* נומרולוגיה - שם האדם - מה אומר השם שלך ? חלק 1.
אותיות אלה הן יותר מאשר סימנים המצטרפים למילים, הן מגשרות בין המציאות הגשמית לבין הרוחנית. על - פי הקבלה אדם מורכב משתי מהויות: מהמהות הגשמית - הגוף הנראה לעין, ומהמהות המטאפיסית - הנשמה. מעניין לציין כי המילה 'נשמה' מכילה בתוכה את המילה 'שם', ולא במקרה. שמו של אדם הוא החיבור שלו אל הנשמה. השם הוא כלי שמסוגל להעביר אנרגיה מסוימת, ולכן שמות שונים בעלי אותיות שונות, מעבירים אנרגיות שונות. " המשימה הראשונה שקיבל אדם הראשון בגן עדן - לתת שמות לבעלי חיים "... וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: " (בראשית ב', י"ט) : כאשר האדם נתן שמות, הוא הפך להיות לאדון על סביבתו". נתינת שם לילד היא אפוא מעשה גורלי וניתנת להורים במעיין נבואה... מהות השמות מהות שמותינו - הרב עזרא שיינברג (תשס"ה) שם האדם הוא מהותו - "ולכל איש יש שם שנתן לו אלוקים". שמו של האדם הוא התפקיד המעשי והרוחני שעתיד נושא השם לממש. חז"ל אומרים, כי לעתיד לבוא אחרי 120 שנותינו אנו נשאל: " האם קיימנו את מה שביקשו מאתנו", כלומר האם מילאנו את תפקידו כראוי? ישנם מקרים לצערנו, שהאנשים אינם יודעים את התשובה. כלומר, שוכחים את שמם. והסיבה לכך היא שמה שעשו בעולם בזמן חיותם - לא מומש, ולכן אין קשר בין שמם, תפקידם, למה שנעשה באמת בחיי המעשה בעולם הזה. שמותינו מורכבים - מאותיות וכל אות היא מהות בפני עצמה. כל אות מכסה את האור שתחתיה, כך שככול שהאות קטנה יותר האור המכוסה תחתיה גדול יותר ומאיר יותר. וכך השפע הוא רב יותר.
לדוגמה: האות יוד - הנה הקטנה שבאותיות ולכן היא מכסה שטח קטן וממילא העוצמה הגלומה באות הזאת הנה הגדולה מכולם. והחזקה מכולם. זו הינה הסיבה הרוחנית לדברי המקובלים, ששמו של בורא עולם מתחיל באות יוד (בשם הוי"ה ב"ה) שכן הוא מהות הטוב והשפע האין סופי. חז"ל - אומרים: " שהדיו השחור מכסה את האש הלבנה עליו הוא נכתב". ואכן במשפט זה רמוזים מהותם הפנימית של תורת האותיות כאמור. הרמח"ל - בהקדמה "לחכמת האמת", כותב: "דע כי סוד התפשטות האורות הוא סוד תורת האותיות". ישנם אותיות שהשחור מקיף את הלבן - כגון האותיות: מם סופית, וסמך. וישנם אותיות שהלבן מקיף את השחור, כגון: האותיות נון, יוד, וו, נון. חלוקת האותיות לפי מהותם הרוחנית. ישנם מספר חלוקות המופיעות בספרי רבותינו העוסקים בנושא - ע"י נוכל להיכנס מעט, כדי להבין את מהות - השפעת האותיות המרכיבות את שמותינו על חיי האדם ותפקידו. כאן המקום להדגיש כי רבו הספרים וההוגים בנושא זה והפרסומים בתחום רבים, אך לא כולם תואמים את דעת חז"ל וישנם אך המנוגדים לרוח התורה. ועל כן: "שומר נפשו ירחק מהם". חלוקת האותיות לפי שיטת האר"י הקדוש זיע"א, לפניכם חלוקה אחת מיני ארבע חלוקות המופיעות בכתבי חז"ל.
