הרפואה הנטורופתית תומכת בלידה טבעית, ללא התערבות חיצונית. אך לעיתים קיימים דברים שאינם בשליטתנו ולכן, חשוב להגיע ללידה מוכנים, עם כמה שיותר ידע ועם הבחירה המתאימה לכל אישה והאופי שלה.

במאמר זה תוכלו לקבל מידע על מהו האפידורל, מהן השפעותיו, הסיכונים, מתי ואיך מקבלים אותו והאם לכל אחת מותר. האם יש לו תופעות לוואי? האם באמת אין לו שום השפעה על התינוק כפי שמספרים? האם אפשר בלי? ומה עושים עם הכאב?

* במאמר המשך תוכלו לקרוא על הכנה ללידה, איך מתמודדים עם הפחדים, איך נרגעים, ועל שיטות טבעיות לזירוז לידה.

הקדמה

קרובת משפחה שלי הודיעה קבל עם ועדה, שהיא בלידה לא מתקרבת לאפידורל, לא חשוב כמה זה יכאב. דעתה הייתה איתנה לאחר שגיבשה דעה לגבי האפידורל מקריאה וצפייה בהשפעותיו.

רגע האמת הגיע ובגרון ניחר היא צווחה בקושי למיילדות את המילה הבודדת שהצליחה להוציא מגרונה: "אפידורל"!

לעומתה, מטופלת וחברה, עם דעה זהה המתנגדת לאפידורל, הכינה עצמה ללידה (פיזית ונפשית) בעזרת מודעות, נשימות וכניסה למצב "מדיטטיבי". בזמן הלידה, במקום לשכב במחלקה ולצווח מכאבים, החליטה לצעוק בחוץ, תוך כדי הליכה והתנועה. כאשר הלידה התקדמה, חזרה לחדר הלידה, במשך שעות ארוכות, היא כמעט ולא דיברה כדי לא להוציא אנרגיה מיותרת בדיבור, שמרה על כוחותיה, נכנסה עם נשימות לשקט פנימי ומצב של "כאן ולא כאן" בריכוז מלא בתהליך, נעזרה בטיפות הומיאופתיות ובפרחי - באך להרגעה וכך עברה את הלידה.

אחרי הלידה שאלתי אותה איך היה. היא סיפרה לי שהכאב היה עצום, אך הנשימות, הכניסה פנימה, הריכוז המחשבה והידיעה שאמה וסבתה עשו זאת לפניה ללא אפידורל עזרו לה.

בהתחלה חשבתי לעצמי כמה מוזר זה נשמע, אך מהר מאוד הבנתי שלעיתים, המובן מאליו, אינו מובן מאליו כלל כשנמצאים בסטרס נוראי ובפחדים. התזכורת "הדבילית" ביותר יכולה בשלב זה להוות מקור נחמה ועזרה גדולה.

נשים רבות מבוהלות ומפוחדות לפני לידה, בעיקר אם זו הראשונה שלהן. התמודדות עם הפחד היא לא פחות מאשר מנצחת מאחר והתמודדות עם הכאב והלידה כולה יכולות להיות פשוטות יותר אם מנטרלים את הפחדים וההיסטריה. חברה זו מצאה שלווה ונחמה בתזכורת פשוטה שפעם נשים ילדו באופן טבעי, שכל אישה מבוגרת במשפחתה, כולל אמה, עברה זאת ונשארה בחיים. היא החזיקה בעמדתה, ידעה שזה הולך לכאוב מאוד והחליטה למצוא דרך להתמודד עם הכאב. לטענתה, נשים חוות יותר כאב בגלל כניסה למעגל של היסטריה וצעקות וזה מחמיר את הכאב עוד יותר ברמה הפסיכולוגית.

קיימות שיטות המאפשרות כניסה לשקט, מלמדות איך לנשום את הכאב החוצה, לדבר אל עצמך דברים מרגיעים, לדמיין את התהליך באופן מושלם וזורם בעזרת דמיון מודרך, להיעזר במה שהטבע העניק לנו כדי לעבור את זה בשלום ועם כמה שפחות כאבים.

נשים שילדו בבית סיפרו שהן אהבו את הידיעה שבבית אין להן את האפשרות לקבלת אפידורל. מבחינה פסיכולוגית, ידיעה זו גרמה להן להיכנס ל"מוד" שונה והחלטי, מתוך מחשבה שאין דרך אחרת והן צריכות לעבור את הלידה באופן טבעי.

