בהמשך למה שכבר התבאר במאמר כיצד לטעות בצורה נכונה?

אוסיף כי אחד הדברים הקריטיים ביותר לעשות כאשר אתה מגלה שאתה טועה, זה לחזור כמה שיותר מהר לדרך הנכונה. נניח לדוגמה שיצאת לטיול ביער עבות ופתאום גילית שהלכת לאיבוד. הטעות הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות באותו הרגע, היא להמשיך ללכת. ההיגיון אומר ששלב ראשון עליך לעצור, כדי לא להתרחק יותר וללכת לאיבוד עוד יותר.

שלב שני עליך להסתכל אחורה ולנסות להיזכר מה היו הצעדים האחרונים שלך ואיך הגעת להיכן שאתה נמצא ואז כמובן שעליך מיידית לחזור בהם חזרה. עליך לעשות זאת בהקדם האפשרי, באופן מיידי עליך להסתכל אחורה ולראות כיצד הגעת לכאן ובצורה מיידית לחזור אחורה. ברגע שחזרת אחורה כמה צעדים על עקבותיך המוטעים, נסה שוב פעם להיזכר כיצד הגעת לאותה הנקודה וחזור שוב פעם אחורה.

אם אינך יודע כיצד לחזור אחורה לדרך הנכונה פשוט תעצור.

בנוסף כאשר אתה חוזר אחורה, תסמן לעצמך בצורה כלשהי את הדרך המוטעית ככזאת, כדי שלא תטעה לחזור אליה שוב פעם.

ז"א במקביל לכך שאתה חוזר אחורה, תסמן לעצמך להיכן לא ללכת כדי שלא תלך בטעות באותה דרך אבודה שוב פעם. הסיבה שעליך לעשות זאת בהקדם האפשרי היא כמובן משום שעדיין הזיכרון החזותי שלך טרי.

אם תמתין למחר בבוקר כדי לנסות לחזור אחורה, מה שיקרה זה שהזיכרון שלך יעלם / יחלש והסיכוי שתצליח לצאת ולהיחלץ קטן יותר, כי יהיה לך קשה יותר למצוא את הדרך הנכונה. בכל מקרה כמובן שאל לך להתקדם קדימה אם אינך יודע להיכן אתה הולך, כי כנראה שאתה מסבך את עצמך עוד יותר. בכל מקרה שהלכת לאיבוד תעצור, נסה להבין להיכן עליך ללכת ורק אז תנוע לעבר היעד הבא. אם הלכת לאיבוד זה קריטי שתישאר רגוע ושתפעל בהיגיון ובשיקול דעת, חייך תלויים בכך. אם תפעל נכון אולי תנצל.

ז"א שכאשר אתה הולך לאיבוד בדרך כל שהיא, עליך לפעול כנ"ל. לעצור באופן מיידי, להישאר רגוע, לחשוב בהיגיון, לנסות לחזור אחורה על עקבותיך, לוודא שלא תחזור לדרך המוטעית שוב פעם ובכל מקרה לא להתקדם קדימה בלי תוכנית ברורה ושקולה.

אותו הדבר בדיוק בחיים.

כאשר אתה טועה, כאשר מתברר לך שאתה טועה, תוך כדי טעות, או שכבר טעית, תהיה הטעות הכי גדולה בעולם או הכי קטנה בכל מקרה עליך לא להילחץ משום דבר, עליך להמשיך לאהוב את עצמך כפי שאתה למרות הטעות אבל באופן מידי לעצור ולא להמשיך לטעות.

חובה עליך לנסות להבין מה גרם לטעות שלך, להיכן רצית להגיע ומהי התכלית של כל מה שאתה עושה, חובה עליך לחזור לדרך הנכונה. עליך להבין מה גרם לטעות שלך כדי שלא תחזור על הטעויות שלך פעם נוספת. וכמובן שבכל מקרה אל תמשיך לטעות כי כל טעות גוררת אחריה טעויות נוספות, גם אם היא הטעות הקטנה ביותר. לכן עליך באופן מידי לעצור, להיזכר בתכלית שלך ובמטרות העמוקות שלך ושל חייך ולחזור אליהן.

ניקח דוגמה נוספת, נניח שנלקחת בשבי, יצאת לטיול נחטפת ונשבית. אחד הדברים הקריטיים ביותר כאשר אתה מנותק מהסביבה הטבעית והטובה שלך, זה שתמיד תזכור את עצמך, מי אתה, מאין באת, לאן רצית ללכת, איך נחטפת וכולי. אסור לך לשכוח את עצמך, אסור לך בשום פנים ואופן להתרגל למצב שבו אתה נמצא, אתה חייב להיות כל הזמן כמה שיותר עירני ולעשות דברים שיזכירו לך את חיי החופש. כי רק הזיכרון של החופש יביא אותך אליו. לעולם אל תשכח את החיים שמחוץ לשבי, אל תתרגל לחיי השבי, העבדות וההשפלה. תמיד תזכור מי אתה כאדם ותישאר נאמן לעצמך.

אותו הדבר בדיוק בחיים. אם נקלעת לסיטואציה כל שהיא בטעות, לעולם אל תשכח את האמת הפנימית שלך. לעולם אל תשכח את התכלית שלך, לעולם אל תתרגל לטעות. אל תהפוך את הטעויות שלך לאידיאל שלך. זכור כי אלו טעויות, תמיד תזכור שאתה טועה. זה עולה בקנה חד עם הרעיון שעליך להמשיך לרצות גם אם אינך מצליח ליישם את הרצון שלך.

זה קריטי שהמחשבה שלך לא תלך לאיבוד ושכל הזמן תזכור את האידיאלים שלך ואת הדברים הנכונים שרצית לעשות ושרק באופן זמני לצערך אתה אינך עושה אותם. לעולם אל תשכח את נקודת המוצא שלך ואת קו הסיום שאליו רצית להגיע, גם אם אינך הולך בדרך הנכונה, גם אם נפלת בשבי של דפוסי ההתנהגות שלך, גם אם הלכת לאיבוד בדרך. תמיד תזכור מי אתה ותנסה לחזור לדרך המקורית מוקדם ככל האפשר. אמץ דרך זו וכך תמזער את הנזק של הטעויות שלך למינימום. בהצלחה.