תקציר⬅ תודעה מרחב התודעה וכוח התודעה מאמר קצר על תודעה מרחב התודעה וכוח התודעה חשוב רק לומר במשפט שהמאמר כתוב בצורת משלים החומר ממנו עשויה המציאות היא מחשבה במאמר זה נבין איך לפתוח מפתחות לתודעה ועל ידי כך נוכל לחולל כל מציאות מרחב התודעה הוא מרחב אין סופי אנחנו חיים ברוחב פס מסוים של התודעה באופן כללי יש כמה דברים פשוטים שצריך להבין על תודעה קודם כל קודם כל אפשר לחשוב על תודעה כמו פירמידה בראש יש נקודה סינגולרית שמאחדת בתוכה באופן הרמוני את כל התודעה באופן שאי אפשר לכתוב על אף דף של מחשבה וככל שאנו יותר קרובים לארץ גודל החשך והפירוד גדולים כלומר הפירמידה משולה לאות ב שהגימטריה שלה 2 ובתוכה יש נקודת האחדות כלומר האות ב היא הנמשל עצמו ומי שמבין את אותו הנמשל מסוג לחולל כל מציאות בכל אופן התודעה בנקודת האחדות משולה לשלג צח ולבן שכל מחשבה שמתחוללת מאותו השלג מסוגלת לשנות את כל חוקי הטבע. אנו חיים בתוך חלל אין סופי של תודעה אבל המוח שלנו הושך אותנו בחזרה למציאות הראלית השאלה שכל בעל דמיון שואל את עצמו איך אני משתחרר מכוח המוח ולהתחבר לשעה קלה לארץ הפלאות. כלומר הרעיון הוא לקחת חומר חזק שהוא יכול להכניס אותנו לטיסת מסלול סביב המוח ואחר כך לחזור בשלום אל תוך האטמוספרה של התודעה ולנחות בקרקע בשלום מי שעוד לא הבין מאמר זה הוא מאמר שמדבר על השימושים החיוביים שאפשר לעשות אם שימוש נכון בחומרים מעוררי תודעה. ברור שכמו שחללית שרוצה לחדור בשלום לאטמוספרה צריכה כללים ברורים ככה מי שרוצה לטוס לארץ הפלאות על ידי חומרים כמו אל אס די ועוד חומרים נחמדים צריך ללמוד איך נכנסים בשלום לחלל העומק ואיך חוזרים בשלום ברור שצריך להבין איזה דלת פותח כל חומר כמובן שצריך לדעת מה מסלול הטיסה וטיפש מי שמעיף עצמו לחלל בלי הבנה של מה שהוא עושה. דבר ראשון המטרה הסופית בלקיחת חומרים היא לפתוח שערים עד למצב שנוכל לחולל כל מציאות בכוח המחשבה ולשם כך אנו צריכים להתחבר לתדר התודעה הנכון בשביל לחשוב מחשבה שמסוגלת לחולל מחדש את חוקי הטבע צריך להתחבר לתדר מסוים ולאחר שאנו מחוברים לאותה נשמה האור שמאיר לנו מאפשר לנו לחולל מציאות כפי שפרעה ברא בכח המחשבה שלו את כל הפירמידות במצרים. אפשר להמשיל את המציאות שאנו חיים למציאות של אסיר שכבל את עצמו לאזיקים התודעה היא הכל והיא יצרה את המציאות שהיא עצמה כבולה לכללים של המציאות שהיא עצמה יצרה לטוב ולרע לדעתי פרעה ידע איך להשתחרר מותם האזיקים ועל ידי כך הוא היה מסוגל לבנות את אותם פירמידות יש לי מספר תאוריות אבל בכל אופן ברור דבר אחד שלא ברור איך בנו את הפירמידות אם הטכנולוגיה שהיה באותה תקופה שאפילו היום בטכנולוגיה המודרנית לא יהיה פשוט בכלל לבנות פירמידה כמו שיש במצרים. שאלה נוספת שאני שואל את עצמי זה האם התודעה היא דבר פרטי האם כל שנמצא במרחב התודעה שלי הוא שלי ודבר שני איך אפשר להמשיל את ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / תורת ההכרה - על המחשבה והתודעה - 1 אפיסטמולוגיה / תורת ההכרה - על המחשבה והתודעה המחשבה היא החלק השחור והתודעה היא החלק הלבן כלומר האותיות השחורות זה המחשבות שמצוירות על גבי החלק הלבן שהוא התודעה ברור שאלו לא דברים נפרדים אחד מן השני למרות שאני כותב שתי דברים זה למעשה אותו מטבע רק שלשם ההסבר יש צורך בפירוק לגורמים של הרעיון. הלבן כולל את כל הצבעים כלומר הוא חלק מופשט ביותר שכולל את כל הספקטרום בעוד הצורה השחורה היא האישון שרואה רק את הצורה שלו הוא לא חש בצורות אחרות אבל בזכות ההרמוניה התודעה של אותיות הופכת למילה אחת שלמה למשפט אחד שלם ולבסוף לספור שלם כלומר החלק הלבן עצמו הוא הלוח שבו חוקקים את כל הסיפור וכל המחשבות בכללותם החלק השחור זה פרטים בעוד החלק הלבן זה אותה העין שבראש הפירמידה אחד רואה ואינו נראה. כאשר אנו חשים תחושה יש לנו כמה רובדיים לאותה תחושה שאין רובם אשליה כאשר אדם נוגע באש הוא מרגיש חום וכאשר הוא נוגע בקרח הוא מרגיש קור הדבר החשוב לצורך העניין הוא שתיים הדבר הראשון הוא שבמצבי קיצון אנו לא מסוגלים להבדיל בין קור וחום ברמת התודעה והדבר השני הוא שהתודעה יכולה לגרום לנו לחשוב שקוביית קרח היא דבר חם כמו אש מה זה אומר בפשטות זה אומר שניתן לשבש לנו את הבנת המציאות ולתת לנו תחושה ששחור זה לבן כי בסופו של דבר האותיות זה צורה שנמצאת בגבול שבין השחור ללבן כלומר האש שהיא הצורה לא באמת יודעת האם היא שחור או לבן באמת שנבדוק צורה זה גימטריה אש כלומר האש היא צורה מטפיזית שיכולה להיות בכל תחום שבספקטרום. האש בתודעה היא המחשבות וככל שיש יותר הרמוניה קשה יש יותר תחושה של אחד ופחות של הפירוד יחודיות היא בסופו של דבר הכל פשוטו כמשמעו והיא דבר אנרגטי ביותר הפירוד הוא החלק הפחות אנרגטי והוא החלק הגדול בפירמידה כלומר מתחת העין בכל אופן העין זה המרכז של ההכל השמש זה דרך משל אור שהוא האין סוף ובסיס הפירמידה זה היש השמש זה התודעה המופשטת ביותר במשל היא ההכל כביכול העין מקבלת אור מצומצם מן השמש והפירמידה הוא היש כלומר העין יוצרת מצב של יש הפירמידה קיימת בזכות העין והעין היא הצמצום של אור מעל הנתפס של הישנו. המושג מציאות הוא לא ברור יש כמה סוגי מציאות יש את המציאות המחויבת ועד למציאות של הלא קיים כלומר המציאות היא חלק מן הספקטרום שהוא למעשה כל הממדים של המציאויות ככה שלמעשה יוצא שאין המושג מתאר דבר בודד יש הרבה מאד סוגי מציאות שנדון בהם אבל הדבר המשותף לכל סוגי המציאות זה התודעה כלומר לא משנה על איזה מציאות מדובר יוצא שהתודעה היא חלק בלתי נפרד מכל המציאות שקיימת. מציאות היא למעשה התודעה של העצם את עצמו כלומר יוצא שמה שלא חלק מהתודעה לא קיים ומה שכן חלק מהתודעה קיים. אבל בכל זאת שאלה שאני שואל היא האם ניתן לחשוב על הלא קיים או שזה פשוט כשל לוגי גמור לכאורה מדובר בכשל לוגי כי עצם המחשבה מקיימת את הדבר אבל שחושבים מעט יותר ומבינים שאין שום דבר שנאמן למקור ואפילו המקור עצמו לא נאמן לעצמו יוצא שאולי אפשר להתקרב לתיאור הלא קיים והכלום באופן די ממשי ומפחיד התיאור של מה הייתי לפני שהייתי במציאות ומה אני יהיה לאחר שאני יפסיק להתקיים במציאות. הרעיון שיש לנו נפש בנפרד מהגוף ולפי היהדות יש דרגות בנפש נפש רוח נשמה חיה ויחידה אומרות שלמעשה יש כבר אצל הקדמונים את ההבנה שהתודעה היא לא חד ממדית יש לנו דרגות בתודעה מרמה של הכל אחד ועד לרמה התחתונה שבה אנו של ההרמוניה שיש בפירוד של הדברים במציאות הכי עוצמתית של ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / תורת ההכרה - על המחשבה והתודעה 2 מה היא תודעה ואיך היא נוצרת קשה לחשוב על דבר מופלא כמו המציאות של התודעה שבסופו של דבר היא המציאות היחידה. אני יוצא מתוך ההבנה העמוקה שיש לתודעה רמז פילוסופי עמוק ב ב של בראשית הגימטריה של האות ב שווה ל 2 כלומר פרוד כלומר אש שחורה על גבי אש לבנה שזה היכולת לכתוב שזה אומר הרמוניה הסיפור עצמו הוא הכל אחד כלומר החיים. אני חושב שיש דבר עמוק הרבה יותר מן התודעה ונסביר יש ואין היש נמצא בתוך הריקנות עצמה והריקנות עצמה היא אנרגיה שנוצרת מאין סוף כלומר האין עצמו התודעה היא ההרמוניה של ההכל ובאותו רעיון שההכל הוא דבר מופשט לחלוטין וחסר תיאור ככה התודעה היא דבר מופשט לחלוטין וכל מה שאשר לומר עליה זה שהתודעה היא ההרמוניה וכאשר אין הרמוניה אין חיים. ההרמוניה נמצאת בכל דבר לכן והתודעה שהיא ההרמוניה עצמה מושפעת ממחשבה כאשר אנו חושבים על דבר מסוים לדוגמה כסא ואנו חושבים על איך הוא ישבר אנו שוברים אותו למעשה וגורמים לו להיות במצב הרמוני של כסא שבור ולא שלם אנו צריכים להבין שלתודעה יש רובדיים שאני מכנים בשם מודע ותת מודע באופן כללי החלק של התת מודע הוא ראש הפירמידה החלק הנעלם ממש כמו בפירמידה הגדולה שבמצרים זה התת מודע החלק של המודע הוא כל השאר בפשטות מה שזה אומר זה שהבונה שלה לא אמור לדעת מה הוא החלק שלו בבניה של אותה פירמידה ... כדור הארץ את כל היקום את כל היש פירמידה היא למעשה צינור קוסמי של אנרגיה שכל מה שנצא בתוך חלל הפירמידה טעון באנרגיה עצומה למעשה כל כדור הארץ הוא בסיס הפירמידה כלומר הגוף והראש הוא ארגונים סודיים ששולטים בעולם. שבראש כל הארגונים יש עין סודית שרואה הכל אחד רואה ואינו נראה זה התודעה שליטה בתודעה של ההמון. לכל אנרגיה יש תדר שנמצא ל ספקטרום הממדים מהממד הזעיר ביותר ממד נקודתי ועד ולממד שיותר גדול מכל היקום שאנו נמצאים בתוכו. הספקטרום הוא האין עצמו וכל דבר נמצא על אותו הספקטרום האין הוא לא דבר שקיים באופן ממשי הוא איננו יודע על עצמו דבר מרוב שהוא איננו אבל בזכות אותו אין יש תודעה כלמר ההכל הוא דבר נסתר אפילו מעצמו הוא חסר כל תיאור שהוא. היש נמצא בתוך מציאות של ריק אבל הפירמידה עומדת כביכול על בסיס והראש הוא יושב על הגוף אבל זה אשליה אחת גדולה מכיוון שהפירמידה מייצגת את היש והיש נמצא בתוך הריק בכל אופן מה שחשוב להבין הוא שהפירמידה זה שקר אחד גדול ששולט על המחשבות שלנו. השקר מלובש בחלק האמתי שלו בשם שקר ומרוב שהחברה מהופנטת היא לא מתייחסת לשקר היא רק מתייחסת לשם שקר שהוא החלק האמתי בכל שקר בכל מקרה התודעה היא מה שיוצר את המציאות לכן האמונה שהשקר אמת מחוללת אמת חדשה זה הנחת היסוד של אותם ארגונים סודיים זה אותה עין סודית שלא רוצה שנדבר אמת היא רוצה ליוצר אמת אלטרנטיבית. ללא תודעה אין מציאות כלומר התודעה היא האנרגיה שמחוללת כל דבר שקורא במציאות אם אנו רוצים לשלוט במציאות אנו צריכים ללמוד איך שולטים בתודעה האמת היא לא דבר חשוב זה רק למראית עין מה שחשוב זה המחשבה שאנו חושבים על כל דבר ככה אנו מחוללים את המציאות המציאות לא קיימת בלי מחשבה שמחוללת אותה אבל מכיוון שאנו חיים בתוך ספקטרום רחב אנו צריכים ללמוד לשדר יותר חזק מהסביבה שלנו אחרת רעשי הרקע לא מאפשרים לנו לחולל דרך המחשבה שלנו באופן משמעותי. אחד זה חלק מהרבה והרבה זה למעשה הכל אחד כלומר התודעה היא אותה נקודה מרכזית שמחברת את כל החושים והמחשבות שלנו להרמוניה אחת שקופה מחשבתית כמו שספירה זה גימטריה מחשבה וספיר זה אבן שקופה ככה התודעה היא הרמוניה. מחשבות זה מה שיש בתוך השכל ומחשבה היא אנרגיה בעוצמה חזקה כלומר מחשבה היא דבר שמחולל מציאות באופן משמעותי. אפשר לומר שתודעה היא התחושה אבל גם זה לא מספיק נכון התודעה היא יותר חזקה מהתחושה היא מחוללת את התחושה והיא גם יכולה לחשוב על כאב כענג גדול כלומר⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... גומלין בין תודעה להוויה בדרך כלל אני דן במאמרים שאני כותב על תודעה וכמעט ולא נוגע בשאלות על ההוויה במאמר זה הולך בכיוון מעט שונה ודן על נושא הוויה. בגדול אפשר להגדיר את ההוויה בפשטות הצד במציאות שהוא הצד שמוגשם בפועל המציאות. אני רחוק ולחשוב על מציאות ללא תודעה אני רוצה לדון על מציאות של הווייה ללא תודעה איזה מציאות זאת? הנושא קשה מאד לדיון מכיוון שמצד אחד אני משתמש בתודעה לכתיבת המאמר עצמו ומצד השני אני רוצה לדון על אותה הוויה שמנותקת