סרטם החדש של טום קרוז וקמרון דיאז, הוא שמאלץ מכל היבט אפשרי: אפקטים, אקשן, רומן, דמויות, עלילה, כל מה שקורה בסרט, חמוד ומתאים לסטריאוטיפים המודרניים. אך דרך הסרט הזה, אפשר לבחון נושא חשוב: היחסים בין המינים:
מה גורם לנו להיפתח לאהבה?
מה יוצר בנו את התחושה הזו הנפלאה, השמחה, המקבלת, כלפי אדם אחר?
מה שאנו קוראים אהבה, זה הרגש המתעורר בנו כלפי אדם שנראה לנו... מה?
תחושה שאותו אדם... מושלם? מושלם בשבילנו...? מה הוא צריך להיות? לפי האגדה עליו להיות אביר. הסרט מציג לנו סוג של אביר מודרני, אבל גם מספר על התשתית המהותית
שמאפשרת ליחסי אהבה להיות. אהבה אגב, יכולה להיות בכל אדם, ולהילמד באמצעות כל אדם.. אך אם יתקיימו תנאים מסוימים זה יקל עלינו מאוד. מהם התנאים לאהבה / להתאהבות? מה אנו באמת מחפשים day and night?
בגדול, כל איש בדרכו, סקרן למצוא את הדרך להגיע לקיום גבוה יותר. אנו פתוחים ללמוד מאחרים כיצד ניתן לחיות מתוך שפע, אהבה ושמחה במקום לחוות מחסור פחד ודאגה.
יפה. ואיך נעשה הלימוד הזה? איך קוראת ההתפתחות? כמו בסרט הזה וכמו באחרים.. אנו מוצאים ממי נוכל ללמוד! שוהים במחיצתו עד שנוכל ליישם את הלימוד בעצמנו, או שאנו מוצאים את הדרך ליהנות מהיכולות שלו על בסיס קבוע, מבלי שנצטרך ללמוד אותן (הציפייה מקשר נישואין).
הגיבור שלנו מייצג בסרט את האדם המפותח:
הוא יודע כל מה שצריך כדי לשרוד, יודע להסתדר, להצליח, להתקדם, להיחלץ ממצבים, להקסים אנשים, לשכנע, הוא פתוח, הוא בטוח בעצמו, הוא מוצלח כזה.. עם כשרון שכבר מגיל צעיר פיתח והביא לו מדליות, הוא תומך, מבין, מתחשב, רואה את האחר - כל אחר ולכן מגיש עזרה, ומשתהה לצד הכבאי.. להראות לו את הקידום שבפציעה, מסתכן כדי להציל אחרים, וכל כך יודע לשמור על קור רוח, כל כך בטוח, שדבר לא מלחיץ אותו. נוסף לכל אלו, הוא לעולם לא עצבני, ולעולם לא עייף.
להוציא דרגות פנטסטיות אלו של הדמות.. אדם מפותח, הוא אחד שבטוח בעצמו, מודע, שלוְ מול החיים, ומעניק. חי ללא פחד, ולכן מסוגל לרתום את כל הידע והיכולת שברשותו לקידום האמת / הערכים שלו, האושר, ההגשמה שלו. כשאנו פוגשים אדם כזה, נרצה להיות בחברתו, כדי ללמוד ממנו. כדי להתפתח. וכך עובד למעשה המנגנון המקדם את האנושות. המנגנון המאפשר התפתחות.
הבחורה.. מייצגת בסרט את האדם המתפתח:
בעלת פחדים, חרדות משתקות, חוסר ידע, חוסר ניסיון, חשדנות. היא מבולבלת, מאוהבת בהרפתקאה, בריגוש.. נהנית מתחביבים שנחשבים גבריים (שיפוץ רכבים), עומדת על זכותה לעצמאות.. נועלת מגפיים גבריות, אך כשמגיע גבר בטוח מספיק, היא מתמסרת ונהנית להיות מובלת על ידו.
