בכל רגע יש אפשרות לבחור בחירה, אבל אם מחליטים בהחלטה חשובה ומבינים שצריך לבצע אותה יש לבצע אותה עד הסוף וללא פשרות.

יש לזרום עם הנסיבות של אותו רגע, ולהחליט מה שהאדם מרגיש וחושב באותו הרגע - כי זה נכון לאותו הרגע, יש לקחת את הדברים בקלילות ולנסות ליהנות מהדברים ומהדרך שבה הולכים למטרה, אם יש שאלה לא פתורה לעבור הלאה ולא להיתקע ולזרום עם הדברים ולהסתכל על המציאות כפי שהיא. נשמע פשוט? נכון.

אבל אדם צריך להיות חזק עם הרצון של עצמו לחקור אותו עד הסוף. השאלה למה אני עושה כך וכך מקבלת פן אחר לגמרי אם חוקרים את הרצון הזה, הוא מקבל עומק ולא דיבורים בעלמא. אם אדם רוצה להצליח בתחום מסויים בחיים הוא צריך להתמיד, וכן להסתכל באותו רגע על המעשה שלו באותו הרגע כדי לראות האם זה מוביל אותו למטרה הנכונה או רק מספק לו משהו שהוא צריך הרגע ויהרוס לו אח"כ? והחכמה בחיים לשלב בין דברים כדי שיהיה איזון בין הדברים לאחר חקירת אותו הרצון ובדיקת חשיבותו, איזון הוא דבר חשוב.

כל נושא אם הוא נלקח במשקל הנכון אפשר לקחת אותו למקומות הנכונים ולמטרות האמיתיות.

כל המילים האלה שאני מדבר יהיו בעלות ערך כל עוד האדם לוקח את המילים האלה כגישה מעשית לחיים ולא כפילוסופיה שבין רגע נעלמת ורק נשארת על הכתב.

ההתמדה לעשות את הדברים וההבנה הפנימית היא הכי חשובה. צריך ללכת בדרך ולהוביל את הדברים לפרקטיקה המעשית. וזוהי הדרך שבה הפתרון הוא פשוט מכפי שחושבים. והחכמה לעשות את הדברים עד הסוף, וליהנות מהדברים.