תקציר⬅ הפרעות אכילה - אנורקסיה אנו חיים בתרבות המקדשת גיזרה צנומה לנשים. אחוז הסובלות מאנורקסיה עולה מדי שנה. עמדות של ילדות לגבי מראה הגוף שלהן, ואמונותיהן לגבי המראה 'הנכון' מותאמות יותר ויותר למקובל בתרבות הג'ורנלים. כ 20% מהילדות בכיתות ד' בעלות משקל גוף תקין, מרגישות שמנות. אך מעט מאוד הורים / נשים, יבחרו להחרים עיתונים / ג'ורנלים או תוכניות טלויזיה המשדרות את המסר 'רזון הוא יופי'. כשהכלכלה כולה מונעת בזכות המראה הצנום, כשמוצרים שונים מוכרים פנטזיות מיניות המקושרות למראה יפה, שהוא גם צנום ולא נשי בעליל, קשה לשכנע אחרת את אלו שלוקחות את זה 'ברצינות'. אנורקסיה - מרגיש מסקרן? אנורקסיה היא הרעבה עצמית. טכסי שליטה בגוף, הסתרה, התחבאות, התנזרות מהחיים. אנורקיסה היא התרחקות מכל מה שעשוי להוציא לאור את האדם שאת, כפי שאת באמת. האנורקסיה תמנע ממך קשרי חברות קרובים, ידידות אמת, אהבה, מגע פיזי מענג, ובשלבים הרסניים יותר של המחלה, תמנע ממך האנורקסיה תפקוד גוף תקין ותוביל למצבים מסכני חיים. אין רגע אחד של כיף ונחת באנורקסיה. אלו חיים עמוסי מחשבות טורדניות כפייתיות שלא נותנות מנוח, שמסמאות את התודעה בשלילה עצמית רצופה וכואבת. האנורקסיה פוצעת את הגוף והנפש מבפנים, תמידית. אנורקסיה? רואים עליך בשונה מבולמיה, אנורקסיה מביאה לתת משקל, ואת זה עם הזמן אפשר לראות. לא כולם רוצים. כחולת אנורקסיה, כמות המידע שעליך להסתיר מעצמך ומהעולם סביבך עצומה. מעצמך את מסתירה את העובדה שאת שוללת את קיומך. שאת מזיקה לגופך ולנפשך. שאת מסוכנת לעצמך. שאת לא באמת מאמינה שמגיע לך לחיות ולכן את עסוקה בלהמית כל מה שחי בך באופן מתמשך. מכל מי שיכול לעזור לך, את מסתירה את מצבך האמיתי, מסתירה את כל הסימנים שיעוררו דאגה, מפחיתה בערכם של הכאבים, משקרת בהזדמנויות שונות ויוצרת מצב בו לא מאמינים לך ולא יכולים באמת להיות קרובים אליך. אנורקסיה לא משתנה פתאום. האמת הכואבת עליך היא, שאת מנותקת מכוחך שלך. המזון עשוי לתת לך כוח אך ממנו את נמנעת. הדרך היחידה שלך החוצה היא אם ברגע שפוי אחד, תאפשרי לאדם הנכון להתערב. וודאי שלא תעשי זאת עכשיו, וגם לא ביום אחר. כי את עדיין מאמינה שהרעבה היא הפתרון. אם תרימי עכשיו טלפון - אולי תצאי מהאנורקסיה לרגע. תאפשרי לאותו חלק בך שעדיין חי ומקווה ומשתוקק לחיבוק, לתחושה שאת אהובה ובסדר, לקבל את מנת האנרגיה ותשומת הלב המותאמת לך. אבל איך למען השם תאפשרי לזה לקרות! הרי את לא באמת מאמינה שמגיעה לך ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעות אכילה - מבוא כללי המתאר שלוש מהתסמונות הנפוצות: אנורקסיה נברוזה, בולמיה נברוזה (בולמוס אכילה) והשמנת יתר הפרעות אכילה מתארות תופעות בהן האדם עסוק באופן כפייתי בנושאי האכילה, תוך פגיעה ברורה במהלך החיים וגרימת נזק נפשי וגופני. לרוב תהיה הכחשה של ההתנהגות וחוסר יכולת לשלוט בה. בהפרעות אילו האכילה נובעת מתוך מצוקות נפשיות ושאר מניעים פסיכולוגיים ולא מתוך הצורך לספק רעב. שלוש מהתסמונות הנפוצות הינן: אנורקסיה נברוזה, בולמיה נברוזה (בולמוס אכילה) והשמנת יתר. אנורקסיה נברוזה: הפרעת אכילה זו מאופיינת בפחד מהשמנה, בירידה דרסטית במשקל הגוף ובעיסוק כפייתי במשקל. הדרך להוריד במשקל ולשמור עליו היא באמצעות הרעבה עצמית, לקיחת חומרים משלשלים, הקאות ופעילות ספורטיבית מוגזמת. בהפרעה זו קיימת תפיסה מעוותת של הגוף, האדם חווה עצמו כשמן על אף משקלו ... ובקרב האוכלוסייה הבוגרת יותר. ההפרעה מתפתחת כאשר נערה (או נער) מחליטה יום אחד, לעיתים בעקבות אירוע סביבתי אשר פוגע בתדמיתה, להתחיל בדיאטת הרזיה. בתחילת הדיאטה היא משקיעה מאמצים בהורדת המשקל ונאבקת גם בתיאבון הטבעי, אולם בהמשך נעלם התיאבון. בולימיה נברוזה (בולמוס אכילה): תסמונת זו מתאפיינת בהתקפי זלילה חוזרים ונשנים, אשר מיד לאחריהן תבוא דרך קיצונית לאזן את אכילת היתר באמצעות הקאות, לקיחת חומרים משלשלים או פעילות ספורטיבית קשה להורדת הקלוריות. גם בהפרעה זו קיים העיסוק האובססיבי בניסיון לשלוט ... ילדיהם באמצעות האכלה, ובגיל מאוחר דפוס זה ימשיך והאדם יאכל על מנת לספק צורך רגשי של הרגעה, נחמה ומילוי ריקנות. מלבד הפגיעה בדימוי העצמי, התסכול והמצוקות הנפשיות, קיימים סיכונים בריאותיים כגון התפתחות מחלות לב, יתר לחץ דם, סכרת ושומנים בדם. הפרעות האכילה פוגעות באיכות החיים, ועלולות להוות סכנה בראותית עד כדי מוות. לא תמיד יש את הידע או היכולת להתמודד לבד עם המצב. חשוב לפנות לעזרה טיפולית ולייעוץ מקצועי על מנת ללמוד לטפל בתסמונות ולהגיע לרווחה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ אנורקסיה נרבוזה - מבוא אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa; בעברית: צימנות) היא הפרעת אכילה מסוכנת, וחמורה הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות. המונח "אנורקסיה" (אובדן תיאבון) מקורו ביוונית: - = אי - תיאבון. הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. פחד קיצוני מהשמנה קיים גם בבולימיה. מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת מההפרעות הנפשיות המסוכנות ביותר, כיוון שהיא עלולה להיות קטלנית בכ - 5% מן המקרים. מחלת האנורקסיה מופיעה לרוב אצל נשים צעירות ובמדינות מפותחות, המחלה פורצת לרוב בגילאים 10-30 והשכיחות שלה עולה בגילאים 17-18. האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. בהתחלה אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את תיאבונו (איבוד תיאבון הוא מקרה נדיר), אלא מדכא אותו באופן רצוני. אובדן המשקל יכול להוביל למספר סיבוכים, ביניהם כחישות קיצונית, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, הפרעות קצב הלב ... ("בריחת" סידן). תוכן עניינים: 1 סוגי החולים 2 קריטריונים לאבחון 3 דרגות חומרה 4 גורמים 5 שכיחות 6 דרכי טיפול 6.1 טיפול בבתי חולים 6.2 טיפול נפשי 6.3 דרכי טיפול בתוך הקהילה 7 סיבוכים של אנורקסיה 7.1 בעיות בריאות נוספות 7.2 אנורקסיה ומחלות נוספות 7.3 בעיות נפשיות 7.4 תמותה 7.5 אנורקסיה והיריון 8 מניעה 9 מקרים ידועים 1 1 1 סוגי החולים: החולה רואה את גופו כמעוות, כלומר, למרות שהוא רזה מאוד אף כחוש, הוא רואה עצמו כשמן. משקל החולה קטן באופן משמעותי מהמשקל הרגיל הצפוי. ניתן להבחין בין שני סוגי חולים בהפרעה: הסוג המגביל (restricting type) הוא לא אוכל, מרעיב את עצמו, צם ועושה פעילות גופנית מוגזמת. הסוג של בולמוסי אכילה / ... type) - הורדת משקל מהירה באמצעים אחרים מלבד הצום - החולה אוכל הרבה בזמנים קצרים (בולמוסי אכילה) ואחר כך גורם לעצמו להקיא, או משתמש במשלשלים, במשתנים ובחוקנים. סוג זה הינו מעין תערובת של אנורקסיה עם "בולימיה" כלומר בולמוסי אכילה עם הקאות יזומות ואמצעים אחרים להורדת משקל מהירה. כך שהחולה צם ומרעיב את עצמו במשך כמה ימים, ולאחר הצום נתקף בבולמוסי אכילה שלאחריהם הוא גורם לעצמו להקיא ולשלשל, לאחר ההתקף הוא צם שוב, וחוזר חלילה. חלק מחולי אנורקסיה עוברים להפרעה מסוג "בולימיה נרבוזה" שבה המשקל יכול להיות נורמטיבי או אפילו משקל - יתר. קריטריונים לאבחון: קיימים שלושה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה על פי ה - DSM: 1.סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי או אי - הגעה למשקל זה. כלומר, האדם שוקל פחות מ - 85% מהמשקל הנחשב נורמלי לגילו. לרוב, ההפחתה במשקל נעשית על ידי הפחתה בכמות המזון הנכנסת, התעמלות כפייתית ושימוש ... היה גם הפסקת הווסת אצל נשים. עם זאת, מאחר שההפרעה נצפית אצל יותר ויותר נערים ונערות לפני גיל הווסת, הוחלט להוריד קריטריון זה מהסיווג - DSM ה - 5. דרגות חומרה: על פי DSM-5 דרגת החומרה של האנורקסיה נקבעת לפי מדד מסת גוף - BMI, כדלהלן: אנורקסיה קלה - BMI בטווח 17-17.99 אנורקסיה מתונה - BMI בטווח 16-16.99 אנורקסיה חמורה - BMI בטווח 15-15.99 אנורקסיה קיצונית - BMI פחות מ - 15 גורמים: לאנורקסיה אין גורם אחד והיא נגרמת כתוצאה משילובם של גורמי סיכון שונים. הגורמים אינם חד - משמעיים וייתכן כי ישנם גורמים נוספים שאינם מוכרים. ניתן לחלק את הגורמים המוכרים לשלוש קבוצות עיקריות: גורמים גנטיים: קרבה גנטית לחולים בהפרעות אכילה. גנים מסוימים, המשפיעים על ויסות רגשות, משקל גוף ורעב. גורמים פסיכולוגיים: דימוי עצמי ודימוי גוף נמוך. תחושה של אובדן שליטה. פרפקציוניזם או חשיבה במונחים של "הכל או כלום". תחושות אשמה ובושה. דיכאון וחרדה. הפרעות נפשיות נוספות כגון: הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעת אישיות גבולית והפרעה פוסט טראומתית. גורמים סביבתיים: אירועים טראומתיים. ... הדוגמניות המופיעות בפרסומות. חשוב לציין שישנו קשר הדוק בין חלק מן הגורמים השונים. לדוגמה: מי שעבר התעללות עלול לפתח תחושות אשמה, תחושות אלו עלולות להוביל לדיכאון, והדיכאון עלול להוביל לאנורקסיה. שכיחות: אנורקסיה נרבוזה שכיחה הרבה יותר בחברות מתועשות - מערביות בהן יש שפע מאשר בחברות מסורתיות או במדינות מתפתחות. נשים חולות במחלה פי 20 מגברים ובחברה מערבית אחוז החולות במחלה נע בין 0.5% ל - 1%. במחקרים שנעשו בישראל בקרב מתגייסות, נמצא ש - 0.2% מהמתגייסות לקו באנורקסיה נרבוזה. חולת האנורקסיה האופיינית היא נערה בשנות העשרה לחייה, אך נראה שגם ילדים קטנים עלולים ללקות במחלה. כנאמר לעיל, משקל הנמוך מ - 85% המשקל הנורמלי הכרחי להגדרת אנורקסיה, אך רבים מהאנורקטים מאבדים משקל בשיעור חד הרבה יותר. מספר החולים במחלה הכפיל את עצמו מאז שנות ה - 60 ונמצא במגמת עלייה. דרכי טיפול: טיפול בבתי חולים: מאחר שאנורקסיה נרבוזה היא הפרעה שמעמידה את המטופל בסכנת חיים, הטיפול המיידי בו נועד לשמירה עליו מפני הידרדרות פיזית שתוביל למוות. פעמים רבות כאשר מטופל מופנה לטיפול בבית חולים, האשפוז יהיה או במחלקה פסיכיאטרית או במחלקה מיוחדת ל ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעת אכילה - מבוא הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי - סדירה הגורמת לנזקים גופניים. להפרעות אכילה השפעה ניכרת על כל תחומי החיים - החל מבעיות פיזיות, רגשיות ועד בעיות רוחניות ונפשיות. הפרעות אכילה הן תוצאה של שילוב בין גורמים שונים - גנטיים, ביולוגיים, משפחתיים, פסיכולוגיים וחברתיים - תרבותיים. זה מכבר ידוע כי הפרעות אכילה הן בעיות מידרדרות ובמידה ואינן מטופלות, הן עלולות להפוך לכרוניות, לגרום לנזקים חמורים ואף למוות (שיעור התמותה נע בין 10% ל - 17%) (וייסבלאי, 2010). הפרעות אכילה נפוצות בקרב נשים צעירות (90% - 95% מהחולות הן נשים) (Hoek, 2006). הפרעות אכילה, נחשבות לאחת מן המחלות הלא - מובנות בעולם המערבי וכיום, קיימות סוגיות מהותיות, אשר נותרו ללא מענה - מדוע החולות אינן נענות לצורך הבסיסי של אכילה, מדוע הן מייחסות למשקל הגוף חשיבות כה רבה ומדוע הן נוטות להתנגד לטיפול יותר מחולים בעלי כל הפרעה נפשית אחרת (Stein, Latzer & Merrick, 2009)? על פי נתונים של שרות הבריאות הציבורי בארצות הברית, למעלה מ - 7 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מבעיות אכילה ומהפרעות אכילה. במהלך מחזור חיים של אדם, העריך השירות שכ - 50 אלף ימותו כפועל יוצא של הפרעת אכילה. הפרעות אכילה תוקפות ללא הבחנה בין צבע או מעמד. הן נפוצות בכל שכבות הגיל, והטווח המוגדר כבעייתי נע בין 12 ל - 41 שנים. לגבי שכיחות ההפרעות בישראל אין מידע מדויק וזאת משום שחלק ניכר מהלוקים בהפרעה אינו פונה לטיפול, או שפונה לטיפול פרטי. עם זאת, שיעור הלוקים בהפרעות הולך ... התופעה קיימת אף בקרב קבוצות אוכלוסייה, שלא סבלו ממנה עד כה, כמו, גברים, ערבים, חרדים ונשים מבוגרות שלקו במחלה בצעירותן (רבינוביץ', 2012). תוכן עניינים: 1 הפרעות 1.1 אנורקסיה נרבוזה 1.2 בולימיה נרבוזה 1.3 אכילה כפייתית 1.4 אורתורקסיה נברוזה 1.5 התמודדות 1.6 גיל ההתבגרות והפרעות אכילה 3.1 אורתורקסיה 3.2 ביבליוגרפיה הפרעות: קיים ספקטרום רחב של הפרעות אכילה העונות להגדרה לעיל, וביניהן אכילת חפצים ופריטים בלתי - מתעכלים, אכילת רעלים שונים, סינדרום האכילה הלילית (NES), אורתורקסיה ועוד. מבין הפרעות האכילה הרבות הקיימות, בולטות ביותר שלוש המחלות הנחשבות גם כקשות ביותר: אנורקסיה נרבוזה: החולים בהפרעה זו מדחיקים את תחושת הרעב שלהם באופן אובססיבי, עד לכדי הרעבה עצמית. קיימת לעתים קרובות אי - התאמה קיצונית בין גופו של החולה במציאות לבין דימויו אותו, בדומה להפרעת גוף דיסמורפית. גם חולה שנמצא במצב קיצוני של תת - תזונה עלול לתפוס את עצמו כשמן. בולימיה נרבוזה: הפרעה זו מאופיינת בהתקפים של זלילה חסרת מעצורים ואחריהם התרוקנות לא טבעית. חולה הבולימיה לא יפסיק לזלול עד שיגיע לתחושה של כאב או בחילה שלא מאפשרים הכנסת מזון נוסף לגוף. צורות ההתרקנות, או ה"היטהרות", הנפוצות ביותר הן: הקאה, שימוש בחומרים משלשלים ומשתנים, חוקן, ופעילות גופנית מרובה ביותר. יש מבין החולים בהפרעה זו גם כאלה שנוטים לצום, כמו בהפרעה אנורקסיה נרבוזה. החולים בבולימיה בדרך - כלל נמצאים בטווח המשקל התקין. בבחינת שכיחות שתי ההפרעות הללו, אנורקסיה נרבוזה נוטה להופיע לראשונה בגיל ההתבגרות, בעוד שבולימיה נרבוזה מופיעה לרוב אצל נשים צעירות. השכיחות של אנורקסיה ובולימיה בקרב חתך אוכלוסייה זה הינה 1% ו - 3% בהתאמה (Hoek, 2006). יחד עם זאת, יש להדגיש, כי קיים קושי מהותי בסיווג ההפרעות הנ"ל, הנובע מהיעדר גבולות ברורים בין תתי - הסוגים וכן, במעבר ביניהם, בעיקר בין אנורקסיה להתפתחות של בולימיה, בקרב יותר מחצי מהחולות (Eddy, Dorer, Franko, Tahilani, Thompson-Brenner & Herzog, 2008). אכילה כפייתית: אכילה כפייתית היא הפרעה שמאופיינת בזלילה בלתי פוסקת ובהתקפים של זלילה חסרת מעצורים. בדומה לחולי בולימיה נרבוזה, התקפי הזלילה לרוב לא ייפסקו עד שהחולה ירגיש שאינו מסוגל להכניס עוד אוכל לגוף, אך חולי הפרעת אכילה כפייתית לא יביאו להתרוקנות. החולים באכילה כפייתית כמעט תמיד נמצאים מעל טווח המשקל התקין, ורובם לוקים בהשמנת יתר חולנית. במקרי השמנה הנובעים מהפרעות אכילה נוקטים לעתים באחת משיטות הניתוחים הבריאטרים כמו ניתוח הצרת קיבה, ניתוח מעקף קיבה, ניתוח שרוול קיבה. אורתורקסיה נברוזה: אורתורקסיה נברוזה היא הפרעה המאופיינת בצריכת מזון באופן כפייתי תחת קריטריונים בריאותיים נוקשים. בדומה להפרעות האכילה האחרות היא שכיחה יותר בקרב נשים. מעבר לצמצום מגוון המאכלים הנאכלים, יש להפרעה זו השפעה על מצבו הנפשי של האדם, דבר המתבטא לרוב בדיכאון. הסובלים מאורתורקסיה סובלים לרוב מצורך לשליטה מוגברת פרפקציוניזם וכוח רצון. כבכל הפרעה אחרת, ההבדל בין שמירה בריאה על איכות המזון לבין מצב של חולי מתבטא בהשפעת התנהלות האדם על איכות חייו, כמו למשל פגיעה בקשרים החברתיים. התמודדות: לאור הקושי בסיווג ובאבחון הפרעות האכילה, כמו גם המורכבות באטיולוגיה של הפרעות אלו, הן נחשבות לקשות מאוד לטיפול - הן ממושכות (מהלכן נע חמש עד עשר שנים), רק כחצי מבין החולות מחלימות וכחמישית מפתחות מהלך כרוני. כמו כן, שיעור הנסיגה (Relapse) גבוה (Steinhausen, 2002). הטיפול בהפרעות הללו, מצריך התערבות אינטגרטיבית של צוות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... עובדים על ידי כוחו של תת המודע כוחו של תת המודע עליו בנויה "שיטת הפשטות שבאושר " יכול לתרום לאין ערוך לגיבוש עובדים בכל חברה ו/או ארגון עובדים. חברות רבות במדינתו הבינו כבר לפני שנים את עוצמתו ותרומתו של יום הגיבוש לעובדי החברה. עובדי החברה מרגישים שלחברה אכפת מהם, שלחברה חשוב שיהיה להם מצב רוח טוב והרגשת הנאה בעבודה. יום גיבוש בנושא "הפשטות שבאושר" על ידי כוחו של תת המודע הוא יום גיבוש שונה מאין כמוהו. ביום גיבוש כזה העובדים מתנתקים לרגע מהעבודה, שוכחים שהם נמצאים בחברה בה הם עובדים ומרגישים בבית - כי תת המודע הוא שלהם ושייך רק אליהם. החברה היא זו שהעניקה להם מסע לתוך תת המודע - ומסע שכזה לוקח את המחשבות איתו גם הרבה אחרי יום העבודה או יום הגיבוש בשונה מיום גיבוש שנערך בקואנטרי... ביום גיבוש כזה עובדי החברה יזדהו אחד עם השני, יבינו שהם עוברים בעצם את אותו מסע בדיוק עם אותם מחשבות, עוברים את אותם אתגרים בחיים וירגישו הרבה יותר קרובים זה לזה גם אם הם עובדים במחלקות שונות זה מזו. כי ביום גיבוש כזה העובדים מבינים שיש בני אדם שעובידם איתם ולא מכרים לעבודה... העבודה השגרתית והיומיומית של העובדים היא קבועה ורק על ידי תת המודע ניתן לצאת רגע מהתודעה הקיימת ולצפות בעצמך כצופה חיצוני. ואז אתה מיטיב להכיר את עצמך, לנתח את דרכיך ואת התנהגותך - כי בכל זאת - לך אין זמן לעשות זאת עבור עצמך, יש משפחה ו/או ילדים בבית או שבכלל אין חשק לקום ולעשות - אבל במקרה הזה החברה שלך עושה את זה בשבילך ועל כך מילות תודה אינן מספיקות. בעזרת תת המודע יבין העובד: - כיצד להתנהל יותר ביעילות עם עובדי החברה - כיצד להיות איש יחסי אנוש טוב יותר גם אם יש תחושות מעיקות שמגיעות מהבית או ממקום העובדה עצמו - העובד יבין שבאחריותו הבלעדית להרגיש טוב במקום העבודה בלי קשר למצב הרוח של הבוס - העובד יבין שלעובדים סביבו יש השפעה אדירה על חייו ומה שישדר להם - כך יקבל בחזרה... - העובד יבין שתמיד היה אכפת לו מאלו שעובדים לידו רק שאף פעם לא התעניין בהם... לסיכומו של דבר יום גיבוש של "שיטת הפשטות שבאושר על ידי כוחו של תת המודע" הוא יום גיבוש שונה. הוא חודר לליבם של העובדים ומאחד אותם כי רק לאחר יום כזה הם מבינים עד כמה הם משפיעים על עמיתיהם לעבודה וכמה לכל פעולה קטנה שלהם יש משמעות - כי החברה בה הם עובדים היא בדיוק אותה חברה שקיימת בחיים האמייתיים - ואם ילמדו לקחת מהחברה את כל היתרונות ולתרום לכל אחד מהעובדים כך ילמדו גם לחיים ויבינו איך להשתמש בתת המודע כראוי, לבסוף כמובן גם לתועלתם האישית. מיותר לציין שחברה שתיתן לעובד יום גיבוש מהנה ומיוחד שכזה תקבל הרבה יותר ממנו בחזרה... ותראה את התוצאות מיד למחרת בעיניהם המנצנצות של העובדים... ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... בטחון עצמי על ידי כוחו של תת המודע עיקרי שיטת הפשטות שבאושר הם: " מה שתתן זה מה שתקבל בחזרה". דווקא כיוון שכך צריך להיות לאדם הרוצה להשיג מטרה מסוימת בחיים בטחון עצמי גבוה. כי הוא בטוח שהוא ורק הוא משפיע על גורלו. אם מה שישדר זה מה שישדרו לו אזי הוא שולט בגורל שלו. אם תשדר לתת המודע שלך שאתה מי שאתה חושב שאתה הבטחון העצמי שלך ישתפר פלאים כי אז אתה היחידי שתשפוט את עצמך ולא החברה שנמצאת סביבך. תבין שהמקום בו אתה נמצא כרגע הוא המקום הכי מושלם עבורך והוא הכי מתאים לך ברגע נתון זה. חוסר ביטחון עצמי מגיע כיוון שהמודע משדר לתת המודע שאין לו ערך. אדם משדר לעצמו שהוא לא יכול להגיע למטרות נשגבות בחיים כי הוא לא יכול, כי הוא לא מסוגל, כי אין לו כוח, כי הוא לא מאמין בעצמו, כי הוא נכשל כבר בעבר. במקרים כאלו תת המודע סופג "עלבונות" אלו ומשדר חזרה למודע שבאמת אותו אדם לא מסוגל ולכן האדם נשאר תקוע בחייו בגלל חוסר בטחון עצמי שגורם לו לקפוא על מקומו. בדיוק למקרים אלו נועדה שיטת הפשטות שבאושר. בשיטה זו מבין האדם שיש לו כבר את כל הכוח הדורש לשינוי עוד לפני שעשה חצי צעד לעבר המטרה. ראשית הוא מתחיל להאמין בעצמו על ידי קריאת משפטים לפני השינה כך שמה שמקבל תת המודע מהמודע יהיו מסרים של ביטחון עצמי גבוה בניגוד למצב הקיים ואז האדם מצליח להתקדם לעבר המטרה הרצויה וכאשר הוא משיג אותה בטחונו העצמי חוזר אליו בעוצמה כה גדולה שאין דבר שהוא לא יוכל לעמוד בו. דוגמא נפלאה להבנת עניין זה היא הסדרה "יורדים בגדול" - אותם אנשים מרוסקים עם בטחון עצמי שבין היתר גרם להם לאכילה ... מהפך בחיי ם ורזו כמה עשרות ק"ג הם אמרו שאם הם יכולים - כל אחד יכול. מדוע? כי הם לא האמינו בעצמם אבל עם תמיכה חיובית ומחשבות חיוביות ששידרו לתת המודע באופן קבוע (משפטים כמו "אני יכול", "זה למען הילדים שלי", "הגיע הזמן שאוהב את עצמי " וכו') הצליחו להתגבר על חוסר הבטחון העצמי ואז מבחינתם - השמיים הם הגבול... כל אחד יכול לבנות הרים של ביטחון עצמי בעזרת "שיטת הפשטות שבאושר על ידי כוחו של תת המודע". בהצלחה אלעד כהן מפתח שיטת "הפשטות שבאושר על ידי כוחו של תת המודע", מתקשר ופותר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ילדים נכון בעזרת תת המודע אחד מעקרונותיה של שיטת הפשטות שבאושר הוא: מה שתיתן זה מה שתקבל בחזרה. כל שכן אם מדובר על מישהו שקרוב אליך. כהורים אנו נוטים לכעוס מאוד ואפילו לאבד שליטה לרגע כאשר הילדים לא מקשיבים וזה הרי הגיוני וטבעי ... הגן או בית הספר, ההורים, האחים וכו'. לנו כהורים כמובן ישנו את התפקיד הכי חשוב בעיצוב דמותו של הילד כי אנחנו אלו שקובעים לו את החוקים והנורמות לחיים. ואם תת המודע שלנו ישקר לילדים אזי החוקים והנורמות יתפרשו שלא קשורה, בדיוק כמו שילד בגיל צעיר לא יודע לשקר כך גם תת המודע. יש לו רק אמת אחת. אומרים שהילדה תמיד תהיה דומה לאימא שלה - באיזהו שלב בחיים היא תסתכל על עצמה ותבין שהיא מתנהגת כמו אימא. למה? כי הילדה היא מראה של האמא ואותו דבר ההיפך. בדיוק כך גם הילדים שלנו - הם ... נובע ממי שאתם תבינו שאם תשפרו את דרככם כך גם הוא. ואף פעם אל תשכחו שהוא ילד - חלק מהתפקיד שלו זה להרגיז, לא להיות קשוב ובעצם דרך כך לבקש הצבת גבולות. תת המודע שלכם הוא זה שמשדר לילדיכם את האמת שלכם - את מי שאתם באמת ואינכם יכולים להסתיר אותה. - אמא שמתנהגת בפזיזות ובחוסר סבלנות לא יכולה לדרוש מילדיה להיות רגועים וסובלניים. - אמא שמרבה להרים את קולה לא יכולה לבקש מילדיה לא לצעוק בחזרה. - אבא שלא משתף את ילדיו בפועלו בבית לא יכול לצפות מהאחים שישתפו אחד את השני. מה שתת המודע שלכם מספר לילדים זה מה שיעצב אותם. שימו לב. את האמת של תת המודע אי אפשר להסתיר - אל תדרשו מהילדים שלכם להיות מה שאתם לא. שימו לב ותקנו את התנהגותכם בהתאם למה שאתם מצפים מהילדים שלכם. ורק כאשר האמת של תת המודע תתחבר עם הרצונות