אחת המסורות הנהוגות בחג הסוכות היא האושפיזין, אורחים בארמית.
האושפיזין, על פי המסורת היהודית, הם אורחים רוחניים שבאים לבקר בסוכה במהלך שבעת ימי חג הסוכות. מקורו של מנהג הזמנת האושפיזין לסוכה הוא ככל הנראה בתורת הקבלה ובספר הזוהר.
בכל יום מגיע לסוכה, על פי המסורת, "אורח" אחר, ועמו מגיעים האורחים האחרים כאשר כל האורחים הם דמויות תנ"כיות מן ההיסטוריה היהודית.
חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום: אברהם - מידת החסד, יצחק - מידת הגבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח, אהרון - הוד, יוסף - יסוד ודוד - מלכות.
על פי מסורת אחרת, חשבון הנפש הנעשה בתקופת עשרת ימי תשובה, מסתיים אומנם בחתימה ביום הכיפורים, אולם, מי שלא הספיק ו/או נדרשת לו "ארכה", חול המועד של סוכות הוא הזמן המתאים ביותר.
"מועד - ב" מסתיים בסוף הושענה - רבא לכל המעוניין...
שתי מסורות אלו, מתחברות היטב מבחינה רוחנית ואף מתאימות לתקופה שהולכת ונהיית סגרירה יותר ויותר, תקופה בה כולנו נוטים להסתגר בדלת אמותינו ובחיק משפחתנו.
בואו נאט את הקצב ונחשוב אילו דברים אנחנו מזמינים לעצמנו לגוף, לנפש ולרוח במשך כל השנה. תקופה זו מתאימה לעשיית חשבון נפש. הבה נפנה מתוכנו את הדברים שכבר לא מתאימים לנו ו"נאשפז" בתוכנו רק את אלו איתם אנו רוצים להמשיך את מסע החיים לשנה הקרובה.
במשך השנה, אנו מארחים בקירבנו, במשכן הפיזי והרגשי, בסוכה הפרטית שלנו, "אורחים" שלא פעם, איננו נותנים מספיק את הדעת אם הם רצויים אצלנו או לא. האם נוכחותם מוסיפה לנו שימחה לחיים או בעיקר עצב. זה מתחיל בדברים הבנאליים החל מאוכל (אשר יכול להזין או להזיק), עישון (אשר לגבי נזקיו כבר אין כל ספק), עבור בתאוות ותשוקות עקרות לדברים בלתי מושגים, אשר משעבדים אותנו אליהם וגוזלים מאיתנו את מלוא הכוחות והיכולת להבחין בדברים נוספים וכלה באנשים אשר ניקרו לנו בדרכנו ובחרנו לאוספם אלינו. אני בטוחה, שלכל אחד הדוגמאות הפרטיות משלו וההצדקות אותן הוא "מגייס" על מנת לתמוך בדעתו. טיפלתי פעם באישה שסבלה בין היתר מכאבי ראש אינטנסיביים. בשלב מסוים, כשכבר ראינו שבעיותיה נפתרות והיא חשה בטוב מבחינות רבות, הבנתי משיחותיי עמה כי עדיין איננה מוכנה לוותר על כאבי הראש! הם פשוט ענו לה על צורך אחר שהיה לה. אישה זו נהנתה מתשומת לב רבה של הסובבים אותה ויכלה לפרוש לחדר שקט כאשר בחרה ובינתיים, הבית המשיך להתנהל בלעדיה.
האושפיזין המוחשיים לנו ביותר בסוכות ובחול המועד, הם כמובן האורחים הרבים. אלו שבוחרים לבוא אלינו ואלו אליהם אנו בוחרים להגיע. למשפחה, אנו נולדים (יש דעה הגורסת שגם אותה אנו בוחרים) אולם, חברים אנו בחרנו ואספנו אלינו. אנו מטפחים את החברות ומשתדלים לשמור את אותם חברים איתנו. מי הם אותם חברים? כיצד הצטלבו דרכינו והם ניקרו בחיינו?
חברים מופיעים בחיינו בשל סיבה מסוימת. לעונה מסוימת לתקופה קצרה או לכל החיים.
כאשר אדם מסוים מופיע בחיינו, זו אינה יד המקרה אלא מסיבה מסוימת מאוד. פינינו לו מקום והוא נועד למלא איזשהו צורך שהבענו לרוב, לא במודע. אדם זה הגיע כדי לעזור לנו להתגבר על קושי מסוים, להדריך אותנו ולתמוך בנו באותה כברת דרך. אדם זה יסייע לנו בצורה כלשהי, פיזית, רגשית או רוחנית. הוא עשוי להיראות לנו כמתת - אל. הוא באמת כזה. זהו חבר אמיתי.
אדם זה מופיע בחיינו בדיוק בשל הסיבה לשמה אנו זקוקים לו. ואז, בלי שנעשה כל דבר רע, או בזמן לא נוח, אדם זה יגיד או יעשה דבר מה שיביא את הקשר לקיצו. לעתים הוא ינהג בדרך שתאלץ אותנו לנקוט עמדה ולהיפרד ממנו ולעתים הוא יעזוב או אפילו חלילה ייפרד מן העולם. אנו חייבים להבין שהצורך שלנו התמלא, תשוקתנו סופקה ומשימתו הושלמה. הבקשה ששלחנו נענתה, ועכשיו הגיע הזמן להמשיך בחיינו.
