בדר"כ נהוג לחשוב ש"הארה" היא מושג הקשור רק לעולם הרוח, דת או למיסטיקה, אבל למעשה הארה רוחנית היא דבר שבשגרה, כולנו חווים הארות רוחניות כמעט מידי יום. אז מהי הארה?

עליה ברמת המודעות, נעשית על ידי "ליקוט" הארות חדשות, השגות והבנות לגבי עצמנו והעולם סביבנו. לשם ההמחשה ניקח לדוגמה עניין מוכר לרובנו, אנחנו מתעניינים בנושא חדש ופתאום אנחנו שמים לב אליו יותר.

למשל, אישה בהריון תראה סביבה יותר נשים בהריון. או למשל רצון לקנות לרכב מדגם מסוים, יגרום לנו לראות יותר רכבים מהסוג הזה על הכביש.

מובן שמספר הנשים בהריון וכמות הרכבים לא גדלה, אנו שמים לב אליהם, מכיוון שכעת הם במוקד ההתעניינות שלנו, השכל שלנו מאיר לנו באור נקודות במציאות שקודם היו חשוכות, אבל ברור לנו שהן תמיד היו סביבנו.

וכך גם לגבי הארה פנימית, אזור בתוכנו שקודם לכן היה חשוך ומעורפל, לאחר התבוננות בעצמנו, התמונה התבארה ואנו שמים לב לעניין, הוא מואר. אם לדוגמה נתבונן פנימה על הנטייה שלנו להרגלים מסוימים, דפוסי חשיבה שטבועים בנו, ככל שנעמיק יותר, נאיר יותר נקודות בתוכנו. אנו נהיה מודעים לזה יותר בעצמנו וגם לגבי אנשים סביבנו.

דוגמה נוספת להארה שאנו חווים מידי יום ואפילו כמעט בכל שיחה עם אנשים היא כאשר מציגים לנו היבט מסוים שלא ראינו קודם, אם למשל תוך כדי שיחה עם חבר סיפרנו לו שאנחנו כועסים על אדם מסוים ואותו חבר מציג לנו נקודת מבט אחרת, מראה לנו שלא בדיוק כך הדבר ושיתכן שישנן סיבות נוספות שבגללן אותו אדם שאנחנו כועסים עליו התנהג באותה צורה שבה התנהג, ובזה שהוא סיפק לנו סיבות מסוימות לצורת ההתנהגות של אותו אדם, סיבות שלא לקחנו אותם בחשבון קודם לכן, הוא בעצם האיר לנו באור נקודות מסוימות שלא היינו מודעים להן או שהתכחשנו אליהן קודם.

וכך ככל שאנו רואים יותר נקודות מבט וככל שאנחנו מודעים ליותר סיבות ומניעים קודמים לכל צורת התנהגות או לכל סיטואציה שמתרחשת במציאות שלנו, כך אנו נעשים "מוארים" יותר וכנ"ל לגבי המציאות הפנימית שלנו, ככל שנהיה מודעים יותר לסיבות הפנימיות שמניעות אותנו ומשפיעות עלינו, כך אנו מוארים יותר, אנו רואים באור יותר סיבות - נקודות.

התנוצצות שכלית או הארה חדשה, משנה את נקודת המבט שלנו על המציאות החיצונית ומאירה לנו באור פרטים דקים יותר שקודם לכן היו בלתי נראים עבורנו ומציגה לנו תמונת מציאות רחבה יותר, היא מזריחה את אותן נקודות חשוכות שלא ראינו קודם, שלא היינו מודעים אליהן ממש, והן השפיעו על הבחירות שלנו, על מצבי הרוח שלנו, צורת ההתנהגות שלנו ודפוסי החשיבה שלנו.

כשאנו נעשים מודעים יותר, תת המודע פחות מנהל אותנו, אנו נעשים פחות "רובוטיים", אנחנו משיבים לעצמנו את זכות הבחירה שלנו על הרגשות שלנו ועל הפעולות שלנו.

ככל שנעמיק פנימה לתוכנו, אנו נראה תמונה פנימית וחיצונית רחבה יותר ונסגל לעצמנו נקודת מבט מקיפה שאינה מערפלת ומחשיכה את הפרטים הקטנים ואת הדקויות אע"פ שהיא רחבה וגדולה.