בכל פעם שניתקל באדם שמציע לנו ידע / יכולת גבוהה יותר שנרצה להשיג, נחוש כלפיו הערכה ואפילו אהבה, כגודל התרומה שלו להתפתחות שלנו. נכון יותר לומר, כי נהיה בתחושה של אהבה / שמחה / אמון / ביטחון בנוכחותו. עם הזמן, היות ובכל פעם שנראה אותו נחוש תחושות אלו, נייחס אותן לנוכחותו, נאמר שאנו אוהבים אותו, במקום להבין שאנו במצב של אהבה, כשהוא מגיע, כי נוכחותו פותחת אותנו למצב הזה. אם נחקור לעומק, נראה שאנו נפתחים לחוש שמחה ואהבה, או הרמוניה עם אדם ספציפי, בשל תנאים מסוימים שנוצרים, למשל, אנו נותנים בו אמון, אנו חשים שהוא מקבל אותנו כמו שאנו, שאין ממנו ביקורת כלפינו, שהוא נותן לנו להרגיש מיוחדים ונפלאים יותר מכולם וכד' ועל כן אנו חשים מושלמים ונפלאים בנוכחותו.
למעשה בהינתן התנאים האלו מצד כל אדם, יוכלו להתעורר בנו אותן תחושות נפלאות. לרוב הילדים שלנו נותנים לנו תחושות דומות (על הציור הגננת כותבת: "לאמא הכי הכי בעולם.. "). כך שהאהבה, אינה פונקציה של אדם אחד בו זמנית בהכרח, אלא פונקציה של איפשור שקיים בתוכנו לעצמנו.
התפתחות רוחנית / נפשית, היא הדרך להרגיש כך עם עצמנו, ללא תלות באנשים ספציפיים.
הסרט מראה מהלך של בניית יחסים - התקשרות רומנטית בין גבר ואישה אך המבנה נכון לכל יחסים שיש בהם התפתחות, כולל יחסים טיפוליים (עם מטפל, מורה רוחני וכד'): בתחילת הדרך נבנה האמון, תנאי בסיסי ללמידה. דרך הרפתקאות שונות נעשית הלמידה, גם אם באופן סמוי, ולבסוף, מגיעים לשלב בו התלמיד יכול ליישם ולהיות עצמאי, לקחת החלטות, ולהעניק לאדם אחר את מפירותיו. לאפשר למורה, ליהנות מפירות השקעתו (כך גם בסרט אווטאר).
היחסים בסוף הסרט, למעשה מגיעים לנקודת התחלה חדשה, שבה, שניהם 'בגדול' נמצאים בעמדה שיוויונית אחד מול השני. עמדה הכוללת אמון, שמחה וחופש בחירה (with me, without me.)., וזו עמדה, שבאמת מאפשרת לאהבה להיות נוכחת.
המצב המתואר בסוף הסרט, גבוה יותר מבחינה התפתחותית, משום שכל אחד מהצדדים נמצא בחופש, ומשקיע השקעה רגשית בשני. מבחורה בלונדינית מבולבלת, שלא יודעת אם להאמין בו בהתחלה, ואם ללכת אחריו, הפכה July להיות אישה שבוחרת בגבר שלה, ומשקיעה מאמץ כדי להשיג אותו. בדרך שהיא גם גברית, משימתית, כוחנית, וגם נשית מניפולטיבית (שילוב.. מנצח). היא גוזלת אותו מתחת ידה של האישה האחרת (אשת השלטון שאוחזת בחייו מכוח הסכמים ישנים שלא מאפשרים לו חופש בחירה).
ומה לגבי הגיבור?
מגבר שנהנה לבטא יכולות טכניות ביצועיות מרשימות, הוא מאפשר בשלב מסוים לרגש לצאת לאור: ככל שהוא נהנה להפגין את יכולותיו בפני זו שמעריצה אותן ונפעמת מכל טווח האפשרויות, הוא מגלה כמה סיפוק זה נותן לו, שיש מי שרואה, שמגיב, שיודע, שמעריך, כמה זה מוחשי וקרוב כשהאובייקט עליו צריך להגן חי ונמצא לפניך (ולא חפץ, אינטרס ממשלתי, פוליטי). זה מחמם את ליבו (במקביל לכך שהבטרייה מתחממת).. ומכין אותו לאפשר לעצמו להתקשר לאישה, ולשים את נפשו בכפה, להתמסר (גם כן שילוב... מנצח). בכך הוא למעשה חוזר לחיים. עד נקודה זו, נחשב כמת (כלפי חוץ, מול הוריו, מול אויביו), כשחופש הבחירה מוחזר אליו, הוא חוזר לחיות את חייו כאדם חופשי, שחופשי גם להתקשר ולאהוב.
התרומה שלה לחייו, היא השגת קיום גבוה יותר עבור עצמו: בכך שהראתה לו את הדרך החוצה, אל מקום של חופש קיומי ובחירה אמיתית. מקום בו הוא יכול להראות רגש ואהבה לזולת, ולא כדרך מניפולטיבית להשיג הצלחה במשימה (סוכן מיומן).