מהתודעה. אפשר לומר בפשטות שיש כמה דרגות של מציאות בהוויה מהרמה שהיא עצם התודעה ועד ההוויה שמהווה את התודעה כלומר אני הולך הפוך כאן במקום לחשוב על תודעה שיוצרת הוויה אני רוצה להדגים איך הוויה יכולה ליצור תודעה ולמעשה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? אז בפשטות אני מגדיר את ההוויה כל מה שיצא מנקודת האפס מוגדר אצלי כחלק מתורת ההוויה בעוד מה שהוא בנקודת האין סוף הוא תורת התודעה ברור לי ששתי הדברים קשורים אחד בשני בקשר הרמוני שאי אפשר לנתק ובכל זאת ההוויה היא מציאות מנקודת האפס. בתוך ההוויה עצמה יש תודעה וזה דבר חשוב לגוף המאמר עצמו אני רוצה לומר ככה בהוויה של הצבע האדום יש תודעה באופן כזה שגם מי שלא יכול לחוות את הצבע דרך חוש הראיה נוכל לגרום לו לחוש את הצבע דרך חוש התודעה וכאן אני הולך צעד אחורה ומזכיר שאמרתי שיש קשר בל ינותק בן תודעה והוויה ואני רוצה בסופו של דבר להראות איך בעצם עצמו יש מספיק כוח הרמוני שנוכל להמציא מילים לתיאור הוויות שלכאורה אין להם תיאור כמו תיאור של הצבע האדום. כאשר אנו מתבוננים על עצם בהוויה אנו מבינים שעצם היכולת שלנו לחוש את ההוויה היא מעצם כך שלהוויה עצמה יש תודעה בעצמה. כלומר אפשר לתאר צבא בתור התחושה של כמה אני חש אותו ביחס לצבע אחר ובו נסביר אפשר לתאר לאדם עיוור שצבע כחול הוא צבע שדומה לקדקוד של הסיכה בעוד הצבע האדום הוא החלק הלא דוקרני נשמע לכם לכאורה מה שאני אומר דברים חסרי משמעות אבל בא נבין שיש מושג עמוק שנקרא סינסתזיה של החושים שזה אומר שכאשר אני לדוגמה רואה צבע כחול אני חש בטעם של מתכת. כאשר הולכים עוד צעד אנו מבינים שלמעשה יש סינסתזיה בכל המציאות שזה אומר שי הרמוניה הולוגרמית באופן כזה שלא רק שכל חלק במציאות הוא מכיל בעצמו את כל המציאות זה אומר גם שאפשר להשתמש בשפה שהיא הרמוניה אם המציאות בשביל לצייר באמצעותה את תמונת ההוויה לתוך מציאות התודעה. כלומר אני משתמש בהוויה שהיא השפה שהיא חלק מההוויה בשביל להתקשר אל תוך התודעה ובעצם לייצור את ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ תודעה, להעלם, קיום ואי קיום, כולנו טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות. שאלה: מה ההבדל בין תודעת בעל חיים לתודעה שלנו, ואם יש מוות האם התודעה נעלמת? אליעד: התשובה לשאלה הראשונה היא, בעיקרון אין הבדל, האם אתה שונה מהשולחן? יש שני אפשרויות האם התודעה היא חלק מהאטומים שלך? או שהיא בתוך החומר או שהיא מחוץ לחומר? אם היא בחוץ אתה לא שונה מהשולחן בשום צורה. אתה יודע שאתה קיים ואז אתה מסתכל על אנשים אחרים וחושב שגם להם יש תודעה. חושבים שלשולחן אין תודעה בגלל שהוא לא זז. אבל אולי לשולחן יש תודעה והאנשים הם סתם רובוטים? אתה והשולחן עשויים מאותו דבר, אפילו אם נגיד שאתה תודעה והשולחן הוא רק חומר, אבל התודעה שלך והחומר של השולחן עשויים מאותו דבר. כי בסוף יש דבר אחד שממנו עשוי הכל. אני טוען שיש דבר אחד שממנו עשוי הכל, ואם תחפור פנימה תגלה שיש רק אחד, אתה מנסה למצוא הפרדות. אני טוען שאין הבדל בין חומר לרוח, זה הכל אותה מהות, רק שהיא נראית בצורות שונות. שאלה: אבל אחרי המהות? אליעד: בטח שיש הבדל, אפילו יש הפרדה בין אתה של היום לאתה של אתמול. זה שתי תודעות שונות. ולגבי המשכיות, כעיקרון לא יכול להיות שלא תהיה המשכיות, הכל זה משחק של יש ואין, שום דבר לא יכול להעלם, מקסימום הצורה יכולה להשתנות. אי אפשר להשמיד שום דבר מהעולם. כמו גוף האדם, שאומרים איך נוצר האדם? אבל הוא פשוט נוצר מעוד חומר ועוד חומר, כמו רובוט שמוסיפים עוד בורג ועוד בורג וכך נוצר גוף האדם. שאלה: מה היא תודעה? אליעד: תודעה זה משהו מודע, אם תנסה להבין מהי תודעה, תראה שזה רק כינוי. תודעה זה, האם הדבר יודע שהוא קיים. זוהי תודעה עצמית, אתה מודע לקיומך העצמי. ואני אומר לך שהדבר היחיד שאתה מודע לו זה אתה עצמך. חוץ ממך אתה לא יכול לדעת על אף אחד שום דבר. עכשיו מה זה נתן, מה שדברתי אליו? שאם אתה מבין את זה, אתה גם חווה את זה. אם אתה חושב שיש שולחן, ויש צומח, ויש דומם אז אתה בהפרדה רצינית, אבל אם אתה מבין שזה לא שונה בשום דבר, זה רק נראה לך שונה, אז אתה חווה אחרת את כל המציאות. אז אתה מתייחס אחרת לחיים שלך ולרצונות שלך. שאלה: איך עוברים מחוויה של נפרדות לחוויה של אחדות? אליעד: לא עוברים, צריך רק להבין. אם מישהו באמת מבין את זה, אז כל פעם שהוא יגיד שולחן הוא יבין שזה עשוי מאותה מהות, רק שנראית כמו שולחן. זוהי תחושה פנימית שהכל אחד. לגבי ההמשכיות, אתה תמיד תהיה קיים, אפילו אם לא תדע. אם לא תדע, אז לא יהיה אני, אתה תתקיים באופן אובייקטיבי. אתה אפילו לא יודע אם לפני רגע הייתה לך תודעה, אולי רק הרגע נכנסת לכאן ושכללו לך את הזיכרון ואז אתה חושב שאתה כאן הרבה זמן? כך שאתה לא יכול לדעת אפילו מה היה לפני רגע. שאלה: עכשיו יש לי תודעה. אליעד: נכון, אתה חווה תחושת קיום עצמי. אם יש אני, אז יש משהו שהוא לא אני. אם יש עבורך משמעות לאני קיים, אז יש משמעות עבורך לאני לא קיים. אם רק אתה היית קיים, אז לא הייתה משמעות לאני קיים. המשמעות של אני קיים ... לשם. השכל שמחובר בעצות של אושו הוא לא הגיע. בסוף כולם יגיעו, כי אני למשל התקדמתי גם בזכות אושו וגם בזכות בודהה, את כל העצות למדתי. אבל זה עדיין עצות חיצוניות, הם לא מסבירים לך את הדברים הפנימיים ביותר, ולא נותנים לך עצה, איך אני עכשיו נעלמת. שאלה: אם אני אומר שהבנתי, אז אני מבין מזה שאני עדיין לא הבנתי. אליעד: אני רוצה להגיד לך שאתה בהתקדמות. למה? נקרא מדברי רבי נחמן, פעם הייתה כת שחקרה, שיש חיות ... מדבר, ואז תקרא, תיישם ותגיע. למזלך יש לך כבר את הפתרון. אנחנו בסך הכל עושים כרגע תרגולים כדי שתרצה את מה שנלמד כאן. שאלה: האם אתה מאמין שקיים תלמיד כזה? אליעד: אני לא צריך כי את קיימת כבר בתודעה השנייה, הכל כבר קיים, יש את כל הצורות, זה לא באמת משנה. בעולם שלנו אני מסביר לך את העניין. המזל שלכם לצורך העניין הוא, שיש את הדרך איך להתקדם הלאה. לי לא הייתה את הפריבילגיה איך להתקדם. מה שלי היה, מה שרבי נחמן ... אתה צריך להגיע לדרגה ששום דבר לא מורכב בעיניך. שאלה: למשל יש רועה צאן? אליעד: אבל אם יביאו לו תרגילים במתמטיקה, ואם יסבירו לו אותם, והוא יגיד שזה מורכב לו, אז זה סימן שהוא לא מבין את המציאות. זה הולך ביחד. כאשר אתה למשל לומד מתמטיקה ופיזיקה, זה מפתח לך את גלגלי המוח, וכאשר גלגלי המוח יותר חדים, יש לך יותר מסה של כוח עיבוד שאיתו אתה חוקר מי אני. למשל שואלים אדם מי אתה, ואז האדם מתחיל לספק תשובות שהם ... שאלה: האם עדיף לשאול הרבה שאלות, או ללכת על שאלה אחת עד הסוף? אליעד: ללכת על שאלה אחת עד הסוף. כי צריך לשאול עד הסוף, כי האחדות נמצאת בסוף. את שואלת את השאלה שהחלטת, עד שהשאלה הופכת לשאלה פנימית יותר, אבל בתנאי שאת לא חוזרת אחורה. למשל את שואלת למה אני גרה פה? ואז את שואלת ובסוף מגיעה לשאלה, מה אני רוצה? זאת שאלה פנימית יותר. השאלה היא, מה קורה לאדם אחר כך, בדרך כלל הוא חוזר לשאלה הקודמת, זה נקרא שקר, למה שקר, כי הוא לא באמת הגיע באמת לשאלה של מה אני רוצה. אם אתה עובר פנימה, קודם תהיה בטוח שסגרת את השאלה הקודמת. אם אתה חווה הנאה ... לדעת את האמת, אתה צריך לעצום את העיניים לגמרי. אם אתה רוצה לדעת מי אני באמת, אתה צריך לעצום את העיניים שלך ולהסתכל פנימה, ואף לדוחקם באצבע. בעזרת השאלה את קודחת לתוכך. עד שאת מגיעה להבנה פנימית. השאלה הבסיסית ביותר היא השאלה, אם יש או אין? כל השאר זה צורות. יש לי את זה או אין לי את זה? לכן אני מציע לכם להתמקד על היש או האין. כל שאלה שיש לך בראש, קודם תחפש איך היא לבוש של יש או אין. כי משם מיד תגיע לסוף, ... אז החוויה של המשנה תתערער לו. הנפרדות פחות ממשית אצלו. שאלה: איך אני אצא מזה, איך אבדוק מה זה לא, לגבי כל הצורות, הרי יש אין סוף צורות? אליעד: תלך ברמות, זה לא החומר, זה לא האטומים, זה לא תודעה, זה לא רצון, עד שאתה מגיע לזמן והמקום החומרי, ומבין שיש זמן ומקום לא חומרי, התודעה שלי לא תופסת זמן ומקום חומרי, אבל כן תופסת מקום וזמן לא חומרי. למעשה אין הבדל בין חומרי ללא חומרי, הכל תופס מקום. גם האחדות תופסת מקום, אבל באחדות אין הבדל בין תופס ללא תופס מקום. ואז אתה מבין שהמהות היא לא זמן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: להשתחרר מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד. שאלה: דברנו על היש מאין, כדי שיהיה יש מאין, צריך שיהיה שם רצון, השאלה מה גורם לשינוי? ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד: מקודם פגשת אותי ואמרת לי להכין את התשובות, אבל יש תשובה לכל השאלות והיא שהכל אחד. מה הכוונה? כל שאלה בעולם ... אחד, מה קבלת? קבלת דבר לא מוגדר. תחשוב השולחן תופס מקום וזמן, ותחשוב שהלבוש הוא ההוויה, אל תעשה הפרדה בין הלבוש להוויה. מה ההפך של הוויה? לבוש למשל. שאלה: מה היא הוויה? אליעד: הוויה היא הדבר שמהווה. להיות. הדבר הפנימי ביותר. לדוגמא, מה שמהווה את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל המקום והזמן. למשל המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ - Y. ה - X שממנו עשוי המקום, הוא בלי מקום המציאות היא לפני המקום והזמן. המקום והזמן הם חלק ממשהו שנמצא לפניהם. למעשה המציאות עוטפת וממלאה את המקום והזמן. מה עוטף וממלא את הכל? המקום והזמן. ומה עוטף את המקום והזמן, משהו שהוא Xו - Y. עכשיו ה - X שעוטף את המקום הוא מחוץ למקום אז הוא ללא מקום. וה - Y שעוטף את הזמן הוא גם ללא זמן. עכשיו האם יש הבדל בין Xל - Y ?