* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון.

אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו מגלגלים את השאלה עליו. בואי נראה מה הבנת?

אלו דברים שבחיים שלך לא חשבת עליהם.

שאלה: רק עכשיו אני מתחילה.

אליעד: אבל אלו שאלות הגיוניות

שאלה: כן.

אליעד: נגיד אני בוחרת את הרצון שלי, לא משנה למה אני בוחרת, האדם אומר לא יכול להיות שאני בוחר, הרבה אנשים אומרים לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי אם הייתה לי בחירה לא הייתי בוחר לרצות את זה, הייתי בוחר לרצות אחרת, אבל זה לא נכון, כי אולי יש לך בחירה ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא יכול להיות שיש לי בחירה, כי הייתי עושה אחרת, זאת לא הוכחה. אולי כן יש לך הוכחה ואתה מסיבה כל שהיא בוחר לרצות להרגיש טוב ורע.

אבל אני אמרתי משהו אחר, אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו עם רצון או בלי רצון? אם אני בוחר אותו בלי רצון, אז זה לא נקרא שאני בוחרת, מה זה אומר בכלל? אז זה לא נקרא שאני בוחרת.

ואם אני בוחרת אותו עם רצון? אז מה יוצר את הרצון שלי שלפיו אני בוחרת את הרצון?

הרצון הראשון שלך, מי מחליט מה יהיה הרצון הראשון שלך? אם את המחליטה אז את חייבת לבחור אותו לפני שיש לך אותו, כי יש אותי שאין לי רצון ועכשיו אני בוחר שיהיה לי רצון.

למשל אומר שהאדם בוחר את הרצון שלו, למרות שזה לא הגיוני, למה? כי מדוע שאבחר רצון כזה, זאת שאלה אחרת, למה שהאדם יבחר להגיד זה טוב וזה רע? מה ההיגיון? אבל יכול להיות שהוא באמת בוחר את רצונו

שאלה: הוא צריך רצון כדי לבחור.

אליעד: צריך שתהיה תודעה שיש לה רצון ואז היא בוחרת את הרצון, והשאלה הנשאלת היא, שכאשר התודעה בלי רצון בוחרת שיהיה לה רצון האם לתהליך הזה נקרא לו בוחרת או לו?

כי אם היא בחרה בלי רצון, זה לא נקרא שהיא בחרה.

שאלה: זאת אומרת שלא היה לה רצון והיא בחרה אז זאת לא הבחירה שלה.

אליעד: נכון, אבל הדבר הזה נכון רק לגבי האדם ולא לגבי אלוהים. כי עליך אפשר להגיד או קי אם אני ללא רצון יצרתי את הרצון של עצמי, אז זה אומר שלפני זה לא היה לי רצון, אז אי אפשר להגיד שבחרתי.

שאלה: איך אפשר ליצור רצון בלי רצון?

אליעד: עובדה

שאלה: חייב להיות רצון כדי ליצור משהו.

אליעד: אל תניח הנחות

שאלה: למה שיהיה דבר?

אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של רצון אז אתה שואל מדוע שהוא יעשה משהו בלי רצון. אבל לפני שיש לך מנגנון של רצון, למה שלא יעשה משהו בלי רצון? עכשיו אחרי שאנחנו יודעים שיש רצון, אז אנו שואלים מדוע שיעשה דבר בלי רצון?

שאלה: כל עשייה היא עם רצון.

אליעד: אחרי שיש רצון אז אנו מניחים שישות פועלת כשהיא רוצה, אבל לפני שיש מושג כזה רצון, כשאנחנו אומרים שאין רצון, הכוונה לא שהוא לא רוצה, הכוונה שאין רצון.

שאלה: אבל יש פוטנציאל

אליעד: אם יש פוטנציאל, אז השאלה מי יצר את הפוטנציאל? אז מגיעים לנקודה שהפוטנציאל שיהיה לך רצון נוצר ממצב שבו אפילו אין פוטנציאל. פוטנציאל שיש רצון, פוטנציאל שאין רצון, ומי יצר את החילוק בין יש רצון לאין רצון.