אפשר להזכיר את המאבק המתנהל בסרט בין מעצמות, על מקור לאנרגיה שלא מתכלה, מאבק הגובה מחיר יקר, המכלה הרבה מדי אנרגיה (כסף תחמושת ומשאבים) בשאיפה לשלוט במקור אנרגיה שכזה, בשעה שב - אהבה, המקור לאנרגיה הפנימית, המחייה, מקור שהוא זמין לכל אדם, ולא מוגבל, לא מושקע מאמץ כלל מצד מעצמות המצהירות כי הן פועלות לטובת אזרחיהן.
לא מושקע מאמץ בחקר האהבה, לא בפיתוח היכולת להגיע לאהבה בקרב אנשים.
ממשלות עדיין רואות באהבה עניין למשוררים. תפיסה זו רחוקה מן האמת מרחק יום ולילה. אם הייתה מוגדרת האהבה כאנרגיה, כמשאב לאומי, היינו עדים למציאות אחרת. מדינה שתגדיר כך אהבה, תדאג להביא יותר ויותר אזרחים להתקיים באהבה (מרמת בית הספר היסודי). האנרגיה הזו לא תיאסף במחסנים לשעת חרום (כמו משאבים אחרים בהם שולט השלטון) אלא תנבע מכל אחד ואחד באופן חופשי ותשפיע על התנהלות הרמונית, עוצמתית וחיובית, כמו בשיר: "כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן". התנהלות כזו ללא כל ספק תשפיע בתורה על התל"ג הלאומי, כיוון שהיא משפיעה על האושר, חופש היצירה, ההמצאה, על שמחת הקיום המשותף ועל פתרונות לאחדות ולשלום. במדינה כזו ניתן יהיה לנתב משאבים שהופנו לאכיפה, שיפוט ולשיטור, להתמודדות מול חשדנות ופחד, לטובת התפתחות אישית נוספת. עד כי השקעות בתחומי לוחמה, תהיינה מיותרות. כך מכל מקום, תאפשר רמת קיום גבוהה יותר.
אך בלי קשר לרמה הלאומית, הדרך פתוחה ברמה הפרטית, לחוות את יתרונות ההתפתחות כל אדם בעולמו.
להרחבה בנושא יחסי גברים נשים בתקופתנו: www.hitpatchut.com/index.asp?module=articles&catId=9&artID=40
מה גורם לנו להיפתח לאהבה?
מה יוצר בנו את התחושה הזו הנפלאה, השמחה, המקבלת, כלפי אדם אחר?
מה שאנו קוראים אהבה, זה הרגש המתעורר בנו כלפי אדם שנראה לנו... מה?
תחושה שאותו אדם... מושלם? מושלם בשבילנו...? מה הוא צריך להיות? לפי האגדה עליו להיות אביר. הסרט מציג לנו סוג של אביר מודרני, אבל גם מספר על התשתית המהותית
שמאפשרת ליחסי אהבה להיות. אהבה אגב, יכולה להיות בכל אדם, ולהילמד באמצעות כל אדם.. אך אם יתקיימו תנאים מסוימים זה יקל עלינו מאוד. מהם התנאים לאהבה / להתאהבות? מה אנו באמת מחפשים day and night?
בגדול, כל איש בדרכו, סקרן למצוא את הדרך להגיע לקיום גבוה יותר. אנו פתוחים ללמוד מאחרים כיצד ניתן לחיות מתוך שפע, אהבה ושמחה במקום לחוות מחסור פחד ודאגה.
יפה. ואיך נעשה הלימוד הזה? איך קוראת ההתפתחות? כמו בסרט הזה וכמו באחרים.. אנו מוצאים ממי נוכל ללמוד! שוהים במחיצתו עד שנוכל ליישם את הלימוד בעצמנו, או שאנו מוצאים את הדרך ליהנות מהיכולות שלו על בסיס קבוע, מבלי שנצטרך ללמוד אותן (הציפייה מקשר נישואין).
הגיבור שלנו מייצג בסרט את האדם המפותח:
הוא יודע כל מה שצריך כדי לשרוד, יודע להסתדר, להצליח, להתקדם, להיחלץ ממצבים, להקסים אנשים, לשכנע, הוא פתוח, הוא בטוח בעצמו, הוא מוצלח כזה.. עם כשרון שכבר מגיל צעיר פיתח והביא לו מדליות, הוא תומך, מבין, מתחשב, רואה את האחר - כל אחר ולכן מגיש עזרה, ומשתהה לצד הכבאי.. להראות לו את הקידום שבפציעה, מסתכן כדי להציל אחרים, וכל כך יודע לשמור על קור רוח, כל כך בטוח, שדבר לא מלחיץ אותו. נוסף לכל אלו, הוא לעולם לא עצבני, ולעולם לא עייף.
