, מכיל מילים גסות,
כשגבר ואישה מקיימים יחסי מין, מופרשים הורמונים רבים שמגבירים את החשק, התשוקה והאנרגיה.
אישה יכולה לגמור ולהמשיך לקיים יחסי מין.
הגמירה של האישה לא מונעת ממנה להמשיך. ההפך, היא יכולה רק לגרום לה לרצות יותר.
לעומת זאת כאשר הגבר גומר, מיד מופרשים הורמונים שיכניסו אותו למצב רגיעה, החשק המיני יורד ומגיעה הפוגה.
הסיבה שאישה יכולה להמשיך אחרי אורגזמה והגבר לא, היא בגלל שאנחנו בובות על חוטים!
אנחנו רק מספרים לעצמנו שאנחנו רוצים סקס ורק מספרים לעצמנו שאנחנו חרמנים ושאנחנו שולטים במצב וכו'
אבל בפועל אנחנו רק עכברי מעבדה.
ואיך זה בעצם עובד?
כאשר אתה רואה אישה בעלת נתונים לשמש לך לרבייה, המוח שלך מפריש אוקסיטוצין.
האוקסיטוצין מכונה גם "סם אהבה". כי כשמו כן הוא - "סם".
הסם הזה תפקידו לגרום לך ללכת ולהילחם על האישה שמצאת בה מקור טוב לרבייה.
הוא יצ'פר אותך בעודף דופמין (אושר ועונג) בכל פעם שתבצע פעולה שתקרב אותה אליך ויחסיר ממך דופמין (דיכאון) בכל פעם שהיא תתרחק ממך.
ואתה, כמו עכבר מעבדה, שככל שתתקרב לגבינה המוח שלך יצ'פר אותך בדופמין וככל שהגבינה תתרחק יחסיר ממך דופמין...
תיווצר אצלך התניה קלאסית ואתה תלך כמו עיוור אחרי הגבינה.
תלך כמו עיוור אחרי האישה שיכולה לשמש לך מקור לרבייה.
אחרי שהשגת את האישה והגעת לשלב המיוחל של קיום יחסי המין, המוח יצ'פר אותך באקסטרה דופמין (ממש כמו בצריכת הרואין וכו').
ואחרי שתגיע האורגזמה ותתבצע השפיכה, אתה תגיע לשיא העונג.
אחרי כ10-17 שניות של עונג עילאי תגיע רגיעה מוחלטת, הפוגה והמשיכה המינית שסיממה אותך עד לרגע זה - תפסיק באופן מידי.
אז אומנם אתה לוקח לעצמך קרדיט לחיזור, לכיבוש ולגמירה... כי זה טוב לאגו...
אבל מצד האמת שימשת ככלי במשחק של ה'.
האוקסיטוצין שמשמש כסם, הוא זה שדאג שאתה תמלא את תפקידך. בזמן שאתה חושב שאתה עושה זאת מרצון.
ממש כמו עכבר במבוך שמגיע לפתח בו נמצאת הגבינה ומשוכנע שהוא הגיע לפתח הזה ולא לפתח אחר כי "הוא רצה".
כשאתה מחזר, כובש, מקיים יחסי מין ושופך...
אתה ממלא אחרי ההוראות של היצרן.
בשביל שתמלא אחרי הוראות היצרן, הוא דאג לצ'פר אותך בהורמונים מעוררי עונג.
הסיבה שאחרי שהגבר מפסיק לייצר הורמונים שגורמים לו להמשיך לקיים יחסי מין גם אחרי הגמירה, היא בגלל שאחרי הגמירה היוצר כבר לא צריך שהוא ימשיך לקיים יחסי מין - כי המשימה הושלמה.
"הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת"
אם זה היה באמת תלוי בך, אתה היית ממשיך לעוד ועוד אורגזמות.
בעיקר כשהגמירה לא משמשת לרבייה.
האוקסיטוצין מופרש כדי לסמם אותך לעבר ישות רבייה מתאימה.
המטרה היחידה שנוצר אצלך חשק מיני היא עבור העמדת צאצאים בלבד!
כל העונג שמסביב הוא רק בשביל שתעשה זאת מרצונך ולא מכפייה.
הגבינה היא רק בשביל שתלך במסלול המיועד.