אין ספק שלידה טבעית היא המומלצת ביותר, כן - זאת עם הכאבים והצירים, כמו פעם (מיד עולה בראשי תמונה קלאסית מהסרטים הישנים, של האישה בתנוחת הפישוק בשכיבה עם מקל עץ בפה לנשיכה)...

נשים רבות שחוו שתי לידות ויותר עם ובלי אפידורל, מספרות שלידה טבעית עדיפה ושההתאוששות היתה הרבה יותר מהירה.

אך לעיתים, הצורך הבסיסי האנושי להפסיק כאב, מבלי לחשוב על דבר מעבר לכך, הוא חזק מהכל.

הכאבים, אוי הכאבים!

ידוע לכל, שהדבר הזה המכונה "סף כאב", הוא משהו מאוד אישי. ישנן נשים שלא מסוגלות לעמוד ולו בכאב הקטן ביותר, גם בלי שום קשר להריון. נשים מהסוג שאומר לי: "אצלי, כל כאב ראש הכי קטן, הוא מיגרנה! ". נשים אלו אינן בהכרח בעלות מראה שברירי! כלל וכלל לא! ישנן נשים, בעלות חזות רזה, דקיקה, שברירית, עדינה ורגישה, בעלות סף כאב גבוה במיוחד, היכולות לעמוד בכאב הלידה יחסית בקלות עם ההכנות הנכונות. וקיים גם המצב ההפוך.

מעבר לסף הכאב, ששונה אצל כל אישה, צריך לזכור שישנם אלמנטים רבים נוספים, פיזיים, נפשיים ומנטלים, המשפיעים על רמת הכאב. למשל, תינוק גדול, תהליך לידה איטי ומתיש במיוחד, סיבוכים בלידה, רמת המתח או הפחד והמצב הנפשי של היולדת, תנוחת הלידה עצמה ועוד.

רוב האלמנטים הללו נשלטים על ידינו ויש אפשרות להיעזר בדרכים טבעיות כדי להקל על כל התהליך. בין עם על ידי צמחי מרפא, חומרים הומיאופתיים, קריסטלים ופרחי - באך בעלי תכונות מרגיעות ומזרזות לידה, ועד שיטות מגע שונות ולימוד נשימות, מדיטציה ודמיון מודרך להתמודדות עם החששות, הפחדים והכאבים.

קיים מגוון דעות רב בקרב נשים, החל מנשים שאומרות לי: "לא צריך כלום, זה לא עד כדי כך כואב, רק המחשבה על תופעות לוואי אפשריות מאפידורל, גורמת לי להעדיף צירים" ועד כאלה שאומרות " אין מצב שאני אסבול כאבי צירים ולידה. אני מגיעה עם האפידורל מוכן ישר להזרקה - זאת אחת ההמצאות הגאוניות של המאה".

לאלה שנוקטות עמדה נחרצת ומתנגדות - אני בעדכן לחלוטין. אך בקשתי אליכן, אל נא תייסרו עצמכן, ואל נא תאשימו ותכו עצמכן במידה וזה לא הסתדר כפי שרציתן. אם ביקשתן אפידורל בזמן הלידה אין טעם בהכאה עצמית, אשמה או כעס עצמי, זה לא מוביל לדבר. המשיכו הלאה וזכרו שתמיד ניתן לקבל עזרה מקצועית על מנת להתמודד עם דברים - פיזית ונפשית.

לנשים המחליטות מראש על אפידורל, מברכות עליו ואינן מוכנות להתנסות כלל בכאב, הייתי רוצה להמליץ לא להחליט באופן נחרץ. קראו חומר, קראו מחקרים, דברו עם נשים אחרות, הקשיבו לעצמכן וזהו מהיכן נובעים הפחדים. אם החלטתכן תישאר בעינה, לפחות זה יהיה ממקום של ידע ולא פעולה "אוטומטית".

מהו האפידורל?

אפידורל הינו חומר מאלחש המונע את תחושת הכאב והצירים. מקור השם "אפידורל" אינו החומר עצמו, אלא המקום האנטומי בעמוד השדרה אליו מזריקים את החומר הנקרא "החלל האפידוראלי" - זהו אזור המכיל את הנוזל המוח ואת חוט השדרה. החלל האפידוראלי מאוד דק, לכן צריך מרדים עם ידיים מיומנות ואסור לזוז בזמן ההזרקה על מנת להזריק למקום המדויק והנכון.