האם יש הבדל בין אין מקום לבין ... איך הספקתי? ישנתי רק רבע שעה, איך הספקתי לעבור את כל המאורעות האלו? זה אומר שבתוך זמן של רבע שעה הוא הכניס שבעים שנה. אז כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו את כל הזמן? רגע. כי מה זה זמן? זמן זה אין סוף, אבל מספיק שיש לך תודעה של רגע אחד, אז בתודעה של רגע אחד אתה יכול להכניס אין סוף זמן. אתה יכול לדמיין את כל הזמן ברגע. מה שאני בא לומר, שזה מחבר אותך להבנה שהמקום למרות שהוא גדול, גדול, גדול, הוא נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. ... לדבר עליו, הדבר שאני מדבר עליו זה לא משהו שצריך לחוות אותו, זה משהו שהוא מחוץ לחוויה, מחוץ להוויה, מחוץ לישות, מחוץ לכל, מחוץ למחשבה. אי אפשר לחשוב עליו, וגם אי אפשר לחוות אותו, כי אם אין מחשבה אין חוויה, אם אין תודעה אין חוויה, אם אתה לא מודע לקיומך, איך אתה יכול להגיד, אני לא קיים אבל מרגיש אהבה. ואני מדבר על משהו שהוא מחוץ לקיום שלך. ואם הוא מחוץ לקיום שלך אז איך תחווה אותו? זה דבר שהוא הרבה מעל החוויה, מעל המחשבה, מחוץ לתודעה. אז כל מה שאני עושה זה כדי להפעיל לך את גלגלי המוח, שאם הם יפעלו חזק, אז יקרה הדבר. מה אני עושה? אני לוקח שכל אחד ואומר, אין סיבה, לוקח שכל שני ואומר יש סיבה לכל דבר, ועכשיו אני מתחיל להריץ אותם, מתחילים לתקוף, יש סיבה, אין סיבה, מתחילים להריץ אותם משני ... מהאש, תחווי שאת לא בורחת מהאש. כי זה גם וגם. אנשים שואלים מה היא שתיקה, שתיקה זה לא לשתוק בפה, שתיקה פירושו לחדול, להפסיק לדבר, להפסיק לרצות, להפסיק להרגיש, להפסיק להיות, את צריכה לא להיות קיימת, איכשהו לגרום לתודעה שלך להעלם, אבל האם את יכולה להעלים את עצמך? זה לא את בוחרת ואומרת אז בו נעלים. אבל אם אתה מעלים את עצמך אז אתה מעלים את המחשבה, הרגש, הרצון, מפסיק את הכל. אני מדבר על משהו שנמצא מחוץ לכל, ואיך מגיעים לשם? על ידי מאיץ החלקיקים, אם האדם מספיק חושב מה האמת, מה ... לעשות כל דבר אבל את כל הזמן במודעות של המדיטציה. הנושא פשוט, מה היא מדיטציה? כל העולם כולו בנוי בצורה מסוימת, לחשוב בצורה מסוימת, להאמין בצורה מסוימת, להתרכז במשהו מסוים, תחשוב ככה, אל תחשוב ככה, אלו דברים לא פנימיים. את יכולה לחשוב איך להכין אוכל, ואת יכולה אחר כך לחשוב על המדיטציה, את לא יכולה בו זמנית גם לחשוב על אוכל וגם לחשוב על מדיטציה. לכן את תמיד צריכה להתאמץ. אבל יש פיתרון, מה הפיתרון? ההבנה, ההבנה מקיפה את הכל וממלאת את הכל. אם תביני פעם אחת שהכל אחד, שזה אומר מה שזה אומר, אז הגישה שלך למציאות תהיה שונה. את תהיי רק בנפרדות, לא תצטרכי לעשות מדיטציה, אבל את תחווי את הדרגה הגבוהה ביותר של מדיטציה. הבנה, הבנה, זה לא שקר, אם מבינים אז מבינים. שאלה: איך אני יבין? אליעד: על יד זה שתנסי להבין. לשאול שאלות, לשאול שאלות. שאלות מביאות להבנה. שאלה: מה הבנת? אליעד: ... רוצה זה להפסיק לרצות. אתה צריך לשאול, מה הדבר שאם יהיה לי אותו אני אפסיק לחפש? תמיד האדם רוצה שיהיה לו יותר טוב ומפחד שיהיה לו פחות טוב. וזה מה שמאמלל את האדם. האמת היא שמה שאתה רוצה שיהיה לך זה שום דבר, הרצון הפנימי שלך, שאם תשאל ותחקור, תראה שאין לך בכלל רצון, אין הבדל בין רוצה ללא רוצה. אם תבין זאת תחווה שיש לך הכל. ברמה הפנימית ביותר יש לך רצון אין סופי, הוא כל כך לא מוגדר שאין לך הבדל בין רוצה ללא רוצה. ושם אין בעיה ואין בכלל שאלה. מצד הרצון החיצוני יותר, אתה רוצה לחוות את הרצון הפנימי יותר, וכל הרצונות החיצוניים שלך, כמו להתחתן, לעבור דירה וכו', זה הכל לבושים של רצון פנימי יותר. אם תשאל למה אני רוצה לעבור דירה? אתה תגיד, כדי שיהיה לי טוב. למה אני רוצה לאכול? כדי שיהיה לי טוב. אז מה הרצון שלי? כדי שיהיה לי טוב. כל הרצונות למעשה מבטאים את הרצון להרגיש טוב. מה זה נקרא להרגיש טוב? לגלות את הרצון הפנימי שלך, שבו אין הבדל בין רוצה ללא רוצה. שבו אין הבדל בין יש לאין. התהליך הזה הוא תהליך מחשבתי, אתה אמור לגלות זאת בתוכך. שאלה: איך? אליעד: רבי נחמן אומר, עצם זה שהאדם שואל, איך, איך? זה יביא אותו לתשובה. אם תשאלי מספיק פעמים איך, בסוף ימאס לך לשאול איך, ואז ... רוצה שיהיה לך טוב מבפנים. מה זה טוב מבפנים? שכול מה שקורה את רוצה. יש רק ישות אחת בעולם שכול מה שהיא רוצה קורה, ושלא יכול לקרות שום דבר מבלי שהיא תרצה, מי הישות הזאת? הכוח שמניע את הכל. אפשר לקרוא לו, אלוהים, המציאות, שום דבר, כלום, אפשר לקרוא לו איך שרוצים, אפשר לקרוא לו אקראי, לא משנה. יש משהו שמניע את הכל. ומאחר שהוא נמצא לפני המקום והזמן, זה אומר שלא יכול לקרות שום דבר שהוא לא ירצה. האם הוא תלוי רגשית המשהו? לא, הוא תמיד מרוצה. עכשיו אם תצליח להגיע להשתוות תודעתית עם הראשון, תחווה כמוהו את המציאות. יש כוח שמניע את העולם, אני קורא לו הסיבה הראשונה. מצידו של הישות הראשונה לא יכול לקרות שום דבר, עד שהוא לא רוצה את זה. שאני אומר תרצה את המציאות, לא מדובר שזה קורה ואחר כך אתה רוצה, אתה מגיע למצב שזה לא יקרה מבלי שאתה תרצה. הוא הבוחר, הוא הבחירה, הוא מהווה את הבוחר, הוא גם חווית הבחירה, הוא ההוויה של הכל, הוא מהווה את המקום והזמן. הכל זה המקום, אין הבדל בין השערה למקום ריק, מבחינת המקום. היש נמצא בתוך המקום. כנ"ל לגבי הזמן. כול מה שאני בא להגיד הוא, שיש ישות אחת שעושה את הכל, וכל מה שאנו רוצים זה לחוות את המציאות דרך העיניים של מי שעושה את הכל. כי אז הכל יהיה כרצונך ולא תהיה תלוי, ויהיה לך טוב. אם תראה את הגשם יורד, אתה תחווה שאתה רוצה שהגשם ירד. למעשה יש משהו הרבה יותר טוב מזה, וזה ההבנה שהכל אחד, ששם אתה לא רוצה כלום. אין שם רוצה ולא רוצה. אתה הבנת למה אתה לא מצליח ... יקרה לך אחר כך, את תרגישי שאין לך בחירה, אחר תרגישי שאת בכלל נעלמת, ואחר כך את פתאום תהיי מישהו אחר, כי כשתעלמי כפי שאת, את תהפכי לאלוהים. ואחר כך תמשיכי לשאול, למה אני רוצה, למה אני רוצה? לא אני הקטנה, אלא למה המציאות רוצה, ואז תגלי שזה אחד ואז יהיה לך הכל. את צריכה להגיע למצב שאפילו שאת ישנה בלילה, את מודעת לשאלות. זוהי למעשה דרך לבדוק האם את באמת משקיעה את כל כולך בתהליך. שאלה: האם כדאי לרשום את השאלות? אליעד: אם זה עוזר לך, תעשה את זה. מה הבנת? שאלה: שאני צריכה לבדוק של מי ... כמו הטיפש. אבל הם אומרים, אני רוצה להתפתח, לאן להתפתח? למקום שבו לא תרצה יותר. זה מה שהם רוצים ולא מצליחים. שאלה: דבר על סולמות. אליעד: אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע? אתה רוצה סולם שייקח אותך מחוץ למקום, אתה רוצה בתודעה שלך להסתכל על המקום מבחוץ, להבין את כל המציאות פירושו לצאת מהמקום, למה? להסתכל לפני המקום, איך נוצר המקום. ולכן אתה צריך חבלים חזקים. רבי נחמן אמר, מצווה גוררת מצווה, כל מצווה אחרי שהיא באה, היא מביאה אחריה עוד מצווה, בין מצווה למצווה יש עוד משהו. רבי נחמן אומר שיש שני אנשים, האחד הגיע לשלמות השכל, אז אין ... תובנה, תנסה לחוות גם מה שיש באמצע המצווה. אך מי שעדיין לא הגיע לשלמות השכל, רבי נחמן אומר, הוא לא עולה מדרגה לדרגה, כי הוא מבחוץ לגמרי. הוא חושב שהוא עולה, הוא חושב שהוא מתקדם, אבל למעשה הוא בכלל בחוץ, כל תפיסת המציאות שלו מעוותת. שאלה: צריך רצון עז כדי להשתחרר. אליעד: אם אדם אומר שאין לו רצון עז, נאמר לו עשה כפי יכולתך, קח את הרצון שיש לך ותיצמד למה שאני מסביר. כי זה יבטל לך את הבחירה. זה יביא אותך למצב שלא תצטרך רצון חזק, כי זה ינטרל לך את כל הרצונות. אם כל דבר שאתה עומד ... עצמך מדוע אני רוצה להכיר אותה? למשל תגיד שאם היא תחייך אלי יהיה לי טוב. אז תדמיין אותה שהיא מחייכת אליך, ותנסה להגיע תמיד לתחושה הזאת, מבלי להיות תלוי בבחורה. אל תהיה לוזר, אל תגיד אני לא יכול להשיג אותה, תשיג את הפנימי. כאשר היש והאין הם אחד אין אמת ושקר. לדוגמא יש כאן קיר, אם אגיד שאין כאן קיר, זה שקר, אבל אם יש ואין זה אחד, אז איך יש שקר? שאלה: כל מה שאתה מדבר על האחדות, זה הכל בגולגולת. אליעד: נכון, רבי נחמן אמר, דע ששני אנשים יכולים לשבת בגן עדן אחד ליד השני, ואחד ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מודעות ותודעה חדשה מאז שאני זוכרת את עצמי מה שהכי מעניין אותי זה לחקור את מי שאני והעולם סביבי. הצורך העמוק הזה הוביל אותי נכון להיום לחיים מרתקים, לא תמיד פשוטים, אבל תמיד, למדתי ולומדת משהו חדש שמאפשר לי לחיות יותר בשלום עם עצמי ולצמצם פחדים. דרך חיי הובילה אותי למפגש עם התודעה החדשה. היום אני יודעת יותר ויותר שאנחנו בהחלט עוברים כאן בכדור הארץ שינוי מהותי - מתודעה אחת לסוג תפיסה ותודעה חדשה. - שינויי מזג האויר, הקצנה של שהתנהגויות בני אדם משני הכיוונים, המשבר הכלכלי שרבות מדובר עליו - הכל מאד בקצוות, על מנת לחוות ולבחור אחרת. כמה מילים על תודעה חדשה להבדיל "מישנה" לתפיסתי. בתודעה הישנה יש ניגודים, יש שיפוט, יש טוב ורע (כל אחד והטוב ורע שלו), יש חוקים מאד ברורים של התנהלות בעולם - הכסף, העבודה, בתים, המשכנתא, ובעיקר \, התפיסה הבסיסית שצריך להתאמץ כדי להגיע לכל מיני דברים - בעיקר חומריים. וכשאני מתאמצת מספיק אני גורמת לדברים לקרות. בתודעה החדשה האפשרות להתרחב היא דרך ההבנה העמוקה, שאין טוב ורע, יש רק אחריות ובחירה ובעיקר התמסרות (שזה לחוויתי הכי מפחיד), והכיף הגדול שבעצם בתודעה החדשה, הקוסם שבתוכנו יכול להתחיל לפעול בצורה הרבה יותר פשוטה התודעה החדשה גם מצריכה סוג אחר של אמונה - אמונה ביקום באמת ידידותי, שהוא בעצם מגרש המשחקים שלנו. ואז בעצם כשהשיפוט על טוב ורע, - המצב הזה רע לי, מפחיד וכו כל מה שאנחנו כל כך מכירים - אני משערת כל אחד מאיתנו... השיפוט הזה בעצם יוצר צמצום, והצמצום הזה, מחבר אותנו לתחושת מחסור, למאמץ ולסוג של מלחמה במשהו - פנימי או חיצוני ולהיפך ברגע שאנחנו מסיכמים לקבל כל מצב כהרפתקאה שנועדה לאפשר לי חוויה, אנחנו מתרחבים, ובהתרחבות נוצר - רווח - ושם הבריאה במשותף הרבה יותר קלה.. כל יום מחדש אני קמה ליום שבו אני לומדת לשפוט פחות - אין מה לעשות אצמלי לפחות זה סוג של אוטומט - ולאפשר לעצמי יותר לבחור ברגע, ... לעשות ובין מה שאני באמת רוצה לעשות - והרבה פעמים זה בטלה מהנה - רק שעוד לא ממש הגעתי ל"מהנה" אני נעזרת הרבה בקלפי מודעות - ובעיקר בקלפי הקוסם הפנימי, שהם בעצם כל פעם מחדש מאפשרים לי לחזור לתודעה חדשה, הם מבוססים על התפיסה הזו, ומאפשרים לי להתחבר לעצמי הגבוה שלי. היום לדוגמא התעוררה בי תחושה של "אני לא בסדר" אני צריכה לעשות משהו "מועיל" וכמובן שהתחושה בגוף היא של כיווץ - הכתפיים החזה וכו. אז הקלפים שיצאו לי - "המפלצת השחורה" שיושבת בתוכך רוצה שתספרי לה בדיחה - זה היה לעניין שיפוט פנימי שהיה לי, מיד עלה חיוך וההמשך - אני מוכנה לשינויים הגדולים אמרה הארנבת ונמלטה - כאן החיוך התרחב עוד יותר - הנה אני יכולה לקחת את עצמי בקלות יותר - ואחרון חביב - לסגירת מעגל ההרגעה - בטלה מהנה מביאה ברכה גדולה כך ששוב נזכרתי במה שמנחה אותי, והרבה מתח השתחרר. הספק והבקורת הם ... דבר אחד, אבל לראות את זה מתגשם מול עיניך זה דבר אחר. ליבי רם www.sheva.co.il מקימת מרכז שבע ביפו מלווה תהליכי התפתחות אישית גשמית ורוחנית חוקרת מציאות ונפש האדם (בעיקר דרך נפשי שלי) מטפלת מנחה קבוצות ומורה כ 20 שנה בתחומי הריפוי האלטרנטיבי ומיסטיקה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של התודעה המציאות היא לא דבר מושלם בפני עצמה זה משפט שקשה לומר ובטח לאיש שיש לו אמונה באלוהים, עוד יותר קשה יהיה ההתמודדות אם כזאת מציאות מה עדיף בתאוריה המושלם או הפגום? לכאורה כולם יצעקו המושלם הוא דבר הרבה יותר טוב מדבר פגום, במאמר זה אני רוצה להדגים לכולם שתי נקודות חשובות, קודם כל אני רוצה להראות לכם איך דבר פגום הוא בעל איכות רבה יותר מדבר מושלם והדבר השני, הוא אני רוצה להדגים איך דוקה איך החוסר שלמות במציאות הוא עצם מהות החיים. הרבה פעמים אנחנו חושבים שהפירוד זה דבור שמרוחק מהאחדות אבל אפשר לחשוב על הפירוד כגילוי חוזק המציאות, כלומר באחדות הקדמונית של המציאות התודעה הייתה במצב פחות אנרגטי מאנרגיית הריק ביקום כלומר אי אפשר לחשוב בשום צורה מחשבתית על כמה מעט תודעה היה קודם למפץ הגדול. כלומר במצב האחדות הקדמונית לא היה מקום למחשבה, כלומר ריכוז