חלוקה זאת מופיעה בכתבי האר"י הקדוש "במאמרי רשב"י" - בשערי השמות פרק ו'. (המעונינים להעמיק ידיעותיהם בנושא יכולים לעבור וללמוד על חומר נוסף ממקורותינו הקדושים העוסקים נושאים אלו ועליהם סמכו ידיהם גדולי ישראל במהלך כל הדורות. לדוגמה ניתן לעיין בספרים: א. שורשי השמות - של הרב זכות זיע"א. ב. פירוש הרמ"ק - לזוהר חדש פרשת בראשית. וכן פירוש השמ"ש לזוהר חדש מגילת רות. ג. ספר היצירה - (יצא במהדורות שונות ורבות). ד. סוד האותיות - חובר ע"י הרב בן מכיר זיע"א). ועוד. כאמור לפניכם חלוקה אחת המופיעה בכתבי האר"י הקדוש. בחלוקה מזכיר לו סוד חד"ר - חסד דין רחמים. ישנם אותיות שהן מהות קו החסד וישנם קו הדין ויש קו הרחמים. אותיות קו החסד - הם האותיות: - ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, (אגב הסדר חשוב - ונתייחס לכך בהמשך). קו הדין - הם האותיות: י, פ, צ, ק, ר, ש, ת. קו הרחמים - הם האותיות: ט, י, ח, ל, מ, נ, ס. סדר האותיות חשוב. - כך שמתוך אותיות קו החסד האותיות: ב, ג, ד, הם חסד ממש. ואלו האותיות: ה, ו, ז, הנם חסד חלש יותר. (חסד ממותק - בלשון הזוהר). הערה: האות י' מופיע פעמים גם בדין וגם רחמים ואכן יש לה מספר תפקידים. האות אלף מהותית מאוד והיא נותנת שפע רוחני חזק לכל קבוצה אליה היא מצטרפת, הן לדין הן לחסד הן לרחמים. לדוגמה: השם חיים - לרוב יטה עצמו לרחמים גדולים שכן כל מרכיבי שמו מקו הרחמים. השם אברהם - מורכב מהאות: ' א, ב, ה, - קו החסד. האות ר' מ קו הדין. והאות מ' - רחמים. והאלף מצטרפת לאותיות ב, ו ה, ויוצרת - שם שמהותו חסד גדול, ועל כן בדרך כלל כל האברהמ"ים - אוהבי ועושי חסד. (וכמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל).
חלוקה נוספת: ישנם חלוקות נוספות (ואגע בהם בקצרה - מישום שלחלוקות אלו אין כאן המקום להאריך. ויש בהבנתם צורך בידיעות נוספות מעבר לידיעת הנושא בצורה לוגית פשוטה - ותן לחכם ויחכם עוד). חלוקת ספר היצירה: ישנם שלוש קבוצות, חלק א - האותיות א מ ש. (מסמלות את החוכמה ואין בהם דין כלל) חלק ב - האותיות הכפולות ב ג ד כ פ ר ת (מסמלות את הדין והרחמים גמורים) חלק ג - כל שאר האותיות. (אינן מסמלות כלום והן נטפלות לעיקר). יוצא מחלוקה זאת, שהשם אברהם כולו חסד ורחמים. והשם יצחק גבורה וקושי ללא חסד וללא רחמים. (ישנם כאמור חלוקות נוספות והמעונינים יוכלו לעיין בספרות העוסקת בנושא). איך לקבוע שם. ראשית חשוב לדעת ששמות הם עניין חשוב, ואין לזלזל בכך, לכן יש לחשוב על העניין בישוב הדעת.. הרשב"א. (תלמידו של הרמב"ו) כותב בשו"ת הרשב"א (תשובה ו') - כי ברגע שההורים עומדים לתת שם לבנם או ביתם, נזרקת בהם רוח הקודש. ועל ידי זה הם יכולים לכוון לאמת המהות הפנימית של הילד. כמה הערות חשובות - לפני שקובעים שם של ילד או ילדה. א. חשוב לא לקרוא על שמות של אנשים רשעים או טיפוסים מפוקפקים. ב. מומלץ לקרוא על שמות צדיקים ואנשי מעשה. השורש לכל השמות צריכים להימצא בתורה או בחז"ל - ושם שאינו מופיע בכתבים אלו, צריך להיזהר ממנו ולבדוק ולחקור שבע חקירות אם שם זה אינו פגום. שמות נפטרים: מומלץ שלא לקורא שמות - של נפטרים. אלא אם כן ידוע שהנפטר היה צדיק גדול. (וגם על זה כותב הרב פתיה זצ"ל - בספרו מנחת יהודה - שיש לעשות ראשית תיקון לנפטר ורק אח"כ לקרוא