במה אנחנו נאחזים? למה אנחנו בכלל צריכים להיאחז במשהו? לאורך חיינו אנחנו נאחזים בדברים שונים: הרגלים ישנים, אמונות שלא משרתות אותנו, מקצוע או מעמד חברתי, דפוסי חשיבה והתנהגות לא בריאים, דאגות למיניהן, חפצים מוחשיים וחומריים, קשרים שכבר לא עובדים ועוד. אני שואל את עצמי בשביל מה? אני מניח שאנחנו מחפשים הגדרה של העצמי שלנו, אבל האמת שממנה אנחנו מפחדים כל כך, האמת שתשחרר אותנו, היא שהדברים האלה לא באמת מגדירים אותנו. זה לא באמת אנחנו.
הגעתי למסקנה שלכולנו יש פיצול אישיות מסוים, וזאת בגלל הסיבה הפשוטה שבתוך כל אחד ואחד מאיתנו יש עוד מישהו, כל אחד מכם יקרא לו בשם אחר, אחרי שהוא יזהה אותו. אחד מהשניים הוא באמת אתה, השני הוא זה שזקוק לדברים להיאחז בהם.
בסרט הנפלא "לתפוס את הרגע" יש סצנה מדהימה בה כוכב הסרט חולם שהוא עומד על גג של בניין והוא נאלץ לשחרר את הדמות השנייה שנמצאת בתוכו, הדמות שמתיימרת להגדיר אותו בעזרת כל מיני דברים בהם היא נאחזת. הם ממש נלחמים זה בזה עד שהצד האמיתי שלו בוחר, הוא לוקח אחריות ומשחרר את הדמות השנייה ליפול מהבניין אל מותה. במקום שבו אותה דמות מזויפת מתה, הוא מתעורר לחיים ונולד מחדש, זוהי לידת המודעות העצמית.
שאלו פעם את הבודהה האם הוא אלוהים וזה ענה לא. שאלו אותו האם הוא מלאך, וזה ענה שוב לא. שאלו אותו האם הוא רוח, וזה ענה בפעם השלישית לא! לאחר מכן, שאלו את השאלה המתבקשת: אז מה לעזאזל אתה? וזה ענה להם: אני פשוט ער.
הנה מציצה לה מהחלון שנה חדשה ויחד איתה מגיעה הזדמנות נהדרת לכל אחד ואחד מכם, להשתחרר מהדאגות, מההגדרות, מהאמונות המגבילות, מהפרדיגמות השליליות, מהגישות הלא בריאות, מההרגלים המעכבים, מדפוסי החשיבה ההרסניים ובקיצור מאותה דמות בתוכם שמחפשת שליטה.
למה לנו להגדיר את עצמנו על ידי דברים אחרים מלבד היישות האותנטית שלנו, למה לנו להישאב למלחמות פנימיות ולמאבקים בלתי פוסקים בעודנו חושבים שאנחנו משיגים שליטה. אני מזמין אתכם להפסיק לחפש שליטה, אני מזמין אתכם לשחרר ולהשתחרר.
אם אתם מנהלים, שחררו את הצורך בשליטה ובקרה ועברו לגישה של הכלה והעצמה, אם אתם הורים לילדים, שחררו את הפחדים והדאגות לילדים, תנו להם לפרוח, תנו להם לגדול, הם נועדו לכך. ובכלל, שחררו את הפחדים, הדאגות, האמונות, ההרגלים, התיוגים, ההגדרות. אתם יכולים לאבד את כל מה שיש לכם בחיים האלה, אבל יש דבר אחד שאם תהיו מודעים לו, לא תוכלו לאבד כלום בעצם. הדבר הזה הוא אתם. מי אתם? את התשובה לשאלה הזו לא תוכלו לאבד.
שאלו את עצמכם: מי אני אהיה בלי הדברים האלה? בלי הדמות הזו שמתיימרת להיות אני? מי תהיו בלי זה? יכול להיות שבמקום הזה אתם "מתים", אבל אתם גם נולדים מחדש.
