תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - פוקאנזאזנגי - זאזן הדרך המומלצת לכולם / דוגן זנז'י (מאת אייהי דוגן זנג'י - תורגם מאנגלית ע"י סבסטיאן קבוט) גרסה להדפסה (PDF) הדרך האמתית שלמה ושוכנת בכל. תרגול והגשמה ריקים מקיום עצמי וקבוע, מה יש להשיג? רכב הדהרמה מתגלגל בחופשיות, מה התועלת במאמץ? אין גרגר אבק ביקום כולו, ... תודעתכם ותאבד. אם תדמו עצמכם בטוחים בהשגתכם, ערים עד מאד, בעלי תבונה המבחינה בחטף, שמימשתם את הדרך ותודעתכם בהירה, שאתם שואפים לשמיים; הרי שכעת ראשכם תקוע בפתח בעוד גופכם אינו יודע כיצד לצאת. על - אף ששאקיאמוני היה חכם מלידה, האין ניכרות בו שש שנים של ישיבה זקופה? בודהידהרמה מסר את חותם - התודעה מהודו. האין ביכולתכם לשמוע את הד תשע השנים בהן ישב והוא פונה לקיר? אם החכמים מקדם נהגו כך, כיצד יכולים אנו כיום לנהוג אחרת? על - כן הניחו לתרגילים של השכל, הפסיקו לחקור מילים ולרדוף אחר אותיות, לימדו כיצד לבצע צעד לאחור שיפנה את האור אל העצמי. גופכם ותודעתכם ישילו עצמם מעצמם ופניכם המקוריות יתגלו. אם ברצונכם להשיג את הממשות החלו לתרגל את הממשות, עכשיו. לתרגול זן מתאים חדר שקט. איכלו ושתו במתינות. הניחו לכל מחייבות והשעו כל עיסוק. מבלי לחשוב על טוב, מבלי לחשוב על רע. מבלי לשפוט בין אמת לשקר; עצרו את התנועה המתמדת של השכל; ותרו על מדידה באמצעות מחשבות, רעיונות והשקפות; אל תתכננו להיות לבודהה. כיצד ניתן לצמצם זאת לישיבה או שכיבה? במקום הישיבה פרשו מחצלת ועליה הניחו כרית. שבו בתנוחת הלוטוס או בתנוחת חצי הלוטוס. בתנוחת הלוטוס הניחו את רגל ימין על ירך שמאל ואת רגל שמאל על ירך ימין. בתנוחת חצי הלוטוס פשוט הניחו את רגל שמאל על ירך ימין. קשרו את ... על העיניים פקוחות תמיד ונשמו בעדינות דרך האף. לאחר שהתקנתם את תנוחתכם שאפו פעם אחת ונשפו את כל האוויר במלואו. הניעו את גופכם בעדינות ימינה ושמאלה עד שתקבעו אותו ללא תזוזה. חישבו באין מחשבה. באין מחשבה: איזו מן מחשבה היא זו? לשחרר את המחשבות. זוהי האומנות שביסוד הזאזן. הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק שער הדהרמה הקל והמשמח, זהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. בזאזן מתגלה המסתורין הפתוח ואין עוד מלכודות ובורות להיכשל בהם. אם השגת נקודה זו הרי שאתה דומה לדרקון שהגיע למים, לנמרה הנחה בין ההרים. שכן עליכם לדעת שהדהרמה מתגלה מעצמה, כך שלמן ההתחלה תשתחררו מקהות - חושים והסחת דעת. בקומכם מן הישיבה נועו לאט, בשקט וללא חפזה. כשאנו בוחנים את העבר אנו רואים שאלו שהתעלו מעבר לחול וקודש, ויכלו למות בין אם בזאזן או בעמידה הקדישו עצמם לחלוטין לתרגול הזה. אין ביכולתן של מילים או מחשבה לתפוס כיצד יכלו מורי העבר להצית התעוררות באמצעות אצבע, דגל, מחט או פטיש עץ ולהביא להגשמה באמצעות שוט, אגרוף, מטה או צעקה. על אחת כמה וכמה אין להשיג זאת על - ידי תרגול כוחות על - טבעיים. ... והוא קודם למחשבה ולהבחנה. כיון שכך אל לכם להיטרד באם אתם חכמים יותר או פחות מאחרים. אל תבחינו בין הטיפש לחכם. אם תדבקו בתרגול, הרי זהו תרגול והגשמה של הדרך. תרגול והגשמה אינו מוכתם בדבר, הכיוון הוא להיות פשוט. בעולמנו כמו גם באחרים, בסין ובהודו, לכולם אותו חותם הבודהה. רוח האמת נושבת ללא הפרעה. לכן היכנעו לחלוטין לישיבה ועצרו עצמכם ביציבות החלטית. ועל - אף שאומרים שיש רבבה הבדלים ואלף שינויים לדרך, פשוט תרגלו זאזן בלב - שלם. איזו סיבה יש לעזוב את מקום הישיבה בבית ולנדוד לשוא בדרכים המאובקות של ארצות אחרות? אם תצעדו צעד שגוי אחד והנה מעדתם והחמצתם את שנמצא ממש לפניכם. זכיתם בציר ההזדמנויות, להיוולד בצורת אדם. אל תשחיתו את ימיכם ולילותיכם לריק. פגשתם בדרך הבודהה בחייכם - כיצד תשאבו הנאה מניצוצות אבן - צור? צורה וחומר הם כאגל הטל על בדל עשב, תהפוכות החיים כהבזק ברק, בוהקים לרגע ונעלמים בחטף. תלמידי זן נכבדים, די לכם מלמשש את הפיל. אל תפקפקו בדרקון האמתי. הקדישו עצמכם לדרך המכוונת למוחלט. רכשו כבוד לזה אשר הלך מעבר ללמידה ומשוחרר ממאמץ. חלוק את תבונת הבודהות עם הבודהות. מסור את הסמדהי של האבות לאבות. חייה בזו הדרך ותהיה לכזה אדם. חדר האוצר ייפתח מעצמו, ואתה תוכל להשתמש בו כראות עינייך. www.bendowa.net/zenblog1/תרגומים/דוגן-זנזי/פוקאנזאזנגי-ו%84%80ח%a6%85ו%ba%a7ט%a6%b3ז%99%ae-זאזן-הדרך-המומ/⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מה זאת אומרת לתרגל זן? חלק 1 למן היום בו התחלתי לתרגל זן אנשים שואלים אותי מה זה אומר? העובדה שאנשים שמעולם לא שמעו על זן שואלים זאת אינה מפתיעה. אבל במהלך החודשים האחרונים הופתעתי לגלות שיש אנשים שמתרגלים זן וביניהם אפילו נזירים, שאין להם מושג מהו התרגול הזה. בעולם המערבי זן מתקשר בתודעתם של אנשים רבים לעולם הניו - איג', לנגני מוזיקה ניידים ולספרים בסגנון "זן ועסקים", "זן וסקס" או "זן ואסתטיקה" - בסופו של דבר בעולם המערבי שלנו בו אנחנו מחפשים תמיד אחר התועלת שבדברים מדובר תמיד בזן ועוד משהו. מיותר אולי לציין שמקריאת ספרים כאלה או מהאזנה ללהיט האחרון של בריטני ספירס בנגן המוזיקה הזני החדש שלנו לא ניתן לדעת מהו זן. יש אנשים ששמעו על זן והם יודעים שיש סוגים שונים של זן שנקראים בשמות שונים. יש זן סיני, זן יפני, זן קוריאני, זן ויאטנמי, זן סוטו וזן רינזאי ובטח יש עוד זנים של זן שאני אפילו לא מכיר והם מכירים. אפילו אושו טען שהוא מלמד זן. אני בטוח שיש עניין אקדמי מסוים בהבדלים בין ה"זנים" השונים. אני לא אכנס אליהם. אותי מעניין לדבר על התרגול שלי. מהו הזן שאני מתרגל מבלי לתת לו שם? אז מה זאת אומרת לתרגל זן? ראשית יש להבין שזן הוא בודהיזם. לא סוג של בודהיזם אלא בודהיזם. אין זה אומר שאין מסורות אחרות שגם הן בודהיזם. אז מה זה אומר ש"זן הוא בודהיזם? " המשמעות המידית היא שזן הוא דת שמאפשרת לכל מי שמתרגל אותה להשתחרר מכבלי הסבל. במשפט האחרון יש שלוש מילות מפתח: "דת", "לכל" ו"להשתחרר". הזן הוא דת אוניברסלית שמאפשרת לכל המתרגלים אותה גאולה בחיים האלה. יכול להיות שהמילה "דת" מרתיעה אתכם. אם כן הניחו לה לעת עתה. אני אתמקד ראשית בצירוף המילים "להשתחרר מהסבל". מהו אותו סבל שמובטח לנו שחרור ממנו? החיים שלנו הם כולם אי - נחת. אנחנו מוצאים ... טמון זרע הפרידה ולכן השמחה מהולה בסבל. אנחנו דואגים לגבי העתיד שטרם הגיע ומצטערים על העבר שכבר חלף. גם זהו סבל. על - אף שאנחנו מנסים להתעלם מכך אנחנו יכולים לראות בבירור, שאין בעולמנו דבר שהוא קבוע, הכל משתנה. עלומינו עתידים לחלוף. ההיווכחות הזו גורמת לנו סבל. הזן מציע לנו לראות בסבל הזה את זרע השחרור ממנו. כעת שאלו את עצמכם, "האם סבלתי מספיק? " כיצד אם כן אנחנו יכולים להשתחרר? לשם כך לימד אותנו הבודהה שקיאמוני את הדרך הנאצלת כפולת השמונה. הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא הדרך לשחרור ובו בזמן היא השחרור עצמו. הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא התעוררות השלמה של הבודהה. לכן דוגן זנז'י חוזר מדגיש שוב ושוב שהתרגול וההגשמה (של הדרך) הם אחד. אני אחזור לנקודה הזו בהמשך. אז מה היא בעצם הדרך הנאצלת כפולת השמונה? הדרך הנאצלת כפולת השמונה מורכבת מתרגול בו זמני של שמונה הנקודות הבאות: התבוננות נכונה, התכוונות נכונה, דיבור ... דרך האני. אני ארחיב בנקודה החשובה הזו בהמשך. זוהי החכמה הנכונה. המוסר הנכון הוא הפעולה הנעשית מתוך שכחת האני. דיבור נכון הוא הדיבור שבו השומע חשוב מהמשמיע. דיבור שמתכוון כל - כולו לשמש ככלי בידי השומע ולא ככלי בידי המשמיע. פעולה נכונה היא הפעולה שמכוונת כלפי בודהה. פעולה שבה אנחנו שמים באופן מוחלט את טובת האחר לפני טובתנו היא פעולה שמכוונת כלפי בודהה. יש לשים לב שב⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 6 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5. 28. לך שחושב שבודהיזם הוא הרעיון הגדול ביותר בתולדות האנושות רעיונות מתבססים על האופן שבו יהיו פני הדברים כשהכל ינוח על מקומו. תורת - הבודהה נוגעת למה שטרם נח על מקומו. דברים הם עדיין בתהליך. דת אינה רעיון - היא תרגול. תרגול דתי יכול להיקרא "יישום". פירוש הדבר שמדובר בעניין יישומי. אין מדובר בתרופה שמבטיחה מזור. עבורנו תרגול אמתי הוא מה שניסוי הוא למדען. כשם שמדע הוא חסר משמעות ללא ניסויים כך בודהיזם הוא חסר משמעות ללא תרגול. אל נא תלך לאיבוד במחשבות על תורת - הבודהה. היה זהיר לבל תנהג בתורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר משומר שאין לו קשר למציאות. ההסברים והמעשיות שלך טיפשיים כמו כל דבר אחר שאתה אומר. ההבעה על פנייך כבר סיפרה מהם פני הדברים באמת. אתה יכול לבטא את המציאות באופן חופשי לחלוטין באמצעות מילים. אבל המילים האלו אינן המציאות. לו המציאות הייתה במילים היינו נכווים בלשוננו בכל פעם שהיינו אומרים ... לעומת זאת, היא הפוכה בדיוק - פיכחון מוחלט מכל סוג של שכרון - חושים. רוב האנשים המדברים על תודעת - המאמין, אינם חושבים על דבר מעבר ללקק לבודהה. "עשה כרצונך באחרים אבל לפחות תן לי כרטיס במחלקה ראשונה לגן - עדן! " לתפילות מסוג זה אין דבר וחצי דבר עם תודעת - המאמין. אמונה פירושה צלילות וטוהר. תודעה פירושה, התודעה האחת שחובקת את שלושת העולמות. לכן להיות בעל אמונה פירושו לטהר ולצלל את התודעה של שלושת העולמות. תודעת - המאמין פירושה באמת ובתמים ... אם אתה חושב שכן, ודאי טעית. כשקבוצה דתית חדשה מתחילה לסחוף אחריה קהל חסידים גדול, פתאום כולם מתחילים לחשוב שיש בזה משהו. לו היה מדובר רק במספרים, האם למועדון האנשים הרגילים לא היה את מספר החברים הגדול ביותר? לא, בעצם יש הרבה יותר חיידקים. האם לא נזרקת עלינו בני - האדם ערימה של רעיונות מטורפים - רעיונות בשם "אמונה" או "סטורי" וכו, ? 