יש כעס ויש כעס..

ישנם לפחות עשרה סוגי כעסים שאני מכיר

ובנוסף - קיים גם הכעס החיובי

הכעס שיוצא בצורה מודעת ומושכלת

בעזרתו אנו פורקים את שהצטבר אצלנו

מבלי להתקיף את השני

ומבלי להגדיל את מעגל הכעס.

זהו כעס שמובע לאחר תהליך שנקרא

עצור - היה מודע!

איננו נותנים לעצמנו להגיב מול הכעס שלנו

אלא מחכים קמעה שיתמתן.

כשאנו בוחרים לשחרר

אנו מסבירים על מה ולמה כעסנו

מתוך רוגע ובהירות.

לשאלה השכיחה - האם ניתן לכעוס ולאהוב באותו הזמן?

תשובתי היא - כן..

כשאני כועס על משהו שאני אוהב.. על הילד שלי למשל

ואיני 'שפוט' של הכעס

אלה רואה אותו כפי שהוא

כעס שאני יצרתי

כעס שמלמד אותי על עצמי

כעס שבא להראות לי

את המקומות בהם אני כעוס!

כשאני מודע

אני יכול להמשיך לאהוב את המכעיס

גם כשאני מסביר כיצד ולמה הכעיס.

כעס כזה לא רק שיכול לבוא עם אהבה

זהו כעס שבא מאהבה!

מי שאינו חשוב ויקר לי

לא ממש יכול להכעיס אותי.

ובהטיה לדבריו של ידידנו סנאנדה:

המכעיס הכי גדול שלי - הוא המורה הכי גדול שלי.