תקציר⬅ ... - מסר הבורא מסר הבורא שמע ישראל ה' אלוהנו ה' אחד היות וכל דבר קורה כול אחד מתאים את עצמו למציאות שלי היוצר את האורות הגדולים כל אחד מאמין מתוך אמונה שלמה והבנה שהכל נעשה לטובתו העליונה כולכם שיעורים ותיקונים נשמתיים הזכות לחיות כבריאה ביקום היא להיות בהתפתחות וצמיחה לקחת את האורות ולשמר על המשמעות של הרוח יום יבוא וכל ... יש לי, עם יש לי אורות, חיים ונושמים שם הם צומחים ומרפאים ומתקנים את נשמתם תוחלת חיים ניכרת בתוך החיים של העולם הזה מקורות האור משתפים באהבה מאירה וכוח לחשוב על המחר בורא עולם ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... והידיעה, הכל צפוי והרשות נתונה, בחירה וידיעה, ידיעת הבורא ובחירה חופשית - מה האמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הבחירה והידיעה, הכל צפוי והרשות נתונה, בחירה וידיעה, ידיעת הבורא ובחירה חופשית - מה האמת?. עכשיו אני רוצה לדבר על שאלת הבחירה והידיעה, ככה קוראים לשאלה, מה היא שאלת הבחירה והידיעה? שאלת הבחירה והידיעה היא בעצם שאלה שחושפת את הטמטום והשיגעון במשפט הדתי שאומר, הכל צפוי והרשות נתונה, מה זאת אומרת הכל צפוי והרשות נתונה? הכל צפוי פירושו, מראש הכל צפוי, אלוהים צופה ויודע מה יהיה, אף על פי כן הרשות נתונה, כל אחד ואחד יכול להחליט מה הוא רוצה לנסות. ושאלת הבחירה והידיעה הולכת ככה, היא אומרת אם אלוהים יודע מה אני יעשה אז איך יש בחירה חופשית? ומה זאת אומרת? כי מצד אחד מבחינה דתית אלוהים יודע הכל, יודע מה יהיה, ומצד שני מבחינה דתית יש גם בחירה חופשית, ושני הדברים האלו לא מסתדרים, כי אתה לא יכול להגיד שאלוהים יודע הכל ואף על פי כן יש בחירה חופשית, ולמה? הרי אם אלוהים יודע מה אני יעשה, האם אני יכול לבחור בניגוד למה שהוא יודע שאני יעשה? משהו פה לא מסתדר. כי אם אלוהים לא היה יודע מה אני יעשה, זה בסדר, בכל רגע אפשר לבחור מחדש, אבל כאשר אתה אומר שאלוהים יודע מה אני יעשה אז הוא מראש יודע שאני למשל ביום שבת אסע לים, אז מה הוא מעניש אותי? היכן כאן הבחירה החופשית שלי? שזה לכאורה שאלה הגיונית, ואז באים הרבנים הלא חכמים, ואומרים תקשיב יש לנו שאלות, שאין עליהם תשובה וכו' וכו', אז באים רבנים שהם לא חכמים וחושבים שהם חכמים וגם ... לא יודעת מה יהיה איתה, והיא מהצד שלה חווה חוויה של בחירה, ובכך אותם רבנים חכמים חושבים שהם תירצו את שאלת הבחירה. ומי שיש לו קצת שכל בקודקודו מבין שהסיבה שיש לאותם רבנים תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה נובעת משום שהם לא הבינו את שאלת הבחירה והידיעה, מה זאת אומרת? הם הבינו שאם אלוהים יודע מה יהיה, אז איך יש לאדם בחירה חופשית? אבל מצד האמת זאת בכלל לא השאלה, השאלה אם אלוהים יודע מה יהיה, והאם יש לי בחירה חופשית זה רק ביטוי של שאלה אחרת יותר רצינית. השאלה היא לא אם אלוהים יודע מה יהיה ואיך יש לי בחירה חופשית, השאלה היא אחרת, אם אלוהים שולט בכל מה שקורה איך זה שיש לי בחירה חופשית? מה אני בעצם בא לומר? הידיעה של אלוהים, למה אלוהים יודע מה יהיה? נגיד שאלוהים יודע מה יהיה, איך הוא יודע מה יהיה? כי הוא מתכנן מה יהיה, אלוהים אומר, אני ביום שלישי הבא רוצה לעשות ככה וככה, אלוהים מתכנן את מה שקורה, ובגלל שאלוהים מתכנן את מה שקורה, הוא יודע מה יהיה, והשאלה היא לא אם אלוהים יודע מה יהיה אז איך זה שיש לי בחירה, כי אתה יכול להגיד הוא יודע, ובכל זאת יש לי בחירה. השאלה הנשאלת היא שאלה אחרת, אם אלוהים עושה את מה שקורה, אז איך זה שיש לי בחירה חופשית? וכאן בעצם יש רק שתי אפשרויות, אפשרות אחת היא להגיד שאלוהים לא עושה את כל מה שקורה, שזה בעצם לא יכול להיות, אלוהים לא עושה את כל מה שקורה? אם הוא לא עושה את כל מה שקורה זה אומר שיכולתו מוגבלת, זה אומר שהוא לא אינסופי, זה אומר שיש עוד אלוהים כמותו, כי לא הוא המנהל, יש עוד מישהו שמנהל, יש עוד אלוהים כמוהו, וחוץ מזה ברמה הלוגית לא יכול להיות שלא תהיה ישות אחת שאחראית על כל מה שקורה, מה זאת אומרת, כי כל הסיבות בעולם הם חלקים של תהליך, ולתהליך כולו יש בסוף איזו שהיא סיבה, יכול להיות שיש סיבה וסיבה וסיבה עד אין סוף, זה לא משנה, אבל כל האירועים בעולם שנמצאים בתוך רצף של זמן ומקום, לכולם יש סיבה, זאת אומרת שיש משהו אחד שמניע את כל האירועים. ואז השאלה שנשאלת היא, אם אלוהים עושה את כל מה שקורה אז איך יש לי בחירה חופשית? אז מה אפשר לומר, החוכמולוגים הדתיים יגידו אלוהים עושה את כל מה שקורה אבל הוא נתן לך בחירה חופשית, הם חושבים שהם אמרו בזה דבר מאוד חכם, שהם לא מבינים איך האדם ששאל את השאלה לא קלט את זה, מה אתה לא מבין שהוא גם יכול לעשות את כל מה שקורה וגם לתת לך בחירה חופשית, אבל האנשים האלה טומטומים, למה טומטומים? ואני יוסיף פה עוד נקודה ... אותה, כאשר אנחנו שואלים האם יש לאדם בחירה חופשית או לא, השאלה היא לא אם האדם חושב שיש לו בחירה חופשית או לא, השאלה היא לא מה האדם מרגיש, השאלה מצד האמת האובייקטיבית היא או שיש לך בחירה חופשית או שאין לך בחירה חופשית, מה זה אומר? מצד האמת האובייקטיבית אם היינו עכשיו שואלים את אלוהים, ומראים לו מישהו שנוסע בשבת, מצידו של אלוהים, אדון אלוהים מה קורה פה? מה זה הדבר הזה? ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... של אלוהים, בריאת העולם, למה אלוהים ברא את העולם? מי ברא את הפוטנציאל של המציאות? מי ברא את הבורא? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: השעמום של אלוהים, בריאת העולם, למה אלוהים ברא את העולם? מי ברא את הפוטנציאל של המציאות? מי ברא את הבורא?. הפעם אני רוצה לדבר על השעמום של אלוהים!! מה זאת אומרת השעמום של אלוהים? הרבה מתלבטים למה בעצם אלוהים ברא את העולם, ואחת השיטות אומרת כי אלוהים חווה שעמום, לפני בריאת העולם היתה ישות אחת, הישות השתעממה ואמרה יאללא בא נעשה אקשן... טוב ורע וכו'. ובעצם הם אומרים שהסיבה היא כי אלוהים חווה סוג של שעמום, ולצד זה יש הרבה הסברים אחרים, כי רצה להיטיב לננבראיו, כי רצה לגלות את מלכותו, כל מיני שקרים כאלו ואחרים. עכשיו נסביר למה ההסבר שהבריאה של אלוהים היתה כתוצאה של שעמום, למה הוא הסבר לא נכון. ומי שיש שכל בקודקודו, יבין שהשעמום של אלוהים לא מצדיק את בריאת העולם! ולמה? למה זה לא מסביר את בריאת העולם, כי מה שאני תמיד מסביר זה שבריאת העולם, זה עצם השינוי הראשון שהיה במציאות, והשינוי הראשון שהיה במציאות הוא לא בריאת העולם, אלא השינוי הראשון הוא יצירת הרצון של אלוהים. אם נאמר שהבריאה היתה כי לאלוהים היה משעמם, ממילא נשאל למה היה משעמם לאלוהים? כדי שלאלוהים יהיה משעמם, צריך שיהיה לו רצון שיהיה לו לא משעמם! רצון שיהיה לו מעניין, אם לאלוהים לא היה רצון שיהיה לו מעניין, ממילא לא היה לו משעמם. ואז נשאלת השאלה איך נוצר הרצון שיהיה לו מעניין, איך נוצר הרצון? השעמום הוא לא מחויב המציאות, כי באותה המידה יכל לא להשתעמם, רק אנשים מטופשים אומרים כאלו הסברים, כי ההסבר הזה לא נותן שום דבר, כי הא \ שאלה הנשאלת היא מי יצר את הרצון! הטפשים אומרים שאלוהים ברא את רצונו, אבל איך הוא ברא רצון אם עוד לא היה לו רצון, והטפשים אומרים, לא לא, הוא ברא ללא רצון את הרצון! אבל זה לא נכון, כי מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה? האם זה מחויב המציאות שכמו שיש ישות שהיא אלוהים שתהיה ישות שהיא לא אלוהים? לא, לא מחויב שיהיה רק אלוהים, ולכן לא מחויב שאלוהים יהיה בורא! כי אם יכול להיות שיש רק אלוהים, אז אלוהים לא בורא, כי אז צריך להגיד שיש דבר נוסף, פוטנציאל נוסף, חוץ מאלוהים! ומאחר שיש אפשרות שתהיה מציאות ללא שום דבר אחר שהוא לא אלוהים, אפילו לא ברמת הפוטנציאל, ממילא מצד מהותו האמיתית של ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... 