תקציר⬅ ... ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: מי ברא את אלוהים של היהודים? האם יש שני אלוהים? מי ברא את הבורא? וממה החרדים חרדים?. הפעם אני רוצה לבאר את העניין של השני אלוהים, שעליהם אני מדבר, אני בעצם מסביר שגם את האלוהים היהודי, ברא מישהו. ויש את האלוהים היהודי שכולנו כבר מכירים את המעללים והסיפורים שלו. לפחות היהודים מכירים, וגם הנוצרים והאסלאם מכירים. ושואלים מה זאת אומרת שאתה אומר שיש שני אלוהים? הרי יש אלוהים אחד!! אלוהים פירושו ישות יחידה, אז איך אתה אומר שיש שניים? כי אם יש שניים, אז ז"א שיש משהו שיותר גדול מהם, אז ממילא הוא לא אלוהים. מה ההוכחה שאין 2 ... אומר שהם לא אינסופיים, כי יש משהו גדול מהם. וגם שאלו אותי מה המקור לכך שיש שני אלוהים, ומאיפה הבאת את זה שיש שני אלוהים? התשובה די פשוטה, קודם כל אומר זאת בתור בדיחה, בתורה כבר כתוב שהיו שני אלוהים: " בראשית ברא אלוהים " בראשית, ברא את אלוהים, זהו. בכל אופן היו שחשבו ככה גם ביהדות, תלמי המלך, פרש כך את התורה. ועכשיו נעבור לחלק הרציני. בין כך ובין כך העניין של 2 אלוהים הוא פשוט, מצד האמת אין 2 אלוהים, יש רק אלוהים אחד ואלוהי היהודים הוא השטן בכבודו ובעצמו. ולמה השטן, כי במקום שיבינו שאצל אלוהים הכל טוב והכל אחד, אז הוא רצה להתעלל במישהו, ובחר לו עם נבחר, בחר את היהודים וכפה עליהם הר כגיגית, ומתעלל בהם שנה אחרי שנה אחרי שנה, והם מתפללים אליו, ומבקשים תביא לנו את המשיח, תעזור לנו וכו וכו'. אלא מה, שאם אדבר על אלוהים האמיתי כפשוטו, ושאלוהים לא אכפת לו מה אתה עושה, ואין אצלו הבדל בין הטוב ובין והרע שאין דבר כזה אצלו עבירות ומצוות, אם אדבר בשמו, אנשים שהמוח שלהם מעוקם ומעוות אם אני אגיד אלוהים, הם יחשבו בטעות שאני מדבר על האלוהים של היהודים. ולכן אני מוכרח להסביר שיש שני אלוהים, יש את האלוהים שקוראים לו אלוהים, שהוא האלוהים של היהודים, שהוא ברא את התורה, ויש את האלוהים שברא אותו, ז"א אני לא מדבר על אלוהים שנמצא ליד האלוהים של היהודים, זה לא שיש לנו אלוהים / השטן, שלידו יש עוד אלוהים, לא, לא.. אני אומר שיש מעל האלוהים היהודי עוד אחד בהיררכיה. והייתה טעות לאברהם, והיו טעויות, אתן לדוגמא: אברהם, ראה את השמש בשמים, חשב שזה אלוהים בחור משכיל, ככה חשב, למרות שלא ברור למה חשב כך, אולי כדור הארץ הוא האלוהים? (תכף נמשיך). בכל מקרה, הוא ראה את השמש בשמים, ואמר, יי מי יחליט על מה ... ומה גורם לו לרצות ככה? כמו השאלה למה השמש והירח משתנים? ולמה הרצונות של אלוהים משתנים? וגם השאלה של אברהם, למה יש שינוי, גם השאלה זה שינוי, עצם זה שהרוח נושבת לידך אתה גם צריך לשאול למה הרוח נושבת? כל דבר שקורה זה שינוי! השאלה מה יוצר את השינויים ברצונות של אלוהים. וזו השאלה שהדתיים מפחדים לשאול יותר מכל: הם מפחדים לשאול " מי ברא את אלוהים? " או במילים אחרות, למה אלוהים ברא את העולם? זה כן שואלים, אבל הם לא שואלים, מה גרם לאלוהים לרצות לברא את העולם? ויש להם טעות בסיסית, כי בריאת העולם היא לא כדור הארץ, היא לא היקום שלנו, מה שהם ... היא בריאת העולם, שעליה צריך לשאול מי ברא את השינוי הראשון, מי ברא את השינוי הראשון? כי המטומטמים כמו האר"י וחבריו, אמרו שאלוהים צמצם את עצמו, וברא את העולם. אבל זה לא נכון, עוד לפני שהוא ברא, כשהפריד את מחשבתו, הפריד את רצונו מעצמו זה עצמו הצמצום! אז איך נוצר הצמצום הראשון? והדתיים פוחדים לשאול את הדברים האלו, כי א' כל אין להם תשובה, וב' כל כי אם הם יחקרו את זה, ורבי נחמן התחייב, כי אם הם יחקרו את זה, זה יגרום להם לכפור באלוהים של היהודים. בתורה ס"ד חלק א' בליקוטי מוהר"ן, התחייב ר' נחמן, שמי שישאל את השאלות האלה, יבין את המסקנה הפשוטה, שהאלוהים של היהודים, הוא לא יותר מאשר אליל לכל דבר ועניין. והתשובה לשאלה הזו מי ברא את הרצון של אלוהים, היא שיש אלוהים אחר מעל האלוהים של היהודים, והוא שאחראי לשינויים שקורים. ונשאלת השאלה, מי ברא את הרצון של האלוהים שלפני? ואולי אין סוף? מי יודע? ועל האדם לחקור, המטרה שלי שאני אומר שיש אלוהים מעל אלוהים, שהאדם יחקור את מהותו של אלוהים כי החרדים הם חרדים מהצל של עצמם, ומהטמטום של עצמם, והחרדה ... לכן קוראים להם חרדים. ואני מרחם עליהם, ואומר להם לחקור מי ברא את אלוהים, כי אם יחקרו, בסוף יגלו את השכל של האחדות תהיה הבנה של השכל של לפני הזמן, לפני המקום, תבינו מה זה אחדות הבורא וכו וכו', ואז על ידי שאדם יחקור את הדברים האלו, הוא יחיה חיים טובים באמת. ונסכם: האלוהים של היהודים הוא בכלל השטן, כי הוא הצמצום של האלוהים שמעליו. ומי שיבין מי ברא את אלוהים האמיתי, הוא כן יכול לעזור לך, רק מעצם שתכיר בקיומו, זה מה שיעזור לך, מי שיבין שהאלוהים של היהודים הוא כלום, הוא אליל, עצם כך שתכיר בכך ובעצם זה תכפור בו זה מה שיעזור לך, עצם זה, זו הגאולה של האדם. ושכל אחד יתבונן בדברים האלו, יחקור אותם, יגלה מי ברא את האלוהים, ואז יגלה את האלוהים האמיתי! ועל ידי זה עצמו הוא יראה שכל מחסורו יתמלא לו, ואז הוא יחיה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ יהדות - התיחסות היהדות לסיגופים ונזירות "כל ימי נזרו קדש הוא לה'" (במדבר ו, ח) אדם מחליט ביום בהיר להתנזר מן החיים. האם נוהג הוא כראוי, לדעת התורה? האם נכונה היא תווית ה"קדוש", שהצמידו הבריות למסתגף המקצועי? האם גם בעיני הדת היהודית האדם הנבחר הוא זה המואס בהנאות העולם, המתרחק מחברת בני אדם, ומסתגר מפניהם במנזר שתקנים כלשהו? לכאורה, התשובה היא - כן. לכאורה, כך משמע מפרשת השבוע שלנו. וכה נאמר בפרשת הנזיר: "איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר... מיין ושכר יזיר... שכר לא ישתה... כל ימי נזרו קדש הוא לה' " (במדבר ו, ... מצוף ההנאות, שמזמן העולם. אסור למנוע מן הגוף את מה שהתורה התירה לו. חוטא הוא, אם כן הנזיר - גיבור פרשתנו. ואכן, רבו הפרשנים ופוסקי ההלכה בישראל, ששללו בתכלית את הסגפנות כדרך המובילה אל הקדושה. זאת, בניגוד לדתות אחרות, מן הנצרות ועד לכתות המזרח, שבייאושן מאפשרות החינוך העצמי בתוככי החיים, במסגרת החברה, המשפחה, הקהילה, העם והמדינה - בחרו בהתנתקות מקשרים אלו. הן כלאו את עצמן מאחורי כותלי מנזרים, או התבודדו על פסגות הימליה למיניהן, כדי להפריח לבד מנטרות אישיות. ואילו אצלנו, הושמה לראש הנזיר המתבודד והמסתגף ... - "שיענה האדם את גופו. שלא ציוונו בכל התורה אלא יום אחד, שהוא יום כיפור, שנענה את גופנו לטובתנו לכפר על נפשותינו, וציווה, שנאכל ונשתה קודם לו. " כי החיים עצמם, על הנאותיהם המותרות, הם זירת הפעולה של הקדושה היהודית. אך אם כך הוא, אנו טועמים את טעמה של המבוכה. האם לא ראינו בתחילת דברינו, שהתורה העניקה לנזיר את התואר "קדוש"? האם לא נשק שמעון הצדיק לנזיר הצעיר, שעלה כנזיר מדרום הארץ? מבוכתנו אף תגדל, כשהעיון בדף הבא בתלמוד (נדרים דף י, א), יבהיר לנו. ששמעון הצדיק עצמו טוען, שהנזיר חוטא הוא. מדוע, אפוא, התרגש ... מה פשר יחס דו ערכי זה של הפרשה לנזיר? כך הגענו אל תורת הגמילה המקראית. ממנה עולה, לדעת פרשנים מסוימים, שהנזיר הוא אכן קדוש וחוטא כאחת. דמות האדם הרצוי, בעיני התורה, הוא האדם החי והנהנה מחייו, בגבולות שההלכה היהודית תחמה לו. גבולות אלו, הם המאפשרים לו לחיות חיים מלאים, בלא להיגרר אחר תאוות הלב סתם, בלא להתמכר ליצר כלשהו. כלומר, האדם השלם הוא האדם, שהכרתו ורוחו שולטים ברצונות גופו. הצעיר מן הדרום, לדוגמא, חש לפתע, שיופיו הגופני גבר על שכלו ועומד להכשילו. הוא הרגיש, כאמור, בהתעוררות יצרי הנעורים (פחז עלי ... הנטייה לחטא. החלטת הנזירות, שהחליט באותו רגע, הצביעה על אומץ לב וכוחות נפשיים גדולים. היה לו העוז לשים סכר מעשי, שמנע מאשד היצרים הגועשים לפרוץ כל מחסום. בהסתגפות שגזר על עצמו, עשה את הצעד הנכון בכיוון האיזון היהודי, הוא הקדושה. על כן קדוש הוא מעשהו. אבל, גם ברגע התרוממות רוחו על הצלחתו לכבוש את יצרו, עליו לזכור את הסיבה, שכפתה עליו את ההסתגפות, את ההתנזרות מיין וכו'. הוא החטא, שלא סולק כליל מלבו פנימה. על כן, מביא קרבן חטאת "מאשר חטא על הנפש" (שם), מאשר חטא בנפש. אם נעביר את האמור בפרשה זו אל פסים של ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1 מתוך: זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני. עורך ראשי: ירמיהו יובל. ירושלים: כתר, 2007. הקדמה בין הסוציאליזם, תנועה כלל - עולמית שמחוללה היה יהודי שהתכחש לעמו, לבין הציונות, תנועה שקמה כולה למען יהודים, עומדת משנה שהיא ספק תיאוריה מדעית ספק תנועה חברתית ופוליטית, השואפת אף היא לתיקון העולם בדרכה שלה, ומקיימת דיאלוג בלתי - פוסק