במקום אחר, דיברתי על הרגשות כיוצרים את החלומות. גורם נוסף המשתתף ביצירת החלום הוא, המחשבה. האדם מונע באמצעות מחשבותיו: הוא חושב מה לעשות באותו יום, מתכנן את פעולותיו, חושב מה לומר ואף חושב מה להרגיש. גם אם יומו יעבור בנינוחות, מחשבתו יכולה לעורר בו רגשות חריגים, אין צורך שהסביבה תעורר אותם. האדם הוא כמו הר געש רוחש ומשהו בו מחליט להתפרץ ברגע מסוים.

המחשבה עובדת דרך אסוציאציות - דבר אחד מזכיר דבר אחר והאחר מזכיר עוד דבר, וכך זה מתגלגל. לאסוציאציות אין גבולות ויש קושי לעקוב אחריהן ולהבין את דרך פעולתן. האם המסרקת את בתה תזכיר לה את סירוק הבובה שלה כאשר הייתה קטנה, משם תחזיר אותה לבובה של בתה שהלכה לאיבוד וזה יזכיר לה את המשקפיים שלה שהלכו לאיבוד. אחר כך היא תשכח את כל התהליך ולא תבין, כיצד סירוק השיער גרם לה להיזכר במשקפיים. בדרך כלל, אין אנו מסוגלים לזכור כיצד התגלגלו האסוציאציות, כמו כן, ישנן אסוציאציות שנעשות באופן אוטומטי במוחנו וכלל לא מגיעות אל המודעות. באמצעות המחשבה אנו מעוררים אסוציאציות שונות וכך מגיעים לדבר אחר לגמרי ממה שחשבנו עליו מלכתחילה. הרגשות הם אלה שקובעים אלו אסוציאציות יעלו. האם שסירקה את בתה, קודם, נזכרת בבובה שלה, כי זו סיטואציה שעוררה בה רגשות. בהמשך היא נזכרת בבובה של בתה אשר הלכה לאיבוד, כי גם זה דבר הנוגע ללבה - מתוך הזדהות עם הבת ואולי מתוך הכאב על המחיר ששילמה על הבובה, וכן הלאה.

האסוציאציות הן אבני הבניין של החלומות. מחשבות בעירות גוררות אחריהן אסוציאציות אל תוך החלום. הן מתרחשות גם בתוך החלומות עצמם - דברים מסוימים בחלום מזכירים לנו דברים אחרים ואז החלום עובר הסבה לחלום אחר. לעתים יש קשר אחד ספציפי ולעתים ניתן למצוא רשת שלמה של אסוציאציות וקשרים משולבים זה בזה בין המציאות אל החלום, בין החלום למציאות, בין חלקי החלום, ובין חלקים מהמציאות השלובים בחלום.

הפילוסוף היווני אריסטו טען, שהחשיבה היא שרשרת של אסוציאציות. הוא הסביר שלושה חוקים להיווצרותן (מבוא לפסיכולוגיה, 1990) :

חוק הסמיכות - אסוציאציה נוצרת בין עצמים או מאורעות המופיעים בסמיכות. למשל: כאשר אראה את מורתי מבית הספר, אזכר באירועים שקרו לי שם.

חוק הדמיון - אסוציאציה נוצרת בין מאורעות ועצמים הדומים זה לזה. למשל: אם הלך לי חפץ מסוים לאיבוד, אני אזכר בחפצים נוספים שהלכו לי לאיבוד.

חוק הניגוד - אסוציאציה נוצרת בין מאורעות ועצמים המנוגדים זה לזה. למשל: פארק המים שאני שוהה בו, מעלה בי מחשבות על המדבר - מקום יבש ממים.

הבנת חוקים אלו, מאפשרת לזהות את השתלבות האסוציאציות בתוך החלום, וכך לפרש אותו בדרך נכונה. האסוציאציות נוצרות בדרך הבאה: כל אירוע שאנו עוברים בחיים, מחולק לשניים - פרטי האירוע והרגש המלווה אותו. לכל חלק ישנו זיכרון נפרד - פרטי האירוע נשמרים בזיכרון מסוים, המתאים למידע מסוג זה, והרגש נשמר במקום המתאים לשמירת רגשות - אך יש ביניהם חוט מקשר. דוגמה לחוויה של אדם כלשהו: פרטי האירוע הם - צעקות, צלחות עפות ומתנפצות. הרגש המלווה הוא: תחושת כעס. הרגש מקושר לאותו אירוע. בהמשך החיים, אותו אדם עובר אירוע אחר: הוא קונה זוג נעליים חדשות. כאשר הוא מגיע הביתה הוא מגלה ששתיהן שמאליות. גם אירוע זה מלווה בכעס. הכעס הזה זהה בדיוק לכעס של האירוע הקודם, לכן אין צורך שהוא ישוכפל בזיכרון. נוצר תרשים כזה:

(יש חיצים מובילים בין האירועים, אל הכעס)

אירוע א' אירוע ב'

כעס

כך נוצר קשר בין אירוע א' לאירוע ב' באמצעות אותו הכעס. כאשר אדם כועס בעקבות אירוע ב', זה מחבר אותו אל הכעס של אירוע א', ואז הוא נזכר בזאת. לכן, כאשר מישהו כועס עליכם, הוא יזכיר לכם אירועים קודמים שבהם כעס עליכם, גם אם הם אינם שייכים להווה. הקשרים כאלה נוצרים בדרכים שונות ובצורות שונות.

חוק הסמיכות

מאורעות רבים בחיים מתרחשים בסמוך לדברים אחרים. למשל: בדיוק כאשר שמעתי שיר מסוים ברדיו, התקשר אליי חברי האהוב. התקשרות החבר הוא דבר מרגש ואילו השיר, הוא שיר רגיל שאינו מעורר רגש מיוחד. שתי הסיטואציות - השיר והתקשרות החבר - נשמרות יחד בזיכרון ומקושרות לרגש שהתעורר. בפעמים הבאות שאשמע את אותו שיר, דרך החוט המקשר, אזכר מיד בחבר ואף יתעורר אותו הרגש. אפשרות אחרת היא, שהשיר יעורר בי התרגשות מבלי שאזכר בחבר, ולא אדע כיצד הדבר. אם כן, יכולים להיווצר כמה קשרים: בתרשים זה נראה כך:

האירוע במקור: שיר + חבר = התרגשות

שיר = התרגשות

שיר = חבר

מה שמעניין אותנו כרגע הוא: שיר = חבר. שני פריטים אלו הופיעו בסמיכות וכך הפכו להיות מקושרים בניהם. בחלום יופיע רק השיר, ולא החבר עצמו, על מנת לייצג את החבר. כיוון שהשיר הוא פרט שולי שלא הוא עורר את הרגש באופן ישיר, האדם אינו זוכר ששמע אותו וכך אינו מבין את משמעותו בתוך החלום. השיר (הפרט השולי), הופך להיות תבנית המייצגת את החבר - הופעתו מרמזת על החבר. זו הסיבה שאנו מתפלאים על כך שבחלומות מופיעים פרטים שוליים מתוך המציאות ולא פרטים מרכזיים בחיינו. למעשה, הפרטים השוליים מייצגים את המרכזיים (כמו: השיר את החבר). ליצירה זו אני קוראת "יצירת תבנית". נוצרת תבנית מוקדמת בעירות ומאוחר יותר היא הופכת להיות חלק מהחלום.

על שאר החוקים של האסוציאציות המתבטאים בחלום ודוגמאות של חלומות בנושא זה, תוכלו לקרוא בספר: נפלאות החלום.