10 סודו של האומניטריקס 1, חיפוש הבורא, המלחמה על הטוב של הנפרדות, העקבות של אלוהים בבריאה, להשתחרר מהשכל לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: בן 10 סודו של האומניטריקס 1, חיפוש הבורא, המלחמה על הטוב של הנפרדות, העקבות של אלוהים בבריאה, להשתחרר מהשכל. אליעד: נתחיל בסרט חדש, בן 10, סודו של האומניטריקס. בן 10 זה השם של הילד, והמשמעות של 10 היא, שהוא יכול להחליף את עצמו ל - 10 חייזרים. והאומניטריקס זה השעון שיש לו על היד, ודרך השעון הזה הוא מחליף ... בכוחות שונים, בשכלים שונים. להחליף צורות, זה כמו שהאחדות מכילה את כל הצורות. הוא לא מוגבל לצורה. בסוף אתה מחליף צורה לאין צורה, שזה אומר להחליף צורה לאלוהים. בסרט יש מעבר בין גלקסיות, והיצורים שהוא יכול להחליף את עצמו אליהם, הם בעצם חייזרים. בן משתמש בכוח שלו, אך הוא אומר, מגניב להיות גיבור, מה זה אומר? הוא עוזר לא רק כדי לעזור להם, אלא גם בגלל שזה מגניב לעזור להם. נכון ... מחפש את האמת בשביל האמת, או בשביל האגו שלו? מה הנמשל למה שהיה פה? בקבלה אומרים, ריבוי אור גורם לשבירת כלים. בן החליט מתוך שוויץ להשמיד, זה למעשה מבטא את אלוהים, שאומר, אני יכול לעשות הכל. כל מה שאנחנו מסבירים זה מהצד של הנפרדות, כי מצד האחדות אין שאלה מדוע אלוהים ברא. אלוהים כאילו אומר, אני יוכיח שאני המלך, אני יבטא את הכוח שלי, אם יש כוח, אני יוכיח ששלי יותר חזק, ואז מה קרה? ריבוי אור גורם לשבירת כלים. ברגע שהצגת את הכוח שלך מבלי שהיית צריך, או יכולת לפעול אחרת, נהייה ריבוי אור. וזה גרם לכך שהשעון שלו התקלקל. זה כמו שלאלוהים היה הכל טוב, הוא היה באחדות, והוא החליט לעשות נפרדות, ובגלל שיכל לעשות נפרדות, נוצר העולם. רציתי לתת תובנה בקשר לגרגר הקטן. יכול להיות לך מחשב שיש בו הרבה מידע, אבל כל המידע לא זמין עבורך, למה? אם חסרה במחשב הנקודה ... הדבר הקטן היית מגלה שיש פה אין סוף מידע. השעון שלו מייצג את השכל, כי השכל מחליף לך צורות, כמו השעון. ושאנחנו אומרים שהשעון התקלקל, הכוונה שהשכל שלך התקלקל. אלוהים הוא אין סופי, ואמר, בא נחליף צורה, בא נעשה שאני אהיה מצומצם. בא נחליף צורה להרבה צורות, ליש ואין, אבל הריבוי אור הזה גרם לשבירת כלים, השעון מקולקל, ועוד גורם נזק, ועומד להחריב את העולם. כמו שהשכל עומד להחריב לך את כל ... אבל רק לזמן מוגבל, ואחר חוזר להיות שוב ילד, כך הוא לא כל הזמן יכול להיות גיבור, זה רצוא ושוב. ואז הבת דודה שלו מצילה אותו. מה זה אומר, שהאדם למרות שהוא היה אלוהים ונפל למצב של אדם, עדיין יש מישהו ששומר עליו, האדם לא אבוד. טטרקס בא לעזור לבן, ולהודיע לו שהשעון התקלקל, ולשעון יש מנגנון השמדה עצמית. מה זה אומר? שהשכל עומד להשמיד אותך ואת כל מה שקיים. בתכלס השכל הורס לך את כל החיים ... אומרת לו למעשה תחפש טוב טוב. בן משחק אותה תמים. כמו האדם שסובל, כי כל הרצונות שלו מתקיפים אותו והוא לא יודע מדוע הוא סובל. ובתוכו האדם זוכר שהוא היה פעם אלוהים ועשה ניסוי של נפרדות ואז השתבש העניין. וזה מזכיר את הסיפור על אנסטסיה. אנסטסיה היא בת מלך שהלכה לאיבוד ושכחה שהיא בת מלך, והיא בטוחה שהיא עבד. ומנסים לשכנע אותה שתתחזה לבת מלך, כדי לקבל כסף. אבל מצד האמת היא בת המלך, ... להתחזות. ואז אנסטסיה שואלת, מה אני בת מלך? ואז החכמים אומרים לה, את הרי לא זוכרת מה היית, כשהיית ילדה, אז אולי זאת את? למעשה אתה לא יודע בוודאות שאתה לא אלוהים, אז אולי אתה אלוהים? מאחר שאתה לא זוכר איך הכל התחיל, אז הכל יכול להיות. הרי אין לך הסבר איך הכל התחיל. אתה מבין שמשהו לא מסתדר בסיפור. אז אולי דווקא הדבר שלא מסתדר, הוא שמניע את התהליך. כשאתה לא זוכר שום דבר, אז יש לך אפשרויות רבות יותר. את זוכרת מה היית, לפני מה שהיית? לא. אז אולי היית אלוהים, איך את יודעת שלא? אם זוכרים אז טוב, אבל אם לא זוכרים, אז במקום של החוסר וודאות נכנסות כל האופציות. בגלל שאת לא בטוחה שאולי לא, אז אולי כן? טטרקס אומר לבן, אין לי מושג איך לפתור לך את הבעיות שהשכל שלך מביא לך, רק אלוהים יכול לעזור לך. רק מי שיצר את השעון, יכול לעזור לך, רק אלוהים שיצר אותך יכול לעזור לך. למעשה זאת בעיה של כל אדם, השכל של האדם משתבש, וצריך לפתור את הבעיה. אז איך הם יגיעו לאזמט, יוצר השעון, על ידי חתימת ה - DNA והכלים נמצאים בחללית. זה אומר לגלות, איך בא השכל, איך באה הנפרדות, איך באו הרצונות, ודרך זה לנטרל את המנגנון של השכל שמשגע אותך. איך אני יכול להגיע לשורש שלי? יש שכל מסוים שנמצא בכל דבר ודבר, בכל תהליך בעולם יש את החותמת של אלוהים, מה שאנחנו עושים עכשיו, שדרך הסרט אנו רואים איך אלוהים השאיר את החתימה שלו. אם חותמו של אלוהים הוא האמת, אז אם תחפש את האמת, תגיע לאלוהים. בן נכנס לחללית של טטרקס. זה מזכיר את הסיפור של רבי נחמן, על בן המלך ובן השפחה. היה בן מלך שחשב שהוא בן שפחה, הוא התבלבל. הוא היה ביער, כי הוא רדף אחרי הבהמות. אז הוא פגשו את איש היער, ואיש היער הציל אותו. מתחת לבית של ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הבורא, שני אלוהים, יותר מאלוהים אחד, ריבוי אלוהות - האם ריבוי אלוהים אפשרי, בורא מוגבל, ריבוי אין סוף לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: אחדות הבורא, שני אלוהים, יותר מאלוהים אחד, ריבוי אלוהות - האם ריבוי אלוהים אפשרי, בורא מוגבל, ריבוי אין סוף. הפעם אני רוצה לדבר על הנושא, האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? ודנו בנושא רבות, ונתנו את התשובה הידועה, שלא יכול להיות שני אלוהים. וזו הטענה הידועה של הדתיים, שלא יכול להיות שני אלוהים, ומה ההוכחה שלא יכול להיות? מהו השכל הגדול והמתוחכם של הדתיים? הם טוענים טיעון בסיסי, נניח שיש שני אלוהים, האם אלוהים אחד יכול להגביל את כוחו של אלוהים השני? ואם כן, אז זה אומר שאלוהים הוא לא כל יכול כי מוגבל על ידי השני ונגיד שאם אלוהים לא יכול להגביל את כוחו של אלוהים השני, אז זה אומר שהראשון הוא לא אלוהים! כי הוא מוגבל. וזו כאילו ההוכחה הניצחת שלא יכול להיות שני אלוהים, כי זה לא יכול להגביל את זה. ואני בשנייה יסביר איך הטיעון הזה מטופש, ואחר כך נסביר דברים נוספים. נניח לצורך העניין שיש רק אלוהים אחד, עכשיו נשאל שאלה, האם האלוהים הזה, יכול להגביל את הכוח של עצמו? אם הוא לא יכול, אז הוא מוגבל אז הוא לא כל יכול, ואם כן, אז הוא כן מוגבל, כי הוא יכול להגביל את עצמו - מוגבל! אם הוא יכול להגביל את עצמו, האם הוא יכול להיות לא כל יכול? אז הוא לא אלוהים! כי אלוהים היא ישות אינסופית שלא יכול להיות שכוחה יוגבל, אפילו לא על ידי עצמה, ואם יש בתוכה מנגנון של מוגבלות, יש בתוכה פוטנציאל של הגבלה עצמית, כי אם יש אלוהים שיכול להגביל את עצמו, אז יכול להיות שניים שמגבילים את עצמם. - אז כך, אם הוא יכול להגביל את עצמו, אז הוא מוגבל מעצם הפוטנציאל להיות מוגבל - ואז הוא לא אלוהים. - ואם הוא לא יכול להגביל את עצמו, אז גם כן הוא לא אלוהים, כי לא יכול להיות אלוהים שלא יכול לעשות משהו. וזה פרדוקס האבן, האם אלוהים יעשה אבן שהוא לא יכול להרים אותה? ומה אומרים הדתיים? יש את הטיפשים שאומרים ש ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - הכחשת מציאות הבורא, או אימות מציאותו?! ישנם המנסים להשתמש בשואה ככלי ניגוח למציאות הבורא, בטענה כי אם יש בורא לעולם, היאך ייתכן שהוא איפשר לאכזריות כזו להתחרש בעולם, ובפרט כלפי בני עמו? והיאך בין כל מיליוני האנשים שנרצחו, לא ניפקד גם מקומם של צדיקים גמורים? המתבונן הישר רואה, כי גם במקרה זה אין כל קשר בין השאלות הנל, לדחייה כלשהי לראיות שהובאו לעיל בעניין מציאות הבורא. ומה שמנסים אותם שואלים הוא לנצל בצורה צינית את הטרגדיה של השואה, ולהפוך שאלות (שהן לגיטימיות לכשעצמן כדי לנסות ולהבין את הנהגת הבורא בשואה) על הנהגת הבורא שאינן מובנות לנו, למעין הוכחה כביכול לשלילת מציאות הבורא! לכן גם כאן נתייחס לגוף העניין ולא למסקנה התלושה מהנושא! האמת היא שאת היסודות שבעזרתם נוכל להבהיר את נושא השואה, כבר הנחנו בכמה מן המאמרים הקודמים, וכאן הוא המקום לקבצם ביחד. נפתח בנקודה הראשונה שהועלתה, היאך התאפשר למאורע ... השואה להתרחש? בדיון על הידיעה והבחירה, הזכרנו כי אומנם יש לאדם בחירה חופשית, אך היא מוגבלת, ולא כל האפשרויות פתוחות לפניו, אלא שעומדות בפניו כמה אפשרויות שמתוכן הוא יכול לבחור. וכמו שהבאנו מכמה מקומות בתורה שהקבה מעמיד בפנינו שני מסלולים, האחד אם נשמע בקולו ובמסלול זה מפורט כל הטוב שנקבל, והמסלול השני אם חלילה לא נשמע בקולו ונלך אחר שרירות הלב ותאוותיו ושם מפורט הרע שנקבל. למעשה, אם נשחזר את מעשי העם בתקופה שקדמה לשואה, ניווכח לדעת כי הם תאמו להפליא, למסלול שהתורה הזהירה מפניו כי הוא זה שמוביל לאסונות כבדים. ולא זו בלבד, אלא שהתבוננות נוספת בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, תלמד אותנו שגם עיקרי מאורעות השואה נכתבו בתורה, כבר שנים רבות עוד לפני שהתרחשו. אומר השואל, אין זו הפעם הראשונה בה אני שומע על מקרים בהם מוצאים בתורה את שכבר קרה, אבל זו לא חכמה כל כך גדולה. נראה אתכם אומרים את מה שיקרה לפני שהוא