30. לך שאומר שהשובוגנזו קשה להבנה כיון שאתה מנסה לבין את תורת - הבודהה מנקודת מבט אנושית אתה מתקדם 180 מעלות בכיוון ההפוך. רבי דוגן לא דורש מאיתנו דבר שאינו ביכולת אנוש. מדובר פשוט בלהיות טבעי, ללא מחשבות ריקות ומוזרויות. ככלל הבודהיזם אינו דורש מאיתנו שום דבר מיוחד, רק להיות טבעיים. ייתכן שמשפטים מסוימים מסוטרות יראו לנו מיוחדים, לדוגמה, "השיער הלבן שבין גבותיו מאיר את שלושת - אלפים העולמות. " אבל זהו רק סמל ספרותי לסמדהי שהוא מלך - מלכי הסמדהי. כל החיים של רבי דוגן היו חקירה חודרת ובלתי מתפשרת של עצמו. אין בודהה מחוץ לתרגול ואין תורה מלבד "באין - מחשבה" [ניתן אולי גם לתרגם "מעבר למחשבה". המת'] - אלו הם העקרונות היסודיים של רבי דוגן. אחד הדברים המרתקים בדוגן זנז, י הוא האופן בו הוא ראה את תורת - הבודהה כעצמי, במקום פשוט לספר מעשיות לאנשים רגילים. הוא מדבר, לדוגמה, על הרכב של הבודהה האחד: אמיטהבה, שקיאמוני ואנחנו כבודהה אחד. ועבורו, תרגול זאזן הוא הפצת תורת - הבודהה - לא בניה של מקדשים או פגודות. הזאזן של דוגן זנז, י הוא זאזן שקוף לחלוטין. אין בו תועלת לאנשים רגילים. "אל תתרגל את תורת - הבודהה למענך. אל תתרגל כדי לקנות לך שם. אל תתרגל לשם עשיית רווח. אל תתרגל כדי לחוות חוויות - רוחניות. תרגל את תורת - הבודהה אך ורק לשם תורת - הבודהה. " [דוגן זנז, י: גאוקודויוג, ינשו - נקודות לשים לב אליהן בתרגול הדרך] זוהי תורת - הבודהה שלו. דוגן זנז, י "חזר בידיים ריקות" [אייהי קורוקו - הרשומות של דוגן]. כשהוא חזר מסין הוא לא השוויץ בסטורי שלו כמו שאחרים משוויצים בקעקועים שלהם. הסיפור שלו על חזרתו בידיים ריקות משחרר לחלוטין את אחיזתנו ברעיונות מקובעים של השגת סטורי באמצעות זאזן. נוצרי אחד שאל אותי פעם, "הכומר שלי אמר שלא הייתה דת שהפיצה שקרים כה רבים כמו הבודהיזם. האם זה באמת נכון? " עניתי לו, "ידידי, קלעת בול למטרה! " סוטרת הלוטוס כמו גם סוטרת העטרה והשובוגנזו אינם אלא שקרים - כשאין מתרגלים אותם. ללא זאזן בודהיזם הוא שקר מוחלט. 31. לך שאומר שבודהיזם לא נוגע לך בכלא האסירים מתנפחים מול הסוהרים ואומרים להם, "תסתכלו טוב טוב על עצמכם. בלעדינו לא היה לכם מה לאכול! " כך בדיוק הדבר איתנו, האנשים הרגילים. כיון שאנחנו קיימים הבודהות קיימים. בלעדינו, האנשים הרגילים, הבודהות היו מזמן מחוסרי - עבודה. במובן מסוים אנשים רגילים ובודהות אינם ישויות נפרדות, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - על צמחונות וטבעונות הציווי הבודהיסטי הראשון הוא "לא ליטול חיים" ובניסוח יותר רחב, "לא להרוס חיים". לא מדובר רק בחיי אדם אלא בחיים בכלל. בשביל להבין את הציווי הזה כהלכה יש להבין את המשמעות של חיים ואת המשמעות של מוות. ויש להבין את המשמעות של פעולה כמו פעולה של נטילת חיים. אני לא רוצה לדון בכל המשמעויות האלה כאן, שכן אני בטוח שגם אם אנסה ואזהר בכל מילה, יהיו שיבינו אותי לא כהלכה ויצא שכרנו בהפסדנו. אבל אני כן רוצה לומר מספר מילים על האופן שבו צמחונות ככלל וטבעונות בפרט הם תרגול והגשמה של דרך הבודהה. אנחנו לא יכולים לחיות את חיינו מבלי להרוס חיים כלל. אפילו כשאנחנו מצחצחים שיניים אנחנו הורגים כמה חיידקים. על - אחת - כמה וכמה כשאנחנו עושים פעולות גדולות יותר בעולם. אפילו אם אנחנו רק נוסעים ממקום למקום אנחנו תורמים לזיהום האוויר שהורג אנשים ובעלי - חיים. קשה ללכת ברחוב בלי לדרוך על איזו נמלה. ואם אנחנו דואגים לבריאות הציבור אנחנו מרססים בתי גידול של יתושים. ובכל זאת עלינו לנסות. תרגול והגשמה של הדרך הבודהיסטית הם זריעת זרע ההתעוררות. אם אנחנו מוותרים על ראיית העולם האגוצנטרית שלנו אנחנו יכולים לחמול על כל היקום. ההבנה שלא ניתן לקיים את הציוויים הבודהיסטיים במלואם אין פירושה ויתור על הניסיון לקיימם. ברגע שאדם אומר לעצמו זה הכל או כלום, אם אני לא יכול לקיים את הציווי במלואו זה כאילו שאני לא מקיימו כלל - הרי שזו השתלטות של תפיסת - עולם מדומיינת על התודעה. במציאות כל מה שאנחנו עושים וחושבים נחשב. עלינו לקיים את הציוויים הבודהיסטים מתוך תחושת הענווה שבידיעה שלעולם לא נהיה מושלמים דיינו לקיימם במלואם. הדרך המתומנת היא הדרך שלנו להשתחרר. מי שמוותר על הציוויים מוותר על השחרור ובאותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת. מי שמעמיד עצמו במרכז עד שבכל פעולה ופעולה שלו הוא בוחר את נוחותו האישית, את חייו ואת אמונותיו על פני אלו של הזולת (במובן הרחב) באותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת. הצמחונות ככלל והטבעונות בפרט הן תרגול והגשמה של דרך הבודהה, הן זריעת זרע החמלה והשחרור עבור עצמנו כמו גם עבור כל הישויות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 3 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 2. 11. לך שרוצה לחזק את ההרה שלך באמצעות זאזן "באמצעות זאזן אתה מחזק את ההרה1 שלך. " לדעת שהרה אינה שווה כלום זוהי הרה אמיתית וזאזן אמיתי. זאזן שהוא אישי ולו במקצת אינו זאזן נקי וטהור. עלינו לתרגל זאזן טהור ומקורי, מבלי לערב התעמלות, סטורי או כל - דבר אחר. כאשר אנחנו מערבים את דעותינו הפרטיות - שוב אין מדובר בתורת - הבודהה. בודהיזם במילה אחת הוא לא - עצמי [מוגא (muga - ) ]. לא - עצמי פירושו ש"אני" אינו סובייקט נפרד, על כן אני ממלא את כל היקום. אני ממלא את כל היקום זהה במשמעותו ל "כל הדברים מגשימים את האמת". בדהרמה אמיתית אין מה להשיג. בדהרמה שקרית יש להשיג דבר - מה. דרך הבודהה פירושה שאין מה לחפש, אין מה למצוא [מושוגו, מושוטוקו (mushogu, mushotoku - ) ],. אם יש מה למצוא אזי לא משנה כמה נתרגל, אין לזה קשר לתורת הבודהה. אם אין מה למצוא [מושוטוקו] אזי זוהי תורת - הבודהה. 12. לך שתוהה האם הזאזן שלך מועיל במשהו מה התועלת בזאזן? שום כלום. הזאזן הזה, ש"אין בו תועלת לדבר", צריך לשקוע בבשר ובעצמות שלך עד שבאמת ובתמים תתרגל את מה שאין בו תועלת לדבר. עד שתעשה כן בזאזן שלך באמת אין תועלת. אתה אומר שברצונך להיות אדם טוב יותר באמצעות הזאזן. הזאזן לא נועד ללמד כיצד להיות אדם. זאזן הוא להפסיק להיות אדם. זאזן אינו מספק. אינו מספק למי? לאדם הרגיל. בני - אדם לעולם אינן מסופקים. האם אין זה מובן מאליו? כיצד ייתכן שהנצחי והאינסופי יספק תשוקות אנושיות? לא - מספק: פשוט לתרגל זאזן. לא מספק: באמצעות הגוף הזה להיווכח בזאזן. לא מספק: לספוג את הזאזן אל תוך הבשר והדם שלך. להיות נצפה על - ידי זאזן, מקולל על - ידי זאזן, חסום על - ידי זאזן, להיסחב על - ידי זאזן, לבכות יום - יום בדמעות של דם - האין זו דרך החיים המאושרת ביותר שתוכל לדמיין? אם אתה אומר, "כשאני מתרגל זאזן אני נתקף מחשבות מטרידות! " זה מטופש! העובדה היא שרק ב⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - הבעיה שלך / מוהו נולקה על מה בעצם כל העניין ב - "תרגול למבוגרים"? ראשית תרגול למבוגרים פירושו לנגב את התחת שלך בעצמך. מי הוא זה שרוצה לתרגל? האם אנחנו לא אלו שבוחרים לבוא למקום כמו אנטאיז, י? אם כך, אנחנו אלו שצריכים לטפס על כל רכסי - ההרים של הספק והקשיים, שניתקל בהם במוקדם או במאוחר. מובן שאנו זקוקים למדריך במסענו, במיוחד כדי שיזהיר אותנו ... עד אמריקה, ובסופו של דבר איש לא נשאר. אין לזה דבר וחצי דבר עם האנשים, זה בגלל שלא הצליחו לבסס אמונה איתנה בתרגול שם. המורה שלי עדיין חי באנטאיז, י אז אני מבקר אותו מפעם לפעם, אבל בכל פעם שאני מדבר אם אחיי הדהרמה שלי, אנחנו שואלים את עצמנו מדוע לא הצלחנו לבסס אמונה בזאזן. וזה כולל גם אותי. אז התחלתי לדאוג ולשאול את עצמי כמה שנים יעברו באופן הזה - כמה זמן מתבזבז?! וזה נכון לגבי כל מסורת הסוטו. אם לתרגול שלך אין נקודת מיקוד ברורה אין אפשרות "פשוט לשבת". אם אתה נאחז בצורה מבלי להיות נוכח ברגע, אין לזה שום משמעות כלל. ובכן, רק עתה משהבנתי את עצמי אני יכול לאמר זאת. הסיבה שבשלה לא יכולתי לבסס אמונה בזאזן ולתרגל לאורך זמן היא שזה לא הובהר לי כהלכה - לא הייתה שום הדרכה! " "הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה זה פשוט לשבת (שיקנטאזה). אני חושב שמי שבעיקר צריך לעזור לנו לדעת הוא המורה. " "הלכתי לדוג, ו ס, לשמונה ימים וקיבלתי הנחייה מהרושי. לסיכום: בשבוע אחד הצלחתי לחוות בבהירות את מה שדוגן זנז, י מכנה בפוקאנזאזנגי, "שהדהרמה מתגלה מעצמה, כך שלמן ההתחלה ... זה היה כל - כך שונה מכל - דבר עד אז, כל - כך רענן ומרגש! אז חקרתי את עצמי לעומק ושאלתי: מדוע זה כל - כך שונה, מה עושה את זה שונה מהתרגול שלי עד כה? התשובה היא פשוטה: עד אז לא הייתי אחד עם עצמי בכל רגע ורגע. הבעיה הייתה שלא הבנתי עד - כמה חשוב הרגע הנוכחי. פשוט לעשות זאזן, פשוט לאכול, מה המשמעות של ה - "פשוט" הזה בכלל? בכדי שיהיה ברור מהו ה - "פשוט" צריך להיות ברור לגבי כל רגע ורגע. ואני חושב שהבעיה הבסיסית שלי הייתה שאיש לא לימד אותי את האמצעים הממשיים לעשות זאת. מעולם לא שמעתי על "הנשימה הזו האחת". אני מאד שמח שכעת אני יודע! במילים