אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית. מושג זה משמש גם כשם גנאי לאמונותיו של הזולת.

ישנן אמונות טפלות מקובלות המכונות גם "אמונות עממיות". חלקן, כגון הפחד מיום שישי ה - 13 או מחתול שחור ניתנות למעקב ולהסבר היסטורי. ישנן גם אמונות טפלות שאדם, או יצור חושב אחר, מגבש בעצמו בשל הסקה לא נכונה ממאורעות חייו. לדוגמה, בניסויים בתחום הפסיכולוגיה של הלמידה, בהם חיית מעבדה אמורה ללמוד בניסוי וטעייה ללחוץ על דוושה כדי לקבל מזון, יש חיות שלומדות להסתובב סביב עצמן וללחוץ על הדוושה, להנהן בראשן וללחוץ על הדוושה וכיוצא באלו. זאת למרות שדי בלחיצה על הדוושה בלבד כדי לקבל מזון.

יש הטוענים כי הקביעה מהי אמונה טפלה היא קביעה סובייקטיבית. כך, למשל, יכול אתיאיסט לטעון שהאמונה בכל דת באשר היא, היא אמונה טפלה. אחרים טוענים שאמונה הנשענת על מערכת עקרונות מנחים מגובשת, אינה אמונה טפלה, גם אם היא שגויה. על פי טענה זו, אמונה באסטרולוגיה, למשל, היא אמונה טפלה בשנות האלפיים, אך בזמנים בהם האסטרולוגיה הייתה מקובלת על מרבית המלומדים ומנומקת לפי מיטב יכולתם, היא לא הייתה אמונה טפלה.

שלט הומוריסטי בכניסה לתערוכה "לכל הרוחות והשדים", מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, ינואר 2011 - אמונה טפלה

מקור השם

הצירוף "אמונה טפלה" מקורו בתקופת ההשכלה, כנראה חידוש של ר' נחמן קרוכמל (רנ"ק) על פי המילה הגרמנית Aberglaube, שפירושה אמונה נוספת, או נספחת. בגלל הדמיון בין המילים "טפל" ו"תפל" התקבלה בעברית גם הצורה "אמונה תפלה", במובן של אמונה ללא טעם (ראו אטימולוגיה עממית).

באיוב (יג ד): "אַתֶּם טֹפְלֵי - שָׁקֶר; רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם"

מקורות

במקביל להתפתחות הדת במשך השנים, נוצרו גם אמונות בכוחות משונים, ואלה הן האמונות הטפלות.

עם הפצת הכתב יכלה החברה האנושית לגבש מערכת אמונות מנומקת באופן מעמיק ודלת סתירות פנימיות. סוג אחד של מערכת אמונות כזו היא הדת המודרנית הנעזרת בכתובים ובתעוד של מקרים שהאדם רואה כנסים. סוג אחר הוא המדע. הן המדע והן הדת המודרנית מאמינים כי לכל תופעה יש הסבר. הבדל מרכזי אחד בין המדע לבין הדת המודרנית הוא שהמדע מאמין כי כל ההסברים ניתנים לגילוי (או שלפחות הסבר מקורב להסבר האמיתי ניתן לגילוי) על ידי תצפיות, ניסויים והישענות על מודלים מתמטיים. ההבדל המרכזי השני הוא דחית רעיון הנס. ההבדל המרכזי השלישי הוא חשיבותה של הביקורת. במדע, כל רעיון אמור לעמוד בביקורת מתמידה. החשיבה הביקורתית המדעית מבטלת את האמונות הטפלות.

כיום יודעים אנשים רבים את ערכה של החשיבה המדעית. למרות זאת, עדיין שורדות להן האמונות הטפלות. התייחסות משועשעת לכך נמצאת בסיפור על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, אשר במשרדו הייתה תלויה פרסת סוס. "האם אתה מאמין באמונות טפלות?" נשאל על ידי מבקר נדהם. "לא ולא", השיב נילס בוהר, "אבל שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה".

יש אמונות טפלות עתיקות מאד, יש שהן מוזרות ומשעשעות, ורבות מהן אינן עלולות להזיק לאיש. אולם כולן מעידות על גישה לא מדעית ונכונות לקבל דברים מפי הבריות בלי לבדוק אותם, ובכך נזקן. התייחסות לכך אפשר למצוא בדבריו של ירמיהו יובל:

"יש... פניה אל האמונה הטפלה... מפני שהתבונה, לפי טבעה הביקורתי, אינה מסוגלת לענות על כל השאלות... (לכן) בני האדם מבקשים להם תשובה באשליה ובהזיה, בקוסמים ומעוננים ואצטגנינים ומכשפים למיניהם, ואלה, המנצלים את חולשת בני האדם, יוצרים להם ממסדי כוח על חשבון אשליותינו, או סוחרים בפחדים ובתקוות שלנו..."

