בחירה חופשית - רצון חופשי - מבוא... או כוחות עליונים. לפי תפיסה זו לאדם יש כושר החלטה וחופש בחירה לגבי מעשיו והאפשרות לשלוט בהם, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו. בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הפטליסטית שלפיה גורלו של האדם קבוע מראש, וכן ההשקפה הדטרמיניסטית, הרואה סיבה טבעית לכל מאורע ... דין וחשבון, ועקרון זה מבוסס על אחריותו של האדם על מעשיו ובחירתו החופשית בהם. בחירה חופשית בפילוסופיה הכללית הסתירות הקיימות בין מה שנראה כמחייב את עקרון הבחירה החופשית, מתוך האתיקה ומתוך התחושה האישית של האדם כבוחר מרצונו, לבין מה שנראה כשולל את עקרון הבחירה החופשית, כמו עקרון הסיבתיות ועוד, הובילו הוגים רבים למסקנות המניחות בחירה חופשית יחסית ולא מוחלטת. בעיית הבחירה החופשית כוללת צרור בעיות העולות מתוך סתירות, אמיתיות או מדומות, בין תחושות אינטואיטיביות שונות ומערכות אמונות: ... והניבוי הוא סטטיסטי רק כיוון שאיננו יודעים עדיין כיצד לחשב את הסיבתיות בעולם הקוונטים. זה לא אומר שתורה זו חסרת סיבתיות. בחירה חופשית ביהדות תפיסת הבחירה החופשית נחשבת למושג יסוד ביהדות, מכיוון שחלקים גדולים בתורה וכל נושא קיום המצוות ורעיונות התשובה, מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את עצמו להיכן שיבחר: אם לרע ואם לטוב. עם זאת, עקרון הבחירה החופשית עומד לכאורה בסתירה ליסוד אחר ביהדות: האמונה בידיעתו המוחלטת של האל. כלומר, אם האל יודע מה יקרה בעתיד, כיצד ... הווה ועתיד. תפיסת המקרא תפיסת העולם במקרא אינה חד - משמעית בקשר לבחירה חופשית, וניתן למצוא הדים לשתי השיטות. מצד אחד ישנם ביטויים רבים המבטאים את יכולת הבחירה החופשית של האדם בין הטוב לרע כגון: ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחיים, אך מנגד ... פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה. תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה רובם המכריע של הפילוסופים היהודיים בימי הביניים אימצו את עקרון הבחירה החופשית, שבו ראו מפתח לכינונה של הדת המאמינה בשכר ועונש. להבנתם, אם האדם כפוי על ידי גורם כלשהו, פנימי או חיצוני, לבחור במה שבחר - אין לו לקבל שכר טוב על מעשיו הטובים ולא עונש על מעשיו הרעים. בין המכריעים לטובת הבחירה החופשית שהזכירו שיקול זה יש למצוא את רב סעדיה גאון, רבי אברהם אבן דאוד, רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה, הרמבם, רבי יוסף ... פי שאין הגורל או כל מניע חיצוני אחר גוזר על האדם מה שיעשה, מכל מקום לכל בחירה קיימת סיבה פנימית, ולסיבה זו קיימת סיבה משלה, כך שעקרון הסיבתיות שולל את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר מנחת קנאות שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמבם אינו חולק על עמדה זו, ומתוך סתירות שהוא מעלה בעניין בדעת הרמבם הוא מגיע למסקנה שדבריו של הרמבם בעד הבחירה החופשית לא נאמרו אלא כדי לחזק את האמונה הדתית בלב ההמון. את בעיית השכר והעונש הוא פתר, כשהניח שהם מגיעים כגמול ... בלי קשר לשאלת האשמה והאחריות האישית שבמעשה זה. לדבריו בדעת הרמבם שותפים גם חוקרים אחרים. הגותו של אבנר מבורגוס השפיעה על רב חסדאי קרשקש, ששלל אף הוא את הבחירה החופשית בשיקולים דומים לשל אבנר. חוקרים מצאו בספרו של קרשקש, אור השם, שתי חטיבות שונות העוסקות בשאלת הבחירה החופשית, כשבאחת מהן מוצגת תפיסה רכה יותר המכירה בחופשיותו של האדם לבחור במה ירצה ובאיזו דרך יקבל את המאורעות שיבואו ... אביעזר רביצקי היא המאוחרת יותר, טוען קרשקש לדטרמניזם מוחלט. למרות זאת, דעתו של פרופסור אליעזר שביד יש לפרש את דברי קרשקש ברוח אחרת, שאינה סותרת לעקרון הבחירה החופשית. אף בעת החדשה דגלו רובם של ההוגים היהודיים בעקרון הבחירה החופשית. רבים מהם פירשו שיכולת הבחירה החופשית של האדם נגזרת מצלמו האלוהי. המהרל מפראג כותב זאת בפירוש: האדם נברא בצלם אלוהים ויש לו דמיון בזה אל ה יתברך. ... שח, אני אוכל... אלא מכוון שאחרים רוצים שאשב ואתלבש ואדבר ואוכל בצורה זו. כל זה לפי רצונם וטעמם של החברה - ולא רצוני החופשי. על פי תפיסתם של המקובלים, הבחירה החופשית מתאפשרת כאשר האדם מתחיל לזהות בתוכו את המניע האגואיסטי בכל מעשיו, ומתוך תובנה זו הוא רואה וקובע את הנזק ... בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. (בעל הסולם, מאמר החרות) גם בין ההוגים היהודיים של העת החדשה נמצאו הוגים ששללו את עקרון הבחירה החופשית. ביניהם נמנים רבי מרדכי יוסף ליינר, רבי צדוק הכהן מלובלין, וכך הייתה גם דעתו של רבי אליהו אליעזר דסלר משך תקופה מסוימת. הוגים אקזיסטנציאלים כמו אברהם יהושע השל ואחרים, צמצמו את עקרון הבחירה החופשית ורוקנו אותו ממשמעותו הראשונה כחופש פעולה לפעול במצב של חוסר ודאות בלי מניע, ויצקו בו משמעות קיומית חדשה, ... של שני ההיגדים תהיה שקולה. על ידיעה כזו, שאיננו יודעים על מהותה דבר מלבד זאת שהיא שונה מהותית מהידיעה שלנו, אי אפשר לגזור שהיא סותרת באופן מה את עיקרון הבחירה החופשית. הוגים רבים סברו שידיעת האל היא נגזרת מבחירתם של האנשים ומאוחרת להם סיבתית, אך אינה מאוחרת בזמן כיון שהאל ...