גלגול הנשמה והתיקון בחיינו - האם ניתן להשפיע? אני נישאל לעיתים - מה זה קורה לי? למה מגיעות לי כל הצרות או מכות? למה אני עובר תיקון כל כך קשה בחיי? - שאלה מאוד שכיחה בקרב אנשים שהחיים מביאים אותם לחוות חוויות ארציות קשות, מורכבות, מתמשכות אשר לעיתים מערערות...בזוגיותן - במבט לגלגולן הקודם סביר שנגלה כי האישה בגדה בבן זוגה בזמן ובמקום אחר. מי שכבול לבן משפחה עם מוגבלויות ובן המשפחה תלוי בו בקשר תלותי חזק ומוקצן - ניתן לזהות כי בגלגול קודם אדם זה ברח מאחריות למשפחתו ולקרובים אליו - ובגלגול זה הוא חווה נתינה ואחריות קיצוניים מוגזמים על גבול הפתולוגיה. לכל אלו ניתן לתת את התובנות והכלים להתמודדות עצמית ולהשלמת התיקון באהבה וההשתחררות ממנו בדרך להמשך חיים שלווים, רגועים ורוויי נחת, שימחה ואושר אישיים.

אל תשים עצמך שופט - כלל לחיים מאושרים עם ההתבגרות ושינויי הזמן, אנו עשויים להחליף הרבה מדעותינו, משום כך נימנע מלשים עצמנו שופטים על דברים נעלים מהבנתנו - כתב אפלטון. למען הגילוי הנאות אציין כי אני אדם מאמין, לא בסממני האמונה המוחצנת - אלא בנבכי ליבי...ברא את האדם בצלמו נכתב בבראשית, וזאת מתוך כוונה שנחיה חיים טובים, מלאי שפע וטוב כהוויית בסיס יציר האדם. אולם אנו תמיד שופטים את עצמנו, את הסובבים אותנו והאירועים שבחיינו - בהחמרה מיותרת. ברגע שנפנים כי הרוח האלוהית אינה שופטת אותנו, אלא מעניקה לנו חדשות לבקרים הזדמנות חוזרת לתיקון מעשינו, מתוך אהבה ולא מפחד - אזי חיינו יאפשרו לנו דרך פתוחה ורציפה לשינויים ותיקוני טעויות עבר. רק אז נוכל להתייחס לעצמנו ולסובבים אותנו במידה רבה יותר של סלחנות וסובלנות. השיפוט חוסם את האנרגיות ומחזק דפוסי חיים שליליים...

האדם כראי עצמו... כל אחד מאיתנו חי את עצמו בשני אופנים שונים: הראשון: מי אני כיום, מה עשיתי ולאן הגעתי בעשייתי עד היום. השני: מה הייתי רוצה להיות ואלמלא מציאות החיים שעברתי - מה הייתי ולאן הייתי יכול להגיע אם... ? לאלו המתחבטים והמתלבטים, אכתוב שיר קטן...מכווץ, ממש גמד דמותו קטנה ההולכת לאיבוד בתוך הכף הבוהקת. הופך את הכף לחלקה הקמור... ואותו הגמד - פרצופו נפוח לפתע עיניו גדולות ובוהקות, צוחק הוא אלי וחיוכו משתפל אל מחוץ לכף ממהר לסכין, משתקף ורואה את פניו והם פני ממהר להפוך את הסכין - עדיין פניו הם פני מושיט את ידי למזלג - מעניין מה יעלה המזלג והרי יודעים אנו - איך שנשיר מבט ונביט לחיים - כך הם יחזירו אלינו מבט.

21. 12. 2012 - אמת או בדיה? לאחרונה נפוץ השימוש בתאריך - 21. 12. 2012 כיום בו צפוי חורבן כדור הארץ והאנושות. תאריך זה נגזר מ - 3 מקורות עליהם מתבססים המעריכים: 1. לוח השנים של בני שבט ה - מאיה (אשר נחשבו למקדימי תקופתם) מסתיים ללא הסבר בתאריך זה. 2....שלנו (השמש תגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ מזה 30, 000 שנה ועצמת החום למול כוח המשיכה תערער את כדור הארץ לאסון משולב בעצמתו. הדעות הפרשנויות והתובנות ניתנות לפענוחים רבים, לראייה - באג 2000 - שבסופו היה מהומה על לא מאומה. לא משנה מה יהיה וכל אחד רשאי להתייחס ולפרש בכילוי ובתובנותיו - אולי עצם הקרבה לעיתוי מועד זה מחייבת אותנו למחשבה פילוסופית - אולי שינוי תובנות, התנהגות, סדר עדיפויות בחיים, יותר אנושיות, רגש, נשמה וחמלה - למול פחות חומר, רמיסה ומרוץ מוטרף חסר מעצורים אחרי החומר ונהנתנות החיים...

סיפור ומוסר השכל - גילוח של יום א בבוקר הגעתי ללונדון בטיסת לילה מאוחרת, לקראת מפגש נומרולוגים למחרת יום א בבוקר. קמתי והשעה 8: 30 ובשעה 11: 00 מתחיל המפגש, אני חייב נואשות להתגלח ומחפש ברחובות הסמוכים מספרה פתוחה. והרי יום א והכל סגור. בשכונה היוונית...פונה אלי הספר עול השנים ומסביר לי באנגלית עילגת מתובלת בתנועות ידיים, כי בגילו ידיו רועדות כבר ובאופן קבוע הראשון שאותו הוא מגלח בבוקר - תמיד נחתך, אני כבר מלא חששות ופחדים כשהאיש מסביר לי בתנועת ידיים כי רק אתמול תוך כדי גילוח חתך לקוח בחתך עמוק בצווארו... אני כבר חושב על לוותר, אולם המחשבה שעמיתי יראוני לא מגולח (ועוד ישראלי לא מגולח)... למול החשש הכבד מידיו לחיי - מביאה אותי לקחת סיכון... לך על זה אני אומר לו, ובליבי משנן בקשות, תחינות ותפילות לשרוד מפגש זה בעודי נותר חי. נודר בליבי לתרום תרומה...