אבל אני רוצה לדבר על נקודה אחרת. עם אלוהים לדוגמה אנחנו הולכים בלוגיקה שונה, אנחנו שואלים את אותה השאלה, איך הוא יצר את רצונו, וכשהוא יצר את רצונו הוא היה במצב בלי רצון, אז אולי הוא לא בחר, אבל אי אפשר להגיד את זה, למה? כי הוא הישות הראשונה. עליך אנחנו מגיעים למסקנה שזה לא את, שיש מישהו אחר שעושה, אבל אלוהים הוא הראשון, הוא היחיד שאי אפשר להגיד שמשהו הפעיל אותו, כי המישהו שהפעיל אותו זה הוא, עליך אפשר להגיד שהרצון נבע ממישהו שהפעיל את הרצון, אבל אלוהים הוא הראשון, ואותו ראשון עושה פעולות שנובעים מרצונו.

כשאנו חוקרים את הרצון, אצלו אנחנו לא יכולים להגיד שהוא פועל ללא בחירה, כי אצלו אי אפשר להגיד שמישהו אחר מפעיל אותו, כי הוא הראשון, האם הבנת את ההבדל?

אצלך יש משהו יותר גדול ממך, מה מפעיל אותך? משהו יותר גדול, אבל אצל אלוהים אין יותר גדול, הוא הראשון. אנחנו אומרים שהוא יצר ללא רצון, הוא יצר את רצונו מבלי שיהיה לו רצון, אבל אי אפשר שכפו את זה עליו, כי הוא זה שיצר, הוא באמת יצר, עליך אפשר לומר שזה לא את יצרת, המציאות יצרה את רצונך. אלוהים הוא הכוח הראשון.

שאלה: מה זה הכוח הראשון?

אליעד: המשהו הראשון, ה X הראשון, החומר הראשון, הסיבה הראשונה, ההוויה הראשונה, הדבר שתמיד קיים.

יש שולחן, הוא יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים, זה נקרא אפשרי המציאות, יש אליעד יכול להיות קיים ויכול להיות לא קיים, אני מדבר כך ויכול לדבר אחרת, כל דבר הוא אפשרי, יכול להיות ויכול לא להיות, אבל יש דבר שהוא מחויב, מה זה אומר מחויב? כל האפשריים האלה הם צורות שונות של משהו שתמיד נמצא שם. יש כאילו משהו שהוא תמיד שם והדברים השונים מתחלפים כל הזמן סביבו. כי משהו חייב להיות.

ואז ישאל השואל מי אמר שמשהו חייב להיות, אולי אין זמן, אין בעיה, אפילו אם אין זמן אז עדיין יש משהו, אז אין זמן, אבל יש אין מקום, יש משהו, אז איך מוצאים את המחויב? את המחויב מוצאים על ידי השלילה, על יש זה שאומרים, המחויב הוא לא זמן, לא מקום, לא רצון, לא אין רצון, לא תודעה, לא אין תודעה, הוא לא זה ולא זה, מה נשאר? דבר ללא שום הגדרה, הוא המחויב, שום דבר, כלום.

רבי נחמן אומר על ידי התבודדות, יושב עם עצמו, ומבין את עצמו, הוא נכלל במחויב המציאות, זה המושג נכלל במחויב המציאות, הוא הופך להיות המחויב, רוצה להפוך להיות אלוהים? תבין מה זה אלוהים. כי את טיפה בתוך הנהר, הסיבה שאת לא חווה את זה, כי את לא מבינה מה זה הנהר, אבל אם את מתחילה להבין מה יש מאחורי הכל? אז את מבינה שאת בכלל אחד איתו, ואז אתה גם חווה את זה. הבנו?

שאלה: ואז היא תבין שיש לה בחירה על הכל.

אליעד: נכון, אז היא תבין שיש לה בחירה על הכל, ואז כשתגידי את המילה אני, תלוי למי תתכווני, אם תתכווני אני הגוף, אז אין לך בחירה, ואם תתכווני אני אלוהים יש לך בחירה, תלוי למי תתכווני. לכן רבי נחמן אמר, לעתיד לבוא אם יהיה לך שכל תתבטל הבחירה, לא תהיה בחירה. למה יש לך בחירה כי אין לך שכל.