שלנו במודע נצליח גם לתקן את עצמנו וגם את ילדינו. הרבה הורים לילדים שעולים לכיתה א' או מתקדמים למסגרת חברתית שונה ממה שהיו רגילים עד כה חוששים שהילד שלהם יתקשה במסגרת החדשה. על כן הם מנסים להכין את הקרקע מבעוד מועד - ... - אותם חששות ופחדים, שהם טבעיים לגמרי, יוצאים החוצה ממש כמו קרן אור היישר למוחו של הילד והוא סופג הכל. ייתכן שהילד מוכן לחלוטין אך אנו, ההורים גורמים לתת המודע שלנו להקרין לו אחרת לגמרי. חשבו על עצמכם במסגרת חברתית חדשה, עבודה חדשה - החששות בהתחלה, אתם "בוחנים" את הסביבה ואת התנהגותה אליכם - אם גם בגיל כה "מופלג" יש לנו חששות מדוע שלילד לא תהיינה חששות? זכרו - תת המודע מוציא רק את האמת לילד שלכם - ברגע שתהיו שלמים עם עצמכם לגבי ההסתגלות החדשה של הילד - כך הוא ירגיש בטוח בעצמו כי יקבל זאת ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ תת המודע / היפנוט עצמי או הדמיה בעזרת טכניקות דמיון מודרך הפעלת תת המודע לטובתנו היפנוט עצמי או הדמיה בעזרת טכניקות דמיון מודרך. המילה היפנוט במאמר מתכוונת ללימוד הרפיה ושימוש בטכניקות של דמיון מודרך. השתמש במרקע טלויזיה במוחך כדי לדמיין חזותית כיצד אתה רוצה להרגיש? השתמש בדמיונך להמציא את הסרט שלך. המראה שברצונך להשיג... מטרותייך... סילוק מחשבות שליליות... וקידום מטלות חיוביות... והקדש זמן לתרגול פעילות זו. תמונות הן השפה שהתת מודע מבין. אם תדמיין עצמך שמח... התת מודע ישלח לך מחשבות שמחות. אם אתה מדמיין את עצמך ככישלון... יחשוב התת מודע שזה רצונך וישלח לך את כל הסיבות שלהן אתה זקוק כדי להיכשל. ובכך להגיע למה שהוא חושב שהיא מטרתך! אנו שולטים בנפשנו ולא להיפך. האדם שולט בגורלו. אצל אנשים דכאוניים הנפש מרוגשת כל הזמן. וחוזרת כל הזמן על כל מה שלא הצליח. מה שהנפש מצפה לו - קורה. הרגלים אם הם טובים ואם הם רעים נעשים בצורה מודעת. מחשבה תמיד קודמת למעשה ולתחושה. לנו בני האדם יש הרגלים גם בחשיבה וגם במעשים. כדי לשנות את מעשינו עלינו לשנות את מחשבותינו. 70% מהמחלות אינן נגרמות ע"י קלקול החל באיבר מסויים. אלא ע"י פעילות רגשית התוקפת את האיבר ומחלישה אותו. האיבר מופרע ע"י תגובת המערכת העיצבית לרעיונות שליליים הקיימים בתת מודע. מצבנו הנפשי מגביל למערכת החיסונית שלנו. אנחנו היננו נפש בתוך גוף. והאחד זקוק לאחר כדי לפעול כראוי. ככל שהמאמץ המודע גדול יותר, כך נחלשת התגובה בתת מודע. דוגמא: אדם המנסה לזכור שם מקום. או אדם, ככל שהמאמץ המודע גובר כך גדל הקושי לזכור. אך כאשר המחשבה משתנה התשובה מגיעה כאשר אין לחץ. כמה פעמים ניסיתם להתאמץ להירדם ומצאתם עצמכם ערים יותר ויותר? רק כאשר אנו מרפים את הלחץ על עצמנו נכנס תת המודע לפעולה. מכשולים רבים מונעים מידע מסויים מלהגיע ישירות לתודעה ולעמוד לרשותה. הכניסה לתת מודע מתגברת על מכשולים אלה מיד. התת מודע הוא חלק אוטומטי של הנפש. והוא מקבל הוראות. אם תבקשו שזיכרון מסויים יעלה הוא מוציא למעלה את המידע כנדרש. אם הזיכרון קשור לטראומה תעלה החבילה כולה. התודעה היא החלק החושב וההגיוני של הנפש. אם אין הסבר הגיוני לתורת ההתנהגות. התודעה תמציא את מה שנראה לה הגיוני. אכילת יתר= מניעים עמוקים כמו: השתוקקות לניחומים, להגנה או אפילו לעונש, אכילת יתר מספקת תשוקה זאת. אם אין לתודעה כל מידע לגבי הידע שנכנס מבלי משים לתת מודע. אין לה כל סיבה להעלותו. התת מודע לא מקבל כל הוראה מהתודעה לחפש את הידע הדרוש המתוייק, ועל כן הוא איננו ניתן. דמיון מודרך מאפשרת כניסה לתת מודע. כך שאפשר להעלות את התיקים. ואפשר לבדוק את הסיבות העמוקות של הבעיה. אין זה מפליא שמה שהתודעה חושבת שהיא הסיבה ההגיונית להרגל או לבעיה אינה דומה כלל לסיבה האמיתית. אנשים מתפלאים שכה קשה להפסיק הרגל רע. אך רק לעיתים רחוקות חושבים איזו ברכה היא לקיים את ההרגלים הטובים. כדי ליצור הרגל יש להמשיך ולבצע את הפעולה. וכאשר עושים זאת זמן מספיק הפעולה הופכת אוטומטית. תחילה מבצעים את הפעולה בצורה מודעת. ואז כשממשיכים תקופה ארוכה דיה עובר התפקוד לתת מודע. התת מודע לא שופט האם ההרגל טוב או רע? הוא מניח שאם חוזרים על פעולה זו זמן רב הרי רוצים שתהפוך לקבועה. בדומה כאשר רוצים להפסיק הרגל רע, יש לתרגל זאת עד שהדבר הופך לאוטומטי. התת מודע מתוכנת כדי להבטיח שהתודעה תשמור על הרגל שזה עתה נלמד. חלק מ"תפקיד" התת מודע הוא ליצור מסלול מכשולים. כדי למנוע שינויים בהרגל נרכש. כאשר התת מודע מקבל הרגל תחת כנפיו הוא מספק לו "דחף". יש על כן להיכנס לתת מודע כדי לשדל אותו לבטל את התוכנה המפעילה "דחף" זה. דמיון מודרך מספק כניסה מיידית לתת מודע ומאפשר שינוי גישה. וזה משנה התנהגות בלתי רצוייה. במילים אחרות בעזרת דמיון מודרך אין צורך לתרגל לימוד מחדש כי העבודה כבר נעשתה. עוקפים את התודעה רק אם הדבר הוא לטובת האינטרס של האדם. אם בתקופה מאוחרת רוצים לחזור להרגל יהיה צורך בתרגול קצר בלבד. התוכנה כבר מוטבעת ... גבוהה יותר בדם, דבר המשפיע על פעולות גופנית רבות. על כן מוטב להתפרק מכעס מאשר לדכאו. חרדה ופחד מזרזים את אספקת הדם ויכולים לגרום לקצב דופק מהיר ולחץ דם גבוה. התת מודע אף הוא מושפע ע"י מחשבות בעלות תוכן רגשי חזק. ואם אלו מתקבלות. הן הופכות לתוכנה ומקדמות את אותה תגובה פעם אחר פעם. חוק 2 אי אפשר לחשוב 2 מחשבות מנוגדות בו זמנית. למשל: אתם יכולים להיות או עצובים או שמחים. אינכם יכולים להיות גם זה וגם זה בו זמנית. אתם יכולים לאמן ... " מה שהנפש מצפה לו - קורה". הדמיון יכול להיות אינטנסיבי עד כדי כך. מחשבה גם אם ללא בסיס יכולה לפעמים להוביל לרצח. הנקרא לעיתים קרובות פשע מתוך איבוד שליטה. התדמית בתת מודע יכולה להיות כה חזקה. עד כי מי שנתון לשליטה אינו יכול לחשוב הגיונית. אלימות היתה נעלמת אילו היה ההיגיון יכול להתגבר על התגובה הרגשית. התדמית הנפשית הופכת לעובדה ודומה לתוכנית פעולה. דאגה עשוייה ליצור תמונה של מה עלול לקרות גם אם תוצאה זו אינה סבירה או אפילו בלתי אפשרית אם חושבים הגיונית. ציפיה למחלה או למזל רע יכולה ליצור אותם אמונות טפלות מתעלמות מכל חלופה חיובית. לאחר שרעיון מתקבל בתת מודע הוא נשאר שם עד שהוא מוחלף ברעיון אחר. ככל שהזמן שהרעיון נשאר מתארך, כן מתחזקת ההתנגדות להחליפו. הרגלים אם טובים או רעים נעשים בצורה מודעת. כמו למשל: אם אניח קרש על הריצפה ואבקש ממכם ללכת עליו ואחר כך אניח את אותו הקרש בין 2 בניינים גבוהים ואבקש ממכם ללכת עליו. המחשבה שתעלה אצלכם במקרה בשני היא "מה יקרה אם אפול"? תחילה באה המחשבה ואחריה המעשה. המחשבה תמיד קודמת. לנו יש הרגלים גם בחשיבה וגם במעשה. כדי לשנות את מעשינו עלינו לשנות את מחשבותינו. הדבר דורש עבודה. שינוי מידי יכול להעשות רק ע"י שכנוע תת המודע תחת דמיון מודרך שמעשה זה אינו מתאים יותר. חוק 4 אם מצב אחד נמשך זמן רב הוא יגרום לשינוי פיזי. 70% מהמחלות נגרמות ע"י פעילות רגשית. התוקפת ומחלישה את האיבר. האיבר מופרע ע"י תגובת המערכת העצבית לרעיונות שליליים הקיימים בתת מודע. מצבנו הנפשי מגביל למערכת החיסונית שלנו. אנחנו היננו נפש בתוך גוף. והאחד זקוק לאחר כדי לפעול כראוי. ככל שהמאמץ ה ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מודרך, המודע ותת המודע נפש האדם מכילה את המודע ותת המודע. בין שני חלקים עיקריים אלה מתקיימים קשרי גומלין. אחד