האפידורל מרדים את החצי התחתון של הגוף הכולל את הגפיים התחתונות ואת העצבים המובילים אל האגן והרחם. לא רק שאין תחושה באזור זה, אלא גם אין יכולת תנועתית למשך הלידה.

מתי מזריקים?

אם תחליטי לקבל אפידורל, תצטרכי לחתום על טופס מיוחד בו את מאשרת זאת. בטופס תמצאי גם את כל רשימת הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מזריקה אפידוראלית.

קיימת הסכמה בקרב רופאים שלא להזריק אפידורל לפני שמתחילה לידה פעילה, אך עדיין קיים ויכוח לגבי הזמן הנכון להזריק.

דעה אחת טוענת, שיש להזריק אפידורל רק לאחר פתיחה של 5 - 3 סנטימטרים כדי שהאפידורל לא יעכב את הלידה. לעיתים עבור יולדת שהחליטה על שימוש באפידורל, ההמתנה הזאת היא כמו נצח.

הדעה השנייה טוענת, שההזרקה תעשה החל מהרגע שבו מתחילים הכאבים.

בדרך כלל נהוג להזריק לאחר פתיחה של ארבעה סנטימטרים בצוואר הרחם, או במידה ורמת הכאב בלתי נסבלת.

במידה והפתיחה כמעט מלאה והלידה עומדת להסתיים, לא ניתן לבצע זריקה אפידוראלית מאחר ולוקח זמן להכין ולבצע את הפרוצדורה ולחומר עצמו לוקח זמן להתחיל את השפעתו.

נאמר לנו, שרופאים ממליצים על אפידורל במקרים מאוד מסויימים כגון, הריון רב עוברי, לידת עכוז בדרך טבעית, לידות ואקום או מלקחיים ובניתוחים קיסריים אם היולדת לא רוצה הרדמה כללית.

אך המציאות שונה: כמעט כל אישה המבקשת אפידורל תקבל אותו ואף יותר מכך, היום לא צריך לבקש - מציעים לך מייד ואף מנסים לשכנע.

אחת הנשים סיפרה לי, שבבית החולים בו היא ילדה, היו מעוניינים שישרור שקט במסדרונות מחלקת יולדות ולכן כמעט אנסו אותה לקבל אפידורל והסתכלו עליה בצורה תמוהה כאשר ביקשה ללדת באופן טבעי ללא התערבות חיצונית.

איך מתבצעת הרדמה אפידוראלית והאם הזריקה כואבת?

ההרדמה האפידוראלית נעשית בכמה שלבים וכל הסיפור לא אמור לקחת יותר מ 15 - 10 דקות.

כדי למנוע ירידה בלחץ הדם של היולדת מחברים אינפוזיית נוזלים לווריד.

המרדים בודק את מבנה גב היולדת ומחפש אחר מקום מתאים להחדרת המחט.

האישה נשכבת בתנוחה עוברית על צידה, נעשה חיטוי מקומי של האזור בגב, מוזרקת זריקת הרדמה מקומית תת - עורית, עם מחט דקיקה מאוד וכמעט בלתי מורגשת, באזור אליו יוזרק האפידורל.

עקב כך, זריקת האפידורל לא אמורה לכאוב, אך מניסיון, נשים רבות סיפרו לי שחוו כאב חזק בזמן הזריקה. לכן, אין תשובה וודאית. אני מניחה שהדבר תלוי בגורמים רבים, כולל במיומנות של הרופא המרדים.

בזמן הזרקת האפידורל אסור ליולדת לזוז. הרופא מחבר במקום המחט קטטר (צינורית דקה) שמאפשר להוסיף עוד אפידורל במידה שיהיה צורך ללא דקירה מיותרת נוספת של המחט.

תוך כמה זמן מתחיל האפידורל להשפיע ולכמה זמן נמשכת השפעתו?

מסיום ההזרקה לוקח כ - 10 דקות לערך לאפידורל להתחיל את השפעתו הנמשכת כשעה עד שעה וחצי למינון אחד. במידה והלידה מתמשכת, מוסיפים דרך הקטטר מנה נוספת באופן ידני או באמצעות משאבה שתוכנתה לעשות זאת בערך כל שעה באופן אוטומטי.

אפידורל - למי לא?

ראשית - למי שאינה מעוניינת! אולי זה נשמע באנאלי אך תתפלאו איזה סיפורים שמעתי על איך מנסים לשכנע כמעט בכוח נשים לקבל זריקה. כולל הפעלת מניפולציות והפחדות למיניהן.