קורה! ובכלל, מה בכך שאירועי השואה והעונש שהם קיבלו נכתבו כבר בתורה, האם זה מתרץ ומסביר את מה שנראה כאכזריות בהשמדת המיליונים? ובכן, כמו שהזכרנו, בדיקה פשוטה בתורה תראה כי המהלך של עיקרי ההתרחשויות בשואה, כבר הייתה כתובה בתורה שנים רבות עוד לפני תחילת האירועים. ובזה גם הכופרים הגדולים ביותר מודים כי גם לשיטתם התורה במתכונתה הנוכחית קיימת לפחות כמה אלפי שנים (שהלא תרגום השבעים התרחש לפני למעלה מאלפיים שנה וקצת קשה לתרגם ספר לפני שהוא נכתב!). וזמן זה, הוא קצת מוקדם יותר, מהזמן בו התרחשה השואה... חוץ מזה, ישנן גם כיום נבואות רבות העומדות להתרחש ... לבחירת האדם. כי גם כשהעם הולך בדרך רעה ועקב כך הוא נכנס למסלול של העונש, גם אז אין העונש מופעל מיד, אלא רק לאחר שהסאה תתמלא, ומכיוון שמילוי הסאה תלוי בגודל החטאים, בכמותם ובאיכותם (דבר הנמדד עפ דעת הבורא), לא שייך לקבוע זמנים מדויקים למימושו. ובהקשר לטענתך השניה (שאין בנבואת התורה על מה שעתיד להתרחש, כדי לתרץ את מה שנראה כאכזריות וכו'), התבוננות בעניין תלמד אותך שזה מתרץ ועוד איך! ונבאר זאת דרך משל. אב אומר לבנו: התקנתי לך בבית מערכת חשמל, כאן המתג החשמלי לתאורה, כאן השקע של הכוח וכו', אם תחבר לשקע מכשירים ... וזה בדיוק מה שקרה בשואה. הקבה גילה לנו שאם לא נעשה את המוטל עלינו ונעשה דברים אחרים אנו פשוט מחבלים בעצמנו. וכי לאחר שלא ביצענו את המוטל עלינו וקלקלנו (הכנסנו את היד לשקע!) האם אפשר לבוא בטענות כלפי הבורא? הלא זו איוולת שאין כמותה!! צדיק ורע לו? אומר השואל, אע"פ שהדברים מתחילים להישמע עדיין לא הכל ברור. כלומר, למרות שהעם חטא, וקיבל את העונש ששנים רבות לפני כן, הבורא כבר הזהיר מפניו. עם כל זאת, עדיין אין זה מסביר מדוע נענשו גם אותם אלו שלא חטאו? ובכן, שאלה זו שייכת למעשה לסוגית צדיק ורע לו רשע וטוב לו. כלומר, מדוע יש צדיק שרע לו ורשע שטוב לו? האמת היא כששומעים שאלה זו ההנחה הפשוטה אומרת, ... צדיק מתייסר, קודם שנבוא בטענות על הצדק האלוקי, צריך לוודא שאכן כל ימי חייו הוא לא עבר אפילו עבירה אחת. כי אם הוא עבר אפילו עבירה קלה אזי מגיע לו עונש. (וכאמור חומרת העבירה וקביעת העונש, הם על פי דעת הקב"ה). מאידך גיסא, פעמים שגם הרשעים עושים אי אלו מצוות... לכן כשרואים רשע שטוב לו, אזי מתברר שבכל אופן הוא עשה כמה מצוות במשך ימי חייו, ומה שעכשיו טוב לו הוא מבחינת קבלת השכר על מצוות אלו. מכאן גם נבין מהו טוב ורע בהקשר לשכר ועונש. כי הנה כבר ביארנו שתכלית בריאת האדם, היא כדי לאפשר לו ליהנות מהטוב האינסופי של הבורא, ולכן כל מגמת האדם צריכה להיות ההשתדלות בהגשמת הדבר. ומכיוון שגם ראינו כי אין צדיק ללא רבב, הרי שבנוסף על קיום המצוות (המקנה את עולם הבא), צריך שהאדם יעבור גם תהליך של התנקות מהעבירות (כדי שהדבר לא יפריע להנאה בטוב האינסופי). התהליך של ניקוי העבירות יכול להתבצע בעולם הזה, או בעולם הבא, או בשניהם גם יחד (תלוי בסוגי העבירות, ובגודל התשובה שהאדם עשה עליהן). וכגודל השכר הניתן על קיום המצוות (כפי שביארנו לעיל על קיבוץ כל ההנאות שהיו בעולם מיום בריאתו וכו')... כך גודל העונש על העבירות. ומכאן נסיק כי הסיבה שהקבה נותן לצדיקים את הייסורים בעולם הזה, הינה כדי לנקותם מעוונותיהם בדרך הקלה יותר, כי למרות ריבוי הסבל ... אלו, הם עוברים הכשרה מקצועית קשה וארוכה. כך גם אותם צדיקים וחסידים הם אנשים מיוחדים בעלי נשמות מובחרות, שבכוחן לבצע גם את התיקון העולמי, ולשם כך נותנים להם משימות מיוחדות. משימות אלו הן למעשה דבקות בעבודת ה', אבל מתוך לחץ גדול, מתוך ייסורים מיוחדים, מתוך פיתויים קשים, מתוך עוני ומתוך בעיות בריאות וכו'... ובכן, האם לאותם אלו שזכו להיבחר עי הבורא כאנשים המסוגלים לעמוד בפני אתגרים מיוחדים, נתייחס כאל צדיקים שרע ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים?. הפעם אני רוצה לבאר את העניין של השני אלוהים, שעליהם אני מדבר, אני בעצם מסביר שגם את האלוהים היהודי, ברא מישהו. ויש את האלוהים היהודי שכולנו כבר מכירים את המעללים והסיפורים שלו. לפחות היהודים מכירים, וגם הנוצרים והאסלאם מכירים. ושואלים מה זאת אומרת שאתה אומר שיש שני אלוהים? הרי יש אלוהים אחד!! אלוהים פירושו ישות יחידה, אז איך אתה אומר שיש שניים? כי אם יש שניים, אז ז"א שיש משהו שיותר גדול מהם, אז ממילא הוא לא אלוהים. מה ההוכחה שאין 2 אלוהים? כי אם יש אלוהים ועוד אלוהים, אז ז"א שיש משהו יותר גדול מהם אז ממילא זה אומר שהם לא אינסופיים, כי יש משהו גדול מהם. וגם שאלו אותי מה המקור לכך שיש שני אלוהים, ומאיפה הבאת את זה שיש שני אלוהים? התשובה די פשוטה, קודם כל אומר זאת בתור בדיחה, בתורה כבר כתוב שהיו שני אלוהים: " בראשית ברא אלוהים " בראשית, ברא את אלוהים, זהו. בכל אופן היו שחשבו ככה גם ביהדות, תלמי המלך, פרש כך את התורה. ועכשיו נעבור לחלק הרציני. בין כך ובין כך העניין של 2 אלוהים הוא פשוט, מצד האמת אין 2 אלוהים, יש רק אלוהים אחד ואלוהי היהודים הוא השטן בכבודו ובעצמו. ולמה השטן, כי במקום שיבינו שאצל אלוהים הכל טוב והכל אחד, אז הוא רצה להתעלל במישהו, ובחר לו עם נבחר, בחר את היהודים וכפה עליהם הר כגיגית, ומתעלל בהם שנה אחרי שנה אחרי שנה, והם מתפללים אליו, ומבקשים תביא לנו את המשיח, תעזור לנו וכו וכו'. אלא מה, שאם אדבר על אלוהים האמיתי כפשוטו, ושאלוהים לא אכפת לו מה אתה עושה, ואין אצלו הבדל בין הטוב ובין והרע שאין דבר כזה אצלו עבירות ומצוות, אם אדבר בשמו, אנשים שהמוח שלהם מעוקם ומעוות אם אני אגיד אלוהים, הם יחשבו בטעות שאני מדבר על ה ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ אלוהים + העולם, הבורא + הבריאה - האם הם אחד? מה האמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: אלוהים + העולם, הבורא + הבריאה - האם הם אחד? מה האמת?. הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי על בורא ונבראים על התפישה שיש מוגבל ובלתי מוגבל, שתי ישויות נפרדות ולא נכנס לכל ההיבטים כי יש הרבה, האם בכלל יש בורא וכו' ומה שבעצם נשאלתי האם הכל אחד? כי יש תפישה רווחת שיש מאציל ונאצל, ואני בא לאמר שהכל אחד ואם בן אדם מבין מה אני אומר, הוא לא מבין את מה שהתכוונתי, מה זאת אומרת אסביר והאמת, זה גם רלוונטי גם למגבי מה שאני מדבר עכשיו. האמת היא דבר בלתי מוגדר, הבורא הוא בלתי מוגדר, הוא אחד עם הבריאה. הוא אחד ובו זמנית הבורא והנברא הן שתי ישויות נפרדות, ובו זמנית יש רק בורא ובו זמנית יש רק נברא, ובו זמנית כל התשובות נכונות, ובו זמנית רק תשובה אחת נכונה וכו' וכו' וכו', האמת היא הבלתי מודגר שממנו יוצאות כל ההגדרות, כי הבורא הוא אכן אחד והוא גם כן לא אחד לדוגמא הכוס, היא לא מחויבת המציאות, כי היא יכולה להעלם, היא לא מכילה בתוכה את כל המציאות, ואם יש אני ולא אני, אני לא אלוהים, ולא יכול להכיל בתוכי את כל המציאות. אלוהים הוא זה שמכיל את הכל, כי אם אלוהים אומר אני אלוהים, הוא לא אלוהים כי בעצם הוא אומר שיש ישות, ובתוכה את העולם, באמת יש את אלוהים היהודי ויש את האלוהים הראשון שברא אותו. אלוהים הראשון לא אומר אני והעולם, כי אם הוא אומר אני, לא שייך אצלו להגיד שיש שניים. אם הוא אומר אני נתתי את התורה, אז יש שניים, אז זה לא אלוהים. ואלוהים הראשון, אין את הדבר הזה, ואלוהים שמדברים עליו, זה נכון, הוא נח, והוא גם עשה וכו'. והאלוהים הראשון אין אצלו הגדרה ושום דבר הוא לא עושה. מצד השכל הראשון הכל אחד, אבל גם זה לא נכון, כי לאמר שמצד האלוהים הכל אחד זה גם לצמצם אותו, כי להגיד שהוא רק אחד, זה גם הפרדה, ויש להגיד שגם וגם נכון כי מצד הבורא הראשוני כל התשובות נכונות, וגם אף על פי כן רק התשובה הראשונה נכונה ואיך זה יכול להיות, תחליט!! זה בלתי נתפש. ונניח שהתשובה הראשונה היא שגם וגם וגם וגם, גם זו הגדרה, וכל הגדרה היא לא מחויבת ולכן השאלה האם הבורא הוא אחד, כל התשובות יכולות להיות. והאמת היא דבר בלתי מוגדר, כי אם היא מוגדרת אז יש לה גם היפך ואם יש לה ההיפך זה רק אפשרי, ולכן גם האמת לא מחויבת, כי כל עוד אפשר להסביר אותה כמשהו אז היא לא מחויבת כי היא שוללת את מה ששונה מההסבר שלה. ולכן התשובה ה להאם הבורא אחד, התשובה זה גם וגם וגם, ואף על פי כן שום דבר לא מוגדר, ומי שהבין את האמת, הוא עוד לא הבין אותה, כי הוא עדיין מצמצם את המחשבה, והוא עדיין לא במחויב, ומי שמחפש את האמת, ומי שמתבונן, בסופו של דבר הוא מצליח להכיל בתוכו ברמה השכלית והרגשית, את הדבר הבלתי מוגדר שאינו אפשרי המציאות, אלא הוא מחויב ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ אלוהים - מי ברא את אלוהים? מי ברא את הבורא? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על אלוהים - מי ברא את אלוהים? מי ברא את הבורא?. הפעם אני רוצה להשיב לשאלה הבאה מי ברא את אלוהים? ומי לא רוצה שתשאלו מי ברא את אלוהים? ויש הרבה אנשים חכמים שנקראים חז"ל והם איימו, שאוי ואבוי לו לאדם מי שישאל מי ברא את אלוהים, וכפי שאמרתי, יש שנקראים חכמים, אך הם טיפשים, ופוחדים שתשאל שאלות, ופוחדים שתברר את האמת, ושתדע את האמת, כי מי פוחד שישאלו, השקר פוחד, האמת תמיד כן תעודד אותך לשאול. הפעם אסביר מי ברא את אלוהים, ולמי יש אינטרס שלא יבדקו, והעניין הוא די פשוט הסיבה שהדת / הדתות לא רוצות שהאדם יבדוק מי ברא את אלוהים כי הוא יגיע להבנה טובה יותר של מי זה אלוהים, ואם האדם יגלה ויתקרב לדעת מי זה אלוהים, ממילא תתבטל כל השטות של הדתות. ולא רק אצל הדתיים יש את הפחד, אלא גם החילוניים מפחדים לשאול מי ברא את אלוהים כי גם לאדם החילוני יש אלוהים, וזה השכל שלו, הוא יכול להוכיח משהו לוגית ומבחינתו זה נכון וזה קדוש, ואיך הוא יכול לשאול אם הלוגיקה נכונה, הוא מפחד כי זה יכול לגרום לו להשתגע אם הוא יגלה שהשכל לא צודק ושאין לו תשובות בשכל. או לגבי הרצון ... שאלות, אבל עדיין יש את הפחד לשאול ולחקור. ולמי יש אינטרס שהאדם לא ישאל שאלות, לסבל, כי אם האדם לא ישאל, הוא ישאר עם הטיפשות שלו, ואז הוא ימשיך לסבול, הוא פוחד האדם שיקרה לו משהו רע אם הוא יחקור יותר מידי ואז יסבול. ומי באמת ברא את אלוהים? ומי זה אלוהים? זה די פשוט, זה רעיון מופשט, וצריך לדון בנושא. אבל הרעיון הוא, שלפני אלוהים לא היה הבדל בין אלוהים לעולם, אנחנו בעצם אומרים שיש אלוהים, יש עולם, ומי קדם לאלוהים? ולפני אלוהים לא היה הבדל היתה ישות, מהות, בה לא היו הבדלים, לפני המסובב הראשון, לפני הרצון הראשון לפני המפץ, לפני הכל! ומי ברא את אלוהים? אלוהים אחר ברא את האלוהים שברא את אלוהים שברא את העולם. ומעל האלוהים, מעל העולם אותו ברא אלוהים שברא עוד אלוהים האלוהים שמעליו מכיל את הכל ואת כולם, עד אינסוף. ומה ברא את הרצון הראשון? החיבור של הרצון והאין רצון הוא השורש של הרצון הראשון. כמו הטוב והרע, מה ברא אותם? החיבור של הטוב והרע, לא החיבור ברא, הכוונה ... את העולם, כי הטיפשים חושבים שזו שאלה היסטורית. ואנו לא חוקרים מה קרה לפני טריליון שנה, אלא מה קורה כרגע, מה מהווה את המקום ואת הזמן, מה מהווה את העולם. והשאלות האלו מביאות את האדם לתפישת האחדות, ולכן הדת לא רוצה שהאדם ישאל מי ברא את אלוהים, כי אם תבין, אז תדע שהכל אחד, ואם הכל אחד, הכל טוב ואז זה סותר את כל הדת, את כל הרעיון הדתי המפריד בין טוב לרע. גם החילוני, גם מבחינתו זה יבטל את הקיום של הטוב והרע, ואז לא יהיה ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... תורה - אושפיזין שמיני בחג הסוכות מזמינים, מדיי יום, אושפיזין, אורח חדש. המוזמנים הינם מאבות האומה, ביום הראשון, אברהם אחריו יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף והשביעי הינו דוד המלך. כידוע כל אחת מהאבות הינו בעל מידה, ספירה, אברהם חסד, יצחק גבורה, ... מלכות. חג הפסח וחג השבועות, שנים משלושת הרגלים נחשבים למעשה כיחידה אחת, זאת בשל חיבורם ע"י ספירת העומר. ספירת העומר הינה כדברי הכתוב שבע שבועות תספור לך. כל שבוע ושבוע ענינו, אב אחר מאבות האומה, ספירה אחרת. מהותה של ספירת העומר, הכנת האדם לקראת יום החמישים, יום מתן תורה. חג הסוכות, כמבואר לעיל, גם הוא הינו הכנה, הכנה לקראת יום שמחת תורה. בחג הסוכות ההכנה נעשית ביתר שאת, הכנה הנעשית, בחג השבועות, לקראת מתן תורה בשבעה ימים, נעשית בסוכות ביום אחד. ימי ספירת העומר הינם הכנה לקבלת תורה, קבלה זו הצריכה הכנה יתרה שכן הדברים חדשים. בחג הסוכות ההכנה איננה לקבלת תורה אותה קיבלנו בחג השבועות, בחג הסוכות הינה הכנה לקראת השמחה שבתורה. ימי חג הסוכות הכנת האדם הינה להכרת הטוב להכרת השמחה שבתורה, דבר שיאפשר לו ביום השמיני, לשמוח בשמחת התורה. שמחה מתוך הכרת השמחה. בימי חג הסוכות שמחים אנו בשמחת בית השואבה. או' השפת אמת על שמחת בית השואבה, שמחה שואבת. השמחה מאפשרת לשאוב להתחבר, להאמין ולהבין. בכל יום ויום מחג הסוכות עלינו לבנות עצמינו לקראת השמחה שבתורה. התורה הינה ביתו של הקב"ה אליו ובאמצעותו מתקרב האדם אל אלוקיו. יום שמחת התורה, שלאחר ימי הסוכות מהווה מקבילו של חג השבועות סיומם של ימי ספירת העומר. חג השבועות מגיעה לאחר הכנה ארוכה, 49 יום, הכנה לקראת קבלה. יום שמחת תורה בה לאחר הכנה"קצרה" 7 ימים אך משמעותית. ההכנה לשבועות הינה הכנה לקבלה, ההכנה לשמחת תורה, הינה הכנה של אמונה, קבלה והבנה של מהות התורה כמהות העולם. קבלת התורה ולבסוף השמחה בה היא ביתו של הקב"ה. בית לקב"ה, זכה להקים שלמה המלך. שלמה, זכה להקים בית לקב"ה לאחר ההכנה שקדמו והכינו עבורו אבות האומה. שלמה המלך, כדברי ר' צדוק מלובלין, הוא האושפיזין השמיני. ונזכה ל "ובנה ביתך ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... שהתגשמו, נבואות התנ"ך, אמיתות התורה, אלוהים - מה האמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: נבואות שהתגשמו, נבואות התנ"ך, אמיתות התורה, אלוהים - מה האמת. שאלה שנשאלתי לגבי נבואות שהתגשמו בתורה בתנ"ך, ואם יש נבואות שהתגשמו כנראה רק אלוהים נתן את התורה כי רק הוא יודע, ולכן אנו מחויבים וכו'. אז קודם כל ברמה העובדתית אפשר להתחייב על כך שלא כל הנבואות התגשמו וניתן בוודאות להוכיח שנבואות שהיו אמורות להתגשם ועוד לא יתגשמו, ומי שיחפש ימצא. דבר שני יש המון כשלים לוגיים, שאם הן התגשמו אז זה אלוהים, וצריך לדעת את האמת שגם אלוהים לא יודע מה יהיה, ומה זאת אומרת? אלוהים עושה הכל, אז איך הוא לא יודע. ואלוהים האמיתי אין לן זמן ומקום והוא לא עושה כלום ואין לו תכנית מוגדרת ואלוהים שתחתיו, גם הוא מקבל הכתבה מה יהיה ומתי, כך שגם הוא לא יודע. ונניח שאלוהים האמיתי כן החליט מה יהיה מחר, ולצורך כך יעשה משהו מסוים, האם החלטתו מחייבת אותו? לא, כי החלטתו לא מחייבת אותו והוא יכול לפעול לפי התכנית או לעשות מה שבא לו באותו רגע כי גם אם הוא החליט משהו, והוא יכוון לא לקיים, כמו שניתנו ליהודים הרבה הבטחות ועדיין לא קוימו. והעתיד מצידו של אלוהים עדיין לא נקבע. ומצד אלוהים הגדול יותר, אלוהים של היהודים יגאל אותם, ויש את אלוהים העליון שמבחינתו הכל אותו דבר, והוא לא עושה שום דבר ואין זמן ומקום. ואת העתיד אי אפשר לקבוע, כי כל רגע נקבע מחדש, כל רגע מחדש. ויכול להיות שלא יהיה בכלל זמן ומקום, ולא יהיו אירועים אז בטח שאי אפשר לקבוע מה יהיה. ולחזות עתידות, נניח שאפשר, ואז אם כן זה אלוהים, וזה לא נכון. זו יכול לחזות עתידות, כמו שדגים יכולים לשחות במים ואדם לא, ציפורים עפות והאדם לא. ונניח שלאדם יש יכולת נוספת, ולאחר אין את היכולת הזו, זה לא אומר שהיא היכולת הופכת אותו לאלוהים. ונניח שמישהו יכול לעשות ניסים, זה טיפשי, מה ההתלהבות? מה ההתלהבות ממתן תורה שיתכן שלא התרחש בכלל. ומה זה שונה מכך שאני מדבר עכשיו, שניהם מתהווים מאותו הדבר, משום דבר, זה גם נס, מה זה שונה ממתן תורה. והטיפשיים שלא מאמינים באלוהים, האתאיסטיים הדתיים שאומרים שלאלוהים לקח שבוע לברא את העולם, ועכשיו הוא נח בשבת ועזב את העולם לפני 6000 שנה, אומרים היה פה נס. ומי שמבין שכל רגע יש התהוות חדשה, אז מה שייך להתלהב, עכשיו בכלל נברא העולם כל רגע מחדש, אז מה שייך להתלהב ממתן תורה. ונניח שכן מישהו יכול לעשות ניסים, הוא מוגבל, כלומר יש יכולות בעולם, מה זה שונה מה זה אומר, יש תופעת טבע לא ברורה, מה הקשר של זה לאלוהים. ונניח שרק אלוהים יכול לדעת מה יהיה, ונניח שכל מה שכתוב בתורה קרה, נניח שאלוהים שולט במציאות, אז מה, אז הוא נתן את התורה, הוא יכול לעשות מה שבא לו, כי הוא זה שנתן תורה הוא גם כפוף למישהו, הוא חי גם בתוך זמן. וכאשר אנו אומרים שאלוהים ברא את העולם שהוא נתן את התורה, זה אמר ש ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - כל התורה על רגל אחת רבות ניתן לכתוב על שיטת וגישת טיפול זו. הפעם אתמקד ביחסי הגומלין בין הגוף לנפש כפי שהם משתקפים באמצעות כף הרגל. את כף הרגל אנו מחלקים ל - 4 יסודות כמו באסטרולוגיה והם: אדמה, מים, אש ואוויר. האדמה מייצגת את החיבור של האדם עם השורשים שלו השייכות והבסיס. או כפי שניתן להגדיר