מתפקידנו החשובים בחיים הוא ללמוד על קשר גומלין זה, כך נוכל לשנות את חיינו להתחבר למרכז שלנו, שבנו ולחיות את החיים המתאימים לנו ביותר. תת המודע אוגר בתוכו את כל הזיכרונות. האישיים, המשפחתיים והקולקטיביים כמו גם, רגשות, מחשבות וחוויות מן העבר. במהלך חיינו נקלטים ומוטמעים בנו אין ספור זיכרונות, חוויות, תחושות ומצבים. חלקם אנו זוכרים לזמן קצר, חלקם לזמן ארוך, או לכל חיינו. והכל מוטמע בתת המודע עשוי או עלול לצוף ולעלות למודעות במצבים דומים, ואו מתאימים. במקרים רבים זה יקרה מבלי שתהיה לנו שליטה עליהם, או שנהיה מודעים להשפעתם על פעולות, החלטות, רגשות ומעשים. אחד מתפקידיו המשמעותיים של המודע הינו למיין ללא הרף כמות עצומה של נתונים ומידע. כזה שישמש אותנו בעתיד הנראה לעין, או כזה שנדמה שאינו רלוונטי לעכשיו או להמשך חיינו. כל מידע אחר מורחק / מודחק אל תת המודע. כמו גם חוויות קשות במיוחד שהמודע אינו מסוגל להכיל, לעבד או לעשות רציונליזציה של החוויה ולכן מנסה להימנע מלחוות אותם פעם נוספת על ידי שכחה והדחקה. פן נוסף המבדיל בין המודע לתת המודע הוא תהליך הביקורת והשיפוט, כאשר המודע מבקר ושופט את עצמו כמעט "על בסיס קבוע" כדי ללמוד, לבצע שינויים, תיקונים, לאפשר ועוד. תת המודע לעומתו, אינו שופט את המידע המתקבל. הוא אינו "מנהל שיחות פנימיות", אלא קולט הכל ומטמיע. יש לציין שבמקרים בהם אנו מרגישים תחושת מצוקה, בלבול, אי בהירות או נוחות נובע הדבר מחוסר הבנה של יחסי הגומלין בין המודע לתת המודע. דמיון הינו תהליך, לעיתים הכרתי, לעיתים פחות, המתחולל כאשר אנו חווים מאורעות ומתחברים לתחושות שאינן קשורות באופן ישיר אל המציאות סביבנו. הדמיון הינו תהליך הכרתי המשותף לכל בני האדם, למרות מידת השוני בין התחושות שמתלוות לתהליך והמציאות אצל כל אחד ואחד. את הדמיון מפעילים החושים. באופן עקיף ושאינו עקיף ברגע החיבור הם מספקים את מכלול החוויה כלפי אירועים חיצוניים. כאשר אנחנו מדמיינים, התחושות והשפעתם על החוויה עוברים עיבוד בתת המודע - במוח. היכולת לדמיין הינה אינסופית, חסרת גבולות ומאפשרת להגיע למקומות היצירתיים ביותר שלנו, שבנו. היכולת להפעיל ולהשתמש בדמיון ולחבר אותו עם כוחו של תת המודע, משפיעה ומאפשרת יצירתיות, הצלחה והגשמה. את תוצאות החיבור ניתן במיוחד לראות אצל יוצרים, אומנים, ספורטאים, אנשי עסקים מצליחים ועוד. בשנים האחרונות אימתו מחקרים מדעיים רבים את העובדה כי אנשים המאפשרים לעצמם לדמות, לדמיין בעיני רוחם את המקום בו הם רוצים להיות, את הגשמת המטרות, השאיפות, החלומות בשילוב כל המערכת החושית שלהם באופן חי וברור, מצליחים גם להגיע, להשיג ולממש את עצמם ואת חייהם באופן הנכון והמתאים להם ביותר. ואז תת המודע, בעזרת כוחו המופלא, מחליף ומשנה את הכימיה בפעולת המוח ומספק את כל המשאבים והדרכים למימושם. כך, יש ביכולתנו לרתום ולחבר את תת המודע והדמיון כדי לעשות שינויים, תיקונים, להעצים, לאפשר, להגשים את כל הרצונות, החלומות, השאיפות והמטרות בחיינו. כפי שציינתי, תת המודע מטמיע הכל, כאשר אנחנו יודעים ומפנימים אינפורמציה זו זה גם המקום להשתמש בה כדי להפעיל את הדמיון לטובתנו בעזרת מחשבות, תמונות, חוויות וויזואליות, חושיות ומטפורות שנזין ל"מוחנו". ההבנה שתת המודע מגיב למציאות ממשית וגם למחשבות על המציאות, שאינו מסוגל להבחין בין הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על המציאות שחווינו, לבין החוויה שנקלטה ומפעיל את אותם אזורים במוח בדיוק, תאפשר לנו לרתום את הדמיון לכיוון התוצאות הרצויות והמתאימות לנו ביותר. (ויכול להיות שיהיה מי מכם שיקרא, "ירים גבה", והנה דוגמא חיה לכניסתו של המודע לתהליך, זה הממיין את הנתונים והמידע, מבקר, שופט ומאפשר חשיבה "הגיונית"). לסיכום: דמיון פעיל הוא אחד מהכלים העוצמתיים הקיימים בנו לשם עבודת שינוי וריפוי. הדמיון פותח תקשורת מיידית בין המודע לתת המודע ומאפשר לנו מסע פנימה אל עצמנו דרך מרחבים וזמנים שאינם נגישים לנו במודעות רגילה. תקשורת בלתי אמצעית זו, בעזרת דמיון ואו דמיון מודרך, בין המודע לתת המודע תייצר שינוי מחשבתי, רגשי והתנהגותי בזמן קצר יחסית, תוך שיפור משמעותי של תפיסת המציאות שלנו, ריפוי, העצמה והשגת החלומות והמאווים המשמעותיים ביותר ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... תת המודע מרפא הכל? האם ניתן לרפא מחלות בעזרת תת המודע? האם כל מהפנט יכול לגרום לי להפסיק לעשן? או להוריד לי את לחץ הדם? האם יש מגבלות לכך? אם יהיה כך - אנשים לא היו חולים יותר. כולם חכמים בלספר על תת המודע וכמה הוא משפיע עלינו וגם אני אדע זו - השאלה היא איך ובאיזו מידה. אגלה סוד קטן: ליקום יש חוקים. לא משנה מי ברא אותו - יש בו חוקים בדיוק כמו שבמדינתנו יש חוקים - אחרת לא הייתה יכולה להתקיים כראוי. החוק הבסיסי והראשון הוא: לכל אדם יהיו מבחנים בחיים על מנת לחשל אותו ועל מנת שיוכל לתקן את נשמתו ולהכיר את עצמו. ללא ... טוב באמת... "הצרה שאתה עובר היא לטובתך ממש - עשה עצמך שמח והשמחה תבוא לבד - כי השמחה היא התרופה לכל המחלות והמכאובים... ". לכן לא לרדוף תמיד אחרי תת המודע שייתן לכם מה שאתם רוצים. במקרים מסוימים כדאי להבין גם למה נתקלתם במבחן כזה - אולי דרך כך תבינו איך להתגבר על הקשיים כי אין קושי יש רק ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... להתחבר לתת המודע, מה זה נותן ואיך זה קשור לאושר ולקבלת החלטות? כדאי לאדם לדעת כי לפעמים הוא לא מודע לרצונות הנסתרים שלו ברבדים עמוקים יותר של האישיות שלו. כדאי לאדם לנסות להבין עם עצמו מה הוא באמת רוצה ומה התת מודע והפנימיות שלו רוצים. כדאי לאדם לדעת מהם המניעים הפנימיים שלו, מה גורם לו לרצות דברים מסוימים וכולי. כל הפעולות שאנחנו עושים מתחילות ברצון פנימי שלנו. ככל שאדם מבין טוב יותר את הרצונות הפנימיים שלו, כך הוא מסוגל להבין טוב יותר את עצמו, כך הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות יותר בצורה טובה יותר, כך הוא מסוגל לשלוט טוב יותר במעשים ובמציאות שלו ולהיות שלם עם עצמו. באפשרותך בצורה די פשוטה לגלות רבדים עמוקים של התת מודע שלך על ידי זה שתשאל את עצמך, למה אני בוחר לעשות פעולה כזו או אחרת ובצורה כלשהי ולא בצורה אחרת? מה גורם לי לרצות להשיג דבר כזה או אחר? אחרי שמצאת תשובה אחת או יותר, עבור על אותן התשובות עצמן שמצאת שוב פעם ושאל את עצמך על אותן התשובות למה אני רוצה את אותן הסיבות עצמן, איזה רצון פנימי יותר גורם לאותן רצונות וסיבות. מצאת רצון נסתר יותר? חקור אותו שוב להבין מה מניע גם אותו. חקור, גלה והתחבר לרצון הפנימי שבך, לתת מודע שלך, לרצונות הפנימיים שלך. נסה להבין מה באמת מניע אותך, מה באמת גורם לך לרצות דבר כזה או אחר. כשאדם לא יודע מה מניע אותו, הדבר דומה לאדם שטעה בדרך אך אין לו מושג להיכן בכלל הוא רוצה להגיע ומה היעד שלו. אם ... להבין כיצד רצון אחד משפיע על רצון אחר, להבין שכל הרצונות נובעים בסופו של דבר מרצון אחד בודד ופשוט. כי כל זמן שיש יותר מרצון אחד, עדיין ניתן לשאול מה קדם ומה גורם לרצון הזה להתקיים. ברגע שמגיעים לרצון אחד בודד ומבינים כי ממנו נובעים כל שאר הרצונות רק אז מגיעים לתת מודע בצורה מושלמת. כמובן שככל שמתקרבים לשם יותר, ככל שמבינים את התת מודע טוב יותר, כך ניתן להגשים אותו טוב יותר