'נ' - מה סודך?

האות 'נ' 'נון' תרגומו מארמית: 'דג' כמו התרגום לפסוק: "את כל דגי הים" (במדבר יא כב) את כל נוני ימא" אות זו צמודה לאות 'מ' - מי"ם, הרומזת למים.

אות המבטאת שפע ברכה הצלחה. כמו שהדגים לא שלט בהם כליון כאשר העולם הושחת בזמן המבול, כן הם מסמלים הישרדות וברכה. גם הם נסתרים מעיני הבריות ואין עין הרע שולטת בהם... לעיני הדג אין עפעפיים, העיניים של הדגים פקוחות תמיד ומסמלות את ההשגחה הצמודה של הבורא הנותן לחם לכל בשר...

לפי מסכת שבת (ק"ד ע"א) האות 'נ' רומזת לאדם ישר ונאמן. ה'נ' הכפופה רומזת לאדם הנאמן הכפוף והעניו ואילו האות 'ן' הפשוטה, הזקופה והישרה מרמזת לשכרו הגדול של העניו והנאמן שיהיה זקוף וישר לעולם הבא. באות הזאת גם נבראה הנשמה. האות 'נ' (50) היא ההרחבה של האות 'ה' (5). העולם הפיסי נברא באות 'ה' כפי שנאמר 'בהבראם' - באות "ה"א בראם" ואכן החלק הפיסי של האדם יש בו חמשה חושים: שמיעה ראיה ריח טעם בראש ומישוש ביד (מקביל לבתי התפילין בראש וביד) וגם חלקי הנשמה הרוחנית, 5 הם, הידועים בר"ת שלהם "נרנח"י" - נפש רוח נשמה חיה יחידה. נמצא כי שלושת החלקים הראשונים - "נפש רוח נשמה", ר"ת וס"ת שלהם הוא בדיוק: תרי"ג - 613! והאותיות הפנימיות יוצרות את המילים 'שם א / להים' (426) או 'א / ל השמים' (426)

האות 'נו"ן' רומזת גם לטוהר וזכות במקביל לדג הנמצא תמיד במים. לכן לאות הזאת יש קשר עם סודות גדולים ביותר ועמוקים אשר זקוקים לאור עצום וטוהר כדי להשיג אותן. כמו 50 שערי בינה כדי להגיע אל התכלית של העולם הרוחני. גם בקבלת התורה רמזה התורה... "בהוציאך את העם ממצרים... תעבדון את הא / לוקים על ההר הזה" (שמות ג יב). מעניין שיציאת מצריים מוזכרת בתורה בדיוק 50 פעם! ואכן עם ישראל אמרו והצהירו ביום ה - 50 ליציאת מצרים "נעשה ונשמע".

ולעתיד לבוא ביאת המשיח ששמו 'ינון', "לפני שמש ינון שמו" (תהילים עב, יז) רש"י: יגדל שמו. מנין שמו של ה'משיח'?

במסכת סנהדרין צח עב קיימת כביכול מחלוקת מהו שמו של המשיח?

דבי רבי שילא אמרי: שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. (בראשית מ"ט)

דבי רבי ינאי אמרי: ינון שמו, שנאמר (תהלים ע"ב) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו.

דבי רבי חנינה אמר: חנינה שמו, שנאמר (ירמיהו ט"ז) אשר לא אתן לכם חנינה. ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר (איכה א') כי רחק ממני מנחם משיב נפשי.

ורבנן אמרי: חיוורא דבי רבי שמו, שנאמר (ישעיהו נ"ג) אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה א / להים ומעונה.

אם נתבונן בשמותיו השונים (מנחם - שילה - ינון - חנינה)... נגלה כי ר"ת של השמות הוא: משי"ח. רמז כי המשיח בא לעשות שלום בין מחלוקות ויחבר את כולם ביחד..

