תקציר⬅ ... (ריבוי מציאויות) ולהיות ברגע הזה \ משמעות החיים, חלומות ומוטיבציה \ תודעה והחלל הריק פוסט זה יתייחס באופן כללי לנושאים שצוינו בכותרת, תוך שימוש בהסברים ומושגים מעולם המדע וכמו כן ממסורות ותרבויות שונות, בעזרת הטקסט אנסה להסביר את הנושאים בשפה ... המציאות כפי שאני תופס אותה, זאת ועוד מטרתי בטקסט זה הינה לעזור לאחד לשנות ולהרחיב את תפיסת המציאות שלו בזמן הקריאה ולקבל הבנה רחבה וברורה יותר של מה שקורה עכשיו, ושל החוויה שנקראת "להיות ברגע הזה" ראשית אנסה לתאר את הדרך שבה כל התרחישים האפשריים מתרחשים כבר עכשיו בו זמנית, עד אין סוף - והדבר היחידי שמשתנה זו נקודת ההשקפה שלנו על ציר הזמן. למעשה - כל הדברים שיכל לקרות, קורים עכשיו. כל רגע במציאות נמדד על ... המציאויות האלו ועוד אין סוף אחרות קורות, אך הנשמה שלכם בחרה לחוות כרגע רצף מסוים של הווה זמן, שבעזרתו היא לומדת ומפתחת את הבנתה ואת בגרותה והתקדמותה בסולם האסטרלי - רוחני. החוויה של להיות ברגע הזה מתייחסת לרוב למצב שבו האדם איננו נפרד ממרכז הוויתו ועצמיותו המקורית, והוא מודע לנצחיות ולאין סופיות שברגע הזה, במצב הזה תודעתו של האדם פתוחה לרווחה והוא מסוגל בעזרת כל רגע במציאות לראות את התמונה המלאה, ולחבר בין כל החלקים. ככל שהאדם מתקרב לחוויה שהכל אחד, הוא מתקרב להבנת התהליך הכולל של המציאות, ולהארה. בשביל להבין את התהליך הכולל של ... אחרי מספר לילות של 75 שנים בכל אחד, הייתם אומרים.. וואו, זה היה נפלא! אבל.. עכשיו - בואו נעשה משהו חדש, בואו נחלום חלום שהוא לא תחת שליטה, שמשהו הולך לקרות לי שאני לא יודע מה זה הולך להיות, ואז הייתם עושים את זה והייתם יוצאים מהחלום לבסוף ואומרים.. פוו זה היה קרוב, מזל שזה היה רק חלום! ואז הייתם יוצאים לעוד ועוד הרפתקאות כאלו, והייתם לוקחים בכל פעם הימורים לגבי מה תחלמו, ולבסוף הייתם חולמים, תנשמו עמוק.. הייתם ... וכאשר אנו מפתחים את הרצון לשלוט בדברים אנו באופן טבעי מאבדים את משמעות החיים ומרגישים חסרי מוטיבציה ורצון לחיות. ישנו משפט בזן האומר "אל תעשה, תן להכל לקרות לך". למעשה, אין דרך אחרת להיות. אנסה לתאר זו בצורה הזאת - תדמיינו משהו שעשיתם לפני דקה, לדוגמא: התחלתם לקרוא את הפוסט הזה, זה שאתם קוראים את המשפט שאתם קוראים עכשיו, זה תלוי בהכרח בזה שמה שעשיתם לפני דקה כשהתחלתם לקרוא את הפוסט, וזה שהתחלתם לקרוא אותו תלוי ... שזה מה שאנו עושים עכשיו, למעשה - זה משהו שקורה לנו. מנקודת המבט שדרכה הכל בנפרדות - אנו עושים. מנקודת המבט של האחדות - הכל קורה. הכל נעשה באופן כללי ביקום באופן קולקטיבי במה שנקרא הרגע הזה. בחלק זה אנסה להרחיב חלקי מידע שנכתבו בפוסטים קודמים שנגעו במהות התודעה עצמה, שמקורה בחלל הריק. כמו כן - אנסה לתאר את הדרך שבה החלל הריק הוא בעל הגדרות שניתנות לשינוי. כאשר שני אנשים עם ראיה תקינה לחלוטין מביטים באותה אישה שניהם ... כמכוערים, כמובן שפנינו לא השתנו אלא שתפיסתנו את המראה החיצוני של עצמנו השתנתה. החוויה של העולם שאנו מכנים העולם שבחוץ הינה לא יותר מאשר החוויה של המוח שלנו מבפנים, תהיתם פעם איך זה להיות מוח - הביטו על כל העולם אותו אתם חווים בעזרת החושים. החוויה החיצונית של העולם אותו אנו חווים היננה חוויה נוירולוגית מוחית, וכאשר אנו מפנימים עובדה זו קל לנו יותר להבין את האופן שבו אנו בתוך העולם, והעולם בתוכנו - בו זמנית. בדיוק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... עם ההבנה של הרגע הזה לא עכשיו, יש דחוף יותר או למה עשיתי כך ואיך לא חשבתי על אופציה טובה יותר? אלו דברים שבשגרה. הנקודה החשובה כאן שאי אפשר לתקוע את ההתקדמות כל הזמן בלנסות לפענח תובנה חדשה, ויחד עם זאת צריך להתקדם מתוך מודעות לדברים. יש לזכור שההבנה של אותם הדברים היו שייכים לנחלת