עם התרבות כולה מזה ועם היהדות מזה. הכל בכל יש בדיאלוג השני: מאפיינים יהודיים, התכחשות ומרד נגד היהדות, ניכוס והזרה הדדיים, ומעל לכל תזכורת כי פעולה לשינוי העולם מחייבת תיקון פנימי תחילה. להלן יידונו כמה היבטים בקשר בין היהדות והפסיכואנליזה: יחסיהם של פרויד וממשיכיו עם היהדות, יחסם של יהודים וישראלים לפסיכואנליזה ודרכי חשיבה יהודיות בפסיכואנליזה. א. פרויד היהודי בבואנו לדון בצד היהודי של הפסיכואנליזה, עלינו לברר תחילה עד כמה קשורה היא באישיותו ובתולדותיו של מייסדה. להמחשת הבעיה הנה שתי דוגמאות הפוכות בנוגע לקשר בין היוצר ליצירתו. מה היה קורה לולא בא ניוטון לעולם? קרוב לוודאי שכל חוקי הפיסיקה שגילה היו ... עומד זיגיסמונד - זיגמונד שלמה פרויד (1856 - 1939) על הרצף הזה? האם הפסיכואנליזה גילתה דברים בעלי ממשות אובייקטיבית - ועל כן אוניברסאלית - ולכן אין לה קשר מיוחד ליהדות, או שמא היא השקפת - עולם ייחודית לפרויד, ועל כן נושאת אולי גם את חותם לאומיותו? במחשבה שנייה, אין ביטחון שההבחנה הזאת פורייה ביותר. אומנם, אני עצמי ריאליסט, וסבורני שהפסיכואנליזה כמדע אומרת משהו נכון על נפש האדם. ועם זאת ... שכבר אינה אמונה על ההגייה הגרמנית, אף "נרציזם" כפרויד. כיצד, אם כן, ניתן לדעת בדיוק היכן מסתיים החותם האישי של מייסד פסיכואנליזה (שבו טבועה, מן הסתם, עובדת היותו יהודי) והיכן מתחיל המדע האובייקטיבי? זאת ועוד: טיעוני ad hominem (טיעונים לגופו של הטוען ולא לגופו של עניין), שבכל דיסציפלינה אחרת הם פסולים ומקוממים, מקובלים בפסיכואנליזה, בכמה הסתייגויות, ככלי לגיטימי לבירור האמת. זאת משום ... וכך, פסיכואנליטיקאים אינם רואים כל פסול בדיון במניעים הלא - מודעים של פרויד ושל ממשיכיו, כאמצעי לשחרור הפסיכואנליזה מנקודות העיוורון של מייסדיה. הבנת יהדותו של פרויד ויחסו אליה היא אם כן חשובה להתפתחות הפסיכואנליזה. פרויד עצמו כתב במאמרו האוטוביוגרפי, בפשטות, כך: "נולדתי ב - 6 במאי בפרייברג שבמוראביה, עיירה קטנה בצ'כוסלובקיה של ימינו. הורי היו יהודים. גם אני נשארתי יהודי". ומאמרו "ההתנגדויות לפסיכואנליזה" מסתיים כך: ולבסוף, רשאי המחבר, ככל שהוא מבליג על רגשותיו, להעלות את השאלה, אם אישיותו שלו כיהודי, שלא אבה מעולם להסתיר את יהדותו, לא היה לה שום חלק באנטיפתיה של העולם הסובב כלפי הפסיכואנליזה. טענה ממין זו לא נשמעה בקול רם אלא לעתים רחוקות, אך לדאבון - לבנו נעשינו חשדניים עד כדי כך שאין אנו יכולים שלא לשער, כי עובדה זו לא נשארה נטולת - השפעה לגמרי. אולי גם לא מקרה הוא, שנציגה הראשון של הפסיכואנליזה היה יהודי. כדי להכריז על האמונה בה נצרכה מידה רבה של נכונות ליטול על עצמו את גורל הבדידות שבאופוזיציה, גורל שהיהודי מנוסה בו יותר מאדם אחר. במילים "כדי להכריז על האמונה בה" מהדהד מושג "הכרזת האמונה" המונותיאיסטי שפרויד, חרף היותו אתאיסט, התייחס אליו בהערצה. כאן נתקלים אנו בניגוד בין ביקורתו של פרויד כלפי היהדות כדת לבין התייחסותו ליהדות כלאום. בספרו השנוי במחלוקת "טוטם וטאבו" שיער פרויד כי הדת התפתחה כתוצאה מאירוע שחזר ונשנה בתולדות האדם הקדמון: בניו של ראש הלהק הקדמון רצחו את אביהם, אכלו את בשרו ובעלו את נשותיו, ורגש האשמה, שעבר בצורה כלשהי מדור לדור, יצר את מערכת האיסורים על רצח וגילוי עריות, שמייצגה היה אב על - ... פרויד לדת בחיבור זה הצטרף מאז ל"אופיום להמונים" של מארקס כסיסמא (אם כי פחות מתלהמת) בפי המייחלים לחילונו של העולם. מאומה מכל אלה לא הפריע לפרויד לקבל את לאומיותו היהודית באותה טבעיות בה מקבל אדם את הוריו ושפתו. כבר בכתביו המוקדמים, שעסקו בנושאים קליניים, יהדותו היא מוצהרת. חוץ מהיינה, דומה שאין עוד הוגה יהודי שעשה שימוש כה פשוט וכה נטול תסביכים ביידיש בכתביו. שפה זו, שהורחקה ואפילו נרדפה בידי אחותה העברית בשנות תחייתה של זו האחרונה בארץ - ישראל, הייתה מאוסה לא - פחות על ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מילה - טוב או רע? למה שמירת מצוות + יהדות זה רע וכפירה באלוהים האמיתי? הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, והפעם זה על: ברית מילה! והשאלה היתה, האם לעשות ברית? האם המנהג הזה שולח את האדם לגן עדן, או לגיהינום?? וזה בעקבות ההרצאה שנתתי, שמי שצם ביום כיפור, הולך לגיהינום, כי אם אתה צם בכיפור אתה כופר באלוהים שעושה משהו לא טוב, ואז אתה מתנצל ... רוצה לחתוך לעצמך את האוזן, תחתוך. השאלה, למה אתה עושה את מה שאתה עושה? מה היא הסיבה? והתשובה די פשוטה, אם האדם עושה ברית מסיבות בריאותיות, תבדוק, ותעשה את זה בצורה מסודרת תבדוק מדעית. אבל אם לא בדקת, סימן שאתה לא עושה את זה מטעמי בריאות. אתה עושה את זה בגלל שאתה אתאיסט, עובד אלילים, כופר באלוהים. המצוות שאדם עושה אותן, הן לא טובות ולא רעות. העונש של האדם ששומר מצוות זה לא בכך שהוא שומר מצוות, כי כל אחד עושה מצוות בצורה כלשהי. העונש שלו זה הטמטום שהוא חושב שצריך לעשות מצוות, זה העונש שלו. אדם שחצן שיש לו גאווה, שהוא חושב שהוא עושה משהו, ויש לו גם גאווה לחשוב שאם הוא ... לא יכניס אותו לגיהינום, ושאלוהים עובד אצלו ואם יעשה מצוות אלוהים יכניס אותו לגן עדן. ויש לו את הגאווה שאלוהים בכלל רוצה ממנו משהו, ויש לו את הגאווה לחשוב שיש לו בחירה חופשית. אדם שעושה ברית או מצוות מהסיבה הזו, ברגע שהוא חושב שזה טוב וזה רע, זה העונש שלו. גם לפי היהדות, יש נקודת אמת, אלוהים היהודי אמר לאדם ראשון אל תאכל מעץ הדעת טוב ורע, אבל ברגע שאכל מעץ הדעת גרשו אותו מייד לגיהינום ובגלל שהיה טיפש, חשב שהוציאו אותו לכדור הארץ, וכמו הדתיים שחושבים שיש טוב ורע, ושיש שניים גם גן עדן וגם גיהינום. אבל אין שניים, יש אחד או גן עדן או גיהינום. בכל מקרה החשיבה שיש טוב ורע בנפרדות היא עצמה כפירה באלוהים, כי הוא רוצה את הכל, אז מה שייך שהוא יבקש שתעשה משהו. רק אדם שיש לו גאווה מאד גדולה, חושב שאלוהים אכפת לו מה אתה עושה. ברגע שעושים ברית, הורה עושה ברית כי חושב שאלוהים רוצה שתעשה ברית, אותו הורה מכניס לא רק את עצמו לגיהינום, אלא גם את הילד שלו, למה? כי כל החינוך בחשיבה מעוותת, הוא חינוך שמוביל את האדם לגיהינום. כי ככל שהאדם דתי, וחי בהבדלה בין טוב לרע, בהפרדה, כך הוא נמצא יותר בגיהינום. והילד גדל להיות ילד חרדי, כי הוא גדל בחרדות, מחדירים לך חרדה. ואברהם היה הראש של האתאיסטים, כי לפני זה, כל דבר היה אלוהים. ואברהם אמר: לא, לא, לא, אלוהים נמצא בשמים, בירח, לא הבין שהכל אלוהים, ולכן החליט לעשות ברית מילה, להבדיל בין היהודים לשאר האנשים. ועל זה מבוסס כל הקונספט של היהדות, עם סגולה, העם הנבחר, ואנשים שחושבים שיש עם נבחר, הוא אתיאיסט. מה זאת אומרת שיש יותר טוב ופחות טוב, הכל אחד, זה כמו להגיד שיד ימין יותר טובה מיד שמאל! מה שיך לומר שמצד האלוהות יכולה להיות לנפרדות, כי הכל מתהווה מישות אחת ממש, הגוי לא שונה מהיהודי, וזה לא שונה מהחי וכו'. ומי שחושב שאלוהים הוא רק בשמיים, אז שיחשוב שאלוהים אוהב את קמצוץ גושי העפר האלו שעל הארץ, יותר מגוש עפר אחרים. ומי שמבין מה זה אלוהים ושאלוהים מהווה את הכל כל הזמן, אז מה שייך לומר שהוא אוהב עם אחד יותר מאשר עם אחר? עכשיו, הברית אם לא נעשית משיקולים רפואיים, אז בעצם היא מנציחה את הטמטום, למה? כי כל עוד הטמטום בראש של האדם, אז אפשר להוציא אותו, אבל שאדם עושה ברית, הוא חוקק את הטמטום, מנציח את הנפרדות שלו בתוך הגוף שלו, כי באמת אין הבדל בין היהודי לגוי, או בין האדם לבהמה. ושלמה המלך אמר: "כי מותר האדם מן הבהמה אין - כי הכל הבל - ומי יודע אם רוח הבהמה וגו'.. זאת אומרת שאמר שאין הבדל בין אדם לבהמה. זה מה ששלמה המלך אמר. או שלשניהם יש נשמה, או שלשניהם אין. ואמרו הדתיים הטיפשים וחז"ל - וסילפו את הפסוק: " לבד הנשמה הטהורה" אבל שלמה המלך אמר שאין הבדל, ואפילו נימק!! אז מה שייך לומר לבד הנשמה הטהורה? הרי אין הבדל בנשמה, שניהם מתהווים מדבר אחד. ובטקסטים דתיים, הטמטום הוא מתפתח, יש את הקטע של חי צומח ומדבר, שהאדם המדבר, הוא בדרגה גבוה יותר מהשאר, שזו כפירה מוחלטת באלוהים. רק אדם שחצן וגאוותן, ומשה ששיקר והיה אחד הגאוותנים ביותר, ועוד בשם אלוהים אמר שיש לו ענווה. הוא היה גאוותן כל כך גדול, ויצר נפרדות כל כך גדולה, שהוא אמר אנחנו העם הנבחר ואלוהים בחר את היהודים לעם סגולה, שזה שיא הגאווה, שאדם חושב שחתיכת בשר שלו, עדיפה מחתיכת בשר אחרת. וכך הכניס ליהודים שהוא עם סגולה, והנציח את הברית. והיום זה אשמתם של היהודים, האנשים שממשיכים להנציח את הטמטום שמקשיבים למטומטם מלפני כמה אלפי שנים, כי אם היו מחפשים את האמת, היו מבינים שמשה היה בלפן, קשקשן, אלוהים