זאת כחמשת ה - ב', כלומר: בית, בריאות, ביטחון, בנייה ובסיס. הקשר הראשוני שנוצר בין התינוק להוריו הוא למעשה אחד מעמודי התווך ביסוד ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... העולם / מתן תורה, האמנם? על החיים ועל מה שמעבר... ההגדרה של אלוהים - דבר בלתי מוגדר שלא ניתן להבין אותו. אלוהים זה הישות שלא יכולה לא להיות קיימת, כלומר היא תמיד קיימת. מציאות - מצד ההגדרה זה כל מה שמצוי / לא מצוי. אין אפשרות לחשוב שאין מציאות. כי גם אם אין מציאות זה גם כן מציאות (כי משהו בטוח קיים, גם אם נעלים את הכל זה עדיין משהו). גם לפני בריאת העולם / המפץ הגדול או כל דבר אחר הייתה מציאות. נכון שלא הייתה מציאות שלנו, היקום שלנו, אבל מציאות הייתה לאו דווקא מה שנתפס בחושים שלנו (בתוך זמן ומקום) אבל מציאות כלשהי הייתה! הרעיון הוא שהמציאות כמשהו שמצוי הוא תמיד קיים בין אם תגדיר אותו עם זמן ומקום ובין אם לא. ולכן אלוהים הוא מחוייב במציאות כלומר תמיד מצוי. ומה שאומר שאלוהים הוא בעצם ההוויה של המציאות. עכשיו כאשר האדם חושב שאלוהים הוא ישות כלשהי שהוא לא המציאות אלא חלק ממנה (כלומר מפריד את אלוהים מהמציאות) - זה לא נכון לחשוב. לכל דת יש את הדרך שלה לפרש את רצונו של אלוהים. בדת שלנו יש את הפרשניים (חז"ל וכו), שבמשך השנים הוסיפו ותיקנו המון דברים בתורה (זאת במטרה שנאמין באלוהים) ולכן קשה נורא להסתמך על הכתוב גם אם באמת התורה ניתנה למשה רבנו ולעם ישראל. (מה שקורה גם בשאר הדתות). יש המון שאלות שישארו המומות ואף אחד לא יכול להוכיח אחרת. לדוגמה, גם אם התורה ניתנה ע"י אלוהים לעם היהודי, איך יודעים שרצונו של אלוהים לא השתנה כיום? מי ברא את הרצון של אלוהים ליצור את העולם? (שזו בעצם השאלה הראשונה שצריך לשאול, ולא השאלה של מי ברא את העולם). אם אתה בן אדם גשמי - אתה לא יכול לתפוש הכל כי יש לך גבול, כי יש לך קיבולות מסויימת. אבל מי שהוא בן אדם רוחני שהוא עושה עבודה מסויימת עם עצמו, הוא לא תופש מקום כלומר הוא יכול להכיל הרבה דברים. רוחני זה חושב בצורה מופשטת חושב חשיבה על המהות של הדברים ולא על צורות. יש שכל של מהות ושכל של צורה. השכל שלנו מוגבל מבחינת הצורה. כלומר יש גבול כמה בן אדם יכול לזכור צורות. כל אדם הוא לבוש של אלוהים, לא אלוהים עצמו. כלומר אדם הוא אלוהים מצומצם כי הוא בתוך גוף, הוא יכול לדבר. האלוהים האוניברסלי אי אפשר לדבר לנהל איתו שיחה באמת. באופן כללי אף פעם לא הייתה הסכמה חד משמעית על שום נושא שקשור להלכה מסויימת, תמיד היו מחלוקות. לדוגמה משה רבנו טען שאלוהים דיבר איתו, קורח אמר למשה רבנו שאלוהים בכלל לא דיבר איתו. אפילו בתקופת משה רבנו הייתה מחלוקת אם היה מתן תורה או לא. אם נלך לשורשים ונחקור תמיד נראה שבסוף היו מקומות שמישהו אמר להם מסופר ש... ומסיבות כאלו ואחרות האמינו לזה. חלק מהמצוות גם התפתחו. זה לא נכון שקיבלנו את המצוות במכה, כל פעם הוסיפו עוד מצווה. איפה כתוב לדוגמה בתורה על גהנום? זה תוספות שהוסיפו אחר כך. אם הכל באמת היה נכון לגמרי, מדוע קיימות המחלוקות בעצם? בין הלכה להלכה? למה יש עדויות אחרות של הקראים והשומרונים? גם על מי כתב את חמישה חומשי תורה יש ויכוח! אצל הדתיים אם אתה עושה עבירה או מצווה אתה מקבל את השכר בעולם הבא. לעומת זאת אצל אליעד כהן זה לפי המציאות - אם בן אדם עושה עבירה הוא מקבל את העונש באותו רגע, וגם העונש הוא בדיוק לפי העבירה שעשית כלומר עבירה גדולה = עונש גדול. יש עבירה ומצווה. אם אתה חושב: דברים טובים על המציאות =?? צווה. (הכוונה לראות את המציאות כפי שהיא, ... נכונה, בצורה אמיתית, בצורה שרואה את הדברים כפי שהם, מבין את המציאות כפי שהיא ורוצה אותה כפי שהיא). דברים רעים על המציאות = עבירה (ואז באותו הרגע שעשית את העבירה רע לך, ממש באותו הרגע אתה מקבל את ה"עונש שלך"). אתה צריך לרצות את המציאות. זה החוק! האדם אף פעם לא יהיה מאושר מעצם קיומו ותמיד ירגיש חיסרון כלשהו כי הוא לא המציאות עצמה, אלא רק חלק מהמציאות. הוא אף פעם לא מרגיש שלם. כל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת מהמציאות עצמה, תמיד ירגיש תחושת חיסרון. עכשיו, בעיקרון יש לך את יצר הרע שאומר לך שהמציאות שלך לא מספיק טובה ואז הוא גורם לך להיות עצוב. לכן השכר והעונש הם נמצאים פה בעולם הזה. למרות שגם כאן אתה יכול להחליט ... שאתה רוצה את המציאות הזו ואז יהיה לך טוב. גם לפי רבי נחמן נאמר - "העבירות נוקמות באדם" כלומר תוך כדי שאתה עובר עבירה רע לך. לגבי חיים אחרי המוות - אף אחד לא יכול להתחייב שיש חיים אחרי המוות ולו רק משום שאף אחד לא יכול להתחייב בכלל שמשהו יהיה קיים בעוד רגע. שום דבר לא מחוייב (לא קיומו של הזמן, מקום, עולם, יקום, ולא קיומו של הישות העצמית של אדם שהוא רק נקודה קטנה בתוך כל המערכת הזו). אף על פי כן מי שיסתכל לעומק בסופו של דבר יכלל במחוייב המציאות. הזמן והמקום תמיד קיימים אבל הם לא מחוייבים במציאות. המציאות מהווה את הזמן ואת המקום - המשהו היותר גדול. אלוהים הוא בעצם ההוויה של המציאות, המשהו הזה שחייב להיות קיים. - מחוץ למקום והזמן! אפשר לומר "המעטפת" של הכל. ואותה אי אפשר לעולם להעלים היא תמיד תהיה קיימת והיא המחוייב במציאות. זה לא שלפני הבריאה לא היה כלום ועכשיו יש עולם. לפני לא היה כלום - ועכשיו יש גם עולם. כי הכלום הזה נשאר! אתה לא יכול להעלים כלום. ההוויה הזו תמיד נשארת! אם אתה מכניס / מוציא עולם הכלום נשאר, כי הוא עוטף את הכל. בסופו של דבר יש פה שני הפכים שמצד אחד יש נפרדות שהבסיס שלה הוא מקום וזמן עם פוטנציאל אינסופי וכו, - עד הנפרדות שלנו (צבעים, צורות וכו),. ובו זמנית הכל אחד!!! זה "יש" ו"אין" בו זמנית! ובכך מסתמן מזה שאלוהים הוא ההוויה של המציאות! אז זה חוסר הבנה להגיד שאלוהים ברא את העולם יש מאין. כי הוא לא ברא יש מאין - ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אותיות התורה וצפונותיה ובו יבואר שכל אשר לא הגיע למידת הקדושה שהיא המידה האחרונה המביאה לרוח הקודש כדברי המסילת ישרים "ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש" אל לא להתעסק במופלא ממנו, שמתוך שבא לתקן נמצא מקלקל. כסליו ה' תש"ס לפ"ג לולא שדבר זה התפרסם בציבור ואף התקבל על דעתם של אנשי סגולה (החכמים בעיניהם), כל שכן בהמון הנבער מדעת, לא היינו, דוברי דעת אמת, טורחים להפריכו. הרי כל מי שיש שכל ישר במוחו מבין מיד שעניין הדילוגים דברי הבלים גמורים, לכן רואים אנו חובה גמורה לבער הרע והטיפשות בקירבנו. וקודם נקדים את דעתם של הנבערים: הואיל והטקסט המקראי מן האלוהים הוא, הרי שאינו מן הנמנע שיצפין צפונותיו בדרכים שונות ומגוונות וכדרכו של האלוהים מגלה הוא ליחידי סגולה את הצפנים. צא וראה שבמקרה שלנו גילה הוא יתברך לאנשים שומרי תורה ומצוות אך לא מבני העלייה, ואין צורך לומר שאינם נכללים בכלל תלמידי חכמים ואף אין לחשוד בהם, שרוח הקודש שרתה עליהם. אך זאת היתה באומנה איתם, חכמת הגויים והמצאת המחשב והתוכנה שיכולה לדלג בין האותיות של ספר התורה. הלכו והחלו להשתעשע בדילוגי התוכנה ולקיים בגופם את הכתוב "לולי תורתך שעשעי" (תהילים קיט' צב'). נהיית להם תורת שעשועים לתורת הבלים, ואנו נפריך כל עניין זה מכמה טעמים כאשר כל טעם לבדו יספיק להפריך את כל תורת הדילוגים כולה. 1. ספר התורה (חמישה חומשי התורה) שהוא לפנינו כיום ואשר על פי גירסתו מדלגי הדילוגים סומכים כל מעשיהם אינו הטקסט המקורי המדויק לאותיותיו כפי שנמסר ממשה ליהושע וכו' והוא מגמרא ערוכה במסכת קידושין דף ל' ע"א "אנן [אנו] לא בקיאין בחסרות וביתרות". הרי עדות מן התלמוד שאין הטקסט שלפנינו תואם במדויק את הטקסט שהיה לפני הקדמונים, וכך כתב המאירי "וזה שאנו מוצאים תקונים ביד הסופרים שעל פיהן אנו סומכין בכתיבת ספר תורה אינם אלא כפי מה שמצאו בספרים המוחזקים המדויקים, לא שיהא הדבר ברור כל כך, ומתוך כך אני חוכך להקל בענין זה שלא לפסול ספר תורה". ובעניין דיוק המסורה עיין בקונטרס דעת אמת גליון 9, וכן בספר "המקרא ואנחנו" (בעריכת פרופ' אוריאל סימון) ובמיוחד במאמרו של פרופ' מנחם כהן "האידאה בדבר קדושת הנוסח לאותיותיו וביקורת הטכסט". הרי הדבר ברור שאם חסירה אות אחת או יתירה אות אחת באמצע הדילוג, כל ענין הדילוגים נעלם ונמוג כעשן. שהרי מספר האותיות שונה היה בתורת משה בסיני ואם יש צפונות בתורה ודאי ששם נצפנו הללו ולא במה שבידינו היום. ואם כך, מה נקפץ ומה נדלג באותיות ששובשו באלפי שנות שינוי של חסרות ויתרות? 