אחרות "פשוט" פירושו הרגע הזה, המצב לפני שהתודעה מתחילה. אני חושב שזה ממש טוב לתרגול שלי ולחיים שלי, שכעת אני מבין זאת בבהירות. כעת הבעיה שלי היא פשוט להמשיך עם זה. זה מה שאני צריך לעשות כעת וזה יהיה התוכן של הזאזן היומי שלי מעתה. אני אזהר שמה יהיו אי - אילו זיהומים במעשי. אני אמרק את תודעתי ו - "פשוט" אעשה דברים. זה הכל, לבד מזה אין מה לתרגל. אני מאמין שהגעתי לסוף, ופשוט אמשיך ואתרגל. " וכך מבלי לחשוב על האחריות שלו לתרגול שלו, ממשיך אח הדהרמה שלי לבקר את המקום שטיפח אותו במשך כל - כך הרבה שנים ואת המורה שטרח כה רבות לנסות ולפתוח את עיניו העצומות בחוזקה. בכל זאת אני שמח לשמוע שהוא מצא לבסוף את גן - הילדים הרוחני שלו ושתודעתו שלווה. כפי שאמרתי, הוא אינו היחידי שיש לו הספקות האלו - לכולנו יש אותם: "מדוע תודעתי אינה שלווה בזמן זאזן? " "מדוע עלי לסבול את הכאב הזה? וכשהכאב שוכח, אני או ישן או חולם! " "אחרי כל הזמן הזה איך זה שאני עדיין לא מבין מה זה שיקנטאזה? למה מישהו לא מבסס את אמונתי? " "האין התרגול הזה כולו צורה וטקס ללא משמעות או תוכן? " "מדוע נדמה שאני לא יכול לקבל קצת הדרכה ברורה?! " "והכביכול מורה הזה כאן, האם הוא לא ישן בעצמו בזמן זאזן? " "כמה שנים אני צריך להמשיך כך? האם זה לא פשוט בזבוז של זמן? " כל זמן שאנחנו חושבים כך, אנחנו באמת מבזבזים את זמננו. המהירים שבינינו חשים את הלבטים האלה ביום הראשון לסששין ומוצאים עצמם על האוטובוס הקרוב חזרה. אחרים מגלים את העובדה הפשוטה שהתרגול לא מוביל אותם למחוז חפצם רק אחרי שבע או שמונה שנים. אז הם מאשימים אחרים, כועסים ועוזבים. אבל אלו ... את חזי לחתיכות. אין בכוונתי לומר שכעת אני חי בשלום ובאושר ללא כל בעיות. אם לא אזהר אני עוד עלול לומר לעצמי "אולי יתכן שפשוט כך הוא התרגול" למותר לומר שהתרגול לעולם אינו "פשוט כך או כך". אנחנו לעולם לא יכולים לאחוז בו, שכן הוא עצם חיינו ברגע זה ממש. וכך במקום לפקפק בזאזן כתרגול אני מוצא שהזאזן מפקפק בי בכל רגע ורגע. כשאתה מבין לבסוף שזהו התרגול שלך שמעמיד אותך בסימן שאלה ולא ליהפך אין לך ברירה אלא לסיים את גן הילדים הרוחני שלך. הפכת למתרגל מבוגר. מילים כמו "זאזן הוא צורתך האמתית" או "זאזן הוא המורה האמתי", נאמרו לאוזניהם של מבוגרים. אני רוצה להמשיך ולבחון את נושא התרגול למבוגרים במשך מספר חודשים נוספים. הנושאים שאעסוק בהם כוללים: מהי המשמעות האמתית של המילה "מבוגר" בה אני משתמש תדיר? כיצד אנחנו יכולים להתמודד עם ישנוניות או מחשבות אקראיות כבעיה שלנו, כחלק מהתרגול שלנו? ומה עם כאב, סחרחורות, שעמום, תשוקות והיאחזויות, כעס, חרטה - עוד כהנה תחושות, אשליות ובורות? כיצד לתרגל לא רק זאזן כי אם את כל היבטי החיים? המלכודות שבתרגול, ההסתכלות על זאזן מבחוץ. הטלת האשם בזולת על תרגולינו הגרוע. מדוע באתי לכאן וכיצד חוויתי את קשיי התרגול. הוראתו של המורה שלי, הרושי מיאורה שיניו ז"ל. המשך בחודש הבא. 1. "אבות" הוא תרגום של patriarchs - זהו המושג שמוהו משתמש בו כאן בכדי לתאר את ראשי שושלת המורים שייסדו ומסרו את זרמי הזן השונים. למיטב ידיעתי ברשימה הקנונית יש רק שתיים או שלוש נשים ולצערי המושג "אבות" הוא התרגום הנכון. אני מקווה ומצפה שבעתיד יהיו יותר נשים ברשימה הזו. למי שבכל זאת יש עניין לראות רשימה מלאה של נשים שנחשבות "אבות זן" במובנים מסוימים או נשים בודהות ניתן למצוא אחת כאן: www.upaya.org/teachings/women-ancestors.php ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - עדיין דבר מה חסר? / מוהו נולקה בחודש שעבר הסברתי מהו "תרגול למבוגרים" בעזרת שתי ההכרות הראשונות של מבוגר אמתי, שהן "תשוקה מועטה" ו - "הידיעה שדי במה שיש". מה שכתבתי הוא שלהיות מבוגר פירושו להיווכח שדי לך במה שהחיים מציעים לך ברגע זה, ושאין לך צורך לחפש ... מספיק אם לא תדרוש מהחיים יותר משהם מציעים לך ברגע זה" נשמעים לנו כרעיונות חלולים? האין זאת כיון שלמרות שייתכן שאנחנו מבינים בשכלנו שהמציאות של חיינו די לה במה שהיא, עמוק בתוכנו אנחנו מרגישים "שעדיין דבר - מה חסר"? אני חושב שאפילו אחרי שנים של תרגול הדרך הבודהיסטית אנחנו עדיין מרגישים ש"דבר - מה חסר". אנחנו עדיין רוצים דבר - מה טוב - יותר, קצת יותר ממתקים, אושר והארה. וכך אם נהיה כנים עם עצמנו, ייתכן שנגלה שבמקום להסתפק במה שיש לחיים להציע לנו ברגע זה, אנחנו לא מסופקים במה שיש לנו ואנחנו משתוקקים ליותר, גם אם לא ברור לנו בדיוק מהו הדבר שחסר לנו. מדוע זאת? הרושי סאוואקי קודו אומר: "חסר דבר - מה בזאזן? מה חסר? דבר אינו חסר מצידו של הזאזן, זהו רק האדם השוגה במחשבות - שווא, שיושב בזאזן וחושב 'דבר - מה חסר'! " "דבר - מה חסר - פשוט שב זאזן. דבר - מה חסר - תרגל זאזן בגופך. דבר - מה חסר - הגשם הזאזן בגופך. " ועדיין, מדוע חסר דבר - מה? אם פירושו של "תרגול למבוגרים" הוא אכן להפסיק להשתוקק ליותר ממה שיש לחיים להציע לנו ברגע זה, כיצד אנחנו יכולים בכלל לחשוב שדבר - מה חסר? לכל הפחות בזמן שאנחנו בזאזן עלינו לחוש שאיננו חסרים דבר, שיש לנו כל שאנו צריכים?! הרושי סאוואקי עונה על כך באומרו "שזהו רק האדם השוגה במחשבות - שווא, שיושב בזאזן וחושב 'דבר - מה חסר'! " אין שום דבר שגוי בזאזן שאנחנו מתרגלים, אלו רק מחשבות - השווא המלוות את התרגול שמנסות לשכנע אותנו "שעדיין דבר - מה חסר". ובעצם עבור כולנו, בני - אדם השוגים במחשבות - שווא, תמיד חסר דבר - מה. זה אך טבעי. מאידך אל - לנו לשכוח שאנחנו בו - בזמן בודהה. להיות בודהה פירושו להיות מחובר למציאות המוחלטת בה דבר לעולם אינו יכול להיות חסר. ובעוד אנחנו חושבים שעדיין דבר - מה חסר, משהו בנו מבין בשלמות שאין ביכולתנו כלל וכלל להשתוקק ליותר ממה שיש לנו. אנחנו בו - בזמן בני - אדם השוגים במחשבות - שווא ובודהות, ילדותיים ומבוגרים ... חושב שניתן לוותר על צד אחד לטובת האחר. הבעיה של מבוגר אמתי היא כיצד שני הצדדים האלו מתייחסים זה לזה. האם ברצונך לחיות את חייך תחת הנהגתו של הצד הילדותי שלך, שטוען תמיד שעדיין דבר - מה חסר? מבוגר אמתי יעדיף לשבת מעוגן במציאות בה "עדיין דבר - מה חסר", מגשים הזאזן בגופו בו - בזמן שמחשבותיו משתוקקות "לדבר - מה נוסף". הרושי סאוואקי אמר גם: "זאזן פירושו לשבת איתן בו - בזמן שדבר - מה חסר. " ישנו קואן מפורסם, שביפנית נקרא בדרך כלל, "הקואן של הסימנייה מו". הוא מספר על נזיר ששאל את רבו: "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע - הבודהה או אם לאו (מו)? " הרב עונה: "מו (לאו)! "2 המילה "קואן" פירושה "מקרה - פומבי", בדרך כלל חילופי דברים בין מורה לתלמיד, או אמרה או מעשה אחר של רב - זן ששימשה מאוחר יותר כדוגמה לביטוי של האמת. בעת החדשה הפכה המילה "קואן" לשמש לתיאור שאלה אחת מתוך תכנית - לימודים שעל תלמידי - זן הלומדים תחת מורה קואנים "לענות בהצלחה". התלמיד ייכנס אל "חדר הדוקוסאן" כדי להיפגש בארבע - עיניים עם המורה. ראשית הוא יכריז על הקואן שלו, ואז המורה יבקש את תשובתו. התלמיד הכין מבעוד מועד הצהרה או מעשה שיבטאו את הבנתו. אם המורה מאשר את הבנתו התלמיד "יתקדם" ... מודרני למו אין משמעות אחרת אלא "מוווווווווווווווווווו! " קואנים אחרים ידרשו מהתלמיד לסטור למורה או לעשות כאילו הוא משתין עליו. התשובות לקואן יכולות להיות תמימות ומשעשעות כמו משחק ילדי - גן. לא בדיוק מה שייחשב "כתרגול למבוגרים", אבל קואנים משמשים במסורות זן מסוימות כאמצעי למטרה ולא כמטרה בפני עצמה. כאמצעי למטרה אני חושב שקואנים משמשים אותנו היטב כדי להשתחרר מכלא המחשבות המרובות בתודעתנו. והשחרור הזה מתבצע תוך התיילדות מלאכותית של עצמנו, חזרה למעין מצב תינוקי - בזן זה נקרא "להפוך לאידיוט מושלם". במסורות מסוימות, "להפוך לאידיוט מושלם" נחשב כשלב הכרחי לתרגול זן. אבל אין ברצוני להמשיך ולדון ביתרונות והחסרונות של "זן הקואנים". אני רוצה להתרכז באפיונים עמוקים יותר של "הקואן של הסימנייה מו". כאשר הנזיר שואל: "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע - הבודהה או אם לאו? ", הוא אינו שואל אודות סתם איזה כלב. כאשר הוא אומר "כלב", הוא מתייחס לאותו צד בעצמו שניתן להתייחס אליו בדיוק רב כאל "כלב". הבודהיזם מלמד אותנו שכולנו בודהות, אבל האם באמת ניתן לקרוא בודהה לעצמי, הכלב הזה? הרב לא ענה " מוווווווווווווווווווו! " אלא פשוט "לא! " ישנו הבדל מובהק בין אדם השוגה במחשבות - שווא לבין בודהה. כבני - אדם השוגים במחשבות - שווא אנחנו רחוקים מאד מלהיות "בודהות כפי שאנו". הקואן ממשיך בשאלה של הנזיר: "אם כפי שהבודהיזם מלמד אותנו, לכל דבר יש טבע - הבודהה, כיצד ייתכן שרק לכלב הזה, לי, אין? " והרב עונה: "בשל טבע הקרמה. " נכון שכבודהות יש לנו טבע - הבודהה, אבל כבני - אדם השוגים במחשבות - שווא טבענו הוא "קרמה", ושונה הדבר לחיות את חיינו מסובבים על - ידי הקרמה מלחיות את חיינו כבודהה. דבר מעניין הוא שבזמן אחר ענה הרב תשובה הפוכה - הנזיר שואל, "ומה עם הכלב הזה. היש לו טבע - הבודהה או אם לאו? ", הרב עונה, "כן, יש לו! " - אפילו לכלב כמוך או כמוני אין דרך להימלט מהמציאות המוחלטת שנקראת "טבע - ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מתוך סוטרת הבמה קטע קצר (מאד) מתוך סוטרת הבמה בה הואי - ננג (האב השישי) מעביר את הדהרמה על ערש דווי. "כאשר בודהה שוגה במחשבות שווא הוא ישות חשה. כאשר ישות חשה מתעוררת היא בודהה. בבורותו, בודהה הוא ישות חשה. מלאה חכמה, ישות חשה היא בודהה. אם התודעה מסולפת, בודהה הוא ישות חשה. אם התודעה נטולת פניות, ישות חשה היא בודהה. כאשר תודעה מסולפת מתהווה הבודהה נחבא בישות החשה. אם ברגע אחד של מחשבה אנו הופכים נטולי פניות אזי ישויות חשות הן בעצמן בודהה. בתודעתנו שלנו מתקיים הבודהה הבודהה הפרטי שלנו הוא הבודהה האמיתי. אם בנו לא שוכנת תודעת הבודהה היכן נחפש אחר בודהה? " מי שמבין מהקטע הקצר הזה שתרגמתי שאין צורך בתרגול, לעולם לא יהיה לבודהה. מי שמבין מהמשפט שלי, שתרגול יהפוך אותו לבודהה, לעולם לא יהיה לבודהה. בכלל עדיף לדעתי לא להתאמץ כלכך להשיג בודהיות. פשוט לשבת. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 4 ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 3. 17. לך שאומר שאינך מסתדר עם אחרים כולם מדברים על נקודת המבט שלהם, אבל למי אכפת? עדיף שתסתום את הפה. יש שאומרים, "מי בעצם אתה חושב שאני? " אדם רגיל, אלא מה. יש שגאים בעושר שלהם, יש שגאים בשמם או במעמדם, יש שגאים בסטורי שלהם. באופן הזה הם רק מראים כמה הם ... שאין לך זמן אנשים מעסיקים את עצמם רק בכדי להתחמק משעמום. כולם מתלוננים שהם כל - כך עסוקים עד שאין להם זמן כלל וכלל. אבל למה הם כל - כך עסוקים? אלו רק האשליות שלהם שמעסיקות אותם. לאדם שמתרגל זאזן יש זמן. כשאתה מתרגל זאזן יש לך יותר זמן מלכל אחד אחר בעולם. אם לא תזהר עוד תעשה מהומה גדולה רק בשביל להאכיל את עצמך. אתה כל הזמן ממהר, אבל למה? רק בשביל להאכיל את עצמך. תרנגולות גם ממהרות כשהן מנקרות אחר האוכל שלהן, אבל למה? רק בשביל להיאכל על - ידי בני - אדם. התפתחות התחבורה הפכה את העולם לקטן יותר. עכשיו אנחנו דוהרים ... לא קורה, לא משנה מה נדמה שמתרחש - זה המצב הטבעי. אשליה פירושה לאבד את המצב הטבעי. בדרך - כלל אנחנו לא מזהים את המצב הטבעי הזה. בדרך - כלל אנחנו מכסים אותו במשהו אחר, כך ששוב אינו טבעי. תורת - הבודהה פירושה הוא המצב הטבעי. אך בעולם הכל לא - טבעי. שתלטנות; כניעה ודיון בכל עד מוות אינם טבעיים. כל מקום ממלא את כל השמיים והארץ, כל רגע הוא נצחי. לתרגל את דרך הבודהה פירושו לחיות לחלוטין את הרגע הנוכחי - שהוא כל חיינו - כאן ועכשיו. אל תדחק את דרך - הבודהה לשום מסגרת. 23. לך שאומר שלרופאים ונזירים יש חיים קלים קינקאקו - ג, י כמו גם ההיכל המוזהב ב הוריו - ג, י לא נועדו לתרגולם של נזירים. במקומות כאלה נזירים יכולים להרוויח את לחמם רק מלהיות בסביבה. בשנה הראשונה של תקופת המייג, י הפגודה בת חמש הקומות בהוריו - ג, י עמדה למכירה תמורת 50 ין, ועדיין לא נמצאו ... - כך, לעזאזל עם זה! " זו הסיבה היחידה שהפגודה שרדה עד ימינו. ערך השוק של דברים כגון אלו משתנה. אין שום דבר כביר בדברים שערך השוק שלהם משתנה. אנחנו יכולים להסתדר בלעדיהם. ישנם דברים חשובים יותר. זאזן זה מה שחשוב. לאחרונה יש מקדשים בקיוטו שמנהלים בתי - מלון ואכסניות. זה מוזר איך אנשים מסוימים לא יכולים לחשוב על דבר פרט לכסף ואוכל. להיות נזיר שעוזב את ביתו משמעותו להיות מישהו שמשחרר את הכל. פירושו להשתחרר מטיפשות קבוצתית. הנזירים היום רק רוצים להיצמד לדברים. לכן אין בהם תועלת לדבר. כשאתה מאכיל חתול הוא מפסיק לצוד עכברים. כלב מפונק לא שומר. אפילו בני - אדם אינם מועילים לעבודה אם יש להם כסף והם חיים חיים קלים. ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 5. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מתוך הספר "לפתוח את האגרוף הקמוץ של המחשבה" / קושו אוצ'יאמה מהו אותו דבר שאנו קוראים לו "אני"? נראה כאילו "האני" מתבלט רק אל מול או במפגש עם איזשהו "אחר". לדוגמה, גבר יכול לראות את עצמו כמשהו בשם "בעל" שקיים ביחס "לאשתו" ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - סוטרת הלב (סוטרת לב החכמה השלמה) גרסה להדפסה (PDF) הבודהיסטווה אוואלוקיטשווארה שקוע בתרגול שלמות החכמה מבחין בברור בטבע הריק של חמשת המצרפים ובכך מתעלה על כל סבל שאריפוטרה! צורה אינה שונה מריקות, ריקות אינה שונה מצורה; צורה היא ריקות, ריקות היא צורה; הדבר נכון גם לרגשות, תפיסות, דחפים והכרה; שאריפוטרה! כל התופעות ריקות בטבען; הן אינן נוצרות ואינן נהרסות; הן אינן טמאות ואינן טהורות; לא ... תפיסות, דחפים והכרה; אין עין, אוזן, אף, לשון, גוף ותודעה; אין צבע, קול, ריח, טעם, מגע ומושאי תודעה; אין ראייה וכן הלאה, עד אין מחשבה; אין בורות ואין הכחדת הבורות וכיוצא באלה עד אין זקנה ומוות וגם אין הפסקת הזקנה והמוות. אין סבל, מקור הסבל, הכחדה [של הסבל], דרך; אין חכמה, אין הישג, שכן אין מה להשיג; הבודהיסטווה מתקיים על החכמה השלמה כך אין מכשולים בתודעתו; ללא מכשולים אין פחד; משוחרר ממחשבות שווא וטעויות שוכן בנירוונה. כל הבודהות של שלושת העולמות [עבר, הווה ועתיד] מתקיימים על החכמה השלמה וכך משיגים מודעות שאין לאמדה [אננוטרה סמיאק סמבודהי]. על כן דע את החכמה השלמה כמנטרה הנשגבת, המנטרה הזוהרת המנטרה שאין שנייה לה, המנטרה הנעלה שמעלימה כל סבל זוהי ללא כל ספק האמת. על כן הכרז על החכמה השלמה הכרז על המנטרה הזו: הלך, הלך, הלך מעבר, הלך לגמרי מעבר, הללו ההתעוררות [גאטה, גאטה, פארהגאטה פאראסמגאטה, בודהי סבה]! ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - אודות החשיבות שבמציאת מורה בכל ההיסטוריה של הבודהיזם יש רק אדם אחד שהגשים את הדרך ללא מורה והוא שאקיאמוני. לכל האחרים היה מורה. העובדה שכולם נזקקו למורה לא מפחיתה מערך ההגשמה שלהם. האינדיבידואליזם הקיצוני שלנו גורם לנו לעתים קרובות לחשוב שאיננו זקוקים לאיש בכדי להשיג דבר מה. אבל אני מעריך שמעטים האנשים שהיו חושבים ללמוד אפילו מתמטיקה או שפה זרה ללא מורה או מורים. על - אחת - כמה - וכמה צריך הדבר להיות נכון עבור לימוד תורת - הבודהה. ובכל זאת לא דומה מורה לתורת - הבודהה למורה למתמטיקה. מורה לתורת - הבודהה הוא מורה לחיים. הוא לא מלמד דבר ובכל זאת אנחנו לומדים. הוא לא מוסר דבר ובכל זאת תורת - הבודהה נמסרת ללא מילים. כיצד זה ייתכן? זהו הפלא של מורה אמת, זהו הפלא של תורת - הבודהה. מורה אמת חי את חייו מבלי ללמד. כיון שהוא מתרגל ומגשים את הדרך בכל מעשיו אנחנו יכולים ללמוד. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שמעוניין בפרשנויות ופלפולים על כוונותיהם של פסוקים בכתבים הבודהיסטים. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שאין צורך ללמוד את ארבע האמיתות. לא ניתן ללמוד את תורת - הבודהה ממי שחושב שהוא מלמד מישהו משהו. מורה לתורת - הבודהה לא מטריד עצמו בהבחנות בין בודהה ללא בודהה, בין רגיל למיוחד, בין מצבי תודעה גבוהים לנמוכים, בין התעוררות לאשליה, בין חיים למוות. כיצד נוכל למצוא לנו מורה? ראשית אל - לנו לחפש מישהו שהוא יותר מאדם. מורה אינו מיוחד כלל וכלל. הוא הכי פשוט שאפשר. ובכל זאת אם נצפה למצוא בודהה נמצא רק גיהינום. אין מורה שיכול להשתוות לבודהה שבדמיוננו. לסוגים שונים של תלמידים יש סוגים שונים של מורים ובכל זאת יש להם תבחינים. בסוטרת אודאי (Anguttara Nikaya AN 5. 159) הבודהה אומר לאנאנדה מה הן חמש המעלות שעל מי שרוצה להורות את תורת - הבודהה להשיג: 1. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר צעד אחר צעד. 2. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר בשביל להסביר את התהליך [של סיבה ותוצאה]. 3. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מתוך חמלה. 4. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני לא אדבר לשם השגת רווח חומרי. 5. את הדהרמה יש ללמד במחשבה:, אני אדבר מבלי לפגוע בעצמי או בזולת., (הפרשנות למשפט הזה גורסת כי לפגוע בעצמי פירושו להתנשא או להעמיד עצמי מעל הזולת, ולפגוע בזולת פירושו להשפילו או להקטין אותו). אנחנו יכולים לראות שהבודהה מכוון לכך שבשביל להורות את תורתו יש לחשוב בראש ובראשונה על הזולת. ואנחנו יכולים להסיק מדבריו מספר שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו בוחרים במורה: 1. האם המורה מבקש כסף תמורת הוראת תורת - הבודהה או שלא? האם הוא מבקש תמורה חומרית אחרת או שלא? (יכול להיות כל דבר, החל ביחסי מין וכלה בשליחויות ושיפוצים בבית) 2. האם המורה מאדיר עצמו ואת השגתו על חשבון התלמיד והשגת התלמיד או שלא? 3. האם המורה מסביר את תורת - הבודהה מבלי לייחס אותה לעצמו ומבלי להסתיר דבר באגרופו הקמוץ או שלא? האם הוא מנסה לסובב את תלמידיו במילים יפות ובביטויים מעוררי השראה או שהוא פשוט מורה את הדהרמה? 