המילה 'תיקון' המיועדת לזמן ביאת משיח בנויה מהמילה 'תיקו' ומהאות 'ן', המשיח אשר יופיע באחרית הימים יהפוך ויגלה את כל המקומות שהיה בהם ספק ='תיקו', ויתחבר דרך האות 'ן' של שער החמישים, שער ההבהרות המוחלט ויגלה את התיקון הגדול ב"ב. יש הדורשים את המילה: 'תיק"ו' כר"ת "ת'שבי י'תרץ ק'ושיות ו'אבעיות" ואז בת המלך שהיא ההלכה תקבל את תיקונה, תהיה מבוררת ונהירה ללא ספקות קושיות ובעיות...

"נ" - נצח והשתלשלות ללא קץ. האב מוליד 'בן', והבן מוליד נכד ונין (המילה: 'נין' - כמעט שווה למילה 'נון'.

האות 'נ' מבטאת קביעות, כגון: 'אדם מדבר' או 'אדם דברן', או: 'אדם כועס', אבל שלא יהיה כעסן - ואילו אדם לומד, חשוב כי אכן יהיה למדן!

בזוהר רואים את האות: נו"ן כחיבור בין המטרוניתא (חיבור ה"מלכה למלך". כאשר האות: 'נ' הראשונה מייצגת את המלכה, האות 'ו' את מידת היסוד שממנה היא מתברכת, (וד"ל) והאות 'ן' האחרונה הפשוטה רומזת אל המלך.

המילה 'נון' ערכה בגימ' הוא 106 כערך המילה: 'קו'. האות 'ן' היא האות הרומזת לקו הארוך ביותר, הישר והמאוזן. הקו המאונך היוצר את המרחק הקצר ביותר רומז לחיבור בין הקב"ה לבינינו. הקב"ה הופיע ביום החמישים במעמד הר סיני במילה 'אנכי... ' מילה זו אכן רומזת למילה 'אנך', כפי שמוזכר (עמוס ז ז) "כה הראני והנה א / דני ניצב על חומת אנך ובידו אנך". האנך הוא הקו הקצר, המרחק הקצר בין שתי נקודות, ורומז על הקשר הישיר הבלתי אמצעי, והקרוב ביותר, בין האדם לקב"ה.

תכונה זו נקראת קיווי והינה תכונה חשובה ביותר כדי להתחבר אל הקב"ה, כנאמר "קוה קויתי..."קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' " קויתי ה' קותה נפשי.."ועוד.. גם "מקוה" המטהר ומזכך נמצא בתוכו את המילה "קוה". זו הדרגה הגבוהה ביותר לראות את הקב"ה קרוב ממש ואז הובטח לנו "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.."

יהושוע בן נון

מי הוא אותו נון? מוזכר רק פעם אחת (בדבה"י א ז כ"א) אביו של יהושוע משבט אפרים. לא ידענו על אביו יותר מאומה! ועוד נשאלת שאלה מדוע ברוב הפעמים מוזכר יהושוע בכינוי הצמוד יהושוע בן - נון ולא רק יהושוע כפי שאנו מוצאים בכל השמות (כמה פעמים מוזכר בתורה משה בן עמרם? בתורה אפילו לא פעם אחת!) ועוד נשאלת שאלה מדוע המילה 'בן' מנוקדת בחיריק?

יש מספר דעות בענין:

יהושוע היה משרת צמוד למשה. יהושוע היה תלמידו של משה. יש הרואים במשה כאילו הוא אביו ושמו של משה היה 'נון' המבטא את הגובה הרוחני הגבוה ביותר שאליו בר אנוש יכול להגיע. לא בכדי התורה מספרת לנו כי משה החליף את שמו של הושע בן נון ליהושע. מסביר רשב"ם (במדבר יג, יז) כי כך היה דרך האנשים לשנות את שמם של אלה שתחת פיקודם (כך עשה פרעה ליוסף, ונבוכדנצר לדניאל) מכאן כאילו הוא ילדו. משה רבינו היה אביו הרוחני של יהושוע, מכאן נרמז כי משה רבינו נקרא 'דג'. כמו שהדג טהור וכולו במים, כן היה משה רבינו בכל ימי חייו הקשור למידת הנצח וזכה שעל ידו ניתנה תורה לישראל... והוא משה רבינו הדג הגדול הנמצא במקוה המים האדיר, תורת ישראל הנצחית. וכן נמצא כי ערך הביטוי 'דג גדול' בדיוק 50 כמו האות 'נ' שערכה 50.