לילד את שמו). אם אין ברירה - בגלל כבוד לנפטר או למשפחה, יש לקרוא את שם הנפטר כשם שני - ושם אחר נוסף כשם ראשון. הערה: א. ידוע מכתבי המקובלים כי מהות השם קשורה לשם האם הביולוגית. לכן יש להסתכל על מהות השמות יחד. ב. במידה ויש כינוי לשם יש לצרפו לשם האמיתי. ולפעול לפי הכלל הידוע שכל מה ממתרחש כאן נקבע גם בשמים כך שמי שנקרא בברית אברהם וכולם קוראים לו אבי יש להסתכל על שמו בצירוף הכינוי: אברהם אבי. וכן על זו הדרך. אחטא לאמת אם לא אציין כי ראיתי ושמעתי (בע"ה) רבנים מקובלים, שרוח הקודש מלווה אותם... שרואים דברים דרך השמות מעבר לכל האמור כאן ומעבר לכל מה שנכתב ואולי גם ייכתב... ! דוגמה לשמות שהם בעייתיים: מזל. ויקטוריה. סולי. לילה. לילית. סימונה. יש שהמליצו להחליף שמות אלא, אך כאמור יש לדון כל דבר לגופו לרוב בעלי שמות אלו מרגישים על עצמם כי הדברים לא מסתדרים (בלשון עדינה). וכן ישנם שמות שלכאורה מורים על מהות מסוימת, אך כאמור אין בשמות אלו כל שיכות עקרונית למהות נושא השם. כגון: יפה, נועה. יפית. חכם. מצאנו בספר "ערבי - נחל" - של הרב נחמן מברסלב זיע"א. רמז למציאות שיכול האדם להעצים סוד שמו, ע"י העצמת האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר.
לדוגמה: השם "יצחק", מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י. ו. ד. צ. ד. י. ק. ח. י. ת. ק. ו. ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. " הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה". כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב" עשו והצליחו. ואולי גם המשך יבוא. מקורות: הרב שמואל אליהו אתר ראש יהודי http://kabbala-center.org http://huberheights.co.il/new-names.htm
אותיות אלה הן יותר מאשר סימנים המצטרפים למילים, הן מגשרות בין המציאות הגשמית לבין הרוחנית. על - פי הקבלה אדם מורכב משתי מהויות: מהמהות הגשמית - הגוף הנראה לעין, ומהמהות המטאפיסית - הנשמה. מעניין לציין כי המילה 'נשמה' מכילה בתוכה את המילה 'שם', ולא במקרה. שמו של אדם הוא החיבור שלו אל הנשמה. השם הוא כלי שמסוגל להעביר אנרגיה מסוימת, ולכן שמות שונים בעלי אותיות שונות, מעבירים אנרגיות שונות. " המשימה הראשונה שקיבל אדם הראשון בגן עדן - לתת שמות לבעלי חיים "... וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: " (בראשית ב', י"ט) : כאשר האדם נתן שמות, הוא הפך להיות לאדון על סביבתו". נתינת שם לילד היא אפוא מעשה גורלי וניתנת להורים במעיין נבואה... מהות השמות מהות שמותינו - הרב עזרא שיינברג (תשס"ה) שם האדם הוא מהותו - "ולכל איש יש שם שנתן לו אלוקים". שמו של האדם הוא התפקיד המעשי והרוחני שעתיד נושא השם לממש. חז"ל אומרים, כי לעתיד לבוא אחרי 120 שנותינו אנו נשאל: " האם קיימנו את מה שביקשו מאתנו", כלומר האם מילאנו את תפקידו כראוי? ישנם מקרים לצערנו, שהאנשים אינם יודעים את התשובה. כלומר, שוכחים את שמם. והסיבה לכך היא שמה שעשו בעולם בזמן חיותם - לא מומש, ולכן אין קשר בין שמם, תפקידם, למה שנעשה באמת בחיי המעשה בעולם הזה. שמותינו מורכבים - מאותיות וכל אות היא מהות בפני עצמה. כל אות מכסה את האור שתחתיה, כך שככול שהאות קטנה יותר האור המכוסה תחתיה גדול יותר ומאיר יותר. וכך השפע הוא רב יותר.