ולהיות בשלמות עם עצמנו טוב יותר. ככל שתצליח להתחבר לרבדים עמוקים יותר של עצמך, כך תגלה דברים מדהימים על עצמך. פתאום תוכל לשלוט ברצונות שונים שלך. ככל שתבין טוב יותר ... ע"פ מידת ההתאמה שלהם לרצונות פנימיים יותר, כך תוכל לשלוט טוב יותר בחיים שלך ובמה שאתה עושה. ככל שתדע טוב יותר מה הרצונות הפנימיים שלך, כך תהיה מסוגל להגשים אותם טוב יותר. ככל שתדע טוב יותר להיכן אתה רוצה להגיע, כך תגיע למטרה שלך טוב יותר, ככל שתהיה קשוב יותר לתת המודע שלך, כך תצליח להגשים את עצמך טוב יותר. ככל שתתחבר יותר לתת המודע שלך, כך תהיה מאושר יותר. ולמה? כי עיקר חוסר האושר של האדם נובע מכך שקורים לאדם דברים נגד רצונו. עיקר חוסר האושר של האדם נובע מכך שלדעתו המציאות שלו היא נגד רצונו. חלק מרכזי בחוסר האושר של האדם נובע מכך כי לדעתו הוא לא בוחר את המציאות שלו אלא שהיא נכפית עליו. לכן, ברגע שאדם מודע לתת המודע שלו, אז פתאום הוא מגלה כי הוא זה שבוחר לקבל ולהתייחס למציאות שלו כפי שהיא. ברגע שאדם מגלה כיצד כל העשייה שלו נובעת מרצונות אישיים שלו ומבחירה אישית שלו, כך הוא פתאום מבין כי הדברים והמציאות שלו קורת בדיוק ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... באמת נמצא בחלום - המודע או תת המודע? שאלה קשה למדי אציב בפניכם: "כיצד תוכלו לוודא שהחלום הוא לא המציאות ממש והמציאות היא בעצם חלום... ? ". כאשר רובנו חולמים אנו לא מבינים שאכן זהו חלום. אומנם ישנם אנשים שדרגת החלימה והרוחניות שלהם די גבוהה והם מסוגלים לחלום חלום בתוך חלום. למשל לספר לאדם מסוים בחלום על חלום שהם חלמו, או להבין שהם חולמים ולבצע שינויים בחלום לפי ראות עיניהם. אך בכל זאת רובנו לא מבדילים בין חלום למציאות ורק ברגע ההתעוררות אנו מבינים שחלמנו. מדוע? תת המודע הוא זה שבו מתרחש החלום. תת המודע חזק בהרבה מהמודע. אם מימד מסוים או אירעו מסוים מתרחש בתוך תת המודע שלנו - לנו זה מרגיש כמודע ממש, כלומר כמציאות. אם היהי ההיפך - אם המודע נעצום את עינינו ונדמיין לתוך תת המודע דימיונות ופנטזיות - המוח יבחין ב"תרמית" ויבין שהו רק המודע שמתחפש לצורות אחרות. אך אם תת המודע הוא זה שמחליט לקחת אותנו למציאות אחרת - כך יהיה. הוא מתגבר על המודע ולא נותן לנו אפשרות להבחין בין המודע לתת המודע. ניסוי מאוד מפורסם שנערך הוא על קבוצת אנשים החולים בשפעת. חילקו את הקבוצה לשתי קבוצות קטנות. לקבוצה הראשונה נתנו אקמול והסבירו להם שעם אקמול אומנם יש הקלה אבל השפעת עוברת רק לאחר שבוע. לקבוצה השנייה חילקו תרופה ניסיונית חדשה והסביר להם שרק ... בדיקות שערכו ניתן להירפא ממחלת הפשעת לאחר יום אחד בלבד! אכן לאחר יום אחד בלבד הקבוצה השנייה הציגה תופעות של ריפוי ויציאה מהמחלה. לאחר סיום הניסוי הסבירו לקבוצה השנייה שבתוך תרופת הפלא יש סוכר בלבד. תרופת הפלא קיבלה את השם: "פלציבו" וניסוי זה נודע כניסוי הפלציבו. תת המודע הבין שיש כאן תרופת פלא והתגבר על המודע. לתת המודע לא משנה כלל מה קיים במודע - אם הוא מחליט שזוהי המציאות - כך יהיה. תת המודע הוא האני האמיתי. (על כך הרחבתי במאמר על יחסה של חוכמת הקבלה על תקשור). בסצינות כמו היפנוזה או דימיון מודרך המטופל נלקח לאירועים מסויימים בחייו, לעיתים אף לחיים קודמים ובמקרים שתועדו ונחקרו מטופלים אף דיברו בשפה שונה שהם אינם מכירים וסיפרו חוויות מגיל 3, ואף דיברו בשפה ילדותית. בתת המודע יש את כל סודות החיים. לתת המודע עלינו להקרין את רצונותינו ושאיפותינו על מנת להשפיע על המודע איתו אנחנו מתמודדים בחיי היומיום כך שייקל עלינו. המקרה המפורסם בעולם הוא של מורי ברנשטיין, שהיה איש עסקים וגם מהפנט. מורי ברנשטיין היפנט את וירג'יניה טאי והחזירה לגלגול אחר בו קראה לעצמה קאתלין מרפי. היא סיפרה מתי נולדה, מתי נפטרה, וכו'. הפרטים אומתו על ידי משפחתה של קאתלין האמיתית. ספר שיצא לאור בעקבות כך הסעיר את העולם, שם הספר: "בעקבות קאתלין מרפי". נשמתה העכשוית של וירגי'ניה הייתה בגוף אחר - בגופה של קאתלין! תת המודע החליט שבאותו רגע וירג'יניה היא קת'לין וכך היה. תת המודע הוא זה שנמצא בחלומות ולכן אנו לא יכולים להבין בזמן החלום שזהו חלום - בשבילנו זוהי מציאות רגילה לחלוטין. שם נמצאת כל האמת נקייה מהשפעות העולם החומרי בו אנו חיים כאשר אנחנו ערים. היו קשובים למסרים הטהורים שמגיעים אליכם דרך החלומות. חלמות ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ תת המודע ימצא לי עבודה? אתם בטח שואלים מה הקשר בין רוחניות לאבטלה? אם אהיה הכי רוחני שבעולם ואין לי עבודה? תת המודע ישיג לי עבודה? המנוע של החיים שלנו סובב סביב הכסף. אין מה לעשות. כך החיים בנויים. לכולנו בטוח שאם יהיה לנו הרבה כסף נהיה מאושרים - ויש בזה הרבה מן האמת. מה עלינו לעשות כדי לרדוף אחרי המטרה בלתי המושגת הזאת? האם זה תלוי בנו? כיצד נדע אם אנחנו שוגים? פיטרו אותך, התפטרת או שאתה לא מועסק כבר הרבה זמן וזה מתסכל אותך. ... שלא יכולה להיות שלה וכל עיסוקה הוא מתי ואיך הם ייפרדו כדי שהיא תוכל לממש את אהבתה אליו. כמובן שעיסוק היתר הזה גורם לה להרגיש שהכל לא הולך בחיים. תת המודע משדר אותות מצוקה שהיא כלל אינה מרגישה ושם נמצאת התשובה. בפתרון הבעיה עם אותו ידיד. פתרון הבעיה שלה במציאת עבודה טובה היא להשתחרר רגשית מאותו בחור וכך - ערוצים אחרים בחיים ייפתחו. אם עשית הכל למען מציאת עבודה ראויה (דרושים, חברים, שליחת קורות חיים, כ"א) וכלום לא הולך - להתייסר לא ממש יעזור - להתפקח ולמצוא את ... לא להיות שם. כשאתה מגיע לראיון עבודה אתה מוכר בראשית רק את עצמך - ואם אתה לא אוהב את עצמך כרגע כי יש מניעים רגשיים כאלה או אחרים שעדיין תקועים בתת המודע - זה מה שאתה מוכר וזה מה שיקלטו ממך. שימו לב. אתם מוכרים את עצמכם בכל ראיון ורק אחר כך את התעודות והרזומה - טפלו בעצמכם כמו שצריך - מצאו את הבעיה והראיון ולאחר מכן העבודה תגיע אליכם! ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ אכילה רגשית - טיפול באכילה רגשית מיקי (שם בדוי), בת 38, נשואה ואם לארבעה, הגיעה לטיפול בעקבות בעיה של אכילה רגשית. "בגיל 12 עשיתי את הדיאטה הראשונה שלי", פתחה מיקי ואמרה. "הושפעתי אז מכתב עת לבני נוער, שהציג בנות יפות, דוגמניות וכו', שהיו גבוהות ממני אך שקלו פחות ממני. אז החלטתי שאני שמנה מדי וצריכה לרזות". מאז הספיקה לעשות דיאטות רבות מכל סוג אפשרי, לרדת במשקל ואז להעלות הכל בחזרה פלוס ... לא רוצה לדעת, לא רוצה להרגיש", היא אומרת. זה לא מפתיע אותי כלל. רבים מאתנו פוחדים להרגיש. אנו עסוקים בבריחה מעצמנו ומוצאים דרכים רבות ומגוונות לעשות זאת. יש שאוכלים, יש שמתמכרים לסמים או לאלכוהול, יש שעובדים ללא הרף וכן הלאה. רבים חיים את חייהם מתוך חוסר מודעות למתרחש בתוכם פנימה. פעמים רבות, תחת חוסר המודעות, מסתתר פחד. הפחד שאם ארשה לעצמי להרגיש, אולי אגלה שאני לא כל כך מרוצה מחיי. שאני חי בחוסר שביעות רצון מהעבודה, מהזוגיות, או חי בתחושה כללית של חוסר משמעות. הסיבות לפחד הן רבות, אך כל אדם צריך לגלותן בעצמו. באחת הפגישות אני מבקשת ממיקי לעצום עיניים ולדמיין את עצמה רזה. פעמים ... שמנים יותר, כך הם מושכים יותר תשומת לב. אז אולי אני עושה בדיוק את ההפך ממה שאני רוצה?! כלומר, אולי אני בעצם מושכת יותר תשומת לב ממה שאני רוצה?" "ייתכן", אני