מאפייני חשיבה של מאמיני אמונות טפלות

לפי Marjaana Lindeman אמונות טפלות מייצגות כשל באבחנה בין העולם הפיזיקלי לעולם הפסיכולוגי. לפי גישה זו ילדים לומדים עד גיל 4 להבחין בין ישויות פיזיות שמופעלות על ידי כוחות חיצוניים לבני אדם שיכולים ליזום פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה. אמונה טפלה, לפי גישה זו, היא שבירה של האבחנה הזו: גופים פיזיים פועלים מתוך כוונה לגרום תוצאות (רצויות או הרסניות), מחשבות ורגשות יוצרות שינויים בעולם הפיזי (עין רעה, למשל). אסטרולוגיה היא ייחוס של איכויות פסיכולוגיות וביולוגיות לגופים בעולם הפיזיקלי (כוכבי הלכת). בכך שונה אמונה טפלה מסתם שגיאה: מי שחושב שלויתן הוא דג (ולא יונק) טועה אך אינו בעל אמונה טפלה משום שגם דג וגם יונק הם ישויות ביולוגיות, לעומתם שחקן שש בש שילחש לקוביות לפני הזריקה הוא בעל אמונה טפלה משום שהוא מייחס חוקיות פסיכולוגית (היענות לבקשה) לגוף חומרי. למעשה החשיבה האינטואיטיבית מתקיימת לצד החשיבה הרציונלית וככל שהיא מפותחת יותר מתחזקת הנטייה לאמונות טפלות. המחקר העלה מתאם מובהק בין אמונה באמונות טפלות לבין נטייה ליחס איכויות פיזיקליות או ביולוגיות למחשבות ורגשות. לדוגמה מאמינים באמונות טפלות נטו לפרש משפט כמו "מחשבה רעה מידבקת" כפשוטו (מחשבה המועברת כמו שפעת). בדומה הם נטו לייחס איכויות פסיכולוגיות לעצמים פיזיקליים או ביולוגים: משפטים כמו "לרהיטים ישנים זיכרונות מהעבר" או "כשחם הפרחים רוצים לפרוח" הובנו כפשוטם. בנוסף נטו המאמינים באמונות טפלות ליחס כוונה לאירועים טבעיים ואקראיים. מאמיני האסטרולוגיה (וכמוהם המאמינים בטלפתיה, קמעות ופנג שווי) התבססו הרבה יותר על אינטואיציה מאשר על חשיבה אנליטית גם בתחומים שאינם קשורים לאמונותיהם.

הבנה של מאורעות אקראיים

מאמיני אמונות טפלות נוטים לבקש אישוש למאורעות הנראים להם בלתי סבירים, ולכן מחפשים להם הסבר על - טבעי. במחקר בו נבדקה התלות שבין הנטייה לאמונות טפלות להבנה של אקראיות נמצא מתאם מובהק בין אי הבנה של אקראיות לבין אמונה באמונות טפלות. מאמינים באמונות טפלות נטו לתת תשובה לא נכונה לשאלות כגון: איזה רצף סביר שיותר שיתקבל ב - 6 הטלות של מטבע:

עץ, עץ, עץ, עץ, עץ, עץ

עץ, עץ, עץ, פלי, פלי, פלי

עץ, פלי, עץ, עץ, פלי, פלי

לכל האפשרויות הסתברות זהה (התשובה הנכונה).

סיבות רגשיות לאמונה באמונות טפלות

חוקרים אחרים מייחסים לאמונות טפלות ערך הסתגלותי במצבים של חוסר שליטה. ניסוי שהדגים את יתרונן של אמונות טפלות בויסות רגשי בדק ביצועים של נחקרים בפתרון חידות. באחד משלבי הניסוי נתבקשו הנחקרים לפתור חידות שהיו בלתי פתירות (כישלון מובטח). מתברר כי דווקא הרציונליסטים התקשו להתמודד עם המצב ובעקבות ההתמודדות הכושלת הזו ירדו ביצועיהם בשלבים הבאים של הניסוי (בהם היו החידות פתירות). ביצועיהם של נחקרים שהעידו על עצמם כמאמינים באמונות טפלות נפגעו פחות המחקר הראה גם עליה בדיווח על אמונה באמונות טפלות בעקבות התמודדות עם שאלות בלתי פתירות. יש מחקרים המקשרים טראומות ילדות ופנטזיות כתוצאה מאותן טראומות לאמונות טפלות. לפי המודל הזה הצורך לחדש את תחושת השליטה הפגועה של הילד בחייו עשוי להביא אותו לפנטזיות על אמצעים דמיוניים להשגת כוח ושליטה שיתורגמו מאוחר יותר לאמונה באמונות טפלות.