העבר ... חשובה יותר מההטמעות עצמן אפילו למרות שלהטמעות יש תפקיד משחק חשוב אך, יחד עם זאת, יש לקחת אותן בעירבון מוגבל. כי מה שחשוב יותר ממהטמעות היא המודעות לדברים והתחברות של המודעות אל האמת. מה שנכון עכשיו יכול להיות לא מתאים לרגע האחר, ולכן הרעיון כאן הוא לזרום לפי ההבנה של אותו הרגע. לזרום לפי ההבנה של אותו הרגע, פירושו גם להיות יותר פתוחים לשינויים, וכאשר פתוחים לשינויים פחות מקובעים על דרך מסויימת כפי שאמר ברוס לי: אין לי דרך. כלומר התובנות שאליהן הגיעו אנשים הם לא "קיר הברזל" וכל רגע לגופו. כאשר האדם נועל את עצמו לדרך מסויימת הוא נעול בפני דרכים חדשות. ובעצם הוא לא מסתכל על הדברים באותה ... גם בכל החיים. ויחד עם זאת יש תובנות שאדם יכול להתבונן עליהן ולבדוק אם הן מתאימות עבורו לאותו הרגע. ולהלן מס' דוגמאות שהן בגדר הלך פיתוח המחשבה: 1. מודעות זורמת לפי ההבנה של אותו הרגע > דבר טוב > התחברות לרגע הזה > זרימה עם ההבנה של אותו הרגע בלי להבין עמדה קשוחה ומקובעת > פתיחת אפשרויות נוספות והשארתן זמינות למחקר > לראות את הדברים כפי שהם עכשיו > הסתגלות לשינויים. 2. התעסקות בהטמעה בתור טאבו > התעסקות בטפל > החטאת המטרה > קיבעון מחשבתי > צמצום אופקים > חוסר היכולת האובייקטיבית ... לפי ההבנה של אותו הרגע ולזרום עם ההבנה הזו וכך גם לאפשר ולתת לדברים הטובים לקרות. כל רגע הוא יהלום שאפשר לשאוב ממנו כוחות כל רגע הוא הפתרון הנכון. כאשר האדם מתחבר למודעות שלו ולכאן ועכשיו, אז הוא מתחבר לרגע הזה וחי אותו וזורם איתו וכמו כן, נותן לדברים לקרות. טוב שלאדם תהיה קבלה עצמית, כי זה דבר חשוב מאוד, והבנת המציאות כפי שהיא. לתת לדברים לקרות אין פירושו לא לקחת אחריות על החיים, פירושו של דבר לתת לדברים לקרות, שלא לתת משקל גדול מדי לדברים יותר מכפי שהם, כי גם תובנות הן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הרגע הזה - הזמן היחיד שקיים הוא עכשיו האם אי פעם נפגשתם אחד על אחד עם הרגע הזה? האם אי פעם חוויתם הוויה טוטאלית בצורה כזו שבה אין מקום למחשבות, בצורה שבה המוח צלול או אפילו לא קיים וכל מה שאתם מרגישים זה רוח? יכול להיות שרבים מכם זכו לכמה שניות בודדות של חסד, אולי זה קרה לכם כשהסתכלתם על השפע האינסופי של הים או על שקיעה מרהיבה או על הגודל הבלתי נתפס של השמיים בלילה של ירח מלא. מה שבטוח הוא שמדובר בחוויה בלתי רגילה שמרביתנו זוכים לה רק לעתים רחוקות. האם שאלתם את עצמכם מה קרה שם? כן כן, מה קרה באותו רגע קסום שאפשר לרגע הקסום הזה להיות? מה קרה שם שאפשר לכם לראות את העולם בפעם הראשונה, לראות, להרגיש, לחוות, בלי שום מחשבה שמפריעה ומטרידה אתכם? מה שקרה שם הוא דבר מאוד פשוט, אם כי הוא נחשב נדיר עבור רובנו, מה שקרה שם הוא שפשוט הייתם מודעים ונוכחים ב - 100% ברגע הזה, בנקודת ה - עכשיו. המוח שלכם כבה לכמה שניות והייתם במצב של הוויה טהורה. האם אתם יכולים לשבת או לעמוד ולא לחשוב על כלום? נשמע לכם פשוט? ממש לא! אנשים מתאמנים שנים על גבי שנים בשביל להגיע לאותם רגעים קסומים באופן מכוון ואחר כך הם ממשיכים להתאמן ... מעביר אחד על אחד באופן אישי, אני שם דגש גדול מאוד על הנושא של מודעות ואפילו מאפשר למתאמנים שלי לתרגל שיטות שונות של מיקוד ומדיטציה כחלק בלתי נפרד מתהליך המנטורינג. הנושא של מודעות והכוח הבלתי רגיל של הרגע הזה הוא נושא שאני יכול להמשיך לכתוב עליו עוד ועוד במשך שעות ועדיין להיות לא בטוח אם תיארתי את זה כמו שצריך ואם תבינו למה אני מתכוון. אבל זה לא כל כך משנה. וזאת מהסיבה הפשוטה, למילים אין כאן משמעות, הן סתם ניסיונות לתאר את אותן תחושות מדהימות שבלתי ניתנות להסבר ממילא. בתור מי שמתרגל מדיטציה על בסיס יומיומי, אני יכול ... אתם חושבים על הבית ועל המשפחה, כשאתם בארוחה משפחתית אתם חושבים