המספר 50 שהוא יום מתן תורה שהוא היום ה - 50 מיציאת מצרים אשר נחוג בכל שנה ושנה, מסמל את הזמן המיוחד הנחשב מעבר לזמן. הכיצד?

ידוע לנו כי המספר 6 הוא מספר המסמל את עולם החומר, כמו ששת ימי המעשה שש שנים יעבוד ועוד... והמספר 7 רומז לקדושה שבתוך החומר כמו שבת הנמצאת ב"אמצע" השבוע כמו הקנה המרכזי של מנורת ששת הקנים היוצאים מצידיה...

השבוע מסתיים ונמנה מחדש לאחר 7 ימים ותו לא. לו זכה אדם הראשון היה ממשיך אל היום השמיני... ואנו חוזרים בכל שבוע ספירה מחדש לאחר שבעה ימים. ואכן אימתי נפרוץ אל היום השמיני? הווי אומר בתיקון חטא אדם הראשון אשר נעשה ביום מתן תורה שהוא יום החמישים שהוא היום לאחר 7 פעמים 7. "יצאנו" אל היום השמיני לאחר שבעה מחזורים של שבע והגענו אל היום החמישים.

כן גם ביובל - שנת היובל שנת החמישים מסמלת שחרור מכל עול פיזי, עבדים וקרקעות חוזרים למקורם הראשון. הכל רוחני. אין גשמיות אין חומר... רק רוחניות...

"נוני"ם הפוכים"

מצאנו בתורה בחומש במדבר פרשת בהעלותך (במדבר י, לה - לו) כתיבה מוזרה של נ"ונים הפוכים - נונים מנוזרות מלשון 'נזורו אחור' תופעה מוזרה. מה משמעותה? הנוני"ן ההפוכים מבטאים רעיון חשוב מאוד הקשור לתורה. הן מהוות מעין סוגריים לפסוקים המתחילים במילים "ויהי בנסוע הארון..". (במדבר י' ל"ה) רש"י אומר: "עשה לו סימניות מלפניו ומלאחריו לומר שאין זה מקומו. ולמה נכתב? כאן כדי להפסיק בין פורענות לפורענות". מה היא אותה פורענות? ועוד למה פסוקים אלה הנחשבים לספר שלם מתחילים במילה 'ויהי' שהוא לשון צער? מה הצער כאן, כאשר ארון ה' נוסע...? שפתי חכמים מסביר כי מה שרש"י מתכוון אין זה מקומו... הכוונה לארון הברית המוזכר 2 פסוקים לפני כן... "ויסעו מהר ה' דרך שלושת ימים וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה.." (פרשת בהעלותך י לג) מהי הפורענות? שיש מרחק בין התורה ובין עם ישראל, כביכול לומדים תורה ואין היא מתקיימת חלילה במציאות - פער בין לימוד התורה וקיום מצוותיה... אכן זה ענין של צער... שפתי חכמים מסביר והיכן מקומו? והכוונה היא: מקומה של התורה שולח אותנו שפתי חכמים 50 פרשיות לפני כן (במדבר ב יז) שם נאמר: "ונסע אוהל מועד מחנה הלויים בתוך המחנות..."הרי שהמספר 50 שוב מזכיר לנו את התורה הקדושה הטהורה והזכה אשר צריכה להיות מחוברת בכל המציאות, "בתוך המחנות..."וד"ל.