לפני שמתחילה לידה פעילה.

סמוך לסיום לידה.

נשים עם בעיות מבניות ו/או עיוותים בגב ובעמוד השדרה.

למי שיש פריחה, דלקת או זיהום עורי בגב, פצעים על הגב.

בעבר שללו אפידורל למי שהיה קעקוע באזור מפחד של החדרת העופרת לתוך הגוף. אך היום אין עם זה בעיה.

נשים עם טרומבוציטופניה - מיעוט טסיות דם ועקב כך רמת קרישה נמוכה בדם.

נשים הנוטלת תרופות נוגדות קרישה, כולל אספירין ולא עשו הפסקה לפחות שבוע לפני הלידה. ביצוע הרדמה אפידוראלית בנשים הנוטלות אספירין עלול לגרום לדימום בעמוד השדרה ולהוביל לנזק בלתי הפיך.

נשים עם מאלרגיה לחומר ההרדמה.

נשים הסובלות ממחלות של מערכת העצבים.

נשים המגיעות במצב קיצוני של חוסר נוזלים.

יתרונות האפידורל

לידה קלה, מהירה וללא כאבים.

חסרונות האפידורל

ירידה בלחץ הדם ובעקבות זאת, תחושה לא נעימה וחולשה - הזרקת האפידורל גורמת להרפיה של שרירי דופן כלי הדם.

עלול להיווצר מצב של הרדמה חלקית בלבד, או בצד אחד של הגוף.

יתכן מצב של רעד בלתי רצוני, צמרמורת.

היולדת מוגבלת ביכולת להתנועע - אישה בתהליך הלידה מרגישה צורך לשינוי תנוחות בתהליך. הדינאמיות הזו והיכולת לנוע חשובות. עם זריקת אפידורל הלידה הופכת לפסיבית.

הצירים עלולים להיחלש בעקבות השימוש באפידורל ויתכן שיהיה צורך במתן חומר זירוז (פיטוצין), שעלול להשפיע על דופק העובר.

יולדת שקיבלה אפידורל אינה מרגישה בצורך ללחוץ, או אינה מצליחה ללחוץ כמו שצריך. מצב זה עלול לגרום לעובר לשהות זמן רב מידי בתעלת הלידה ולהוביל לצורך בהתערבות בלידת ואקום או מלקחיים.

יכולים להיות כאבי ראש עזים.

כאבים או רגישות באזור ההזרקה, גם שנים לאחר הלידה.

פעולת ההזרקה דורשת מיומנות גבוהה. הזרקה למקום הלא נכון עלולה לגרום לסיבוך קשה ואף לשיתוק פלג גוף תחתון.

ישנם מקרים בהם הרופא המרדים לא מצליח לחדור לחלל האפידוראלי ואז או שנעשה ניסיון שני במקום אחר בגב התחתון או שלא ניתן לבצע את ההרדמה כלל.

אפידורל עלול לגרום לכאבי גב מתמשכים אחרי הלידה, לאיבוד תחושה בדריכה על כפות רגליים, איבוד תחושה בירך ובאזורים נוספים בפלג גוף תחתון.

חוסר יכולת לרוקן את שלפוחית השתן - בדרך כלל מתמודדים עם מצב זה על ידי שימוש בקטטר.

אפידורל עלול לגרום לתחושת ניתוק ובלבול ולנתק את האם מהתינוק ברגע הכי קריטי.

נשים מדווחות שההתאוששות לאחר אפידורל קשה יותר מאשר לידה ללא אפידורל ושלעיתים, השפעת האפידורל מתפוגגת וחוזרים להרגיש בבת אחת כאבים.

ישנן נשים שבלידה הראשונה עם האפידורל הכל היה נפלא ומאוד עזר ובלידה השנייה היו סיבוכים ותחושות לא נעימות.

השפעות האפידורל על התינוק

כמעט בכל מקום אפשרי שחיפשתי, קראתי שלאפידורל אין כל השפעה על הילוד מאחר והוא אינו מגיע למחזור דמו, אבל מאידך, תינוקות שנולדו לאם אשר קיבלה אפידורל בלידה מגיעים לעולם "עצלנים" יותר ומתקשים מאוד לינוק.

לפני מספר שנים, צפיתי בסרט דוקומנטארי בערוץ המדע, שבו עקבו אחרי נשים יולדות והשוו את התנהגותן והתנהגות תינוקן בלידות טבעיות לעומת לידות עם אפידורל.