על העבודה. התוצאה היא שאתם לא נמצאים בשום מקום שבו אתם באמת. זה שהגעתם פיזית למקום כלשהו, לא בהכרח אומר שאתם שם. אבל ניתן לשלוט בזה, ניתן להיות מודעים ונוכחים, ניתן לחוש את אותן תחושות שאנשים לוקחים אינספור חומרים כימיים ונוזליים בשביל להגיע אליהן, גם בלי כל "החרא" הזה. אל תחפשו קביעות במקום בו לא תוכלו למצוא אותה! יש כוח, כוח עצום, כוח בלתי רגיל שהוא זמין עבורכם בכל רגע, רובכם פשוט לא מודעים אליו מספיק, אבל הוא כאן וכל אחד יכול לתפוס אותו - כל אחד יכול לתפוס את הרגע הזה! אז קבלו את הרגע זה, כבדו אותו, תיהנו ממנו, תסחטו את כל המיץ ממנו, תסחטו את כל המיץ של החיים, תוציאו מהחיים האלה כמה שיותר צבע, לשם כך הם נועדו. כי אם אתם עם רגל אחת בעבר והרגל השנייה בעתיד, אתם כנראה משתינים על ההווה שלכם... העבר והעתיד אינם קיימים באמת, זה רק הרגע הזה שקיים, שם קורים דברים, דברים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ הרגע הזה / התחלות חדשות / לקום מנפילות הנפילות הן חלק מהחיים ובכל דרגה עד שמתמקמים בדרגה כל הזמן נופלים עד שמתחילים לטפס לדרגה גבוהה יותר וזהו אופן ההתפתחות. ואף עיסוק מופרז בעניין הרגע עלול לבזבז את הרגע. במצב כזה במקום להיכנס למלכוד 22, האדם יכול לצאת גם מזה בשלום. כתוב בתלמוד: אם אין אדם שוכח מה שלמד, אם - כן היה לומד כל התורה כולה ואחר - כך היה הולך ... שייקלט וכן, יותר סיכוי שייטמע לשימוש בחיי היום יום. בנוסף לכך, יש לאדם יותר סיכוי להצליח ולרכוש יותר ידיעות ע"י רגע יכול להיווצר רצף חזק. והאדם לא צריך לחשוש מנפילות ולהיות חזק בכל רגע. ולכן, כל רגע חשוב באותה מידה כי כל רגע של נחישות חזקה יותר כך האדם ייצור לעצמו דחיפה חזקה יותר ורצון חזק להשקיע יותר=הצלחה גדולה יותר=חידושים מרתקים שהאדם טרם ראה=לא עוזב את הלימוד מרצון. ולכן, כל רגע חשוב ליצירה. טוב כל רגע לעשות התחלה חדשה, לכן כל רגע הוא התחלה בפני עצמו וזוהי חשיבות גדולה להתחלה חדשה בכל פעם. כל רגע להתחיל באותה ... הבאים אחריו כי כל רגע יוצר שרשרת. והרצף הזה יוצר סיכוי גדול יותר להצליח בתחום מסויים כי מספיק רגע אחד כדי להסתכל בפרספקטיבה שונה על הדברים. ואי אפשר לדעת מה שווה הרגע הזה, אולי הרגע הזה יוביל למשהו חדש שלא היה צפוי? אי אפשר לדעת כמה הרגע הזה שווה. אבל אפשר לדעת אם האדם לא ניצל את הרגע הזה הוא ניצל 0%. אבל, אם האדם ניצל את הרגע אי אפשר לדעת מה הערך של הרגע הזה. הרגע החשוב הוא הרגע הזה מאחר והוא מקדם את המגמות בחיים ויוצר רצף, רגע אחד יוצר רצף עם הרגע הבא והם נפגשים בסופו של דבר, ומתווספים לחבית אחת גדולה. הרגע מקדם את המגמות בחיים ולמרות שיש ניואנסים בין רגע אחד למשנהו מספיקה החלטה נחושה כדי להצעיד את האדם לעתיד טוב יותר. כי גם עצים לא צומחים בין רגע, אבל בכל רגע יש צמיחה וככל שהאדם מתמיד בכל רגע, לכל רגע יש תפקיד בצמיחה של האדם וכל הבנה מתחילה מרגע אחד. מה טוב ברגע הזה? הרגע הזה מוביל את המגמה לדברים, כפי שנאמר מעשיך יקרבו ומעשיך ירחקוך, וכן, יש הקונה עולמו בשעה אחת. מספיקה החלטה אחת של רגע כדי להוביל לדברים הנכונים. בכל רגע ניתן להסתכל על הדברים בפרספקטיבה אחרת לכאורה, וגם כאן יכולה להישאל השאלה, האם רגע אחד חשוב? אפשר להביא חומר מחשבה מהרעיון הבא: נניח שאדם הסתכל לרגע וראה על הרצפה שטר של 100 ש"ח ... את הדברים. איך הוא משפר אותם? רגע אחד ויש כבר גוון שונה אבל לא מרגישים, ועוד רגע אחד, ולא מרגישים. אם האדם ייקח את כל הזמן שבזבז לריק הוא יגלה עולם ומלואו. ואין צורך להיות עצוב מזה, כי לא הייתה הבנה באותו הרגע. אפשר לשמוח ברגעים הבאים כולל הרגע הזה. הדבר דומה לצמח שגדל לאט לאט, על פניו לא רואים את הצמיחה אבל, הצמח צומח. כך הדבר עם צמיחה אישית של האדם, כל רגע חשוב וכל רגע מוביל לרגע