נון - נוני ימא פירושו: דגים, המי"ם (האות 'מי"ם' הקודמת לאות 'נו"ן') בסוד הים. בתוך מים אינסופיים שט הנון. 2 סוגי נשמות עיקר זיקתן לקדש את הגוף להתעסק בחלק המסתורי של התורה: "נון ימא" דעת הצפונה המסתתרת בתוך הים. ויש נשמות שמטרתן להתחזק בחלק ההלכה והנגלה בתוכם. אלה נקראים בהמה - חיית היבשה. מציאות של העולם הזה. 'יבשה' - עלמא דאיתגליא, 'ים' - עלמא דאיתכסיא. עיקר ביאת משיח מצוי בתוך סודות התורה. "ישקני מנשיקות פיהו" - אלו סודות התורה בביאת המשיח

מלכות= בגימ': לויתן (הדג הגדול שבים). ראינו כי יש כמה שמות למשיח, אחד מהם: ינון: =דג בלשון הקודש: צרף מכאן, שגילוי מלכותו של הקב"ה בעולם יתגלה בביאת המשיח כפי שנאמר: "והיה ה' למלך על כל הארץ..." (זכריה יד ח) אז יתקיים: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים." (ישעיהו יד ס)

'ס' - מה סודך?

האות 'ס' - האות ה - 15 סגורה מכל צדדיה, רומזת לסוד, למסתורין, לסבוב, למעגל ושלמות. אכן היא בין האותיות שאותיות המילוי שלה הן בדיוק כמו האות עצמה: 'ס - מך'. האותיות 'מך' ערכן 60 בדיוק כמו האות 'ס'.

האות 'ס' היא אות הנכתבת במשיכה אחת כמו עיגול. עיגול מסמל נצח, כמעגל אינסופי החוזר על עצמו ללא הרף. החלל הריק שבתוך האות סמ"ך מסמל את האינסוף את הלא מוגדר.

לפי אותיות דרבי עקיבא: הסמך הינה התורה שבכתב המהווה את הגרעין עליו מתבסס כל השאר. התורה היא הסמך עליה יש לסמוך ולהסתמך, ויתר הפירושים הצמודים המשנה הגמרא וכל הנלווים הרי הם סובבים וסמוכים לכל התורה...

האות 'סמ"ך' רומזת למושגים הבאים: 'סוף', 'סגור', 'סתום', 'סחור סחור', 'סביב', כביכול קיים גדר הסוגר מקום שאין להיכנס אליו אך ורק ברשות...

מקום הופעתה הראשון בתורה: "... ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה". (בראשית ב כא)

ערך האות 'ס' הוא 60. מספר זה נחשב למספר שלם "הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל..." (שיר השירים ג ז) קיים פירוש המזהה את ששים הגבורים כ - 60 אותיות של ברכת כוהנים המתחילה: "יברכך ה'..."ומסיימים..."וישם לך שלום" והחתימה: 'שלום' מסמלת את השלמות.."

האות 'ס' מבטאת גם את המילה: 'סוד'.

במסגרת חלקי הפרד"ס - פשט, רמז, דרש, והחלק האחרון הוא ה'סוד' המשלים את כל הרבדים... אמר מי שאמר: כי ללמוד תורה ללא תורת ה'סוד', יישאר ברמה של 'פר"ד'. יש המבינים שהמילה: 'פרד"ס' רומזת למילה הידועה באנגלית וי"א גם בפרסית: 'פארדייז' פירוש: 'גן - עדן'. התורה גורמת לנו להרגשה נפלאה של עונג שמחה ואושר.

ט"ו באב

נאמר: "לא היו ימים טובים לישראל כמו ט"ו באב..."

וכך נשנה (במסכת תענית ד ח) (המשנה האחרונה במסכת)

"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי לא) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה וכן הוא אומר (שיר השירים ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן"

מה המיוחד ביום זה - ט"ו באב? סיבות רבות... אבל על פי תורת הסוד נאמר כאן משהו בענין האות ה - ט"ו בא' ב' והיא האות ה - 15 ברשימת האותיות א - ב, האות 'ס'. מה המיוחד באות זו? שהיא עגולה מסמלת שלמות! והשמחה האמיתית היא חיבור אותיות 'י' ו'ה' שהם רמז לחיבור בין איש ואשה. האות ה - 15 העגולה רומזת לטבעת נישואין העגולה.