האנרגיה שם הייתה כל כך דחוסה ברמה כזאת שלא היה מקום לשום תודעה. כלומר זה הלא מודע ובכל זאת גם שם הייתה תודעה ואותה תודעה היא חסרת כל מציאות כלומר היא מה שיוצרת כל מציאות אחרת, ואין זה דברי הבל כי פשוט כך הם פני הדברים התודעה היא דבר חסר מציאות בחוסר המציאות עצמה, כלומר באחדות האין סופית לא היה מושלמות וזה נקודה חשובה כאשר יש מצב באותו תודעה קדמונית של מושלמות יתר, כל התודעה יוצרת בפגמים שלה עצמה מציאות, וככל שהתודעה הייתה יותר מושלמת או במילים, יותר נכונות יותר הרמונית ובעלת מבנה הולוגרפי יותר מושלם המציאות יוצרת לנו אשליה יותר חזקה של אמת ובאמת מציאות זה אותיות אמת כלומר המציאות זה האשליה הכי גדולה של אמת שאפשר לדמיין אם רק לא ניקח עדיין בחשבון שהמציאות עולה על כל דמיון. אפשר וצריך להבין שהפגמים במציאות, זה למעשה מה שמאפשר לנו חופש בחירה, ומה שמאפשר לנו את הבחירה בין טוב ורע, זה בעיקר נקודות היזון הרמוניות במציאות. לדוגמה יחס הזהב כדוגמה מצוינת להגדרה של יופי, כי עד כמה מוזר שאנו רוצים לחשוב אני נוטים לחשוב שיופי זה דבר סובייקטיבי חסר מדד אובייקטיבי, אבל למעשה יופי הוא מדד אובייקטיבי אם מעט גוון סובייקטיבי, על עצם הדבר כלומר אנו רואים שמצד אחד יש במציאות הגדרות, כלומר גדרים לדברים שלכאורה הם דברים סובייקטיביים לחלוטין ולמעשה אנו רואים שלמציאות יש הגדרה של טוב ורע כללי אבל לתודעה יש מקום לקבוע גם גוון סובייקטיבי לאותה מציאות עצמה. אנו רואים לדוגמה שיחס הזהב הוא מספר לא רציונלי, כלומר איו שתי מספרים שלמים שאפשר לחלק אותם בשביל להגיע ליחס הזה, ובכל זאת אנו רואים שיש לו קירוב, כלומר חוסר השלמות של ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... \ הארה וחלומות \ החלל הריק פיזיקה והתודעה בפוסט זה אדבר על הקשר בין חווית ההארה, לאלוהים ולחלל הריק והקשר שלו אל התודעה והחלומות. כמו כן אנסה לפרט מהי בדיוק התודעה מנקודת מבטי ומיהו למעשה הבורא ובאילו דרכים הוא מתקיים במציאות. זאת ועוד אנסה להסביר מדוע ישנם כאלו שהגיעו להארה וכאלו שעדיין נמצאים בנפרדות שכלית ומנטלית, ואינם מסוגלים לתפוס את רעיון האחדות בחוויתם הישירה את פני הדברים. כאשר רובנו חושבים על הרעיון של "אלוהים" אנו בדרך כלל מדמיינים מעין דמות אבהית מסוימת שיושבת אי שם במרומים ושולטת על הכל, לרוב אנשים מדמיינים מעין איזו דמות של גבר מזוקן שיושב למעלה ... אין סופי של רגעי הווה, הזמן אשר אנו מכירים מתבסס על התהוות מותנת של רגעי הווה אין סופיים, אשר כל אחד מהם מכיל פוטנציאל אין סופי לעוד אין סוף רגעי הווה אחרים. בדיוק כפי שהמכונית נועדה בכדי להכיל בני אדם ולאפשר להם לסוע בה, כך גם הגוף הותאם לתודעה הנשמתית והמוח האנושי ומוחם של בעלי החיים נוצר כמעין מרכז בקרה שנועד לסייע לנשמה "לנהוג" בגוף ככלי רכב, ולהפעיל אותו ואת כל רבדיו השונים והמגוונים. בכדי לנהוג במכונית, צריך ראשית להיות מספיק חכם ומפותח שכלית בכדי לתפוס ראשית את הרעיון הכללי של עצם הדבר, ייתרה מכך על הנהג להיות בעל יכולות מוטוריות ומוחיות מפותחות מספיק בכדי שיוכל לתפעל את הרכב. בדיוק באותו האופן, מרכז העיבוד והשליטה של התודעה הנשמתית, מפותח פי אלפי אלפים ממרכז העיבוד והשליטה האנושי (המוח), זוהי למעשה הסיבה שהנשמה מסוגלת לתפעל ולשלוט במוח ככלי רכב. לא כל הנשמה שולטת במוח אלא רכיב מסוים בנשמה, אשר נועד להוות גשר בין האסטרלי לגשמי. רכיב התקשורת של הנשמה אשר נוכח במוח הוא הגשר בין החלל הריק אל החומר, אין אנו מסוגלים להבחין בהגדרות הרבות ובתחכום של החל להריק אשר מקיף אותנו ואת כל אשר אנו מסוגלים לתפוס בתודעתנו, אך למעשה כל חוקי הפיזיקה מתייחסים אך ורק לחלל הריק. אנו הורגלנו לחשוב כי החלל הריק הוא למעשה "כלום" בעוד שהחומר פועל וזז בתוכו על פי חוקי פיזיקה אשר קשורים לחומר עצמו, כשבפועל חוקי הפיזיקה מתייחסים אך ורק לחלל הריק, החלקיקים ברמה הסאב - אטומית, נעים בהתאם לחוקים והגדרות אשר מקורם בחלל הריק, והגדרותיו הרבות אשר הוגדרו בתחילת ... שהוא מכוער יראה את הפגמים שבכל אחד בעוד שאחד שמחשיב את עצמו ליפה מאוד יראה את היופי שבאחרים בצורה מוגברת. נסו להבין זאת כך, דמיינו שאנו מציבים שני גברים מול אישה אחת, שניהם בעלי ראייה תקינה לחלוטין, ללא משקפיים, ושניהם רואים בדיוק את אותה מציאות, אותם גברים נשאלים האם אותה אישה יפה או מכוערת. אחד מהם משיב שהיא יפה בעוד שהשני משיב שהיא מכוערת. אף אחד מאיתנו לא שואל את עצמו היכן נמצא ההבדל, ממש פיזית היכן הוא נמצא ובדיוק באיזו צורה הוא מתקיים. זה הכי קל לומר "זה עניין של דעה אישית", מבלי להיכנס לעצם הדברים בפועל ולבדוק כיצד בדיוק ובאיזו דרך מתקיים ההבדל בפיזיות של הדברים. והאמת היא שההבדל נמצא בחלל הריק, שכל אחד מהם תופס דרכו את אותה אישה, התודעה של כל אחד מהם היא החלל הריק אשר מקיף את אותה אישה, וזאת מכיוון שהעולם שאנו תופסים כחיצוני הוא למעשה פנימי, והוא חוויה סובייקטיבית של התודעה שלנו. כל החושים מצוידים בממברנות, כל חוש מיומן בקליטה של מידע מסוג אחר, אך כל חוש גם מיומן בהעברה של המידע דרך עצבים לחלק במוח, שם המידע מותמר לאותות ביו - כימיים חשמליים, השפה אותה המוח מדבר. לאחר שהמידע מותמר הוא מועבר לחלק במוח הנקרא "מסך". המסך הוא למעשה האזור בו תפיסת המציאות שלנו מתקיימת, החלל הריק אותו אנו תופסים כריק, הוא למעשה המקום בו ממוקם המוח שלנו, וכאשר אנו מבינים זאת ומצליחים לתפוס זאת, אנחנו מתחילים להבין את הרעיון של יינג - יאנג. העולם הזה נמצא בתוכנו אך אנחנו גם בתוכו, האחד מחייב את השני. הם הולכים ביחד. אף אחד לא שואל את עצמו מדוע הוא כשהוא חולם, לא מבין ושואל את עצמו, מדוע הוא חולם וכיצד הוא הגיע לאן שהוא הגיע בחלום, ואיפה הוא היה קודם. רוב האנשים מסתכלים על החלומות כמעין "סרט שמתנגן", ובמקרים מסוימים אפילו מרגישים שהחלום נראה ומרגיש פחות מציאותי מהמציאות והוא רק אוסף של תמונות לא ברורות. אותם אנשים למעשה לא פיתחו את תודעתם הערה מספיק בכדי שתוכל לחדור אל העולם הלא - מודע שלהם. במידה והם היו מפתחים את תודעתם הארה הם היו נוכחים בכך שהחלומות מציאותיים בדיוק כמו המציאות הרגילה והערה שאנו חווים ביום - יום. כמו כן - הם היו מבינים שהחלומות הם אינם למעשה סרט שמתנגן, אלא ממש חוויה מוחשית, שבה הם פועלים ובוחרים בחירות ונמצאים במעין מימד אחד של מציאות לכל דבר ועניין. והשאלה הנשאלת היא מדוע בחלומות אנו חולמים בדרך כלל על מה שאנו חושבים ביום - יום או על מידע מודחק מתת המודע שלנו שמסרב לעלות אל פני השטח או על דברים שכבר חווינו בעבר. והתשובה היא פשוטה, והיא קשורה לדרך שבה אנו מזמנים את המציאות שלנו גם בזמן ערות דרך חלק עליון יותר בתודעתנו הקשור לנשמה. וכל חלום הוא למעשה מציאות מגבילה ברצף המציאויות האין סופיות של הבורא, והסיבה שהחולם לא שואל את עצמו בחלום מדוע הוא חולם, היא זהה לסיבה שאתם עכשיו קוראים את הפוסט הזה, ואתם אינכם שואלים את עצמכם מדוע אתם חולמים. אתם לא זוכרים שהלכתם לישון, אבל אתם אינכם זוכרים היכן הייתם לפני שנולדתם, ואתם מניחים שתפיסה תודעתית מהסוג שאתם חווים עכשיו יכולה פשוט להיווצר יש - מאין. כשלמעשה כשאתם חולמים חלום, אתם בתור מודעות עליונה חווים מימד שהוא חלק מרצף המציאויות האין סופיות בפוטנציאל של הבורא, ואתם כמודעות העליונה חווים את עצמכם כחלום עצמו, בעוד שהמודעות הערה שלכם חווה את עצמה כדמות בחלום שאתם חולמים אותה, וכעת אסביר: כאשר אנו חולמים חלום, אנו יכולים לחוות את החלום רק מנקודת המבט של דמות שאנו חולמים. בדיוק באותה מידה שאנו כתודעה עליונה יכולים לחוות את עצמנו בעולם הרגיל ובזמן ערות רק דרך גוף פיזי. הבורא כיישות נפרדת חווה את עצמו כ - מציאות, בעוד שהוא חווה את עצמו גם כישויות שחוות את עצמן כנפרדות מהמציאות. וזאת למעשה אחת מהיכולות שהבורא כיישות נפרדת מחזיק שאנו כבני אדם לא מחזיקים, והבורא למעשה חווה את עצמו בכל המקומות בכל הזמנים, הבורא חווה את עצמו בתל אביב כ - תל אביב, כפי שתל אביב חווה את עצמה, הוא חווה את כל החומר (האטומים) מנקודת המבט של החלל הריק שמכיל הכל, והוא גם חווה את עצמו מנקודות מבט של יישויות שחוות את עצמן כנפרדות, כלמעשה הנפרדות בפועל היא אשליה \ חלום. הארה היא למעשה ההבנה שאתה אלוהים, במלוא מובן המילה. ההבנה שאתה זה הוא, העצמי הגדול, הבורא... ואלו ששואלים מדוע הם לא מוארים, הם למעשה הבורא בכבודו ובעצמו, שמעמיד פנים שהוא לא, ושואל מדוע הוא לא מואר. ובמסגרת המציאות הכללית של הבורא, ישנן יישויות בעלות מערכת עיבוד מרכזית הדומה למוח, אך מערכת העיבוד שלהן היא איננה דחוסה ופיזית \ מוחשית. ולכן יכולות העיבוד שלהן הרבה יותר מתקדמות ומסוגלות לתפוס להבין את המציאות מנקודת מבט עליונה לשלנו כבני אדם. ואותן נשמות הן למעשה פוטנציאל של הבורא, של להיות הבורא. והן למעשה עוברות רצף של שעורים, שבסופם הן יעברו תהליך של איחוד עם נצח המציאות, ועם נשמת הבורא. ולמעשה אין הבדל בין להיות הבורא לבין להיות נשמה, אך רק מנקודת המבט של הנפרדות. ובעולם קיימות נקודות מבט רבות, וכל נקודת מבט היא למעשה נשמה, החווה את עצמה בגוף אנושי, באחד מהמציאויות האין סופיות של הבורא, וכל נשמה חווה את עצמה ומוצאת את עצמה ברצף מציאות שונה לגמרי בהתאם לשעורים הנשמתיים שהיא מתמודדת איתם כרגע. והסיבה שעל הנשמות לחוות שעורים נשמתיים היא לשם "קיום תכלית הבריאה". והבורא יכל לבצע הכל בעצמו ולהוביל את כל הנשמות את כל התהליך בצורה "אוטומטית" ורובוטית לזמן שבו הן יגיעו להבנת האחדות המוחלטת ולאיחוד עם נצח כל הדברים, אך למעשה בצורה זו לא תתקיים תכלית הבריאה, אשר היא הסיבה לבריאה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מחודשת של התודעה אין ספור מחקרים נעשו על התודעה ואף לא אחד יכול להצביע באופן ברור איפה התודעה נמצאת. אפשר בקלות לשלול את הרעיון שהתודעה היא עצם פשוט והיא כוללת בתוכה למעשה הרבה מאד ישויות נפרדות רק עצם ההתבוננות בשתי דברים נפרדים ותודעה מרכזית שמאחדת בין שתי התודעות אפשר להמשיל את תודעה לטבעת ענקית שסביב לה יש חרוזים מחוברים כלומר עוד צורות של טבעת. כלומר התודעה היא מרחב המחשבה למעשה אפשר להגדיר את התודעה כממד שבו המחשבה יכול להשתמש וביתר קלות אפשר לחשוב על התודעה כיקום שנמצא במוח של כל אדם בתוך אותו יקום וירטואלי מקופל למעשה גם היקום הראלי. ואני רוצה להדגים דבר פשוט נוסף למעשה אנו רואים שאפשר להבין את הקשר בתוך התודעה בתור טבעות טבעות שחלקם טבעות בתוך טבעות שכולם קשורים אחת לשנייה בקשר הרמוני ולמעשה גם שתי טבעות אדומות נפרדות יכול להיות קשורות יחד דרך טבעות כחולות למעשה אנו רואים לפי מודל פשוט זה שאפשר לצייר את התודעה בתור מרחב רב ממדי וירטואלי שמקופל בתוך המציאות הראלית. שאלות נוספות נשאלו על התודעה בין השאר יש שאלה האם התודעה היא לא בסך הכל תופעת לוואי של היקום או למעשה התודעה היא הגורם המחולל של כל המפץ הגדול בלי להרחיב יותר מדי אפשר לומר שכבר בניסוי שני החריצים אנו רואים שגם לאלקטרון יש תודעה ולמעשה התודעה היא תופעה קוונטית לא פחות מאשר תופעה נוירולוגית ופסיכולוגית ולכן בשביל להבין תודעה לא מספיק להיות מומחה בפסיכולוגיה. למעשה אנו יכולים ללכת למצב עוד יותר קדום בו התודעה וההוויה היו מציאות אחת לפני הפירוד בנקודת המפץ הגדול אנו למעשה רואים שכל הוויה מחוברת לתודעה וכל תודעה מחוברת להוויה אם אנו רוצים בכך או לא לא נוכל לחשוב על מציאות ללא תודעה ולמעשה כל היופי שיש ביקום בא רק דרך החיבור ההרמוני בין התודעה להוויה לכן בפעם הבאה שאנו מתבוננים על המציאות אנו צריכים לזכור שהתודעה שלנו היא חלק בלתי נפרד מותה ההוויה ולכן דרך חשיבה חיובית אנו יכולים לשנות את המציאות של המטריקס בו אנו נמצאים. לסיכומו של דבר אני מביא לכם תמונה שלישית שמתארת יחסי גומלין מורכבים בין התודעה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ מציאות - הרמוניה - תודעה ועוד המציאות זה מושג רחב ויש לו הרבה רבדים מן ההכל כולל הכל ועד למציאות של הפרט הבודד והלא קיים כלומר המושג מציאות הוא מושג שלא מתאר דבר אחד בודד אני אוהב לתאר את המציאות דרך האות ב של בראשית הרעיון הוא שבתוך כל הריבוי יש לנו בסופו של דבר מציאות אחת מאחדת והיא הרמוניה של כל המציאות ההרמוניה היא למעשה התודעה כלומר כל מה שנכלל בתוך המציאות הוא חייב להיות חלק מהרמוניה אבל מה זה הרמוניה בשפה מוסברת הרמוניה זה למעשה יחס בין דברים כאשר אותו היחס חוזר על עצמו אנו אומרים שיש לנו הרמוניה התודעה כולה היא מערכת הרמונית מורכבת שזה אומר שלתודעה יש כמה פרצופים כלומר לאדם יש כמה וכמה תודעות שמחוברות יחד בנקודה גבוהה בתודעה לכל מציאות תודעתית אחת שגם כאן יש דרגות יש באדם עצמו כמה דרגות של הנקודה הזאת ויש את החלק הזה שהוא משותף לכמה בני אדם עד לרמת התודעה של הכל כולל הכל ברמה הזאת התודעה היא בלתי ניתנת לתיאור מרוב שהיא דבר מופשט מכל מחשבה ושכל כלומר השכל שהוא הכלי למחשבות לא מסוגל להכיל בתוכו תודעה של ההכל כולל הכל הכלי ישבר והשכל לא ירגיש בתודעה ובמחשבה חוץ מדברים חיצוניים לאותה התודעה עוצמתית כלומר השלמות היא בכללות ולא בפרטים ומכיוון שאין לנו אפשרות לתאר את ההכל כולל הכל אין לנו אפשרות להבין את אותו השלמות. המציאות היא מושג שאומר שיש לדבר קיום מסוים בתוך אותו דבר שאנו מכנים מציאות הלא קיים מתקיים בתוך המציאות שמקיימת אותו וזה המציאות ברמה הכי ריקנית שיש ולמעשה כל דבר שישנו מורכב בעיקר מהמציאות של השום דבר ומעט שבמעט מהישנו. כלומר רוב המציאות היא למעשה דבר שלא קיים עד כמה שהדבר מוזר הוא מסביר לנו אתה הרעיון של חופש הבחירה ברמה טובה שאומר שהעתיד עדין לא נמצא לכן העתיד לא יכול להיות מוכתב באופן ישיר ולמעשה התודעה שמהווה את המציאות שהיא נמצאת בהווה שזה ההוויה המרכזית של התודעה בגוף היא מה שמכתיב את ההויה של העתיד כלומר ניקח את הכאוס כמסביר הרעיון ונומר שאת העתיד הקרוב אפשר לחזות בדיוק רב יחסית אבל ככל שאנו מודדים את העתיד הרחוק הכאוס משנה לנו את התמונה ברמה כזאת שלא מאפשרת לנו לעשות חיזוי מדויק של העתיד. בכל מקרה הדבר מרמז שיש הבדל ב⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... (ריבוי מציאויות) ולהיות ברגע הזה \ משמעות החיים, חלומות ומוטיבציה \ תודעה והחלל הריק פוסט זה יתייחס באופן כללי לנושאים שצוינו בכותרת, תוך שימוש בהסברים ומושגים מעולם המדע וכמו כן ממסורות ותרבויות שונות, בעזרת הטקסט אנסה להסביר את הנושאים בשפה פשוטה, נוחה ומונגשת לציבור הרחב. מטרת הטקסט באופן כללי הינה לספק תמונה כללית של המציאות כפי שאני תופס אותה, זאת ועוד מטרתי בטקסט זה הינה לעזור לאחד לשנות ולהרחיב את תפיסת המציאות שלו בזמן הקריאה ולקבל הבנה רחבה וברורה יותר של מה שקורה עכשיו, ושל החוויה שנקראת "להיות ברגע הזה" ראשית אנסה לתאר את הדרך שבה כל התרחישים האפשריים מתרחשים כבר עכשיו בו זמנית, עד אין סוף - והדבר היחידי שמשתנה זו נקודת ההשקפה שלנו על ציר הזמן. למעשה - כל הדברים שיכל לקרות, קורים עכשיו. כל רגע במציאות נמדד על ידי מיקום כל החלקיקים שמהם מורכב החומר (אטומים) ברגע נתון, אם ניקח רגע מסוים במציאות ונקפיא אותו לצורך העניין, נקבל איזו שהיא תמונה סטטית של אותו רגע, נניח ונוכל בעזרת התודעה לשוטט באותו רגע, אנו נוכל לטייל בכל העיר, כדור הארץ והיקום, ולגלות איך הכל נראה ומה קרה בו זמנית בכל מקום באותו רגע נתון שהקפאנו. על פי המודל שאני מנסה לתאר - כל הרגעים האפשריים (מיקום של החלקיקים ביחס לחלל הריק) קורים כבר עכשיו, בו זמנית. במדע הקוונטי יודעים מתייחסים היום לדברים שקורים ברמה החלקיקית הזעירה ביותר הידועה לנו כפוטנציאל, ולא כתנועה. בעוד שהתודעה המודעת שלנו כבני אדם חווה את המציאות כרצף מתמשך של רגעי זמן, הרגע שהיה לפני שניה ממש, כשקראתם את המשפט שהרגע אתם מסיימים לקרוא, עדיין מתרחש, ויתרחש לעד. מה שהשתנה עבורכם הוא המיקום שלכם על ציר הזמן, אתם זזתם קדימה לנקודה אחרת שבה המיקום של החומר ביחס לחלל הריק שונה. בשל העובדה שהכל קרה בכל הדרכים, נדרש הסבר מסוים ללמה אנו חווים רצף מציאות מסוים שבו הכל קורה דווקא בצורה מסוימת, ולא בצורה אחרת. כלומר - למה אתם דווקא חווים מציאות שבה אתם עכשיו קוראים את הפוסט הזה לדוגמא, ולא אוכלים גלידה עם חבר, או לא נוהגים עכשיו במכונית, או מציאות שבה בכלל לא כתבתי את הפוסט הזה. אז התשובה היא כזאת - כל המציאויות האלו ועוד אין סוף אחרות קורות, אך הנשמה שלכם בחרה לחוות כרגע רצף מסוים של הווה זמן, שבעזרתו היא לומדת ומפתחת את הבנתה ואת בגרותה והתקדמותה בסולם האסטרלי - רוחני. החוויה של להיות ברגע הזה מתייחסת לרוב למצב שבו האדם איננו נפרד ממרכז הוויתו ועצמיותו המקורית, והוא מודע לנצחיות ולאין סופיות שברגע הזה, במצב הזה תודעתו של האדם פתוחה לרווחה והוא מסוגל בעזרת כל רגע במציאות לראות את התמונה המלאה, ולחבר בין כל החלקים. ככל שהאדם מתקרב לחוויה שהכל אחד, הוא מתקרב להבנת התהליך הכולל של המציאות, ולהארה. בשביל להבין את התהליך הכולל של המציאות על האדם לנתח תהליך אחד עד סופו, מכיוון שהטבע של המציאות והיקום הוא מעגלי, יהיה על האדם לעבור תהליך חקירה דומה. נניח והייתם רוצים לבדוק אם כדור הארץ עגול, הייתם צריכים להניח שלט דו צדדי ולמתוח ממנו חץ ישר ולהתחיל ללכת, בסופו של דבר הייתם מגיעים לצידו השני של השלט ומגלים שהלכתם במעגל. באותה דרך בדיוק כאשר החלק המודע (המחשבה) תחקור את עצמה עד הסוף, היא תגלה ... שהיקום שבו אנו חיים הינו הולוגרפי (כל חתיכה מכילה את כל שאר החתיכות) בדומה לרשת קורי עכביש עם טיפות שבה כל טיפה מכילה את ההשתקפות של כל שאר הטיפות ברשת, זה אומר שלהבין את המציאות = להבין חלק אחד במציאות. להבין תהליך אחד במציאות עד סופו = להבין את התהליך הכולל של המציאות. את החלק הזה בפוסט אתחיל בדוגמא שנתן הפילוסוף אלאן וואטס: "בואו נניח שיכולתם בכל לילה לחלום איזה חלום שרציתם לחלום, ושהיה לכם לצורך העניין את הכוח, בלילה אחד לחלום 75 שנים של זמן, או איזה אורך של זמן שתרצו. ובאופן טבעי כשהייתם מתחילים בהרפתקת החלומות הזאת הייתם ממלאים את כל המשאלות שלכם. היה לכם כל ... - אנו עושים. מנקודת המבט של האחדות - הכל קורה. הכל נעשה באופן כללי ביקום באופן קולקטיבי במה שנקרא הרגע הזה. בחלק זה אנסה להרחיב חלקי מידע שנכתבו בפוסטים קודמים שנגעו במהות התודעה עצמה, שמקורה בחלל הריק. כמו כן - אנסה לתאר את הדרך שבה החלל הריק הוא בעל הגדרות שניתנות לשינוי. כאשר שני אנשים עם ראיה תקינה לחלוטין מביטים באותה אישה שניהם רואים את אותו דבר בדיוק, אם כך כיצד ייתכן שאחד מהם רואה אותה כנאה ויפה בעוד שחברו לא מוצא בה דבר ואף רואה אותה כמכוערת? התשובה תיראה ... איזה תהליך פעיל גורם לשוני בתפיסת השניים, ניתן במובן מסוים לומר שלמרות ששניהם רואים בדיוק את אותו דבר, כל אחד מהם תופס את מה שהם רואים בצורה אחרת, הרעיון הנ"ל מתאר את הדרך שבה המציאות שאנו תופסים ריקה מהגדרות וכל ההגדרות אותן אנו מיחסים לדברים מקורן בתפיסתנו עצמה. החלל הריק שבין מרכז מהותנו לבין האובייקטים בהם אנו מבחינים המוקפים על ידי החלל הריק, מהווה את תפיסתנו עצמה. המון שינויים יכולים לחול על החלל הריק, אך אין אנו יכולים להבחין בהם בצורה ישירה, בדיוק מהסיבה שהחלל הריק הוא ... יכולה לתפוס את עצמה בדיוק באותו האופן שהעיניים לא רואות את עצמן, האוזניים לא שומעות את עצמן והלשון איננה טועמת את עצמה. בדיוק באותו באופן שאנו מביטים בעולם מבפנים החוצה - כך גם התודעה תופסת את האובייקטים אליהם היא מודעת אך היא איננה מסוגלת לתפוס את עצמה כאובייקט נפרד. במילים אחרות - אנו מודעים לשינויים בתפיסה (בחלל הריק) רק דרך האובייקטים שנתפסים ומוקפים על ידו. נניח ויום אחד אנו רואים את עצמנו כיפים, ולמחרת כמכוערים, כמובן שפנינו לא השתנו אלא שתפיסתנו את המראה החיצוני של ... המוח שלנו מבפנים, תהיתם פעם איך זה להיות מוח - הביטו על כל העולם אותו אתם חווים בעזרת החושים. החוויה החיצונית של העולם אותו אנו חווים היננה חוויה נוירולוגית מוחית, וכאשר אנו מפנימים עובדה זו קל לנו יותר להבין את האופן שבו אנו בתוך העולם, והעולם בתוכנו - בו זמנית. בדיוק באותה דרך שמשחק מחשב מרובה משתתפים קיים כולו בכל מחשב של כל שחקן. התפיסה שלנו משתנה בעקבות המון גורמים תמיד, בעיקר מצבי הרוח המשתנים, (כשאנו עצובים כל העולם נראה עצוב, כשאנו שמחים הכל נראה שמח וכו), אך גם בגלל הגיל, תינוק לא תופס את המציאות באותה דרך שבה תופס אותה ילד בן 4, ילד בן 4 לא תופס את המציאות כמו ילד בן 10, וילד בן 10 לא תופס אותה כמו מבוגר. התפיסה עצמה משתנה תמיד, אך אין אנו יכולים להבחין בשינויים באופן ישיר, אלא רק דרך התבוננות בעולם אותו אנו תופסים. על הדרך שבה יכול אחד לתפוס את תפיסתו עצמה כאובייקט נפרד, להתבונן בה ולחקור את השינויים שחלים עליה יכתב בפוסטים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ תודעה - מבוא תודעה היא אחת מתכונות הנפש, ובדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה - עצמית, כושר חישה והבנה, והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה. לפעמים משתמשים גם במילה הכרה לאותן משמעויות, אף שלמילה זו יש גם משמעויות נוספות - מצב של ערנות בניגוד למצב של שינה או של תרדמת. הפילוסופיה מציעה מספר דרכים להבין את התודעה במסגרת פילוסופיה של הנפש. המדע, לעומתה, רואה את התודעה כקשורה באופן הדוק לתפקוד הניורוני של המוח. עמדתן של תרבויות ודתות רבות היא שהתודעה נמצאת בנשמה, שנפרדת מהגוף (דואליזם). שאלת התודעה משפיעה על שאלות אתיות חשובות: 1.עד כמה היא מידת התודעה של בעלי חיים לא אנושיים? 2.באיזה שלב בהתפתחות העובר מתחילה להופיע תודעה? 3.