שהילד עולה לא' גם אנחנו עולים איתו כיתה.
שנת הלימודים החלה עם כל ההתחלות - הילקוט, הקלמרים, הספרים, המחברות, המורות, הכיתות והתחושות האלו בבטן.
ההתחלות שלהם הם ההתחלות שלנו.
הבן שלי עולה לכיתה א', ילד שני וההתרגשות רק גוברת, הוא בחר לו תיק בצבעים של כחול ואדום וקלמר בכחול ואדום וביקש גם ללבוש חולצה כחולה ומכנסיים אדומות.
צפיתי בו שם בתוך כיתה, יושב על הכיסא הקטן, מחפש אותי בין כל ההורים המצטופפים ליד הדלת ומנפנף לנו לשלום התבוננתי והבנתי תם עידן הגן.
למעשה, חודש לפני כן, עם הסדר הבלתי נגמר שנעשה בארונות ובחדר - נערמו ערמות משחקים שבני ציין "שזה של תינוקות".
כל משחק, כל ספר, כל המדבקות שהיו על הקיר כל מה שיצא והוסר אמר: הילדים גדלים.
התפאורה מתחלפת, המדפים עם יותר ספרים, מחברות, קלסרים, משחקים אחרים.
מול כל הערמות שיוצאות מהבית אני מבינה תמה לה תקופה, היא יוצאת החוצה כעת התפנה מקום להתחלה חדשה.
תמציות פרחי באך עוזרות להתחלות, לכניסה לגן, לכניסה לכיתה א' או למקום מגורים חדש.
בשבועיים האחרונים של החופש הגדול הגיעו אלי שלושה ילדים אחד שעולה לגן חובה וכבר מכיר את כל הילדים משנה שעברה, אחת שעולה ל - א ואחד שעולה ל - ג' עם כיתה חדשה בבה"ס חדש.
הטיפול בכל אחד היה אינדיבידואלי, ציירנו ושוחחנו מה בעצם מפחיד אותנו? מה נראה לנו "גדול" ומה נראה לנו משונה.
תתפלאו אך כל אחד לחוד עם העולם הפנימי שלו הביא סיפור אחר, לאחד היה משמעותי ההשתלבות החברתית לשני היה פחד שהוא לא יידע לקרוא כמו כל האחרים והשלישי פשוט רצה רק להיות עם אמא.
עם החברים, הגננת עם כולם הוא בסדר אבל הוא רוצה את אמא.
בהרכב של כל בקבוק יש תמצית המשותפת לכולם במצבים אלה והיא ה - WALNUT, זו תמצית התומכת בנפשו של האדם בזמן של שינוי, מעבר, התחלות, בנוסף לכך היא מיועדת לאנשים / ילדים מאוד רגישים שכמו אנטנות הם קולטים כל ויברציה קטנה ומושפעים ממנה.
תמצית זאת גם "עוטפת" ומעניקה הגנות מאנרגיות שליליות.
(מטפלים רבים נוהגים לקחת אותה - עקב עבודתם מול אנשים שונים).
הפרח חיוני לכל מי שמתקשה לחצות קדימה, הוא עוזר להפוך דף ולהתחיל.
לכל הילדים המוזכרים פה, המלצתי לצייר ולצבוע בסגול.
סגול טוב למצבים אלה.
לילד שקשור מאוד לאימו ניתנו בנוסף ל - WALNUT, תמציות המעניקות ביטחון ורצון להיפתח, לילד שרוצה להשתלב חברתי קיבל בנוסף ל WALNUTתמציות לחיזוק האני שלי.
לילד שחושש שהוא לא יהיה מספיק טוב קיבל בנוסף ל WALNUTתמציות של קבלה עצמית ו"של ציפיות גבוהות מעצמו".
גם אנו בעצם עולים כיתה, בכל שנה בכל תקופה, גם אנחנו משנים את האביזרים, החפצים, הבגדים, לעיתים את החברים ואת הסביבה שלנו.
גם אנחנו כל הזמן בלמידה, מחכימים, ועולים בכל פעם מדרגה אחת למעלה.
אלא, שיש כאלה שלא עושים סדר, לא מוציאים החוצה את מה שכבר לא בשימוש ואז הכל תקוע, נשאר, דומם, אין תנועה, אין מקום למשהו חדש.
כך בבית כך גם בחיים, עלינו לעשות כל הזמן מיון של מה להוציא החוצה, ומה שנשאר איתנו.
ותמיד לפנות מקום לדברים חדשים.
כי אנחנו כמו הילדים, בעצם, עולים כיתה.
ולא נשכח שהלימודים לא פוסקים.
תמיד יש עוד מה לדעת, מי שכבר יודע הכל... בעצם משול לסוף...
ואין לו עניין להמשיך.
כל דקה בהווה מלמדת אותנו משהו חדש השאלה היא כמה אנחנו מתבוננים וחיים את חיינו כאן ועכשיו.
הילדים שלנו בהיותם במסגרות של גן או בית הספר מזכירים לנו בחוויות שלהם את העונות את ההתחלות.
ומה אחרי זה? שהם גדלים? כיצד אנו חווים התחלות? מי מזכיר לנו? אז זהו, שצריך לדעת להיות פתוחים כל הזמן לשינויים והתחלות.
פשוט תתבוננו, חיו, תאהבו, ותהיו.
וכן, הכי חשוב תלמדו.
