* רוצה לנקום במישהו ? תוודא שאתה לא נוקם בעצמך! איך לא להיגרר למחלוקות! חלק 1.

כאשר אתה בא לשקול את צעדיך, בדוק מה טוב לך יותר, הוויתור או המריבה. בדוק כיצד תצמצם את הנזקים שיכולים לפגוע בך. בשום פנים ואופן אל תתחשב בכך שאולי הבחירה שלך טובה גם לצד השני, שאולי הוא יחשוב שהוא מנצח. הוא לא מעניין אותך.

תשאל את עצמך, האם אתה חי את החיים שלך או את שלו? האם אתה עושה מה שטוב לך? מה מעניין אותך מישהו אחר? האם אתה תהיה מוכן לסבול כדי שגם מישהו אחר יסבול? רק טיפש מטופש יסכים שיוציאו לו עין כדי שגם לשני יוציאו. מה ההיגיון לסבול כדי שמישהו אחר גם כן יסבול, גם אם הוא האויב הגדול ביותר שלך.

אתה הרי לא חי לנצח, אז האם באמת שווה את מעט הזמן שיש לך כאן בעולם הזה להעביר בשנאה, או שמא כדאי לוותר ולהמשיך הלאה. תחשוב בהיגיון ותפעל בחכמה. תהיה חכם ותוותר, כך תמנע משנאה כעס וכל מיני דברים רעים.

ונשאלת השאלה: האם זה לא יכול לפגוע באדם אם הוא לא יוציא את הכעס? אם האדם לא יכעס, איך הוא יוציא את מה שמעיק עליו? תשובה: הדבר היחיד שיכול לפגוע באדם יותר מכל, הוא הכעס עצמו! נכון, צריך להוציא את הכעס החוצה ממך לחלוטין, ז"א אתה צריך להגיע למצב שבו אינך כועס לחלוטין. אבל את זה עושים על ידי עבודה פנימית שכלית, ולא על ידי הגררות לתוך מריבות!

ונשאלת שאלה נוספת: מאחר שצריך לעשות רק את מה שטוב לעצמך במריבה? מה אם האדם חושב שטוב לו לעשות למישהו רע, האם הוא לא נפגע מכך? תשובה: התשובה בתוך השאלה. מאחר שהאדם באמת נפגע מכך שהוא פוגע, ממילא לא יתכן מצב בעולם שבו הדבר הטוב ביותר לך הוא לפגוע באחר (אא"כ זו סכנת חיים וכיו"ב).

עליך לעשות תמיד את הדבר שהכי טוב לך באמת. והכי טוב לך באמת זה להבליג ולהמשיך הלאה למשהו חיובי. לנקום במישהו זה עונש שאדם מעניש את עצמו מאחר שהוא ממלא את עצמו ברגשות של כעס, שנאה, עצבים וכולי. לכן כנ"ל הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות כאשר מישהו ממש מעצבן אותו, זה פשוט לא לכעוס, אלא פשוט להתרכז במשהו אחר חיובי ולא להתעסק עם הדבר המעצבן.

נקודה נוספת: דע כי החכמה הגדולה ביותר היא לדעת להפוך אויב לאוהב. החוכמה הגדולה ביותר היא שתהיה לך את היכולת לקחת מישהו ששונא אותך, להתחבר לראש שלו, להראות לו כאילו הוא מנצח אותך וכאילו אתה משפיל את עצמך בפניו, להתחבב עליו, ובסופו של התהליך לגרום לו להיות מרוצה ואוהב אותך.

בשביל לעשות דבר כזה, נדרשת המון סבלנות, כוח התמדה, הבנת הזולת, חשיבה חיובית, התמקדות במטרה ועוד. החכמה הגדולה ביותר היא לנצח בצורה אובייקטיבית למרות שהצד שנגדך חושב שהוא ניצח. זה האידיאל. להפסיד למישהו שהוא חכם בעיני עצמו ולצאת מנצח באמת.

רוב ככל העולם נמצאים במחלוקות, בין מדינות, בין פוליטיקאים, בעסקים, בעבודה, בתוך המשפחה ואפילו בין האדם לבין עצמו. זכור כי סוף האדם למות. זכור כי הכעס והמחלוקת לא מועילים בשום דבר טוב לאיכות חייך. זכור כי בפרספקטיבה של כל החיים, כל המחלוקות והמריבות מיותרות. זכור שכל רגע שעובר לא ישוב עוד.

נצל כל רגע לדברים חיוביים בלבד, המנע מכל כעס ועצבים, התמקד בדברים חיוביים בלבד ונצל את הדבר החשוב ביותר בחיים (זמנך) בצורה טובה. תתמקד תמיד אך ורק במה שטוב לך ולא במה שרע לזולתך. אם מה שטוב לך זה לוותר ולהמשיך הלאה, עשה זאת. בדוק תמיד מה הכי טוב לך. שלא יעניין אותך הצד השני שרוצה לגרור אותך לעימות במודע או שלא במודע. אותך מעניין רק מה שטוב לך. תהיה חכם ותצא המנצח בשביל עצמך. בהצלחה.

לסיכום: תחשוב תמיד על עצמך, תאהב את עצמך באמת, ואז ממילא לא יהיה אכפת לך ממה שאומרים עליך, ולא תצטרך לנקום בשביל האגו המדומיין, לא תסבול ממה שאומרים וחושבים עליך, תחשוב רק על עצמך, תסלח לחברך בלבך, תנקה את עצמך מרוע, כדי שיהיה לך טוב יותר. בהצלחה.