האם מכונות יכולות להגיע למצב של תודעה (שאלה חושבה בבינה מלאכותית)? תודעה ושפה מכיוון שבני אדם מבטאים את מצבי התודעה שלהם בעזרת שפה, מפתה להקביל בין יכולות שפה לבין תודעה. אולם ישנם בני אדם חסרי - שפה (תינוקות, ילדי פרא, או אנשים מוגבלים שכלית), שאנו מחשיבים אותם כבעלי תודעה אף על פי שאין להם יכולות שפה. יצורים אינטליגנטים רבים עושים שימוש במערכות תקשורת מורכבות שאינן נהירות לבני אדם, כמו שהצביע מחקר המוח של פרימטים לא - אנושיים ובמיוחד קופי מקוק, ממורכבות התקשורת ניתן להסיק על מורכבות המסר, אך לא בהכרח על מודעות המוסר. גישות קוגניטיביות ניורולוגיות מספר מחקרים מצביעים על מנגנונים דומים במצבים קליניים שונים שמובילים לאיבוד תודעה. מצב של "צמח", הוא מצב שבו אדם מאבד את היכולות הגבוהות של המוח, אך הוא עדיין מחזיק במחזורי שינה וערנות, עם פעילות אוטומטית מלאה או חלקית. מחקרים שמשווים בין אנשים במצב צמח לבין אנשים בריאים וערים, מראים כי אצל הצמחים יש בעיה בקישורים בין המוח העמוק או התחתון יותר (גזע המוח והמוח התלמי) והחלק העליון (קליפת המוח) של המוח. בנוסף, מוסכם כי פעילות המוח הכללית בקורטקס היא נמוכה יותר במצב צמח. יש אסכולות בנוירואלקטרוניקה שרואות את איבוד התודעה הזה כאיבוד היכולת למדוד זמן כראוי (בדומה לאפקט של תקליט המנגן לאט מאוד או מהר מאד), דבר שמוביל בתחילה לחוסר קשב, ממשיך לשינה ומגיע לתרדמת ומוות. איבוד הכרה מתרחש גם במקרים אחרים, כגון התקפים אפילפטיים כלליים, בהרדמה כללית, ואולי אף בשינה עמוקה. ההיפותזות העיקריות כיום לגבי מקרים כאלה של איבוד ההכרה (או איבוד ... את החלקים הקדמיים, הפריטאליים והטמפורליים 2.שיתוף פעולה בין החלקים העמוקים של המוח, בעיקר התלמוס, והחלקים העליונים - הקורטקס. היפותיזות אלה מכונות "תאוריות גלובליות" של התודעה, שכן הן טוענות כי יש צורך ברשת רחבה וגלובלית על מנת לקיים את המצב התודעתי. הכימיה של המוח גם היא משפיעה על התודעה. סמי הרדמה (כגון מידזולם או דורמיקום) יכולים להביא את המוח ממצב של ערנות (הכרה) למצב של שינה (חוסר הכרה). תרופות מעוררות כמו אנקסייט או אף קפאין המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית יכולות לצור מצבים של ערנות ותודעה מוגברת. לסמים רבים אחרים (כמו הרואין, קוקאין, LSD, MDMA) יש השפעה על מצב התודעה של האדם. הסרתו של הגרעין הצנטרומדי (חלק מהגרעין האינטרה - למינרי של התלמוס) כנראה מפסיקה את התודעה וגורמת לתרדמת, מצב "צמח", חוסר אפשרות לדבר ומאפיינים אחרים של "מוות מוחי". הגרעין הצנטרומדי הוא גם אחד מהאתרים העיקריים שעליהם פועלות הרדמות כלליות ותרופות אנטי - פסיכוטיות. גישות פילוסופיות פילוסופים מבחינים בין "תודעה פנומנלית" לבין "תודעה פסיכולוגית". יש שטוענים, כי לא ניתן להגדיר את התודעה. ישנן עמדות פילוסופיות רבות לגבי התודעה, הכוללות: ביהביוריזם, פסיכולוגיה קוגניטיבית, דואליזם, אידאליזם, פונקציונליזם, פנומנולוגיה, פיזיקליזם, פסודו - נומנליזם, אמרגנטיזם, אינטגרליזם, אפיפנומנליזם ואף מיסטיקה. הכרה פנומנלית לדעת פילוסופים רבים, יש פונקציה מנטלית אחת שמלווה את רוב, ואולי כל האירועים המנטליים, והיא ההכרה. במובן פילוסופי זה של המילה "תודעה", אנו מודעים גם כאשר אנו חולמים; אנו מודעים למה שקורה בחלום. אולם, למרות שכיום רוב הדעות הן כי בכל מצב של שינה יש גם אירועים מוחיים, יש חוקרי שינה הטוענים כי יש שלב בשינה, הנקרא "שינה עמוקה", שבו אנו לא מודעים לשום דבר בשום מובן. אין כל אירועים מוחיים שמערבים תודעה במושגים הפילוסופיים או הרגילים שמתרחשים. לפיכך, שינה ללא חלום לפעמים מוצגת כמקרה שבו האדם חי ומוחו פועל, אך אין אירועים מוחיים שיש בהם אלמנט של תודעה. מחקרים מודרניים וגילויים לגבי התודעה מבוססים על מחקרים סטטיסטיים פסיכולוגיים, ועל מחקרים של מצבי תודעה והגרעונות שנוצרו על ידי פגעים פיזיים שונים במוח, כגון שבץ או ניתוח, שהפריעו לפעולתן הרגילה של הקוגניציה והחישה. גילויים אלה מציעים כי המוח הוא מבנה מורכב של פונקציות מקומיות שמוחזקות יחד על ידי⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ותודעה זהב זה החלק בתודעה שנותן לנו יכולת לשנות בעלות על חלק אדמה תמורת מטבע זהב כלומר ככל שאנו עולים למקום יותר חי בתודעה הערך של כל חלק עולה כלומר הזהב הוא מסחר בסופו של דבר בראש הפירמידה היה זהב שהוא הרמז לתודעה החלק השולט במציאות המודע ללא הסבר ברור אבל הסיבה היא פשוטה הזהב הוא מסמך ערך עמוק בתוך התת מודע. התודעה היא מחולל המציאות ובאמת מה שנותן לזהב את הכוח שלו זה התודעה איך שהיא רואה את הזהב. כאשר נעלם הזהב מהמסחר והמסחר עבר למסחר בשטרות בעלי ערך נייר בלבד כלומר אמון התודעה של הכסף עברה למוסדות חשוכים שרוצים לשלוט בתודעת ההמון ובערך של כספו כלומר הבנקים ובעלי ההון. מכיוון שברור לי באופן ברור שתודעה מחוללת מציאות ברור לי שכאשר נעלם מהכסף הזהב שבו כלומר התודעה שהיתה שנתנה לו ערך הערך של הכסף הפך לרודנות שבעלי ההון יכולים לשחק בערכו כבשלהם וזה אחת הבעיות הכי רציניות שיש לנו בכלכלה המודרנית. חוסר תודעה זה אומר חוסר חיות והארגון החשאי שרוצה לשלוט בכל העולם רוצה להוציא את החיות מן האנשים ולהיות מקור החיות שלו והתודעה שלו זה למה הוא הוציא את הזהב כהליך מסחר חוקי כלומר היה ברור לבעלי ההון שהזהב נותן לאנשים איזה שהוא תודעה בכסף זה למה גם הורד מהפירמידה הגדולה במצרים ראש הזהב וקיום הוא חלק חסר לא רק החלק העליון גם כל ציפוי האבן הלבן שהוא גם סממן של תודעה נלקח מן הפירמידה שזה אומר בכל מקרה שיש מי שלא רוצה שיהיה לנו תודעה חזקה. דבר אחד שחשוב להדגיש והוא שלא ברור במאה אחוז מה היה בראש הפירמידה בכל אופן מה שלא היה או לא היה מובן שראש הפירמידה הוא מחולל התודעה כלומר מי שמחזיק בזהב הוא שולט בתודעה לכן העיקר האוצר מוחזק בידי השלטון ובעלי ההון כי הפחד הכי גדול של השלטון זה שהוא לא יוכל לשלוט בתודעה של ההמון וזה באמת הפחד הגדול של השלטון זה למה השלטון דאג לנכס לעצמו באופן רודני ובלתי חוקי כל דבר שיש לו כוח ממשי. כלומר הדבר הראשון שיש לעשות בשביל לחולל מהפכה זה לחולל שינוי בתודעה של ההמון וזה יכול לקראות בעיקר על ידי שימוש במחולל תודעה חזק יותר ממה שהשלטון ובעלי ההון מחזיקים כרגע בידיים שלהם וזה אומר השכל אבל גם את זה השלטון דאג לבקר יתר על המידה ודאג לסנן את הכניסה למוסדות ההשכלה ברמה כזאת שברור שכל מה שהוא משיג בכך זה ציבור בור ועם הארץ וכאן צריך להתחיל השינוי בתודעה וזה השכלה להמונים. אחד הדברים שצריך לשם חיזוק הדמוקרטיה זה השכלה אבל ידוע שאין לנו באמת דמוקרטיה והדמוקרטיה משמשת כלי לשלטון להמשיך לשלוט בהמון לכן השלב הראשון בכל ארגון חייב להיות מבוסס לא על כסף אבל על תרומות זמן אישית ועבודה של החברים בעיקר שזה ייתן את הערך המוסף של ... בכל המובנים הפיסי וההשכלתי והשינוי חייב להתחיל בהתנדבות למען המטרה אחרת המנגנון הביורוקרטי של הכסף והבנקים ידרוס בסופו של דבר כל ארגון שרוצה לגרום למפלתם ולעליית הכוח של הציבור. הנקודה החשובה בתודעה זה למצוא תחליף לזהב שיהיה לו יותר כוח בתודעה מאשר הזהב וזהב השכל שנמצא בתוך ההשכלה השכל זה בסופו של דבר מחשבות שיש בכוחם לבנות ולחולל בניית מציאות טובה יותר בכל הרובדיים. פעם כסף היה מבוסס על זהב קיום כסף מבוסס על נייר מה שצריך להיות זה שכסף יהיה לו ערך בתודעה של הציבור ולא בתודעה של בעלי ההון כאשר ערך הכסף יהיה אצל הציבור והציבור ישלוט בערך הכסף נוכל לחולל את השינוי הכסף שהוא הדם של מערכת כלכלית לא יכול להיות בעל ערך אם אין זרימה והוא יכול להיות ארסי אם זרימתו בתעשייה תיהיה יותר מדי מהירה כלומר במקום כסף חסר ערך צריך להיות כמה סוגים של כסף שזה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - התודעה התודעה Cittavagga 33 התודעה הפכפכה ובלתי יציבה קשה לריסון וקשה לשליטה. החכם מיישר אותה כמו שעושה חיצים מיישר את החץ. 34 כדג שהוטל מפרפר על קרקע יבשה לאחר שהוצא מבריכת מגוריו גם התודעה הזו מיטלטלת על מנת להימלט מתחומו של מארה. 35 כיבוש התודעה הוא דבר נפלא כה קשה לאחיזה, תמיד זריזה ונודדת לכל מקום בו היא חפצה. תודעה מאומנת מביאה שמחה. 36 איש חכם, הגן על התודעה! כה חמקמקה וקשה להבחנה נודדת לכל מקום בו היא חפצה. תודעה מוגנת מביאה שמחה. 37 התודעה חבויה, חסרת צורה נודדת למרחקים ובודדה. אלו המכניעים אותה משוחררים מכבליו של מארה. 38 מי שתודעתו אינה יציבה שאינו יודע את הלימוד הטוב ושאמונו מעורער - חכמתו אינה מבשילה. 39 לערני, שתודעתו אינה ספוגה בתאווה אינה מיוסרת משנאה ושהתעלה מעבר לזכות ומגרעת - פחד לא קיים. 40 משהבנת שגוף זה ככלי חרס ומשביססת את התודעה הזו כעיר מבצר הכה במארה בחרב החוכמה. הגן על מה שכבשת, אך אל תיצמד לדבר. 41 מה נורא! תוך זמן קצר יהיה הגוף הזה מוטל על האדמה מושלך ללא רוח חיים כמו בול עץ חסר תועלת. 42 תודעה שמכוונת לפגוע תגרום לאדם נזק גדול יותר מאשר כל נזק שאויב יעשה לאויבו או שונא לשונאו. 43 לא אם, לא אב או כל קרוב אחר יכולים להועיל לאדם יותר מתודעתו שלו כאשר היא מכוונת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התודעה - כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח / רות גולן תורתו של פרויד פרצה לעולם לפני כמאה שנים. הפסיכולוגיה על כל התפתחויותיה היו תולדה של תורתו. בין אם קיבלו אותה תלמידיו שינו אותה או התנגדו לה, כולם ... חזה את הפיכתה של הפסיכואנליזה לדת. אנו מקבלים את תורת האבולוציה הדארווינית, הפיזית, קשה יותר לקבל את העובדה שהתהליך האבולוציוני מתרחש גם בנפש. הראיה של חוץ ופנים כמערכות נפרדות היא מוטעית. האבולוציה כוללת גם את ההתפתחות הפנימית. בני אדם נמצאים בדרגה הגבוהה ביותר של התפתחות זו בטבע, לכן, כך קוראת לנו גולן אנו "נושאי התודעה". ככל שרמת התודעה נמוכה יותר היא אגוצנטרית. שאינה מבדילה בינה ובין העולם. כשהתודעה מתרחבת היא הופכת אתנוצנטרית, מחברת את האדם למשפחה, לשבט לאומה או מסורת רוחנית. היום ההתפתחות הולכת לכיוון עולם - צנטרי. גלובלית. בה אנו אזרחי כדור הארץ ורק אחר כך חברים באומה או דת. מעבר לזה עולה התודעה הקוסמית. שהיא חדשה לגמרי. מי שבא לפסיכואנליזה בא כדי לדעת על עצמו ועל מקומו בעולם. ידע אותו מכנה גולן ידע חי, ידע ארוטי העומד בניגוד לידע אקדמי. הוא חווה רעב שמקורו בחוסר הסיפוק מהקיים ורצון לעומק רב ... סובייקטיבי. מה שחשוב איננו האמת כערך אלא הדרך שבה המעבר בין אמת לשקר חושף את האיווי של המטופל. לדוגמה מביאה גולן ציטוט משל הגל "כאשר הפרח בוקע נעלם הניצן ואפשר לומר שהפרח סותר את הניצן. באותו אופן הפרי מכריז על הפרח שהוא מציאות שיקרית. צורות אלו אינן רק נבדלות, הן דוחקות זו את זו כבלתי מתיישבות. אך טבען עושה אותן לאחדות אורגנית... ". פרויד אומר שהזדהות היא תחליף למיניות ורצחנות. מנגנון שאינו מיני ואינו אגרסיבי. לאקאן מגדיר זאת ... בסובייקט כשהוא מאמץ לעצמו דימוי. פרויד מרחיב, בחירת האובייקט מתכונן לרוב לפי הוריו. האני והעל אני