הבא. כל רגע נותן כוח לרגע הבא. אחד הדברים המחזקים לדעתי הוא ללכת עם הדברים שאוהבים עד הסוף ללא פחד ולעשות אותם הכי טוב שיכולים זאת הבנת המפתח. משם עניין סדר היום, רושמים הכל ללא וויתורים, וככה גם החשיבה יותר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ האתגר הכי גדול שלך בחיים זה את\ה - אתגרים בחיים לעתים, ברגעים מסוימים בחיינו נראה כאילו אנחנו מסוגלים לראות את התמונה המלאה, שמאחדת, מרכיבה ומכילה את כל הפרטים הקטנים במציאות. "זה מקיף את הכל" בגלל זה לא ניתן להבחין בזה, לעתים נאמר. אי אפשר לדבר על זה כי בכל פעם שמנסים זה חומק מבין האצבעות. ... מבנים ובעלי חיים. להסתכל על חייזרים ועל מפלצות בסרטים כמשהו מיוחד ויוצא דופן זה רגיל, אבל זה לא רגיל לראות את בעלי החיים הרגילים: זברה, גירפה וחתול כמשהו מיוחד מאוד. כאשר אנו גדלים לתוך מסגרת מסוימת אנו מקבלים עלינו את הדמות של מי שאנחנו, אנחנו לא מכירים דבר אחר, ועם הזמן - אנו גדלים להיות מי שנאמר לנו שאנחנו. "הכל בהשאלה" אמר לי אדם שאני מכיר, הוא התכוון שהגוף הזה שאתה קורא לו "אני" זה לא באמת אתה, אתה מזדהה איתו כל כך, אתה אומר כן! זה אני! מי זה עוד יכול להיות? אתה עושה את זה! אתה מניע אותו. אבל לעשות את ההפרדה הזאת בין אני הנשמה ואני האגו (גוף + מחשבות + רצונות) שגדלנו איתם זה לא תמיד הדבר הכי קל לעשות. "האתגר הכי גדול שלך בחיים זה את\ה" המשפט הזה מתאר את העניין בצורה הטובה ביותר, כאשר אנו עצובים כל העולם עצוב, כאשר אנו שמחים כל העולם שבחוץ נראה פתאום שמח. כשאנחנו כועסים אנו מבחינים פתאום בכעס של אנשים. ניתן לומר שאנו מסתכלים על העולם תמיד בציפיה לראות משהו, ומה שאנחנו מצפים לראות - זה בדיוק מה שאנחנו רואים. האתגר האמיתי זה להסתכל החוצה מבפנים ולדעת שאתה לא מצפה לכלום, אתה מקבל את הרגע הזה כפי שהוא, בלי שום ציפיות. ברגע הזה מסך האשליה שגרם לחלום ארוך הטווח שלו אנו קוראים החיים על פני כדור הארץ מתחיל להתפורר, ומתגלים פנים חדשות - חסרות צורה, מסגרת או הגדרה. פנים שאנו מזהים מיד כטבע האמיתי שלנו - תודעה. רשת קוסמית עצומה שמאחדת ומכילה את הכל. כפי שהדג לא יודע שהוא במים כך ... מרגישה אותך, חווה אותך. הדבר דומה לילד שמכניס את הראש לאקווריום ופתאום רואה הדג הקטן פנים חדשות ולא מוכרות מביטות בו. "כמה מוזר הדבר" הוא בטח חושב לעצמו. "המציאות היא אין סופית", לעתים קשה לנו להבין או להכיל את המושג של אין סוף, ובכלל - אם הכל אין סופי, מה התכלית להכל? במילה אחת - הרגע הזה! כל הדברים קרו בכל הצורות, ממש ככה, התנוחה שבה אתם יושבים עכשיו, הפוסט שאתם קוראים, האדם שאולי אתם איתו במערכת יחסים או אפילו השם שלכם. מה שעשיתם היום, הכל קרה באין סוף דרכים. מה שאתם ממשיכים לחוות עכשיו שנקרא הרגע הזה הוא התגמשות וקריסה של גלי פוטנציאל אין סופיים לכדי מימוש מחשבת הבריאה האין סופית, שתכליתה איננה ידועה ומוכרת לאלו אשר אינם יודעים את עצמם באמת. כאשר אנו אומרים "אני" עלינו להתכוון לרגע הזה, למה שכל היקום עושה ברגע הזה שנקרא כאן ועכשיו. ובצורה הזאת - ההגדרה של המילה "אני" נכונה. כשלא כך הדבר, אנו מרגישים מבודדים, במרכז העצמיות הקטן והנפרד שלנו, מבעד לקליפת העור ודרך העיניים אנו מביטים על עולם זר, עוין ולא מוכר, שיעלם במלא כשנמות, וניעלם מהקיום לנצח. אז לא!! "אני" התחושה הזאת של להיות, זה מה שאי פעם היה, וזה מה שיהיה, זה הדבר היחיד שאפשר לקרוא לו נצחי באמת, זה הדבר היחיד שלא יכול לחלוף. התחוש הזאת של להיות מישהו. גם אם זה לא מתבטא דרך גוף של אדם, חיה, חרק או עץ. וכן - אפילו לעצים יש תחושה של אני, עצים חווים את העולם כפולריות, מה שמחבר אותם לשורש ולטבע האמיתי של מי שהם באמת. "פולריות קדושה" זה אחד המושגים שאני אוהב שמתארים את הנושא הזה על הצד הטוב