אומרת ומיקי משתתקת לרגע, מופתעת מכיוון החשיבה החדש. זמננו תם, אך העבודה טרם נסתיימה. מיקי יוצאת כשהיא מודעת לכך שעליה לעבוד על יכולתה "להיראות" ולהרגיש בטוחה. זוהי עוד תחנה במסע חשוב מאוד - מסע בו היא לומדת להכיר ולקבל את עצמה. מתוק: טעם החיים גם טל (שם בדוי) הגיעה לטיפול בנושא של אכילה רגשית. טל היא רווקה בת 32, אדריכלית במקצועה, וב - 20 השנים האחרונות היא עסוקה במלחמות עם האוכל, עולה ויורדת במשקל, מנסה דיאטות אינספור ומרגישה מתוסכלת יותר ויותר. "הגעתי למסקנה שדיאטות לא עובדות", היא אומרת בפגישתנו הראשונה. "עובדה. מדיאטה לדיאטה רק עליתי יותר במשקל". לרגע התבוננה ... המון, למרות שבטח גם שם יש על מה לעבוד, כי יש הרבה פעמים שאני אוכלת כשאני לא ממש רעבה, אבל החולשה העיקרית שלי זה מתוק וזה מה שהורס לי הכל. מצד שני, כמו שאמרתי, אני לא יכולה בלי זה". אני מלמדת את טל את טכניקת ה - EFT, שתסייע לנו בתהליך הגמילה של טל ממתוק ומאכילה רגשית בכלל. טכניקת ה - (EFT -Emotional Freedom Technique) היא טכניקה פשוטה לטיפול במגוון של בעיות וסימפטומים. הטכניקה היא סוג של "דיקור פסיכולוגי" ובמהלכה המטופל מתופף על נקודות בגופו תוך כדי אמירת משפט מסוים הקשור לבעיה אותה ברצונו לפתור. התוצאות מורגשות מיידית והשיטה נמצאה כיעילה ... והצורך נעלם! זה מוזר, אני לא מצליחה להבין את זה, אבל בינתיים נראה שזה עובד!" אני דווקא כן מאמינה ומחייכת לעצמי לשמע דבריה. אני תמיד נהנית לחזות בפליאה על פניהם של המטופלים ולשמוע את השמחה בקולם כשהם מגלים שזה עובד. השיחה מסתיימת ואני מהרהרת בכך שבעיית האכילה הרגשית וההתמכרות של טל למתוק עדיין לא נפתרה, אך הדרך לפתרונה תהיה כעת הרבה יותר קלה. צא לי מהצלחת! נועה נאנחה והתיישבה בכורסא בכבדות. מיד הבנתי שמשהו קרה. "מה שלומך היום?" שאלתי בעדינות. "שוב רבתי עם א'". אמרה. "הוא יצא מהמקלחת ואמר שאנחנו צריכים לדבר. שאלתי על מה ואז הוא אמר שהוא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ הפרעות אכילה - בולמיה - הפרעות אכילה וערך עצמי הפרעות אכילה וערך עצמי למצער, 95% מהסובלות מהפרעות אכילה הן נשים. נשים כיום בכל גיל ובכל משקל מוטרדות ממראה גופן ומשקיעות מאמצים רבים במראה החיצוני שלהן. כשהערך העצמי נמוך, כשאישה מחזיקה ב דימוי גוף שלילי הסיכוי לפתח הפרעת אכילה גבוה יותר. נשים לרוב מסתירות את ההתנהגות המסכנת, גם במקרה של התקפי זלילה - בולמיה, וגם במקרה של הרעבה עצמית - אנורקסיה נורבוזה, מדובר בטכסים חוזרים ונשנים המוסתרים היטב מהסביבה הקרובה. בולמיה נשים שפיתחו בולמיה יכולות להראות בכל מבנה גוף ובכל משקל ולמעשה הדבר מקל עליהן להסתיר את עובדת מחלתן. בשל כך הבולמיה עשויה להמשך זמן רב יותר מהפרעות אכילה אחרות. בשונה ממה שמקובל לחשוב, הבולמיה מסוכנת יותר בשל הפרת איזון המלחים בגוף. קיימות השלכות בריאותיות אפשריות נוספות כמו פגיעה בשיניים (בשל מיצי קיבה הבאים במגע עם הלסת) פגיעה בפעילות הלב, התפוצצות כלי דם ועוד. עבור החולה בבולמיה, עלייה במשקל מאיימת ביותר. ההמנעות הרצופה מאכילה מעייפת ומתישה. לא פלא שבסוף היום, כשהבית שקט והחושך עוזר להסתיר, מתעורר הצורך הכפייתי המאפיין את הבולמיה, לטרוף הכל. כשהבולמוס נרגע, נשארת הבולמית מלאה לא רק במזון אלא גם בתחושת בוז עצמי ואשמה בשל ההבנה של מה שקרה, והמוצא המיידי העומד לרשותה כך נדמה, היא ההקאה הגואלת. הידיעה כי את הנעשה יש להשיב, כי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, משחררת ומחזירה את הבולמית לתחושה מיידית של שליטה בחייה ובגופה. לכן העניין שהחולה מוצאת בבולמיה גדול. אך הבולמיה היא התמכרות חזקה מסוכנת וקשה. לחיות כך אפילו למשך שבוע יחיד, זה לא ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ בולימיה נרבוזה - מבוא בולימיה נרבוזה (באנגלית: Bulimia nervosa, בעברית זללת) או בולימיה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה שאחריהם נעשים מאמצי התרוקנות, לרוב באמצעות הקאות מכוונות, ולעתים באמצעות שימוש בחומרים משלשלים וחוקנים. הבולימיה היא הפרעה נפשית הנמצאת תחת קטגוריית הפרעות האכילה, כמו האנורקסיה נרבוזה, אך שכיחה ממנה פי כמה. חולי הבולימיה חווים סבל נפשי רב והם בדרך כלל בעלי הערכה עצמית ירודה ביותר. הסכנה הפיזית שמציבה הבולימיה פחותה מזו של האנורקסיה, משום שמשקל הגוף אינו יורד מאוד בתקופה קצרה. עם זאת, למחלה השלכות בריאותיות נרחבות, ביניהן התערערות איזון האשלגן בגוף, השיניים ניזוקות מהמגע התכוף עם חומצות הקיבה, סכנה לקרעים בוושט ועוד. בולימיה נפוצה בהרבה מאנורקסיה, וצורות קלות שלה מופיעה אצל קרוב לחמישית מהצעירות. מעריכים שהסיבות הפיזיולוגיות לבולימיה הן תפקוד לקוי של המוליך העצבי סרוטונין. טיפול תרופתי להפרעה זו הן תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, אשר גורמות לעלייה ברמת הסרוטנין במוח. תוכן עניינים: 1 רקע 2 שכיחות 3 קריטריונים אבחנתיים על - פי ה DSM-IV 4 סוגי בולימיה נרבוזה 5 סימנים ותסמינים 6 נזקי המחלה 6.1 גורמים 7 דרכי טיפול 1 1 רקע: הבולימיה היא מחלה תזונתית - החולה צורך כמויות מזון גדולות בזמן קצר, ולאחר מכן מבצע פעולות "היטהרות": הקאה (הנפוצה ביותר), שימוש בחומרים משלשלים או משתנים, חוקנים, צום ארוך או פעילות גופנית מרובה. כחלק מהמחלה, החולה משקיע זמן ומחשבות אובססיביות במראהו החיצוני ומשווה עצמו לאחרים באופן תדיר. כמו כן ... קשה באזור הבטן. בולמוסי האכילה מעוותים את תחושות הרעב והשובע ואינם קשורים לצורך פיזיולוגי במזון. לאחר ההתקף הבולמוסי החולה מרגיש תחושות אשמה וחרטה בלתי נסבלות, בנוסף לכאבים פיזיים הקשורים לאכילה המופרזת. ההתקף הוא המניע לפעולות ההיטהרות. הפרעת האכילה מדווחת בספרות הרפואית החל משנת 1944. היא מאופיינת בהתקפיי אכילה בלתי נשלטים של כמויות מזון גדולות בפרק זמן קצר. התקפים אלו מתרחשים בסתר וביחידות כאשר בסופם מתרחשת התנהגות מפצה, שמטרתה היא מניעת עלייה במשקל. קיימים שני סוגי בולימיה הנבדלים בקיום או באי - קיום של הטהרות הגוף. כאשר סוג אחד הוא ללא הטהרות, המתאפיין בביצוע צום או בקיום פעילות גופנית עצימה יתר על המידה בסופם של התקפיי האכילה. הסוג השני הוא בעל היטהרות המתבטאת בשימוש במשלשלים ובהקאות יזומות של החולה בסיום התקפי האכילה. ההפרעה שכיחה בקרב נערות ונשים כאשר היא ... גופנית יכולה לשמש עוד אמצעי היטהרות, לעתים החולה מתיש את עצמו בפעילות גופנית עד אפיסת כוחות ובמקרים קיצוניים עילפון. בחלק מהמקרים מתקיימים בו זמנית מספר אמצעי היטהרות, שמספקים רגיעה זמנית ומזויפת בלבד. החרדה מעלייה במשקל היא המניעה את החולה בבולימיה להשחית את גופו ולגרום לעצמו במקרים הקיצוניים נזק בלתי הפיך. ישנו דחף עצום לשליטה המתעורר ברוב החולים, העומד בניגוד לפעולות הבלתי נשלטות. דחף זה מגיע ממקורות חיצוניים וסביבתיים או פנימיים ורגשיים. הפער הגדול שבין פעולות החולה לבין שאיפתו לשליטה וחוזק, מעמיקה את תחושת הדיכאון, העייפות והריקנות של החולה. ההתעסקות באוכל ובמשקל עומדת בבחינת מקבילה לציפיות של החולה מעצמו או של הסביבה ממנו, ולכן ניסיון החולה "למלא" את עצמו במזון לעתים מקביל לניסיון להיות מלא ושלם עם עצמו מבחינות אחרות שאינן קשורות דווקא לאכילה. הבולימיה נפוצה בקרב כל המשקלים ומבני הגוף, רוב החולים במחלה דווקא נמצאים במשקל תקין ביחס לגילם ולגובהם. הבולימיה תוקפת גם חולי אנורקסיה, אותם חולים מאמצים דפוסי התנהגות בולמיים כדי למנוע עלייה במשקל או אף כדי לרדת במשקל. לעתים קרובות ניתן למצוא בעברו של החולה הבולימי סימנים המעידים על בעיות שונות בהתייחסות לאוכל, בסגנון ובהרגלי האכילה שלו שהיו קיימות לפני התחלת בולמוסי האכילה. שכיחות: בולימיה פוגעת גם בגברים וגם בנשים, אך נשים נמצאות בסיכון גבוה פי 10 ללקות במחלה בהשוואה לגברים. בשנים האחרונות עולה מספר הגברים והנערים המפתחים גם הם את המחלה. מחקרים עדכניים מעלים כי כ - 8% מכלל הנשים תחלנה בבולימיה בשלב כלשהו בחייהן. המחלה עלולה להופיע בכל גיל אך מתפתחת לרוב בגילאי 16 עד 40 (בממוצע מתחילה המחלה בגילאי 18-19). אמנם גם ילדים עלולים לפתח את המחלה אך אלו מקרים נדירים יחסית. 