצב של היסוס. מהי הססנות ואיך אפשר להתגבר עליה? הססנות היא למעשה כאשר אדם מתמודד עם דילמות ... חוסר רצון לבחור בכיוון אחד באופן מוחלט, מתוך פחד להפסיד משהו טוב או להיתקל בכישלון. לדוגמה, כשאדם עומד בפני החלטה לבחור בין עבודה חדשה לבין שמירה על המצב הנוכחי, הוא עשוי להסס כי הוא לא יודע אם ההחלטה תהיה טובה יותר עבורו. כדי להתמודד עם הססנות, אליעד כהן מציין שיש צורך לצמצם את הדילמות ולהפוך את האפשרויות למוחלטות. כאשר אדם לוקח את הדברים בצורה מוחלטת, הוא מקבל את ההחלטה בצורה הרבה יותר מהירה ובטוחה. הוא מציין גם שלפעמים ההחלטות שאנחנו מקבלים לא תמיד יהיו אופטימליות, אך הן עדיין עשויות להוביל אותנו לפתרון הרצוי, ולא נוכל להימנע לחלוטין מהסיכון שבכך. מה המשמעות של לא להחליט ולמה זה נחשב להחלטה? לעיתים, כשהאדם לא מקבל החלטות וממתין לזמן הנכון, הוא למעשה בוחר לא לפעול. אליעד כהן מציין כי הססנות היא סוג של החלטה בפני עצמה - לא להחליט זהו אקט שמוביל למקום של חוסר פעולה. הרבה פעמים אנשים נמנעים מלקבל החלטות מתוך פחד, ובכך הם בעצם בוחרים לא להחליט, מה שמוביל אותם להישאר במקום. אחד האיומים המרכזיים של חוסר החלטיות הוא מצב של נתק, בו האדם לא מצליח לקבל החלטות בצורה פעילה, ומחמיץ הזדמנויות. איך ההחלטה משתלבת בחיים האישיים והזוגיים? במסגרת החיים האישיים, במיוחד בזוגיות, הססנות יכולה להתבטא בתהליך קבלת החלטות, כמו למשל האם להישאר בזוגיות מסוימת או להיפרד. במקרה כזה, הססנות נובעת מהפחד מהלא נודע - האם להישאר בזוגיות ... טוב או רע? כל צד מייצג את האפשרות שהוא מאמין בה כטובה יותר, ובסופו של דבר כל בחירה מהווה החלטה שיכולה להוביל לתוצאה שונה. אם אדם לא יודע אם הוא רוצה להישאר או להתפצל, הוא נמצא במצב של חוסר ודאות. ההבנה שמניעה את התהליך היא להבין שמהות ההחלטה היא לא בהכרח הבחירה הטובה ביותר, אלא להחליט מה אתה רוצה ולהתחייב לכך. החלטה כזאת מבוססת על ההבנה שאין אף מצב שהוא שלם ומושלם, ואנחנו צריכים להפסיק לחפש את האידיאל. האם כל החלטה חייבת להיות מוחלטת? לא כל החלטה חייבת להיות מוחלטת. לעיתים, הדרך להתמודד עם קבלת החלטות היא להבין שאין פתרון מושלם, וללמוד לקבל את התוצאות של ההחלטות שנעשו, גם אם הן לא תמיד היו מדויקות או אידיאליות. אליעד כהן מציין שההבנה שאין החלטה אופטימלית מאפשרת לאדם לקבל את ההחלטות בצורה יותר רגועה, מבלי להיסחף לעולם של ספקות וחוסר החלטיות. כיצד להתמודד עם חששות ולמצוא את ההשלמות הפנימית? החשש שמוביל להססנות פעמים רבות נובע מהפחד להפסיד או לטעות. אולם, אליעד כהן מציין שבסופו של דבר, עלינו להבין שאין חיסרון אמיתי בהחלטה כזו או אחרת, ואם אנחנו מבינים את זה, נוכל לקבל את ההחלטה בצורה רגועה יותר. אם אדם מבין שאין באמת חיסרון בהחלטה שהוא מקבל, הוא יוכל לפעול ממקום של שלמות פנימית, מבלי להיות משוגע ממחשבות של ספקות. מהי ההבדל בין החלטה אמתית להחלטה שקרית? ההחלטה האמיתית היא כאשר