כאשר אתה מאונן, מקבל מין אורלי, מקיים יחסי מין בפי הטבעת וכו' אתה סוטה מהיעוד שלך.
היעוד שלך הוא לא סקס ולא עונג רגעי... היעוד שלך רבייה.
- וזה למה הגבר מפסיק לקיים יחסי מין אחרי השפיכה.
האישה לעומתו תמשיך, כי השפיכה היא השחקן הראשי.
- זה למה ככל שהאישה יותר מתאימה לרבייה, יופרשו יותר הורמונים במוחו של הגבר שיגרום לאישה להיראות יותר מושכת בעיניו.
דבר שיגרום לייצור מוגבר של זרע ולשפיכה מוגברת עם סיכוי גבוה יותר להיקלט.
- וזה למה ככל שגיל שלנו יותר מתאים להביא צאצאים, ככה נהיה יותר חרמנים והזרע שלנו יהיה יותר משובח.
ומנגד האישה תהיה בעלת סיכויים להיקלט גדולים יותר.
- וזה למה ביום הביוץ האישה חרמנית יותר והיא מפרישה ריח גוף שמעורר מינית גברים (על זה מבוססים הבשמים אגב).
- וזה למה האגן והחזה הם האיברים המושכים יותר את הגבר (אלו איברי רבייה נשיים)
וכו'
כל מי שהמוח שלו מפריש אוקסיטוצין שמסמם אותו לעבר אובייקט שהוא לא למטרת רבייה, סוטה מהיעוד שלו.
משהו השתבש בזמן גיבוש הזהות המינית התקינה שגרם לו לשנות את היעוד ליעוד סרק.
גבר שנמשך לאיברי מין זכריים, לבעלי חיים, לחפצים וכו' זה יעוד סרק.
כי השפיכה תלך לבטלה. והשפיכה בנרתיק למטרת רבייה היא היעוד האמיתי.
היא הברירה הטבעית.
אילו הסקס היה השחקן המרכזי ולא השפיכה, הגבר היה ממשיך לקיים יחסי מין גם אחרי השפיכה. במיוחד כשמדובר ביחסי מין של שני גברים או אוננות שאין צורך בשפיכה.
כשגבר ואישה מקיימים יחסי מין, מופרשים הורמונים רבים שמגבירים את החשק, התשוקה והאנרגיה.
אישה יכולה לגמור ולהמשיך לקיים יחסי מין.
הגמירה של האישה לא מונעת ממנה להמשיך. ההפך, היא יכולה רק לגרום לה לרצות יותר.
לעומת זאת כאשר הגבר גומר, מיד מופרשים הורמונים שיכניסו אותו למצב רגיעה, החשק המיני יורד ומגיעה הפוגה.
הסיבה שאישה יכולה להמשיך אחרי אורגזמה והגבר לא, היא בגלל שאנחנו בובות על חוטים!
אנחנו רק מספרים לעצמנו שאנחנו רוצים סקס ורק מספרים לעצמנו שאנחנו חרמנים ושאנחנו שולטים במצב וכו'
אבל בפועל אנחנו רק עכברי מעבדה.
ואיך זה בעצם עובד?
כאשר אתה רואה אישה בעלת נתונים לשמש לך לרבייה, המוח שלך מפריש אוקסיטוצין.
האוקסיטוצין מכונה גם "סם אהבה". כי כשמו כן הוא - "סם".
הסם הזה תפקידו לגרום לך ללכת ולהילחם על האישה שמצאת בה מקור טוב לרבייה.
הוא יצ'פר אותך בעודף דופמין (אושר ועונג) בכל פעם שתבצע פעולה שתקרב אותה אליך ויחסיר ממך דופמין (דיכאון) בכל פעם שהיא תתרחק ממך.
ואתה, כמו עכבר מעבדה, שככל שתתקרב לגבינה המוח שלך יצ'פר אותך בדופמין וככל שהגבינה תתרחק יחסיר ממך דופמין...
תיווצר אצלך התניה קלאסית ואתה תלך כמו עיוור אחרי הגבינה.
תלך כמו עיוור אחרי האישה שיכולה לשמש לך מקור לרבייה.
אחרי שהשגת את האישה והגעת לשלב המיוחל של קיום יחסי המין, המוח יצ'פר אותך באקסטרה דופמין (ממש כמו בצריכת הרואין וכו').
