לפעמים כאשר האדם מנסה להשיג משהו במשך המון זמן ואינו מצליח, לפעמים נדמה לו שהוא ממש אבל ממש רחוק מהפתרון. וכל יום שעובר והוא ממשיך לחפש ולא מוצא פתרון, זה גורם לו להאמין שהוא ממש רחוק מהפתרון וכאילו כבר עליו להתייאש כי אין לו פתרון.

דע, כי לפעמים כאשר נדמה לך שאתה רחוק מהפתרון אתה בכלל קרוב אליו! ולפעמים המרחק בינך לבין הפתרון ולבין הטוב הוא כחוט השערה ואם רק לא תייאש ותמשיך קדימה הרי שתגיע אליו.

הדבר דומה לאדם שנמצא במערה ומחפש את דרכו החוצה. ובמשך ימים רבים הוא מחפש את דרכו החוצה ואינו רואה את האור בקצה המנהרה. ולפעמים נדמה לאדם שהוא ממש רחוק מלמצוא דרך החוצה ונדמה לו כאילו אין דרך החוצה בכלל. אך באמת זה שנמצא מחוץ לאותה המערה ורואה את האדם מבחוץ, הוא רואה כי אותו אדם שבמערה בכל יום מתקרב יותר ויותר לפתח היציאה החוצה. ואפילו שלאותו אחד שבפנים נדמה כאילו הוא הלך בכלל לאיבוד בתוך המערה עצמה, הרי שלפעמים הוא ממש קרוב ליציאה. ככה שאם נדמה לך בגלל הזמן שאתה מנסה ולא מצליח שאתה רחוק, אז דע כי לפעמים אתה ממש קרוב.

הדבר דומה גם לעדר של עיזים שאחת מהעיזים בטעות עזבה את העדר. אותה העז התרחקה בטעות מרחק רב מהעדר ובמשך ימים רבים היא נאבקת לשרוד ולמצוא מזון ומים ולנסות לחפש את העדר. ולפעמים בגלל הזמן הרב שעובר נדמה לה כאילו היא ממש רחוקה מהעדר וכאילו אין שום סיכוי שהיא תמצא את העדר. אך באמת לפעמים מרוב שהיא התרחקה היא בכלל התקרבה, דהיינו שהיא התרחקה לא בצורת קו ישר אלא בצורת עיגול, דהיינו שמרוב שהיא הרחיקה היא בכלל התקרבה לנקודת המוצא. והיא בתחושה הסובייקטיבית שלה נדמה לה שהיא ממש אבל ממש רחוקה. אך באמת היא ממש קרוב ואם היא רק תרים את הראש היא תמצא את העדר ואת השקט הנפשי שלה.

כך גם אצל האדם, שלפעמים נדמה לו שהוא ממש רחוק מהמטרה שלו. ובכל רגע שעובר נדמה לו שהוא רק מתרחק מהמטרה ומהטוב האישי שלו שזאת כמובן המטרה. אך באמת לא רק שהוא לא התרחק אלא אדרבה הוא בכלל התקרב ואם הוא רק לא יתייאש, הוא ימצא את הדרך החוצה.

הדבר דומה לממציא שמנסה להמציא איזו המצאה חדשה, כגון לדוגמה כשהמציאו את החשמל. ולשם כך עשו מאות ניסיונות עד המציאו את החשמל שממנו כולנו נהנים היום. הרי אחרי המאות ניסיונות שעשו ולא הצליחו, היה נדמה כאילו שהם בכלל לא בכיוון הנכון, כי הם הרי מנסים כבר מאות פעמים ולא מצליחים. אך יחד עם זאת, במקום להתייאש, הם האמינו שבכל זאת יש פתרון ושזה שאינך מוצא הפתרון - זה לא אומר שאין פתרון, ולכן הם המשיכו לנסות ולהיכשל עד שהמציאו את החשמל.

כך גם אצל האדם שלפעמים הוא ממש קרוב. ולמרות שנדמה לו שהוא רחוק, אם הוא רק יתגבר על המכשול הבא הוא ימצא את האור שלו.

אז זכור, כי גם אם אינך יודע שאתה קרוב, אז הסיכוי לכך שאתה קרוב לפתרון, גבוה בדיוק כמו הסיכוי שאתה רחוק ולכן עליך להמשיך לנסות. ואדרבה אם לא הצלחת עד עכשיו, אז סטטיסטית הסיכוי שתצליח בפעם הבאה גדול יותר. כמו קובייה שאם זורקים אותה המון פעמים אז בפעם הבאה שיזרקו אותה הסיכוי שהיא תיפול על מספר שעוד לא הופיע עד עכשיו גדול יותר כידוע! ולכן כאשר תמשיך לנסות, אתה מגדיל את הסיכוי שלך להצליח.

וכיצד יכול האדם לקרב את עצמו לפתרון מהר יותר? על ידי זה שהוא עושה התחלה חדשה בכל רגע מחדש. כי על האדם להשתדל לפעול תמיד רק לפי השכל הישר ולא לפי ההרגלים. כי ההרגלים מרדימים את הבן אדם וגורמים לו לישון בהקיץ. ועל ידי זה שאדם עושה התחלה חדשה מחדש ושוכח את העבר לחלוטין אלא מסתכל אך ורק על הצעד הבא בלבד לפי מה שהוא "כן" יכול לעשות בהווה בלבד ולא לפי מה שהוא לא היה יכול לעשות אתמול, על ידי זה האדם מעיר את המוח שלו מהשינה שבה הוא נמצא ועל ידי זה האדם מקרב את עצמו לאור שבקצה המנהרה מהר יותר. בהצלחה

---

ציטוטים: רבי נחמן מברסלב

כִּי הִתְרַחֲקוּת תְּחִלַּת הִתְקָרְבוּת, עַל כֵּן נָפַל שֶׁיִּתְעוֹרֵר יוֹתֵר... וַעֲצָתוֹ שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ... כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל... שֶׁצְּרִיכִין מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ... כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק... וְלִבְלִי לִפּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ

צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה

וְזֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם, כִּי לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ יְרִידָה תְּחִלָּה, שֶׁהִיא הַמִּכְשׁוֹל... שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה'

וְהוּא כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה שֶׁכַּאֲשֶׁר שֶׂה אֶחָד תּוֹעֶה מֵהַדֶּרֶךְ אֲזַי תֵּכֶף הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׂה עֲדַיִן לא תָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי הוּא מַכִּיר הַקּוֹל וְהוֹלֵךְ אַחֲרָיו תֵּכֶף אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי כְּבָר שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ וְגַם הָרוֹעֶה מְיָאֵשׁ עוֹד מִלְּבַקְּשׁוֹ, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָלַךְ וְתָעָה מֵאִתּוֹ, כֵּן כְּשֶׁכְּבָר הֶאֱרִיךְ זְמַן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרִשְׁעוֹ, וְנָטָה וְתָעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים וְהַמְבֻלְבָּלִים אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב כַּנַּ"ל:

וְדַע שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים, כְּשֶׁאָדָם תּוֹעֶה בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הַרְבֵּה מְאד, אֶפְשָׁר לִפְעָמִים שֶׁיִּתְעֶה מְאד וְיֵלֵךְ בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים, וַאֲזַי דַּיְקָא מֵרב תְּעוֹתוֹ בָּהֶם, יִתְהַפֵּךְ וְיָשׁוּב עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאד לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלא יִהְיֶה רַק הֶרְחֵק מְעַט בֵּינוֹ לְבֵין מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן, וּבְקַל עַל יְדֵי נִסָּיוֹן קַל יָשׁוּב עוֹד לִמְקוֹמוֹ