ביותר, ... בין שני הקטבים המנוגדים, ורק בדרך הזאת - האמת יכולה להתגלות ולהראות את פניה האמיתיות. החיבור בין שני ההפכים מאפשר להבחנה בשלם להתגלות, "יינג - יאנג". כל יינג הוא גם ייאנג, וכל ייאנג הוא גם יינג. לא ייתכן קיום של יינג ללא יאנג, וההפך. כאשר אנו רק בעצמי, אנחנו מפספים את היופי שבפשוט להיות. כאשר אנו בקיום יותר מידי, האין - סופיות האדירה והידע העצום שטמון ביכולת האמיתית שלנו להתעורר מהאשליה ולגלות את רשת המימדים האדירה שמייצרת את החלומות שלהם אנו קוראים "העולם" עלולה לעתים להכביד עלינו ולגרום לנו להרגיש שעודף הידע שגילינו מוציא אותנו מהמקום והזמן שבו אנו אמורים להיות כאן ועכשיו. בדיוק לשם כך נועדנו להיות החלק ששוכח. החלק של אלוהים ששוכח שהוא אלוהים ומעמיד פנים שהוא לא. כי רק כך נוצרת ההפרדה בין זה אני לאתה. בין אני עושה את זה לבין זה עושה אותי. כאשר אדם הולך ברחוב הוא מרגיש שהוא הולך, הוא אינו מרגיש שמשהו "הולך" אותו, הוא אינו מרגיש שמשהו עושה אותו, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ילדים - על חינוך ילדים, סיפורים ואתגרים על חינוך ילדים, סיפורים ואתגרים אני זוכרת את הימים הראשונים שלי עם בני הבכור, הבאנו אותו הביתה ומיד חיפשתי את המדריך לטיפול בתינוק, מה עושים עם היצור הקטן הזה, כיצד מטפלים בו? וכאשר בני גדל האתגרים גדלו יחד איתו, כיצד לחנך אותו? מתי לומר אסור ומתי מותר? מה לעשות כשהוא אינו מקשיב לי? ואז בתי נולדה והאתגר הפך כמעט בלתי אפשרי, כיצד לספר לנסיך שעומדת להגיע נסיכה חדשה לממלכה המשפחתית? מה לעשות כדי למנוע קינאה? כיצד להתמודד עם המריבות בניהם על כס המלוכה? אכן, חינוך ילדים הוא אתגר לא פשוט אך כלי אחד עוזר לי במיוחד, זהו כלי שזמין לכולנו, אפשר להשתמש בו תמיד ויש אותו בכל בית... זהו הסיפור! הפסיכולוגיה הנרטיבית מכירה בכך, שלסיפור יש כוח אדיר בחינוך הילד. דרך הסיפור ניתן להעביר מסרים, ערכים חינוכיים ודרכי התמודדות עם מצבים שונים. זהו כלי דרכו הילד מתעמת עם הבעיות והפחדים שלו, והם הופכים להיות פשוטים ומובנים יותר לאחר שהוכנסו לתוך תבנית סיפורית, הילד מבין שהוא לא לבד, יש עוד ילדים שחשים כמוהו וזה טבעי, התבנית הסיפורית מאפשרת עיבוד חוויות רגשיות, הקניית מיומנויות חברתיות, למידת שפה ותקשורת וחיזוק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... המודעות / לקיחת קושי כאתגר כפי שהאדם מפתח שרירים ומשפר את ההישגים הספורטיביים ומנסה להגיע לשיא גבול היכולת האנושית, כך הדבר קורה בעניין אימון ההבנה של האדם. האדם מנסה להגיע לשיא גבול היכולת האנושית בהבנת המציאות כפי שהיא. ככל שהאדם מתאמן בדברים ושואל שאלות ומתאמן בלהבין כמה שיותר את ... ונהיית ברורה יותר, וכך האדם מבין את הדברים באופן מציאותי יותר וכך הוא יכול להגיע להישגים טובים יותר. הכל מתחיל מהמחשבה של האדם כפי שטען רבי נחמן מברסלב: "אתה נמצא היכן שהמחשבות שלך נמצאים - עליך לוודאות אם אכן אתה רוצה להיות שם". המשפט קצר, קל להבנה וקולע. ככל שהאדם מתקדם בהבנתו את הדברים, כך הוא מתקדם יותר בחיים ומגיע לרמות הבנה חדשות שקצרה היריעה מלהכיל. השכל במקרים מסויימים נתפס להנחות יסוד שגויות שלא חקר אותם עד סופם והולך על התניות שגויות ולשם כך יש לבדוק את האמת מאחורי הקלעים. ... את הדחף ההרסני. תובנה זו לקוחה מפירוש הכתבה בכלכליסט. כאשר האדם מכיר את הנקודות שבו השכל שלו מוליך אותו שולל, הוא יודע כיצד להיזהר. לעתים קיים מצב שבו האדם נופל כמה פעמים, אך זה חלק מהתהליך שהאדם עובר ע"מ להכשיר את עצמו להיות מיומן בדבר מה. כדי להצליח בחיים, צריך ללמוד גם להיכשל. הכישלונות הן אבני הדרך להצלחה, החכמה היא איך לוקחים את הכישלון. ככל שהאדם בוגר יותר עם לקיחת הכישלון ומבין שכדי להצליח הוא צריך לעבור דרך