אדם מקבל החלטה מתוך מקום של ביטחון פנימי, תוך שהוא מבין שההחלטה היא לא בהכרח האידיאלית או מושלמת, אך היא הדרך להוציא ... את הפתרון המושלם, הוא למעשה מבצע החלטה שקרית, החלטה שגורמת לו להתלבט ולסס, במקום להכריע. האם יש דרך לקבל החלטות בצורה קלה יותר? כיצד נוכל לקבל החלטות בצורה פשוטה ובלי לחשוב כל הזמן על האפשרויות השונות? אליעד כהן מציין כי ככל שהמצב ברור יותר וההחלטות פחות סובייקטיביות, כך יותר קל לקבל החלטה. אם נוכל להסתכל על האפשרויות השונות בצורה אובייקטיבית, נוכל להוריד את הספק ... שעומד לפנינו הוא אפשרות אחת מול אפשרות שנייה, נוכל להפסיק לחשוב על כל הפרטים ולהתמקד בתוצאה הסופית. מה זה חוסר החלטיות? כיצד להתגבר על הססנות? מהם התנאים לאי החלטיות? איך מקבלים החלטה? האם החלטות צריכות להיות מוחלטות?
אנטישמיות, למה כולם נגדנו? למה העולם נגדנו? הססנות, למה שונאים אותנו? להחליט לא להחליט, מנהיגות והחלטיות, חוסר החלטיות, למה שונאים את היהודים? למה שונאים יהודים? למה מאשימים אותנו? למה שונאים את ישראל? למה הם שונאים אותנו?אנטישמיות, למה כולם נגדנו? למה העולם נגדנו? הססנות, למה שונאים אותנו? להחליט לא להחליט, מנהיגות והחלטיות, חוסר החלטיות, למה שונאים את היהודים? למה שונאים יהודים? למה מאשימים אותנו? למה שונאים את ישראל? למה הם שונאים אותנו?אנטישמיות, למה כולם נגדנו? למה העולם נגדנו? הססנות, למה שונאים אותנו? להחליט לא להחליט, מנהיגות והחלטיות, חוסר החלטיות, למה שונאים את היהודים? למה שונאים יהודים? למה מאשימים אותנו? למה שונאים את ישראל? למה הם שונאים אותנו? למה העולם נגדנו ואיך חוסר החלטיות גורם לשנאה? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא שהעולם אינו נגדנו בגלל אנטישמיות, שנאת יהודים או מתוך קנאה, אלא מפני שאנחנו כמדינה וכעם מתנהלים בצורה לא החלטית מבולבלת ודו - פרצופית. לפי אליעד, מדינת ישראל מתנהגת כאילו היא סובלת מהפרעת אישיות קשה - פעם אחת היא מתנהלת כאילו היא מוסרית ועדינה, ופעם אחרת כאילו היא אכזרית ותקיפה. ההתנהלות הזאת, שהיא בעצם חוסר החלטיות עמוק, יוצרת מסרים סותרים שמבלבלים גם את העולם וגם את אזרחי המדינה עצמה. מדוע חוסר החלטיות גרוע יותר מדיקטטורה ברורה? אליעד מסביר זאת באמצעות השוואה למדינות ומשטרים אחרים בעולם. הוא מביא דוגמאות כמו בשאר אל ... ברורה וליצור הרתעה אמיתית, המדינה ממשיכה להעביר מסרים סותרים - פעם תוקפת, ופעם מחבקת את האויב. מה הקשר בין חוסר החלטיות למדיניות הפוליטית של ישראל? אליעד מדגים זאת דרך מדיניות הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, שלטענתו עסוק בעיקר בשמירה על הכיסא שלו. במקום לקבל החלטות ברורות - האם לפעול למלחמה או לשלום - הממשלה לא מחליטה אף פעם, וכאשר היא מחליטה, היא משנה את דעתה שוב ושוב. חוסר ההחלטיות הזה משדר חולשה וגורם לישראל להיראות לא אמינה וחשודה בעיני העולם. הוא נותן דוגמאות לכך שישראל אומרת