להוציא דרגות פנטסטיות אלו של הדמות.. אדם מפותח, הוא אחד שבטוח בעצמו, מודע, שלוְ מול החיים, ומעניק. חי ללא פחד, ולכן מסוגל לרתום את כל הידע והיכולת שברשותו לקידום האמת / הערכים שלו, האושר, ההגשמה שלו. כשאנו פוגשים אדם כזה, נרצה להיות בחברתו, כדי ללמוד ממנו. כדי להתפתח. וכך עובד למעשה המנגנון המקדם את האנושות. המנגנון המאפשר התפתחות.
הבחורה.. מייצגת בסרט את האדם המתפתח:
בעלת פחדים, חרדות משתקות, חוסר ידע, חוסר ניסיון, חשדנות. היא מבולבלת, מאוהבת בהרפתקאה, בריגוש.. נהנית מתחביבים שנחשבים גבריים (שיפוץ רכבים), עומדת על זכותה לעצמאות.. נועלת מגפיים גבריות, אך כשמגיע גבר בטוח מספיק, היא מתמסרת ונהנית להיות מובלת על ידו.
בכל פעם שניתקל באדם שמציע לנו ידע / יכולת גבוהה יותר שנרצה להשיג, נחוש כלפיו הערכה ואפילו אהבה, כגודל התרומה שלו להתפתחות שלנו. נכון יותר לומר, כי נהיה בתחושה של אהבה / שמחה / אמון / ביטחון בנוכחותו. עם הזמן, היות ובכל פעם שנראה אותו נחוש תחושות אלו, נייחס אותן לנוכחותו, נאמר שאנו אוהבים אותו, במקום להבין שאנו במצב של אהבה, כשהוא מגיע, כי נוכחותו פותחת אותנו למצב הזה. אם נחקור לעומק, נראה שאנו נפתחים לחוש שמחה ואהבה, או הרמוניה עם אדם ספציפי, בשל תנאים מסוימים שנוצרים, למשל, אנו נותנים בו אמון, אנו חשים שהוא מקבל אותנו כמו שאנו, שאין ממנו ביקורת כלפינו, שהוא נותן לנו להרגיש מיוחדים ונפלאים יותר מכולם וכד' ועל כן אנו חשים מושלמים ונפלאים בנוכחותו.
למעשה בהינתן התנאים האלו מצד כל אדם, יוכלו להתעורר בנו אותן תחושות נפלאות. לרוב הילדים שלנו נותנים לנו תחושות דומות (על הציור הגננת כותבת: "לאמא הכי הכי בעולם.. "). כך שהאהבה, אינה פונקציה של אדם אחד בו זמנית בהכרח, אלא פונקציה של איפשור שקיים בתוכנו לעצמנו.
התפתחות רוחנית / נפשית, היא הדרך להרגיש כך עם עצמנו, ללא תלות באנשים ספציפיים.
הסרט מראה מהלך של בניית יחסים - התקשרות רומנטית בין גבר ואישה אך המבנה נכון לכל יחסים שיש בהם התפתחות, כולל יחסים טיפוליים (עם מטפל, מורה רוחני וכד'): בתחילת הדרך נבנה האמון, תנאי בסיסי ללמידה. דרך הרפתקאות שונות נעשית הלמידה, גם אם באופן סמוי, ולבסוף, מגיעים לשלב בו התלמיד יכול ליישם ולהיות עצמאי, לקחת החלטות, ולהעניק לאדם אחר את מפירותיו. לאפשר למורה, ליהנות מפירות השקעתו (כך גם בסרט אווטאר).
היחסים בסוף הסרט, למעשה מגיעים לנקודת התחלה חדשה, שבה, שניהם 'בגדול' נמצאים בעמדה שיוויונית אחד מול השני. עמדה הכוללת אמון, שמחה וחופש בחירה (with me, without me.)., וזו עמדה, שבאמת מאפשרת לאהבה להיות נוכחת.