ידוע בטבע כי הנשר בעודו גוזל נאלץ לקפוץ מצוק גבוה מאוד, למרות שאין ביטחון לגמרי בכך שכנפיו מוכנות לעוף. "ההורים" שלו מודעים לסיכון, אבל הם מודעים גם לעובדה שבעוד הוא מזנק מהצוק, בדרך למטה, הוא שואב את הכוחות הדרושים לעוף והוא עף. הטבע מלמד אותנו המון וכדאי שנקשיב לו, לעתים קרובות אנחנו, כמו גוזל הנשרים, או לחילופין כמו "הוריו", נדרשים פשוט לשחרר!
הגעתי למסקנה שלכולנו יש פיצול אישיות מסוים, וזאת בגלל הסיבה הפשוטה שבתוך כל אחד ואחד מאיתנו יש עוד מישהו, כל אחד מכם יקרא לו בשם אחר, אחרי שהוא יזהה אותו. אחד מהשניים הוא באמת אתה, השני הוא זה שזקוק לדברים להיאחז בהם.
בסרט הנפלא "לתפוס את הרגע" יש סצנה מדהימה בה כוכב הסרט חולם שהוא עומד על גג של בניין והוא נאלץ לשחרר את הדמות השנייה שנמצאת בתוכו, הדמות שמתיימרת להגדיר אותו בעזרת כל מיני דברים בהם היא נאחזת. הם ממש נלחמים זה בזה עד שהצד האמיתי שלו בוחר, הוא לוקח אחריות ומשחרר את הדמות השנייה ליפול מהבניין אל מותה. במקום שבו אותה דמות מזויפת מתה, הוא מתעורר לחיים ונולד מחדש, זוהי לידת המודעות העצמית.
שאלו פעם את הבודהה האם הוא אלוהים וזה ענה לא. שאלו אותו האם הוא מלאך, וזה ענה שוב לא. שאלו אותו האם הוא רוח, וזה ענה בפעם השלישית לא! לאחר מכן, שאלו את השאלה המתבקשת: אז מה לעזאזל אתה? וזה ענה להם: אני פשוט ער.
הנה מציצה לה מהחלון שנה חדשה ויחד איתה מגיעה הזדמנות נהדרת לכל אחד ואחד מכם, להשתחרר מהדאגות, מההגדרות, מהאמונות המגבילות, מהפרדיגמות השליליות, מהגישות הלא בריאות, מההרגלים המעכבים, מדפוסי החשיבה ההרסניים ובקיצור מאותה דמות בתוכם שמחפשת שליטה.
למה לנו להגדיר את עצמנו על ידי דברים אחרים מלבד היישות האותנטית שלנו, למה לנו להישאב למלחמות פנימיות ולמאבקים בלתי פוסקים בעודנו חושבים שאנחנו משיגים שליטה. אני מזמין אתכם להפסיק לחפש שליטה, אני מזמין אתכם לשחרר ולהשתחרר.
אם אתם מנהלים, שחררו את הצורך בשליטה ובקרה ועברו לגישה של הכלה והעצמה, אם אתם הורים לילדים, שחררו את הפחדים והדאגות לילדים, תנו להם לפרוח, תנו להם לגדול, הם נועדו לכך. ובכלל, שחררו את הפחדים, הדאגות, האמונות, ההרגלים, התיוגים, ההגדרות. אתם יכולים לאבד את כל מה שיש לכם בחיים האלה, אבל יש דבר אחד שאם תהיו מודעים לו, לא תוכלו לאבד כלום בעצם. הדבר הזה הוא אתם. מי אתם? את התשובה לשאלה הזו לא תוכלו לאבד.
שאלו את עצמכם: מי אני אהיה בלי הדברים האלה? בלי הדמות הזו שמתיימרת להיות אני? מי תהיו בלי זה? יכול להיות שבמקום הזה אתם "מתים", אבל אתם גם נולדים מחדש.
ידוע בטבע כי הנשר בעודו גוזל נאלץ לקפוץ מצוק גבוה מאוד, למרות שאין ביטחון לגמרי בכך שכנפיו מוכנות לעוף. "ההורים" שלו מודעים לסיכון, אבל הם מודעים גם לעובדה שבעוד הוא מזנק מהצוק, בדרך למטה, הוא שואב את הכוחות הדרושים לעוף והוא עף. הטבע מלמד אותנו המון וכדאי שנקשיב לו, לעתים קרובות אנחנו, כמו גוזל הנשרים, או לחילופין כמו "הוריו", נדרשים פשוט לשחרר!
050-3331-331