תעוזה, קלילות, מהירות וכוח רצון

יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמיים. (פרקי אבות)

משפט זה מלמד תכונות אשר כדאי לאדם לחקות אותן הקיימות בחיות. הדבר נכון לחיי היום יום גם בחיי המקצוע.

כדי שהאדם ישיג את המטרה, עליו להיות בעל תעוזה גדולה מאוד גם אם אנשים מבחוץ יאמרו לו שהוא לא מסוגל הוא יבדוק את הדברים וינסה עד שיצליח ויעז לעשות נסיונות רבים עד שיצליח, ולא ייתבייש בפני בני האדם המלעיגים עליו. ימשיך בדרכו.

קל כנשר - צריך בחיים גם לקחת את הדברים בקלילות, לא להתייאש מכישלונות ככל שהאדם קם ונופל הוא מתחשל, האדם צריך לדעת שכדי להצליח צריך הרבה מאוד כישלונות.

ואז האדם נעשה מהיר מאוד, הוא רץ עם הדברים עם התעוזה והקלילות הוא זריז ולא חושש הוא בדרך הנכונה כבר.

גיבור כארי הכוונה היא שהאדם יהיה גיבור כמו אריה וכל הנפילות שהיו בדרכו לא יפחידו אותו וכל הדברים הלא ידועים שעליו לעבור וכל הכישלונות לא יגרמו לו להסס ולנסות לעבור את המכשולים ולא לסגת לאחור. גם אם הדבר נראה מפחיד שלא יחשוש, שיהיה גיבור ויעמוד באומץ מול כל המניעות שבדרך.

וכאשר האדם ממוקד במטרה שלו ולא מתפזר וממשיך הלאה ולא מפחד מהעבר ומהעתיד ולא ממצבו עכשיו וחזק כמו אריה, ויציב בדעתו נחוש בדעתו בכל מחיר להשיג את הדבר אותו הוא רוצה אז הוא יעשה הכל עד שיצליח להשיג את המטרה.

ועל האדם לשדר לעצמו את ההצלחה ואת כל הדברים הטובים שהוא יכול דרך כך שהוא בונה את חייו באופן מסודר ולא משנה כמה פעמים ייכשל, הוא יעשה את הדברים. אפילו שהוא נופל המון פעמים, עליו לאזור אומץ ולהיות גיבור ולהתחיל מהתחלה כל פעם מחדש כאילו רק עכשיו התחיל.

וכאשר האדם חי מסודר, ממוקד במטרה ו"ממית" את עצמו עבור המטרה, ומשדר לעצמו את הדברים נכון ולאחרים, אז הוא מתחיל להינות מהטוב האמיתי הפנימי של האמת. והכי חשוב לזכור שאם האדם לא ייפול הוא לעולם לא ילמד זוהי הדרך ללמידה, לא שהאדם יפיל את עצמו, אלא לפי דרגתו הוא נופל אבל בסופו של דבר עולה על התדר הנכון.

*

חשיבותם של המעשים של האדם

כל שחכמתו מרובה ממעשיו - למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובם ושורשיו מעטים, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובים מחכמתו - למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטים ושורשיו מרובים, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו - אין מזיזות אותו. (רבי אלעזר בן עזריה).

מעשיו של האדם חשובים מאוד, דרכם האדם מתקדם והם למעשה אבני הדרך שלו לעבר המטרות שלו. זוהי התכלית של כל הלימוד שלו, וכאשר האדם זונח את תכליתו ממילא תכליתו לא מתקיימת בידו וגם האני הפנימי שלו דוכא.

ולכן, הדבר החשוב לעשות הוא להיות מסודר בסדר היום, ואז ממילא יודעים מה הכי חשוב בראש סדר העדיפויות ואז - לא מתפזרים. כאשר לא מתפזרים נמצאים ממוקדים במטרה שאליה שואפים, כאשר האדם ממוקד במטרה הוא מתמיד ועושה את הדברים ולא רק מדבר אותם. כי האדם המסתמך על חכמתו בלבד עליו נאמר "הסנדלר הולך יחף" הוא לא יכול לנסוק גבוה.

לעומתו, האדם שעושה את המעשים הוא למעשה קבע את התשתית הטובה ביותר עבורו וכאשר האדם קבע את התשתית עבורו הוא קבע את התשתית הכי טובה גם לבני ביתו ולסביבתו הקרובה אליו. ולכן, לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם. האדם יכול ללמוד הכי טוב ממעשיו. לכן, נאמר מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. ואין הכוונה דווקא רק לענייני דת, הכוונה היא לכל תחומי החיים. האינדיקציה הכי טובה היא המעשים הבאים מתוך התבוננות אמיתית.