הכישלונות, הוא יודע לקחת את הכישלון כדבר שיוביל אותו בסופו של התהליך ... הוא יהיה נחוש להשיג את המטרה בכל מחיר. אם האדם יודע שיש לו תכונה מפריעה הוא יודע להתמודד איתה כאשר הוא מודע אליה, אדם כזה לא ייתן לתכונה להפריע לו. הוא יעשה הכל ואפילו שייכשל כמה שייכשל המטרה חשובה ואין טעם לבזבז זמן בלהיות עצוב מהכישלון. המטרה היא להצליח, ולכן המטרה הזו עומדת לנגד עיניו. איך מתקדמים להצלחה גדולה יותר? מחדדים את ההבנה לפי ראיית הדברים כפי שהיא, לדוגמא: התעמקות במאמרים והבנה של הדברים כפי שהם עד כמה שהיד משגת. כך האדם מיומן להתמקד להבין את הדברים כפי שהם. ככל שהאדם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אם לחיות כקורבן של החיים או לראות את החיים כאתגר - פרשת ויגש בפרשת ויגש אנו נחשפים להמשך הוידוי של יהודה בשם כל אחיו בפני יוסף, שהחל בפרשה קודמת - "מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו" (מ"ד 16) ניתן לזהות בדברי יהודה הודאה באשמה של האחים לגורל יוסף. יהודה מתוודה ואומר לו כי הסבל שנגרם ליעקב מסיפור "טריפת יוסף" אינו ... את מה שקרה לו בחייו מנקודת מבט חיובית ולמזער בתודעתו את הקשיים שפקדו אותו. הוא התבונן בארועים השונים - נטישתו והשלכתו לבור, המכירה למדיינים, ישיבה בבית האסורים, כמצבים קשים ומאתגרים שעשויים לקדם אותו בחיים. כמובן שבנקודת זמן זו, בתפקיד המשנה למלך פרעה קל ליוסף לשכוח ימים קשים וסבל שעברו עליו, ולהרגיש חזק מול אחיו אך התנהגותו זו נעשתה כאמור מתוך בחירה להתמקד בחיובי שבחייו ולא היתה זו החלטה רגעית שהתקבלה במעמד זה. יש להניח שלוא היו חייו מלאי תחושת קושי, סבל ושנאה כלפי אחיו קרוב לודאי שלא יכול היה לעמוד מולם מבלי להאשים אותם על מה שגרמו לו. השנאה והכעס כלפיהם היו יוצאים ללא שליטה. יוסף בחר לא להתנהג כקורבן אלא כמתמודד באתגרים וכל הצלחה הפיחה בו שמחה רבה וחוזק לקראת ההמשך. הוא סיפר לעצמו סיפור של הישרדות והצלחה בהתמודדות - הצלחה בניהול בית פוטיפר, בפתירת החלומות השונים לשרים ולפרעה ולמעשה התבונן והושפע מההצלחות ולא נכנע לקשיים. מה אנו יכולים ללמוד מההתנהלות של יוסף בחייו? יש ביטוי האומר המפה אינה השטח. השטח = הארועים שקורים לנו. המפה = הדרך בה ... שלנו, הסיפור שאנו מספרים לעצמנו. הפרשנות היא מפת חייו של האדם אותה הוא משרטט לעצמו, והיא משפיעה על תחושותיו ומכוונת אותו לפעולותיו. יש אדם הרואה מולו מכשולים וקורא להם אתגרים ואחר רואה מולו צמחים ומכנה אותם עשבים שוטים. בבחינת האנרגיה זורמת למקום בו מתמקדת תשומת הלב. יוסף יכול היה להרגיש עצמו מסכן, וקורבן של אחיו ולפעול מתוך כך. נראה כי הוא בחר לפעול ממקום אחר לגמרי, תשומת ליבו היתה להסתכל על ההתרחשויות שקרו לו כאתגרים והזדמנויות וניסה להפיק את הטוב ביותר עבורו בכל סיטואציה. כך מצא עצמו הולך ומתפתח במצרים עד שהגיע למעמד המשנה לפרעה המנהל את ממלכתו. החיוך שבחר יוסף להעניק לחייו חזר אליו וחייו חייכו אליו. נשמע מוכר? היתה לכם בודאי חוויה כזו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - לא שואלת שאלות כשצריך - חושש לאתגר את עצמי שמה אטעה ואכשל. ממה נובע החשש מביצוע טעויות? מדוע קשה לנו לקבל את העובדה שאנחנו עשויים גם לטעות? הפחד מהתרחשותן של טעויות מוביל לכך שאנו לא שואלים שאלות כשאנו לא מבינים או יודעים משהו. לא לוקחים על עצמנו פרויקט או פעילות שאנו מתעניינים בה, מפחדים לטעות ובעצם מגבילים את האתגר שאנו לוקחים על עצמנו. פחד מטעויות חוסם התפתחות, מונע יצירתיות ומעוף. אנשים שלא פחדו לעשות טעויות בחייהם הם אלה שהגיעו גבוה יותר. למרבה האירוניה, הפחד לטעות יכול לגרום לתחושת מתח ולחץ שיכולים להוביל לטעות בעצמן. אז מה גורם לנו לחשוש מטעויות? המחשבות הבאות הן המנוף לפחדיך מטעויות והן קשורות אחת