זה הכל, מה שייך להגיד יהודי וגוי? אין דבר כזה! זה היה חבורת עבדים לא צריך להאשים אותם. אבל היום אנשים משקרים, ולא מחפשים את האמת, ואז הם חוטפים מכות שנה אחרי שנה והלאה. לכן הברית מילה מנציחה את הטמטום, את ההנצחה בגוף האדם את הטמטום של העם הנבחר, זה שיא הטמטום. וכל אחד שישאל את עצמו מה האמת? האם יש אלוהים אחד, אמיתי, או שיש שטן שאצלו יש הבדל בין יהודי לגוי, ושיהודי הוא עם סגולה, מי שיך עם השטן ויחשוב כך, זה יהיה העונש שלו, שהוא יסבול, ושהוא יחשוב שהוא העם הנבחר, ולכן הוא ימשיך לחטוף מכה, שנה אחרי שנה אחרי שנה, והטמטום, זה העונש שלו! ושיהיה לכולם, המשך יום נורמאלי, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... העד (יהדות) - מבוא טיעון העדים כפי שמופיע בקרב הוגים יהודיים מימי הביניים ואילך הוא טיעון לקיומו של אלוהים ולכך שתורת ישראל ניתנה מאלוהים, העושה שימוש בכך שעל פי המקרא והמסורת היהודית היו מאות אלפי עדים להתגלות אלוהית. מדובר על סיפור ההתגלות בהר סיני בעת מתן תורה שכללה דיבור של אלוהים אל בני ישראל, וכן בסיפורי ניסים נוספים שנעשו בתקופת יציאת מצרים על ידי האלוהים, כמו עשר המכות וקריעת ים סוף. בבסיס טיעון זה עומדת ההנחה שלא ניתן לשכנע עם שלם להאמין שאירועים מסוימים קרו במעמד כל העם אילו האירועים לא התרחשו בפועל. טיעון העד בקרב הוגים יהודיים לאורך ההיסטוריה ימי הביניים רס"ג העלה את הטיעון כי יחידים עשויים לטעות או לשקר, אך אין זה סביר להניח כי קבוצה גדולה של אנשים תטעה ותתפתה לשקר אחד ויחיד, שכן חלק מן ההמון יחשוף את השקר "וכל מקום שיצא ספורם יצא עמו עניין הסכמתם" רס"ג מוסיף וטוען כי אף אילו היה השקר מוסכם, לא היו בניהם של האנשים הטוענים שיצאו ממצרים והלכו ... למראה עינים." ריה"ל לא הגדיר במדויק מה כוונתו באמירה שהקבלה "דומה למראה עינים" ויש שפירשו אותה כדבר שאיננו טענה שכלית - היסטורית רגילה אלא הבנה הקשורה לקישורו של היהודי לעמ"י וכדומה. גם לפי הבנה זו, החלק הראשון של הטיעון ("דבר שנתברר לבני ישראל בראשונה על פי ראות עינים") מקבילה לחלק הראשון של הטיעון כפי שהוגדר למעלה. רבים מכירים את הטיעון בשם "טיעון הכוזרי" בשל מה שנכתב בספר הכוזרי (מאמר א, קטע כה): "האמונה שאני חייב בה התחייבנו בה כל האומה הישראלית, אשר התבררה להם מציאות ה' במראה עיניהם ... על ידי ההתגלות הישירה אל כל העם ולכן היא חזקה יותר מהאמונה בכל שאר הנביאים. ר' יוסף אלבו מוסיף וטוען שמאחר שהנצרות והאסלאם לא ניתנו בהתגלות המונית אין לראות בהן דתות שמקורן מהאלוהים. ובכללות הוא אומר ואומר בכללות: "... וכל דת שלא תתפרסם נתינתה פרסום גדול כזה (הכוונה - כמו מעמד הר סיני) איננה אלהית." עוד טוען ר' יוסף אלבו שאין לחשוש שהתורה שבידינו אינה זאת שניתנה ממשה כיוון שבכל דור ודור היו נביאם ו/או חכמים שדאגו להעברתה המדויקת, גם כאשר המלכים היו עובדי עבודה זרה. לדעתו, אין להחשיב את נוסחי התורה שבידי עמים אחרים כמערערים על נוסח התורה היהודי (כאשר הם שונים) כיוון שהם נכתבו על ידי מעתיקים שלא היו בקיאים בתורה ואילו היהודים החשיבו מאוד את העברת התורה מדור לדור עד שדאגו ללמוד את הכתיב המלא והחסר ולכתוב על כך הערות בספר בשם "מסורת". טיעון דומה הועלה גם בספר החינוך, שבו נטען, בתחילת ההקדמה כי כמו שבעדות משפטית, מקובל הן בתורה והן בדיני הגויים להאמין לעדות שניים או שלושה אנשים, קל וחומר לאמונה בתורה שנמסרה על ידי עדים רבים הרבה יותר. במאה העשרים ... ואחת בימינו משמש טיעון העד פעמים רבות אצל מחזירים בתשובה, בחינוך הדתי ובספרות הנועדה להסביר את עיקרי האמונה לציבור הרחב. הנמקות נוספות שניתנו לחיזוק טיעון העד ביהדות נימוק נוסף ששימש חלק מהמשתמשים בטיעון העד ביהדות, הוא ששום דת אחרת לא טענה שהייתה לה התגלות בפני כל קהל המאמינים (כאשר אלה היו רבים מאוד) למעט, כמובן, דתות שהאמינו גם בהתגלות לעם ישראל במתן תורה והשתמשו בטיעון כדי לבסס את האמונה בהתגלות זו. ביקורת יש הטוענים שהטיעון, כפי שניסחו ריה"ל, אינו תקף. זאת משני טעמים: פערים ברציפות: הטיעון נסמך על העברת רציפה של העדות, בידי מספר רב של עדים מכל דור ודור. לדברי המבקרים, המקרא עצמו מעיד על העדר רציפות במסורת, ראשית בספר שופטים: "ויקם דור ... ספרי התנ"ך מספרים כי בכל תקופה הייתה הנהגה תורנית שהתבטאה בנביאים וחכמים שנקראו "זקני העם", הכהנים והשופטים; מצבו הקדום של עם ישראל משווה למצבו בהווה כאשר רוב היהודים בישראל הינם חילונים, ויחד עם זאת מודעים לגרעין הציבורי המקפיד על שמירת התורה והמצוות. כמו כן, ההיסטוריה מלמדת כי גם בתקופות בהן לא הקפידו רבים על קיום התורה המצוות, עדיין נהגו לקיים מצוות בסיסיות כגון ברית - מילה ושמירת יום הכיפורים. חז"ל תיעדו כי עמי הארץ שבימיהם נזהרים בדיני טומאה וטהרה הגם שאינם מקפידים על יתר המצוות. ... ספר התורה יש מאין בעם ישראל [ספר דברים הינו סיכום וחזרה על המצוות שנאמרו בארבעת החומשים הקודמים]. ניסי הנצרות: לגבי ניסים אלו נטען כי הקרובים ביותר לניסים אלו היו היהודים ואילו העם היהודי לא קיבל את האמונה הנוצרית. כמו כן נטען שסיפור על התגלות בפני עם שלם קשה יותר לזיוף מאשר סיפור על התגלות לפני קבוצה שאיננה עם כגון חסידי ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 2 משחררי הנפש: יהודים ויהדות בתנועה הפסיכואנליטית - חלק 1. למתנגדיה האנטישמיים של הפסיכואנליזה לא היה, כמובן, ספק כי היא מדע יהודי. עד היום מופיע פרויד באתרים אנטישמיים רבים באינטרנט (כדוגמת JewWatch) כחלק ממזימה יהודית להשחתת תרבות המערב, לצד הסוציאליזם. פרויד, כפי שכבר נאמר לעיל, היה ער לעובדה זו ואף ידע להפיק ממנה רווח פוליטי. במכתביו לתלמידיו הוא נקט לא - אחת בנימה האינטימית - חתרנית של "אנחנו היהודים מבינים טוב יותר זה את זה". אין ספק שתלמידו לשעבר והיריב הססגוני ביותר שקם לו בימיו, קארל גוסטב יונג (1875 - 1961), נפל עמוק למלכודת זו. התקפתו המפורסמת של יונג נגד הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה של אדלר, שפורסמה ... תלמידיו הנאמנים כיום כבר אינם מנסים להכחישו, ולהתבטאות זו נוספו עם השנים עדויות מסייעות רבות. המשטר הנאצי הכריז כי הפסיכואנליזה, כמו הקומוניזם, היא עוד חלק ממזימה יהודית להרס התרבות. פרויד ניצל אחרי ה"אנשלוס" הנאצי של אוסטריה רק תודות להשתדלות בינלאומית (הוא עצמו הפגין קוצר - ראות משווע בכל הנוגע לסכנה), אבל הפסיכואנליזה חדלה למעשה להתקיים ברייך השלישי, וגם בשנים שאחרי המלחמה ... הגרמנים עם עברם. לא טוב מזה היה גורלה של הפסיכואנליזה תחת המשטר הסטאליניסטי ואחריו. אלכסנדר לוריא, הנוירופסיכולוג הרוסי המפורסם, הבין שסכנת - מוות כפולה מרחפת עליו כיהודי העוסק בפסיכואנליזה ועבר לחקר המוח. עם זאת, האוריינטציה הפסיכואנליטית המובלעת שהמשיכה להדריכו במחקריו הקליניים גרמה לכך שכיום הוא נחשב לאחד מאבות המדע הבין - תחומי החדש הקרוי נוירופסיכואנליזה. וריאנט מעניין בתחום זה מייצג יהודי בן - זמננו הידוע כאויבה הקשה של הפסיכיאטריה בכלל והפסיכואנליזה בפרט. תומאס סאס, פסיכיאטר יהודי - אמריקני יליד הונגריה, הוא אחד מראשוני תנועת האנטי - פסיכיאטריה, הרואה בפראקטיקה הפסיכיאטרית פעילות משפטית (דכאנית) ולא רפואית. לא ייפלא כי מביקורת זו ספגו הפסיכואנליזה ויוצרה תשעה קבים. בספר שנון מאוד שכתב ... - ונראה כי הוא הראשון לעשות זאת - עם מה שהוא רואה כשנאתו המוסתרת של פרויד לגויים, שמעט ממנה מבצבץ במשפט מ"משה האיש ואמונת הייחוד" שצוטט לעיל. סאס משתמש בשוביניזם היהודי של פרויד כעילה לפסילת הפסיכואנליזה כולה כמדע יהודי, ממש כמתנגדיה האנטישמיים! עם זאת, יש לא מעט צדק בטענה שפרויד שיחק משחק כפול ביהדותו, דהיינו, החשיד באנטישמיות את מתנגדיו ונזף במתנגדים יהודיים לפסיכואנליזה (קארל קראוס, תיאודור לסינג) כבוגדים בבן - עמם הנרדף, ובה - בעת התרברב לפני תלמידו הכומר אוסקר פפיסטר כי רק יהודי אתאיסט יכול היה לגלות את הפסיכואנליזה. הפסיכואנליזה, מצדה, לא היססה מלהפוך את האנטישמיות למושא חשוב למחקר. כבר פרויד מנה כמה מניעים לא - מודעים ביסוד שנאת היהודים (כמו פחד הסירוס ושנאת הנוצרי לדתו שלו). הערות אלה היוו לימים בסיס למחקר הפסיכואנליטי המודרני המנסה להבין את כל צורות שנאת - הזר והפנאטיות כמנגנוני הגנה קולקטיביים מפני תכנים אישיים מודחקים. באווירה האינטרוספקטיבית הרווחת בחברה המודרנית, רדוקציה גלויה זו של טענות פוליטיות אל הפתולוגיה האישית, המוצנעת, מהווה כלי יעיל בפירוקן של אידיאולוגיות אלימות מנשקן. ג. יהודים בתנועה הפסיכואנליטית גאוותו היהודית של פרויד השפיעה על מרבית תלמידיו הישירים וכמה