החיבור של שתי אותיות אילו רומזות גם לחבור שבין הקב"ה לעם ישראל, גם לחיבור בין העולם החומר לעולם הרוח וגם לחיבור של העולם הזה עם העולם הבא. אכן אין שמחה כמו שיש בזמן שמתחברים קצוות שהוזכרו לעיל. זה החיבור הגבוה ביותר אשר דומה לחיבור הגבוה בין עם ישראל והקדוש ברוך הוא ביום הכפורים. ואכן האות 'ס' נקראת 'סמך' מלשון סמיכות חיבור וקשר, הסמוכים זה אצל זה.

נראה כי אפשר לקשר את האות הקודמת, האות 'נו"ן' המזכירה את יהושע בן נון להראות כי האותיות מ - נ - ס כביכול נוטריקון: משה נו"ן סמך, משה סמך את יהושוע בן נון והחדיר בשמו את האות 'י', שהוסיף אות 'י' לשמו הקודם שהיה 'הושע' כפי שנאמר: "ויקרא משה להושע בן נון יהושוע..."ובסוף התורה נאמר: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צווה ה' את משה". (בדברים לד ט) משה הוסיף ליהושוע את אות החכמה, האות 'י', ורמז לזה "כי סמך משה את ידיו... לרמוז לאות 'י'.

ס (60) רבוא

המושג 60 רבוא, הוא מושג החוזר על עצמו ומבטא שלמות. כמו כן אנו רגילים לומר ששים רבוא אותיות לתורה כפי שרמזו נוטריקון בשם 'ישרא"ל' י'ש ש'שים ר'בוא א'ותיות ל'תורה". יש הסברים שונים למשפט זה כי בעליל אין אנו מוצאים בתורה אלא 305805 אותיות. כ"כ נאמר כי בני ישראל היו ששים רבוא ויש ששים רבוא פירושים. הלוא התורה רחבה מני ים ואין לה גבול... גם עם ישראל נאמר עליו: "לא ימד ולא יספר". (הושע ב) אומר האדמו"ר מאוזרוב הרב משה יחיאל אפשטיין בספרו "אש - דת": "המספר ששים רבוא הנה הם רק שרשים, אשר מהם מסתעף למניין עד אין קץ".

(חלק חמישי אות ט) הקצבה היא לכללים, אבל לפרטים - אין קץ בכלל"

נס הסמך שבלוחות.

האותיות 'ם' וְ'ס' הן שתי אותיות מיוחדות הכתובות בצורה מיוחדת. בלוחות הברית, היו כל האותיות כתובות מצד זה לצד זה. מעבר אחד לעבר השני. משום שאותיות שבלוחות היו כתב אשורי ורק בכתב אשורי - הכתב המאושר - היו אותיות 'ס' וְ'ם'. החלל הפנימי שלהן היה עומד בחלל כדי שתיראה בדיוק צורת האותיות הללו. כך גם אמרו חז"ל: "מ' וְס' שבלוחות בנס היו עומדים". (מסכת שבת קד עא)

יען כי סתומות היו ועומדים בכל סביבותיהן, ולא היה לחתיכה שבפנים שום סמך וחיבור ואם היה נופל אז לא היו האותיות כי אם נקבים בעלמא." (ברוך שאמר יג עב)

פרדס רימונים מסביר את העיקרון: "וזה טעם מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים. מפני שהרוחניות מעמיד הגשם הזך ההוא". (בשער האותיות פרק שני)

בספר 'איומה כנדגלות' (כה עב) מכריז בלשון מליצית חרוזה:

"מי שמע כזאת ומי ראה / גודל הפליאה /

היעשה לו אדם עגולה בלוח, עוברת משני עבריה /

ולא יפול החלל מתחתיה /

ואיך היה מ"ם וסמ"ך שבלוח / תלויות ברוח /

אין שכל שיחייבהו / כי מה' הוא"!