2. ולעצם עניין הדילוגים הרי הדבר ברור לכל בר דעת שמאוסף אותיות רבות אפשר לדלג ולהוציא מילים כיד המדלג הטובה. מדרכנו שאין אנו אומרים דבר ללא בדיקה ועיון, עמדנו ורכשנו לנו שתי תוכנות דילוג, אחת של ספר התורה והשנייה של ספר מלחמה ושלום (בתרגום ל. גולדברג, ספריית הפועלים מרחביה. וראוי לכל מבקש אמת לרוכשם). ובתוכנות אלו לפני מציאת המילה הנדרשת יש מקום המראה כמה פעמים באופן הסתברותי תמצא המילה בטקסט על פי ההסתברות הסטטיסטית, ולאחר הבדיקה בשתי התוכנות אכן תמצא תמיד קרבה בין מספר האפשרויות (שמראה התוכנה מראש) למספר המילים שנמצאו בפועל ... מאמרו של אלכס לובוצקי (פרופסור למתמטיקה וח"כ מטעם הדרך השלישית), "השקפתי כיהודי שומר מצוות גורמת לי להתקומם נגד השימוש בתנ"ך כבכדור בדולח מנבא עתידות". וכן ברי סיימון (פרופסור יבמ של פיסיקה תיאורטית ומתמטיקה באונברסיטתCALTECH) שאף הוא שומר תורה ומצוות כתב מאמר "מבט ספקני בקודים שבתורה" והוא אומר "ניתוח זה הביא אותי לדעה כי ישנן סיבות רבות להטיל ספק בטענה שקיימים קודים מוסתרים בתורה כפי שמוצג ע"י קבוצות אלו (אליהו ריפס ודורון ויצטום). וכן פרופסור מיה בר הלל אשר כתבה מאמר בכתב עת גלילאו (גליון 25, 1997) "לדלג אפשר גם במלחמה ושלום" יחד עם ד"ר דרור בר נתן וד"ר ברנדן מקיי. 3. המחזירים בתשובה למיניהם קפצו על המציאה ובלי לבחול בשום שיטה אם כשרה היא או פסולה הלכו והוציאו ספרים בשבח הדילוגים. והואיל ומטרת ההחזרה בתשובה מן המצוות הנעלות היא לא בחלו אף בשקר. אנו נביא דוגמא אחת ואתה הקורא הישר תקיש לשאר. בספרו של הרב מרדכי נויגרשל "מסע אל פיסגת הר סיני", עמוד 169, מביא ציור של מנורה עם חמישה קנים ובהם המילה "תורה" שנמצאה על ידי דילוגים של אותיות. "לפנינו תמונה סימטרית" כדבריו, בתחילת כל חומש ובסופו. הפלא ופלא, רק בעיניך תביט ותראה תורה אלוהית אשר גילתה צפונותיה, כי המילה "תורה" נגלית בדילוגים כ"כ מדויקים ונפלאים באופן סימטרי מדויק, כיאות לסודות האלוהים. אבל כשבדקנו את דבריו מצאנו שנויגרשל פשוט שיקר בסיפרו (ובבדיקה קפדנית התברר אף שהרב הזה מודע לשיקרו ואעפ"כ אינו משנה את גירסתו בספר הנ"ל). האחד - שדילוגי המילה "תורה" לא נמצאו כלל באופן הסימטרי כטענתו. בספרי בראשית ושמות אכן מתקיים הדילוג מן האות תיו הראשונה שבספר אבל כלל לא מן האות תיו האחרונה בספר. בספר במדבר, למשל, הדילוג נמצא רק מהאות השלישית ובספר דברים מהאות השמונה עשרה מתחילת הספר ולאחר שעברו עשרות אותיות תיו אשר מהן לא צמח לו, לנויגרשל, הדילוג המבוקש. וכשבדקנו את סופו של כל חומש, ... שציין הרב בספר דברים הוא של 48 ולא כמו שכתב בספרו 49. מה עשה נויגרשל? שיקר במצח נחושה ואמר שהדילוג 49 קיים. איך לא יבוש? אולי סמך על בורותם של קוראיו המכוונים לעשות תשובה. שכח הנ"ל את דברי חכמים בסוטה מב' ע"א "כת השקרנים אין מקבלים פני השכינה". ודבר נוסף ששכח "כל מילתא דעבידי לאגלויי לא משקרי בה אינשי" ואפילו אדם החשוד בדבר (בכורות לו ע"א). והנה כמחזיר בתשובה, שחשוד על שיטות שקר להשיב לבבות ישראל לאביהם שבשמים, היה צריך להזהר בדבר שעשוי להתגלות. כיון שלא עשה כן, נמצא מערער דברי חכמים ועושה גם אותם פלסתר במעשיו הרעים. וכדי להוכיח שאין בדילוגים אלה צפונות לקחנו את ... שהכניסו עצמם למיטה חולה זו וכתבו דברי הסכמה ותמיכה וביניהם הרב הגאון שלמה וולבה שליט"א והרב הגאון שמואל אויערבך שליט"א (עיתון "משפחה", גליון 407 מ - 8.7.99). חכמים, הזהרו בדבריכם שהם מביאים לדבר תקלה קשה. דעו שאם ניתנה רשות והסכמה לדלג בתורה ולייחס לה צפונות אלוהיות, הרי שניתנה לכל העולם וגם לנוצריים רח"ל ניתנה. עכשיו בואו וראו את אסון ההבל. רק צריך הנוצרי להקליד את המילה ישו ולבקש מן המחשב שידלג אותן 49 אותיות של נויגרשל וימצא את ישו "הרמוז" בתורה. והנה זה דבר מסוכן מאין כמוהו כי אכן ישו "נמצא צפון" כביכול בספר התורה. ואם לא די בכך, נראה שהפסוקים שבהם נמצא ישו מוצפן, גם רומזים כביכול במשמעותם על ישו ואבוי לנו מהבל דילוגים כזה. וכאילו לא די בכל אלה באים הדברים הללו בראש כל ספר מספרי החומש בדיוק כמו בדברי נויגרשל והסכנה רבה לכל האוחז בהם. ודוק בראשית ב' ז' "וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים" ואם תדלג 49 אותיות מהאות ... יו"ד 49 אותיות ותמצא ישו, ושוב בפסוק המתחיל לספר על לידת משה רבנו ובדיוק על פי אמונת הנוצרים ישו מחליפו של משה רבינו. ויקרא א' יז' "ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל" דלג מהאות יו"ד 49 אותיות ותמצא ישו, ושוב בדיוק במילה בכנפיו הרומזים כביכול על כנפי השכינה רח"ל. במדבר ב' י' "דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם" דלג מהאות יו"ד 49 ותמצא ישו, ושוב בדיוק בדגל ראובן בכור יעקב שבכורתו נלקחה ממנו רמז שעתידה בכורה לשוב אל מי שניטלה ממנו. דברים ב' ל' "כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו... למען תתו בידך כיום הזה" דלג מהאות יו"ד 49 ותמצא ישו, ושוב רמוז בפסוק כי אלה אשר הקשו לבבם ינתנו בידיו. והדעת נחרדת ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... הבא, תורה, גהינום גן עדן כשאדם יודע שכל מה שקורה לו זה לטובתו זה נקרא עולם הבא. רבי נחמן מנסה להסביר מה בעצם זה עולם הבא. ואיך אפשר להגיע אליו. האם האדם צריך להגיע לעולם הבא דרך המצוות או האם זה רק העולם הבא? אתה יודע מה זה עולם הבא? שאדם יודע שכל מאורעותיו כל האירועים שלו לטובתו הכוונה כדי לעשות טוב. אלוהים כל מה שהוא עושה הוא עושה כדי לעשות את זה הוא לא עושה שום דבר בשביל דבר אחר. גם איפה שרבי נחמן כתב הוא התכוון להגיד שתקבל שכל כדי להבין למה זה טוב. אלוהים משיג את התכלית בכל דבר. כאשר האדם סובל רע לו. מי אותה יישות שתמיד טוב לה? אלוהים. הדתיים חושבים שלאלוהים רע כמוהם כאשר רע להם. המלך אמר לבנו אל תחשוב שאני מצטער אתך, אם אתה אומר שרע לך אתה כופר בי. בכל מקרה אלוהים תמיד טוב לו. כל מה שקורה זו התגלות רצונו של אלוהים. העניין הוא שהאדם מצידו לא חווה את זה האדם לא רואה את המציאות כהתגלות של רצונו העצמי והאדם בקונפליקט ואומר פעם טוב לי ופעם רע לי. יודע הכוונה ידיעה אין הכוונה לאמונה כי המאמינים הם הכופרים הכי גדולים. כי מי מאמין במשהו מי שלא ... הם כופרים כי אם היו יודעים שהכל טוב היו אומרים אנחנו יודעים. כאשר אדם אומר אני מאמין אומר אני כופר. אדם שמאמין הוא כופר. כאשר אדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו. 3000 שנה מאמינים שאלוהים מושיע אותם, מי שרוצה להישאר בגהינום יכול להישאר בגהינום. רבי נחמן לא היה נוכל יודע הכוונה ידיעה שלמה בלב שלם, רבי נחמן הסביר את הדבר הזה שכל מה שקורה לו לטובה זה לא בשביל לעשות טוב אחר זה בשביל לעשות לך טוב. מה יהיה השכר בעולם ... יישות אחת. וזה עצמו קבלת השכר. ורבי נחמן שאומר שאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו. דעת שלמה הכוונה אחדות של חסד וגבורה איך אתה יכול לדעת שכל האירועים שלך זה אחד. כאשר האדם יודע את אלוהים מה הכוונה? הדתיים לא רוצים לדעת מה זה אלוהים, הם אוסרים לשאול מה זה אלוהים. מי שמהרהר בזה אין לו חלק באלוהי ישראל. כאשר האדם יוצא מהחרדה שלו וחוקר רגע מה היה לפני, גם אדם שמפחד לשאול מה מפחיד אותו איך המחשבות נוצרות הוא גם אדם דתי. אני חושב משמע אני קיים הוא לא באמת הטיל ספק להטיל ספק אמיתי לשאול מה ... דתי וכאשר אדם שואל אז הוא מקבל שכל חדש הוא מבין מה היה לפני השכל ומה היה לפני בריאת העולם. אז הוא יודע את האל ואז הוא יודע שכל מאורעותיו לטובתו. הדתיים כופרים הם לא מאמינים באחדות אלוהים, חז"ל עצמם אמרו בזמן הזה מברכים על הטוב והמטיב ועל הרעה ברוך דיין האמת אבל לעתיד לבוא הכל יברכו הטוב והמטיב הם מודים שאין להם ידיעת הבורא בשלמות. הכל זה מאלוהים הכל זה אחד אם אתה אומר למישהו תודה מה תגיד תודה וכי לפני כן לא היה טוב? על מה להודות כל מה שהוא עושה זה תמיד אותו הדבר. מה שייך לבקש בקשות הכל אחד, אם אתה מכיר איך זה פועל כל העניין הוא כפירה, תפילה זוהי כפירה. הם בעצמם מודים ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מתן תורה, יציאת מצרים, בריאת העולם - היה או לא היה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: ניסים, מתן תורה, יציאת מצרים, בריאת העולם - היה או לא היה?. הפעם אני רוצה לדבר על מתן תורה. היה או לא היה, ויש כאלו שטוענים שהיה אחרים טוענים שלא היה, יציאת מצרים וכו'. האם הסיפורים