שזו ההזדמנות האחרונה, אבל אז שוב מאפשרת לאויב להמשיך ולפעול נגדנו ללא תגובה משמעותית. איך חוסר החלטיות משפיע על האדם בחייו האישיים? אליעד מרחיב את הדיון על חוסר החלטיות מעבר לרמה הלאומית, ומסביר שהדבר נכון גם ברמה האישית. אדם שמעביר מסרים סותרים, שאינו ברור אם הוא רוצה להיות ... שיכבדו אותך ויתייחסו אליך כפי שאתה רוצה, אתה חייב להעביר מסרים חד - משמעיים ולא מתנדנדים. מה ההשפעה של חוסר החלטיות על האדם עצמו? הנקודה האחרונה שאליעד מדגיש היא ההשפעה הפנימית של חוסר החלטיות על האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי בחיים אבל לא מסוגל להחליט, שמתחיל משהו ומפסיק, שחוזר בו ומחליף דעות ללא הרף, בעצם פוגע בעצמו. ההתלבטויות וחוסר ההחלטה גורמים לו להישאר תקוע במקום, מתוסכל ואומלל. לדעתו של אליעד, הדרך היחידה לשפר את החיים ולהצליח היא לפתח החלטיות, להיות ברור עם עצמך לגבי מה שאתה רוצה ולעמוד מאחורי ההחלטות שלך באופן חד וברור. מה המסקנה הסופית? המסקנה של אליעד היא שהעולם נגדנו פשוט כי אנחנו נגד עצמנו. המדינה לא החליטה האם היא רוצה להיות חזקה או חלשה, אם היא רוצה מלחמה או שלום, ולכן היא משדרת חולשה וסותרת את עצמה. ברמה האישית, זה אותו הדבר בדיוק - אם אתה רוצה להצליח ולהיות חזק, תהיה החלטי וברור. אל תשדר חולשה ואל תתנדנד בין החלטות, אחרת העולם יתייחס אליך בהתאם לחולשה שאתה משדר. שנאת יהודים חוסר החלטיות התנהלות פוליטית מלחמה ושלום איך להיות החלטי הנקודה המרכזית שעולה היא שהעולם נגדנו לא כי הוא אנטישמי, ולא בגלל שאנחנו יהודים או מיוחדים באיזשהו אופן, אלא בגלל שאנחנו עצמנו פועלים בחוסר החלטיות, מבולבלים, דו - פרצופיים ולא מאמינים בדרכנו. כלומר, אם המדינה הייתה בן אדם, היא הייתה סובלת מהפרעת אישיות קשה - לא מחליטה האם היא רוצה להיות טובה ורחמנית או תקיפה וחזקה, ולכן היא משדרת חוסר אמינות ובלבול, שמעורר אנטגוניזם כלפיה. השוואה ... ולכן הן לא מעוררות את אותה התנגדות כמו מדינה שמנסה לשחק אותה מוסרית אבל מתנהגת אחרת. דוגמה להתנהלות הלא החלטית של ישראל בכל הנוגע לסכסוך עם עזה, ישראל מתנהלת בצורה שמבלבלת גם את עצמה וגם את העולם: מצד אחד ... ומנהלת איתם משא ומתן. ההתנהלות הזאת מעבירה מסרים סותרים, וגורמת לעולם להסתכל עליה כעל מדינה לא יציבה, מפוחדת ובלתי החלטית. חוסר החלטיות הוא הבעיה המרכזית כאשר מנהיג ישראלי אומר הפעם זו ההזדמנות האחרונה, ואז ממשיך לתת הקלות לאויבים, זה משדר מסר ... תקיף. העולם לא מבין את ההתנהלות הזאת ולכן מתנגד לה. השלכה על רמה אישית כמו שהמדינה סובלת מהפרעת אישיות וחוסר החלטיות, כך גם אדם בחייו האישיים. מי שמתנהל בחוסר החלטיות - פעם מרשה שידרכו עליו, פעם מתנגד לזה, פעם נכנע ופעם עומד על שלו - ישדר חולשה ויהפוך לטרף ... סותרים ולא ברור איך הוא רוצה שיתייחסו אליו, הסביבה תנצל זאת נגדו. השלכה פנימית מעבר ליחסים עם אחרים, חוסר ההחלטיות הזה מתבטא גם בתוך האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי, אבל מתלבט, מתקדם ואז חוזר בו, משנה את דעתו ... שהאדם לא שלם עם הבחירות שלו, ולכן נשאר תקוע ומתוסכל. מסקנה העולם נגדנו כי אנחנו נגד עצמנו. ישראל לא החליטה אם היא רוצה להיות אכזרית או מוסרית, אם היא רוצה שלום או מלחמה, אם היא רוצה למגר את הטרור או להכיל אותו. כל עוד המדינה משדרת חוסר החלטיות, העולם ימשיך לראות בה גורם בעייתי ובלתי אמין. כך גם בחיים האישיים - אם אתה רוצה להיות חזק, היה ... רך. אבל אל תהיה באמצע, כי אז אתה משדר מסר של בלבול וחולשה, והעולם יתנגד לך בהתאם. שנאת יהודים חוסר החלטיות התנהלות פוליטית מלחמה ושלום איך להיות החלטי פגיעה בחפים מפשע, המלחמה נגד החמאס, המלחמה בטרור, הססנות מול הטרור, איך לנצח את הטרור? למה העולם כולו נגדנו? מוסריות במלחמה, צהל צבא מוסרי, הססנות בצבא, מדיניות פוליטית, ביבי נתניהו, המחיר של ההססנות, המחיר של חוסר ההחלטיות, למוטט את שלטון החמאס, שלום או מלחמה, למה הם נגדנו? גינוי ישראל באום
ביבי או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטהביבי או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטהביבי או בני, להחליט לא להחליט, חוסר החלטיות, מנהיגות וקבלת החלטות, מה הפתרון לסכסוך עם הפלסטינים? לעשות שלום או לעשות מלחמה, הסכם שלום או מלחמה, המחיר של השלום, המחיר של המלחמה, המחיר של חוסר החלטיות, פוליטיקה, לקבל החלטה מה האפשרויות לסיום הסכסוך עם הפלסטינים? אליעד כהן מציג שלוש אפשרויות מרכזיות לפתרון הסכסוך בין ישראל לחמאס. האפשרות הראשונה ... המצב שבו נמצאת ישראל כיום מול חמאס. מה המחיר של השלום ומה המחיר של המלחמה? אליעד כהן מדגיש שלכל החלטה יש מחיר. המחיר של השלום הוא ויתור של כל אחד מהצדדים על חלק מהרצונות שלו. למשל, ישראל תצטרך לוותר ... מול חמאס, היא עלולה לספוג אבדות כבדות, אך גם להכריע את הסכסוך באופן חד וברור. מה המחיר של חוסר ההחלטה בין שלום למלחמה? אליעד מסביר שהמחיר הכבד ביותר הוא של חוסר ההחלטה. כאשר לא מחליטים בבירור האם לפנות לשלום או למלחמה, המצב מתדרדר בהדרגה. מדי פעם מתקיימות התקפות קטנות, מדי פעם הסכמי הפסקת אש ... ישראל מאפשרת לחמאס לקבל חשמל, מים, כסף ומשאבים, ומצד שני, תוקפת אותו מידי פעם בצורה מוגבלת. זאת גישה של חוסר החלטיות, כמו אדם שלא סגור על זהותו, וכך ישראל פועלת מול חמאס בצורה לא ברורה ולא עקבית. איך הדילמה בין ... או לעשות שלום בית, או אדם שמתלבט אם לשמור על דיאטה או לאכול כל מה שבא לו. כשאדם לא מחליט החלטה ברורה הוא משלם מחיר יקר - מחיר החוסר החלטה, מצב תמידי של אי נוחות וחוסר שביעות רצון. האם עדיף להצביע לביבי או לבני גנץ בבחירות, לפי הגישה הביטחונית? ... ביחס לסכסוך עם חמאס. מי שחושב שהמחיר של שלום או מלחמה גבוה מדי ומעדיף את המשך המצב הנוכחי, ללא החלטה אמיתית, עדיף לו להצביע לבנימין נתניהו. לפי אליעד, נתניהו הבטיח פעמים רבות למוטט את חמאס