'ע' - מה סודך?

האות ה - 16 היא האות 'ע'. שמה 'עי"ן'.

הרבה פירושים למילה זו: איבר הראיה הקשור אל האור, מעיין, צורה וצבע, ועוד...

האות 'עי"ן' תרמוז לראיה, ראיה עמוקה. הנה לפנינו שתי מילים מילה והיפוכה, שתיהן מתחילות באות 'ע': 'ע - ני', והמילה ההפוכה 'ע - שיר'. אם כן למה רומזות האותיות? מי הוא העני, מי הוא העשיר? שניהם מתחילים באות 'עי"ן'. שניהם רואים בעיניהם את השפע היורד לעולם והוא מגיע אליהם.

הע - ני - רואה מה שיש לו ומשמיע - 'ני', כלומר, בכי. רואה ובוכה. 'מתבכיין' הוא הנקרא עני. לא די לו אינו מסתפק במועט, יש לו מנה ורוצה מאתיים וגם 400... ועוד ועוד בלי גבול...

מי הוא הע - שיר? הרואה בעיניו ושר שיר! שמח בחלקו, מאושר זה האדם העשיר...

למדנו בחיים כי העשיר אינו האחד שיש לו הרבה אלא זה שמסתפק במה שיש לו ושמח בחלקו.

אות ההתבוננות

החכם עיניו בראשו. המתבונן בתחילת דרכו כפי שמקובל - "סוף מעשה במחשבה תחילה", הרי האות הראשונה תהיה 'ע'. כאשר תצטרף לאותיות 'נג' (אותיות: 'גן' הרומזות לעולם הזה) נקבל המילה 'עֹנג'. ואם חלילה יהפוך את עינו ויתבונן רק באחרית הדרך, לאחר מעשה, הרי האות 'ע' תהיה בסוף המילה ותיווצר המילה 'נגע'.

האות 'ע' ערכה בגימ' 70... בספר 'ראש מילין' נאמר שה - ע' מסמלת את היציאה לפועל של הכוחות שנסגרו בתחומם ובחוגם. האות: 'ע' בנויה משתי אותיות 'ו', וגם 'ז', כאשר האות 'ו' מסמלת את עולם החומר, והאות 'ז' רומזת לעולם הקדושה שבתוך החומר. איזהו חכם? הרואה את הנולד! לראות את נקודת הקדושה בכל עניין ועניין. לחדור בעיני השכל אל המציאות הגשמית, להתבונן ולגלות את הנקודות הרוחניות שאין עוד במציאות מלבדו!

קשר חיצוני ופנימי

העין מסמלת איבר הקשור לחיצוניות ולפנימיות ביחד. "כלה... שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה" (שיר השירים ד). העיניים מגלות את הפנימיות. כ"כ אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו (ילקוט שמעוני, דניאל רמז תתרס).

ראיה עמוקה

גם הפסוק הנאמר בכל יום בקריאת שמע מגלה לנו: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם..."בתחילה הכל נמצא בלב, ורק אח"כ האדם רואה בעיניו. הראייה היא סובייקטיבית האדם רואה בחברו את מה שיש בו בתוכו בלבו עצמו. ראית אור! פירוש שהאור נמצא בך! ראית משהו אחר... הפגם הוא ברואה! רמז לכך מצאנו "וטמא - טמא יקרא" (ויקרא יג מה) הדרש והרמז בקטע זה הוא שהטמא - קורא לאחרים.. 'טמא' גם ראינו אצל בני נוח (חוץ מחם) ש"ערוות אביהם לא ראו.."כי לא היה בתוכם אותו יצר... האדם רואה מה שרוצה לראות ובעיקר מה שיש בלבו, כפי שנאמר "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו". (ברכות דף נה ע"ב)

האות 'ע' היא כמעיין נובע אשר מגלה את הפנימיות שבתוכו.

