זן בודהיזם / זאזן - אודות החשיבות שבמציאת מורה

בכל ההיסטוריה של הבודהיזם יש רק אדם אחד שהגשים את הדרך ללא מורה והוא שאקיאמוני. לכל האחרים היה מורה. העובדה שכולם נזקקו למורה לא מפחיתה מערך ההגשמה שלהם.

האינדיבידואליזם הקיצוני שלנו גורם לנו לעתים קרובות לחשוב שאיננו זקוקים לאיש בכדי להשיג דבר מה. אבל אני מעריך שמעטים האנשים שהיו חושבים ללמוד אפילו מתמטיקה או שפה זרה ללא מורה או מורים. על - אחת - כמה - וכמה צריך הדבר להיות נכון עבור לימוד תורת - הבודהה. ובכל זאת לא דומה מורה לתורת - הבודהה למורה למתמטיקה.

מורה לתורת - הבודהה הוא מורה לחיים. הוא לא מלמד דבר ובכל זאת אנחנו לומדים. הוא לא מוסר דבר ובכל זאת תורת - הבודהה נמסרת ללא מילים. כיצד זה ייתכן? זהו הפלא של מורה אמת, זהו הפלא של תורת - הבודהה. מורה אמת חי את חייו מבלי ללמד. כיון שהוא מתרגל ומגשים את הדרך בכל מעשיו אנחנו יכולים ללמוד. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שמעוניין בפרשנויות ופלפולים על כוונותיהם של פסוקים בכתבים הבודהיסטים. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שאין צורך ללמוד את ארבע האמיתות. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שהוא מלמד מישהו משהו. מורה לתורת - הבודהה לא מטריד עצמו בהבחנות בין בודהה ללא בודהה, בין רגיל למיוחד, בין מצבי תודעה גבוהים לנמוכים, בין התעוררות לאשליה, בין חיים למוות.

כיצד נוכל למצוא לנו מורה? ראשית אל - לנו לחפש מישהו שהוא יותר מאדם. מורה אינו מיוחד כלל וכלל. הוא הכי פשוט שאפשר. ובכל זאת אם נצפה למצוא בודהה נמצא רק גיהינום. אין מורה שיכול להשתוות לבודהה שבדמיוננו. לסוגים שונים של תלמידים יש סוגים שונים של מורים ובכל זאת יש להם תבחינים. בסוטרת אודאי (Anguttara Nikaya AN 5. 159) הבודהה אומר לאנאנדה מה הן חמש המעלות שעל מי שרוצה להורות את תורת - הבודהה להשיג:

1. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר צעד אחר צעד.

2. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר בשביל להסביר את התהליך [של סיבה ותוצאה].

3. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מתוך חמלה.

4. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני לא אדבר לשם השגת רווח חומרי.

5. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מבלי לפגוע בעצמי או בזולת., (הפרשנות למשפט הזה גורסת כי לפגוע בעצמי פירושו להתנשא או להעמיד עצמי מעל הזולת, ולפגוע בזולת פירושו להשפילו או להקטין אותו).

אנחנו יכולים לראות שהבודהה מכוון לכך שבשביל להורות את תורתו יש לחשוב בראש ובראשונה על הזולת. ואנחנו יכולים להסיק מדבריו מספר שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו בוחרים במורה:

1. האם המורה מבקש כסף תמורת הוראת תורת - הבודהה או שלא? האם הוא מבקש תמורה חומרית אחרת או שלא? (יכול להיות כל דבר, החל ביחסי מין וכלה בשליחויות ושיפוצים בבית)

2. האם המורה מאדיר עצמו ואת השגתו על חשבון התלמיד והשגת התלמיד או שלא?

3. האם המורה מסביר את תורת - הבודהה מבלי לייחס אותה לעצמו ומבלי להסתיר דבר באגרופו הקמוץ או שלא? האם הוא מנסה לסובב את תלמידיו במילים יפות ובביטויים מעוררי השראה או שהוא פשוט מורה את הדהרמה?

4. האם המורה מעודד את הערצתו או שלא? האם המורה מנסה לנהל את חיי תלמידיו או שלא? האם הוא אומר שרק דרכו ניתן להתעורר או שיש לו תכונות מיוחדות שאין לאחרים או שלא?

5. האם המורה באמת רוצה בטובתך או שלא?