שאלה: למה?

אליעד: כי אם היה לך שכל היית רואה שהכל נוצר מאותו כוח, אז איך יש לך בחירה, אתה בורג במערכת, אז איך יש לך בחירה?

מנקודת ההתחלה יש לך בחירה, תלוי מאיפה מסתכלים. כי רבי נחמן אמר, לי יש בחירה, ולכם אין בחירה. מה זה אומר? שאני חי בתודעה שאני בוחר, לכולם יש בחירה השאלה היא באיזה תודעה אתה.

שאלה: או ככול שאתה מבין שאתה הכל או לא כלום, כך יש לך בחירה.

אליעד: לא, אמרת ככול שאתה מבין, אמרת משהו לא במוחלטות, ככול שאתה מבין זה כאילו דרגות, וכאן אין דרגות, או שהבנת שאתה כלום ויש לך בחירה מהצד של הכלום, או שלא הבנת שאתה כלום ואז אין לך בחירה. זה לא ככול שאתה יותר מבין, אין ככול, או שאתה עדיין הדמות הזאת שלך או שאתה הראשון.

שאלה: כשהאדם מבין את אפסותו..

אליעד: למה את אפסותו? למה לא את גדולתו? תקרא לזה בלשון האמת, האנשים חושבים שלהיות כלום זה ביזוי.

שאלה: כלום במובן הטוב.

אליעד: טוב, שאלה.

שאלה: דברנו בעבודה, האם צריך להביא ילדים לעולם.

אליעד: אני בעד, מה אתה חושב?

שאלה: אני שמעתי טיעונים שזה הטבע, וככה הטבע דוחף אותנו, וכך הטבע שומר על עצמו

אליעד: הטיעונים האלה אומרים שבעצם אין לך בחירה, אז למה לשאול אם להביא ילדים, אם יש שאלה פירושו שיש בחירה. תתרכז טוב, אותם אנשים שאומרים שזה הטבע

שאלה: אין להם בחירה.

אליעד: אבל הם שקרנים כי הם לא ממש יודעים שאין להם בחירה, מישהו באמת אומר שהטבע דוחף אותו להביא ילדים? הוא בוחר מתי, אם מי, למה, כמה? אם זה היה לפי הטבע? אתה כל הזמן היית מביא ילדים. זה לא נכון, זה לא הטבע, אתה עדיין שולט, ויש כאלה שבוחרים לא להביא ילדים, אז זה לא נכון שהטבע דוחף אותך.

בפשיטות, למה אנשים מביאים ילדים, למה אנשים אוכלים, למה אנשים עושים פעולות? כי זה גורם להם להרגיש יותר טוב

שאלה: זה מה שאמרתי, שזה נותן תחושה של משמעות.

אליעד: בפשיטות, אדם מביא ילד, האם זה גורם לו להרגיש יותר טוב? כן, לכן הוא מביא ילדים כדי להרגיש יותר טוב.

שאלה: אבל הם אומרים הטבע.

אליעד: תשאל אותו האם יש לו בחירה?

שאלה: אין לו.

אליעד: האם הוא באמת חושב שאין לו?

שאלה: לא.

אליעד: אז גמרנו, אם הוא אומר שאין לו בחירה, אז איך הטבע דוחף אותך? למה ביום כזה, למה בשעה מסוימת, למה בכתובת מסוימת? למשל בבעלי חיים אפשר להגיד שהטבע דוחף אותם והם מתרבים, אבל אצל בני אדם זה לא ככה, עובדתית. למה אנשים מביאים ילדים, הרבה סיבות.

שאלה: יש את הנושא הביולוגי

אליעד: כאן מדובר על בחירה. את למשל יכולה להיות רקדנית, האם את חייבת להיות רקדנית? לא.

שאלה: אנחנו מתנהגים כמו עדר, בגלל שכולם מביאים.

אליעד: אבל אתה בוחר, זה לא ביולוגי.