בסרט נצפו התינוקות, לאימהות שקיבלו אפידורל, הרבה פחות ערניים ולא ינקו במרץ כפי שצריך להיות באופן טבעי. האפידורל פגע ב - Bonding (הקשר הראשוני) בין האם לתינוק שהוא קריטי וחשוב מעין כמוהו, והקשה על תחילת ההנקה. התינוק נראה מסומם ואיטי.

מחקר אוסטרלי על 1, 280 נשים, שנערך לא מזמן באוניברסיטת סידני, הראה בפירוש בעיות בהנקה בעקבות השימוש באפידורל.

נשים שהשתמשו באפידורל בלידה, נתקלו יותר בבעיה להניק בימים הראשונים לאחר הלידה, בהשוואה לנשים שלא השתמשו במשככי כאבים בכלל.

נשים שילדו עם אפידורל היו בעלות סיכון הגבוה פי שניים להפסיק את ההנקה אחרי פחות מחצי שנה.

למעלה מ - %70 מהנשים שילדו ללא משככי כאבים הניקו במשך חצי שנה לעומת %50 מהנשים שקיבלו אפידורל או פיטוצין בלידה. החוקרים שיערו שהגורם לכך הינו מרכיב הפנטניל הנמצא באפידורל.

בלידה טבעית התינוק נולד מאוד עירני עם מבטים ערניים וסקרניים ובמצב רגוע. באופן אוטומטי הוא מנסה מיד לינוק.

(במידה ולא לוקחים אותו מהאם). הטבע היה מספיק חכם כדי ליצור מצב זה, מאחר ולהנקה מיידית יש השפעה פיזיולוגית גם על האמא: בזמן ההנקה מופרש החומר אוקסיטוצין שמסייע לכיווץ של הרחם לצורך הוצאת השלייה.

כאשר אין יניקה, האם מקבלת עוד פיטוצין לדמות את פעולת הצירים והתכווצות הרחם על מנת להוציא את השלייה.

לאחר שעה התינוק נכנס לשינה.

לידה ורפואה משלימה

בקרוב - על הכנה ללידה, איך מתמודדים עם הפחד ושיטות טבעיות לזירוז לידה.

תוכלו לקרוא באתר http:/ / www.ayahod.com באזור של הריון ולידה.

לסיכום

בכל אישה טמון הידע איך ללדת! הגוף והטבע חכמים מספיק כדי לדעת מה לעשות בכל שלב ואיך לסייע לאם להתמודד עם הכאב. מעולם לא הייתי חסידה של המשפט התנכ"י "בצער תלדי בנים".

מודעות עצמית והקשבה לגוף הן ראשית התהליך.

נשים רבות מכנות את האפידורל "סם הפלא" ולא מפסיקות לשבח אותו. תשאלו כל רופא מרדים, כמה פעמים ביום הוא שומע יולדות משתפות אותו בשמחתן על ההמצאה המופלאה הזו ועל כמה הן אסירות תודה על החומר.

אך ככל שעובר הזמן, יותר ויותר עדויות קשות על תופעות לוואי ועל סכנת חיים, שוברות את מחסום השמחה.

האפידורל אינו חומר הרדמה מקומי, כפי שכולם חושבים. השפעתו היא על מערכות רבות בגוף. הוא עלול לפגוע בקצב הלב, בפעילות הריאות, לגרום להתרחבות או התכווצות של כלי הנשימה וכתוצאה מכך לתגובות אלרגיות קשות.

איני מציעה להעלימו מחדרי היולדות, אך כן לשקול את הבעד ונגד הפרטיים שלכן ואז להחליט.

התפתחות העולם המערבי פגעה אנושות בביטחון של נשים בגופן וביכולת שלהן ללדת באופן טבעי. הכאב בלידה הפך למשהו מאיים ונוראי שצריך להכחידו ושאישה לא יכולה לעמוד בו.

התערבויות רפואיות לא הכרחיות בלידה, כולל אפידורל, לוקחות מנשים את ההזדמנות לגדול, לצמוח ולהתפתח בכל מובן מתהליך הלידה שכל כך מחבר את האישה לגופה ומהותה. זוהי מתנה יקרה שניתנה לנו ואנו פוסחים עליה בהינד עפעף.

זכרי, אפשר גם אחרת. וההחלטה תמיד תישאר שלך.