לדוגמה: האות יוד - הנה הקטנה שבאותיות ולכן היא מכסה שטח קטן וממילא העוצמה הגלומה באות הזאת הנה הגדולה מכולם. והחזקה מכולם. זו הינה הסיבה הרוחנית לדברי המקובלים, ששמו של בורא עולם מתחיל באות יוד (בשם הוי"ה ב"ה) שכן הוא מהות הטוב והשפע האין סופי. חז"ל - אומרים: " שהדיו השחור מכסה את האש הלבנה עליו הוא נכתב". ואכן במשפט זה רמוזים מהותם הפנימית של תורת האותיות כאמור. הרמח"ל - בהקדמה "לחכמת האמת", כותב: "דע כי סוד התפשטות האורות הוא סוד תורת האותיות". ישנם אותיות שהשחור מקיף את הלבן - כגון האותיות: מם סופית, וסמך. וישנם אותיות שהלבן מקיף את השחור, כגון: האותיות נון, יוד, וו, נון. חלוקת האותיות לפי מהותם הרוחנית. ישנם מספר חלוקות המופיעות בספרי רבותינו העוסקים בנושא - ע"י נוכל להיכנס מעט, כדי להבין את מהות - השפעת האותיות המרכיבות את שמותינו על חיי האדם ותפקידו. כאן המקום להדגיש כי רבו הספרים וההוגים בנושא זה והפרסומים בתחום רבים, אך לא כולם תואמים את דעת חז"ל וישנם אך המנוגדים לרוח התורה. ועל כן: "שומר נפשו ירחק מהם". חלוקת האותיות לפי שיטת האר"י הקדוש זיע"א, לפניכם חלוקה אחת מיני ארבע חלוקות המופיעות בכתבי חז"ל.
חלוקה זאת מופיעה בכתבי האר"י הקדוש "במאמרי רשב"י" - בשערי השמות פרק ו'. (המעונינים להעמיק ידיעותיהם בנושא יכולים לעבור וללמוד על חומר נוסף ממקורותינו הקדושים העוסקים נושאים אלו ועליהם סמכו ידיהם גדולי ישראל במהלך כל הדורות. לדוגמה ניתן לעיין בספרים: א. שורשי השמות - של הרב זכות זיע"א. ב. פירוש הרמ"ק - לזוהר חדש פרשת בראשית. וכן פירוש השמ"ש לזוהר חדש מגילת רות. ג. ספר היצירה - (יצא במהדורות שונות ורבות). ד. סוד האותיות - חובר ע"י הרב בן מכיר זיע"א). ועוד. כאמור לפניכם חלוקה אחת המופיעה בכתבי האר"י הקדוש. בחלוקה מזכיר לו סוד חד"ר - חסד דין רחמים. ישנם אותיות שהן מהות קו החסד וישנם קו הדין ויש קו הרחמים. אותיות קו החסד - הם האותיות: - ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, (אגב הסדר חשוב - ונתייחס לכך בהמשך). קו הדין - הם האותיות: י, פ, צ, ק, ר, ש, ת. קו הרחמים - הם האותיות: ט, י, ח, ל, מ, נ, ס. סדר האותיות חשוב. - כך שמתוך אותיות קו החסד האותיות: ב, ג, ד, הם חסד ממש. ואלו האותיות: ה, ו, ז, הנם חסד חלש יותר. (חסד ממותק - בלשון הזוהר). הערה: האות י' מופיע פעמים גם בדין וגם רחמים ואכן יש לה מספר תפקידים. האות אלף מהותית מאוד והיא נותנת שפע רוחני חזק לכל קבוצה אליה היא מצטרפת, הן לדין הן לחסד הן לרחמים. לדוגמה: השם חיים - לרוב יטה עצמו לרחמים גדולים שכן כל מרכיבי שמו מקו הרחמים. השם אברהם - מורכב מהאות: ' א, ב, ה, - קו החסד. האות ר' מ קו הדין. והאות מ' - רחמים. והאלף מצטרפת לאותיות ב, ו ה, ויוצרת - שם שמהותו חסד גדול, ועל כן בדרך כלל כל האברהמ"ים - אוהבי ועושי חסד. (וכמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל).