שאלה: אבל יש את המנגנון הזה.

שאלה: אני רוצה לשאול אותך למה זה חשוב להביא ילד?

שאלה: כי זה כבר לא אני רק הילה, ולא רק מושה, אלא כבר יש לי את הבת שלי שירית, ומיכל.

אליעד: נכון, אמרת את התשובה האמיתית, זה פשוט אגו יותר גדול, זה הכל. אולי גם לצורכי הישרדות, למה פעם הביאו ילדים? לצורך הישרדותי, כי הילד הוא כוח עבודה. בפשטות אפשר להביא ילדים כמו שעושים כל פעולה אחרת, אתה יכול להביא ילדים כמו שאתה מכין שניצל. זה לא שונה. אם אתה רוצה תביא ואם אתה לא רוצה אל תביא.

שאלה: זאת שאלה יותר משמעותית, ילדים זה לכל החיים ושניצל זה נגמר.

אליעד: גם ילד זה נגמר, ולכן יש לך בחירה.

שאלה: אני מבקשת שתחדד את הנושא על אינטואיציה, להקשיב לה או לא להקשיב לה.

אליעד: האם להקשיב לתחושות בטן כן אן לא?

שאלה: שחוזרות על עצמם שוב ושוב, ואחר האדם אומר לעצמו איזה טיפש הייתי שלא הקשבתי להם.

אליעד: או שהייתי טיפש שהקשבתי להם?

שאלה: גם וגם.

שאלה: לא הבנתי מה השאלה.

שאלה: האם להתייחס למה שקורה? למשל כל יום אתה רואה את השכנה, והשאלה היא האם לשים לב לזה?

אליעד: למשל אתה פוגש מישהו ברחוב, האם לבדוק אם זה אומר לך משהו? וכל שכן יש לו משהו בראש שאומר לו אולי יש כאן משהו. למשל אדם רוצה לנסוע לאיזה אירוע ויש לו תאונה. עכשיו יש כאן רק שתי אפשרויות, או שלאירועים יש משמעות או שאין להם משמעות, נכון? או שלחלק יש ולחלק אין, בא נלך מבחינה אובייקטיבית, אם לאירועים אין כל משמעות, אז לא צריך לבדוק שום דבר. למשל אדם מפסיד כסף בבורסה, הוא בודק למה הוא הפסיד? כן, אם אין משמעות למה שתבדוק?

שאלה: אז יש משמעות.

אליעד: אבל הוא לא בודק כל דבר. אם הוא יאבד שקל, האם הוא גם יעשה תחקיר? לא, אולי יש לזה משמעות, למה לא בדקת? השאלה היא אם יש משמעות לכל דבר, או שאין משמעות לשום דבר, או שלחלק יש ולחלק אין.

ברמה הלוגית אפשר להוכיח שזה או שיש או שאין, אבל לא נוכיח עכשיו.

בא נזרום על שלוש האפשרויות, אם אין משמעות מבחינה אובייקטיבית, אם הכל אקראי, אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי? אז אין שום טעם לבדוק. לא רק שאין טעם לבדוק, אלא שאם אתה בודק אתה דופק את עצמך, כי אתה משקר את עצמך, אתה מיחס משמעות לדברים לא משמעותיים. אתה חי במציאות אקראית ומייחס לה פרשנויות שהם מיותרות. עכשיו אם לכל דבר בעולם יש משמעות, ויש איזה כוח שמתכנן כל פרט ופרט ומחליט מה יעמוד ואיפה כל דבר? זה אומר שצריך לבדוק כל דבר, כל דבר, רבי נחמן אומר, צדיק אמיתי בודק הכל, למה לאריה יש מספר מסוים של אצבעות? ולמה הזבוב בצורה כזאת? בודק כל דבר. כל דבר בודק, למה האבן עומדת בצורה כזאת ולא בצורה אחרת? כל דבר ודבר בודק, לא רק בודק אם פרצה רעידת אדמה, הוא בודק כל דבר. הולך ברחוב רואה גרגיר, הוא שואל למה נפל הגרגיר מול העיניים? מה הסיבה?