4. האם המורה מעודד את הערצתו או שלא? האם המורה מנסה לנהל את חיי תלמידיו או שלא? האם הוא אומר שרק דרכו ניתן ... שלהם. מורה שמסתובב ומחפש עדת תלמידים צריך לעורר את חשדכם מיד. יש מורים וקבוצות שמבקשים כסף לא באופן ישיר עבור עצמם אלא עבור השכרת מבנה או מגוון הוצאות אחרות שיש לקבוצה. מורה כזה וקבוצה כזו חסרים אמונה אמיתית בתורת - הבודהה והשגתם חלקית. ללכת בדרך הבודהה זה כמו להשליך את עצמך מצוק בכל נשימה מחדש מבלי לחפש במה להיאחז. מי שחושב שתורת - הבודהה או הוראתה חשובים מספיק בשביל לקחת מכם כסף מכפיש את תורת - הבודהה. היזהרו ממי שמציג את תורת - הבודהה כאילו הייתה מוצר לסחור בו. יש בחוגי הניו - אייג, מעין מחשבה או רעיון שמי שאינו "מואר" לא יכול לשפוט או להבין את כוונותיו ומעשיו של "מורה מואר". האצטלה הזו של "מורה מואר" מאפשרת לאנשים לעשות כרצונם באנשים אחרים. זו שטות גמורה מכמה סיבות. הראשונה היא שבמציאות אנחנו לא ... קודו, "אתה לא יכול להחליף אפילו פלוץ עם האדם שלצדך". כך שהטיעון הזה מאפשר בעצם לכל אחד מואר או לא לנהוג בזולת כבחפץ. הסיבה השנייה היא שעל - אף מה שהיו רוצים שנאמין אנשים מסוימים, אין אף - אחד שהוא "מואר" תמיד, גם לא בודהה. הסיבה השלישית היא שבבודהיזם על - כל - פנים, אדם צריך לקחת אחריות מוחלטת על חייו. אין איש שיגיד לנו מה - נכון ומה לא - נכון - כל מה שאנחנו יכולים לדעת הוא האם אנחנו פועלים לאור הדרך המתומנת או לא. לגבי האחרים אנחנו לא יכולים לדעת הרבה מלכתחילה, אבל יש לנו שכל ואנחנו בהחלט יכולים לשפוט האם שהייה במחיצתם עוזרת לנו לכוון את מעשינו כלפי בודהה או לא. אף אחד לא מבקש מאיתנו להיות בוחן לב וכליות אבל מורה שלא חי על - פי הציוויים ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 1 (חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו) תורגם מיפנית לאנגלית על ידי ג'ס הסש ומוהו - ניתן למצוא את התרגום הזה כאן. גרסה להדפסה (של כל שלושת החלקים בפורמט PDF) כמה מילות הקדמה: סאוואקי קודו רוצה לפנות ישירות אליך הקורא. התרגום מיפנית ... ילדים תפסו עכבר והוא עכשיו מתפתל מכאבים במלכודת. הם נהנים לצפות בו כשהוא מגרד את אפו עד זוב דם נושך את זנבו בסוף הם ישליכו אותו אל החתול למאכל. לו הייתי אני במקומו של העכבר הייתי אומר לעצמי, "בני - אדם ארורים, לא אתך לכם לשחק בי! " ופשוט יושב זאזן. 2. לך שחושב שיש משהו בלהיות "אין" אתה תמיד נתלה באחרים. אם מישהו אוכל צ'יפס אתה רוצה צ'יפס גם כן. אם מישהו מוצץ סוכריה אתה רוצה סוכריה גם כן. אם מישהו שורק במשרוקית אתה צועק, "אימא, תקני לי גם משרוקית! ". לא מדובר רק בילדים. האדם מציג פנים חכמות ומדבר על להיות שליט בעולם. ובאותו זמן הוא לא יודע אפילו איך להתחיל בגופו שלו. הוא צופה בספורט בטלוויזיה ומתרץ לעצמו שכך עושים כולם. אנחנו חיים בטיפשות קבוצתית ומבלבלים את השיגעון הזה עם חוייה אמתית. אתה מוכרח להפוך שקוף לעצמך ולהתעורר מהשיגעון הזה. המשמעות של זאזן היא להיפרד מהקבוצה ולהתחיל ללכת על שתי רגליך. אחד אחד, בני אדם הם עדיין נסבלים, אך כשהם מתחילים ליצור קבוצות, הם הופכים לטיפשים. הם נופלים לטיפשות קבוצתית. הם כל - כך נחושים להפוך לטיפשים שהם מקימים מועדונים ומשלמים דמי חבר. זאזן פירושו להיפרד מטיפשות קבוצתית. 3. לך שמותש לחלוטין ממריבות עם בת - הזוג שלך השאלה אינה מי צודק ומי טועה. אתם פשוט רואים את הדברים מנקודות מבט שונות. חדל לנסות להיות משהו מיוחד - פשוט היה מה שאתה. חדל אש. פשוט שב. הכל מתחיל כשאנחנו אומרים "אני". כל מה שבא אחר - כך הוא ... בעשירים. יש שחושבים שהם חשובים כי ש להם כסף. יש שחושבים שהם חשובים כי יש להם "סטורי". אבל לא משנה כמה תנפח את שק הבשר שלך, לא תהפוך את עצמך לדבר פרט לשד. זה שאינו שייך לך ממלא את כל היקום. המקום שבו מחשבות אישיות מסתיימות הוא המקום בו תורת הבודהה ["בודהה - דהרמה"] מתחילה. בעולם מדובר תמיד ברווח או הפסד, עודף או חסר. לעומת זאת בזאזן אין מדובר בכלום. הוא אינו טוב לדבר. לכן זהו הדבר הגדול והמכיל - כל ביותר שיש. דוגן אומר: הפרחים שמעטרים את שמי לבבי הם מנחה לבודהות של שלושת העולמות [עבר, הווה ועתיד] 6. לך שחושב שראש הממשלה הוא ממש אדם מיוחד זה אשר מחפש אחר תכליתו האמתית לא ירצה לעשות קריירה. אדם שרוצה ... של הרוסים. כולם מדברים על נאמנות למולדת. השאלה הפשוטה היא לאן תוביל אותנו הנאמנות הזו. גם אני הייתי משוכנע לחלוטין כשיצאתי להלחם ברוסים, אך לאחר התבוסה שלנו, הבנתי שלא היינו צריכים לעשות את אשר עשינו. בכל מקרה מוטב לא לצאת למלחמה כלל. ראה גם: זן בודהיזם / זאזן - חלקים מלך מאת הרושי סאוואקי קודו - חלק 2. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - מה זאת אומרת לתרגל זן? חלק 2 זן בודהיזם / זאזן - מה זאת אומרת לתרגל זן? חלק 1. כיצד מפתחים נכון את התודעה? מאמץ נכון הוא המאמץ לכוון את כל - כולנו אל עבר הבודהה. שימת לב נכונה היא שימת לב בה האני נשכח ואנחנו פותחים את עצמנו באופן מלא לכל העולם הסובב אותנו. לדוגמה אם בעת שטיפת כלים נשכח האני אז שוב אין אנו משתמשים במים וסבון לשטוף כלים אלא אנחנו הופכים לכלי בידי המים והסבון שבאמצעותנו שוטפים כלים, ואנחנו הופכים גם לכלים שנשטפים בידי הכלים המים והסבון. שימת - לב נכונה שומעת את צעדינו בזמן שאנחנו הולכים מבלי לומר אלו הם צעדי. ריכוז נכון הוא שחרור האני בשימת - לב נכונה. או אם לומר את אותם דברים בצורה אחרת: מאמץ נכון הוא העדר מאמץ. שימת - לב נכונה היא העדר תשומת - לב. ריכוז נכון הוא העדר ריכוז. ולחלופין: מאמץ נכון הוא להתכוון כלפי בודהה בכל ישותנו. שימת - לב נכונה היא שכחת האני ברגע. ריכוז נכון הוא פשוט לשבת - זאזן. כעת לאחר שהבנו שבעצם הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא שכחת האני, אני רוצה לחזור למשפט: "שכחת האני היא ויתור על האגואיזם. כאשר אנחנו מוותרים על האגואיזם אנחנו מאפשרים לעצמי האמתי שלנו לפעול דרך האני. " האני שלנו הוא תולדה של חיים של התניות. כאשר אנחנו מפשיטים את האני הזה מכל העדפותיו, דעותיו, רעיונותיו. אנחנו מגלים את העצמי שלנו. את העצמי שמניע אותנו. העצמי הזה לא שוכן באיזשהו מקום מיוחד, הוא לא צביר תאים במוח או אבר בגוף. העצמי הזה גם אינו מן נפש ששוכנת בתוך הגוף או נפש ששוכנת מחוץ לגוף. העצמי הזה הוא פשוט אנחנו ברגע שאנחנו מוותרים על האני. העצמי הזה הוא ההתעוררות של הבודהה. הוא חי עכשיו וכשימות יעלם. הוא לא נצחי אבל הוא לא שונה מהעולם כולו. אנשים טועים לחשוב שאנחנו נולדים אל העולם וכשאנחנו מתים אנחנו יוצאים ממנו. אבל האמת פשוטה הרבה יותר. כשאנחנו נולדים העולם נולד איתנו וכשאנחנו מתים העולם מת איתנו. לי יש את העולם שלי ולך יש את העולם שלך, אבל בעולם שלי אתה חשוב כמו העולם כולו ובעולם שלך אני חשוב כמו העולם כולו. העצמי שלנו אינו שונה מהעולם אבל הוא לא העולם. לכן זו תהיה טעות חמורה וכפירה בעיקר לחשוב שכיון שהעולם נולד ומת איתנו אין עולם אלא בנו. כאשר אנחנו שוכחים את האני העצמי חופשי לפעול והפעולה היא הפעולה של בודהה. כאשר העצמי פועל האני לא יודע על כך. כאשר העצמי לא פועל האני קוטף את פירות פעולתו. כך כיוון שהתרגול וההגשמה (של הדרך) הם אחד שאינו נפרד אם אנחנו מתרגלים מתוך שכחת האני (קרי, מבלי לצפות לתוצאה עבור האני) העצמי פועל והאני משתחרר. לאחר שקראתם עד כאן אולי אתם חושבים שהבנתם משהו. כל כוונתי בטקסט הזה היא להציג את התרגול הזה שהוא הדרך לשחרור והשחרור ... ההבנה השלמה היא תולדה של תרגול ושל מחשבה. קריאה בלבד משולה לאדם הגווע ברעב, שמצפה לשבוע מקריאת מתכון. או לחולה שמצפה להבריא מקריאת המרשם. אם ברצונך להשתחרר מהסבל עלייך לתרגל את דרך השחרור מהסבל. אז מה לעשות הלכה למעשה? כל שיש לעשות הוא רק לשבת. הישיבה נקראת זאזן. על מה שיכול לעשות מי שבשל מגבלות גופניות אינו יכול לשבת אני אכתוב בפעם אחרת. בפוקאנזאזנגי דוגן כותב כך: "על - אף ששאקיאמוני היה חכם מלידה, האין ניכרות בו שש שנים של ישיבה זקופה? בודהידהרמה מסר את חותם - התודעה מהודו. האין ביכולתכם לשמוע את הד תשע השנים בהן ישב והוא פונה לקיר? אם החכמים מקדם נהגו כך, כיצד יכולים אנו כיום לוותר על תרגול בלב - שלם? על - כן הניחו לתרגילים של השכל, הפסיקו לחקור מילים ולרדוף אחר אותיות, לימדו כיצד לבצע צעד לאחור שיפנה את האור אל העצמי. גופכם ותודעתכם ישילו עצמם מעצמם ופניכם המקוריות יתגלו. אם ברצונכם להשיג את הממשות החלו לתרגל את הממשות, עכשיו. לתרגול זן מתאים חדר שקט. איכלו ושתו במתינות. הניחו לכל מחייבות והשעו כל עיסוק. מבלי לחשוב על טוב, מבלי לחשוב על רע. מבלי לשפוט בין אמת לשקר; עצרו את התנועה המתמדת של השכל; ותרו על מדידה באמצעות מחשבות, רעיונות והשקפות; אל תתכננו להיות לבודהה. כיצד ניתן לצמצם זאת לישיבה או שכיבה? במקום הישיבה פרשו מחצלת ועליה הניחו כרית. שבו בתנוחת הלוטוס או בתנוחת חצי הלוטוס. בתנוחת הלוטוס הניחו את רגל ימין על ירך שמאל ואת רגל שמאל על ירך ימין. בתנוחת חצי הלוטוס פשוט הניחו את רגל שמאל על ירך ימין. קשרו את גלימותיכם בחופשיות וסדרו אותן בקפידה. כעת הניחו את יד ימין על רגל שמאל ואת יד שמאל בכף יד ... על העיניים פקוחות תמיד ונשמו בעדינות דרך האף. לאחר שהתקנתם את תנוחתכם שאפו פעם אחת ונשפו את כל האוויר במלואו. הניעו את גופכם בעדינות ימינה ושמאלה עד שתקבעו אותו ללא תזוזה. חישבו באין מחשבה. באין מחשבה: איזו מן מחשבה היא זו? לשחרר את המחשבות. זוהי האומנות שביסוד הזאזן. הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק שער הדהרמה הקל והמשמח, זהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. " שחרור המחשבות הוא שכחת האני. התנוחה חשובה כיון שהגוף והתודעה אינם נפרדים. כאשר התנוחה מאוזנת, הגוף מאוזן והתודעה מאוזנת. איך מתבצע שחרור המחשבות? חשוב מאד לא להתאמץ. אסור לנסות ולהלחם במחשבות על ידי זה שאנחנו מנסים לאסור על עצמנו ... הייתי ממליץ להפוך זאת לחלק משגרת היום. כאשר אתם לא יושבים פשוט חיו את חייכם בכנות כשאתם בוחנים את מעשיכם לאור הדרך הנאצלת כפולת השמונה ובו בזמן שוכחים את הדרך הנאצלת כפולת השמונה. הייתי רוצה לדבר כעת על המילה "דת". רובנו רגילים לקשר את המילה עם אלוהים ועם ממסד. בבודהיזם אין אלוהים. לאדם אחריות עליונה וסופית על עצמו ועל כל העולם שאינו שונה ממנו. בזן יש מספר מסורות ולכל מסורת את הממסד שלה. אבל בסופו של דבר לממסד יש חשיבות רק אם בכוונתך להיות כהן במסורת מסוימת. עבורי וגם, כך נדמה לי, עבורך אין צורך בממסד. הזן הוא הדת הפרטית שלי. אני מתרגל יום - יום, שעה - שעה, שנייה - שנייה, נשימה - נשימה את הדת הזו שהיא לא שונה מהחיים עצמם. עבור האדם הפרימיטיבי המסתורין היה גדול כל - כך שלכל רגע בחיים הייתה משמעות דתית. עם השנים איבדנו זאת. הזן מאפשר לנו לשוב לחיים שבהם לכל רגע יש משמעות דתית שכן הזן הוא החיים עצמם. הזן הוא דת אוניברסלית. אין בו מעמדות. התרגול של המתחיל שווה ערך לתרגול של הוותיק. התרגול של גבר שווה ערך לתרגול של אשה והתרגול של יפני שווה ערך לתרגול של ישראלי. זה הזן שלימדו אותנו בודהה אחר בודהה משקיאמוני, דרך בודהידהרמה, המשך הואיקו (אקה), בהואיננג (אנו), רואיז'ינג (ניוג'ו), בדוגן זנז'י, בסאוואקי רושי ובאוצ'יאמה רושי. כולם יכולים להינצל. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - תרגול למבוגרים / מוהו נולקה חלפה שנה מאז הפכתי לאב - המנזר של אנטאיז, י. עד אז לא הייתי צריך לדאוג לדברים רבים מלבד התרגול הפרטי שלי, אבל כעת השתנו תחומי האחריות שלי: לא עוד נזיר המתרגל בהנחייתו של מורה כי אם מדריך למתרגלים והאורחים הלוקחים חלק בחיינו, זאת בנוסף לתרגול שלי. בשנה שחלפה פגשתי כמאה - וחמישים אנשים שבאו לתרגל באנטאיז, י, הייתי צריך להתעמת עם הספקות שלהם ולענות על שאלותיהם. נדמה לי שלמדתי מהם יותר משהם למדו ממני. השנה זו גם השנה העשרים לתרגול הזאזן שלי. אני עצמי נתקלתי בלא מעט שאלות בשני העשורים שחלפו, ולעתים ספקות וקשיים נערמו לפניי כקירות. איני יכול לספור את הפעמים שבהם נתקעתי בתרגול. אבל החל מהחודש אנסה להרהר אודות הניסיונות והקשיים שלי, בניסיון להבהיר לעצמי ולאחרים מה זאת אומרת לתרגל את דרך - הבודהה. ניתן להבין מדבריי כאילו אני מדבר במשהו קשה מנשוא. כמובן שזהו לא המקרה. בפועל אין דבר קל יותר מזאזן או מתרגול דרך - הבודהה. "מהו זאזן, מהו תרגול? " "פשוט לשבת, פשוט לעשות. " "לשם מה? " "ללא מטרה. פשוט עשו זאת. תרגלו את את הדהרמה לשם הדהרמה. אין מטרה, אין למה לשאוף ואין מה להשיג. פשוט לכו בעקבות החיים ברגע יחידי זה, כאן ועכשיו - החיים שאתם חיים בהווה. הייה אחד עם הממשות, זה הכל. " התאוריה ממש פשוטה. הבעיה היחידה היא שתאוריה לא תעזור לנו להיות מרוצים מהתרגול שלנו. למרות שתרגול דרך - הבודהה אמור להיות הדבר הפשוט ביותר עלי אדמות, אני חושב שהעובדה היא שאנחנו אף - פעם לא לגמרי מרוצים מהתרגול שלנו, מדוע? זאת ועוד, למרות שאנחנו יודעים שאנחנו לא צריכים לשאוף לדבר, לא לנסות להגיע למטרה או להשיג דבר - מה - האם לא כולנו מתחילים בתרגול שלנו בדיוק כיון שאנחנו כן רוצים להשיג איזו מטרה, להשיג דבר - מה וכולי? לו לא היינו שואפים לדבר, לא היינו ... מי יחצה ימים ויטפס על הר להגיע לאנטאיז, י בשביל "פשוט לשבת"? אנשים באים כיון שיש להם מטרה והם מקווים שהתרגול שלהם יעזור להשיג את המטרה הזו. לכן הם מתאמצים להשיג את מה שהם חושבים שהיא דרך - הבודהה. זה טבעי לחלוטין, אבל זה שגוי מיסודו. לכן אך טבעי שאנשים נתקעים בתרגול ולא משיגים את מטרותיהם גם לאחר שנים של תרגול בלב - שלם. אין שום בעיה להיתקע - כך או כך אנחנו צפויים להיתקע באיזשהו אופן במוקדם או במאוחר. הבעיה היא מה לעשות כשנתקעים. לזה אני קורה הבעיה של "תרגול למבוגרים". אנחנו לא נצליח להתקדם עם הגישה הילדותית שלנו. אחד מאחי הדהרמה ... אני מצטט מן הזיכרון: "יש סוגים רבים של דתות. יש כמה כתות חדשות שהן כמו גן - הילדים של הדתות, בעוד שדתות שמלמדות אותנו שלמעשה טוב יש שכר ולמעשה רע עונש הן כמו בית - ספר יסודי. זרם המהיאנה בבודהיזם הוא כמו האוניברסיטה של הדתות, וזן הוא כמו תואר - שני ודוקטורט. " המורה שלי, הרושי מיאורה שיניו ז"ל, הוסיף עוד ואמר: "אנטאיזי הוא לא בית - ספר, זוהי סנגהה למבוגרים! " גן ובית - ספר יסודי הם הכרחיים לילדים. אין להם מה ללמוד באוניברסיטה. עליך להיות בוגר, מבוגר, בכדי לטפס על קירות הספק ולהתגבר על המכשולים שתתקל בהם בתרגול שלך. מהו ההבדל המדויק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - איך ולמה התחלתי לתרגל זן? לפני שהתגייסתי חייתי בעולם אידאלי בו הטוב והרע היו ברורים, הנכון והלא נכון מוחלטים. לא ידעתי מה אעשה בחיי אבל היה לי ברור שמה שלא אעשה מדובר יהיה בדבר הנכון. וכיון שאעשה את הדבר הנכון לא יהיה מה שיעמוד בדרכי. התגייסתי לצבא ודברים החלו להשתנות בהשקפת העולם שלי. אני לא יכול לציין אירוע אחד או אירועים בכלל שאחראים לשינוי הזה אך תוך כדי השירות הצבאי הלכה והתערערה האמונה שלי במוסר רציונלי אוניברסלי. את האל זנחתי עוד כילד כך שלא יכולתי להיתלות בו כאמת מידה מוסרית. במובנים רבים החיפוש האינטלקטואלי שבסופו מצאתי את הזן התחיל בזמן הצבא כשהרציו נכשל. אבל האינטלקט הוא רק צד אחד בסיפור ותהיה זו טעות לא לספר על הצד השני - הוא הצד הרגשי. כשהייתי בן חמש קרו שני דברים. הראשון הוא שנולד אחי והשני הוא שעברנו לחיות בקיבוץ. כילד יחיד עד גיל חמש הייתי באופן טבעי מאד קשור להורי. עם המעבר לקיבוץ עברתי להתגורר בבית הילדים ... מהם. הדבר גרם כמובן לרגשי אשמה עמוקים. מספר התאהבויות כושלות גרם לי להיזהר אפילו יותר ביחסי. בעצם לא היה דבר שהייתי מוכן להתמסר לו, שכן התמסרות נתפסה אצלי כאבדן העצמאות שהייתה כל - כך יקרה לי. כך קרה שבתקופת הצבא הבשילו הדברים לכדי דיכאון עמוק שנמשך מספר שנים עד שהתחלתי לתרגל זן. באותה תקופה לא ידעתי מה לעשות עם חיי. כל פעולה נראתה לי חסרת ערך, שכן היה לי ברור שרק אני יכול להעניק לה ערך ואני לא הייתי חשוב מספיק בעיני. הייתי בוחר ועושה דברים רק בשביל לספק צורך בשינוי המצב הנוכחי. כל אותם שנים המשכתי לנסות ולמצוא דרך שבה אוכל להבחין בין טוב ורע, שתהיה שונה מאותה אינטואיציה ... הרפתה ממני היא שאני לא חשוב יותר מכל אדם אחר. זה היה העוגן המוסרי שלי אך לא היה בו די. לאחר מספר שנים כאלה נואשתי לחלוטין מיכולתו של האינטלקט למצוא תשובה אך האינטלקט הוא כל שהיה לי אז לא זנחתי אותו. באותה תקופה קראתי את הספר "עיוור בעזה" מאת אלדוס האקסלי. בספר הזה נתקלתי לראשונה בבודהיזם. הבודהיזם של האקסלי לא היה מגובש דיו אבל לראשונה נפתחתי לאפשרות שתהיה אמת שמקורה חוויתי שיהיה לה תוקף גדול יותר מהאמת האינטלקטואלית. לא ידעתי עדיין דבר וחצי דבר על בודהיזם. אבל הנה כמו נדלק אור קטן בחשכה גדולה. במשך מספר חודשים התגלית הזו (שנדמית אולי טריויאלית), הגם שלא ידעתי מה לעשות אתה, גרמה לי אושר גדול. במסגרת הלימודים נחשפתי למאמר "אני אתה" מאת מרטין בובר. היה נדמה לי שהוא מדבר במאמר על משהו שמאד דומה למה שחשבתי, על ציווי מוסרי שנולד מתוך חווית המפגש הבלתי אמצעי. אבל אצל בובר מדובר במפגש עם ה"אתה הניצחי", קרי אלוהים. ואני לא הייתי יכול לקבל את הרעיון שצריך אלוהים בתמונה. האם המפגש בין שני אנשים אין בו די בכדי להוליד ציווי מוסרי? כיוון שלא חוויתי מן מפגש מיסטי שכזה לא יכולתי לענות על השאלה הזו. בערך באותו זמן נתקלתי בשני ספרים על בודהיזם. האחד היה "הנזיר והפילוסוף" מאת מאתייה ריקאר והשני היה "מה שלימד הבודהה" מאת ראהולה ואלפולה. כשקראתי את הספרים האלה חשתי שהנה התשובה נמצאת בהישג יד. הנה סוף סוף שיטת מחשבה שמאפשרת קיום של מוסר ללא אלוהים וללא האדם כאמת מידה מוסרית (כך לפחות היה נדמה לי). אבל היו לי הרבה שאלות והשגות. למה היוולדות מחדש? למה האלטרואיזם לו נדרש הבודהיסט? מה זאת אומרת הכל ריק? מהי החוויה הזו שעלי לעבור בכדי להוליד את הציווי המוסרי? איך מתעוררים? מה אני צריך לעשות כדי להגיע לנירוונה? במצב הרגשי בו הייתי שרוי הויתור על על כל הרגשות, הרצונות והתשוקות (כך היה נדמה לי שעלי לעשות בכדי להגיע לנירוונה) נראה לי כמו פתרון גדול. אולי רציתי למות בלי למות. כל השאלות האלה אינן שאלות רעות. הן נובעות באופן ישיר מהתפיסה ההינאיאנית של הבודהיזם ומהבנה שהיא אינטלקטואלית בלבד. באותו זמן לזן הייתה קונוטציה שלילית עבורי שכן הייתי שבוי של הדעות הקדומות שלי. אבל בחיפוש אחר חומר קריאה על בודהיזם בעברית נתקלתי גם בזן. קשה לי לומר מה היה הדבר שגרם לי להחליט שמכל המסורות הבודהיסטיות אני אתרגל דווקא זן, אבל בו בחרתי. החלטתי לתרגל בשביל להתעורר ולהיות מואר. לחוות קנשו (הצצה אל טבע המציאות כפי שהוא) וסאטורי (התעוררות פתאומית, הארה). החלטתי לתרגל זן בשביל להפוך לבודהה. כך נפלתי ללא ידיעתי למלכודת אליה נפלו רבים לפני ועתידים ליפול רבים אחרי. זו הסכנה בלימוד מספרים וללא מורה. כיון שלא ידעתי דבר על המסורות השונות בזן ועל ההבדלים ביניהן החלטתי פשוט למצוא מקום לתרגל בו מבלי לדעת מה הוא התרגול הזה כלל. לא הצלחתי למצוא מקום בארץ ולכן החלטתי לטוס ליפן ולתרגל שם. התחלתי לחפש מנזרים באינטרנט וראיתי שרובם גובים כסף עבור השהייה בהם. בשל ההבנה שלי באותה תקופה את תורת הבודהה לא הצלחתי לקבל את הרעיון שניתן לגבות כסף עבור ההוראה שלה. בחיפושי אחר מנזר שלא גובה כסף מצאתי את אנטאיז'י. כיון שלא ידעתי הרבה על זן או על בודהיזם היה נראה לי שאורח החיים באנטאיז'י מתיישב עם זה שדימיתי להיות אורח החיים במנזר. תירגול, עבודה חקלאית והסתפקות במועט. באותה תקופה הייתי במערכת יחסים עם האישה שהיום היא אשתי. אבל הפחד