ערך האות 'ע' - 70. המספר 70 רומז להרבה דברים בסיסיים חשובים במסורת ישראל. לקב"ה - 70 שמות, לתורה - 70 שמות, לישראל 70 שמות לירושלים 70 שמות. התורה נמסרה לשבעים זקנים ונשמרה ע"י הסנהדרין (70+1). בבית המקדש היו 70 עמודים, בחג הסוכות הקריבו 70 פרים כנגד 70 אומות העולם. השבתות והחגים ביחד 70 יום בשנה.

האות 'א' רומזת לעולם הרוחני, האות 'ע' רומזת לפיזור לכל הקצוות, כמו קרן אור לבנה העוברת דרך המנסרה המשולשת, מתפרקת ומתפזרת לצבעים שונים. כל קרני האור בצבעים שונים המתרכזות למקום אחד, חוזרות להיות אור לבן ובוהק. צא ולמד! המספר 70 חייב להגיע לשלמות אחת במקום אחד... ראה שבעים אומות ולעומתם עם ישראל. 70 סנהדרין ואחד שעומד על גבם...

לאחר חטא אדם וחוה נאמר: "ויעש ה' א / לוקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם" (בראשית ג כא) "ובתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב אלו כותנות אור, אלו בגדי אדם הראשון שדומים לפנס, רחבים מלמטן וצרים מלמעלן. יצחק רבייה אמר: חלקים כצפורן ונאים כמרגלית.." (בראשית רבה כ דה כא) האור הרוחני יצר את המציאות הנראית את העור העוטף את הגוף הפיסי הנראה לעין.

לא בכדי המילים 'עין' ו'אין' קרובות זו לזו הקב"ה יצר את העולם יש מ'אין' - מחומר בלתי נתפס בחושינו ולא נתפס אפילו לא בעיני השכל...

סמל הענווה

מי יכול להגיע לדרגה עילאית זו ולגלות את העוצמות של הנקודות הרוחניות שמלוא כל הארץ כבודו? הוי אומר זה האדם הענו. המילה 'ענו' נכתבת 'ע - נ - ו' כאילו האות 'ע' התפרקה נשברה משני החלקים הבונים אותה, האותיות: 'נ'וְ - 'ו'. כמו משה רבינו הענו מכל אדם, זוכה לגלות את שתי האותיות מימין ומשמאל לאות 'ע', והן האותיות 'ס' (מימין, הרומזת לסוד) וְ'פ' (משמאל, הרומזת לפתיחה וגילוי) להראות לנו כי כל הסודות נפתחו לפניו וזכה לדבר עם ה' פנים אל פנים, פנים בפנים - פה אל פה..."

אנו מוצאים במקומות נוספים את הפער של משמעות הקצוות בין האות: 'ע' לאות 'א' במילים כגון: אושר רוחני ועושר גשמי, להאיר או להעיר אגל מים או עגל בן בקר...

אמר רבי חייא... 'יין' ניתן בשבעים אותיות, ו'סוד' ניתן בשבעים אותיות, "נכנס יין יצא סוד" הכיצד? האדם כצינור... אם ימלאו את הצינור ב - '70', - ב'יין' שערכו 70, חייבים להוציא משהו מתוכו באותו ערך של 70 ומה הוא? הוי אומר הוא 'סוד' ולכן "נכנס יין יצא סוד.." (מסכת עירובין סה עא)

אות המנורה במקדש

האור הרוחני המתחבר לאור גשמי, נעשה במנורה בעלת ששת הקנים והקנה המרכזי הקנה השביעי. במקביל לאותיות 'ו' ו - 'ז' (6 וגם 7) הן האותיות היוצרות את האות 'ע' הרומזת לאיבר הראיה. איבר זה גם הוא מיוחד במינו מכל האיברים. ספר מגן דוד באות עי"ן, משווה את האור שמבראשית, המגיע לעולם דרך מחיצות רבות, למבנה האנטומי של עין האדם: "וגם אם תדקדק בעין הגשמי תמצא רמז למה שכתבנו כי אין בכל איברי האדם דק ורוחני על התנועה כאיבר העין, ותמצא אותו מחיצה לפנים ממחיצה ומרבותינו אומרים שהם שבע מחיצות ומתוכם האור יוצא". הוא החיבור בין ספירת היסוד השישית עם ספירת המלכות, חיבור של המיסטיקה עם המדע, בין 6 הספירות הרוחניות הגבוהות לבין הספירה השביעית הרומזת לעולם הזה, ספירת המלכות.