נבנים באמצעות הזדהות. כאן נכנסים לרגע ורק לצרכי הכרות עוד שני שמות. כל אחד משטח אחר. האחר קן וילברף פילוסוף. לטענתו התודעה מורכבת מכל התובנות שעולות מהפסיכולוגיה, הפילוסופיה הפוסט מודרנית, הרוחניות והמדע, למערכת מורכבת אחת המייצגת מיפוי של מושג התודעה. הוא מציג תיאוריה יורשת לפוסט מודרניזם. השני הוא אנדרו כהן. פילוסוף ומורה רוחני המלמד על תורת ההארה האבולוציונית של התודעה. הארה בהקשר של 14 מיליארד שנים של אבולוציה קוסמית. הוא מבקש ליישם את הפרקטיקה במאה העשרים. תכלית החיים היא התעלות מעל לנרקיסיזם הפתולוגי ומחויבות מוסרית להשתתף בקידום התפתחות התודעה. מהו הקשר בין אובייקטים חיצוניים והתודעה היכולה לחשוב אותם שואלת גולן. האם זו השלכה של העצמי על המציאות על פי עקרון העונג. מה שנעים לי אני מפנים מה שלא נעים אני משליך אל העולם בחוץ. העולם בחוץ קובע את זהותנו. אין אנו נפרדים מהעולם. איננו באים אל העולם, אנו באים מתוך היקום. אין חוויה חיצונית ליקום. ייחודיותנו כבני אדם מתבטאת בהיותנו ערים לממד חיצוני של חומר העולם ופנימי סובייקטיבי של מחשבה ורגש. דקרט טבע את המפתח שפתח את העידן המודרני. "אני חושב משמע אני קיים" חיבור בין זהות להכרה. אחרי אלפי שנים של בלבול בין פנים וחוץ התפתחה קוטביות של סובייקט - אובייקט. הסובייקט יכול לתפוס את האובייקט ביתר אובייקטיביות. להבין את האינסופי של הידע, כלומר של התודעה. הלא מודע הוא מבנה של זיכרון שנוצר על ידי מספר מוגבל של מרכיבים בשפה. ייצוגים ומסמנים. הם הקובעים את יחסו של הסובייקט לאחר. הם באים קודם לאחר. כשילד נכנס לעולם, משמעות החיים ניתנת לו על ידי כך שהוא הופך ... יש מישהו בתוכו. אולי אלוהים. אנדרו כהן אומר "ממד ההוויה מייצג את הלא נגלה, חסר הזמן, חסר צורה, קרקע הוויה חסרת מרחב שממנה כל התהליך הגלוי והיצירתי הופיע לפני 14 מיליארד שנה... התהוות מתרחשת בתוך הזמן ודרכו. " ההתייחסות למציאות כוללת גם את הממד היחסי ואת המוחלט. המוחלט כולל את מה שקיים. את היקום, וגם את מה שלא קיים.. ממש שהיה קיים לפני הופעת היקום ויתקיים גם לאחר היעלמותו. איינשטיין היה משוכנע שההופעה המידית של חוקי הפיזיקה עם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ תודעה מהי, להתעורר מהחלום אל המציאות האמיתית, האם אני באמת קיים, יקומים מקבילים, חווית הפכים, לחיות לנצח לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תודעה מהי, להתעורר מהחלום אל המציאות האמיתית, האם אני באמת קיים, יקומים מקבילים, חווית הפכים, לחיות לנצח. שאלה: מה היא התודעה? אליעד: האם את הכל מבינה חוץ מהתודעה? התודעה היא דבר שקיים, גם השולחן קיים, גם הרצון קיים, אך מתחת לכל יש את הישות הראשונה. עד שלא תביני מה היא הישות הראשונה, לא תדעי מה היא התודעה. השאלה האמיתית היא מה זה, מה שקיים? אני רוצה לקרב אותך להבין, אם את מבינה למשל מהו שולחן ואת לא מבינה מה זאת תודעה, אז ההבנה שלך לא נכונה. כי בתכלס השולחן והתודעה זה אותו דבר. הכל עשוי מאותו דבר, ואם לא תביני את הבסיס את לא מבינה כלום. אם לא תהיי בטוחה במשהו אחד, אז למעשה את לא יודעת כלום. שולחן זה צורה של חומר, ותודעה זה צורה של משהו שהוא לא חומר. אני שואל מדוע את מבינה יותר מה זה שולחן יותר מאשר תודעה. מי קיים יותר, את כתודעה או השולחן? שאלה: תודעה. אליעד: נכון, לגביך את הרבה יותר ממשית מהשולחן. בחלום, כשאת חולמת על שולחן, האם הוא ממשי לך כמו השולחן שכאן? אולי את נרדמת לפני 10 דקות, ואת חולמת אותנו כאן? אין הבדל ממשי בין השולחן לחלום לבין השולחן שבמציאות. יכול להיות משהו ממשי, שאם אתה מרוכז במשהו אחר, לא תשים אליו לב, לכן ממשי זה כאשר אנו חושבים עליו. אם את חושבת שמשהו ממשי, זה בגלל שזה ממשי לגביך. כל מה שקיים, זה רק מה שקיים במוח שלך. כל מה שקורה ויקרה לך, זה קורה במוח שלך. החיים הם כמו חלום. אין הבדל בין החיים לחלום. אם אתה חושב על החלום, זה נראה לך לא ממשי. אבל גם המציאות היא לא ממשית. אבל למעשה מה שקורה בחלום זה השתקפות של מה שקורה במציאות (במירכאות) שלנו. אז אם זה חלום, אז מה הוא הדבר האמיתי? אז אולי נגיד שיש עוד מציאות שאנחנו בתוכה, אבל מה הוא האמיתי הראשון שמתוכו נובעים כל העולמות? אני, כאשר חיפשתי את עצמי, הייתי בטוח שיש עולם אחר, ובמקרה נפלתי לפה, ועכשיו אני רק צריך להתעורר מכאן. עכשיו איך תתעורר? למה האדם לא יכול להתעורר? כי אין מציאות אמיתית, כי כל זמן שאתה חווה נפרדות, אתה לא יכול בשום דרך להעלים את עצמך. מה יגרום לך לא להיות קיים? כול הסיפורים של רבי נחמן, הם כדי להזכיר לך שיש עוד מציאויות, עוד עולמות. למשל אתה רואה עיר גדולה, וחושב איזה עיר גדולה, אבל אם תסתכל מלמעלה על העולם, תראה אין סוף מקום. המוח של האדם כל כך קטן שהוא לא קולט, שיש דבר ענק והוא משהו קטן ביותר. אבל כמה שהעולם נראה לכם גדול, הוא קטן לעומת הכלום. העולם נוצר מהמפץ הגדול, אבל המפץ הגדול הוא רק נקודה בתוך השום מקום. רבי נחמן אומר, שתאוות הממון היא זאת שמסתירה ממך את האמת. יש עולמות שלמים והתרחשויות, והאדם תקוע בדמיון שלו. מה שאני רוצה להגיד שיש מציאות אחרת, כל העולם שלנו הוא השתקפות של משהו אחר. למשל שאדם חולם חלום, הוא רואה השתקפות של מציאות אחרת, יש איזה עולם אמיתי, והוא רואה את ההשתקפות שלו. מה שאנו רואים פה, זה השתקפות של משהו אחר. זה אומר שגם אנחנו זה השתקפות של משהו אחר, אז השאלה היא מה הוא האחר. והרעיון הוא שצריך למצוא את השורש. למצוא איך הכל התחיל. העולם שלנו וגם החלום הוא השתקפות של השורש. שאלה: איך יכול להיות כלום אם אין משהו? כי כלום הוא ביחס למשהו. אליעד: לפני שהיינו קיימים, הכלום לא היה כלום, כי לא היה משהו להשוות אותו אליו. אחרי שאנו קיימים, אנו קוראים לכלום כלום, ולזה משהו. הכלום הוא לא הראשון, למה? כי אם קיים כסא אז הכלום לא הראשון, למה? כי אם יש כלום וגם כסא, אז יש מציאות שגדולה יותר מהכלום ומהכסא, שבתוכה יש, גם יש וגם אין. בסוף מבינים שכול האפשרויות כולם קיימות כל הזמן, ואנחנו בכל פעם חווים צמצום. את למשל נמצאת כאן, את נמצאת בבית, את נמצאת ברחוב, ואת כל פעם צופה רק באפשרות אחת, מסך כל הצורות שקיימות כל הזמן. שאלה: האם העולם נמצא תמיד בסופר פוזיציה. אליעד: כן, אבל לא רק החומר, אלא גם המצבים התודעתיים, התובנות, הכל. אבל להגיד שהכל קיים בו זמנית, זה להגיד שקיים כלום, כי אם יש בכל מקום שולחן, ובכל מקום יש כסא, אז אין משמעות לשולחן ואין משמעות לכסא. למשל אני אליעד נמצא כרגע כאן, ונמצא ביקום אחר בצורה שונה קצת, יש אין סוף אפשרויות לאליעד, ואני כאן, רק אחת מהאפשרויות. אבל אם אתה בכל מקום, אז אין משמעות לך, כל המשמעות שלך היא שאתה לא נמצא בכל מקום. למשל אדם מפחד שיקרה לו משהו רע, הוא צריך לדעת שעכשיו קורה לו משהו רע בעולם אחר. או שאם הוא רוצה להשיג משהו, כרגע הוא משיג את זה בעולם אחר. רק התודעה שלנו מחליפה תמונה. אם ניקח את כל התמונות ביחד, נקבל מסך שחור, שזה כלום. כול זמן שאתה מפריד בין היש לאין, אז תמיד תהיה לך שאלה. בסוף אם תבין שזה גם יש וגם כלום, אז הגעת להבנת האחד. אם אתה אומר שהיש עשוי מאין, אתה עדיין בשאלות. אבל האמת היא שזה לא עשוי אלא זה אחד. זאת לא ראייה בעין, זה איך אתה רואה ... לו מה לאכול, והוא ימות. הוא עושה הפרדה בין חיים למוות. אבל אם הוא מבין שבין כה וכה הוא ימות, הוא עדיין ימשיך לעבוד, אבל הוא מבין שזה כמו משחק. זה לא נשמע כל כך גרוע לא לעבוד, אתה מגיע להשתוות. אם אתה חווה שזה כבר לא משנה, אז החיים שלך נהיים פשוטים יותר. שאלה: מהי פירוש המילה תודעה? אליעד: הישות שמודעת לקיומה, זאת התודעה, שזה את. את התודעה. יש ישות שמודעת לעצמה שלפעמים אוהבת ולפעמים לא אוהבת. שאלה: האם אפשר להחליף חוויה? אליעד: כרגע אתה חווה חוויה מסוימת, כל חוויה שתחליף, לא תהיה מרוצה ממנה. אפילו אם תדמיין שאתה רק שמח, אתה תראה שזה ימאס לך. אם תדמיין שיש לך את כל מה שאתה רוצה, בסוף תראה שגם רע לך. תרגיש שאין משמעות לחיים שלך. באם תחווה ... על בקבוק. אם למש את מדברת עם אדם וכועסת עליו, האם את חווה שאת הכלום, מדברת עם הכלום, ולכן חווה כלום? אם היית כועסת על מישהו, והיינו עושים פלאק, והאיש היה נעלם, האם היית ממשיכה לכעוס? לא. כעס זה טוב, טוב לכעוס, טוב להתעצבן, בתנאי, שאתה בו זמנית נמצא גם בחוויה של אחדות. אבל אם התודעה שלך נמצאת רק בתוך החלום שלנו, אז כל מה שאת חווה, זה יש ואין, ועל היש אני כועסת, ועל האין אני לא כועסת אבל אם התודעה שלך תצא החוצה, ותהיה בשני מקומות בו זמנית, שלא במקום אחד יותר מהמקום השני, תמיד תחווי את הכלום, ותמיד תחווי את היש בו זמנית, אז את עדיין תכעסי, הכל יהיה אותו דבר, אבל זה רק בחצי ממך, בחצי השני את תהיי באחדות מוחלטת, ואז זאת חווית השלמות. את גם תהיי וגם לא תהיי באותו זמן. את קיימת כרגע גם כנפרדת וגם כלא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... שאיברי הגוף שלכם מקבלים תודעת נפרדות אם יד ימין שלכם תיקח עוגייה ותגיש אותה לפה, יד שמאל תקנא. כי היא תרגיש שיד ימין תקבל עדיפות וזה יאיים על עצמאותה. כאשר יד שמאל קיבלה תודעת נפרדות, היא לא תראה ביד ימין שמאכילה את הגוף ככוח שפועל איתה בהרמוניה. היא תראה ביד ימין כוח עוין שהתנגש בה. בתודעת נפרדות יד שמאל תעשה הכל עבור עצמה בלבד. ולכן כל איבר שמועיל ליד שמאל, הוא כוח טוב. ולכל איבר שמזיק ליד שמאל הוא כוח עוין. ואז במקום לראות את מערכת גוף האדם כמערכת שפועלת בהרמוניה... היא תראה במערכת גוף האדם כמערכת של התנגשות כוחות טובים ברעים - עבורה. - כאשר יד שמאל תצליח להתעלות על תודעת הנפרדות... היא תפסיק לראות את עצמה כישות עצמאית המתקיימת בזכות עצמה. מה שיוביל לכך שהיא תפסיק לראות גם את יד ימין כישות עצמאית בפני עצמה. וכאשר יתבטלו המחציות, תתבטל גם הקנאה, התחרות, השנאה וכו' כי כשיד שמאל תגיע לתודעת האחדות, היא כבר לא תראה ביד שמאל כוח עוין שמאיים על עצמאותה... כי באחדות היא תבין שאין לאף אחד באמת עצמאות. היא תראה ביד ימין כוח שפועל איתה בהרמוניה למען מטרה אחת - מערכת גוף האדם. הסיבה שהאדם רואה במציאות כוחות עוינים וכוחות טובים והתנגשויות של כוחות... היא בגלל שהוא "יד שמאל". בגלל שהוא רואה בעצמו כוח עצמאי שמתקיים בזכות עצמו. ולכן בני האדם מחלקים את כוחות העולם לפי אלו שעוזרים להם להישאר כוח - בעל - אוטונומיה משלו ולפי אלו שמאיימים על האוטונומיה שלהם. כאשר אתם אומרים על מישהו או משהו שהוא "רע" אתם בעצם אומרים: "הוא מאיים על האוטונומיה העצמאית שלי" בתודעת האחדות אף אחד לא יכול לאיים על האוטונומיה שלכם. מהסיבה הפשוטה - אין לכם באמת אוטונומיה משלכם. אתם לא קיימים בזכות עצמכם... אתה רק חלק ממערכת המציאות, התודעה שלכם היא רק חלק מתודעה אחת... ואם אין לכם תודעה שאתם ישות העומדת בפני עצמה, אין לכם גם תודעה שקיימים כוחות שמאיימים על האוטונומיה שלכם. ואם אף כוח לא מאיים על