לשנייה: "אני צריך לדעת הכל ולהבין הכל"; "אני צריך לבצע את ... שואל שאלות \ על טעות שעשיתי?" הצד השני עשוי לחשוב (אולי גם להגיד בקול רם) אחת או יותר מהאופציות הבאות: הוא לא יודע הכל, זה נורמלי לחלוטין \ טוב שהוא שואל, ככה אני יכול להיות רגוע שהוא אדם אחראי ולא עושה דברים שלא מבין בהם \ מוזר, למה הוא לא יודע דבר זה? \ הוא אדם טיפש, אני לא מבין איך הוא לא יודע את התשובה. כל אחת מהאופציות האלו ועוד רבות אחרות היא אפשרית, תלוי בנסיבות ובאדם שמולך. אך, האם זה באמת משנה מה הצד השני חושב? האם כל מחשבה היא אמתית או שהיא פרשנות? נניח שהצד השני יחשוב "יש פה פיל ירקרק בתוך החדר". האם תאמין לו? ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מינית והתמכרות - הקשר ביניהן והאתגר הטיפולי מחקרים רבים מצאו כי אחוז נפגעי התעללות מינית בקרב המכורים לסמים (כולל אלכוהול), נשים וגברים, נמצא כפול משיעור הפגיעה המינית בקרב האוכלוסייה הכללית. מחקר שנעשה בארץ ב2008 בקרב אסירות שמכורות לסמים ועוסקות בזנות מצא ש 90% מהן חוו התעללות מינית בילדותן. התעללות מינית בילדות מהווה פרדיספוזיציה (נטיית קדם) להתמכרויות בעקבות חוויה ... מכך היא עלולה לחוות הצפה של רגשות טראומטיים ש"הוקפאו" בזמן השימוש בסמים, דבר שיגרום להתפרצויות זעם ולהגברת הדיכאון. במצב זה יש סבירות גבוהה לחזרה לסמים. עיבוד הסיפור הטראומטי והגמילה מהתמכרות צריכים להיות נוכחים בו זמנית בטיפול - אמנם בזמן הגמילה החומר הטראומטי נמצא ברקע ומקשה על הצלחת הגמילה, אבל יחד עם זאת, ע"י הפסקת השימוש בסמים מפתחת המטופלת את יכולתה ללקיחת אחריות על חייה, לביקורת עצמית ושמירת על גבולות. ערכה העצמי עולה וגוברת יכולתה לטפל בנושאים עמוקים יותר כגון הטראומה המינית. ברוב המקרים הטיפול שלאחר הגמילה הוא טיפול קוגניטיבי. ... בזהות המינית, בתוקפנות יתר ואישיות אנטי - סוציאלית. נשים מתאפיינות גם בכך שהן נוטות יותר לפגיעה עצמית ומחשבות אובדניות, בעיות בתפקוד מיני והפרעת אישיות גבולית. הציר המשמעותי ביותר של הקשר הטיפולי צריך להיות הציר של בניית האמון. התמקדות בהבניה מחודשת של מערכות יחסים, שתתקיים קודם כל בתוך מע' היחסים הטיפולית תוך יצירת מרחב טיפולי בטוח. ההחלמה אינה יכולה להתרחש בבידוד - היא יכולה להתנהל רק בתוך ההקשר של יחסים עם הזולת, שבהם שבות נפגעות הטראומה ובוראות את הכישורים הנפשיים שנפגעו ועוותו בחוויית ההתעללות; יכולות לאמון בסיסי, לאוטונומיה, יוזמה, ... טיפול בהפרעה אישית שנובעת מפגיעה בתוך החברה, יהיה מועיל יותר אם ייעשה בתוך הקשר חברתי. האפשרות להתייחס לאחרות ששותפות בחוויית ההישרדות מטראומה מינית, היא חלק מתהליך ההבראה של הנפגעות. תחושת הבידוד של "להיות שונה מכל העולם" זזה הצידה. באמצעות שיקופים והזדהות מתאפשר למשתתפות בקבוצה לפגוש חלקים של עצמן שלא הכירו או ברחו מהם ולהיות חלק של דיאלוג בין הסובייקטיביות של עצמן לבין מגע עם הסובייקטיביות של האחרות. כמו כן חשיבות הקבוצה היא מעבר לרמה הטיפולית אלא גם כחלק מעמדה מוסרית חברתית. הקבוצה מאפשרת תיקון מסוים של עיוותי החברה אשר אדישה כלפי הרוע והסבל של הנפגעות, ומאפשרת יצירת סביבה אכפתית ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ההקשבה - האתגר במפגש האנושי המודרני " האדם מתממש במלוא שעור קומתו רק ביחס לאדם האחר" מ. בובר בהתבוננות לאחור על התפתחות החברה האנושית, אנו מבחינים בכמה שלבים ששינו את הדרך בה אנשים פועלים בעולם ומתקשרים זה עם זה. בעבר הרחוק היתה זו המהפכה החקלאית שבעקבותיה הפכו הנוודים ליושבי קבע ויצרו קהילות. בתקופה המודרנית היתה זו המהפכה התעשייתית שהזרימה מיליוני בני אדם ... אדם. המסגרות הישנות של דת, לאום וקהילה הולכות ונחלשות ויותר ויותר אנשים בחברה המודרנית מוצאים עצמם