בסופו של דבר למורה אמיתי אין תלמידים כלל. התלמידים הם אלו שהופכים אותו למורה שלהם. מורה שמסתובב ומחפש עדת תלמידים צריך לעורר את חשדכם מיד. יש מורים וקבוצות שמבקשים כסף לא באופן ישיר עבור עצמם אלא עבור השכרת מבנה או מגוון הוצאות אחרות שיש לקבוצה. מורה כזה וקבוצה כזו חסרים אמונה אמיתית בתורת - הבודהה והשגתם חלקית. ללכת בדרך הבודהה זה כמו להשליך את עצמך מצוק בכל נשימה מחדש מבלי לחפש במה להיאחז. מי שחושב שתורת - הבודהה או הוראתה חשובים מספיק בשביל לקחת מכם כסף מכפיש את תורת - הבודהה. היזהרו ממי שמציג את תורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר לסחור בו.

יש בחוגי הניו - אייג, מעין מחשבה או רעיון שמי שאינו "מואר" לא יכול לשפוט או להבין את כוונותיו ומעשיו של "מורה מואר". האצטלה הזו של "מורה מואר" מאפשרת לאנשים לעשות כרצונם באנשים אחרים. זו שטות גמורה מכמה סיבות. הראשונה היא שבמציאות אנחנו לא באמת יכולים להבין ולשפוט את כוונותיו ומעשיו של איש. או כמו שאומר סאווקי קודו, "אתה לא יכול להחליף אפילו פלוץ עם האדם שלצדך". כך שהטיעון הזה מאפשר בעצם לכל אחד מואר או לא לנהוג בזולת כבחפץ. הסיבה השנייה היא שעל - אף מה שהיו רוצים שנאמין אנשים מסוימים, אין אף - אחד שהוא "מואר" תמיד, גם לא בודהה. הסיבה השלישית היא שבבודהיזם על - כל - פנים, אדם צריך לקחת אחריות מוחלטת על חייו. אין איש שיגיד לנו מה - נכון ומה לא - נכון - כל מה שאנחנו יכולים לדעת הוא האם אנחנו פועלים לאור הדרך המתומנת או לא. לגבי האחרים אנחנו לא יכולים לדעת הרבה מלכתחילה, אבל יש לנו שכל ואנחנו בהחלט יכולים לשפוט האם שהייה במחיצתם עוזרת לנו לכוון את מעשינו כלפי בודהה או לא. אף אחד לא מבקש מאיתנו להיות בוחן לב וכליות אבל מורה שלא חי על - פי הציוויים הבודהיסטים פשוט לא מגשים את הדרך. חשוב להבין שהציוויים הבודהיסטים הם בראש ובראשונה תיאור של המציאות ורק אחר כך ציוויי עשה ואל תעשה. עלינו לזכור שהתרגול הבודהיסטי הוא הגשמת תורת - הבודהה. ופעולה לאור הציוויים הבודהיסטים היא מציאות מוגשמת של הציוויים הבודהיסטיים. לא מדובר במשחקי מילים. ובכל זאת שמירה על הציוויים הבודהיסטים תוך ביקורת גלויה או מוסווית על מי שמפר את הציוויים הבודהיסטים היא עדות להפרה של הציוויים הבודהיסטיים. במילים אחרות - אם הוא נראה כמו (אידאל של) מורה, מתנהג כמו (אידאל של) מורה, מדבר כמו (אידאל של) מורה, דורש מאחרים להתנהג על - פי אילו מן אידאלים של טוהר אבל אז מבקש מכם להתפשט הוא כנראה לא מורה. כל מי שמתעסק בעיקר באחר ופחות בעצמו כנראה לא מורה אמת. אל תלכו שולל אחרי שושלות מפוארות, תארים, שמות אקזוטיים או סיפורי נסים. רק מי שמלמד את ארבע האמיתות, את הדרך המתומנת הוא מורה ראוי. רק מי שמתרגל ומגשים בחייו את דרך - הבודהה הוא מורה ראוי.

לסיכום. אני קורא לכל מי שקורא את הטקסט הזה לעשות מעשה ולחפש לעצמו מורה. לא תוכלו להגשים את הדרך מקריאה בספרים או מדיונים בפורומים. את הדרך יש לתרגל בהנחייתו של מורה. גם יום אחד במחיצתו של מורה שווה ערך לקריאה של מאות עמודים על בודהיזם. www.bendowa.net/zenblog1/בלוג/שלושה-נושאים/