האוטונומיה שלכם, אז אף כוח לא מתנגש בכם. אם אף כוח לא מתנגש בכם, אז אף כוח לא רע. ואם אין כוח שמאיים עליכם, אז אין לכם צורך לייצר שנאה, כעס, תחרות, כבוד, חמידה, נקמה וכו'. כאשר בני האדם יפסיקו לראות בעצמם כישויות ... הם יפסיקו גם להילחם זה בזה. כשאתה תפסיק לראות בעצמך כישות בעלת אוטונומיה משלה, אתה תפסיק לראות בשכן שלך כישות שמאיימת על הטריטוריה שלך. ובמקום לראות בו כ - כוח שמתנגש בך, אתה תראה בו כ - כוח שפועל איתך בהרמוניה למען מטרה אחת משותפת - מערכת הבריאה \ מציאות. אם לחלק מאיברי הגוף שלך הייתה תודעה נפרדת ולחלק הייתה תודעת אחדות... האיברים בעלי תודעת הנפרדות היו פוגעים בהרמוניה ובתפקוד התקין של מערכת הגוף. ולכן גם האיברים שנמצאים באחדות היו סובלים. בשביל שכל האיברים יהיו מאושרים באמת, כל האיברים צריכים להגיע לאחדות. ורק אז כשתהיה הרמוניה בין כולם, גוף האדם יהיה בשלמות. יגיע לתיקונו. בשביל שכולנו נהיה מאושרים באמת, כולם צריכים להגיע לאחדות. ורק אז כשתהיה הרמוניה בין כולם, המציאות תהיה מושלמת. נגיע לתיקון הבריאה כולה. עד אז, העולם הזה ימשיך להיות מערכת של כוחות הנלחמות זו בזו למען אשליית העצמאות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - סוף עידן ההפרדה וראשית עידן ההארה - מתודעת ראש לתודעת לב תקופה זו של העשורים האחרונים נובאה על ידי ילידי צפון אמריקה ומרכזה כתקופת שיבת הבאפלו. תקופה שבה האדם הלבן יפנה אל אדומי העור ללמוד את חוכמתם ואת חכמתן של חברות ילידיות ששמרו על מסורות עתיקות שקדמו לדתות המוכרות כיום. נבואת 2012 נשמרה בידי תרבויות ... של העולם החמישי, הקרוי עולם ההארה. בסוף התהליך האבולוציוני של שבעה עולמות שעוד יקח אלפי שנים, ויותר, כדור הארץ יחזיק כל כך הרבה אור שהוא יהפוך מכוכב לכת לשמש נוספת. כל אחד משלושת העולמות שכבר היו הסתיים. סיומו של עולם היה כרוך בשינוי תודעתי של בני האדם ובשינוי מבנה כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותו. לא מדובר בסוף העולם או בהרס מוחלט. מדובר בטרנפורמציה ולידה מחדש. במאה השנים האחרונות ולמעשה כבר החל מן התקופה המכונה התקופה הרומנטית ישנה שיבה או הצפה של הידע הילידי כמו גם הצפה של תורות מיסטיות ... נראים, כגון אנרגיה, הילה, צ'קרה, אור, ישויות, תקשור ועוד... יחד עם הפסיכולוגיה שתפסה מקום של כבוד במאה העשרים כך גם המדע התפתח מאוד ביכולות שלו לתאר ולהסביר תופעות שונות. המדע במובנים רבים הפך להיות עבור האדם המודרני, בוחן של אמת על המציאות. במובן זה תאוריות או מחשבות נפסלות או מאוששות על פי מדעיותן. כלומר על פי היכולת של האדם להוכיח אותן באופן מדעי. מהפכת המחשוב ומהפכת ההיטק אפשרה לבנות מכשור עדין שקולט וקורא תדרים של אנרגיה. יכולת לצלם חלקיקים קטנים ולחקור את האור והטבע של הצליל, ונוסיף על כך את ... ביסוסם המדעי של מה שהיו ממדים ניסתרים (כמו הלא מודע, והילה) יצר תשוקה לגילוי ידע נסתר חדש. הידע הגבוה של המיסטיקה והאור וריפוי באנרגיה, היה שמור במשך אלפי שנים למומחים ויודע דבר, ושמור בסוד משכבות רחבות של אוכלוסיה משום שלא היה מצע תודעתי רחב שיכיל אותו, וחוסר ההכלה שלו איים על קיומו של הידע הזה. חשבו על מה שמכונה היום "ציד המכשפות" ואפילו הרדיפה של מתרגלי היוגה בסין. התהליכים של המאות האחרונות הכשירו ויצרו תשתית טובה לאבולוציה שנבואת 2012 מסמנת והיא מעבר מתודעת ראש לתודעת לב. היום אחוז הילדים בעולם, שמקבלים השכלה הוא גדול באופן מהותי מאשר לפני מאתיים שנה, אחוז האוכלוסיה שיודעת קרוא וכתוב גדל מאוד ביחס למצב העולמי בתחום לפני שלוש מאות ואפילו מאה שנה. ילדים בבית הספר לומדים לצייר ולומדים מוסיקה. הם חשופים להרבה ידע, וגם אם ... ילד לפני מאה שנה יכול היה לראות רק תמונות בבית הוריו או במוזאון ואם לא השתייך למעמד כלכלי גבוה אולי לא ראה תמונה. הנגישות לאמנות, מוסיקה וספרות היא חשובה משום שהיא מעלה את התדר של השדה האנרגטי שלנו ומחברות אותנו לאזורים גבוהים יותר של תודעה. דבר נוסף שקורה בעשורים האחרונים הוא שיש הרבה יותר מודעות לצרכים הרגשיים של ילדים וגם של מבוגרים. היום טיפול טוב בילד נחשב לטיפול שלוקח בחשבון לא רק את הזנתו הפיזית אלא גם את הזנתו הרגשית והחינוכית. זה כמעט מובן מאליו בתקופתנו אבל כלל לא היה מובן מאליו ... הזה". את הורינו שאלו פחות. היום צורך רגשי הפך לצורך בסיס שאינו חשוב פחות מתזונה ומחסה ואנו לומדים להכיר בשלמותו של הילד על אף מידותיו הקטנות ובכך יוצרים בסיס חדש להתרחבות נוספת אל עבר הרוח. עיקר נבואת 2012 הוא באבולוציה שיעבור האדם מתודעה של ראש לתודעה של לב. כלומר תודעה המחברת את הבסיס שלנו פה על האדמה עם המקור השמימי והנצחי שלנו ויוצרת אינטגרציה בין השניים. אם נתבונן במבנה הצ'קרות הרי שלכל אחת מן הצ'קרות שלנו ישנם שני צדדים. יוצא דופן הוא הלב. ללב כמו לצ'קרות אחרות יש צד קדמי ואחורי, ובשונה מצ'קרות אחרות הוא גם זה שמחבר ... שבגופנו והוא האיבר שהאלוהות נעדרת אותו מאחר ולאלוהות אין רצון אלא רק שפע של אור ואהבה. בני האדם במהותם הם הלב הפועם של האלוהות על פני כדור הארץ. ומכאן אפשר כבר להתחיל ולהבין את התפקיד שעלינו לקחת בקיום של מארג האנרגיה על פני כדור הארץ. תודעת לב משמעה לבחון את הדברים בליבנו ולא בראשנו. כלומר לבחון אותם על פי האמת שאנו מחזיקים ולא על פי רציונאל שהוא הבנייה חברתית. הלב מרגיש ויודע דברים באופן אינטואיטיבי, ופעמים רבות מסמן לנו דרך שאחר כך אנו מטילים בה ספק באמצעות הראש. האבולוציה משמעה לתת אמון ... כיצד בדור הזה כל הגזעים והצבעים יתערבבו ויצרו את הלוחם החדש שאינו מפנה עוד חרבו אל האחר, זה ששונה ממנו לוחם שאינו משליך את פחדיו על זר, אלא מפנה את חרבו ומבטו לאוייב שבתוכו, לספק ולפחד. באלפי השנים האחרונות בנתה האנושות כלים אלימים של מציאות, בהם כל דבר שהוא נפרד ממערכת חוקים שמגדירה קבוצה בעלת כוח, הופך לאוייב. מאחר והכלים שנבנו להגדרת נפרדות הקבוצה הם שקריים משום שכולנו אחד, היכולת לשמר נפרדות כזו היא רק באלימות. וראו מסעות אלימים של דתות ואידיאולוגיות שונות. גם הדתות וגם האידיאולוגיות בנויות על ... והאגו. נוסיף לכך פחדי בסיס של חשש ממחסור במזון, רפואה ומחסה וכך נוצר מנגנון מאוד כוחני שמזין את עצמו בתוך מערכת סגורה שקשה מאוד לפרוץ משום שפריצתו מאיימת על עצם הזהות של האדם והבסיס שלו על פני כדור הארץ. כיום אנחנו נמצאים על נקודת מפנה בתודעת האדם במעבר מכלי אחד של מחשבה קווית וזהות התלויים האחד בשני לכלי של אמת שהיא מעל לזהות החברתית ומעל לזמניות. מאחר ואיננו נפרדים מן האדמה או מן השמים, אף על פי שכדי לחיות פה באלפי השנים האחרונות הגדרנו את עצמנו כנפרדים מהם, כעת עלינו להתרחב ולהכיר בעוד חלקים בעצמנו שהם גדולים ונפלאים יותר ממה שזהותנו הנוכחית תופסת את עצמה. אנחנו כל כך גודלים ובעלי כישורים רבים כל כך שמבנה הזהות שלנו ומבנה החשיבה הלוגית הקווית אינם יכולים לתפוש, בשביל זה צריך לעבור לתודעת לב שהיא תודעה רב ממדית, היוצרת אינטגרציה בין הגוף לנשמה, בין השמים והארץ, ונותנת את התוקף האמיתי לקיומנו. תוקף שאינו מבטל לא את ממד הגוף והחומר ולא את ממד הרוח. במשך אלפי שנה חיבר האדם מיתוסים בניסיון לפענח את חידת קיומו ואת שאלת השאלות, מה מקורו. האם הוא שייך לאדמה או ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... איכות המזון התודעתי שאתה אוכל? אולי הוא מקולקל / רעיל? כל אדם חשוף כל הזמן למידע, החל ממידע שהאדם נחשף אליו בצורה יזומה כגון קריאה בספר ועד מידע שנשתל לתת המודע של האדם גם נגד רצונו, כגון מצפייה בפרסומות וכיו"ב. הפעולות שאנחנו עושים, הם נגזרת של המחשבות וצורת החשיבה שלנו. והמחשבות ודפוסי החשיבה שלנו הם נגזרת (נרצה או לא) של המידע שנכנס לראשנו הן באופן יזום והן ... כי הגוף של האדם עצמו לא אכפת לו שום דבר, הוא לא רוצה שום דבר, הוא בסך הכל חומר שעשוי מאטומים שאינם רוצים כלום, בדיוק כמו שהשולחן אינו רוצה כלום. גוף האדם והשולחן עשויים מאותו החומר בדיוק. אלא שהתודעה של האדם היא זו שרוצה, מרגישה, חושבת, מפעילה את הגוף וכולי. אבל הכל נעשה כדי להשביע את הרעב הנפשי. וכלל האצבע כדי לדעת עד כמה המזון שאתה אוכל האם הוא בריא, כלל האצבע הוא לבדוק עם כמה המזון הזה הוא פנימי או חיצוני. כי התכלית כמובן היא שהאדם יאהב את עצמו באמת מבפנים, דהיינו בגלל חיבור שלו לעצמו ולא בגלל מה שיש לו מבחינה חברתית וכולי. ועיקר הצער שיש לאדם בחיים נובע מכך שבמקום שהאדם יברח פנימה אל עצמו, הוא בורח מעצמו החוצה אל כל מיני דברים שיסיחו את דעתו, רק שמעצמך אי אפשר לברוח ואז האדם מתחיל להרגיש מועקות וכולי. וכלל האצבע הוא, שמה שגורם לך להרגיש שמחה מבפנים, שמחה אמיתית, חיבור למציאות היפה של העולם, זאת כמובן תקשורת חיובית ובונה, דהיינו מזון נפשי שהאדם מזין את עצמו בדברים חיוביים שישפיעו על חייו לטובה וייצרו אצלו הצלחה בחיים. יחד עם זאת אם התקשורת הנכנסת אליך פנימה לתודעה שלך, אם היא גורמת לך להרגיש לחץ נפשי, כעס, עצבים, רוע וכולי, אז לא ממש משנה מה כתוב לה על המצח ולא משנה מי מוכר אותה, דע כי זהו רעל! רעל נפשי! רעל שהאדם מרעיל וממית את עצמו! לא משנה מה אמרו לך ומה חשבת שזה, תקשורת שנכנסת לך לתודעה וגורמת לך להרגיש לחוץ / כועס / עצבני / לא שמח זו תקשורת רעילה שהורגת את האדם כמו ארס של נחש. וזה בכלל לא משנה, מה ההקשר של מה שדיברו עליו ולא משנה בכלל מה הסיטואציה, כי גם הדבר שנראה הכי רע, גם אותו יש דרך איך מספרים אותו לצורך תועלת מעשית ולא לצורך יצירת רע. כי כל מצב באשר הוא, יש דרך איך לספר אותו בצורה שלא תגרום רע, או בצורה שתקטין את כמות ... הסיבה והתכלית שלשמה אתה נחשף לאותו מידע, התכלית החשובה יותר היא שתרגיש טוב, כי בשביל זה אתה חי. ולא משנה מה המצב, התכלית היא שיהיה לך טוב. ולכן עליך להתעורר ולהימנע עד כמה שאפשר מלהזריק לתוך התודעה שלך כל מיני מרעין בישין. השורה התחתונה היא שעל האדם להיות ערני עד כמה שידו משגת ולבדוק את איכות המזון התודעתי שהוא מכניס לתוך גופו. כי המזון הזה הוא זה שאחראי על קלקולי הקיבה ועל הטעויות שהאדם עושה בחיים, המזון הזה הוא אחראי על השינויים שיש לאדם במצבי הרוח שלו. רצוי מאוד לבדוק מה אוכלים לפני שאוכלים ולא אח"כ. וכשם שמי שרוצה להיות בריא בגופו עליו לשמור על תזונה נכונה ולשים לב לרכיבי המזון שאותם הוא אוכל ולא לאכול כל דבר, כך גם מי שרוצה להיות בריא בנפשו עליו לשים לב לאיכות המזון התודעתי שהוא אוכל וליצור לעצמו הרגלי תזונה נפשיים בריאים ואיכותיים. בהצלחה. ציטוטים: רבי נחמן מברסלב כי מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה ומסבב לו היצר הרע סבובים במחשבתו, עד שנתגלגל הדבר במחשבתו שהוא צריך באמת לעשות תנועה זו... דהינו שמוצא לעצמו איזה אמת שהוא צריך לעשות אותה התנועה בשביל אותו האמת. נמצא שהוא מכסה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...