אך בפועל נמנע מכך ... או בשלום כולל או בשילוב של שניהם - צריך לבחור מנהיג שאינו נתניהו, כיוון שנתניהו ימשיך במדיניות של חוסר החלטה, ובני גנץ או מנהיג אחר עשוי לפעול אחרת ולהכריע את הסכסוך לכיוון ברור יותר. האם המצב הנוכחי של אי - החלטה יכול להימשך לנצח? אליעד כהן מסביר כי מצב הביניים הנוכחי לא יוכל להימשך לנצח. הוא מעריך שבסופו של דבר, יגיע הרגע שבו אחד הצדדים יחליט לפנות לפתרון מלא - או למלחמה ברורה או לשלום ברור. הוא מציין כי ככל שהמצב הנוכחי יימשך, הוא כנראה ... שבה תתרחש מלחמה גדולה או הסכם שלום יציב. בסוף, האנשים ימאסו במצב הקיים ויכריעו לצד אחד ברור. כיצד מקבלים החלטה ברורה בחיים האישיים? אליעד מדגיש שבחיים האישיים, כמו במצב המדיני, יש לקבל החלטה ברורה בין שתי אפשרויות: או לעשות שלום עם בעיה או פחד שמטריד אותך, או להילחם בו בצורה מלאה. כל מצב ביניים יביא לסבל מתמשך. למשל, אם אדם מפחד שלא יאהבו אותו, הוא צריך להחליט - או לקבל את הפחד, או להילחם בו באופן מלא. אם אדם לא מחליט, הוא נשאר תקוע בסבל מתמיד. סיכום המסר של אליעד כהן בנושא קבלת החלטות המסר המרכזי שאליעד כהן מדגיש בהרצאה הוא החשיבות של קבלת החלטה ברורה. בין אם מדובר בסכסוך המדיני עם חמאס ובין אם מדובר בקונפליקטים האישיים של כל אחד ואחת - אי אפשר לחמוק מתוצאות אי ההחלטה. כל אחד צריך להחליט האם הוא מוכן לשלם את מחיר השלום, מחיר המלחמה, או להמשיך לשלם את המחיר הכבד ביותר - מחיר חוסר ההחלטה. האם עדיף שלום או מלחמה? מה המחיר של חוסר החלטה? למי להצביע בבחירות? איך להחליט נכון? האם ביבי או בני גנץ? כיצד לפתור קונפליקטים? למי להצביע בבחירות? מי מתאים להיות ראש ממשלה? בנימין נתניהו, ...
קבלת החלטות, לחיות את הרגע האחרון של החיים, איך לקבל החלטה? איך מקבלים החלטה? כוחו של הרגע, איך לקחת החלטות? איך לוקחים החלטות? איך מקבלים החלטות בחיים? איך מחליטים החלטות?קבלת החלטות, לחיות את הרגע האחרון של החיים, איך לקבל החלטה? איך מקבלים החלטה? כוחו של הרגע, איך לקחת החלטות? איך לוקחים החלטות? איך מקבלים החלטות בחיים? איך מחליטים החלטות?קבלת החלטות, לחיות את הרגע האחרון של החיים, איך לקבל החלטה? איך מקבלים החלטה? כוחו של הרגע, איך לקחת החלטות? איך לוקחים החלטות? איך מקבלים החלטות בחיים? איך מחליטים החלטות? איך אפשר לקבל החלטות בצורה טובה יותר? במהלך ההרצאה, אליעד מציע טכניקות שונות לקבלת החלטות ומדבר על כיצד ניתן להבין מה באמת חשוב לנו בחיים. המטרה היא לדעת לקבל החלטות שמבוססות על הערכים האישיים שלנו, ולא להימנע מההחלטות בשל פחד או ספק. אליעד מציע את טכניקת ההחלטה מחר. כשאתה מתלבט בין שתי אופציות, שאל את עצמך מה היית עושה אם היית יודע שמחר תמות. השאלה הזו ... אם הייתי מת מחר? עוזרת לנו להבין מה באמת חשוב. כשיש לנו את המודעות שהחיים מוגבלים, אנחנו מתחילים לקבל החלטות שהן יותר נכונות עבורנו, ולא מונעות רק על ידי פחד או דאגות