המצב המתואר בסוף הסרט, גבוה יותר מבחינה התפתחותית, משום שכל אחד מהצדדים נמצא בחופש, ומשקיע השקעה רגשית בשני. מבחורה בלונדינית מבולבלת, שלא יודעת אם להאמין בו בהתחלה, ואם ללכת אחריו, הפכה July להיות אישה שבוחרת בגבר שלה, ומשקיעה מאמץ כדי להשיג אותו. בדרך שהיא גם גברית, משימתית, כוחנית, וגם נשית מניפולטיבית (שילוב.. מנצח). היא גוזלת אותו מתחת ידה של האישה האחרת (אשת השלטון שאוחזת בחייו מכוח הסכמים ישנים שלא מאפשרים לו חופש בחירה).
ומה לגבי הגיבור?
מגבר שנהנה לבטא יכולות טכניות ביצועיות מרשימות, הוא מאפשר בשלב מסוים לרגש לצאת לאור: ככל שהוא נהנה להפגין את יכולותיו בפני זו שמעריצה אותן ונפעמת מכל טווח האפשרויות, הוא מגלה כמה סיפוק זה נותן לו, שיש מי שרואה, שמגיב, שיודע, שמעריך, כמה זה מוחשי וקרוב כשהאובייקט עליו צריך להגן חי ונמצא לפניך (ולא חפץ, אינטרס ממשלתי, פוליטי). זה מחמם את ליבו (במקביל לכך שהבטרייה מתחממת).. ומכין אותו לאפשר לעצמו להתקשר לאישה, ולשים את נפשו בכפה, להתמסר (גם כן שילוב... מנצח). בכך הוא למעשה חוזר לחיים. עד נקודה זו, נחשב כמת (כלפי חוץ, מול הוריו, מול אויביו), כשחופש הבחירה מוחזר אליו, הוא חוזר לחיות את חייו כאדם חופשי, שחופשי גם להתקשר ולאהוב.
התרומה שלה לחייו, היא השגת קיום גבוה יותר עבור עצמו: בכך שהראתה לו את הדרך החוצה, אל מקום של חופש קיומי ובחירה אמיתית. מקום בו הוא יכול להראות רגש ואהבה לזולת, ולא כדרך מניפולטיבית להשיג הצלחה במשימה (סוכן מיומן).
אפשר להזכיר את המאבק המתנהל בסרט בין מעצמות, על מקור לאנרגיה שלא מתכלה, מאבק הגובה מחיר יקר, המכלה הרבה מדי אנרגיה (כסף תחמושת ומשאבים) בשאיפה לשלוט במקור אנרגיה שכזה, בשעה שב - אהבה, המקור לאנרגיה הפנימית, המחייה, מקור שהוא זמין לכל אדם, ולא מוגבל, לא מושקע מאמץ כלל מצד מעצמות המצהירות כי הן פועלות לטובת אזרחיהן.
לא מושקע מאמץ בחקר האהבה, לא בפיתוח היכולת להגיע לאהבה בקרב אנשים.
ממשלות עדיין רואות באהבה עניין למשוררים. תפיסה זו רחוקה מן האמת מרחק יום ולילה. אם הייתה מוגדרת האהבה כאנרגיה, כמשאב לאומי, היינו עדים למציאות אחרת. מדינה שתגדיר כך אהבה, תדאג להביא יותר ויותר אזרחים להתקיים באהבה (מרמת בית הספר היסודי). האנרגיה הזו לא תיאסף במחסנים לשעת חרום (כמו משאבים אחרים בהם שולט השלטון) אלא תנבע מכל אחד ואחד באופן חופשי ותשפיע על התנהלות הרמונית, עוצמתית וחיובית, כמו בשיר: "כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן". התנהלות כזו ללא כל ספק תשפיע בתורה על התל"ג הלאומי, כיוון שהיא משפיעה על האושר, חופש היצירה, ההמצאה, על שמחת הקיום המשותף ועל פתרונות לאחדות ולשלום. במדינה כזו ניתן יהיה לנתב משאבים שהופנו לאכיפה, שיפוט ולשיטור, להתמודדות מול חשדנות ופחד, לטובת התפתחות אישית נוספת. עד כי השקעות בתחומי לוחמה, תהיינה מיותרות. כך מכל מקום, תאפשר רמת קיום גבוהה יותר.
אך בלי קשר לרמה הלאומית, הדרך פתוחה ברמה הפרטית, לחוות את יתרונות ההתפתחות כל אדם בעולמו.
להרחבה בנושא יחסי גברים נשים בתקופתנו: www.hitpatchut.com/index.asp?module=articles&catId=9&artID=40
050-3331-331