שלי להקשר לא אפשר לי להתמסר ולהיות באמת במערכת היחסים הזו. כשטסתי ליפן עוד דימיתי לעצמי שייתכן שאחליט להפוך לנזיר. לפני הטיסה התחלתי לתרגל זאזן (מדיטציית ישיבה) או לפחות חשבתי שמדובר בזאזן. המטרה שלי הייתה לחוות קנשו. כשהגעתי לאנטאיז'י המשכתי בתחילה לתרגל במטרה זו. למציאות יש דרכים משלה ללמד אותנו אם אנחנו פתוחים ללמוד. כשהגעתי למנזר הכל היה הפוך ממה שציפיתי. הגעתי שלושה ימים לפני טקס חשוב לאחד הנזירים בתהליך ההסמכה שלו לכהן במסורת הסוטו זן. אמנם הועסקנו בניקיון המנזר לקראת הטקס והאורחים שבאו לכבודו אבל היה מעט מאד זמן לתרגול (הלו"ז היה מאד לא שגרתי) וכל המקום נדמה לי יותר כמחנה קיץ או אכסניית נוער מכמנזר. היינו עשרים אנשים צעירים מלאומים שונים. בשני ערבים מתוך השלושה הייתה מסיבה, בערב שהגעתי אב המנזר, שנראה מוטרד ועצבני יותר מאשר שלו ... שם לעזוב מסיבות שלא הצלחתי להבין באותו זמן. במסיבות היה אלכוהול והיה גם בשר ולא רק בשר שנתקבל מתרומות אלא בשר שנקנה לכבוד האירוע. השקפת העולם שלי התערערה, הדעות הקדומות שלי החלו לנשור. לא מייד. בהתחלה פשוט חשבתי שהגעתי למקום הלא נכון - מה בין מה שהתרחש שם לבין מנזר או נזירות או זן? נוסף על כך הגעתי חולה והמחלה רק החמירה. בערב הטקס הייתי כל כך אומלל שבקושי הבאתי עצמי להישאר עד סוף ארוחת הערב של אחרי הטקס. כל מה שרציתי היה לזחול למיטה. במעט הזמן שכן תרגלנו גיליתי שאני לא יודע לשבת. התנוחה שלי לא הייתה נכונה וישיבה לאורך זמן הפכה להיות בלתי נסבלת מבלי לזוז ולהחליף תנוחה. ... הוא אחר ובכל מקרה לא ממש ניתן להתכונן). חמשת הימים של הסששין היו גיהנום של כאב עבורי. כבר אחרי תקופת הישיבה הראשונה ביום השני החלטתי לעזוב. עד היום אני לא ממש יודע מדוע לא עזבתי. תוך כדי החמישה ימים האלה כשכבר כאב לי מכדי לנסות ולהשיג קנשו התחוור לי לפתע שכל הנסיעה אל המנזר, שכל הבודהיזם שלי אינו אלא בריחה מהחיים שלי כאן ועכשיו. שבעצם החיים שלי הם בארץ, במערכת היחסים שלי ושכל מה שאני צריך לעשות זה להפסיק להתאמץ ולהפסיק לברוח. אני לא חושב שהגעתי לתובנות האלה רק בזכות עצמי. באנטאיז'י יש מורה. באנטאיז'י נחשפתי לראשונה לדוגן זנז'י ולהוראתו הייחודית את הבודהיזם. פתאום במספר קטן של ימים עברתי מהפך של התודעה. אבל זה היה מהפך חלקי וקטן. מדוע אני אומר חלקי וקטן? שכן בתוך הכאב של הסששין כמעט כל דבר נראה טוב יותר מהכאן והעכשיו של הסששין. כשהסתיים הסששין כבר הייתי מוכל לקום וללכת. וכבר התחלתי בתהליך של שינוי כרטיס הטיסה שלי. אבל אז סייקאן, נזיר באנטאיז'י, אמר לי, "כבר החלטת ללכת, לאן אתה ממהר? תישאר עוד קצת, תראה מה יקרה". הרגע בו החלטתי להישאר עוד קצת היה הרגע בו הושלם המהפך. הבודהיזם הפך מבודהיזם של בריחה לבודהיזם של שחרור. התקופה הקצרה בה נשארתי באנטאיז'י אחר - כך הייתה מאושרת מאד ונטולת מאמץ. חזרתי לארץ מבלי לשכוח את ההחלטה שקיבלתי תוך כדי הסששין. גלית ואני עברנו לגור ביחד. אני המשכתי לתרגל יום - יום. לא באותה אינטנסיביות כמו באנטאיז'י. החיים במערב לא מאפשרים זאת. ההחלטה שקיבלתי בסששין אינה סוף הסיפור. כל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - "תרגול" כמימוש או "תרגול" כאימון ["Training" and "practice"] / מוהו נולקה אז למה בדיוק אתה מתכוון ב"תרגול למבוגרים"? בטרם ארחיב על משמעות המילה "מבוגר" אני רוצה לומר משהו על "תרגול"1. ביפנית ניתן לכתוב את המילה "שוגיו" בשני אופנים שונים עם ... או "טכניקה"). למותר לציין שהשתיים שונות בתכלית. גם באנגלית המילה "practice" [תרגול] יכולה להתפרש כ"אימון" כמו ב"אימון כדורגל". אבל כשאני משתמש במושגים כמו "תרגול למבוגרים", או כשאני מדבר על "תרגול זן", "תרגול דרך הבודהה" וכו' המילה "תרגול" [practice] משמשת אותי במובן של "מימוש" [putting something into practice], "להגשים דבר מה בעצם עשייתו". זה מצער שאנשים רבים מבינים את המושג "תרגול זן" כ"אימון זן" - אימון לשם השגת דבר - מה, אימון לשם שיפור מיומנות זו או אחרת. זה ודאי נכון ל"מנזרים לאימון זן" ביפן. במנזרים האלו אנשים לומדים כיצד ללבוש את גלימותיהם הבודהיסטיות כהלכה, כיצד לקוד ולהשתחוות כהלכה, לדקלם סוטרות וכו'. הם מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטיים. הם ודאי לא מתרגלים בודהיזם. עבורם בודהיזם הוא מקצוע ולא ייעוד, אבל ברור מאליו שללימוד הדרך להרוויח כסף מעריכת לוויות אין דבר וחצי דבר עם מה שלימד הבודהה לפני 2500 שנה - כיצד לחיות את חיינו. באנטאיז'י אנחנו לא מתאמנים להיות כוהנים בודהיסטים. אנחנו מתרגלים בודהיזם ומשמעות הדבר היא לחיות את חיינו כבודהות ובודהיסטוות. אין להבין מכך שאנחנו מתאמנים כדי להיות לבודהות או בודהיסטוות. אנחנו מנסים להגשים בודהות ובודהיסטוות - את טבענו המקורי - בכל הפעולות של חיי היום - יום שלנו, כאן ועכשיו. לפעמים התרגול הבודהיסטי מובן אחרת: אנחנו כעת ישויות השוגות בחשבות שווא, אבל לאחר תרגול במשך עידנים אין - ספור כבודהיסטוות נזדכך ונהפוך לבסוף לבודהות. כך ישות השוגה במחשבות שווא מתאמנת כדי להפוך למשהו "טוב - יותר" - לבודהיסטווה. הבודהיסטווה מתאמן כדי להפוך למשהו אפילו "טוב - יותר" - לבודהה. בזן אנחנו לא קוראים לאימון מסוג זה "תרגול". אימון כדי להפוך למשהו טוב - יותר הוא בעצמו מחשבת - שווא. עידנים אין - ספור של אימון מסוג זה לא יהפכו אותנו לטובים יותר, אנחנו רק נשגה יותר ויותר במחשבות - שווא. מה שאנחנו קוראים לו תרגול בזן פירושו להפסיק ולנסות להפוך למשהו, אלא לאפשר לעצמנו להיות מה שאנחנו במקור - בודהות ובודהיסטוות. לשם כך עלינו להיכנע לכוח שמתעלה על האגו האנושי הקטן שלנו, האגו שכל הזמן אומר: "אני רוצה להיות טוב יותר, אני רוצה להיות בודהה". מדוע אפשר להיכנע ולתרגל? כיון שאנחנו כבר בודהה, לא אחרי שנכנענו כי אם עכשיו. אם כך, מדוע כה קשה להיכנע ולתרגל? כיון שאין בזה סיפוק לאגו האנושי שלנו. תרגול אינו מספק אותנו. אין הוא מבדר כלל! אבל למה אנחנו מצפים? כיצד ייתכן שתרגול תורת - הבודהה יבדר את התודעה האנושית הקטנה שלנו? דבר אינו יכול להיות מספק פחות או מבדר פחות מהתרגול שאינו מגדיל את האגו שלנו. אפילו כשאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות לבודהה או לחיות כבודהיסטווה, האם אנחנו לא אומרים זאת מתוך האגו שלנו במחשבה: "אני רוצה להיות בודהה, אני רוצה לחוות סטורי! " כך בודהות ובודהיסטוות הופכים להיות תוצר של תודעת האגו שלנו - וזו הסיבה שאנחנו מתאכזבים שכן בודהות ו⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - הדרך שלי לאנטאיז'י / מוהו נולקה הגעתי לאנטאיז'י לראשונה בגיל 22. תרגלתי זאזן במשך שש שנים במספר דוג'ואים שונים, וכשלא תרגלתי בדוג'ו, ישבתי יום - יום לבד. בכל - זאת הישיבה היומיומית במשך שעה או שעתיים לא הספיקה לי והתרגול בדוג'ו נראה לי יותר תחביב מדרך - חיים. הזאזן נקרה בדרכי לראשונה בגיל 16, ובגיל 17 כבר הייתי כמעט בטוח לחלוטין שזהו הדבר אותו אני רוצה לעשות בחיי. היה נדמה לי שזהו הדבר אותו חיפשתי תמיד, מבלי לדעת היכן יימצא. התכנית המקורית שלי הייתה לנסוע ליפן ולהפוך לנזיר מיד בתום התיכון. מדוע לטרוח וללכת לאוניברסיטה כדי ללמוד מה שנדמה היה כמשעמם? מתמטיקה ופיזיקה הקסימו אותי עד אותה עת, אך לא יכולתי לראות כיצד נושאים אלה היו קשורים לחיי. הדבר היחידי שהיה לו היגיון היה זן. כולם ניסו לשכנע אותי לוותר על הרעיון, אבל אף - אחד לא הצליח בכך, עד שאותו מורה עצמו שהכיר לי את תרגול הזאזן המליץ שאמתין מעט, שאלמד יפנית ושאכשיר את עצמי לאיזו עבודה שאוכל להתפרנס ממנה כשאחזור לגרמניה. עד אותו רגע לא חשבתי כלל על פרנסה, אבל הזהירו אותי שיש מקרים רבים של אנשים שחיו במנזרי - זן כל חייהם רק מכיון שלא הייתה להם ברירה. הם לא יכלו לחזור לחברה, כיון שלא היו להם הכלים לחיות בתוכה. לא יכולתי לדמיין שדבר כזה אפשרי: האין אותם נזירי זן אנשי - על, שמבינים הכל? דבר לא צריך לעמוד בפני מי שהגשים את הזן - מדוע אם - כן לדאוג בקשר לעבודה? כך - או - כך, החלטתי ללמוד יפנית בטרם אסע ליפן ואהיה לנזיר. באותה עת היה אפנתי לחשוב שחלקיקים אלמנטריים, כמו גם גלקסיות והיקום כולו מתנהגים על - פי החוקים שלימדו שאקיאמוני ולאו - טסה, אז החלטתי ללמוד גם פילוסופיה ופיזיקה באוניברסיטה. חשבתי לעצמי שבסופו של דבר לא רק שאהיה נזיר זן כי - אם אזכה גם בפרס נובל. אבל אחרי שנתיים - וחצי הבנתי שהתעמקות בפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים היא עצמה שליחות של חיים שלמים ולכן הפסקתי. בגרמניה אין תואר - ראשון ולכן לא ניתן לסיים אוניברסיטה לפני השלמת התואר השני. בגיל 22 הרגשתי שאני לא יכול להמתין עוד כדי להתקרב אל מה שחשבתי שהוא "זן אמתי", והחלטתי לקחת שנת - שבתון וללמוד באוניברסיטת קיוטו. במשך שלושת החודשים הראשונים השתתפתי במפגשי הזאזן השבועיים במרכז לזן סוטו בקיוטו ובסששינים החודשיים בסונובה, מחוץ לקיוטו. חיי האוניברסיטה ביפן התגלו כמשעממים ממש כמו חיי האוניברסיטה בגרמניה, וזן לא היה למציאות החיים בקיוטו. זן התקיים רק עבור תיירים, לא היו אפילו דוג'ואים שבהם התקיים תרגול יומי. כהני זן היו אנשי עסקים ללא כל עניין בתרגול, ומנזרים פעלו רק כבתי - קברות ולא כמקומות תרגול. אחרי מספר חדשים באוניברסיטה גיליתי שאפילו המורה שלי היה כהן זן - הוא בהחלט לא דמה לכזה, ובאוניברסיטה הוא לימד קאנט. המרכז