ואחרי שתגיע האורגזמה ותתבצע השפיכה, אתה תגיע לשיא העונג.
אחרי כ10-17 שניות של עונג עילאי תגיע רגיעה מוחלטת, הפוגה והמשיכה המינית שסיממה אותך עד לרגע זה - תפסיק באופן מידי.
אז אומנם אתה לוקח לעצמך קרדיט לחיזור, לכיבוש ולגמירה... כי זה טוב לאגו...
אבל מצד האמת שימשת ככלי במשחק של ה'.
האוקסיטוצין שמשמש כסם, הוא זה שדאג שאתה תמלא את תפקידך. בזמן שאתה חושב שאתה עושה זאת מרצון.
ממש כמו עכבר במבוך שמגיע לפתח בו נמצאת הגבינה ומשוכנע שהוא הגיע לפתח הזה ולא לפתח אחר כי "הוא רצה".
כשאתה מחזר, כובש, מקיים יחסי מין ושופך...
אתה ממלא אחרי ההוראות של היצרן.
בשביל שתמלא אחרי הוראות היצרן, הוא דאג לצ'פר אותך בהורמונים מעוררי עונג.
הסיבה שאחרי שהגבר מפסיק לייצר הורמונים שגורמים לו להמשיך לקיים יחסי מין גם אחרי הגמירה, היא בגלל שאחרי הגמירה היוצר כבר לא צריך שהוא ימשיך לקיים יחסי מין - כי המשימה הושלמה.
"הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת"
אם זה היה באמת תלוי בך, אתה היית ממשיך לעוד ועוד אורגזמות.
בעיקר כשהגמירה לא משמשת לרבייה.
האוקסיטוצין מופרש כדי לסמם אותך לעבר ישות רבייה מתאימה.
המטרה היחידה שנוצר אצלך חשק מיני היא עבור העמדת צאצאים בלבד!
כל העונג שמסביב הוא רק בשביל שתעשה זאת מרצונך ולא מכפייה.
הגבינה היא רק בשביל שתלך במסלול המיועד.
כאשר אתה מאונן, מקבל מין אורלי, מקיים יחסי מין בפי הטבעת וכו' אתה סוטה מהיעוד שלך.
היעוד שלך הוא לא סקס ולא עונג רגעי... היעוד שלך רבייה.
- וזה למה הגבר מפסיק לקיים יחסי מין אחרי השפיכה.
האישה לעומתו תמשיך, כי השפיכה היא השחקן הראשי.
- זה למה ככל שהאישה יותר מתאימה לרבייה, יופרשו יותר הורמונים במוחו של הגבר שיגרום לאישה להיראות יותר מושכת בעיניו.
דבר שיגרום לייצור מוגבר של זרע ולשפיכה מוגברת עם סיכוי גבוה יותר להיקלט.
- וזה למה ככל שגיל שלנו יותר מתאים להביא צאצאים, ככה נהיה יותר חרמנים והזרע שלנו יהיה יותר משובח.
ומנגד האישה תהיה בעלת סיכויים להיקלט גדולים יותר.
- וזה למה ביום הביוץ האישה חרמנית יותר והיא מפרישה ריח גוף שמעורר מינית גברים (על זה מבוססים הבשמים אגב).
- וזה למה האגן והחזה הם האיברים המושכים יותר את הגבר (אלו איברי רבייה נשיים)
וכו'
כל מי שהמוח שלו מפריש אוקסיטוצין שמסמם אותו לעבר אובייקט שהוא לא למטרת רבייה, סוטה מהיעוד שלו.
משהו השתבש בזמן גיבוש הזהות המינית התקינה שגרם לו לשנות את היעוד ליעוד סרק.
גבר שנמשך לאיברי מין זכריים, לבעלי חיים, לחפצים וכו' זה יעוד סרק.
כי השפיכה תלך לבטלה. והשפיכה בנרתיק למטרת רבייה היא היעוד האמיתי.
היא הברירה הטבעית.
אילו הסקס היה השחקן המרכזי ולא השפיכה, הגבר היה ממשיך לקיים יחסי מין גם אחרי השפיכה. במיוחד כשמדובר ביחסי מין של שני גברים או אוננות שאין צורך בשפיכה.