שאלה: אני מדברת על משהו אחר, כאשר לאדם יש תחושה חזקה בנוגע למשהו ספציפי.

אליעד: אני עונה לך תשובה, התחושה לא מעניינת אף אחד, יש רק שתי אפשרויות או שלאירועים במציאות יש משמעות או אין משמעות. אם לאירועים אין משמעות, האם יש משמעות לתחושה?

שאלה: לא

אליעד: אם כל המציאות הזאת זה רצף אקראי של אירועים שמתרחשים באנדרלמוסיה מוחלטת, האם יש משמעות לתחושה חזקה?

שאלה: לא, כי התחושה היא גם סתם אירוע אקראי.

אליעד: ואם כל אירוע ואירוע בעולם יש לו שכל מתוכנן ומדויק וכו' וכו'? אז לא רק שצריך להקשיב לתחושה צריך תמיד לבדוק. הבנו? עכשיו יכול להיות שלחלק יש סיבה וחלק זה סתם אקראי, אז אנו עונים לשאלה? מה הייתה השאלה, האם להקשיב לתחושה או לא? נגיד שקרה משהו ויש לך תחושת בטן חזקה לבדוק אותו, האפשרות שאומרת שהכל אקראי אז אין כל משמעות לתחושת בטן. האפשרות שאומרת שהכל סיבתי, פירושו של דבר שהכל זה אותה חוכמה, אין משהו אחד יותר חכם מהשני, אם הכל סיבתי והכל מתוכנן, אז לכל דבר יש איזה שכל גדול, זה לא חלק יותר וחלק פחות. מהצד שהכל מתוכנן אז גם אין שום משמעות לתחושה, צריך לבדוק הכל, למעשה כשאת אומרת יש לי תחושה לבדוק, זה אומר שאת מתכוונת שיש למציאות חוכמה, נכון? יש משהו, זה לא סתם, אם נאמר זה לא אקראי, יש כאן שכל, אז אם יש כאן שכל אחד שמחליט את הכל, אז לכל דבר יש שכל וצריך לבדוק הכל, בלי קשר לתחושה.

אלא מה יכול להיות שיש דבר אקראי ויש דבר שיש לו שכל, עכשיו איך נדע? מאוד יכול להיות שיש לך תחושת בטן לבדוק דווקא את האירוע שהוא אקראי, לכן איך נדע האם לבדוק או לא לבדוק? ויכול להיות שמהצד השני הוא מרגיש שהוא לא צריך לבדוק וזה הדבר שהוא הכי צריך לבדוק. אז איך נדע? למעשה אנו מבינים שהשאלה היא לא תחושת הבטן, כי היא לא מעניינת אף אחד. אדם שיש לו אירוע, צריך לשאול את עצמו האם האירוע הזה הוא אירוע סיבתי או אקראי?

אני מדבר כאן על דרך החשיבה, יכול להיות שאי אפשר לגלות ונדפקת לי התשובה, אני מדבר כאן על דרך החשיבה, לכן כל דבר שקורה לאדם, האדם צריך לשאול על הכל, לא רק על הדברים שיש לו תחושת בטן, סתם עבר לידו פרפר, הוא צריך לשאול את עצמו, האם זה סיבתי או לא סיבתי? אם זה סיבתי צריך לבדוק אותו, ואם הוא לא סיבתי אז לא צריך לבדוק אותו, זה לא משנה אם יש תחושה או אין תחושה. הבנת, מה הבנת?

שאלה: הבנתי שאם הכל אקראי, אז גם התחושה החזקה היא אקראית ואין פה שאלה בכלל.

אליעד: וגם אם את בודקת זה אקראי ואם את לא בודקת זה אקראי, בהנחה שזה אקראי.

שאלה: אם לכל דבר יש סיבה, אז התחושה החזקה היא כמו תחושה חלשה ואז צריך לבדוק כל דבר.

אליעד: כל דבר זה כל דבר, למשל יש פה ספה ויש בה קמטים מאחור, לשאול למה יש את הקימוט הזה?

שאלה: זה בלתי אפשרי.