לזן סוטו היה המפלט היחידי שלי, ובקיץ החלטתי לבלות חודשיים בשורינז'י, מקדש הסששינים בסונובה. באותם שני חודשים, יולי ואוגוסט, זכיתי להתנסות לראשונה "בתרגול למבוגרים". חשבתי שהאנשים במקדש יובילו אותי ... אותי תחילה? תשובתו הייתה: "זהו מה שדוגן זנז'י קורא לו 'סמאדהי של הגשמת העצמי'. עליך לקרוא את השובוגנזו! "1 חודש אוגוסט הביא אתו שיעורים נוספים "בסמאדהי של הגשמת העצמי". באוגוסט המקדשים הבודהיסטים ביפן עסוקים מאד בטקסים לכבוד המתים של חברי הקהילה של המקדש. הכהן של המקדש בו שהיתן היה עסוק מאד בעזרה למקדש גדול בקיוטו, ובמשך שבועיים היה יוצא מוקדם בבוקר לקיוטו וחוזר לשורינז'י מאוחר בלילה רק בשביל לישון. כל האחרים עזבו לחופשת הקיץ שלהם, וכך מצאתי עצמי עוקב אחר הלו"ז היומי לגמרי לבד. בחמש בבוקר רץ ברחבי המקדש עם פעמון, הגם שלא היה את מי להעיר. יושב זאזן במשך שעתיים, מכין את ארוחת הבוקר, מנקה, יוצא לסאמו [עבודה בודהיסטית (סב)], מחמם את האמבט ואחרי ארוחת - הערב עוד שעתיים של זאזן לגמרי לבד. אכן שיעור מאלף למי שהלך למקדש זן כדי שיורו לו "זן". "סמאדהי של הגשמת העצמי", או כפי שאני קורא לו כיום: תרגול למבוגרים. על אנטאיז'י שמעתי לראשונה בתחילת השהות שלי בשורינז'י ממתרגל בשם ג'ורג'. ג'ורג' שהה באנטאיז'י שבועיים בזמן האביב, ולמרות שלא עלה בידו לתקשר עם הנזירים שכולם היו יפנים, הוא ... חצי שנה. הגעתי ב30 בספטמבר 1990 - שבועיים בלבד אחרי שטייפון סחף את את הכביש בן ארבעת הקילומטרים שהוביל למקדש. כמה מהנזירים נראו עדיין בהלם, אבל לא הבנתי מדוע: האין זה רגיל לחלוטין "שמקדש זן אמתי" ישכון בדד בין ההרים, היכן שאנשים מן השורה לא יכולים להגיע אליו, ואפילו ללא דואר? אפילו הופתעתי מעט מכך שהיו להם חשמל וטלפון - האין זה טבעם של נזירי זן אמתיים שיוכלו להסתדר בלעדיהם? אתם יכולים לתאר לעצמכם מה עוד רבתה הפתעתי בסששין שהתחיל למחרת: שמעתי שבאנטאיז'י מתרגלים "זן טהור" במסורת של דוגן זנז'י, שיקאנטזה ללא תוספות, סששין ללא משחקים. מה מצאתי? הזנדו נרעד מקולות הנזירים הנוחרים, מהם היו שנפלו אחורה מן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - אודות המושג "תרגול" אני משתמש הרבה במילה תרגול בשביל לתאר את העבודה הבודהיסטית. אחרים משתמשים במילה אימון. הסימנייה הסינית שהמילה הזו מתרגמת היא שנקראת Syu או Shu. הסימנייה שבכתביו של דוגן בדרך כלל צמודה לסימנייה הזו היא שנקראת Syo או Sho. הפירוש של הוא טיפוח וגם תרגול שחוזר על עצמו והפירוש של הוא מימוש או הגשמה. את הצירוף ... הזה לתרגול והגשמה - במובן העמוק קל יותר להבין באמצעות המילים האלה את הכוונה של דוגן זנג, י כשהוא אומר ש - תרגול והגשמה הם אחד. הפירוש של זה הוא שהגשמה של דרך הבודהה היא בעצמה תרגול של דרך הבודהה ותרגול של דרך הבודהה הוא כבר הגשמה של דרך הבודהה. ההפרדה בין הגשמה והתעוררות מאפשרת לנו ביתר קלות להבין משפטים כמו המשפט הבא שמופיע בפוקאנזאזנגי: הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק שער הדהרמה הקל והמשמח, זהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. בתרגום הקודם המשפט הזה תורגם כך: הזאזן הזה אינו שיטת מדיטציה. זהו רק השער הקל והמשמח לדהרמה, זהו התרגול / התעוררות של דרך הדהרמה חסרת הגבולות אני חושב שניתן לראות שהתרגום החדש מאפשר להבין ביתר קלות את היחס שדוגן זנג, י רואה בין תרגול להתעוררות - וניתן לנסח אותו כך: ההגשמה של הדרך בתרגול היא כבר ההתעוררות כולה. התרגול וההגשמה (שאינם נפרדים) של דרך הבודהה הוא זאזן. אנשים שואלים את עצמם פעמים רבות באיזה אופן על התרגול הבודהיסטי לבוא לידי ביטוי בחייהם? האם די בזאזן? האם צריך לתרגל דבר - מה נוסף? התשובה שלי היא שראשית ואחרית התרגול הבודהיסטי הוא זאזן. אבל בכל פעם שאנחנו פועלים מבלי להפריד בין הפועל לפעולה, בין מטרת הפעולה לפעולה עצמה, בין הפעולה לתוצאות הפעולה ובין הפעולה למושא הפעולה - אזי באותו רגע אנחנו מתרגלים את הממשות ומגשימים את הממשות. כשאנחנו מתרגלים בלב - שלם מבלי להיאחז בדבר הרי שזהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. וזה אינו שונה מזאזן. ובסופו של דבר אם נכוון את כל פעולותינו הרחק מעצמנו ואל בודהה (ולא במובן של מה בודהה היה אומר על זה?), קרי אל הזולת במובנו הרחב קרי כל היקום - הרי שנמצאנו מתרגלים ומגשימים את ההתעוררות הגדולה של הבודהה. בסופו של יום לא כל האנשים יכולים לשבת בזאזן מסיבות פיזיות - זו טעות לחשוב שהבודהה מרחיק אותם מדרכו בשל כך. הסוד הגלוי הוא להביא את איכויות הזאזן לכל פעולה. התבחין של הזאזן הוא שיקן - פשוט, רק, אין צורך לחשוב על, בכל האמצעים - זהו הזאזן שלנו שיקנטזה - פשוט לשבת, רק לשבת, אין צורך לחשוב על ישיבה (או על כל דבר אחר), לשבת בכל האמצעים. הישיבה החד מימדית הזו, התודעה שאינה מתפזרת, הגוף היושב זקוף הוא תרגול והגשמה. באותו אופן כשאנחנו עושים כל דבר אחר אם פשוט נעשה אותו הרי שהוא עומד בתבחין הזאזן. הדרך הכי פשוטה לממש את תבחין הזאזן הוא לשכוח את האגואיזם שלנו משנייה לשנייה, מנשימה לנשימה. אנחנו לא מתרגלים משהו ולא מתאמנים לקראת משהו - אנחנו מגשימים בו במקום את ההתעוררות, את בודהה. www.bendowa.net/zenblog1/בלוג/שלושה-נושאים/⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ זן בודהיזם / זאזן - יותר מדי זה לא מספיק?! / מוהו נולקה "אין סיבה שגם אתה תתנהג כמו תינוק! " מוגומי, הבת שלי, נולדה ביוני ומאז שמעתי מאשתי את ההערה הזו כמה וכמה פעמים. כשתינוק נולד, קורה לעתים שאחיו הבוגרים מתחילים להתנהג בצורה תינוקית כדי למשוך את תשומת ליבה של אמם, שמופנית כעת לרך ... כיון שהוא עדיין רק תינוק? על - כל - פנים נדמה ש"תרגול למבוגרים" צריך להתחיל בבחינה עצמית. בחודש שעבר כתבתי על "אימון" ו - "תרגול". וסיכמתי בכך ש"תרגול למבוגרים" פירושו לחיות כבודהה ובודהיסטווה - "תרגול" פירושו לחיות ו - "מבוגר" פירושו "בודהה ובודהיסטווה". ביפנית המילה "מבוגר" נכתבת באמצעות שתי סימניות סיניות שפירושן המילולי הוא "אדם דגול". בדרך - כלל הן מבוטאות ביפנית "אוטונה". אבל כמושג בודהיסטי הן מבוטאות "דאינין". "דאינין" הוא בעצם התרגום למילה הסנסקריטית "מהאסאטווה" שפירושה לא אחר מאשר "בודהה ובודהיסטווה". ברוב הארצות אדם נחשב למבוגר כשהוא מגיע לגיל 18, 20 או 21, אבל כמה מאיתנו יכולים באמת לטעון שהם מבוגרים, קרי מהאסאטווה, רק כיון שהגענו לגיל הקבוע בחוק? גם אם אנחנו טוענים שאנחנו מתרגלים את "דרך הבודהה", לרוב אנחנו מבוגרים רק על - פי גילנו בעוד התרגול שלנו ילדותי כתמיד. אז מה זאת אומרת באמת להיות מבוגר? בפרק מהשובוגנזו, "שמונה ההכרות של מבוגר אמתי", דוגן זנז'י מפרט שמונה מאפיינים למבוגר אמתי. השניים הראשונים הם "תשוקה מועטה" ו - "הידיעה שדי במה שיש". יום אחד בעת ... שלנו. "אני מתכוון לאמת בכך שתמיד יהיה לך מספיק אם לא תדרוש מהחיים יותר משהם מציעים לך ברגע זה. ככל שתנסה להשיג יותר, כך תסבול יותר. " - לרוב נהגי מונית בקיוטו יודעים יותר אודות בודהיזם מהנזירים שמתאמנים שם כדי לקבל רישיון להיות "כהני זן". "אתה מדבר יותר מדי", היה כל מה שיכל ראש הקבוצה שלנו לומר, כנראה שלא השתווה לאותו נהג מונית. קל מאד לומר "שתמיד יהיה לך מספיק אם לא תדרוש מהחיים יותר משהם מציעים לך ברגע זה". אבל לא כל - כך קל באמת להבין זאת ולהגשים זאת בחיינו. נדמה כאילו אנחנו אף - פעם לא מסופקים. ... הפחות מה שאנחנו צריכים בחיינו? כך בדיוק אנחנו מוצאים עצמנו בשורה אחת עם הילד המגודל שעדיין רוצה "ממתקים, צעצועים וסטורי", אנחנו נוהים אחר אושר וסיפוק כמו תינוק אחר חלב - אמו. זאזן באנטאיז'י אינו טוב לדבר. אתה לא מרוויח מבחינה רוחנית ואתה גם לא מקבל דמי - כיס. בסופו של דבר אתה מפסיד - אתה מפסיד רעיונות ואידאולוגיות, ובסופו של יום אתה מוצא שאתה מוציא את כספך כדי לקנות דברים עבור המקדש. כאוסואי (נזיר המתרגל בהנחיתו של מורה), לא הייתי מאד מוטרד מכך. הייתי בטוח שתרגול זאזן עוסק בהפסד ולא ברווח, ומי בעצם מצפה שישלמו לו עבור זאזן? כשקיבצתי נדבות בזמן חופשת - החורף יכולתי לאסוף מספיק כסף כדי לשלם את הביטוח הרפואי (כ 150 דולר בשנה) שכיסה 70% מהטיפולים הרפואיים, אך לא מספיק כדי לכסות את התשלומים לביטוח הלאומי (כ 120 דולר בחודש), שהבטיחו חיסכון לגיל זקנה. אבל האין עוני דרך חיים לנזיר זן, וכיצד נדאג לעת זקנה אם עלינו לתרגל כאילו נמות היום? כיום כאב המנזר של אנטאיז'י, אני עדיין נטול הכנסה משל עצמי, ונקודת המבט שלי השתנתה: כעת עלי לדאוג לאשתי ולבתי, כיצד אוכל לפרנס אותן? כאוסואי יכולתי למצוא זמן לקיבוץ נדבות בזמן החורף, אבל כעת מישהו צריך לטפל במקדש - ... בזניחת האגו שלנו. ללא גישה זו לעולם לא נשיג מה שאנחנו רוצים, כיון שאין ביכולתנו להקשיב, אין ביכולתנו לקבל את התורה, ואין ביכולתנו לראות את ההנחיות, אנחנו לא מבססים אמונה בזאזן, ולאחר מספר שנים של "תרגול" אנחנו נוכחים לדעת שאנחנו מבזבזים את זמננו - ואנחנו מאשימים אחרים או את הזאזן, מבלי שאנחנו רואים שזו רק "כוס המים שבתודעתנו" שעולה על גדותיה ברעיונות שמרכזם האגו. "יותר - מדי" זו הסיבה שבשלה אנחנו לא מקבלים מספיק. כדי למצוא סיפוק אמתי למבוגרים, אנחנו לא זקוקים ליותר - עלינו להפסיד יותר, עלינו לוותר על עצמנו. אולי זה מספיק לכם, ובכל זאת אני ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...