---

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

"כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַחֲלוֹקוֹת [מריבות], הֵן בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם [מדינות] וְכֵן בְּכָל עִיר וָעִיר וְכֵן בְּכָל בַּיִת וּבַיִת בֵּין הַשְּׁכֵנִים וּבֵין כָּל אֶחָד עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וּמְשָׁרְתָיו וּבָנָיו. [וכל זה נובע מחמת ש] וְאֵין מִי שֶׁיָּשִׂים עַל לִבּוֹ הַתַּכְלִית שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָאָדָם מֵת [בכל רגע האדם מתקרב אל רגע המוות], כִּי הַיּוֹם שֶׁעָבַר לא יִהְיֶה עוֹד וּבְכָל יוֹם הוּא מִתְקָרֵב לַמִּיתָה [אז איך בדיוק יש לך זמן מיותר להתעסק במריבות במקום לעשות משהו חיובי עם עצמך?! ] "

כאשר אתה מנסה לפגוע במי שפוגע בך, אתה בעצם פוגע בעצמך. הוא רוצה לפגוע בך נפשית, ואתה עוזר לו. אך אם תעשה לו בהפוך על הפוך ותחזק את עצמך מבפנים בלי לפגוע בו, אז הוא יפול לתוך הבור שהוא חופר לך.

"דַּע כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם [כאשר מישהו חולק עליך ומנסה לפגוע בך], אֵין [לו לאדם] לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים, לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ [דהיינו לרצות לפגוע בשני], כִּי זֶה גּוֹרֵם [לתוצאה ההפוכה, שהיא] שֶׁהַשּׂוֹנֵא [שזה שרוצה לפגוע בך] יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ [יתמלא רצונו], [דהיינו] לִרְאוֹת בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ [היינו, על ידי שתיגרר למחלוקת, עי"ז תגרום לכך שהשונא שלך יראה במפלתך, כי כאשר אתה נגרר למחלוקת אתה סובל נפשית וכולי].

[אז מה כן לעשות? ] רַק אַדְּרַבָּא רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת [לרחם על הצד השני, שכ"כ רע לו עד כדי כך שהוא רוצה לפגוע בך], וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, בְּחִינוֹת: "וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה". כְּמוֹ הֶעָפָר [האדמה] שֶׁהַכּל דָּשִׁין [דורכים] עָלֶיהָ, וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְזָהָב וְכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, הַכּל הָיָה מִן הֶעָפָר, כְּמוֹ כֵן אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַקְּשִׁים רָעָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יֵעָשֶׂה לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, כְּמוֹ הֶעָפָר כַּנַּ"ל.

וְהוּא כְּמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד חוֹתֵר [חופר] תַּחַת בֵּית חֲבֵרוֹ [כאשר מישהו מנסה לפרוץ אליך הביתה ומנסה לחפור מנהרה להיכנס אליך הביתה], אִם [גם] הוּא יַעֲמד עַצְמוֹ וְיַחְתּר גַּם כֵּן כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי בְּוַדַּאי בְּקַל יָבוֹא הַחוֹתֵר לִמְבֻקָּשׁוֹ [אם גם אתה תחפור בכיוון של זה שרוצה לפרוץ אליך, הוא פשוט יגיע אליך יותר מהר].

אֲבָל כְּשֶׁאֶחָד חוֹתֵר [כדי לפרוץ לבית חברו, אך] וַחֲבֵרוֹ עוֹמֵד בִּפְנִים [בתוך הבית] וְשׁוֹפֵךְ עָפָר וְעוֹשֶׂה תֵּל [חומה] כְּנֶגְדּוֹ, אֲזַי מֵפִיר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל הַשּׂוֹנֵא לַעֲשׂוֹת מְבֻקָּשׁוֹ. כְּמוֹ כֵן אֵין לַעֲמד כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים לַעֲשׂוֹת כְּנֶגְדָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁחוֹתֵר גַּם כֵּן כְּמוֹ הַשּׂוֹנֵא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ בְּקַל.

אֲבָל עַל יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, בְּחִינַת "וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר" כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה מֵפִיר [מבטל את] מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא כַּנַּ"ל, וַאֲזַי כּוֹרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפּל, כִּי [זה שניסה לפגוע בך] נוֹפֵל וְנִשְׁאָר בְּהַשַּׁחַת שֶׁכָּרָה עַל חֲבֵרוֹ, עַל יְדֵי הֶעָפָר שֶׁנִּשְׁפָּךְ עָלָיו, כִּי חֲבֵרוֹ עוֹמֵד וְשׁוֹפֵךְ עָלָיו עָפָר כְּנֶגְדּוֹ כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי בְּחִינַת וְנַפְשִׁי כְּעָפָר כַּנַּ"ל. "

"סִפֵּר [רבי נחמן על עצמו] מֵעִנְיַן שְׁבִירַת כַּעַס. וְאָמַר: שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל מְאד מְאד, וְאַחַר כָּךְ... הִתְחִיל לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס עַד שֶׁזָּכָה לְשַׁבֵּר מִדָּה זוֹ שֶׁל כַּעַס... [עד שהגיע ל] תַּכְלִית שְׁבִירַת מִדָּה זוֹ מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ לְהִתְהַפֵּךְ לְטוֹב גָּמוּר, שֶׁלּא יִכְפַּת לֵהּ [יהיה אכפת לו] כְּלָל וּכְלָל שׁוּם דָּבָר, וְיִהְיֶה רַק טוֹב בְּלִי שׁוּם צַד קְפִידָא בָּעוֹלָם... שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, וְזָכָה וְנַעֲשָׂה טוֹב מַמָּשׁ, וְלא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם צַד קְפִידָא בְּעָלְמָא. עַד שֶׁאַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לא הָיָה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד שִׂנְאָה וּקְפֵדָא עָלָיו, אַדְּרַבָּא הָיָה אוֹהֲבוֹ וְלא הָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו כְּלָל כִּי הָיָה רַק כֻּלּוֹ טוֹב מַמָּש"