מעלת הצדקה

למילים 'עי"ן', ו'עני' אותן אותיות. האות 'פ"א' הבאה אחרי האות 'ע' רומזת לפנים יפות ומאירות. קבלת כל אדם ובמיוחד עני בסבר פנים יפות. רבי יעקב הכהן כותב: "... וצריך בעל הבית להמציא עצמו אל ה - ע". ועל כן ה ע' משוכה אל ה - פ' ופושטת גופה ועצמה לצרה ומקבלת בסבר פנים יפות ועין טובה, ולתת לו בעין יפה די מחסורו אשר יחסר לו. עוד למדנו מן האות 'ע' שאפילו עני המתפרנס מן הקופה חייב לתת צדקה וזה ניכר בתלמוד ובפוסקים... וכן הוא שאתה קורא עין ואתה קורא בו עני. גם אתה לומד מגלגל העין "גלגל הוא שחוזר בעולם" שכן אתה קורא בו "עין, עני, יען" מלשון יען וביען במשפטי מאסו, כלומר יען לא נתן בעין יפה נעשה עני.

עין ימין ועין שמאל

עי"ן בגימ' 130 שהם 5 פעמים שם הוי'ה ב"ה (26X5=130) שתי העיניים יחד 10 פעמים שם הוי'ה. 5 מצד אחד ו - 5 מצד אחר. צד שמאל מבטא את ה - 5 גבורות ובהתחבר צד ימין מסמל את 5 החסדים.

ישנם שני פסוקים המזכירים את עיניו של הקב"ה: הנה עין ה' אל יראיו" (תהילים לג יח) ופסוק נוסף: "עיני ה' אל צדיקים..." (תהלים לד טז) הפסוק הראשון הנזכר מדבר על עין אחת - עין שמאל - מידת היראה הגבורה ואילו הפסוק השני מדבר על שתי עיניים (שמאל וגם ימין) ומתחבר אל צדיקים הקשורים למידת החסד והאהבה.

האות 'ע אשר יש לה שני מחושים ועליהם שתי עיניים, עין ימין נוטה לכיוון שתי האותיות הסמוכות לה מימין ומשמאל. צד אחד 'ס' - סגור וצד שני 'פ' - פתוח וד"ל

כשמה כן היא: 'עין' זוהר: "עינא פקיחא" עינו הפקוחה של הבורא להשגיח על כל בריותיו. בתהילים: "הנה עין ה' אל יראיו..." (תהלים לג יח) עיני ה' אל צדיקים..." (תהלים לד טז) מדרגת עין ה' אל יראיו, סוד התלבשות ההשגחה העליונה בטבע. בכל עין יש סוד דעת עליונה. ה' יודע ומכיר את בריותיו. בעין הימני מתלבשים 5 עצבים. הכתר של חסדים בסוד דעת עליון. עין שמאל, 5 גבורות בסוד דעת עליונה, ונקרא: 'אין'. שניהם בנין המלכות ודרכן ההשגחה הפרטית בסוד מלכות שמים. "עיני ה' אל צדיקים" התגלות שתי העיניים. עין ימנית וה' גבורות בעין שמאלית סוד פרצוף ז"א. הוא הצדיק יסוד עולם, עובד את ה' באהבה רבה, ועמך כולם צדיקים "הנה עין ה' אל צדיקים" כמים הפנים לפנים כאשר הצדיק אוהב את ה' מלמטה למעלה, כמו הגבורות הבונים את סוד החול כן סוד השגחת ה' מהכתר העליון מלמעלה למטה אז תבוא הגאולה במהרה בימינו, אמן.