כשאנו מגלים לשם מה כל אחד מחברינו, נוכל לדעת מה לעשות על מנת להמשיך ולטפח ולשמור את אותם חברים או לחלופין, להרפות ולשחרר את אותם שכבר סיימו את תפקידם בעבורנו.
בחרתי להביא את הסיפור הבא המתאר את הרגשות והתכונות אשר חלקם נמצאים בנו.
משחק המחבואים
מספרים שפעם נפגשו במקום כלשהו על פני האדמה כל הרגשות והתכונות של בני האדם. כשהשעמום פיהק בפעם המי יודע כמה, השיגעון, כהרגלו כל כך משוגע, הציע לכולם: "בואו נשחק מחבואים! " הספקנות הרימה גבה והסקרנות, שלא ידעה להתאפק, שאלה: "מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה? " "הוא משחק", הסביר השיגעון, "בו אני מכסה את פני ומתחיל לספור עד מיליון ואתם מסתתרים, וכשאני אגמור את הספירה, הראשון מביניכם שאמצא ייקח את מקומי כדי להמשיך את המשחק. "
ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך הרבה ששכנעה לגמרי את הספק וגם את האדישות, שלעולם לא נהגה להתעניין בשום דבר, אך לא כולם רצו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר, בשביל מה? תמיד מוצאים אותה בסוף. הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש ביותר (אבל מה שהפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה) והפחד החליט שלא לסכן כלום.
"אחת, שתיים, שלוש... " התחיל השיגעון לספור.
הראשונה שהסתתרה הייתה העצלנות, מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה. האמונה עלתה לשמיים והקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר במאמצים ענקיים מצאה מקום בצמרת של העץ הכי גבוה. הנדיבות כמעט שלא יכול היה להסתתר, כי כל מקום שמצא היה נפלא בשביל אחד החברים שלו. מה עם אגם שקוף? אידיאלי בשביל היופי. חור בגזע העץ? מושלם בשביל הצניעות. מאחורי כנפי הפרפר? הכי טוב בשביל החושניות. מה עם הרוח? יוצא מן הכלל בשביל החופש. כך מצא הנדיבות מקום צנוע אבל מתאים לו בקרן שמש קטנה. האגו לעומתו, מצא מקום מצוין מלכתחילה, גדול, מאוורר, נוח, אבל אך ורק בשביל עצמו בלבד.
השקר הסתתר בעומק הים (אבל האמת היא שהסתתר מאחורי הקשת). התשוקה והחשק במרכז הרי געש, השכחה שכחה אפילו איפה הסתתרה.
כשהשיגעון ספר 999, 999, האהבה עוד לא מצאה מקום להסתתר, כי כל המקומות היו תפוסים. "מיליון! " הכריז השיגעון והחל בחיפושים. הראשונה שמצא הייתה העצלנות, רק שלושה צעדים ממנו מתחת לאבן. אח"כ שמעו את האמונה מתווכחת עם האלוהים על זואולוגיה, את התשוקה והחשק שמעו מרעידים את הרי הגעש. באופן פתאומי הופיע לו הקנאה, וכך הצליח לפענח איפה ההצלחה. את האנוכיות לא היה צורך לחפש, היא בעצמה ולבדה יצאה ממחבואה, שהיה קן דבורים.
מרוב שהלך, השיגעון הרגיש צמא, כך הגיע לאגם ומצא את היופי. עם הספק היה קלי קלות, כי מצא אותו יושב על הגדר בלי להחליט עדיין באיזה מקום להסתתר. כך מצא אחד אחד את כולם. את הכישרון בין העשבים הטריים, את החרדה במערה חשוכה, את השקר מאחורי הקשת ואת השכחה שכבר שכחה ששיחקה מחבואים.
רק האהבה לא הופיעה בשום מקום. השיגעון חיפש מאחורי כל עץ, מתחת לכל אבן, בפסגות ההרים, וכשעמד להיכנע הבחין בשיח ורדים והתחיל להזיז את הענפים. לפתע פתאום, נשמע צעקה איומה וכואבת: קוצי הוורדים פצעו את האהבה בעיניים... השיגעון לא ידע מה לעשות כדי להתנצל, בכה, התחנן, ביקש סליחה ואפילו הבטיח לאהבה להיות המלווה הצמוד שלה.
מאז אותם ימים בהם שיחקו מחבואים בפעם הראשונה על האדמה, האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה...
בפרוס השנה החדשה, הבה נעמיק ונתבונן בתוכנו, נבחן את "האושפיזין הפרטיים שלנו", נבחר את מי אנו רוצים להמשיך ולארח, למי אנו בוחרים לתת מקום ושליטה בחיינו ולמי אנו מייחלים ומבקשים שיבוא להתארח אצלנו.
בברכת חג שמח.
050-3331-331