שלום כיתה א'.
שנת הלימודים החלה עם כל ההתחלות - הילקוט, הקלמרים, הספרים, המחברות, המורות, הכיתות והתחושות האלו בבטן.
ההתחלות שלהם הם ההתחלות שלנו.
הבן שלי עולה לכיתה א', ילד שני וההתרגשות רק גוברת, הוא בחר לו תיק בצבעים של כחול ואדום וקלמר בכחול ואדום וביקש גם ללבוש חולצה כחולה ומכנסיים אדומות.
צפיתי בו שם בתוך כיתה, יושב על הכיסא הקטן, מחפש אותי בין כל ההורים המצטופפים ליד הדלת ומנפנף לנו לשלום התבוננתי והבנתי תם עידן הגן.
למעשה, חודש לפני כן, עם הסדר הבלתי נגמר שנעשה בארונות ובחדר - נערמו ערמות משחקים שבני ציין "שזה של תינוקות".
כל משחק, כל ספר, כל המדבקות שהיו על הקיר כל מה שיצא והוסר אמר: הילדים גדלים.
התפאורה מתחלפת, המדפים עם יותר ספרים, מחברות, קלסרים, משחקים אחרים.
מול כל הערמות שיוצאות מהבית אני מבינה תמה לה תקופה, היא יוצאת החוצה כעת התפנה מקום להתחלה חדשה.
תמציות פרחי באך עוזרות להתחלות, לכניסה לגן, לכניסה לכיתה א' או למקום מגורים חדש.
בשבועיים האחרונים של החופש הגדול הגיעו אלי שלושה ילדים אחד שעולה לגן חובה וכבר מכיר את כל הילדים משנה שעברה, אחת שעולה ל - א ואחד שעולה ל - ג' עם כיתה חדשה בבה"ס חדש.
הטיפול בכל אחד היה אינדיבידואלי, ציירנו ושוחחנו מה בעצם מפחיד אותנו? מה נראה לנו "גדול" ומה נראה לנו משונה.
תתפלאו אך כל אחד לחוד עם העולם הפנימי שלו הביא סיפור אחר, לאחד היה משמעותי ההשתלבות החברתית לשני היה פחד שהוא לא יידע לקרוא כמו כל האחרים והשלישי פשוט רצה רק להיות עם אמא.
עם החברים, הגננת עם כולם הוא בסדר אבל הוא רוצה את אמא.
בהרכב של כל בקבוק יש תמצית המשותפת לכולם במצבים אלה והיא ה - WALNUT, זו תמצית התומכת בנפשו של האדם בזמן של שינוי, מעבר, התחלות, בנוסף לכך היא מיועדת לאנשים / ילדים מאוד רגישים שכמו אנטנות הם קולטים כל ויברציה קטנה ומושפעים ממנה.
תמצית זאת גם "עוטפת" ומעניקה הגנות מאנרגיות שליליות.
(מטפלים רבים נוהגים לקחת אותה - עקב עבודתם מול אנשים שונים).
הפרח חיוני לכל מי שמתקשה לחצות קדימה, הוא עוזר להפוך דף ולהתחיל.
לכל הילדים המוזכרים פה, המלצתי לצייר ולצבוע בסגול.
סגול טוב למצבים אלה.
לילד שקשור מאוד לאימו ניתנו בנוסף ל - WALNUT, תמציות המעניקות ביטחון ורצון להיפתח, לילד שרוצה להשתלב חברתי קיבל בנוסף ל WALNUTתמציות לחיזוק האני שלי.
לילד שחושש שהוא לא יהיה מספיק טוב קיבל בנוסף ל WALNUTתמציות של קבלה עצמית ו"של ציפיות גבוהות מעצמו".
גם אנו בעצם עולים כיתה, בכל שנה בכל תקופה, גם אנחנו משנים את האביזרים, החפצים, הבגדים, לעיתים את החברים ואת הסביבה שלנו.
גם אנחנו כל הזמן בלמידה, מחכימים, ועולים בכל פעם מדרגה אחת למעלה.
אלא, שיש כאלה שלא עושים סדר, לא מוציאים החוצה את מה שכבר לא בשימוש ואז הכל תקוע, נשאר, דומם, אין תנועה, אין מקום למשהו חדש.
כך בבית כך גם בחיים, עלינו לעשות כל הזמן מיון של מה להוציא החוצה, ומה שנשאר איתנו.
ותמיד לפנות מקום לדברים חדשים.
כי אנחנו כמו הילדים, בעצם, עולים כיתה.
ולא נשכח שהלימודים לא פוסקים.
תמיד יש עוד מה לדעת, מי שכבר יודע הכל... בעצם משול לסוף...
ואין לו עניין להמשיך.
כל דקה בהווה מלמדת אותנו משהו חדש השאלה היא כמה אנחנו מתבוננים וחיים את חיינו כאן ועכשיו.
הילדים שלנו בהיותם במסגרות של גן או בית הספר מזכירים לנו בחוויות שלהם את העונות את ההתחלות.
ומה אחרי זה? שהם גדלים? כיצד אנו חווים התחלות? מי מזכיר לנו? אז זהו, שצריך לדעת להיות פתוחים כל הזמן לשינויים והתחלות.
פשוט תתבוננו, חיו, תאהבו, ותהיו.
וכן, הכי חשוב תלמדו.
שלום כיתה א'.
050-3331-331