מהם (קארל אברהם, הנס זאקס, ובעיקר תיאודור רייק) תרמו בכתביהם תרומה גדולה לקירוב מושגים יהודיים (ברכת כוהנים, כל נדרי, התפילין וכיו"ב) לקהל הקוראים הבינלאומי. מבני הדור השני של הפסיכואנליטיקאים, התבלט אריך פרום בגישתו החיובית ליהדות. פרום, קומוניסט בצעירותו, התקרב מחדש ליהדות בהיותו בארה"ב ואימץ אף הוא גרסה חילונית עקבית למסורת היהודית (בעיקר זו של הנביאים ושל חז"ל), שבה ראה את מבשרת הפלורליזם וההומניזם. בכתבי - העת הפסיכואנליטיים בולט עד היום מספרם של המאמרים שבהם נוטל על עצמו מחבר (בדרך - כלל יהודי) להעביר תחת שבט הפסיכואנליזה מושג, טקס או אגדה יהודיים שריתקו את תשומת לבו. כך, ג'ויס סלוקוור, בתו של האנליטיקאי הנודע הארי סלוקוור, פרסמה מאמר על חוויותיה במהלך ה"שבעה" על מות אביה, וסילבאנו אריאטי, מגדולי חוקרי הסכיזופרניה, פרסם ספר על עקידת יצחק, כמו גם ספר על ... על הנאציזם והשואה. בין ממשיכיו של פרויד בולטת התופעה שהרדיקאליים שביניהם, בין אלה שלבסוף פרשו מהפסיכואנליזה ובין אלה שתיקנו אותה מבפנים, היו אף הם ברובם יהודים. למעשה, ראוי גם אלפרד אדלר (1870 - 1937), יריבו האישי המר של פרויד, להימנות בין אבות הפסיכואנליזה, ולראייה החדירה של רעיונות אדלריאניים לזרם "הפסיכולוגיה של האני" ולזרם הניאו - פרוידיאני בארה"ב. אדלר כמעט ולא התעניין ביהדות, אבל גם באסכולה שלו בולטים היהודים (כמו רודולף דרייקורס). גם האסכולה של יונג ראויה להיקרא פסיכואנליטית מכמה בחינות, ולו רק משום שכמה מרעיונותיה חלחלו לאסכולת "יחסי האובייקט" בפסיכואנליזה. וגם כאן, לצד האנטישמיות הידועה של המייסד, בולט מקומם של היהודים בין ראשוני תלמידיו, כגון אניאלה יפה ואריך נוימן (שעלה לישראל). קרבה חלקית לפסיכואנליזה יש באסכולת הלוגותיראפיה של ויקטור פראנקל, פסיכיאטר יהודי מווינה שחי ופעל בארה"ב, שהיה כאמור ניצול שואה. מבין ממשיכיו - מתקניו היהודיים של פרויד, בתו אנה פרויד (1895 - 1982) ויריבתה מלאני קליין (1882 - 1960) היו נאמנות לזהותן היהודית - חילונית. לקבוצה זו שייכים גם שאנדור פרנצי, שניסה לחולל בטיפול הפסיכואנליטי שינויים שהתקבלו רק אחרי מותו, ואוטו ראנק, שייסד לבסוף אסכולה נבדלת שלא הכתה שורש. הרדיקאלי שבין תלמידי פרויד, וילהלם רייך, ביקש ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... שלוש עשרה - למה התנגדה היהדות למספר 12? שאלה מוזרה תישאל! היהדות? מה הסמל שלה? המספר שתים עשרה או המספר שלוש עשרה? התבלבלתם? נעשה קצת סדר! כולנו רואים כי המספר 12 בולט לאורך מסורת ישראל בתורה נביאים וכתובים, וכן רבות הדוגמאות. יסוד האומה היהודית הלוא הם שנים עשר שבטי י - ה. בשנה היהודית 12 חודשים עבריים בהם אנו חוגגים את כל חגנו. שנים עשר המזלות 12 מרגלים שנשלחו ע"י משה לתור את ארץ כנען... והדוגמאות הן רבות: עד ש"השתכנענו" כי מסורת ישראל דבקה ברעיונותיה עם המספר 12. והנה גם במקורותינו כתוב: 12 חדשים שעשו בני ישראל לפני הר סיני מתמתקים ... גם 12 צורות שונות לצירוף שם הוי'ה ב"ה, אשר כל צירוף מתאים לאחד מחודשי השנה. כאשר תיקנו אנשי כנסת הגדולה את תפילת העמידה, תפילת שמונה עשרה, קבעו 3 ברכות ראשונות ו - 3 אחרונות ובלב... 12 ברכות, (מכאן גם השם תפילת שמונה עשרה). אם כן מובן כי המספר 12 חשיבותו גדולה! במאמר דלהלן נקבע כי: היהדות "דחתה" את המספר 12 ובמקומו העדיפה את המספר 13!! עוד יותר, במקום שהעניין מחולק ל - 12 חלקים העדיפה מסורת ישראל ל"תקן" אותו ("לתקן" מלשון "המלח מתקן את הבשר") ולהפוך אותו ל - 13. כביכול לא "סבלה" היהדות את המספר 12 כשהוא עומד בפני עצמו. הבה ונצא לדרך! במאמר הזה נראה דוגמאות רבות אשר מראות את השיטה העקבית, וגם נסביר את המציאות החשובה הזאת, שהיא יסוד היהדות כולה. וכן ננסה להבין מדוע עשתה זאת היהדות?! שבטי ישראל אין ספק שבטי ישראל לא היו שנים עשר בפני עצמם, או שהצטרף אליהם יעקב אביהם, שהוא החוט המקשר ביניהם, או לפני מותו הוא פיצל את שבט יוסף לאפרים ומנשה וכך הפכו ל - 13! ראה גם פירוש רש"י ויהיו בני יעקב שנים עשר... כביכול בפוטנציאל היו אמורים להיות 13, או אם נצרף את דינה שהייתה אמורה להיוולד כמו בן זכר (עיין ברכות ס ע"א) ואז היו יחד 13! (כביכול ב"הסתר" הם 13) חדשי השנה "הזמנים היהודיים" - דהיינו כניסת שבת, צאת שבת, זמני התפילות, שעות הצום ועוד... הכל הולך לפי הלוח הכללי (לפי מהלך השמש, ינואר פברואר)... - בפירוש לא לפי הלוח העברי! הלוח הכללי כ"כ מדויק כך שאנו יכולים לדעת באיזו שעה בדיוק תיכנס השבת בערב שבת פלונית, במקום פלוני בעוד מאות ... בלוח "שאינו מדויק" (כביכול, האמת היא שהוא מדויק להפליא!) של 12 חדשי השנה על פי מסלול הירח? נאמר: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים..." (דברים ד ו) ומדובר הוא על קביעת ראשי חדשים ומועדי השנה. והרי "ראינו" שיש לוח מדויק עוד יותר? הלוח הכללי מתהלך אך ורק על פי 12 חדשים בקביעות, הלוח היהודי מוסיף חודש נוסף את חודש העיבור (7 פעמים במסלול של 19 שנה, עפ"י הכלל גו"ח אדז"ט). הרי שהלוח העברי אינו סובל את שיטת הספירה של 12 חדשים בלבד אלא "תוקן" אותו ע"י הוספת החודש ה - 13. תפילת שמונה עשרה נכון, בתפילת העמידה הנקראת שמונה עשרה, (מצאתי שהיא גם נאמרת מידי שבוע רגיל - 18 פעם) קבעו אנשי כנסת הגדולה 12 ברכות אמצעיות. שמנו לב לחכמה היהודית! "יום מן הימים" 12 הברכות הללו הפכו להיות 13 ברכות ע"י תוספת ברכת "למלשינים". עוד יותר. היכן שבצו את הברכה הזאת בתוך 18 הברכות? ראו נא את הדיוק! דחקו את הברכה ה - 12 שהוא ברכת "השיבה שופטינו.."למקום ה... 13! ושם הניחו את הברכה הנוספת... "למלשינים..." תרי ... קול יצאה והכריזה: "לא כך השיטה"! יש לשלב את עולם הרוח בתוך עולם החומר, לראות את הרוח שבחומר, אי - אפשר להינתק בעולם הזה מעולם החומר, יש ליצור חיבור ביניהם! השנה ה - 13 היא העלאת החומר אל דרגת הרוח, היא לא מחיקת החומר, אלא החיבור שביניהם! אימתי נרגעו ולמדו ו"תיקנו" את דעתם? כאשר ראו יהודי רץ בין השמשות בערב שבת, זמן של חיבור בין הזמנים והמושגים חומר ורוח. סיום היום הששי והתחברות אל יום השביעי יום הרוח. ראו בידיו 2 הדסים ריחניים (שהריח הוא מזון הנשמה). לא הבינו למה צריך שניים? האם לא די בעולם הזה רק ב"אחד" - בעולם הרוח? השיב להם הזקן: השניים ... (הערה: המספר הפנימי של המספר 13 הוא המספר 7, ואילו פיצול המספר 12 הוא נקודה ריקה מצד זה - 6 ומצד זה - 6). אין מזל לישראל הביטוי הזה ידוע. ישנם 12 מזלות, בהם מנהיג הקב"ה את עולם החומר. כל מי שקשור לעולם החומר בלבד, קשור הוא אל המזלות. על עם ישראל נאמר "מאותות השמים אל תחתו", כי העם היהודי, מקור יניקתו הוא מעבר למזלות והוא נחשב במקום ה - 13 שהוא מעבר למספר 12. לכן נבין יותר את הרעיון: "עם זו יצרתי לי, תהלתי יספרו". יש הדורשים: "עם זו" - "זו" בגימ' 13 העם המחזיק ברעיונו את המספר 13 - תהילת ה' יספרו. רואים אנו זאת אצל אברהם אבינו "ויוצא אותו ... "תוקנה" על ידי שנדחפה למקום ה - 13 כאשר נוספה האות "ך" לפניה במקום ה - 12. יחס העולם למספר 13 ידוע בעולם החומר, בעולם של הגויים, כי היחס שלהם למספר 13 הוא יחס של פחד, וממליצים לכולם להתרחק מהמספר הזה. עתה מבינים אנו יותר מדוע הכריזו הגויים "מלחמה" על המספר הזה! 13 הוא מספר שמבטא ביהדות ערכים חשובים מעבר למציאות של החומר. זה סוד השילוב של העם היהודי בעולם. כפי שרדפו אחרי היהודים רדפו גם אחרי הערכים שלהם והזהירו את העולם "הישמרו ושמרו מרחק מהמספר היהודי, המספר 13 המבטא את הערכים שלהם"... המילה 'אחד' ערכה 13 היהדות כולה סובבת סביב המילה: 'אחד'. ההצהרה של כל יהודי בשכבו ובקומו בכל יום ויום, עם לידתו וביומו האחרון: "ה' אחד"! המספר 13 רומז גם למילה: 'אהבה' שהיא בגימ' 13. יש סברה של 'מאור ושמש' בפירושו בפרשת תצוה: "ועשו את האפוד" כי השם: "א - ה - ב - ה" הוא השם המפורש. עיין שם. האות ה - 12 והאות ה - 13 בתורה. מצאנו כי ... למה שאמר רבי עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה (ילקוט שמעוני בראשית פרק ה' סימן מ) (הביטוי: "זה ספר תולדת אדם" כולל - 13 אותיות. "ואהבת לרעך כמוך" יש בו גם 13 אותיות) רשימה ארוכה של דברים המנויים במספר 13 ויש להם קשר לענינים יסודיים של רוחניות אחדות וקדושה 1) 13 עיקרי היהדות של הרמב"ם. 2) 13 מידות של רחמים של הקב"ה. (ראה התייחסות נוספת להלן) 3) 13 פעמים נצטוינו על אהבת ה' בתורה, כמנין: "אהב"ה" (מע"ת ל"ה). 4) 13 שבחים בתפילת: "ישתבח". 