היו, או לא היו, ובעצם מה שנעשה, נסביר. אלו שאומרים שסיפורי מצרים לא היו, ומתן תורה לא היה, והם אומרים זאת כי אם היה כן מתן תורה, אז יש אלוהים ויש מצוות ואז כביכול מחויבים, ואם לא היה, אז לא מחויבים. ואנחנו נראה שהוויכוח אם היה או לא היה הוא ויכוח סרק. הדתיים מנסים להוכיח כל הזמן שיש אלוהים, ואחת ההוכחות שלהם זה על ידי הניסים. כי אם לא יודעים להסביר את זה זה כנראה נס, ואם זה נס והם ל יודעים להסביר את זה אז כנראה שאלוהים עשה את זה. כי מי יכול לעשות משהו שאי אפשר להסביר? ומתן תורה, היו שם הרבה ניסים ונפלאות, ומשה אמר, אתם ראיתם שהיו הרבה אותות ומופתים, ולכן תאמינו. וברמה הלוגית שום דבר לא הכרחי, אולי ההפך הוא הנכון, כי כאילו קורה נס, ולא חושבים שזה אולי קרה באופן אקראי, חושבים שזה נס. אבל אם נחקור, ונניח שאלוהים רצה לעשות את זה, נשאל את הדתי למה אלוהים רצה לעשות את זה, וכל שאלה שנשאל למה אלוהים רצה, כל חקירה פנימה, זה בכלל אקראי בסוף. גם אם נגיד שאלוהים רצה לעשות את זה, זה כוח אקראי. כי הכוח של אלוהים הוא אקראי, ואלוהים הוא אחד. והדתיים שהם כופרים באלוהים שהוא כל יכול, והם אומרים שאלוהים, למה עשה ניסים? כי הוא רוצה שתכיר אותו, שתדע שהוא קיים! אבל אם הוא היה רוצה שאדע שהוא קיים, הוא לא צריך לעשות ניסים וניסיונות, הוא הרי כל יכול. בכל מקרה, אלוהים לא עושה אף פעם משהו בשביל משהו אחר, כל מה שהוא עושה, זה בשביל הדבר עצמו, ולכן מה שאני טוען, שהרצון של אלוהים, נראה בסוף שיש פה תהליך אקראי. מצד האמת זה באמת ככה. ונניח שהוא רצה לעשות את זה, איך נוצר בכלל הרצון של אלוהים, מה יצר את הרצון שלו? כי אלוהים מצד טבעו אין לו רצון. למה אין? כי הוא ורצונו זה בכלל אחד, אין אצלו מחשבה, לא שייך להגיד שהוא עושה בכלל משהו. ומי גרם את השינוי הראשון? מי גרם לאלוהים לרצות בכלל משהו. ויש שאומרים, כן.. אלוהים יצר את הרצון שלו עצמו לרצות. ולמה הוא גרם לזה? הוא רצה לרצות, או שהוא לא רצה לרצות? כי אם הוא לא רצה, זה אומר שהוא לא בחר, ואי אפשר לאמר שהוא רצה לרצות את הרצון שלו, כי עוד לא היה לו רצון. ז"א שבכל מקרה בסופו של תהליך מגיעים לתוצאה של אקראיות. ואותו דתי חכמולוג שיגיד לך זה לא אקראי, זה אלוהים עשה את זה, נכון! אבל אלוהים עשה את זה עדיין נשאר אקראי, לכן אין משמעות מי עשה את זה אם זה נשאר אקראי. ועכשיו ניתן נקודת מבט נוספת, על מתן תורה, האם התרחש, האם הניסים קרו או לא. והאנשים שנותנים לזה משמעות, זה בגלל תפישה מעוותת את מה זה אלוהים. ובגלל התפישה המעוותת הם צריכים להוכיח כל הזמן שאלוהים קיים! הם אומרים, הנה אתה רואה, קרה איזה נס, אז זה אומר שאלוהים קיים. כי הם לא מבינים מה זה אלוהים בכלל. ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ תורת הצמצום - מבוא תורת הצמצום הוא מושג יסודי בקבלה, העוסק בתהליך שקדם לבריאת העולם, אשר במהלכו "פינתה האלוהות מקום" על מנת לאפשר קיומה של מציאות מחוצה לה. מושג הצמצום פותח במיוחד בקבלת האר"י ובמשנותיהם של ממשיכי דרכו, אך הוא בעל מקורות קדומים יותר. הצמצום הלוריאני תורת הצמצום, על שום מה? נקודת המוצא של קבלת האר"י (ר' יצחק לוריא) מן המאה ה - 16 היא שהאין סוף "שורה בכל, והוא הכל, אין בלתו ואפס זולתו". לאור קביעה זו, עולה השאלה: כיצד מתהווים העולמות מתוך אין סוף (להלן: א"ס) או בתוכו, והיכן, אפוא, מקומם? כדי לענות על כך פיתח האר"י את תורת הצמצום. האר"י אל מול המקובלים הראשונים המקובלים הראשונים, אשר הושפעו מהמחשבה הנאו - אפלטונית, תיארו את התהוות העולמות כהשתלשלות ישירה מא"ס, כמתוך מבוע, ממנו פורצת חיות, נמשכת ממנו ומתפשטת, תוך שהיא מתרחקת מהמקור, ודרגותיה ... של הצמצום אצל ר' חיים ויטאל ומופיע רק אחרי שלב ההאצלה מהאין סוף, בניגוד לתפיסתו של אבן טבול. חשוב לציין כי חוקרים רבים ראו בדברי רבי חיים ויטאל סתירה לתפיסה הקבלית המוקדמת לו, לפיה "לית אתר פנוי מיניה" (ארמית: "אין מקום הריק ממנו [מאלוהים] "), גם במדרגות הנמוכות ביותר של ההוויה. בכל מקום מצויה הארה אלוהית. בכל מקום אפשר להתקשר עם הארה זו ולדבוק בה. ברור כי תפישת החלל הריקני מכל אור אינה מוצאת את מקומה לצד ההנחה המיסטית היסודית לפיה אין מקום פנוי ממנו. האלמנט ... בתוך גדריו ומצריו: עולם הינו ישות סופית. וכדי שייקבעו גבולותיו של העולם הסופי, צריך כוח הדין להתעורר ולפעול את פעולתו". כוח הדין הוא המשרטט את הגבולות לאותם עולמות, העליונים כמו גם התחתונים, אשר עתידים להיבנות. מדברי הרב חיים ויטאל על תורת הצמצום את עיקרון הצמצום שביסס האר"י ניסח אחד מבחירי תלמידיו, ר' חיים ויטאל, כך: דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ולא היה מקום פנוי בבחינת אוויר ריקני וחלל, אלא הכל היה ממולא מן האור ... ריקני. ואז המשיך מהאור אין - סוף קו אחד ישר ובמקום החלל הוא האציל וברא ויצר ועשה את כל העולמות כולם. - "עץ החיים", חלק א', פרק א', מאת ר' חיים ויטאל ארבע שלבי היווצרות הנברא (הרצון לקבל) תרשים של 'עשר הספירות', מבנה היסוד של הקבלה - תורת הצמצום מלכתחילה קיים האור, רצונו של הבורא להיטיב לנברא העתידי, המכונה בפי אשלג בחינת "שורש" או "כתר". הרצון להטיב בורא את הרצון לקבל את התענוג. את ההבחנה הראשונה של הנברא המכונה בחינה א' או חכמה. המילוי אותו מרגישה הבחינה ראשונה (בחינה א') מהאור הממלא אותה מכונה אור החכמה או "אור החיים". בנוסף לתענוג הממלא אותה בחינה א' מרגישה גם את טבעו של הנותן ... כמו בבחינה א', אך בשונה ממנה, בבחינה ד' הרצון לאור נובע באופן עצמאי מהכלי. תוספת רצון זו נקראת "השתוקקות" לאור החיים שהיא התוצאה הרצויה מכל התהליך האמור.. בחינה ד' מקבלת את כל האור בלי הגבלה ולכן נקראת "עולם אין סוף". הרגשת הפער בין הבורא המשפיע לבין הנברא המקבל במודע, נקראת "בושה", או הרגשת שינוי הצורה, (הרגשה של הבדל בין הטבע האלטרואיסטי של הבורא לבין הטבע האגואיסטי של הנברא [בחינה ד'] ) והיא זו המביאה להמשך השתלשלות מערכת העולמות עד לעולם הזה. צמצום א' בחינה ד' מקבלת, כאמור, את כל האור ללא הגבלה באופן אינסופי. הרגשת הנותן המצויה בתוך האור מביאה למלכות את ההרגשה שתכונותיה ... חופש הבחירה, זוכה הנברא לעצמאות ולאפשרות להידמות לאור ולא להיות נפעל על ידו ללא דעת. בתהליך התפתחות זה משחזר הנברא את פעולות האור על עצמו ובכך רוכש את השכל הפועל - המכונה "מחשבת הבריאה". התפתחות מושג הצמצום מימיו של האר"י בעקבות תורת הצמצום של האר"י נולדו בעיות מספר לגבי האופן שבו ניתן להתאימה לצד האמונה באי השתנות האל. כתוצאה, נולדו שני פתרונות אשר באו לידי ביטוי בעיקר בקבלתו של ר' ישראל סרוג: 1.הבחנה בין "עצמותו" לבין אורו, דהיינו בין עצמות אור א"ס לבין אור א"ס שהוא רצונו להיטיב, וההסבר שהצמצום התבצע ברצון בלבד ולא בבעל הרצון עצמו. 2.הטענה בדבר כך שהצמצום אינו כפשוטו ורק בא לסבר את האוזן. סרוג פיתח את רעיונות אלה והוסיף עליהם רעיונות משלו (תוך פיתוחה של תורת המלבוש שלו). השפעתם של רעיונותיו על הקבלה המאוחרת הייתה עצומה. פתרון נוסף, מקבל את ביטויו, במיוחד, בתורת הצמצום האשלגיאנית. הטענה המרכזית היא, שהצמצום נעשה בנברא ולא בבורא, כלומר הנברא צמצם את האור שבתוכו על מנת להדמות לבורא, כי כשם שהבורא לא מקבל, כך כשהנברא יגיע לדרגת "אינו מקבל", ידמה אל הבורא ויתקרב אליו. ע"כ נמנע מלקבל את האור, בסוד הצמצום. עוד מימי האר"י רעיון הצמצום עורר מהומה ותסיסה רבה. כתוצאה, במאתיים השנים הבאות נעשו ניסיונות נוספים לפשט את הרעיון. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היה רעיונו של שבתי שעפטיל הורוביץ בספרו "שפע טל", "שניסה להפוך את תורת הצמצום לתיאור סמלי של אצילות ספירת "כתר" על פי הרמ"ק, בעקבות ניסוחי סרוג אך מתוך גניזת תיאורי המלבוש". בהופכו את הצמצום לאקט שני הוציא למעשה הורוביץ את עוקץ הפרדוקס שהיה טמון בתורה זו מעיקרה. החל מהמאה ה - 17 נחלקו המקובלים בשאלה האם יש להבין את הצמצום כפשוטו או שמא כסמל בלבד למאורע במעמקי האלוהות. הגרסה הפשטנית הייתה זו שנתקבלה בחוגי השבתאות, במיוחד בכתביהם של נתן העזתי ונחמיה חייא חיון. בשנת 1714 התחיל פולמוס רציני סביב נושא הצמצום בין המצדדים בגרסה הפשטנית לבין אלו מהמקובלים אשר נטו לכיוונה של הפילוסופיה. רבי יוסף אירגס סיכם את פולמוס זה בספרו "שומר אמונים הקדמון" (1736), תוך שהוא מציע להחזיר את תורת האר"י לנקודת המוצא של הרמ"ק. כ - 30 שנה מאוחר יותר הרחיב רבי ברוך קוסובר את דבריו של אירגס בספרו "עמוד העבודה". עיון בספרות החסידית של אותה התקופה מראה כי דבריו של קוסובר הותירו עליה חותם ניכר. לדבריו של גרשם שלום, השפעתו ... מופיע פעמים רבות בכתביו רחבי ההיקף של הרב אשלג, אך הוא אינו זוכה לתיאור בהיר ולהגדרה מדויקת. הוא מסתפק ואומר כי "עצמותו" נמצא לחלוטין מחוץ להשגת הנברא. מעצמותו נובע אור, ובלשונו של הרב אשלג "מחשבה להיטיב לנבראיו". הרב אשלג מבאר את תורת האר"י, במונחים, אשר חלקם חודשו בבית מדרשו. הוא אומר שלשם השגת מטרת הבריאה, להטיב לנבראיו, בורא האור כלי, דהיינו רצון לקבל הנאה, אשר אותו הוא יוכל למלא בהטבה ובתענוג אינסופי. הרצון לקבל הינו כל חומר הבריאה מראשה ועד סופה. במילים אחרות, יסוד המציאות הוא הרצון ליהנות, הרצון לתענוג. הרב אשלג מתאר את תהליך היווצרותו של אותו רצון, אותו כלי, וירידתו במדרגות העולמות העליונים, מהא"ס ועד להגעתו לעולם הזה, כסדר השתלשלות בן ארבע בחינות (ארבעה שלבים) המכונות "חוכמה", "בינה", "תפארת" ו"מלכות". המחלוקות על מושג הצמצום אף בתוך הפוסעים בנבכיה של תורת הקבלה, קיימת מחלוקת האם יש להבין את מושג הצמצום כפשוטו, או שמא האל צמצם את אורו בלבד ואילו הוא עצמו נמצא בכל מקום בשווה. בעוד שהרב יעקב עמדין הדגיש שהצמצום הוא "הכרח גמור ואינו יוצא מידי פשוטו", הרעיון בדבר שינוי והפחתה באלוהות צרם לאוזנם של מקובלים אחרים. המחלוקת קיימת כשדנים על הצמצום מנקודות מבט שונות, והיא אינה קיימת כשמסכימים על נקודת מבט אחת. הצמצום אינו בבורא אלא בנברא. המחלוקת נכחדת כשמבחינים בין נקודת המבט של אין - סוף שבה המציאות היא נצחית ואינה משתנית ובין נקודת המבט הארצית של בני האדם. הצמצום שהביא למציאות נבראת מופרטת שינה רק את נקודת המבט של הנבראים מאין - סוף לסוף. תכלית בני האדם לשוב לאין - סוף לאחר שיאמצו את נקודת המבט האחדותית של מקורם. הרמב"ם והצמצום חוגים מסוימים בעולם הקבלי, טענו שאף הרמב"ם, גדול הראציונליסטים היהודים, רומז בפתיחת חיבורו משנה תורה להיכרותו עם מושג הצמצום: יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצאים. - הרמב"ם, ספר משנה תורה. לפי פירוש זה המשפט מדבר על צמצום האלוהות למקומה - "שם", בעוד שהיא הסתלקה מכל מקום שהוא בחינת פה, דהיינו הנקודה הפנימית של האדם, על מנת לאפשר לו חופש בחירה. מכל מקום, מבחינת הפשט החזיק הרמב"ם במשנה רציונליסטית שאינה מתיישבת עם המשנה ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ תורת הקבלה - לראות אור: (באור מהסתר לגילוי) סימן ט: עץ הדעת טוב ורע. הרב ברוך שלום אשלג / מהסתר לגילוי / ט. עץ הדעת טוב ורע "ועץ הדעת טוב ורע". זכו - טוב, לא זכו - רע. אם הוא זוכה, אזי מידת הדין, שהיא הבחינה ד' הבלתי ממותקת, גנוזה, ומידת הרחמים מגולה, היינו המלכות הממותקת במידת הרחמים ... כתוצאה מגילוי או גניזה של המעלות הטובות או הגרעונות. הכל תלוי ב"מה מגולה ומה מכוסה". בין אדם לה': כשהרע של האדם מכוסה - מחזיק את עצמו לבעל מעלה ומוכשר לעלות בדרגה. כשהמעלות מכוסות והגרעונות מגולים - מחזיק את עצמו לרשע ולא מוכשר, לכן לא יכול לעסוק בתורה. לראות אור: עץ הדעת טוב ורע = פגם הדעת = תפיסת נפרדות. = שכל אנושי. = גהנום. בתפיסץ המציאות של עץ הדעת טוב ורע, לא תיתכן מציאות של טוב אמיתי, כי גם אם נאמר שהאדם התייגע מאוד מאוד, ו"תיקן" את האגו, ונעשה משפיע, אזי גם אז האדם חי כל חייו בפחד שמה יאבד את מדרגתו ויפול לקבלה. וזה אינו טוב אמיתי ... לא מתקנים, על הרע מתעלים. מתעלים ממציאות הנשלטת ע"י עץ הדעת טוב ורע = אילנא דמותא, למציאות הנקראת עץ החיים, = בחינת התכלית, בחינת אחד. כשאדם יודע שכל מארעותיו הם לטובתו זאת הבחינה היא מעין עולם הבא [= המדרגה הרוחנית הבאה שלך] כמו שכתוב: "בה' אהלל דבר אלוהים אהלל דבר" וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "ביום ההוא יהיה ה' אחד" וכו'והקשו: וכי האידנא לאו הוא אחד? ותרצו חכמינו, זכרונם לברכה. האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב ועל הרעה דין אמת ולעתיד [= במדרגה הרוחנית הבאה שלך] כלו הטוב והמטיב שיהיה שם ה' ושם אלהים אחדות אחד. וכשידע כל זאת נקרא ידיעה שלמה כי עקר הדעת הוא אחדות של חסד וגבורה זה נקרא דעת הינו שלא יחלק בין חסד לדין, ויברך על כלם "הטוב והמטיב" וזה נקרא: "ה' אחד ושמו אחד" כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה שלעתיד [= במדרגה הרוחנית הבאה שלך] יהיה אחדות גמור, שיהיה כלו הטוב והמטיב וזה ה' אחד. (ליקו"מ ח"א, ד) שאלה: האם אם אשקר את עצמי ואגיד כל הזמן הכל לטובה, הכל לטובה, זה יעזור לי? תשובה: וודאי שלא. על האדם להיות דובר אמת בלבבו. ואם מרגיש האדם שהבורא "מתעלל בו" עליו להגיד את זה. וכאשר האדם דובר אמת בלבבו, הוא גם יודע להגיד שהוא לא יודע למה בורא טוב ומטיב גורם לו להרגיש רע. שאלה: אז כיצד ניתן בפועל באמת לדעת שכל מארעותי לטובתי.? תשובה: ע"י התבוננות וחקירה אמיתית עד להבנת שורש הדברים. כי כל המתקות של כל הצמצומים והדינים, הוא על ידי השכל כי כלם במחשבה אתברירו שהשכל הוא שרש הדינים ושם נמתקים הדינים כי אין הדין נמתק אלא בשרשו וכל דין ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 4 פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק 3. ט. דיאגרמת מינקובסקי מבהירה את המצב ברצוננו להראות עתה כי הרבה בלבול היה נמנע לו עשו החוקרים שימוש נרחב יותר בדיאגרמות מינקובסקי. לא זו בלבד שהכלי הוויזואלי הפשוט הזה מבהיר את הבעיה, ... ביקום כולו. עד כאן הלכנו בנאמנות בעקבות מאך, כפי שעשה איינשטיין. אבל הנה מתבלט בתיאור שלנו יסוד מעניין: אם, בעקבות איינשטיין, נסרב לקבל את קיומה של השפעה מיידית, נצטרך להניח שכל העצמים ביקום לא החלו לנוע באותו רגע אלא על - פי סידור מיוחד ומדויק מאוד: תחילה החלו לנוע העצמים הרחוקים ביותר מהצופה שלנו, אחריהם העצמים הקרובים מעט יותר, וכך הלאה עד שהעצמים בקרבת הצופה נעו אחרונים. האפקט ... מזאת: גם בהשפעות הסיבתיות המגיעות מהעבר - אלקטרומגנטיות וכבידתיות, חלים שינויי מרחב וזמן בעוברן באותו אזור בו עבר גל הכבידה. פיזיקה - סוגיות בתורת היחסות לאור פילוסופיית המדע של זאב בכלר - חלק ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...

תקציר⬅ תורת הקבלה: מהי קבלה? הקבלה נובעת מתוך התורה ומתארת את אופן קיומו של העולם. אך כאשר היא מנותקת מהשורש, היא הופכת לגיבוב של הבלים. (מאמר ראשון בסדרה) מאת הרב שמעון ליברמן רובנו שמענו דבר זה או אחר על תורת הקבלה. אבל זה בהחלט לא נראה סביר, שמה שמסתובב ברחובות ומתחזה לקבלה, קרוב אפילו במשהו לדבר האמיתי. התכנים שאליהם נחשף מרבית הציבור, הם לא יותר מאוסף פרפראות של פסיכולוגיה פופולארית ועזרה עצמית, שמעמיד פנים כאילו יש משהו בינו לבין המיסטיקה היהודית האמיתית. קשר שקיים רק לעתים רחוקות, אם בכלל. קל לראות איך עובדים על אנשים. ... בדמיונו אחר אנשים, שנעלמו בתוך מנהרות אטומיות ומקורות אנרגיה בלתי מוגבלים, המצויים בחלק מעשרת המימדים. שלושת האנשים האלה מציירים את הגישות השונות אל הקבלה. שלושת האנשים האלה מציירים את הגישות השונות אל הקבלה. הנתונים בהם עוסקת הקבלה, הם סיפורי התורה והמכלול השלם של ההלכה היהודית. החוקר, מייצג אדם שלומד את ההלכות והסיפורים, כפי שהם, מבין את משמעותם המיידית, אבל אינו משיג את התמונה הרחבה יותר. המדען הגדול מייצג את אנשי הקבלה, שרואים את מכלול הנתונים הנקודתיים ואז מנסים להגיע לתפישה כלשהי של התמונה הגדולה. הם זקוקים לדימויים על מנת לתאר את האחדות המופשטת שהם רואים בדמיונם, מתוך ... הגיעו בשכלם. ואף על פי שהם מוגבלים בכלים העומדים לרשותם, התמונה הגדולה, כפי שהיא מתוארת במילותיהם, יכולה לתת לנו משהו מתחושת המציאות שבה הם אוחזים. והאחרונים הם בעלי המוח הפורה - הפסבדו - קבליסטים, אותם אנשים, שעבורם שורשי הקבלה אינם קשורים לתורה, או שהתורה מהווה עבורם לא יותר מאשר קרש קפיצה לדמיונם הפורה. הם גילו "מקור אנרגיה", "מעיין שמימי", ודרכים ל"הרחבת התודעה", אבל הכל נובע מתוך דמיונם הפרוע ומנותק מן האמת. לסיכום הקבלה יחסית לתורה, היא מה שהפילוסופיה יחסית למדע. כמו המדע - התורה מציגה לנו את הנתונים והעובדות שניתן לראות בבירור ולשקול בצורה רציונאלית. כמו הפילוסופיה - הקבלה מציגה את התמונה הרחבה והמופשטת יותר, כפי שהיא באה לידי ביטוי ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא תפיסת הבריאה - לחץ כאן...