חלוקה נוספת: ישנם חלוקות נוספות (ואגע בהם בקצרה - מישום שלחלוקות אלו אין כאן המקום להאריך. ויש בהבנתם צורך בידיעות נוספות מעבר לידיעת הנושא בצורה לוגית פשוטה - ותן לחכם ויחכם עוד). חלוקת ספר היצירה: ישנם שלוש קבוצות, חלק א - האותיות א מ ש. (מסמלות את החוכמה ואין בהם דין כלל) חלק ב - האותיות הכפולות ב ג ד כ פ ר ת (מסמלות את הדין והרחמים גמורים) חלק ג - כל שאר האותיות. (אינן מסמלות כלום והן נטפלות לעיקר). יוצא מחלוקה זאת, שהשם אברהם כולו חסד ורחמים. והשם יצחק גבורה וקושי ללא חסד וללא רחמים. (ישנם כאמור חלוקות נוספות והמעונינים יוכלו לעיין בספרות העוסקת בנושא). איך לקבוע שם. ראשית חשוב לדעת ששמות הם עניין חשוב, ואין לזלזל בכך, לכן יש לחשוב על העניין בישוב הדעת.. הרשב"א. (תלמידו של הרמב"ו) כותב בשו"ת הרשב"א (תשובה ו') - כי ברגע שההורים עומדים לתת שם לבנם או ביתם, נזרקת בהם רוח הקודש. ועל ידי זה הם יכולים לכוון לאמת המהות הפנימית של הילד. כמה הערות חשובות - לפני שקובעים שם של ילד או ילדה. א. חשוב לא לקרוא על שמות של אנשים רשעים או טיפוסים מפוקפקים. ב. מומלץ לקרוא על שמות צדיקים ואנשי מעשה. השורש לכל השמות צריכים להימצא בתורה או בחז"ל - ושם שאינו מופיע בכתבים אלו, צריך להיזהר ממנו ולבדוק ולחקור שבע חקירות אם שם זה אינו פגום. שמות נפטרים: מומלץ שלא לקורא שמות - של נפטרים. אלא אם כן ידוע שהנפטר היה צדיק גדול. (וגם על זה כותב הרב פתיה זצ"ל - בספרו מנחת יהודה - שיש לעשות ראשית תיקון לנפטר ורק אח"כ לקרוא לילד את שמו). אם אין ברירה - בגלל כבוד לנפטר או למשפחה, יש לקרוא את שם הנפטר כשם שני - ושם אחר נוסף כשם ראשון. הערה: א. ידוע מכתבי המקובלים כי מהות השם קשורה לשם האם הביולוגית. לכן יש להסתכל על מהות השמות יחד. ב. במידה ויש כינוי לשם יש לצרפו לשם האמיתי. ולפעול לפי הכלל הידוע שכל מה ממתרחש כאן נקבע גם בשמים כך שמי שנקרא בברית אברהם וכולם קוראים לו אבי יש להסתכל על שמו בצירוף הכינוי: אברהם אבי. וכן על זו הדרך. אחטא לאמת אם לא אציין כי ראיתי ושמעתי (בע"ה) רבנים מקובלים, שרוח הקודש מלווה אותם... שרואים דברים דרך השמות מעבר לכל האמור כאן ומעבר לכל מה שנכתב ואולי גם ייכתב... ! דוגמה לשמות שהם בעייתיים: מזל. ויקטוריה. סולי. לילה. לילית. סימונה. יש שהמליצו להחליף שמות אלא, אך כאמור יש לדון כל דבר לגופו לרוב בעלי שמות אלו מרגישים על עצמם כי הדברים לא מסתדרים (בלשון עדינה). וכן ישנם שמות שלכאורה מורים על מהות מסוימת, אך כאמור אין בשמות אלו כל שיכות עקרונית למהות נושא השם. כגון: יפה, נועה. יפית. חכם. מצאנו בספר "ערבי - נחל" - של הרב נחמן מברסלב זיע"א. רמז למציאות שיכול האדם להעצים סוד שמו, ע"י העצמת האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר.
לדוגמה: השם "יצחק", מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י. ו. ד. צ. ד. י. ק. ח. י. ת. ק. ו. ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. " הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה". כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב" עשו והצליחו. ואולי גם המשך יבוא. מקורות: הרב שמואל אליהו אתר ראש יהודי http://kabbala-center.org http://huberheights.co.il/new-names.htm