דוגמאות אחדות לאמונות טפלות

דוגמאות לאמונות טפלות שרבים עדיין מאמינים בהן:

הקשה בעץ מבריחה רוחות רעות - נובעת מכך שבעבר היו סבורים כי אלה מתקיימות בתוך עצים. על כן, כשמזכירים את שמו של אדם לטובה, מקישים על עץ כדי שרוח רעה לא תפגע בו; וכשמזכירים שם של אדם שקרה לו דבר רע, מקישים על העץ על מנת להבריח את הרוחות הרעות מקרובינו וסובבינו.

חתול שחור החוצה את הכביש לפני הולך הרגל - סימן מבשר רעות.

עין הרע.

אם מבקש אדם משאלה בעת שכוכב נופל, מתגשמת משאלתו.

אם ילד שוכב על הארץ ומישהו עובר מעליו, הרי מעתה לא תגבה קומתו עוד, אלא אם יעברו מעליו בחזרה.

ביום שישי החל ב - 13 בחודש יש לצפות לפורענות (נובע מהארוחה האחרונה של ישו, בה נכחו 13 אנשים והיא נערכה ביום שישי וכן מכך שמסדר אבירי היכל שלמה נפל בתאריך זה בשנת 1307).

הליכה מתחת לסולם אשר נשען על קיר לא רצויה, כי הסולם יוצר עם הקיר "משולש קדוש", והעובר מתחתיו שובר אותו.

אם מישהו משתעל, הרי זה סימן כי באותו הרגע מדברים עליו רעה במקום אחר, ואילו אם הוא מתעטש, זהו סימן שמדברים עליו דברים טובים. אם מישהו מתעטש שלוש פעמים ברצף באמצע דבריו, סימן הוא כי אמת דיבר.

מקומם של כוכבים בשמים ומועד הלידה חורצים את גורלו של האדם. מאמונה זו התפתחה האסטרולוגיה.

שעון עומד (ללא סוללה, מקולקל) מעכב את הזמן, עוצר פרנסה.

אמירת "מלח מים שום בצל, מלח מים שום בצל..." מרחיקה דבורים וצרעות.

אם מישהו יושב בפינת השולחן, הוא לא יתחתן בשבע השנים הבאות.

מציאת תלתן בעל ארבעה עלים מביאה מזל טוב, ומציאת תלתן בעל חמישה עלים מביאה לשגשוג כלכלי ואריכות ימים.

לימאים בכל הדורות היו וישנן אמונות טפלות משלהם, אחת מהן ממליצה להחזיק חתול מנומר על הסיפון, כי בכל מקרה מביא הדבר למזל טוב. חתולים מנומרים, לפי אותה דעה, יכולים לחזות מראש סערות מתקרבות, ואם שולחים אותם אל ראש התורן, יוכלו גם להפחיד את שדי הסערות ואף לגרשם מן הספינה. אמונה טפלה נוספת, שנפוצה גם בקרב ציים מודרניים, היא שאסור לתת לאשה להתקרב לחדר המכונות של ספינה, וכן שאסור לשרוק על הספינה ובפרט בגשר הספינה, מחשש שנפטון, אל הים, יחשוב ששורקים לאשתו, יתרגז ויחולל סערה.

ציפורים - כאשר ציפור אדומה נכנסת לביתו של מישהו צפויה שרפה בבית. כאשר נכנסת יונה לבית צפוי שלא יהיו ריבים בשבועות הקרובים.

אמונות טפלות על פי היהדות

בתלמוד בבלי במסכת שבת, וכן בתוספתא מסכת שבת, מצויות רשימות ארוכות של פעולות המכונות "דרכי האמורי", וכולן אמונות טפלות שהיו נהוגות אצל עמי כנען הקדומים. התלמוד טוען שאלו אמונות שווא ואין לעשות מעשים אלו מסיבות תרבותיות. דוגמה למעשה כזה הוא שאין להשחית מזון.