אליעד: האם אמרתי שזה אפשרי? אולי אם תעשה את זה תשתגע, אבל זאת לא השאלה. השאלה היא, אם הכל מתוכנן בחוכמה נפלאה, למשל אם היו כאן מלאכים שמדברים איתך? האם היית מתעניינת בהם? כן, את אומרת ברור, קרה פה אירוע שצריך לחקור אותו אבל גם את הקמט בספה צריך לחקור, כי מי שעשה את הקמט, הביא את המלאכים, מה ההבדל? כי זה בצורה כזאת וזה בצורה אחרת?

שאלה: זה עניין של גירוי חדש. מלאכים אני לא רואה כל רגע.

אליעד: אבל האם פעם אחת התבוננת בקימוטים שיש בספה?

שאלה: לא

אליעד: האם ניסית להבין מה זה אומר?

שאלה: ספות ראיתי הרבה.

אליעד: אם עכשיו היו באים חייזרים, והם לא דוברים למשל אנגלית כמו בסרטים, והם לא דוברים אף שפה, האנשים היו יושבים לחקור, מה זה אומר הדבר הזה? אז למה האנשים לא חוקרים מה הם הקימוטים בספה? הרי אותו כוח שמביא את החייזרים הוא זה שעושה שיהיה פה קימוט בספה.

שאלה: כי הספה הם חושבים שזה אקראי והחייזרים מכוון.

אליעד: אבל זה לא נכון, כי זה אותו כוח אחד, אם עכשיו היו פה חייזרים, אז היינו חוקרים אותם, אבל מי שהביא לכאן את החייזרים זה אותו אחד שעשה קימוטים בספה, זה אותו אחד. הוא עושה פה צורה אחת ופה צורה אחרת, אבל אנו אומרים זאת צורה חכמה וזאת צורה טיפשית. אם הוא חכם אז את הכל הוא עושה חכם, הוא הכל מתכנן, ואם הוא סתם טיפש אז סתם עשה לך פה חייזרים.

אלא מה אתה אומר אולי לפעמים הוא עושה דברים חכמים ולפעמים דברים שלא צריך לחקור אותם, בסדר, אבל צריך לחקור מה היא האמת.

אז תמשיכי מה שאמרנו

שאלה: ואם זה סיבתי, הרי כל הסיבות מאותו הכוח, וצריך לחקור את כל האירועים. כמו שאני רואה ישויות אור וזה מדהים, זה אותו דבר כמו שאני רואה עכשיו טלוויזיה ליד הקיר. עכשיו יתכן שיש דברים שאני כן צריכה לייחס להם משמעות ויש דברים שאולי פחות.

אליעד: יתכן שיש חלק כן וחלק לא, השאלה היא כאשר יש לי תחושה בטן האם היא מכווננת לדברים שצריך לבדוק? אולי תחושת הבטן מקולקלת ולא צריך לבדוק את זה.

שאלה: אז זה אקראי?

אליעד: נכון. ולכן במקום לבדוק מה זה אומר לי, צריך לבדוק האם זה אומר לי, נכון? כשיש לך תחושת בטן חזקה תשאל האם זה אומר לי? אולי זה סיבתי, אם תגיע למסקנה שזה סיבתי אז תשאל מה זה אומר לי? אם תגיע למסקנה שזה אקראי אז זה לא אומר לי כלום.

וכולם דרך אגב טועים בזה, כי כל אחד ואחד יש לו בחיים דברים שהוא בודק ודברים שהוא לא בודק, למשל אדם יוצא לדייט ולא הסכימו, אז לפעמים הוא בודק ולפעמים הוא אומר לא בא לי לבדוק, למשל הולך לראיון עבודה ולא קבלו אותו, אז לפעמים הוא יחקור, מה אמרתי? ולפעמים יגיד לא אכפת לי, כל אדם לפעמים בודק ולפעמים לא בודק, אבל רגע, אם הכל אקראי אז למה אתה בודק? מה אכפת לך? קיבלו או לא קיבלו זה לא עניינך. ואם זה לא אקראי אז כל דבר תבדוק, אולי זה מרמז לך על משהו.