50% מהאנשים הלוקים בבולימיה הם אנורקטיים 'לשעבר'. בולימיה היא הפרעת אכילה הגורמת ללוקה בה להתעסק במשקל גופו ובצורתו. הבולמים נוטים לשפוט את עצמם בחומרה על כל פגם שימצאו בעצמם, בגופם ובהתנהגותם. זוהי מחלה חמורה שעלולה לסכן את חיי הלוקה בה. לעתים קשה להתגבר על המחלה מאחר שמעורב בה לא רק נושא התזונה אלא גם עניין הדימוי העצמי. טיפול יעיל בבולימיה עשוי לסייע לאדם להרגיש טוב יותר ביחס לעצמו, לאמץ דפוסי אכילה בריאים יותר ולהתאושש מסיבוכי המחלה. קריטריונים אבחנתיים על - פי ה DSM-IV: קיימים חמישה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה על פי ה - DSM-IV: 1.אפיזודות חוזרות של התקפי אכילה המאופיינים ב: אכילה בפרק זמן קצר, של כמויות מזון גדולות מכפי ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... רבותי / גבירותי שוקולד - הפרעות אכילה מי לא חווה התקפות מתוק? מי לא הגיע למצב שנפשו חשקה בשוקולד / קצפת / וכל זה בהתקפה כפייתית של עכשיו והרגע ולא הבין למה אינו יכול לשלוט במאווייו? חשוב לדעת שאוכל הינו סימפטום של מאוויי הנשמה למחסור שקיים בתוכה. המחסור מתבטא במצב רגשי או חוויה רגשית שהשפיעה עלינו וגרמה לנו לזעזוע ואז התת מודע דוחף אותנו למתוק... שוקולד משמעו מחסור באהבה ; קצפת זה כמו חלב אם, משמעו משהו שקשור לאמא... מחסור באם עוטפת או חוסר באהבה אימהית. שוקולד? מהו שוקולד בעצם? ומה הוא אומר עלינו? מי מאיתנו לא חווה התקפת מתוקים? מי מאיתנו לא "התנפל" על שוקולד ללא שליטה ובלי להבין מה קורה לו ולמה אינו מסוגל להפסיק? ... הוא תחליף לאהבה. אם נשים לב כאשר אנו נמצאים בעיצומה של "התקפה" או כפי שנקראת "אכילה כפייתית" על שוקולד וננסה להבין את החוויות האחרונות אותן חווינו, נקלף את הקליפות ונחדור פנימה לתוך הרגש הנפש והנשמה נבין שחווינו חווייה כואבת של העדר אהבה. התת - מודע שלנו לא יודע להתמודד עם החוויה, החווייה כואבת לנו בנפשנו וברגשותינו ועל כן תת המודע שולח לנו אותות הגנה, כאם הוא משדר "צריך לפתח מגננה" - המגננה באה באמצעות הצרכים הבסיסיים שלנו במקרה שלנו זה אוכל. כמטפלת הוליסטית אין אני אומרת לשלוט בדחפים אלא להיפך לתת לדחפים ביטוי כי זה צורך של הנשמה, הנפש והרגש אך עם זאת חשוב להבין ולהתעמק בחווייה אותה חווינו להתמודד איתה כי זו הדרך היחידה ... משוקולד ולא שהשוקולד ישלוט בנו כי שוקולד בסופו של דבר הוא שוקולד מאכל טעים ומתוק שנותן הנאה. אך כשהוא בא לידי ביטוי באכילה כפייתית הוא ששולט עלינו. אני מזמינה אתכם לעולמי הקסום בו נלמד להבין את גופנו - נפשנו ורגשותינו, נלמד לפענח את האותות שתת - המודע שלנו משדר לגוף כמגננה ונצליח לשחרר אותם. כך השליטה תחזור אלינו ולא דרך שליטה כי אם דרך שקט נפשי, רגיעה ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... / הרגלי אכילה - איך נפרדים מאכילה רגשית? "כשאני עצבנית אני מאבדת שליטה, האוטומט שלי זה ללכת למטבח" "ולא רק כשני עצבנית. גם כשאני משועממת, עצובה, מודאגת, בודדה, לחוצה וגם כשאני שמחה, בקיצור, כל רגש לוקח אותי לאוכל" "ואז אני מתחרטת וכועסת על עצמי שאכלתי, ואוכלת עוד יותר עד שאני מרגישה מלאה" אלו שני המאפיינים העיקריים של אכילה רגשית: 1.התגובה האוטומטית שמחברת בין רגש לאכילה 2.חרטה, רגשות אשם, כעס שמובילים לאכילה נוספת השיחה על אכילה רגשית היא לא על האכילה. היא על הרגשות. איך אני מנהל/ת את הרגשות שלי? ואיך זה מתקשר עם אוכל? כשהיינו ילדים, הורינו היקרים השתמשו באוכל כדי להרגיע אותנו. "אל תבכה חמוד, לא קרה כלום, קח ביסקויט" מוכר. לתת אהבה דרך האוכל, להביע דאגה דרך האוכל, להיות אמא טובה, לפנק - דרך האוכל. וכך, אנחנו מתבגרים וכשכואב לנו אנחנו לא בוכים אלא לוקחים ביסקויט. או חומוס. או גלידה או סתם וופלים לא שווים, או מכל הבא ליד - מלוח וחריף ומתוק... החיבור האוטומטי, התגובתי בין רגש לאוכל טבוע בנו מילדות, מי יותר או מי פחות, תלוי בבית שגדלנו בו. סיבה נוספת לאכילה רגשית היא שהאוכל מעמיס על הגוף עד כדי כך שהפוקוס הולך של מערכת העצבים עובר למערכת העיכול, וזה מצליח, מצליח להשכיח מאיתנו את הרגש. זמנית. מן משכך כאבים שכזה שלא פותר את הבעיה אלא מרדים אותה. דומה לכל ההתמכרויות. כך עובדים גם אלכוהול וסמים. עד כאן אנחנו מבינים מאין זה בא, מאיפה זה הגיע לחיינו. אנחנו מייחסים ... והממלא כשאנחנו חשים מרוקנים. לו אכילת יתר לא היתה גורמת גם להשמנה ויוצרת בעיות אחרות, היינו פחות מוטרדים ממנה. יותר מכך, לו היה האוכל אכן ממלא ביעילות את התפקידים הללו שאנחנו מצפים ממנו, הרי שהיה מחליף הרבה מאד תרופות. אלא שאכילה רגשית מביאה לרוב לתיסכול. לא רק שהיא לא מייצרת את השקט שחיפשנו, היא גורמת לנו לחוסר שביעות רצון נוסף. איך מנתקים את הקשר בין רגשות לאכילה? התסריט הידוע הוא כזה בדרך כלל: רגש - אכילה - חרטה - אשמה - אכילה... אפשר לעצור את המעגל הזה בכל שלב. עצירה היא מילת מפתח. עצירה מנתקת את האוטומט הקיים. בואו נחזור לילד ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... וטיפול בהתמכרויות (סמים, אלכוהול, הימורים, מין, הפרעות אכילה, עישון סיגריות) - שאלות ותשובות סביב ההחלטה לפנות לטיפול ולעזרה מקצועית מהי התמכרות? באופן כללי, התמכרות הינו מושג המתאר שימוש חוזר בחומרים או בהתנהגויות, באופן כפייתי, ללא יכולת האדם לשלוט בכך, ועל אף הנזקים הברורים הנגרמים לו כתוצאה משימוש זה. השימוש בחומר או בהתנהגות מהווה דרך להתמודד עם מצבים רגשיים שונים תוך קבלת חוויה רגשית מתגמלת ומענגת. האדם המכור מפתח תלות רגשית בהתמכרות אשר מתבטאת גם בתלות הגופנית - נוצר צורך להגביר את הכמות או ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...

תקציר⬅ אכילה רגשית אנו חיים בחברה בה האוכל קיים מסביב ובשפע אך קירבה אמיתית בין אנשים מאוד חסרה.. וכך, הופך האוכל, עבור רבים, להיות הרבה יותר מאוכל. במקרים מסוימים יהיה גם המאהב. הוא מאפשר להרגיש סיפוק, מלאות, ובעיקר מאפשר להרגיש לא לבד. כשמגיל קטן הפטנט הזה עובד, מתרגל הגוף ... הגלומה באוכל. אך לכמה זמן הוא יחזיק? פעולת האכילה נראית כל כך נורמלית וטבעית, שבניגוד להתפרצויות כעס או מצב רוח דכאוני, היא מקובלת ע"י האחרים סביבך. איש לא יתלונן אם תעלי/ה במשקל. האכילה הרגשית בד"כ נמשכת שנים, ומונצחת בגוף באופן שלא משביע רצון.. אלא אם בוחרים ... ⬅לקריאת המשך המאמר על טיפול בדימיון מודרך - לחץ כאן...