ב"קשרים דיגיטאליים" עם אנשים רבים, וקשרים אמיתיים הולכים ומידלדלים. המהפכה הבאה - שניצניה כבר כאן - היא מהפיכת התודעה. מהפיכה זו מאפשרת לכל אדם להיות חופשי בדרך בה הוא מתפתח באופן פנימי (או לא) ואיזה סוג קשר הוא יוצר עם האנשים סביבו. זוהי, להשקפתי, המהות העמוקה של העידן החדש. החיפוש הרוחני האישי הוא רק השלב הראשון - הפרי האמיתי של התפתחות המודעות הוא היכולת לעבוד בשיתופי פעולה תוך קבלת מגוון דעות וגישות והבנה שהאחדות שעלינו לחפש היום אינה אחדות הומוגנית כבעבר, אלה אחדות הטרוגנית שמשמעה קבלה ... בין דעותיי לבין דברי הזולת ובכך הצבת שנינו על סולם "או או", וחוסר יכולת לקבל את סולם "גם וגם". אחד המחסומים העיקריים בהקשבה מלאה הוא "הפטפוט הפנימי" - אותו זרם בלתי פוסק של מחשבות הממלאות את התודעה שלנו רוב היום. ככל שביכולתי להאט זרם זה, ולהיות בנוכחות שקטה עם הדובר, כך ביכולתי להבין אותו באמת ולהיות שם בשבילו, וכמו כן הוא מרגיש "מוקשב". כולנו מבקשים אוזן קשבת - שיתנו לנו מקום בעולם. מוכרת התופעה של אנשים שברגע שניתנת להם האפשרות - מדברים עוד ועוד ללא הפסקה ובתנאים קיצוניים יש אנשים שאפילו נוקטים באלימות רק בשביל שיקשיבו להם! "כל חייו של אדם הם מלחמה על כיבוש אוזנם של אחרים... " מילן קונדרה ערכי ליבה הנובעים מאמנות ההקשבה, העוזרים לנו בהקשבה ובדיבור: 1. מערכות יחסים כעיקרון מרכזי בחיים האישיים והמקצועיים. 2. אנשים חשובים יותר מחפצים. 3. הצלחה ביחסים עם אנשים תבוא רק לאחר הצלחה ביחסיך עם עצמך. 4. בקש להבין תחילה את הזולת ורק אח"כ להיות מובן. 5. הימנעות מעצה / דעה / שיפוט אם לא התבקשת לכך. 6. המסר האמיתי אינו עובר דרך המילים. 7. האוזניים שומעות - הלב מקשיב. מתנות המגיעות עם תרגיל מתמשך של אמנות ההקשבה: יצירת קשר עם העולם הפנימי שלי - רגשות חבויים - והבנת המסר שלהם. אבחנה מודעת בין עובדות לדעות - בין המציאות לפירוש שלי אותה. היכרות מעמיקה עם דפוסי התגובה שלי - לזהות במקום ... את החשיבה הניתוח וההיגיון, עם הרגשות, האינטואיציה והספונטניות הטבעית, כמו גם את "כוחות הלב" של חמלה, התמסרות ואהבה. ככל שנוכל לצאת "מהסיפור שלנו" בו אנו אחוזים מרבית חיינו, ולראות באמת את הזולת דרך מלאה, כך נוכל להיפגש באמת עם הסובבים אותנו, ולהיות אנחנו באופן מלא - בלי מסכות, צביעות ואינטרסים חבויים. הקשבה שכזו היא הבסיס למערכות יחסים, לחינוך ולתקשורת בין אישית במשפחה ובעבודה. המפגש האנושי המודרני מבקש אם כך כמה דברים פשוטים: נוכחות מלאה, התעניינות בזולת, לב פתוח, צניעות והקשבה. אנו חיים בתקופה של תקשורת, אולם תקשורת אינה קשר. עלינו להשקיע ולתת מעצמנו על מנת שהתקשורת תהפך לקשר. 1. ה. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... לא יטיל עליך האלוהים משימה, אתגר שאת/ה לא יכול/ה לעמוד בהם. אבק פילוסופי או מציאות עכשווית לעולם לא יטיל עליך האלוהים משימה, אתגר שאת/ה לא יכול/ה לעמוד בהם. אריק חבר שלי כתב לי השבוע בתגובה לרצף המאמרים שלי (שהוא בן מכותביהם) כלהלן: "יוסי ידידי, קראתי, זה מעניין אולם כמי עוסק בחשיבה אסטרטגית, ליוותה אותי תחושה עזה של הימנעות מחשיבה על המחר ויותר רחוק, תוצאות של היום יום שלנו כאן ... אמר "הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל המשוער. זה האור שבנו לא האפלה שבתוכנו שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת, איזו זכות יש לנו לא להיות? אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי בטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו נעניק, (ללא מודעות) רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מהפחד. " כן כולנו נמות מתי שהוא! בואו נחייה היום בידיעה שמחר נמות ונמצה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...