5) 13 שופרות היו במקדש. (שקלים ו ה) 6) 13 פרוכות היו במקדש. (יומא נד ע"א) 7) 13 שולחנות - היו ... הן מבוססות על הגורם (הכופל של המספר) 13. מדהים!!!! "נס פורים" הנס שייזכר לנצח אימתי נפל הפור? הוי אומר: "בשלושה עשר לחודש שנים עשר..." (אסתר ג יג) ב - 13 לחודש 12. מצד אחד הוא חודש 12, "אז" תתחולל חלילה הגזירה הנוראה... והנה היום הוא 13, זה התיקון של החודש ה - 12 ובאותו יום "להיות היהודים עתידים ליום הזה להינקם מאויביהם" ואז ליהודים היתה אורה ושמחה ויקר כי באותו יום התרחש הנס ונאמר: " ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". "שנים עשר אלף חלוצי צבא" או שלושה עשר? במלחמת מדין נאמר: "וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא". (במדבר לא ה) כ"א לכאורה מבין כי יצאו למלחמה זו 12,000, ולא היא! רש"י מזכיר: "... לרבות שבט לוי" כי למלחמה זו יצאו עוד 1000 חיילים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... היהודי הוא העם הנבחר במאמר זה באנו לבאר את השקפת העולם הבסיסית של אנשי הדת היהודית, שהיא 'שרש פרה ראש ולענה' לכל ההלכות, הדינים, המצוות, הערכים והמוסר שיש בהם גזענות, אפליה וחוסר סובלנות לדעות שונות. כפי שפרסמנו במאמרנו הקודמים (המוסר היהודי, מעמד החילוני בהלכה ומעמדו של הגוי). כל אדם שערך השוויון, חופש הדת והמצפון הם מערכי היסוד, שומה עליו לתת את הדעת על זרע הפורענות שמקורו בכתבי הקודש וכלה דרך התורה שבעל פה, משום שכתבי הקודש וההלכה מהווים השפעה רבה על הלך הרוח המוסרי והערכי של אזרחי מדינת ישראל המזהים עצמם עם הקולקטיב היהודי. השקפת העולם הבסיסית של היהדות היא, שמטרת בריאת העולם על ידי האלוהים, נעשתה לצורך נתינת התורה לעם היהודי שהוא העם הנבחר. וכל שאר האנשים נבראו לשמש את העם הנבחר שיוכל להתפנות לקיים את מטרת הבריאה האלוהית. כמו כן התורות, המשפטים והערכים של אומות העולם בכל המקומות והזמנים הם יצירות אנושיות שאין להתייחס אליהם ברצינות אלא בזלזול ובלגלוג לעומת התורה ... מעל פני האדמה שכן הוא מכחיש את קיומו של אלוהי ישראל. ולדברים אלה נביא ראיות מהכתובים. תכלית הבריאה - כל בריאת העולם - על פי השקפת העולם התורנית - נבראה לצורך לימוד וקיום מצוות התורה בלבד. לכן, היה והעם היהודי לא ילמד תורה, הקדוש ברוך הוא יחריב את העולם ויחזירו לתוהו ובוהו. כך דרשו חז"ל בתלמוד (עבודה זרה ה ע"א): "אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב [מדוע הוסיף הכתוב אות הא ליום ששי] 'ויהי ערב ויהי בקר יום הששי'? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ... מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם". הרי לך שכל תכלית הבריאה היא לצורך לימוד התורה, ויתירה מכך על פי מדרש חז"ל התנה הקדוש ברוך הוא עם העם היהודי שאם יתבטלו מעיסוק בתורה הרי שהעולם יחרב ויחזור לתוהו. משמעות הדברים ברורה, כל יהודי שאינו עוסק בתורה ובמצוות או שאינו מאמין שהתורה מן השמיים הרי הוא בבחינת מחריבי העולם. ולכן אין פלא שנמצא בפסקי הלכה של הרמב"ם יד החזקה - הלכות ממרים פרק ג הלכה ב את המסקנה הבאה: "והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין שכל אלו אינם בכלל ישראל ... לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה" [אין חשיבות בעיני האלוהים אלא העוסק בחכמת ההלכה]. ומתוך אמונה שהעולם נברא לשמש את העוסקים בתורה ובמצוות מסיק הרמב"ם בהלכותיו שהגויים צריכים לשמש כעבדים ולשלם מיסים לעם היהודי העם הנבחר, כדי שיוכל להתפנות לעיסוק "האלוהי": "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו [הגויים] וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן ... ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם" (הרמב"ם הלכות מלכים פ"ו ה"א). ובפירוש המשניות למסכת בבא קמא פ"ד מ"ג כתב הרמב"ם דברי הסבר לאפליה משפטית בין גוי ליהודי שנפסקה במשנה 'שור של ישראל שנגח לשור של נכרי פטור. ושל נכרי שנגח לשור של ישראל, בין תם בין מועד משלם נזק שלם': "ואל יקשה בעיניך דבר זה, ואל תתמה עליו, כמו שלא תתמה על שחיטת בעלי החיים אף על פי שלא עשו שום רע, לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות ... אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו". החשוב להדגיש שמסקנות הלכתיות אלה מוכרחות ומובנות לאדם המאמין באמונה שלמה שאלוהים התנה עם העם היהודי שאם יבטל מתורה ומצוות יחריב הוא את העולם, נמצא שראוי להרוג לאבד ולהשמיד את כל הכופרים בתורה שהם בבחינת פצצה מתקתקת. העם היהודי הוא העם היחידי שנועד לקיים את תכלית הבריאה הדבר המשונה והמוזר ביותר שהתורה הנחשבת לספר החוקים והמצוות של אלוהים, ניתנה לקומץ אנשים קטן מכלל האוכלוסייה העולמית. כלומר ספר האמור להראות את הדרך הישרה שאדם צריך לבחור בה, מן הראוי היה שיימסר וייודע לכל בני האדם ללא צורך של גיור והצטרפות לעם היהודי וכן ללא הבחנה בין לאום ללאום ובין גזע לגזע וכל אשר נברא בצלם היה צריך להכיר ולדעת את ספר חוקי האלוהים, בין שהוא יהודי בין שהוא סיני או יפני או אירופאי, האינדיאנים שבאמריקה, ילידי אוסטרליה, (אבוריג'ינים) האוכלוסייה השבטית באפריקה וכיו"ב. משום מה מסרה אלוהים לקומץ קטן מכלל יצורי אנוש עלי אדמות. ולא מסרה לכל באי עולם. ומיהו אותו עם שנבחר לקיים וללמוד את משנתו ותורתו של האלוהים? העם היהודי לדורות עולם הוא העם הנבחר או כלשון הכתובים "עם סגולה". דברים פרק ז, ו: " כי עם קדוש אתה לה' אלהיך בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה". וכתב הרמב"ן דברים ז, ח: "כי מאהבת ה' אתכם - בחר בכם, שראה אתכם ראויים להתאהב לפניו ... כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם. כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות... כי לי כל הארץ - והם [אומות העולם] בעיני ולפני לכלום". וכך תרגם אונקלוס את המילה סגלה - 'חביב'. ובמשנה מבואר במפורש שאלוהים מתייחס ליהודים כבנים ושלהם בלבד ניתנה התורה: "הוא היה אומר [ר' עקיבא] חביב אדם שנברא בצלם... חביבין ישראל שנקראו בנים... חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה [התורה] חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר (משלי ד) 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל ... (מהגויים) ". הדברים נאמרים באופן ברור ונחרץ מפי רבותינו: 'עם ישראל הוא העם הנבחר שניתנה לו התורה, ובכך מעלתו גבוהה משאר אומות העולם', וכל החפץ שוויון צריך להוקיע אמונה גזענית ונתעבת זו. וכדי להבדיל את העם היהודי הנבחר משאר העמים ציוה האלוהים את העם הנבחר לעשות ברית מילה כדי שיהיו מובדלים משאר אומות העולם. וכך כתוב (ספר החינוך מצוה ב) בהסברו את טעם מצוות ברית מילה: "משרשי מצוה זו, לפי שרצה השם יתברך לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו אות קבוע בגופם, ... שהשקפת העולם הרבנית בעלת יחס גזעני באופן החמור ביותר, העם הנבחר נבדל משאר אומות העולם על ידי סימון בגופו באשר 'מוצאו ומובאו איננו שווה' לשאר העמים וזה כדי להשלים את תכונתו ושלמותו הגופנית. השקפת עולם זו שהעם היהודי הוא העם הנבחר היא נחלת כל הרבנים כפי שמוצג בכתבי הקודש בכלל ובתורה בפרט. אמונה זו גורמת למסקנה אחת ויחידה. העם היהודי טוב ומעולה משאר אומות העולם, מסקנה גזענית שתקומם כל נפש הגונה ותזעזע את אמות הסיפים של כל שוחר שוויון. ולכן אל יפלא בעיניך כשתקרא את דבריו הגזעניים והמקוממים של ר' יהודה הלוי בספרו 'הכוזרי' (מאמר ה אות כ): "הפחות שבבהמה יותר מעולה במדרגה מן המעולה שבצמח, והפחות שבאדם יותר מעולה במדרגה מן המעולה שבבהמה. וכן הפחות שבבני תורת האלהים (היהודים) יותר מעולה במדרגה מן המעולה שבאומות (הגויים) שאין להם תורת האלהים, כי התורה שהיא מאת האלהים מקנה הנפשות מנהג המלאכים ותכונתם". כמו כן את דברי הראי"ה קוק בספר 'אורות ישראל' פרק ה פיסקה י: "ההבדל שבין הנשמה הישראלית... ובין נשמת הגוים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק, מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים [אדם ובהמה] רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים [יהודי וגוי] שורר הבדל עצמי איכותי". וכאלה רבים בספרות הרבנית. אמונת העם היהודי העם הנבחר גורמות למסקנות הלכתיות מקוממות, אך חשוב להזכיר שהנם מסקנות בלתי נמנעות מאמונה עמוקה ושורשית שהעם היהודי הוא העם הנבחר. העם היהודי התחייב תרי"ג (613) מצוות ושאר אומות העולם רק 7 מצוות - התורה והמצוות שלמענם נברא העולם על ידי האלוהים. ניתנו אך ורק לעם היהודי הנבחר כפי שכתב רמב"ם: "משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל, שנאמר: 'מורשה קהלת יעקב' (דברים לג, ד), ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות, שנאמר: 'ככם