עתידיות. הוא מביא דוגמה עם אוכל, כאשר ... חושבים על העתיד הרחוק, עלול להיות שנחפף את מה שאנחנו רוצים כרגע לטובת משהו שנראה טוב יותר בעתיד. איך ההחלטות שלנו מושפעות ממה שאנחנו רוצים עכשיו לעומת מה שאנחנו רוצים בעתיד? אליעד מבהיר שההחלטות שלנו לא תמיד נובעות מהמהות של מה טוב לי עכשיו, אלא הרבה פעמים אנחנו שוקלים מה טוב לנו בעתיד. ... נמצא בסיטואציה שבה הוא צריך לבחור בין שני דברים, כמו האם לבוא למפגש או לא, השאלה שיכולה לעזור לו להחליט היא: אם הייתי מת מחר, מה הייתי בוחר לעשות עכשיו? מה הסיבה שאנחנו לא מקבלים החלטות בקלות? הספק שמוביל אותנו לדחיית ההחלטות נובע לעיתים מהפחד מההשלכות של ההחלטה. מה שצריך להנחות אותנו זה להבין מה חשוב לנו עכשיו, ולעיתים אנחנו צריכים לזכור כי בסופו של יום, כל החלטה צריכה להתמקד באיזה טוב זה עושה לנו, או מה אנחנו מאמינים שהוא נכון עבורנו, ולא להתבלבל עם חישובים לגבי מה יהיה בעתיד. כיצד פחדים משפיעים על ההחלטות שלנו? הפחד הוא אחד הגורמים המרכזיים שמעכבים אותנו בקבלת החלטות. לדוגמה, אליעד מדבר על סוגי פחדים שונים: פחדים גשמיים כמו פחד ממחסור בכסף או פחד ממצב גופני, ופחדים רוחניים ... שברגע שאנחנו לא מפחדים מההשלכות, אנחנו יכולים לפעול בצורה חופשית יותר. כלומר, אם אדם לא פוחד ממוות, הוא יכול להחליט באופן חופשי יותר ולהתמקד בעשייה שמביאה לו את הסיפוק האמיתי, בלי לחשוש מההשלכות של כל החלטה. איך מחשבות על מוות יכולות להשפיע על החיים שלנו? ההבנה שהחיים קצרים יכולה לשמש ככוח שמניע אותנו לקבל החלטות נכונות יותר עבורנו. במילים אחרות, המודעות לכך שאולי מחר אנחנו לא ניהיה כאן, גורמת לנו לראות את הדברים בצורה יותר ברורה ופשוטה. כאשר אנחנו מבינים את משמעות המוות, אנחנו עשויים להפסיק לדחות את ההחלטות החשובות ולחיות את הרגע הזה. איך ניתן להתמודד עם חוסר החלטיות? אם אדם מוצא את עצמו מתלבט זמן רב, הדרך להתמודד עם חוסר החלטיות היא להסתכל על החיים דרך פרספקטיבה של זמן מוגבל. האם אותו אדם היה מת מחר, מה הוא היה רוצה ... לכך היא אדם שמתלבט האם לקחת הלוואה או לא. אם הוא היה יודע שהוא ימות מחר, אולי הוא היה מחליט להוציא את הכסף על משהו שיביא לו הנאה מיידית. זהו דוגמה כיצד פחדים ודאגות לעתיד משפיעים על ההחלטות שלנו ומובילים אותנו לדחיינות. איך נוכל לדעת אם החלטה היא נכונה? כשהגענו לצומת דרכים, וההחלטה היא קשה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה באמת חשוב לנו. מה אנחנו מעדיפים עכשיו על פני מחר? האם ... אליה יותר ממה שאנחנו מפחדים ממנו? אליעד מציין שכשיש ספק, זה סימן שצריך לבחור בטכניקות שמסייעות לנו לקבל את ההחלטה, כמו תכנון מה לעשות אם היינו מתים מחר. איך לקבל החלטות? איך מקבלים החלטה? לחיות את הרגע האחרון של החיים? קבלת החלטות בצורה נכונה? הפחד שמונע מקבלת החלטה? האם חשוב לחשוב על העתיד בקבלת החלטה?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331