כגר' (במדבר טו, טו), אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות (613 מצוות), וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח, וכל מי שלא יקבל יהרג" (הלכות מלכים פ"ח ה"י). כלומר רק היהודי או מי שהצטרף לעם היהודי (הגר) מחויב במצוות האלוהים אך שאר אומות העולם רק ב 7 מצוות ואם אינם מקיימים זאת, אחת דתם להיהרג. [ואל תתמה מדוע לא הורגים היום? התשובה לכך: שהעם היהודי המייצג את התורה וההלכה אינו שולט על אומות העולם, אך בזמן שישלוט יצטרך להרוג כל גוי שאינו מקבל 7 מצוות בני נח, כפי שכתב הרמב"ם: "אין כל הדברים האלו [להקל על הגויים מפני דרכי שלום] אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העובדי כוכבים או שיד עכו"ם [גויים] ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יהודי? - הבנת השייכות הקבוצתית ללאום היהודי מזוית אחרת סוגיית 'העם הנבחר' העסקה הוגי דיעות יהודים רבים. היה צורך להסביר מדוע אין ברעיון זה עליונות או גזענות כלפי לאומים אחרים. אנסה להציע בדף זה הסבר מניח את הדעת, שיכלול גם התיחסות להגדרה "מיהו יהודי". מיהו יהודי? בעוד שהנוצרי הופך נוצרי עם הטבילה, בלי קשר למוצא הוריו, בעוד שהמוסלמי מוגדר כמוסלמי אם אביו מוסלמי, יהודי הוא מי שאמו יהודיה. למה נקבע הכלל הזה? למה השייכות לקבוצת היהודים נקבעת לפי האמא? חשיבות העניין נעוצה בכך שעובר מקבל מאימו את הדם שלו. בעוד שבמעשה יצירת הילוד מתאחד המטען הגנטי של האב והאם לכדי DNA משותף, הרי שפיתוח הDNA כיחידה שלימה נעשה בגופה של האם ומושפע מדמה / מהמטען האנרגטי שלה. רבדים עמוקים ונסתרים של DNA, מעבר ל 2 הגדילים הנראים לעיין במישור הפיזי שלנו, מכילים מידע רב שכולל גם את מטען הפוטנציאל האנרגטי המבדיל בין קבוצת היהודים ובין קבוצות אחרות. ככל שמטען זה עבר מדור לדור ללא שינוי, ללא מיזוג עם בני קבוצות אחרות, כך נשמר הפוטנציאל האנרגטי טהור יותר. תהודה לכך נמצא גם בספר בראשית (פרק ו' פסוק ב'): "ויראו בני - האלהים את - בנות האדם, כי טבת הנה; ויקחו להם נשים, מכל אשר בחרו". 'בני האלוהים' - כמו המלכים וכוהני הפירמידות העתיקים של ... למרות הערבוב הטוטאלי שהתרחש במשך אלפי שנים. (עמ' 192-199, הוצאת "לאור" 1995. אין רשות להעתיק מתוך הספר. את הספר קראתי לפני שנים, מודה לאנרגיה שסייעה בידי לפתוח אותו בדיוק בעמוד המתאים!) כדי להבין מהו פוטנציאל זה, המחבר אותנו לייעוד נפרד, כעם יהודי נפנה להבין מהו רעיון "אור לגויים" הנזכר בספר שמות. אור לגויים ככל שאדם מתפתח הוא הופך יותר ויותר מואר. אור משמעותו רמת ניקיון מ'קליפות' - כלי טהור יותר (במושגי הקבלה) שמכיל תדרים גבוהים יותר של אור מזוכך יותר (אנרגיה בעלת רטט גבוה יותר). תהליך ההתעלות, ההתפתחות אם תרצו, מאפשר לאדם להתהלך על פני האדמה בגוף ... ליכולות תקשור מסויימות, ששמעו את קול אלוהים בתוכם וכתוצאה מזה יכלו לדבר עם האנרגיה, שאול, וכל הנביאים היו כאלה לתקופות קצרות או ארוכות. אך יכולת תקשור היא עניין אחד ועשיית ניסים היא עניין אחר - השמור לאווטארים - לדרגת התפתחות גבוהה יותר. אם היהודים בעלי פונטציאל גבוהה למשימות כגון אלו, הרי שזהו ייעודם. להיות אור לגויים במשמעות, להשיג התעלות רוחנית ולבטא בכך אור על פני כדור הארץ. לכל אדם הבחירה אם להתפתח, אם לגדול מבחינה רוחנית פנימית, אם לאו. הבחירה חשובה. אך לא ניתן לבחור להיות יהודי. לא ברור אם תהליך גיור משנה את החלק התודעתי - אנרגטי באדם, אך חלק זה, אם יזכה לתשומת לב מתאימה, יחולל ניסים בקלות. ככל שאדם מפותח יותר רוחנית - כך גדל קוטר הילתו. עניין "כל ישראל אחים" רלוונטי יותר ויותר ככל שאדם מכיל שדה אנרגטי רחב יותר; שכן שדה רחב יותר מתפרס על פני אנשים רבים יותר וכך גדלה השפעתו על אחרים ... והמקושרים איתו אנרגטית ולהביא לכניסה של 'רעש' לתחומם גם כן. בדף אחר, עסקנו בשאלה מהי משפחה כעת, נוח יותר להבין, כי משפחה אינה מסתכמת בתא המשפחתי המקובל - של הורים וילדיהם הביולוגים, כי מטען ביולוגי מהותי יותר מצבע העיניים, מחבר את כל קבוצת היהודים יחד - ומארגן לה אתגרים משותפים, לקחים משותפים, ומסלול התעלות משותף. בין אם נהיה מודעים לו ובין אם לא, היותך מכיל/ה DNA מסוים ברובד עמוק יותר, משייכת אותך למשפחה אחת גדולה, משפחת היהודים. מסיבות אלו, חיזוק פנימי - רוחני - תודעתי עשוי לחולל שלום (להוריד גשם ולמעשה כל דבר) באופן מהיר ומשמעותי יותר מכל משא ומתן פוליטי מול גורמים חיצוניים. עוד בעניין יצירת שלום באזור, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... יהודים, בעלי חיים, דומם, צומח, חי, מדבר - האם יש או אין להם נשמה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: גויים, יהודים, בעלי חיים, דומם, צומח, חי, מדבר - האם יש או אין להם נשמה?. הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, האם יש הבדל בין הנשמה של הגויים והיהודים האם מבחינה קוסמולוגית יש לגויים פחות נשמה? ונרחיב את השאלה בנושא הנשמה, אנשים כופרים באחדות של הבורא והם חווים את המציאות בנפרדות, גם דתיים וגם חילוניים, הם עושים הפרדה בין חי צומח דומם ומדבר. והם כופרים באחדותו של האלוהים כי אם הם היו מבינים את האחדות האלוהית, ממילא מה היה שייך לאמר, שדומם יותר טוב ממדבר, לצורך העניין מה אני שונה מהקיר שמאחורי, מה ההבדל? בגלל שהקיר לא מדבר זה אומר שהוא שונה? איך שלא נסובב את זה בן אדם, דומם, וצומח זה אותו דבר. ודתיים יהודים שכופרים באחדות הבורא, טוענים ומשקרים כי יש נשמה לגוי ויש נשמה שונה ליהודי. ואני רוצה לצטט פסוק מספר קהלת אותו כתב שלמה המלך: (פרק ג') יח מרי אני, לי על ברת ני הדם, לברם האלהים, ולראת, הם המה הה להם. יט י מקרה בני הדם מקרה ההמה, מקרה אחד להם מת זה ן מת זה, ורח אחד לל, מתר הדם מן ההמה ו, י הל הבל. כ הל הלך, אל מקם אחד, הל היה מן העפר, והל ב אל העפר. כא מי ידע, רח ני ... מתה, גם האדם מת, ומה שקורה לנשמה של האדם גם לבהמה קורה, רוח אחד לכל. אתה והבהמה עשויים מאותו חומר. מי הביא אותך למסקנה המטופשת שהרוח שלך עולה למעלה ולבהמה יורדת הרוח למטה והדתיים האתיאיסטיים טוענים בשקרם, מסלפים ששלומו המלך אומר שהכל הבל, כי כל ההבדל הוא לא מהותי באמת, הוא חיצוני במעשים בין האדם לבהמה. אבל הדתיים החכמולוגים שלא רצו להכניס את ספר קהלת לתנ"ך, ובסוף גם הכניסו פסוק מעוות והדתיים יודעים על מה אני מדבר. כי הדתיים יודעים ששלמה המלך היה חכם, ולא היה דתי לקחו את הפסוק הזה, ועיוותו אותו "כי הכל הבל מלבד הנשמה הטהורה". והם קוראים את זה בסידור ובטוחים שזה פסוק מהתנ"ך, אבל זה לא נכון שלמה המלך אמר שאין הבדל, אבל הרבנים החכמולוגים הפכו את הפסוק, בשם שלמה המלך! השקרנים לקחו את הפסוק ואמרו שיש נשמה גבוהה לאדם. גם שלמה אמר שיש דברים שהוא לא מבין, כך ... יכול מאד להיות שגם את השאר אתה לא מבין. בכל מקרה הנושא הוא די פשוט כל זמן שקיימים במציאות שדים, רוחות, חי, צומח, מדבר מלאכים או כל דבר שישנו זו הוויה אחת שמהווה את הכל. והדתיים האתאיסטיים יגידו, נכון שאלוהים נמצא בכל מקום, אבל בבית המקדש הוא נמצא יותר כי הם חושבים שאלוהים זה מישהו שנמצא בבית המקדש יותר מאשר בבית השימוש. אבל אלוהים זה לא מישהו, אלוהים זה ההוויה שמהווה את הכל, מחוץ לזמן ולמקום ההוויה שמהווה את הכל וממילא לא שייך אצלה נפרדות, לא שייך אצלה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... שניות בין החיים והמוות - הRECALL - היהודי של גוף האדם. כדי להסביר את המושג, RECALL אחזור קצת בזמן לתקופה בה התגוררתי במיניאפוליס, מינסוטה, ארה"ב. זה היה בקיץ 1993, באחת החנויות לממכר גלידות התגלתה תופעה מדהימה. בעל מכונית אולדסמוביל חדשה גילה להפתעתו, שכאשר הוא מבקר בחנות לממכר גלידות בשכונתו ורוכש את גלידת הוניל, האולדסמוביל לא מניע ואילו לכל סוג אחר של גלידה, אין ... וכדי למצוא פיתרון רפואי לבעיה. התברר שישנם 12 שניות קריטיות לגבי אנשים עם בעיה גנטית מסוימת והיא הזמן שעובר ממצב של התעוררות עד למצב של קימה זקופה כלומר: הזמן שלוקח לגוף להתאפס ולתפקד במצב של עוררות. במידה והקימה היא מיידית הגוף קורס והאדם מת. בכנס הנ"ל עלה לדוכן הנואמים מדען יהודי דתי שאמר: " אנחנו היהודים פתרנו את הבעיה בעזרת בירכות השחר שלנו. כל יהודי הקם בבוקר כאשר הוא פוקח את עיניו, עוד בטרם קימתו ממיטתו, לפני שהוא נוטל את ידיו ורוחץ את פניו, מיד כשהוא מתעורר הוא אומר: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך", שהם למעשה 12 שניות הדרושות לגוף ולנשמה להתאפס להתחיל לנוע ולתפקד". עוד הוסיף המדען: "הנשמה של כל אחד מאיתנו הינה ישות ממשית נצחית, חסרת צורה, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... + ערבים עליך ישראל! מורשת ישראל, המורשת היהודית - מה השקר? ומה ללמוד מכך? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: חרדים + ערבים עליך ישראל! מורשת ישראל, המורשת היהודית - מה השקר? ומה ללמוד מכך?. שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על השכל, ועל המוסר השכל שיש עכשיו בימינו, החרדים, שחיים בחרדה, חרדים ללכת לעבוד, ורוצים ממס הכנסה כסף וכו'. ויש את הבעיה הנוספת של הערבים, הערבים רוצים עוד, ולא רוצים לתת להם. ואני לא יגיד הפעם מה אני חושב, שניהם צודקים או שניהם טועים, מה שמעניין פה זה המוסר השכל, זה השכל, כשאני אומר זאת אני מתכוון גם למדינה לחילונים מול הדתיים, וגם ישראל מול הפלסטינים, ישראל מול כל העולם. ומה שאני אומר תקף לגבי כולם. הסיבה שלחרדים יש את העזות פנים לא לקום בבוקר ולבקש ממך כסף שתממן אותם, היא רק מכך שיש לחילונים חרדה מהחרדים, יש סיפור: החזון איש, ובן גוריון נפגשו, היו צריכים להגיע לאיזה הסדר ביניהם, אמר החזון איש, אנחנו יש לנו עגלה מלאה, ... בעצם נכנע לשקר שהחזון איש שיקר אותו. ואם בן גוריון היה חכם, היה מבין שלא דווקא העגלה העמוסה צריכה לעבור קודם ולא הריקה, נכון שהעגלה של החרדים עמוסה, אבל הוא היה מבין שהעגלה עמוסה זבל, זבל מסריח שעדיף שתדרדר לתהום ותעלם, עמוסה בגמרא, במורשת היהודית, אבל מה זה המורשת היהודית? המורשת היהודית זה שורש הגזענות, העם הנבחר, שאחר כך הנאצים פיתחו את הרעיון של השמדת היהודים, הרעיון של הגזע העליון, מי פיתח את הרעיון הזה של הגזע העליון? היהודים פיתחו את זה, תמחה את זכר עמלק, תרצח אפילו תינוקות, תרצח עיר שלמה, העיקר תרצח כי מישהו שמה השתחווה לעץ ואבן, וכו' וכו'. את כל השיגעונות האלו הם עוד עושים בשם האלוהים. העגלה של החרדים, עמוסה באשפה. עכשיו, העגלה של החילונים, נכון שהיא כאילו ריקה, אבל היא לא ריקה, היא נמצאת במצב של התחדשות, הוא מפנה ... ליעד שלה, אם אפשר היה לדרדר את העגלה הזו בתהום, יותר טוב היה בכלל לדרדר אותה. לעומת זאת יש לך עגלה אחרת שהיא נראית כביכול ריקה, והאדם רוצה לאסוף בה אוצרות גדולים. העגלה של החרדים מסריחה א ת העיר, זה אסור זה מותר, כל השיגעונות האלו. כל החשיבה הדתית היא מחלה. הדתיים אומרים שלו יכול להיות שהאדם לא בא מהקוף, לא שאני אומר שהאדם בא מהקוף, אבל זה סיפור אחר, הם אומרים לחילוני, אתה אומר שהאדם בא מהקוף, תראה, אבא שלך היה קוף, אך האם הדתיים יותר חכמים? הם היו טיפשים כמו קופים, הם אמרו נעשה ונשמע. מי אומר נעשה ונשמע, רק קוף, בלי לבדוק את החוקים הם הסכימו, בלי לבדוק. ויש את העגלה המלאה של החרדים שאפשר אולי לשים אותה במוזיאון, והעגלה הריקה שבאה לאסוף אוצרות, אותה צריך להעביר. המלאה היא כמו קליפות של גרעינים או של תפוזים, נכון גם בקליפות ... אתה רוצה לצום אתה יכול לצום כל יום. וגם אין דבר כזה לצום מבחינה בריאותית ולא לשתות. העניין הוא שהמדינה הזו היא מדינה של אנשים חרדים, ואנשים יגידו, אני... אני לא חרדי.. מה פתאום... אני אוכל, אני נוסע בשבת וכו', מה אני חרדי? כן, אתה חרדי, כל אדם יהודי שחושב שהמורשת של העם היהודי הגזענית כעם נבחר שיש לה ערך, הוא אדם חרדי שסובל ממחלת נפש של היהודים, וזו הסיבה שהחרדים משתלטים על החילונים, כי אם האדם החילוני היה רואה את הדתיים כנגע, מחלה ממארת, בתפישה החרדית, לא כבני אדם, כבני אדם הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, אם החילונים היו רואים את התפישה החרדית כגרורות של סרטן, כמו שבסרטן האם שייך להגיד אל תחסל אותי לגמרי, בו תשאיר כמה גרורות. מה הדתיים אומרים, אנחנו צריכים להשאיר כמה לומדי תורה שימשיכו לקיים את מורשת העם היהודי. אדרבא, אם יש אפשרות לחסל את מחלת הסרטן לגמרי, למה לא לחסל. למה אתה צריך לתת מזון לסרטן? אתה רוצה לתת לו כסף? תן לו כסף לחינוך, שיום אחד יצא ממחלת נפש של האמונה ויבין שאפשר לחיות חיים נורמאלים. ברגע שהמנהיגים של העם מקשיבים לדתיים וחושבים שבאמת צריך לשמר את מורשת העם היהודי זו הסיבה שבגללה החרדים מתעלקים עליך. המוסר השכל מכל זה בנוסף תוך כדי שאני מדבר, זה שאם השקר מציק לך, בכל נושא, זה רק בגלל שאתה נותן לו בך אחיזה. אם אתה מסכים עם השקר קצת, הוא יכסח אותך, עד שתצא נשמתך. אם אתה מזגזג, אז החרדים, הרע והשטן והשיגעונות יאחזו בו!! כי אם היית איש אמת באמת, שום דבר לא יכול להאחז בך, אם אתה מחובר להבנה שהכל אחד, שום דבר לא יכול לפגוע בך, ברגע שאתה מתחיל לתת פתח לשקר להכנס, אז אתה שואל למה רע לי בחיים, למה רע לי בחיים, כי אתה מזגזג, עגבנייה אחת רקובה, מקלקלת את כל הארגז. כך גם בנוגע לערבים, יכול להיות שמצד האמת העם היהודי צריך לכבוש את כל כדור הארץ ולהחזיר את כולם בתשובה, יכול להיות!! אבל גם יכול להיות גם הפוך, העם היהודי צריך לעלות על הגג הקרוב ולהתאבד, ולהגיד לערבים קחו את המדינה ותשכחו. יכול להיות שאתה צריך להלחם, אבל, תלחם עד הסוף, ויכול להיות שאתה צריך לוותר, אבל תוותר עד הסוף, לא יכול להיות שאתה עושה פעם ככה ופעם ככה. אם פעם אחת אתה מתפשר, אז מה אחר כך אתה מתפלא שדופקים לך על הראש. אם אתה חושב שמשהו שלך, אז תלחם גם אם תמות למען זה. העניין הוא בעקביות, תהיה עקבי. כמו בסיפור ההקפאה, אם זה שלך אז למה אתה עושה הקפאה, ועכשיו למה אתה מפר את ההקפאה אם זה לא שלך? ונחזור לחרדים שאומרים שיש קומץ של אנשים שצריכים לשמור על המורשת היהודית, עכשיו זה שקר גדול, כי מה שבאמת צריך זה להשמיד את המורשת היהודית, העם היהודי, הוא יכול להיות מקסימום כמו העם הסיני, לא לייחס כוחות מיסטיים. זה כמו שבן אדם יגיד אנחנו צריכים לשמר את המשוגעים, למה לשמר את המשוגעים? או לפי הדרוויניסטים, האדם בא מן הקוף, בואו נשמר את הקוף, או שכמה אנשים ימשיכו לרכב על חמורים ברחוב, למה? לזכר אבותינו, מה לזכר אבותינו, אבותינו האלו הם עובדי ... זה באמצעות חינוך, לחייב, אין השכלה, אין אוכל! בכל מקרה המוסר השכל, שורה תחתונה, אדם אסור לו לתת אחיזה לרע, גם לא כחוט השערה אם אתה טיפה מתפשר אל תתפלא אחר כך שמטפסים לך על הגב. פשוט תהיה אמיתי, או שאתה בעצמך תחזור בתשובה, או שתבין שצריך לבטל את הדת לגמרי ואז תחיה חיים טובים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ברוח הפסיכולוגיה היהודית / נאווה בלייך - ברנדס "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.. " זהו חייוב מן התורה. ואנו אכן שנה אחר שנה קוראים את ההגדה המספרת ביציאת מצריים ומעבירים את הסיפור מדור לדור. אולם.. האם באמת רק ... הרחוקה? אלא כאן ועכשיו. בדיקת החמץ של ערב פסח היא, היא הזמן המתאים ביותר לבדק בית שכזה.. ליציאה מעבדות פנימית לחרות פנימית.. לזיהוי ה"פרעה" שלנו ולמיגורו. באמצעות הכלים של הפסיכולוגיה היהודית, ניתן לעשות סדר פסח ובכלל.. ולצאת מעבדות לחרות אמיתית. של הנשמה. הכותבת: נאווה בליך - ברנדס - מוקד ריפוי יהודי www.newac.co.il/articles/374-פסח-ברוח-הפסיכולוגיה-יהודית-מאמר-נאווה-בליך⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... היהודי בהלכה במאמר זה באנו לבאר את תפיסת המוסר של הדת היהודית. ראשית נקדים ונאמר שענייני המוסר של כל חברה בכלל וכל אדם בפרט הם, ככל הנראה, טבועים בנו כיצורי אנוש ואין נימוק ראציונלי לקיומם. רוב רובם של האנשים בעולם מסכימים ותומכים בעשיית "צדק וחסד" כמו שכתב הכוזרי מאמר ב אות מז ואות מח: " 'מה ה' דורש ממך כי אם עשות ... המקבל על עצמו את הערך "עבודת ה' " כערך עליון, לדידו רצח עובד אלילים (שכופר בעבודת ה') לא יחשב לאיסור ויתירה מכך אף יחשב כמצוה, וכך כתב בספר העיקרים לרב יוסף אלבו, מאמר שלישי, פרק כה: "והעובד עבודה זרה שאינו רוצה לקיים ז' מצות בני נח כגר תושב גופו מותר כפי הסכמת כל הדתות, ואפילו הפילוסופים מתירים דמו ואמרו, 'הרגו למי שאין לו דת'. וכן תזהיר התורה על עובדי עבודה זרה, 'לא תחיה כל נשמה', ואם גופו מותר כל שכן ממונו כי העובד עבודה זרה ראוי להרגו ולא לחמול עליו" וכיוצא באלה רבים. ברור שהמקבל על עצמו עבודת ה' כערך עליון אינו חייב לקבל קדושת חיי אדם (כל אדם). יתר על כן, על פי ההלכה מי שאיננו מקבל עליו את הערך העליון הזה ועובד עבודת אלילים במקום "עבודת ה' " בן מות הוא. כיון שבאנו להסביר את המוסר היהודי אשר בהלכה, עלינו לפרט קודם מהו אותו ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי, הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא "עבודת ה' " היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את תכליתו שלשמה הוא נברא. כך נאמר במסכת נדרים דף לב עמוד א: "אמר ר' אליעזר: גדולה תורה - שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". כלומר על פי השקפת העולם התורנית נברא העולם אך ורק כדי שהעם היהודי יקיים את מצוותיו של האלהים. לכן הנביא ישעיה מנבא על אחרית הימים, היא העולם האידיאלי, כך (ישעיהו פרק ב): "הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם. והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". כלומר, רק אחרי שיכירו כל העמים בעליונותו וסגולתו של העם היהודי ואמונתו ויבינו שרק מציון תצא תורה, רק אז יהיה השלום בעולם. העולם האידיאלי יכול להגיע רק עם נצחון תורת ישראל על דרכי העמים. דבר חשוב נוסף הוא שאע"פ שיש ערכי מוסר טבעיים ומשותפים לרוב יצורי אנוש כמו חמלה ונדיבות, האדם היהודי צריך לעשות בהם אך ורק מפני שצווה לעשות כך בחוקי ההלכה, כחלק מעבודת ה', ולא מפני שכך מרגיש מטבעו! כמבואר במסכת מגילה דף כה עמוד א'. שם מבואר מה הטעם שהאומר בתפילתו "על קן הציפור יגיעו רחמיך" משתיקין אותו. וזה "מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינן אלא גזירות", ופרש"י: "להטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצוותיו". הנה, היהודי שומר המצוות אסור לו לבקש רחמים סתם אלא רק באותם עניינים שבהם הרחמים הם גזירת הדת. וכך כתב בשו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יו"ד, הערות סימן י, הערה ד: "... האיש הישראלי מחוייב לעשות גם מצוות שכליות לא מפני השכל אלא מפני צווי הקב"ה כמש"כ: 'והיה עקב תשמעון את המשפטים' וגו' - כלומר אפילו המשפטים תשמע מה שצותה תורה ולא תעשה מפני שכלך אלא כשארי מצוות השמעיות [שאינן שכליות] ". כאן ראוי לצטט את דבריו המאלפים של פרופסור ישעיה ליבוביץ ז"ל: "יש דוגלים בסיסמה של המוסר היהודי הנבואי. אולם היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה 'מוסר יהודי'. האמונה הדתית המתגלמת בתורה ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי; ואין זה מקרה שאף אחד ממ"ח נביאים וז' נביאות שעמדו לישראל לא פנה מעולם למצפון האנושי. המצפון האנושי, הערכתו והעמדתו במרכז אפשריים רק אם אדם אינו מכיר באלהים. המוסר כערך עליון ומוחלט הוא קטגוריה אתאיסטית, הנובעת מראיית האדם כתכלית המציאות וכמרכז הבריאה. האתיאיסט קאנט היה אתיקן גדול, מפני שבשבילו היה האדם - אלהים. הנביאים הציגו את האדם מול אלהים, ורק מבחינה זו עסקו ביחסים שבין אדם לאדם. עם ישראל מעולם לא צעד בראש הכרזות מוסריות. אל נפרש את אבותינו באופן אחר מאשר פירשו הם את עצמם. יתר על כן: ספק גדול הוא אם בכלל ניתן המוסר לספציפקציה לפי קיבוצים אנושיים, ואם יש מובן למונח 'מוסר יהודי'. יתכן שמוסר בכלל אינו ניתן לקוואליפקציה על ידי איזשהו שם תואר הנגזר משמו של קיבוץ אנושי, ואולי אף לא משמו של זרם רעיוני, מאיזו שהיא השקפת עולם. אין אלא שני מובנים למוסר, ונדמה לי שאי אפשר להמציא שלישי. מוסר הוא או הכוונת רצייתו של האדם לפי הבנתו את האמת של המציאות [מוסר תועלתני, המותנה בתוצאות בשטח] - זהו המוסר של סוקרטס, של הסטואה, של שפינוזה; או המוסר הוא הכוונת רצייתו של האדם לפי הכרת חובתו [מוסר של כוונות טהורות ללא מטרות], ואפילו נגד המציאות - זהו המוסר של קאנט. אבל בקריאת שמע אומר אני ואומרים הרבה יהודים: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. 'לא תתרו אחרי לבבכם' - זוהי שלילת קאנט; 'ולא תתרו אחרי עיניכם' - זוהי שלילת סוקרטס; וכל זה משום 'אני ה' אלהיכם' " (יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, עמוד 239). דברי פרופ' לייבוביץ' עמוקים וקשים. להשקפתו אין ליהודי הדתי מוסר אנושי כלל (שהרי הוא שולל בדוגמת "קריאת שמע" שלו את שני המובנים היחידים של "מוסר"). לשומר מצוות יש רק צוויים אלוהיים המכוונים את כל מעשיו, בין אם לרצונו בין אם לאו! וראוי לעיין ולהעמיק בדברים אלה הרבה. ואחרי הקדמה זו נבאר את פרטי הדינים וההלכות בעניינים ה"מוסריים" ... ית' (דברים י, יט), "ואהבתם את הגר". ואע"פ שהיה נכלל בזה עם ישראל באמרו 'ואהבת לרעך כמוך', לפי שזה הגר גר צדק, אבל בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת". הרי לך שהערך העליון של שומר התורה והמצווה הוא עבודת ה'. כל מי שאינם בקטגוריה זו (כמו לא - יהודים, אפיקורסים וחילונים שאינם שומרי מצוות וכו') לא חלה עליהם מצוות "ואהבת לרעך"! ולא בכדי סיימה התורה את הכתוב 'ואהבת לרעך כמוך' בצמד המילים 'אני ה'. כאן ראוי לציין שבכל חברה אנושית קיימת הנטיה להגן על בני אותה חברה יותר מאשר על אלה שמחוצה לה. כמעט כל קבוצה אנושית תתקן לעצמה ... לחלל, והחלל לשתוקי, והשתוקי לאסופי, והאסופי לממזר, והממזר לנתין, והנתין לגר, והגר לעבד משוחרר. במה דברים אמורים? בזמן שהם שוים בחכמה, אבל אם היה ממזר ת"ח וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם... וכל הגדול בחכמה קודם לחבירו". ותראה, התלמיד החפץ בדעת ובאמת, כי בהלכה היהודית הזכות לפת לחם, או לבגד או לכל עזרה אנושית תלויה לחלוטין בעמידתם של הנזקק והסובל בקריטריון דתי: אם שומר מצוות או לומד תורה הוא - יקבל נדבה ואם לאו, לא יקבל. הגע בעצמך: תקום מדינה ותקבע כי השירותים הממלכתיים, רווחה, בריאות וחינוך, ניתנים רק לאנשי האקדמיה הפרופסורים והדוקטורים ולא לפשוטי העם. אין הדעת סובלת כגון דא ומדינה הגונה ומתוקנת נותנת לכל האזרחים על פי צרכיהם ... שדרה ארבע מאה דינרי לקמיה דרבי אמי ולא קבלינהו; שדרינהו קמיה דרבא - קבלינהו משום שלום מלכות. שמע רבי אמי איקפד, אמר: לית ליה (ישעיהו כז יא) 'ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה'?" וכתב רש"י: "כשתכלה זכות שבידן וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן, אז ישברו". כלומר אסור ליהודי לקבל צדקה מן הגויים כדי שלא יהיו להם זכויות, שהרי הצדקה מכפרת (ואסור לעזור לגוי שיהיו בידו זכויות ואז אולי יזכה חלילה לרחמי שמיים). וכך פסק השולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנד, סעיף ב: "שר עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה, אין מחזירין אותו משום שלום מלכות, אלא נוטלין ממנו ... את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח". ובים של שלמה פ"י בבא קמא, סי' כ, כתב: "ורחמנא ליבא בעי אם דעתו לכך [לקדש שם שמים], אבל אם דעתו שישבחו אותו ולא בעבור אמונת ישראל, או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו אסור". ועיניך רואות עד כמה המוסר היהודי מכוון אך ורק לתכלית אחת והיא עבודת ה'. אסור לרחם על גוי גם אם מסכן הוא מאד ואסור להחזיר לו כל אבידה שאבדה לו. רק אם יש קידוש שם שמים (שכתוצאה מהשבת האבידה ישבחו הגויים את אמונת היהודים) מצוה להשיב את האבידה אבל אם לא יצא מזה שבח ליהודים אסור להשיב כל אבידה לנכרי. הלוואה בריבית - דברים פרק כג, כ - כא: "לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה' אלהיך בכל משלח ידך". הנה איסור הלוואה בריבית הוא איסור מדרך האחווה והחסד כמו שכתב הרמב"ן (דברים כג כ): "וביאר בכאן שיהיה רבית הנכרי מותר, ולא הזכיר כן בגזל ובגנבה כמו שאמרו (ב"ק קיג ב), 'גזל גוי אסור'. אבל הרבית שהוא נעשה לדעת שניהם וברצונם לא נאסר [בין יהודים] אלא מצד האחוה והחסד, כמו שצוה (ויקרא יט יח), 'ואהבת לרעך כמוך', וכמו שאמר (דברים טו ט), 'השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל' וגו', ועל כן אמר, 'למען יברכך ה' אלהיך' - כי חסד ורחמים יעשה עם אחיו כאשר ילונו בלא רבית ותחשב לו לצדקה. וכן השמיטה חסד באחים, לכך אמר (שם, פסוק ג) ... ולוה, פרק ה, הלכה א): "העכו"ם וגר תושב לוין מהן ומלוין אותן ברבית, שנאמר: 'לא תשיך לאחיך' - לאחיך אסור ולשאר העולם מותר. ומצות עשה להשיך לעכו"ם שנאמר 'לנכרי תשיך'. מפי השמועה למדו שזו מצות עשה וזהו דין תורה". כלומר, לא רק שאין שום "אחווה וחסד" כלפי הנוכרים (רק בין יהודים לבין עצמם) אלא מי שירצה לעשות חסד עם הגוי ולהלוותו, מתוך רצון טוב, בלי לקחת ממנו ריבית נשך, עובר על מצוות עשה. הרמב"ן סובר לעומתו שאין מצווה מפורשת להלוות לנוכרים בריבית (דברים טו ג): "לא שיהיה מצוה להלוות לנכרי ברבית כלל" אלא רשות היא. וכן דעת הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם: ... (ס"ס רסח) שהמחלל שבת בפרהסיא אפילו לתיאבון הוי כאוכל נבלות להכעיס". הנה על פי פסק השולחן ערוך אדם האוכל במסעדה לא כשרה (והרי הוא אוכל להכעיס משום שיש לו אפשרות לאכול בהיתר כשרות במסעדה שממול) - מותר להלוותו בריבית ומצוות החסד והאחווה שציוותה התורה שלא לקחת ריבית מיהודי שוב איננה חלה עליו, למרות ש⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...